בְּעַרְבוֹת בְּנֵי־מוֹאָב
הוּא שָׁקַט – הַנָּהָר הַסּוֹרֵר, הַשּׁוֹבָב.
הוּא שָׁכַךְ, הוּא רָפָה – פֶּלֶג נַחַל תָּמִים;
הַגַּלִּים – רַק אַדְוָה – זוֹחֲלִים כְּחוֹלְמִים;
שִׁרְיוֹנוֹ הָרָחָב מַעֲלֶה חֲלֻדָּה,
נָע לְאַט וּמוֹרִיק עַל חֲזֵה הַפְּלָדָה,
וּמַסְתִּיר מֵעֵינֵי הָעוֹבֵר לְתֻמּוֹ
אֶת הָרַהַב־הַצָּר, הַמְקַנֵּן בִּתְהוֹמוֹ –
זֶרֶם פֶּרֶא, חוֹתֵר אֶל הַיָּם בְּעֶבְרָה,
בְּמֵעָיו סְעָרָה דוֹמְמָה וְקָרָה:
זֶרֶם קֹר, הַמַּקְפִּיא אֶת בִּרְכֵּי הַשַּׁיָּט,
הָעוֹלֶה אֶל לִבּוֹ וְחוֹדֵר בּוֹ אַט־אָט,
וְאוֹסֵר זְרוֹעוֹתָיו בְּכַבְלֵי כְּפוֹר וָקֶרַח
בְּצָהֳרֵי יוֹם תַּמּוּז – בְּשִׁלְהֵי הַיֶּרַח. אָז יַטֶּה הַשּׂוֹחֶה צַוָּארוֹ הַמָּתוּחַ
וְיִשְׁלַח אֶל הַחוֹף מֶבָּטוֹ הַדָּלוּחַ,
בּוֹ יַבְהִיקוּ זִיקוֹת – נֹגַהּ רַעַד לָבָן –
וְיָנוּעוּ צְלָלִים מוּזָרֵי־הַגָּוָן…
מִי בָּקַע מֵהַתֹּהוּ, אִלֵּם, וַיִּתְעָל?…
מִי, כָּבֵד, אֶל הַתֹּהוּ יָרָד?…
וּמֵעָל? –
שׁוּב מוֹרִיק הַשִּׁרְיוֹן, נָע לְאַט, בְּשַׁלְוָה,
שׁוּב שׂוֹחֶקֶת עַל פְּנֵי הַנָּהָר הָאַדְוָה
וּמְכַסָּה בִּצְחוֹקָהּ – מֵעֵין זָר – אֶת הַפַּחַד
הָאָיֹם, הָרוֹבֵץ וְאוֹרֵב לוֹ מִתָּחַת…
אֶל אוֹתָהּ שְׂפַת יַרְדֵּן, בְּאוֹתוֹ יוֹם שָׁרָב,
בָּאוּ שְׁנֵי נוֹדְדִים – בֶּדָוִים – בְּנֵי עֲרָב,
וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם: – אֵי־מָקוֹם לַחֲנוֹת
עַד יֵרֵד חֹם הַיּוֹם? – וַיִּרְאוּ דְּפָנוֹת,
אֲשָׁלִים עֲנֵפִים, – יְרִיעוֹת רְקוּמוֹת –
יְרֻקּוֹת־אֲפֵלוֹת… בְּאַלּוֹת עֲקֻמּוֹת
הֵם חָבְטוּ פֹּה וָשָׁם קוֹץ וָחוֹחַ מַמְאִיר,
וְאַחַר הִשְׁתַּטְּחוּ חֲרִישִׁים – סֹךְ טָמִיר!
שָׁם שָׁכְבוּ, הֶאֱזִינוּ זִמְרַת הַזִּרְמָה
הַנּוּגָה, הַנִּצְחִית, וּלְקוֹל זִמְזוּמָהּ
הֵם צָפוּ הַנָּהָר, הָעוֹבֵר וּפוֹלֵחַ
אֶת דַּרְכּוֹ בֵּין גְּדוֹת רֶפֶשׁ וְעֹבֶשׁ פּוֹרֵחַ;
אֶת שִׂיחָיו, רְתָמָיו, אֶת קָנָיו הַגְּמִישִׁים;
אֲצוֹתָיו – עִשְׂבֵי מַיִם דַּקִּים וּקְלוּשִׁים,
שְׁמוּטֵי־הַצַּוָּאר וּפְרוּשֵׂי־הֶעָלִים,
הַנָּדִים־לֹא־נָדִים עַל כִּתְפֵי הַגַּלִּים,
הַשַּׁחִים וְקָמִים – וְעוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם;
לְטָאָה עַפְרוּרִית, מְטַפֶּסֶת דּוּמָם
בֵּין קִמְטֵי עֵץ עָבֶה – הִיא עַצְמָהּ קֶמֶט דַּק,
שֶׁיָּקַע מִגִּזְעוֹ הָעַתִּיק, הַנִּסְדָּק…
נֶעֶלְמָה… רַק הָאֹזֶן תִּקְלֹט הָאִוְשָׁה:
כְּנָחָשׁ בִּזְנָבָהּ כִּשְׁכְּשָׁה, קִשְׁקְשָׁה…
הֵם נָחִים, נְפֵשִׁים. הָאֶחָד – אִישׁ־זָקֵן,
מַרְגְּלוֹת עֵץ מֵצַל הוּא עָשָׂה לוֹ כַּקֵּן,
כְּמַצָּע לְגֵווֹ הָרָזֶה, הַכָּחוּשׁ,
שֶׁהִשְׁחִיר – מְרֻפָּשׁ וְשָׁזוּף וְנָחוּשׁ, –
כִּכְתָנְתּוֹ הַגַּסָּה, הַבָּלָה, כִּמְעִילוֹ,
שֶׁהָיָה – מִי יוֹדֵעַ! – אוּלַי בֶּן־גִּילוֹ…
לְמָתְנָיו חֲגֹרָה וְחָזֵהוּ חָשׂוּף –
בּוֹ פְּקָעוֹת לְבָנוֹת תְּשַׂגְשֵׂגְנָה כַּסּוּף.
הַשֵּׁנִי – עוּל־יָמִים, אַךְ חָסֹן וּמָהִיר,
מֶבָּטוֹ – חֹד פִּגְיוֹן, וּבְלִבּוֹ הַצָּעִיר
כְּבָר רוֹקֵם שַׂר הַיְקוּם רִקּוּמוֹ הַפִּלְאִי,
זֶה שֶׁל אשֶׁר־תּוּגָה – כֹּה עָדִין, כֹּה פִּרְאִי…
גְּבַהּ־קוֹמָה הַבָּחוּר, שְׁחֹר־שֵׂעָר וְגָמִישׁ,
הוּא כֻּלּוֹ כְּקָפִיץ, אֶגְרוֹפוֹ כְפַטִּישׁ.
תַּאֲבוֹן הַחַיִּים הָרִאשׁוֹן… אֵשׁ־רָעָב
תְּנוֹצֵץ בְּעֵינָיו, תֶּהֱמֶה בְּמֵעָיו…
הוּא נִרְדַּם, נִים לֹא נִים, כְּכַלְבּוֹ, זֶה עַבְדּוֹ,
הַשּׁוֹמֵר צֹאן אָבִיו, וְעָשְׁרוֹ, וּכְבוֹדוֹ.
בַּחֲלוֹם, וְהִנֵּה הוּא נוֹהֵג גְּמַלָּתוֹ.
וּפִתְאוֹם הִתְנַעֵר וַיִּיקַץ מִשְּׁנָתוֹ,
אַךְ לֹא זָז וְלֹא נָע – רַק פָּקַח בְּעָרְמָה
קְצֵה עֵינוֹ: גַּנָּבִים? בְּנֵי נָקָם? מִי וָמָה?
שֶׁקֶט, חֹם. וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּרֹם הַשָּׁמָיִם;
בְּנוֹת קַרְנָיו מִשְׁתַּקְּפוֹת בִּירֹקֶת הַמַּיִם,
בְּחֶלְקָם הַכֵּהֶה, הַנּוֹזֵל וְהַקָּר.
וְהָאָרֶץ סָבִיב – כָּל אוֹתָהּ הַכִּכָּר
רַחֲבַת הַיָּדָיִם, חוֹלוֹת וּגְבָעוֹת –
שׁוֹמֵמָה; רַק רוּחוֹת זִלְעָפוֹת בָּהּ תּוֹעוֹת.
הָרוֹעֶה מְכַסֶּה בִּמְעִילוֹ הַיָּשָׁן
כַּף רַגְלוֹ הַכְּווּיָה בְּשַׁלְהֶבֶת־כִּבְשָׁן,
הַשּׁוֹפַעַת מִלְמַעְלָה, מִלֵּב הַחַמָּה –
וְשֵׁנִית הוּא שׁוֹקֵעַ בְּחֵיק הַתְּנוּמָה.
כָּךְ שָׁכְבוּ עַד עֲרֹב. אָז יָשְׁבוּ וְרָאוּ:
רַד הַיּוֹם בַּמִּישׁוֹר וּבָהָר הִשְׂתָּרְעוּ
רְצוּעוֹת שֶׁל צְלָלִים, לְשׁוֹנוֹת זוֹחֲלוֹת,
אֲפֵלוֹת וּקְרִירוֹת, לוֹקְקוֹת הַחוֹלוֹת.
רוּחַ קַל, בֶּן־הָרִים, בַּבִּקְעָה יְנַשֵּׁב,
רוּחַ־נֶשֶׁף מֵצֵן: עֵת לִסְעֹד אֶת הַלֵּב!
אָז יוֹצִיא כָּל אֶחָד מְעִמְקֵי אַמְתַּחְתּוֹ
תְּאֵנָיו הַיְבֵשׁוֹת וְיֹאכְלֵן עִם פִּתּוֹ –
בְּהַשְׁקֵט, בְּבִטְחָה – מִי יַרְגִּיז מְנוּחָתָם?
שֻׁלְחָנָם, מִשְׁכָּבָם – אֲדָמָה זוֹ תַּחְתָּם.
צְעָדִים?… הָס!… מִי שָׁם?… דֹּם עָמְדוּ הַפִּיּוֹת,
דֹּם עָמְדוּ הָעֵינַיִם – נוֹקְבוֹת הַקְּלִיעוֹת –
סְבַךְ עֲצֵי הַיַּרְדֵּן… מִי הַהֵלֶךְ הַבָּא?
אַךְ הָאִישׁ הַקָּרֵב וְעוֹבֵר לֹא נֶחְבָּא.
הוּא יָרַד אֶל הַמַּיִם, עָיֵף וּמַזִּיעַ,
לֹא הִבִּיט לִצְדָדִים וּמִלָּה לֹא הִבִּיעַ
הִתְפַּשֵּׁט וְטָבַל בַּנָּהָר הַנִּרְדָּם.
וְגוּפוֹ הָרָטֹב מְבַצְבֵּץ, אֲדַמְדָּם,
בֵּין חוֹפֵי הַיַּרְדֵּן, מִתְנוֹעֵעַ בְּעֶרֶשׂ
שֶׁל גַּלִּים מַכְסִיפִים וּשְׂרִידֵי פַז הַחֶרֶס.
הַזָּקֵן שָׂם יָדוֹ בְחֵיקוֹ הַשָּׂעִיר,
הִתְגָּרֵד לְאִטּוֹ וְאָמַר לַצָּעִיר:
– אִישׁ תֻּרְכִּי הוּא – אָכֵן, אִישׁ צָבָא מִירִיחוֹ,
מִמַּחֲנֵה עוֹתְמַנִּים הוּא… וּמַה בְּמֹחוֹ?… –
– שׁוּר, סָבָא! – וְאָמְנָם, מֶה הָיָה לַשּׂוֹחֶה?
אֵין הוּא שָׁט עוֹד – נִסְחָף, מִתְרוֹמֵם וְשׁוֹחֶה,
וּמַכֶּה בְיָדָיו הַנִּרְפּוֹת כְּעִוֵּר
עַל הַמָּיִם. גּוּפוֹ מִתְכַּוֵּץ, מִשְׁתַּבֵּר.
הָעֵינַיִם – גְּדוֹלוֹת, סוֹבְבוֹת בְּקִנָּן,
כְּאִלּוּ תְקָרֵצְנָה תָּנֹסְנָה… לְאָן?
הוּא עוֹדוֹ נֶאֱבָק, נֶאֱבָק וְשׁוֹקֵעַ…
כַּבָּרָק הֶעָנָן – כֵּן חוֹתֵךְ וּבוֹקֵעַ
אֶת מֵימֵי הַנָּהָר הָרוֹעֶה הַצָּעִיר.
אֶת הָרְאִי הַקּוֹפֵא מְחַלְחֵל וּמֵעִיר…
הוּא חוֹצֶה אֶת הַזֶּרֶם. זְרוֹעוֹ כַּמָּשׁוֹט,
הוּא כֻּלּוֹ כְּעַכְנָה מִתְפַּתֶּלֶת, כַּשּׁוֹט
הָרוֹטֵט בָּאֲוִיר. וּכְחֵץ מִנִּי קֶשֶׁת
הוּא פּוֹרֵץ לוֹ דַרְכּוֹ – וְעֵינוֹ מְבַקֶּשֶׁת
הַמָּקוֹם זֶה עַתָּה צָף רֹאשׁוֹ שֶׁל הַזָּר
וְהַגַּל הֱצִיפוֹ בִּצְעִיפוֹ הַמָּשְׁזָר…
אַחֲרָיו הוּא צוֹלֵל – אֲחָזוֹ וּסְחָבוֹ
אֶל הַחוֹף שָׁם חִכָּה לוֹ, בְּלִי־נוֹעַ, סָבוֹ –
וּשְׁנֵיהֶם הֲפָכוּהוּ, גָלֹל וְהָפֹךְ,
עַד נִנְעַר וְיָשַׁב וּמִלֶּל־מָה, נָבוֹךְ,
וְעָמָד… הֲיָשׁוּב יְדַבֵּר אוֹ יַחְדֹּל?
מִי יִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ, זוֹ לְשׁוֹן אַנַדּוֹל
הָרְחוֹקָה, הַגְּרוֹנִית, הַמּוּזֶרֶת?… וּכְבָר
הָאוֹרֵחַ קָרוּא, כְּמִנְהַג הַמִּדְבָּר,
לֶאֱכֹל מִפִּתָּם. הוּא נִגָּשׁ וְיוֹשֵׁב
וְתוֹקֵעַ שִׁנָּיו, וְטוֹרֵף כִּזְאֵב,
כְּאֶחָד הָרָעֵב זֶה יָמִים וִירָחִים;
לֹא לָעַס – הוּא שִׁסַּע וּבָלַע נְתָחִים…
אַךְ כִּלָּה לֶאֱכֹל, וְשָׂבֵעַ, מִיָּד,
בְּלֵאוּת – כְּמַבְרִיא – אֶל הַמַּיִם יָרַד
וְשָׁתָה, מִשְׁתַּטֵּחַ, רוֹבֵץ וְשׁוֹתֶה,
כִּמְכַבֶּה תַּבְעֵרָה, כְּשׁוֹטֵף אֵשׁ תָּפְתֶּה.
וְהַשְּׁנַיִם שָׁכְבוּ שָׁם – מְקוֹם הִשְׂתָּרְעוּ,
הֵם עִשְּׁנוּ בְּשׁוּבָה וְעֵינָם לֹא גָרְעוּ
מֵהָאִישׁ הַנָּכְרִי שֶׁנָּכֹף וַיִּקֹּד
אֶל מֵימֵי הַיַּרְדֵּן, – וַיִּשַּׁח עַד מְאֹד…
וְעַרְבוֹת הַיַּרְדֵּן הֵן גַּם הֵנָּה שַׁחוֹת,
מוֹרִידוֹת רָאשֵׁיהֶן נְמוּכוֹת־נְמוּכוֹת.
הַגַּלִּים לוֹקְקִים אֶת כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶן.
הַגַּלִּים מְחַבְּקִים־מִתְרַפְּקִים עֲלֵיהֶן:
לְקִיקָה – לְחִיכָה, נְשִׁיקָה – נְשִׁיכָה,
הַקּוֹרַעַת מִבְּשַׂר הָאִילָן חֲתִיכָה
וְהַשֶּׁטֶף שׁוֹטְפָהּ… פֵּרוּרִים, פֵּרוּרִים,
רְגָבִים רְטֻבִּים נִבְקָעִים נִגְרָרִים,
וְיוֹרְדִים בַּהֲמוֹן מַפָּלִים וּשְׂרִידִים
אֶל הַיָּם הַקּוֹפֵא בְבִקְעַת הַשִּׂדִּים.
הַנָּהָר מַעֲרֶה מַרְגְּלוֹת הָעֵצִים,
מְעַרְעֵר שָׁתוֹתָם. לְחִנָּם נִנְעָצִים
בְּצִפֹּרֶן נִרְפֶּה בַּקַּרְקַע הַזּוֹחֶלֶת,
בֶּחָצָץ הֶחָלָק, הַנִּגָּר… אֵין תּוֹחֶלֶת!
הֵם נוֹטִים־נְמוֹטִים, הֵם שׁוֹקְעִים עוֹד וְעוֹד,
הֵם יִפְּלוּ, הֵם יֵרְדוּ, – וְיָרוֹד וּמָעוֹד
עִם הַזֶּרֶם בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין בָּהּ שִׁיבָה…
הָאָדָם שֶׁשָּׁתָה לֹא חָדַל עַד הִרְוָה
צִמְאוֹנוֹ הַלּוֹהֵט, שֶׁעִנָּה אֶת קְרָבָיו
כָּל הַיּוֹם הָאָרֹךְ – יוֹם עָמָל וְשָׁרָב.
הוּא הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל שְׂפַת הַנָּהָר
הַלַּחָה, הַתְּחוּחָה, שֶׁעָלֶיהָ גָהַר,
וְהִקְשִׁיב־לֹא־הִקְשִׁיב אֶל הַקּוֹל הֶעָצוּר
שֶׁעָלָה מִמְּצוּלוֹת – מֵעָמְקָן הַנָּצוּר –
וּפָשַׁט בַּחֻרְשָה, וְהָלַךְ וְגָבַר,
וְהָיָה כְּאוֹרֵב לוֹ – אוֹרֵב לוֹ מִכְּבָר…
אַךְ הִנֵּה הִתְנַעֵר, הִתְרוֹמֵם – וּפִתְאֹם
מָעֲדוּ קַרְסֻלָּיו וַיִּגְלֹשׁ אֱלֵי תְּהוֹם,
כְּעוֹפֶרֶת צָלַל… וְהָיָה כַּחֲלוֹם…
וְנִדְמָה, כִּי מִלְּמַטָּה עָלוּ אֶל הָרֹם
שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת שׁוֹקְקוֹת… וְרַגְלַיִם פְּרוּעוֹת
עַל הַמַּיִם הִכּוּ שְׁתֵּי מַכּוֹת נוֹרָאוֹת…
וַיִּשְׁקֹט הַיַּרְדֵּן וְהָיָה כְּמַרְאָה:
כֹּה נִרְגָּע, כֹּה מַרְגִּיעַ – דָּבָר לֹא קָרָה!
עַל חָזֵהוּ רוֹקְדוֹת בְנוֹת־גַּלִּים שׂוֹחֲקוֹת –
מַה יוֹדְעוֹת הַתְּמִימוֹת בִּתְּהוֹמוֹת עֲמֻקּוֹת?
פְּנֵי הָעֶלֶם חָוְרוּ. הוּא פָּסַע רַק פְּסִיעָה
וְעָמַד כַּהֲלוּם בִּעוּתִים וּתְהִיָּה.
– הוֹי, סָבִי! – הוּא גִמְגֵּם. – אֵיךְ זֶה? מַה
זֶּה? – טָבַע! –
וְהַקּוֹל שֶׁיָּצָא מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל סָבָא
כֹּה מוּזָר, כֹּה נוֹקֵב… וְעֵינוֹ הַחַדָּה
לֹא תֶחְדַּל מִמַּשֵּׁשׁ הַזִּרְמָה הַנָּדָה.
אַךְ קָרִים, עֲכוּרִים וּסְגוּרִים פְּנֵי שְׁאוֹל.
– כָּךְ נִגְזָר! – שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת… אֵין
לִשְׁאֹל!
הַצָָּעִיר מְלַחֵשׁ וְעוֹנֶה: – כַּךְ נִגְזָר… –
וְעֵינָיו אֱלֵי תְּהוֹם שֶׁבָּלְעָה אֶת הַזָּר…
דֹּם עוֹמֵד הַזָּקֵן, הוּא כְּפֶסֶל כֵּהֶה,
מֶבָּטוֹ הַנִּצָּב מִתְמַהְמֵהַּ־תּוֹהֶה.
הוּא עוֹדוֹ כִּמְחַכֶּה… וְהַיּוֹם כְּבָר רָפָה,
צִלְלֵי בֵּין־עַרְבַּיִם עַל פְּנֵי הַשָּׂפָה –
שְׂפַת יַרְדֵּן הַקּוֹדֶרֶת, בּוֹדֶדֶת, נִדָּחַת.
וּמִתַּחַת – בָּעֹמֶק, בָּאֹפֶל – מִתָּחַת…
לֵב הַנַּעַר – צִפּוֹר מְפַרְפֶּרֶת בִּכְלוּב,
וְאָזְנוֹ תַּאֲזִין קוֹל סָבוֹ הַנָּבוּב:
– מַה יֵּדַע הָאָדָם? מַה יָבִין הַפּוֹתֶה?
כַּךְ נִגְזַר, בְּנִי, מֵרֹאשׁ – שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה
טֶרֶם בָּא וְטָבַע – זֶה הָאִישׁ מִירִיחוֹ…
וְהַזֶּרֶם, הוֹי, בְּנִי!… – מְשָׁכוֹ מְשָׁכוֹ…
הֵם הָלְכוּ מִקִּנָּם נֶחְפָּזִים, דּוֹמְמִים,
דֶּרֶךְ לַיְלָה וְחוֹל – גִּבְעוֹת־חוֹל שׁוֹמְמִים –
וּשְׁנֵיהֶם נִשְׁמְרוּ מֵהַבִּיט לְאָחוֹר,
וְהִבִּיטוּ: הַחֹרֶשׁ סָמָר וְשָׁחוֹר…
וְהוֹסִיפוּ לָנוּס, כְּנָסִים מֵאָדָם –
מֵהַחוֹף הַשָּׁקֵט, הַשָּׁלֵו, הַנִּרְדָּם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות