רקע
רפאל אליעז
קבצן וזונה – לְחוֹף יַמָּהּ שֶׁל יָפוֹ

בֵין חֳרָבוֹת וּפְסֹלֶת סַסְגּוֹנִית

בַּעֲזוּבַת־הָאֵל הַמְנַצְנֶצֶת

רָאִיתִי בֶּן־תְּמוּתָה תָּמוּהָּ,

אֲשֶׁר עִתִּים נִרְאָה לִי נֶשֶׁר

וְעִתִּים – עַכְבָּר.


בַּעֲלוֹתוֹ עַל סֶלַע יָם

הַנֶּשֶׁר הַיַּחְפָן קוֹדֵר, נְזוּף גַּלִּים וָקֶצֶף,

בִּגְלִימָתוֹ סְמוּרַת נוֹצָה נָסִיךְ מֻדָּח קוֹטֵל.

בַּעֲלוֹתו עַל סֶלַע יָם

שִׁכְרוֹן חֵרוּת יְפַעֲמֵהוּ.


אַךְ בְּרִדְתּוֹ אֶל כּוּךְְ־נָוֵהוּ

בְּשָׂרוֹ כָּאֵפֶר

וְאַחֲרָיו נִשְׂרֶכֶת

חֻלְדָּה חַכְמַת־שְׁבִילִים וָצַעַד.

תָּהִיתִי עַל מַרְאֵה עֵינַי

וְלֹא יָדַעְתִּי אִם אֱמֶת אוֹ שָׁוְא.

כְּשֶׁהַיָּם שׁוֹמֵט מַחְלְצוֹתָיו וּמִתְעַרְטֵל בַּשֶּׁמֶשׁ

פּוֹסֵעַ הוּא עַל צֵל עַצְמוֹ:

גּוּשׁ גֶּבֶר שֶׁהָיָה לְרֶמֶץ.

עָבַרְתִּי עַל פָּנָיו. נָגַעְתִּי סַנְוֵרִים.


בְּדִמְדּוּמֵי הָעֶרֶב הַקְּצָרִים

הוּא מִתְנַעֵר מֵעֲפָרוֹ

וְמִקִּפְלֵי בְּלוֹאָיו נֶחֱשֶׂפֶת בֶּרֶךְ יְהִירָה,

כָּתֵף עִקֶּשֶׁת,

שָׁרִיר־נוֹטֵר־אֵיבָה

וְכָל שָׂרִיגֵי־גִּידָיו אוֹמְרִים חֹמֶר סוֹרֵר.

שָׁאַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי הַאִם אַךְ סַקְרָנוּת

מוֹשֶׁכֶת אֶת רַגְלַי אֵלָיו.

אוֹ שֶׁמָּא כֹּחַ הַזָּרוּת הַמְקָרֶבֶת

לֵב קֶרַח אֶל לֵב קֶרַח.


"סְלַח לִי, סֶנְיוֹר, בְּמִדְבָּרָהּ שֶׁל יָפוֹ אֵין

שָׁלָל זוּלַת גּוּפְךָ אַתָּה.

הַמַּחֲשָׁבוֹת רוּחָן קְצָרָה,

מוֹתָן וְלֵדָתָן בִּמְחִי־הָרֶגַע.

רוֹאֵנִי אֶת גּוּפְךָ הַמְהַלֵּךְ בְּשֶׁקֶט דּוֹרְסָנִי.

כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ יִמְחֲצוּ

כָּל זֵכֶר שֶׁל קִיּוּם עוֹדֵה־הִלָּה.

סְלַח לִי, סֶנְיוֹר, אֱמֹר לִי, מִי אַתָּה?"

אַתָּה מַחֲרִישׁ כְּמוֹ יָרֵאתָ,

מִפְּנֵי דְּמוּת־צֶלֶם, שֶׁסָּגַדְתָּ לְפָנֶיהָ וְעַתָּה

הִיא לְמִטְרָד לְךָ. לַשָּׁוְא חָשַׁדְתָּ.

אֵינֶנִּי שְׂרִיד־רֵעִים שׁוֹחֵר אַהֲבָתְךָ כְּלֶחֶם־חֶסֶד.

הֵן נֶאֱמַר:

מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה.

אֲבָל מַה שֶּׁהוֹוֶה בּוֹדֶה לִבִּי

וְאֵין מָנוֹס מֵהֲזָיוֹת עַל אַף חָכְמַת הַנֶּפֶשׁ.

הִנֵּה, בְּדַל־מַדְרֵגָה זֶה, שֶׁעָלָיו

שָׁתַלְתָּ עַכּוּזְךָ, כְּפֶסֶל בְּרוֹנְזָה רַב פְּגָמִים,

הוֹלִיךְ אֵי־פַּעַם אֶל טְרַקְלִין

מוּאָר אוּרִים,

רָפוּד פַּרְווֹת־צְבָאִים וְאַיָּלִים,

סָמוּךְ עַל עַמּוּדֵי סַפִּיר וְשַׁחַם.

