ההצבעה של כל סיעות הכנסת, פרט למק"י, בעד קבלת “חוק שירות התעסוקה” בקריאה שלישית, היא עדות נאמנה להתקדמותה ולהתבססותה של התודעה הממלכתית בכל חוגי הציבור.
דברי הימים של דורות התחיה רצופים ויכוחים ומלחמות על עיצוב דמותם של חיינו הממלכתיים ובכלל זה על זכותו של האדם העובד להיות מאורגן ועל מאבקו בעד חלוקת עבודה מאורגנת. היו זמנים שכוחות ישוביים חזקים למדי שאפו לראות בקיום שוק של חלוקת עבודה, שיתנהל לפי חוקי היצע וביקוש חפשיים וכל מאן דאלים גבר. ובעוד שתנועת הפועלים המאורגנת נאבקה על קיום לשכה מוסמכת לחלוקת עבודה בין דורשיה בצדק וביושר, חתרו אותם חוקים לטפח ולעודד קבוצות פועלים מתבדלות כדי ליצור התחרות ביניהן ולהבטיח בדרך זו את ה“שוק” הנכסף.
מאבקו של ציבור הפועלים הצליח לסכל את הנטייה הזאת, בעזרת מאמצים מרובים של איחוד ושיתוף בין כל קבוצות הפועלים שהגיעו לשיאם בהקמת הלשכה הכללית לפועלים, שמילאה תפקידה בכבוד עד היום.
אולם מאז קמה המדינה, חוקקה הכנסת כמה וכמה חוקי עבודה שקיימו וביססו את הישגיו של ציבור הפועלים, שהגיע אליהם בכוחות עצמו.
עכשו בא גם תורה של לשכת העבודה שתתבסס על חוק ותתקיים במסגרת ממלכתית. שר העבודה הח' מרדכי נמיר הביא לפני כשנה את “חוק ארגון התעסוקה” לקריאה ראשונה בכנסת ולאחר דיון מפורט ומדוקדק הובא בשבוע זה לקריאה שניה ושלישית בכנסת ע“י יו”ר ועדת העבודה הח' עקיבא גוברין.
הח' גוברין הגדיר את יסודותיו של החוק הזה כהגדרות הבאות:
א. שירות תעסוקה ממלכתי.
ב. חובת הזיקה לשירות, הן של העובדים והן של המעבידים. בכל סוגי העבודה החשובים.
ג. אי־התערבות השירות בקביעת תנאי עבודה ובסיכסוכי עבודה.
ד. הטלת רישוי ופיקוח על תיווך עבודה פרטי והגבלתו למוסדות ציבוריים בלבד.
ה. סיווג מבקשי עבודה לפי מקצועיהם ודרגותיהם, מבחינת מישלח־יד ולא מבחינת שכר על־ידי ועדות פריטטיות של מומחים לדבר.
ו. שיתוף באי־הכוח היציגים של העובדים והמעבידים בשירות.
העמדת שירות התעסוקה לביקורתו של מבקר המדינה, כדי להבטיח אחת ולתמיד שהזכות לעבודה תהא תלויה אך ורק בזכות אחת ויחידה, שהיא למעלה מכל זכות אחרת והיא הזכות לעבודה.
עם כל ההסתיגויות שהסתייגו סיעות שונות בסעיפים שונים של החוק, והן היו מרובות ביותר, גמרו כל הדוברים את ההלל על החוק עצמו, גם לאחר שנידחו הסתיגויותיהם, ושיבחו את מאמציהם של שר העבודה ועוזריו ושל יו"ר ועדת העבודה בהכנת החוק הזה.
כל אחת מן הסיעות ביקשה לזקוף לחשבון עצמה את הזכות על שחוק זה הובא לכנסת. אך מבלי לזכור ולהזכיר להן חטאות נעורים שלהן מן הראוי לציין את ההתקדמות העצומה שהגיעו אליה בהבנת היסוד האלמנטרי של חלוקת עבודה מאורגנת ומסודרת ובהיגמלות מוחלטת מן השאיפות הישנות לראות את עניין חלוקת העבודה בין דורשיה כשוק של הפקר.
מכאן ואילך תהיה לנו לשכת עבודה ממלכתית, הפועלת במסגרת של חוקים ותקנות, ונתונה לפיקוח ולביקורת מעולים של הממשלה, בתי־המשפט ומבקר המדינה.
ולא זו בלבד אלא שהלשכה תקיים ותוחזק על חשבון המדינה ולא במיסיהם של ארגוני הפועלים, כפי שהיה בעבר. פירושו של דבר שהמדינה רואה עצמה חייבת להגיש לדורשי העבודה עזרה מלאה בקיום המוסדות שישרתו אותם. יש להניח שזה צעד מתקדם לקראת הימים שבהם תישא הממשלה בדאגה להמצאת העבודה לדורשיה בצורת ביטוח מפני אבטלה גם עכשיו אין הממשלה רואה עצמה פטורה מדאגה לתעסוקה, והיא פועלת תמיד מתוך הכרה, שהארץ היא ארץ של עליה, ומן ההכרח לספק תעסוקה להמוני העולים וכן להמוני העובדים הצעירים הגדלים בארץ. היא דואגת להכשרת העובדים ומקנה להם ידע מקצועי לפי דרגת יכולתם ולפי צרכי המשק.
אך עם קבלת האחריות על קיומו של שירות התעסוקה קיבלה הממשלה על עצמה עול יותר גדול ומשימה רחבה יותר משהה מוטל עליה עד עכשיו.
ואין לנו אלא לברך את עצמנו ואת הממשלה שהתודעה הממלכתית תוסיף לתת סעד מלא לאינטרסים של אנשי העמל והעבודה כשם שהם נותנים את כל לבם ונפשם לחיזוקן ולביצורן של התודעה הממלכתית ושל העשיה הממלכתית למען יהיה עמנו עם עובד מכובד ובן־חורין.
הפועל הצעיר, 1959.20
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.