רקע
ישראל ישעיהו
עניינו של השער מיזוג גלויות

מאמין גדול ביכולתנו להתלכד ולהיות לעם אחד ומאוחד היה ישראל ישעיהו — ומכוח אמונתו זו גם פעל וגם חקר וגם כתב וגם נאם, ולחם, והתריע, וזעק, והסביר, וניתח, ולא החשה.

בשער זה נביא מיגוון מייצג מהתייחסותו לסוגיה מרכזית זו בחיינו הלאומיים:

* סיכום מחקרי משנת 1939 על קיבוץ הגלויות והחלוקה לעדות ועל בעיית מיזוג הגלויות בארץ־ישראל במרכז המאמר — תביעה להשוואת רמת־החיים של יוצאי המזרח וזו של יוצאי אירופה. ישעיהו מביע תקווה לעליה גדולה (שהתגשמה) מארצות המזרח בימי המלחמה ולאחריה ומישאלה “להיות מוכנים בכל מאודנו שהיא תמצא אותנו ככלי־קליטה גדול ועצום”.

* הרצאה ב־1940 על בעיות האשה מעדות המזרח. הוא מנתח את התהליכים שגרמו להתערערות המשפחה התימנית, ובעיקר העובדה שהאשה — האם והבת — מועסקות בעבודות נחותות — משק־בית. צריך להתחיל הכל מחדש ולהחזיר למשפחה התימנית את אשר גזלה ממנה הציביליזציה, את המלאכה. הפתרון הוא באספקת עבודות־בית (ריקמה, קליעה וכו') לאשה.

* מקיבוץ גלויות לעם אחד — מן הדין שלא לנפח את הבעיה ומן הדין שלא להעלים אותה או להתעלם ממנה.

* דיון בחוג הרעיוני של מפלגת פועלי א״י בבית ברל ב־1962 על בעיית העדות בישראל. לדעתו של ישראל ישעיהו לא הצליחה המסגרת התנועתית לרשת את מקומה של המסגרת העדתית כמקום השתייכות. הוא מדבר בכאב על התופעה שבין יוצאי אסיה ואפריקה אין תודעה ואמון ביכולתם של יוצאי אסיה ואפריקה. מה פשר הכישלון בהצמחת מנהיגות ליהדות זו, והרי היתה לה מנהיגות במקומות־מושבם? איך זה שמתוך 30 אלף יהודי תימן לא יצאו לפחות שניים־שלושה רופאים? שורש הבעיה הוא בכך שיש מי שחושבים לעומק על ענייני הביטחון ועל ענייני הכלכלה, אבל אין מי שחושב את מחשבתה החברתית של המדינה.

* פרשת “בני ישראל”. ישראל ישעיהו חיפש פתרונות לכל בעיה שהתעוררה בתחום מיזוג הגלויות בישראל, בכללן גלויות נידחות שהחוגים החרדיים מתייחסים אליהן בחשדנות. מתוך התעמקות במקורות וחקר ראשיתן ותולדותיהן של עדות אלה, במקרה זה "בני ישראל' מהודו, קובע ישעיהו שהם יהודים לכל דבר. הנחת־היסוד שלו היא שתורת ישראל היא תורת חיים והדת היהודית אינה דת של מסתורין. יש בה פתחים רבים למי שירצה להקל ולהתחשב במציאות החיים.

* דברים בכנסת על הקראים. גם בעניין הקראים יוצא ישעיהו נגד החוגים הדתיים הקיצוניים שהתבצרו במוסדות הרבנות, בלי להתחשב בנסיבות הזמן.

* כיצד נתייחס לעדת הפלאשים? מאמר זה נכתב אחרי שישעיהו ביקר ב־1958 באתיופיה ובו עורר בעיה שהאקטואליות שלה החריפה בשנים האחרונות — קליטתם של יהודי אתיופיה. כמעט שלושים שנה לפני שהדבר התגשם תבע הכרעה ברורה לקראת אפשרות עלייתם בעניין הכרתם כיהודים לפי ההלכה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49514 יצירות מאת 2733 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!