עַתָּה הוּא קֵן שׁוֹקֵט שֶׁל לְטָאוֹת.


בְּמִדְבָּרָהּ שֶׁל יָפוֹ אֵין הַסְּפִינְכְּס בּוֹהֶה

וְלֹא רָזִים טְבוּעִים עַל אֶבֶן־גִּיר.

עִם זֹאת, תְּמִיהָה תָּעִיר, נָסִיךְ,

בְּקוֹמָתְךָ, שֶׁפַּעַם הִיא אִילָן נָטוּעַ

וּפַעַם הֵד נָבוֹךְ שֶׁל סְעָרָה.

אֱמֹר־נָא, מִי אַתָּה?"


“בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הַקָּטָן שֶׁל יְהוּדִים מִטְּרִיפּוֹלִי,”

עָנָה הָאִישׁ כְּאִלּוּ אַךְ אֶתְמוֹל נִפְרַד מִמֶּנִּי –

"בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הַקָּטָן קִבְּלוּנִי בְּחִיּוּךְ,

שֶׁיֵּשׁ בֹּו לַעַג וּתְמִימוּת כּוֹבֶשֶׁת.

אוּלַי עַל שׁוּם שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי נֹסַח־לֹא־לָהֶם,

וּתְפִלָּתִי וַדַּאי הָמְתָה בְּאָזְנֵיהֶם

כְּתַעֲרֹבֶת שֶׁל בְּרָקִים, עֲלֵי־שַׁלֶּכֶת וְגִמְגּוּם שֶׁל יָם.

הֵם נָהֲגוּ בִּי בְּשַׁלְוָה כַּאֲנָשִׁים

שֶׁזֶּה עַתָּה דְּבָרִים הֶחֱלִיפוּ עִם בּוֹרֵא עוֹלָם.

וּבְצֵאתִי מִשָּׁם, אָדָם שֶׁל גְּוִיל צָהֹב

לִכְסֵן זְקָנוֹ אֵלַי וְכֹה אָמַר לִי:

"אָמְנָם אַתָּה נְשׂוּא־פָּנִים, יִמַּח שִׁמְךָ,

אַךְ גַּם אֶבְיוֹן כָּמוֹנִי!

הֲתִתְפַּלֵּל סְלִיחוֹת עִמָּנוּ?"


הָלַכְנוּ כִּבְרַת אֶרֶץ.

אַדְוַת הַמַּיִם לִחֲכָה אֶת סַנְדָּלֵינוּ.

"עָקַבְתִּי אַחֲרֶיךָ זֶה יָמִים, סֶנְיוֹר.

לֹא סַקְרָנוּת חָלִילָה. בֵּין תִּלֵּי הַהֶרֶס,

יֵשׁ שֶׁאָדָם תּוֹהֶה עַל הַשְּׂרִידִים

וּמְבַקֵּשׁ לְפַעְנֵחַ סוֹד יָפְיָן שֶׁל חֳרָבוֹת.

וּסְלַח־נָא לִי: בְּךָ רָאִיתִי

מַפֹּלֶת מְהַלֶּכֶת. עִי עָקוּר מִשִּׁמָּמוֹן,

כְּלִי חֶרֶס מְנֻפָּץ,

שֶׁגַּלְגַּלֵּי הַזְּמַן עַד הֵנָּה גְּרָרוּהוּ.

הוּא מְיֻתָּר – חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי –

מֻצָּג אַרְכֵיאוֹלוֹגִי חַי,

שֶׁאִלְמָלֵא הָיָה בָּשָׂר וָדָם, הָיָה נֶחְשָׁב כְּפָז…"

“כָּזָב וָהֶבֶל, יְדִידִי.” – עָנָנִי.

"בּוֹדֵד אֲנִי כְּמוֹ מִבְצָר, וְלֹא אֲבַק־אֱנוֹשׁ.

כָּל בֹּקֶר בְּצֵאתִי הַיָּמָּה

קְרִיאָה שֶׁל עֲלִיצוּת וַחֲרָדָה פִּרְאִית

חוֹלֶפֶת בִּי. בּוּשָׁה הִיא לְסַפֵּר: כְּאַהֲבָה.

הַיָּם וּשְׁחָפִים לְנִשְׁמָתִי,

וְלִכְרֵסִי דָּג מְטֻגָּן בְּשֶׁמֶן.

אַל־נָא יִלְעַג לִי אֲדוֹנִי.

זוֹ הַשְּׁלֵמוּת הַמְדֻמָּה. כְּלוּם יֵשׁ אַחֶרֶת?

