נולד: 1889, פלוצק, פולין; נפטר: ינואר 1937, ניו־יורק, ארה"ב
מעמודי התווך של חבורת ‘יונגע’ (הצעירים), טוען ועושה לחידושה של שירת יידיש באמריקה. בשם האסייתיות הצרופה קם נגד מגמתיות בשירה, אף הטיח כלפי קודמיו באמריקה ומעבר־לים. חבורה זו ראתה את עצמה בראשית לשיר האמנותי ביידיש, שאת מקורותיו ביקשה בשירת־העמים, בשיר־העם ובזמר העממי. סימנים מובהקים נתנו בו: גמישות, מילודיות, פשטות ודיוק, ועיקרו – חיי היחיד. בזישו לאנדוי, אמן רגיש ואינטלקטואל ער־חושים, ניתן להבחין, יותר מאשר בחבריו, רוחות מהלכות באמנות של אותו דור: זה רצון הניתוק, קידוש הפרימיטיבי, היומיומי, שהוא אולי עיקרם ומשתיחם של החיים, התנכרות לעולם הנמצאים והתערסלות בעולם מדומיין שהוא, כאילו, ממשי מן המציאות. יותר מחבריו הפליג באוריגינליות־לראוה, להרגיז את הטעם המקובל, משתעשע בליעוג עצמי, בסתירות ובניהוליות אסתיתית. אולם אם גם נאחז בסבך של ניסויים ותורות, באו שנים ומאורעות ומורשת דורות ועוררו נימות חבויות ודחויות. מיטב שירתו נתרוותה ונתמלאה, כמאליה, תכנים חברתיים ולאומיים. במפתיע חרג מסוגרו ושר שירי־עת שנתגלה בהם כצופה למרחוק וקשוב לבאות; את גרמניה המזוּינת והלוחמת ראה, ב־1918, בעינים של שנות השואה והאבדון.
זישו לאנדוי – נין ונכד לשושלת רביים וצדיקים. עודו ילד נתייתם מאמו. חינוכו – חדר, לימודים כלליים ועברית – באורח פרטי. 1906 היגר עם המשפחה לאמריקה, ואותה שנה ראה אור שירו הראשון. תחילת פעולתו הספרותית טבועה בנוסח הזמן, וכליה – כמקובל וכמוּסכם. רק ב־1911 חלה תמורה מכרעת בדרכו הפיוטית, קמה חבורת ‘יונגע’ והוא לא דבּר ומעורר, וביתו – בית־ועד; במסות ספרותיות וכן באנתולוגיית שירת יידיש באמריקה שערך, הוא שוקד לתת ביסוּס ולעשות פומבי לדרכה של החבורה, היוצאת לימים גם באסוּפות מיוחדות משלה. חיבר גם מחזות אחדים, וכן תירגם משירת העולם, ויצוינו ביחוד הבלדות הסקוטיות. – חייו ושירתו נותקו בטרם זמנם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.