בַּיַּעַר הֶעָבֹת שֶל מְדִינַת טוֹבוֹנַאבּוֹמִי, הַיְדוּעָה כַּיּוֹם בַּשֶׁם טַטוּן, חָיוּ שְׁנֵי אַחִים נְזִירִים. נְסִיכִים לְשֶׁעָבַר הָיוּ הַשְּׁנַיִם, אַךְ הֵם וִתְּרוּ מֵרְצוֹנָם עַל הָעֹשֶׁר וְהַזֹּהַר שֶׁל בֵּית־אַבָּא וַחֲצַר הַמַּלְכוּת וּבָחֲרוּ בְּחַיֵּי צוֹם וּתְפִלָּה. שֵׁם הָאָח הַבְּכוֹר טִיקְהַאדְהאַמַא וְשֵׁם הַצָּעִיר טְהִיהַאראַזַא. דְהאַמא הוּא הַחֹק הַדָּתִי הַמֵּאִיר דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ־בּוּרְמָה. וְרַאזַא הוּא אַרְיֵה הַצִ’ינְטִי הַמֵּגֵן עַל שְׁלוֹמָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה.
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵי הַנְּזִירִים מְלַקְּטִים שָׁרְשֵׁי צְמָחִים וּפְרִי־בָּר לְמִחְיָתָם, מָצְאוּ זוּג בֵּיצֵי־עֲנָק עַל הָאֲדָמָה. אָמַר הָאָח הַבְּכוֹר טִיקְהִאדהאַמַא:
– בֵּיצֵי עֲנָק אֵלּוּ בְּוַדַּאי לֹא שֶׁל יְצוּר רָגִיל הֵן. הָבָה וְנַאַסְפֵן וְנִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן וְנִרְאֶה מַה יִּקְרֶה.
הִסְכִּים לִדְבָרָיו הָאָח הַצָּעִיר טְהִיהַאראַזַא. נָטְלוּ אִישׁ אִישׁ בֵּיצָה אַחַת וְחָזְרוּ לִמְעוֹנָם אֲשֶׁר בַּיַּעַר.
לְיָמִים, נִתְבַּקְּעוּ הַבֵּיצִים וְיָצְאוּ מֵהֶן תִּינוֹקוֹת יְלוּדֵי אִשָּׁה. שָׂמְחוּ הַנְּזִירִים בַּתִּינוֹקוֹת שִׂמְחָה רַבָּה. הֶאֱכִילוּם וְהִשְׁקוּם, רָחֲצוּ בְּשָׂרָם וְסָרְקוּ שְׂעָרָם, עַד שֶׁגָּדְלוּ וַיִּהְיוּ לִנְעָרִים יָפִים לְמַרְאֶה, תַּאֲוָה לָעֵינַיִם. וְהָיוּ מֵעַתָּה כָּל הָאַרְבָּעָה, הַנְּזִירִים וּבְנֵיהֶם, מְשׁוֹטְטִים בַּיְּעָרוֹת יַחַד וְלוֹמְדִים לְהַבְחִין בַּשָׁרָשִׁים הַטּוֹבִים לְמַאֲכָל וּמְאַמְּנִים יְדֵיהֶם לֶאֱחֹז בְּנֶשֶׁק לַהֲגַנָּתָם בִּפְנֵי חַיּוֹת הַיַּעַר.
כָּךְ חָלְפוּ עֶשֶׂר שָׁנִים. וְיוֹם אֶחָד אֵרַע אָסוֹן – בְּנוֹ שֶׁל הַנָּזִיר הַצָּעִיר מֵת לְפֶתַע פִּתְאֹם. נִתְאַבְּלוּ הָאַחִים אֵבֶל כָּבֵד וּמֵאֲנוּ לְהִנָּחֵם.
אֲסוֹנוֹת אֵין דַּרְכָּם בִּיחִידוּת. וּבְשׂוֹרָה רוֹדֶפֶת בְּשׂוֹרָה. וְלֹא חָלְפוּ יָמִים רַבִּים וְלִמְעוֹנָם שֶׁל הַנְּזִירִים הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה, כִּי הַמֶּלֶךְ טוֹבוֹנַאבּוֹמִי אֲבִיהֶם הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. בּוֹ בַיּוֹם בָּאָה מִשְׁלַחַת שֶׁל שָׂרִים מֵאַנְשֵׁי הֶחָצֵר וְהִתְיַצְּבָה לִפְנֵי הַנְּזִירִים וּבִקְּשָׁה מֵאֵת הָאָח הַבְּכוֹר, שֶׁיּוֹאִיל לַחֲזֹר הַבַּיְתָה וְיִהְיֶה לְמֶלֶךְ לְעַמּוֹ תַּחַת אָבִיו הַמֵּת. סֵרֵב טִיקְהַאדְהאַמַא לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתָם, אֲבָל הַשָׂרִים עָמְדוּ עַל דַּעְתָּם וְהִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד מְאֹד בְאָמְרָם, כִּי מְדִינָה לְלֹא מֶלֶךְ כָּאֳנִיָּה לְלֹא הֶגֶה הִיא.
– אוֹיָה! – אָמַר רֹאשׁ הַשָּׂרִים – מַה יִּהְיֶה עַל נְתִינֶיךָ, אִם לֹא תָבוֹא עִמָּנוּ לִהְיוֹת רוֹעֶה לְאֶזְרָחֶיךָ!
אֲבָל הַנָּזִיר הַבְּכוֹר עָמַד עַל דַּעְתוֹ וְכָךְ עָנָה וְאָמַר לָהֶם:
־ הוֹ, שָׂרִים נְבוֹנִים וְנֶאֱמָנִים! אֵין לִבִּי הוֹלֵךְ אַחַר אַרְמוֹנוֹת מְלָכִים וּבְחַיֵּי תַעֲנוּגוֹת לֹא חָפַצְתִּי. יָפָה לִי פִּנָּה זוֹ בַּיַּעַר מִכָּל מִשְׁכְּנוֹת עֹשֶׁר. אֲבָל אִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵיכֶם, אֶשְׁלַח אֶת בְּנִי שֶׁאִמַּצְתִּי לִי וְיִהְיֶה הוּא לָכֶם לְמֶלֶךְ תַּחַת מַלְכְּכֶם הַמֵּת.
מִשֶּׁרָאוּ הַשָּׂרִים, כִּי אֵין לְשַׁנּוֹת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַנָּזִיר, נַעֲנוּ לוֹ. הַנַּעַר נִלְקַח אֶל הָאַרְמוֹן וְכֶתֶר הַמְּלוּכָה הוּשַׂם בְּרֹאשׁוֹ, וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ טִיקְהאַדְהאַמַא־טְהִיהַאראַזַא – שְׁנֵי הַתְּאָרִים שֶׁל שְׁנֵי הָאַחִים גַּם יַחַד, אֲשֶׁר אִמְּצוּהוּ לָהֶם לְבֵן.
וְהִנֵּה, נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים כָּךְ, שֶׁבְּנוֹ שֶׁל הָאָח הַצָּעִיר, אֲשֶׁר מֵת בְּעוֹד הוּא רַךְ בַּשָּׁנִים, שָׁב וְנוֹלַד בִּדְמוּת בֶּן סוֹחֲרִים עָשִׁיר בִּמְדִינַת מַטְהִילָה. גָּדַל הַנַּעַר וַיְהִי לְשׁוֹמֵר מִצְווֹת אָדוּק וְנֶאֱמָן לְתוֹרַת הַבּוּדְהָא וְחֻקֶּיהָ. וְלֹא חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת וְהוּא פָּנָה אֶל הַבּוּדְהָא אֲדוֹנָיו וַיְבַקֵּשׁ רְשׁוּתוֹ לִהְיוֹת לְאֶחָד מִנְּזִירָיו וְכֹהֲנָיו וּלְהַקְדִּישׁ חַיָּיו לִתְפִלָּה וְסִגּוּפִים. וְהָאָדוֹן הַבּוּדְהָא נַעֲנָה לוֹ.
יוֹם אֶחָד, בִּהְיוֹת הַנָּזִיר הַצָּעִיר שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו, נָדְדָה מַחֲשַׁבְתּוֹ וְנִשְּׂאָה שָׁנִים רַבּוֹת אֲחוֹרַנִּית, אֶל גִּלְגּוּלוֹ הָרִאשוֹן, בִּהְיוֹתוֹ חַי בְּיַעֲרוֹת טוֹבוֹנַאבּוֹמִי. זָכַר אֶת שְׁנֵי הַנְּזִירִים, אָבִיו וְדוֹדוֹ, וְלִבּוֹ נִתְמַלֵּא רִגְשֵׁי תוֹדָה וְהוֹקָרָה לָהֶם וְאָמַר לְבַקֵּר בִּמְעוֹנָם וְלִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמָם. בָּא לִפְנֵיהֶם וְסִפֵּר לָהֶם מִיהוּ. שָׂמְחוּ הַנְּזִירִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי כָךְ עָלְתָה לוֹ. וְשִׂמְחָתָם גָּבְרָה שִׁבְעָתַיִם כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ מִפִּיו, כִּי גוֹטהַאמַא בּוּדְהָא הַנָּאוֹר מַטִּיף תּוֹרָתוֹ בָּרַבִּים בְּאֶרֶץ הֹדּוּ. מַה נִּכְסַף לִבָּם לְהִפָּגֵש פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַמוֹרֶה הַנַּעֲרָץ וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ הַנַּעֲלָה. בִּקְּשׁוּ מֵאֵת הַנָּזִיר הַצָּעִיר, שֶׁיְּדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁל הַבּוּדְהָא הַמּוֹרֶה, כִּי יוֹאִיל וְיָסוּר גַּם לִמְעוֹנָם הַדַּל. נֶעְתַּר לָהֶם הַנַּעַר וְהֵבִיא אֶת בַּקָּשַׁת הַנְּזִירִים לִפְנֵי גוֹטְהַאמַא בּוּדְהָא. וְהַמּוֹרֶה הַנַּעֲלֶה שָׂם פְּעָמָיו לְעֵבֶר טוֹבוֹנַאבּוֹמִי וְאִתּוֹ חֲבוּרָה גְדוֹלָה שֶׁל רוּחוֹת טוֹבוֹת.
אַךְ הִגִּיעַ שֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה לְאָזְנֵי הַנְּזִירִים, מִיָּד פָּתְחוּ בַּהֲכָנוֹת לְקַבָּלַת פְּנֵי הַבּוּדְהָא הַנַּעֲלֶה כָּרָאוּי לוֹ. יָצְאוּ לְהַקְבִּיל פָּנָיו בַּהֲמוֹן עַם רַב וּבְרֹאשָׁם הַמֶּלֶךְ, בְּנָם הַמְאֻמָּץ שֶׁל הַנְּזִירִים. נָשָׂא הָאָדוֹן הַבּוּדְהָא בְּאָזְנֵי הָעֵדָה הַקְּטַנָּה דִּבְרֵי חָכְמָה וּתְבוּנָה לָרֹב. וּבְהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ לְהִפָּרֵד מֵעֲלֵיהֶם בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ, כִּי יַעֲשֶׂה חֶסֶד עִמָּהֶם עוֹד הַפַּעַם וְיַנִּיחַ בִּידֵיהֶם מַשֶּׁהוּ מִשֶּׁלוֹ לְמַזְכֶּרֶת. נַעֲנַה לָהֶם הַבּוּדְהָא הַנַּעֲלֶה גַם בְּכָךְ, וּבְטֶרֶם יָצָא לְדַרְכּוֹ בַּחֲזָרָה לְהֹדּוּ אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, הֶעֱנִיק לְכֹל נָזִיר תַּלְתַּל מִשְּׂעַר רֹאשׁוֹ הַיָּקָר. הִנִּיחוּ שְׁנֵי הָאַחִים הַנְּזִירִים אֶת תַּלְתַּלֵּי הַשֵּׂעָר בְּתֵבַת זָהָב מְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת וְהִפְקִידוּ אֶת הַתֵּבַה לְמִשְׁמֶרֶת בַּפָּגוֹדָה שֶׁבָּנוּ בִּמְיֻחָד לְמַטָּרָה זוֹ. וְיוֹם יוֹם הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מַתְּנָתוֹ הַיְקָרָה שֶׁל הַנָּאוֹר.
שְׁנֵי הָאַחִים הַנְּזִירִים קָרְבוּ יְמֵיהֶם. אָז נִתְגַּנֵּב הַחֲשָׁשׁ לְלִבּוֹ שֶׁל טְיַאזַ’אמִין מֶלֶךְ־הָרוּחוֹת, שֶׁמָּא יְבֻלַּע לַתַּלְתַּלִּים הַקְּדוֹשִׁים לְאַחַר מוֹת הַנְּזִירִים. עַל כֵּן הוֹאִיל וַיֵּרֶד עֲלֵי אֲדָמוֹת וּבָא וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי מֶלֶךְ טוֹבוֹנַאבּוֹמִי וְכָךְ אָמַר אֵלָיו:
– הוֹ, מֶלֶךְ כֹּל־יָכוֹל! הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל אָבִיךָ הַנָּזִיר לָמוּת. לִבִּי מָלֵא דְּאָגָה לַעֲתִיד הַמַּזְכָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֶעֱנִיק הָאָדוֹן הַבּוּדְהָא לִבְנֵי תְמוּתָה פְּשׁוּטִים. אָנָּא, חַלֵּה נָא אֶת פְּנֵי אָבִיךָ הַנָּזִיר, וְיִתֵּן דַּעְתּוֹ לִשְׁמֹר עַל הָאוֹצָר כָּרָאוּי לוֹ.
מִיָּד קָם הַמֶּלֶךְ וְנִלְוָה אֶל הַטְּיַאזַ’אמִין הָאוֹרֵחַ, וְהָלַךְ וּבָא אִתּוֹ אֵצֶל הַנָּזִיר טִיקְהאַדְהאַמַא וְכָךְ אָמַר אֵלָיו:
– אָבִי וּנְזִירִי, כֵּיוָן שֶׁיָּמֶיךָ סְפוּרִים בָּאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ שֶׁתַּפְקִיד בְּיָדֵינוּ אֶת הַתַּלְתַּל הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בִּרְשׁוּתְךָ וְאָנוּ נִבְנֶה פָּגוֹדָה וּנְשַׁבֵּץ אֶת הַמַּזְכֶּרֶת הַיְקָרָה בִּיסוֹדוֹתֶיהָ.
נֶעֱצַב הַנָּזִיר הַזָּקֵן אֶל לִבּוֹ. הוּא לֹא חָפֵץ לְהִפָּרֵד מֵעַל הַדָּבָר הַיָּקָר לוֹ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. אֲבָל לְבַסּוֹף הִסְכִּים לְהַפְקִיד אֶת הָאוֹצָר בִּידֵי מֶלֶךְ הָרוּחוֹת בִּתְנַאי, שֶׁיִּמְצָא סֶלַע, אֲשֶׁר צוּרָתוֹ כְּרֹאשׁוֹ שֶׁל נָזִיר. אָז יוּנַח הָאוֹצָר בַּנִּקְרָה אֲשֶׁר בַּסֶּלַע וְעָלֶיהָ יִבְנוּ אֶת הַפָּגוֹדָה.
שָׁמַע מֶלֶךְ הָרוּחוֹת וַיַּעֲלֹץ לִבּוֹ וַיְמַהֵר לְהִפָּרֵד מֵעַל הַנָּזִיר וַיֵּרֶד לְחוֹף הַיָּם לְבַקֵּשׁ אַחַר הַסֶּלַע אֲשֶׁר צוּרָתוֹ כְּרֹאשׁ שֶׁל נָזִיר. וְכַאֲשֶׁר הִשִּׂיג לְבַסּוֹף מְבֻקָּשׁוֹ, כִּנֵּס סְבִיבוֹ הֲמוֹן עַם רַב, שֶׁעָזְרוֹ לוֹ לָגֹל אֶת הַסֶּלַע וּלְהַעֲלוֹתוֹ אֶל רֹאשׁ הָהָר. הִנִּיחַ אֶת הַסֶּלַע בִּמְרוֹמֵי הַפִּסְגָּה וַיִּשְׁלַח לִקְרֹא לַנָּזִיר הַזָּקֵן וְלַמֶּלֶךְ לְמַעַן יִרְאוּ אֶת אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה.
בִּקֵּשׁ טִיקְהַאדְהאַמַא מֵאֵת טְיַאז’אַמִין מֶלֶךְ הָרוּחוֹת, שֶׁיְּנַקֵּר נִקְרָה בַּסֶּלַע לְמַעַן יַפְקִידוּ בָּהּ אֶת הַתַּלְתַּל הַקָּדוֹשׁ. בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ הוֹצִיא הַנָּזִיר אֶת אוֹצָרוֹ מִן הַמַּחֲבוֹא אֲשֶׁר לוֹ, וּבְדִבְרֵי תְפִלָּה וְטֶקֶס הוֹדָיָה הִנִּיחוֹ בְּתוֹךְ הַנִּקְרָה לְמִשְׁמֶרֶת.
אָז נִבְנְתָה עַל פִּסְגַת הַסֶּלַע הַפָּגוֹדָה הַחֲדָשָׁה. וְהַנָּזִיר יָשַׁב לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ לִהְיוֹת לָהּ לְשוֹמֵר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.