זֶה יֵשׁ מֵאַיִן, לְגַבֵּי קַבְּצָן כָּמוֹנִי.

זֶה רוּחַ אֱלֹהִים עַל פְּנֵי תְּהוֹם.

כָּל עֶרֶב וְכָל בֹּקֶר.

כְּשֶׁעֵרוּת קְלָלָה, וְהַשֵּׁנָה גַּן־עֹנֶג.

אָז קֶצֶף הַבְּרִיאָה יָשִׁיר בַּנְּקִיקִים.

הִבְהוּב־סְנַפִּיר יָטִיחַ דָּם יָרֹק,

אֵזוֹב וּזְהוֹרִית וְרֵיחַ גַּל מָרִיר.

אֶל אֵלֶּה אָץ אֲנִי כְּמוֹ אֶל שַׁעַר וּמִסְתּוֹר.

טוֹבֵל אֶת עַפְעַפַּי בְּמֶלַח וְסוֹלֵל

תְּפִלָּה שֶׁל נַעַר לַמְּרוֹמִים

וְקֶרַח־עַד עוֹטְפַנִי, חַד כְּתַעַר.

עִם זֹאת, רַק אֶל־שְׁחָקִים יִרְעַד

מֵאשֶׁר עַז כָּמוֹנִי.

מִלִּים, אַתָּה חוֹשֵׁב. אַךְ יֵשׁ מִלִּים,

שֶׁאֵין עֶרְכָּן פָּחוּת מִקּוֹנְכִיּוֹת.

כַּמָּה תּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן בִּדְמוּת אֱנוֹשׁ

מִבְּלִי תִּלְאֶה?

לֹא כֵן הַמְּכִתּוֹת פְּלוּטוֹת־הַיָּם.

לֹא כֵן חַלּוּק־זְכוּכִית אוֹ אֶבֶן לְטוּשָׁה

בִּידֵי הַיָּם הַנִּצְחִיּוֹת…"


“הַס מְשֻׁגָּע!” שָׁמַענוּ קוֹל.

"הַבֶּט־נָא בְּפָנֶיהָ וְתִרְאֶה עַד מַה צָּדַקְתִּי.

אִשָּׁה זוֹ רְצוֹנָה לְהַחֲזִירֵנִי לְמוּטָב.

זוֹנָה שֶׁנָּס לֵחָהּ פּוֹרֶשֶׂת לִי חֲמוּדוֹתֶיהָ."


אָכֵן קָרְבָה אֵלֵינוּ הָאִשָּׁה.

הָלְכָה בִּצְעָדִים קְטַנִּים וְעַזִּיזִים,

צוֹנֶפֶת לְגוּפָהּ קִרְעֵי־קְטִיפָה סְגֻלָּה,

שֶׁנִּתְבַּדְּרוּ בָּרוּחַ הַקַּלָּה.

פָּנְתָה אֵלַי אִינְטִימִית וּבוֹטַחַת:

"שָׁמַעְתָּ נְאוּמוֹ, אָדוֹן?

דּוֹבֵר אֶל הַשְּׁמָמָה הָרְטֻבָּה

וּבְלִבִּי הַחַם בּוֹעֵט…"

"פַּזְּרִי אֶת גְּוִיָּתֵךְ, בַּת בִּיב צוֹהֶלֶת!

זֶה הָאָדוֹן, אָזְנָיו כְּרוּיוֹת אֵלַי.

אֵלָיו אֲנִי מֵשִׂיחַ לְתֻמִּי.

אָנָּא, שְׂאִי רַגְלַיִךְ!"

"וַדַּאי סִפַּרְתָּ עַל תְּפִלּוֹת

בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הַקָּטָן בּוֹ צַדִּיקִים מִסְפָּר,

שֶׁאֵרַחְתִּים בְּקֻבָּתִי הָעֲלוּבָה.

הֵם לֹא הָיוּ רָעֵי־לֵבָב כָּמוֹךָ.

פְּסוּקִים מִן הַתּוֹרָה הִמְתִּיקוּ אֶת חֶטְאָם,

וְהֵם יָצְאוּ מִמֶּנִּי רְטֻבֵּי זָקָן.

לֹא יֵאָמֵן עַד מָה הֵיטִיבוּ לֶאֱהֹב

בְּהַגִּירָם אֶל כּוֹס הַיַּיִן


דִּמְעַת יָגוֹן וַחֲרָטָה.

אַתָּה, מָלְאוּ כֵּלֶיךָ חֵשֶׁק וּפְלִיאָה,

אַךְ אֵין אַתָּה מֵעֵז לִקְרֹב אֵלַי!

חוּשׁ לַמְּדוּרָה, עָצֵל!

נִקַּח אֶת הָאָדוֹן עִמָּנוּ.

שָׁם תְּחַמֵּם אֶת סִיּוּטֶיךָ, מֶלֶךְ כְּפוֹר."

"אֵינִי צָרִיךְ לְצַחֲנַת אִשֵּׁךְ.

הֲזָיוֹתַי זוֹמֶמֶת אַתְּ לִשְׁחֹט, מִפְלֶצֶת?"

"כֵּן! בְּסַכִּין מִטְבָּח?

כֵּן, אֲדוֹנִי, הֲזָיוֹתָיו שֶׁל פֶגֶר.

שֶׁל פֶּגֶר מְטֹרָף, דּוֹבֵר אֶל הַגַּלִּים,

נוֹחֵר בְּכוּךְ שׁוֹרֵץ רִמָּה וְעַכְבָּרִים.

אֲבָל לִבִּי הַמְיֻגָּע נִקְשָׁר אֵלָיו.

הָרַחֲמִים הָאֲרוּרִים הָרוֹחֲשִׁים בְּכָל אִשָּׁה.

אָמְנָם, זָנִיתִי עַד צַוָּאר,

אֲבָל הִגִּיעַ תּוֹר הָאַהֲבָה, דּוֹדִי!"

"אֵין אַהֲבָה, אִשָּׁה, פְּנִי אֶל פְּנֵי הָאֵל.

אֶל הַגַּלִּים אִם רְצוֹנֵךְ.

וְלוּא הָיִית בְּתוּלָה רַכָּה, רַעֲנַנָּה,

גַּם אָז אֲנִי לֹא בַּמִּשְׂחָק."

"אַף־עַל־פִּי־כֵן, אַהֲבָתִי תִּרְדֹּף אַחֲרֶיךָ

גַּם אִם תֵּרֵד צַלְמָוֶת,

אֲפִלּוּ כֶּלֶב שֶׁל חוּצוֹת יָרִיחַ חֶסֶד בִּי

וּפַרְוָתוֹ יִתֵּן עָלַי כְּמוֹ גְּלִימָה

בְּעוֹד אַתָּה אוֹטֵם אַפְּךָ, נָבָל!"

"הָא לֹא! לֹא כָּךְ חָשַׁבְתִּי.

אַתְּ אֶלֶגַנְטִית, הַגְּבִירָה,

אַךְ לֹא נוֹתְרוּ לִי עוֹד כִּי אִם דִּמְעוֹת־תַּנִּין.

הַאִם אֶשְׁפֹּךְ אוֹתָן עַל גִּזְרָתֵךְ?

אֲנִי אָדָם פָּשׁוּט. חוֹלֵם. אוֹהֵב שַׁלְוָה.

חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי לָךְ, לֹא אֲשַׁנֶּה דְּרָכַי.

וְאַתְּ בְּנוּיָה אַבְנֵי זִמָּה וְטַחַב,

הַמְּגָרוֹת בִּי תֵּאָבוֹן לְהִתְאַבֵּד.

מִי אַתְּ וּמַה זְּכוּתֵךְ עָלַי?"

"אֲנִי זוֹנָה קְטַנָּה לִפְנֵי בְּלוֹתָהּ.

עוֹד רְסִיסֵי חֻצְפָּה וָחֵן עִמִּי

וְכֵן פְּסוּקֵי מוּסָר לֹא מְרֻבִּים,

שֶׁאַבָּא זַ"ל לִמְּדַנִי בְּעוֹדִי יַלְדָּה.

וְהֵן זְכוּתִי עָלֶיךָ."

"צַיְּצִי אֵפוֹא, צִפֹּרֶת־גֵּיהִנּוֹם!

פִּלְטִי פְּסוּקַיִךְ וְיִשְׁמַע אוֹרְחִי."


"תִּרְצֶה אוֹ לֹא – אֲנִי אֲהוּבָתְךָ בְּכֹחַ.

אֱמוּנָתִי בְּכֹחַ הַגּוֹרָל.

אֲנִי אִשָּׁה אוֹבֶדֶת עֲלוּמִים לָנֶצַח.

אַתָּה גֶּבֶר כָּתַשׁ אֶת אֶשְׁכּוֹלָיו מֵאֶפֶס אַהֲבָה.

הֵן לֹא אֶתֵּן דּוֹדַי לְתַרְנְגוֹל סָרִיס,

כִּי אִם לְאִישׁ דּוֹגֵר עַל חֲלוֹמוֹת."

"מַה דַּעְתְּךָ, אָדוֹן?

שָׁדֶיהָ לִחֲכוּ אוּדִים לֹא מֻצָּלִים.

מִכָּל הַבָּא לַיָּד. יֵשׁ בְּבִטְנָהּ

קִבּוּץ שֶׁל גָּלֻיּוֹת מִכָּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת.

הָא, לוּא אָחֲזָה הָאֵשׁ גַּם בִּלְשׁוֹנָהּ

וְנִתְעַוְּרָה מֵעֵין־הָרַע שֶׁלָּהּ!"

"שְׁתֵּי רוֹאוֹתַי כְּחַלָּמִישׁ.

עַד עֹמֶק נִשְׁמָתְךָ הַפַּיְּטָנִית תִּצְלַחְנָה.

אָבִי שְׁמַרְיָה לִמְּדַנִי לְדַבֵּר אֱמֶת.

אֲנִי צוֹלַעַת בְּמִקְצָת, לֹא הָאֱמֶת בְּפִי.

מֵרֹב קְפִיצוֹת וְדִדּוּיִים אַחֲרֶיךָ

נִתַּק עָקֵב מִנַּעֲלַי. מֵאָז אֲנִי צוֹלַעַת.

חַיֶּיךָ, יַתּוּשׁ שֶׁל יָם! כָּל חִדּוּד לָשׁוֹן שֶׁלִּי לַתֹּהוּ…"


אַתּ מְעִיקָה עָלַי כְּמוֹ נִיחוֹחַ רֶפֶת, יִקָּחֵךְ הַדֶּבֶר!"

הַדֶּבֶר בַּרְרָן וְלֹא יִקַּח בְּרִיָּה

שֶׁמִּשְׁאָלָה אַחַת לָהּ:

לְהִתְרַפֵּק אֶל תַּלְתַּלֶּיךָ הַמְּלוּחִים

וּלְקַצֵּץ אֶת צִפָּרְנֶיךָ עֲטוּרוֹת עִטְרָן!"

“מָה רְצוֹנֵךְ מִמֶּנִּי, עֲלוּקָה?”

“לִמְצֹץ דָּמְךָ, רוֹזֵן!”

"חַכִּי־נָא, לֵיצָנִית שֶׁל שׁוּק! בּוּשָׁה הִיא!

אוֹרְחִי מַבִּיט, שׁוֹמֵעַ וְאוּלַי שׁוֹפֵט.

הָעֲיֵפוּת כֹּחַ אֵימִים בָּהּ וְטֵרוּף יוֹצֵר…

וְהִיא אוּלַי הוֹלִידָה בָּךְ תִּקְוָה כֹּה צְעִירָה

לִכְבּשׁ אוֹתִי? אַתְּ לִי זָרָה. אֲנִי חָפְשִׁי."


"אוֹנֵס אַתָּה אֶת עַצְמְךָ לְחֹפֶשׁ

וְדָן קֻרְקְבָנְךָ לְיִסּוּרֵי רָעָב.

הֲלֹא זֶה חֵטְא. הַחֹפֶשׁ אֵין לוֹ אָב

אַךְ יֵשׁ לוֹ מַמְזֵרִים כָּמוֹךָ.

עַל רִגְשׁוֹתַי אַתָּה דּוֹרֵךְ כְּעַל שָׁטִיחַ.

עֵינַיִם שֶׁל עַקְרָב־סוּמָא אַתָּה נוֹעֵץ בִּי

וְשָׂם תִּקְוָה זְקֵנָה לִנְבִילָה.

לוּא מִגּוֹרְפֵי בִּיבִים כָּבוֹד לָמַדְתָּ

וְגִנּוּנֵי־אָצִיל מִסַּבָּלִים

גַּם אָז נוהֵג הָיִיתָ בִּי בְּלֵב פָּתוּחַ, וּמֵבִין

מַה מִתְרַחֵשׁ בִּי! אֲנִי רוֹצָה בְּךָ!

הַאִם תִּתְפֹּשׂ מַה הִיא גַּדְלוּת־שִׁפְחָה

אֲשֶׁר הִכְשִׁירָה אֶת נַפְשָׁהּ

לְעָבְדְךָ, וּמַגִּישָׁה אוֹתָהּ כְּמוֹ פְּרוּסַת גְּבִינָה?"

"אֲפִלּוּ אַתְּ כַּפְתּוֹר שֶׁל אַהֲבָה;

לֹא גְּבִינָתֵךְ אֹכַל, לֹא חֲלָבֵךְ אֶשְׁתֶּה.

וְכִי חָטָאתִי לָךְ? עֲשִׂי־נָא חֶסֶד, עוּפִי!

"חֲסָדַי תֵּדַע תַּחַת סַחֲבוֹת בְּשָׂרְךָ.

תֵּן לִי יָדְךָ, רָשָׁע! לַטֵּף בִּרְכִּי הַמִּתְחַנֶּנֶת!

פְּרוּצָה מִפְּלָס־פִיגַאל עוֹד לֹא הֵיטִיבָה

הַמְתֵּק הַלַּעֲנָה כָּמוֹנִי.

מִנְחָה אַקְרִיב לְפִיךָ הַזּוֹעֵף

כָּל שֶׁנּוֹתַר לִי וְנוֹתַר לִי רַב."

“וְלִי נוֹתַר רַק זוּג שִׁנַּיִם…”

"עַנְוַת־יֵאוּשׁ תָּעִיד עַל גֹּדֶל־נֶפֶשׁ.

אֲנִי רוֹאָה, כִּי לֹא טָעִיתִי בַּבְּחִירָה."

"וְאָנֹכִי רוֹאֶה תְּשׁוּקוֹת פִּגּוּל

בְּזָוִיּוֹת עֵינַיִךְ הַמֵּתוֹת."

"אֵין בִּי תְּשׁוּקוֹת

כִּי אִם עֶדְנָה לִשְּׁמָהּ וּלְמַעַנְךָ."

"לְכִי קְטִיפָה צוֹחֶנֶת! יֵשׁ לִי יָם.

(נִגַּשׁ אֶל עֲרֵמַת הַגְּרוּטוֹת

נוֹטֵל מְלֹא עֹמֶס פְּסֹלֶת צִבְעוֹנִית

שֶׁנִּזְרְקָה מִמּוֹעֲדוֹן הַלַּיְלָה

וּמְטִילוֹ בְַחֲמַת־כֹּחַ עַל פָּנֶיהָ.

הִיא מְקַפֶּלֶת קוֹמָתָהּ, מִצְטַמֶּקֶת

וּכְהֶרֶף־עַיִן מִתאוֹשֶׁשֶׁת. בְּעֵינֶיהָ דָּם)

"שָׂרִיד שֶׁל בֵּית־מִזְבֵּחַ שֶׁחָרַב

בְּרַהַב יַעֲמֹד, יִתְבַּע זְכוּתוֹ לַכֶּתֶר,

אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ אֶבֶן שֶׁתִּזְעַק.

אִשָּׁה, שֶׁרֶחֶם וְעֵינוֹת־חֶמְלָה לָהּ

גַּאֲוָתָהּ תִּשָּׂא בְּהוֹד, אֲפִלּוּ הִיא פְּרוּצָה.

עַכְשָׁו אֵלֵך לִי."

"מָה אַתְּ חוֹרֶשֶׁת? נְקָמָה?

“תָּמִים אוֹ בֶּן בְּלִיַּעַל…”

“וְשֶׁמָּא מִתְחָרֶטֶת אַתְּ?”

"עַל מָה?

עַל שֶׁבְּעַד פְּרוּטוֹת שְׁחוּקוֹת גִּפַּפְתִּי

גְּבָרִים פְּשׁוּטִים כֵּהֵי־מַזָּל כָּמוֹךָ?

הֶחֱיֵיתִי אֶת בְּשָׂרָם בְּזוֹ הַיָּד."

"קְלָף חָרוּךְ…

טוֹבָה הִיא לְפִצּוּחַ כּוֹס בְּמֵצַח גֶּבֶר…"

"שׁוֹטֶה! כְּלוּם לֹא לָמַדְתָּ מִמּוּסַר־הַיָּם

כִּי תַּאֲוַת גּוּפְךָ קָרְבָּן לְיִסּוּרֵי גּוּפִי?

בֵּין אֵלֶּה לֹא תָּחוּל פְּרִידָה לָנֶצַח

אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנָס בָּם רוּחַ שְׁטוּת.

אֲנִי פְּקוּחָה עָלֶיךָ.

בְּהִסָּגֵר דָּמְךָ הַמִּתְמָרֵד עִם לַיְלָה

גּוּפִי קוֹרֵן לְךָ כְּיַהֲלוֹם,

אֲבָל אֲנִי רֵיקָה.

אַהֲבָתְךָ חָסַרְתִּי.

לְטֵרוּפִי יָבִין רַק מְטֹרָף כָמוֹךָ.

רַק הוּא יָכוֹל לַחֲזוֹת כֵּיצַד

אֲנִי פּוֹסַעַת – נוּגָה וּמַלְכָּה –

עַל דַּרְדָּרֵי זְכוּכִית וּפְסֹלֶת

בַּעֲשׂוֹתִי דַּרְכִּי אֵלֶיךָ."

“מַלְכָּה וּכְלִיל זְנוּנִים, נַשְּׁקִינִי!”

"אֵלֶּה דִּבְרֵי נָסִיךְ! לֹא לַעַג כִּי אֱמֶת.

כָּךְ יְדַבֵּר יְלוּד אִשָּׁה וְלֹא בֶּן־כֶּלֶב."

“חִפּוּשִׁית זֶבֶל שֶׁעֲטָרָה לָהּ. עֲשִׂי בְּשֵׂכֶל, הִסְתַּלְּקִי!”

"אַל תְּגָרְשֵׁנִי, נְסִיכִי. אֵיכָה אֵלֵךְ?

אַתָּה מַשְׁפִּיל אוֹתִי עַד רוֹם הָאשֶׁר.

שַׁלַּח בִּי חֻלְדּוֹתֶיךָ הַזְּרִיזוֹת,

גַּם אָז אֵינֶנִּי זָזָה מִמְּקוֹמִי.

אוֹרֵחַ לָנוּ. נֵשֵׁב יַחְדָּו.

הָסֵבּוּ לְמִשְׁתֵּה־רֵעִים אִתִּי."

“מִשְׁתֵּה זְנוּנִים…”

"בְּמוֹ יָדַי בִּשַּׁלְתִּי.

אֵינִי קוֹסֶמֶת כִּי עֲקֶרֶת־בַּיִת.

פֹּה, בֵּין עִיֵּי הָאֲבָנִים, שָׁמוּר

סִיר־חֶרֶס מְפֻיָּח. הִנֵּהוּ."

"מְבַעְבֵּעַ וְשׁוֹרֵק. מָה רַעַל בּוֹ רָקַחַתְּ?

"נְזִיד כַּרְפָּס וְגֶזֶר, פִּלְפְּלִים וְשׁוּם

וּבְתוֹכָם צְלִי דָּג עָטוּף בְּפֶּטְרוֹסִיל."

מְכַשֵּׁפָה! הִיא מַעֲלָה אִמִּי שֶׁלִּי בָּאוֹב."

"סְלַח לִי, דּוֹדִי, נֶפֶשׁ אִמְּךָ

עַל זֶה הַסִּיר וַעֲדָנָיו רוֹחֶפֶת.

גַּם הִיא וַדַּאי אוֹמֶרֶת לְבִתָּהּ:

"בְּטֶרֶם אַהֲבָה תִּתְּנִי לַחֲתָנֵךְ

הַגִּישִׁי לוֹ מִפְּרִי יָדַיִךְ בַּקְדֵרָה'."

“שִׁמְרִי שְׂפָתַיִךְ מִטַּמֵּא זִכְרָהּ שֶׁל אִמָּא!”

“עַל טוּב לִבִּי אֵלֶיךָ הִיא תִּסְלַח לִי.”

“מִקִּבְרָהּ?”

"אֵין אִמָּהוֹת מֵתוֹת כָּל עוֹד בְּנֵיהֶן חַיִּים.

כַּף כֶּסֶף עַתִּיקָה.

עָלֶיהָ חֲרוּתִים רָאשֵׁי תֵּבוֹת, קַח זְלֹל!

שַׁלְוָה וְשֶׁמֶן מֹר לַעֲצָמֶיךָ.

בְּסִיר קָטֹן שָׁתַלְתִּי עֲרוּגוֹת יָרָק רֵיחָנִיּוֹת.

הִנֵּה, הַנְּעוּרִים שָׁבִים בִּדְהָרָה אֵלֶיךָ."

“טִבְלִי רַגְלַיִךְ בְּמֵימֵי הַיָּם!”

“אֲנִי מְלוּחָה מִדַּי?”

“עִם זֹאת, לֹא טַעַם יָם שֶׁל בֹּקֶר.”

"הַיָּם הוּא בְּעֵינֶיךָ הַמַּאֲכָל סְגֻלָּה בּוֹ

לְהַחֲיוֹת מֵתִים.

כַּרְפַּס – צֶמַח תּוֹסֵס עִם שִׁבֳּלֵי זָקָן…

– וְגֶזֶר – לֵב מָאֳרָךְ סוֹמֵק כִּבְתוּלָה

– שָׁמִיר – רוֹכֵל בְּשָׂמִים הָרָץ עַל פְּנֵי שָׂדוֹת

– יֵשׁ לוֹ זְרוֹעוֹת הַרְבֵּה – עוֹקֵץ וּמְשַׁכֵּר…

עַל זְנַב־חֶמְאָה צָלִיתִי כָּל פְּרוּסָה שֶׁל לֶחֶם…"

"עֲלֵי הַגֶּפֶן… אוֹתוֹ הָרֵיחַ חֲמַצְמַץ…

– זָכַרְתִּי אֶת קַרְפִּיף הַמִּשְׂחָקִים

לְיַד בֵּיתֵנוּ… זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת חַדִּים

נוֹסְכִים בִּי רוּחַ רַגְשָׁנוּת…"

"הַדָּג נָקִי. עִם זֹאת שִׂים לֵב

פֶּן מַחַט בּוֹגְדָנִית אוֹרֶבֶת בִּבְשָׂרוֹ הָרַךְ."

"עָלַי לוֹמַר לְךָ בְּגָלוּי:

אֲנִי שׂוֹנֵא נָשִׁים.

כְּדֵי לְהִשְׁתַּחְרֵר גְּלוּיָה עִם אִחוּלִים לַחַג שָׂרַפְתִּי.

עֶשְׂרִים שָׁנָה נָשָׂאתִי

תְּמוּנָה שְׁחוּקָה בְּאַרְנָקִי.

לְבַסּוֹף הֵטַלְתִּי הַקָּמֵעַ אֶל הַיָּם.

יוֹתֵר מִכֹּל הִכְאִיב לִי אָבְדָנוֹ שֶׁל הַקָּמֵעַ.

הָיִית יָפָה?"

“לֹא בְּעוֹדִי עַלְמָה. כָּעֵת אֲנִי יָפָה.”

“אַתְּ מְבַשֶּׁלֶת לְהַפְלִיא. אַתְּ עַרְמוּמִית מְאֹד.”

"כְּמוֹ אִמִּי, תָּנוּחַ בְּגַן־עֵדֶן.

פָּנֶיהָ לְבָנָה וְצַמּוֹתֶיהָ שְׁנֵי עוֹרְבִים שְׁחֹרִים.

אֵין צַדִּיקִים, אִמָּא הָיְתָה אוֹמֶרֶת.

רַק בִּשְׁנָתֵנוּ הֵם מִשְׁתַּחֲוִים אֵלֵינוּ.

וְטוֹב שֶׁכָּךְ. כֻּלָּם תְּיָשִׁים.

הַיֵּצֶר לָשׁ מֵהֶם שֵׁדִים וְשׁוּעָלִים.

אֲבָל כִּילָדִים…"

“מַדּוּעַ נִשְׁתַּתַּקְתְָ? כִּילָדִים?”

“לֹא כְלוּם.”

"הַגֶּזֶר, הַכַּרְפַּס, הַשֹּׁרֶשׁ נִמְרְקוּ הֵיטֵב?

הַכֹּל לֹא בְּאֶתְנָן קָנִית?"

"אֵיתָן וְכֹחַ הָאֵיתָן הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים שׁוֹנִים.

הֵם לִי אֶתְנָן נָתְנוּ, אֲנִי לָהֶם פְּרוּסַת חִבָּה."

"הוֹלַכְתְּ אוֹתִי שׁוֹלָל.

נְזִיד־יָרָק בְּעַד בְּכוֹרַת חֲלוֹמוֹתַי?"

"נְזִיד חִנָּם אֵין כָּסֶף.

מָה רְצוֹנְךָ, מַלְכִּי וּמְשִׁיחִי?"

“שְׁמִי פְּרוֹסְפְּרוֹ. קַבְּצָן. עַכְשָׁו אֲנִי שָׂבֵעַ.”

" פְּרוֹסְפְּרוֹ שָׂבֵעַ טוֹב מִפְּרוֹסְפְּרוֹ רָעֵב."

"הַפִּרְחָחִים קוֹרְאִים לִי זַלְמָן.

לֵאלֹהֵי הָרוּחַ פְּרוֹסְפְּרוֹ אֲנִי."

"לִי הַיְנוּ הָךְ אִם עַל גַּבּוֹ שֶׁל גַּל

אוֹ עַל חֲמוֹר לָבָן רָכוּב הוֹפַעְתָּ.

הַמֶּלֶךְ זַלְמָן, הֲנֵלֵךְ לִישֹׁן?"

“מַה תְּבַקְשִׁי, מַלְכַּת הַדַּיָּגִים?”

“מָבוֹךְ שֶׁלְּךָ. תִּמְהוֹן־הַיֶּלֶד.”

"אִשָּׁה, יָפָה אַתְּ כִּשְׁתִיקַת הַיָּם הַמְאַיֶּמֶת,

עִם זֹאת מַרְבָּה פִּטְפּוּט."

"עִם זֹאת יָפָה.

רַק פַּעַם בְּחַיַּי לִהְיוֹת יָפָה חָפַצְתִּי.

בְּטֶקֶס שִׁדּוּכִים. בְּבֵית אָבִי…

כְּדֵי שֶׁלֹּא אוֹבִישׁ נֵרוֹת הַקֹּדֶשׁ.

כְּדֵי שֶׁלֹּא תֶּחְשַׁךְ טַבַּעַת נִשּׂוּאִין.

כְּדֵי לָגַעַת בְּשׁוּלֵי בְּגָדָיו שֶׁל חֲתָנִי.

אַתָּה יָשֵׁן. חֲזֹר אֶל מְחִלּוֹת עָפָר,

אִם רְצוֹנְךָ. עַתָּה אֲנִי בְּטוּחָה

כִּי שