אברהם ליסין

נולד: מאי 1872, מינסק, בילורוסיה; נפטר: 1939, ניו־יורק, ארה"ב

משורר ופובליציסט בעל שיעור־קומה וייחוד בספרות יידיש. סוציאליסט מנעוריו, בן־בית בחוגי הפועלים בעיר מולדתו מינסק ובווילנה, היתה ראשית דרכו בשירה – שירות לתנועה, עשיית נפשות לה, אך לעולם לא חדל מהַגוֹת בפלא הקיום היהודי ולא הדיר עינו ושירו מנוֹיוֹ של אילן וניר. לימים, בפעילות סוציאליסטית רבת־השפעה באמריקה, גבר הפובליציסטן שבו, שנתייחד בשאר־רוח, בראיה יהודית־היסטורית, ומאמריו נזדהרו בזהורית שירית. אף הליריקה שלו, שקולה נדם ונתעורר חליפות, נתנסתה בנפתולים בין המגמה הסוציאליסטית ובין החויה האישית. שירו היהודי, שפיכּוּיו גבר בשני עשורי חייו האחרונים, כל תולדותינו מפרנסות אותו בזעקות ‘שמע’, ביסורים ובעוז של עם־לא־יחדל. – דרכו בשירה: רחבוּת השוּרה, פשטות המילים, רהיטות המקצב; לא בסוד הצמצוּם כוחו הסוּגסטיבי, כי אם בשפע שבלב, הבא לעורר.

אברהם וולט (ליסין, חתימתו הספרותית, תרגום רוסי הוא של התיבה וואלד – יער) – בן למשפחה רבת־יוחסין, ובית־ילדותו – בית של תורה ויראת שמיים. עודו נער־עילוי הציץ בספרי קורות ישראל והעמים, שלח ידו בשיר עברי, בעקבות שירי רמח’ל ומיכ’ל. גלה לישיבה הנודעת סלובודקה, שהיתה מעוז לתנועת ה’מוסר‘. לימים עשה גם בישיבת ווֹלוֹזין, אך כשהבחינו בנטייתו להשכלה – גורש מן הישיבה. הלך לווילנה, השתלם בלשון הרוסית ובספרותה, שקד על מדעי ההיסטוריה והחברה, וזכרונו הפינומנלי עמד לו בקניית הרבה דעת. חזר כסוציאליסט למינסק, ועשה בקרב הפועלים היהודים. דרכו המיוחדת, ה’וואלטית’, חדורה רגש לאומי במובהק. נלחם נגד הקוסמופוליטיות המובילה לטמיעה, מבליט ערכה של לשון יידיש, מטביע מחותמו על תכניתם היהודית של החוגים, שמהם קם לימים ה’בונד'. משנת 1879 – באמריקה, והוא מראשי ‘פארווערטס, עיתון הפועלים ומעורכיו; למן שנת 1913 ועד מוֹתו – עורך הירחון ‘די צוקונפט’. תמורות רבות ידעו חייו ובכולם לא נטשו ה’רגש של קדושת החיים וקדושת המוות מתחת המאכלת והקרדום’; מתבונן במהלך הדורות ראה ‘עלים נושרים – אך האילן קיים; אילנות כורעים והיער לעולם עומד’.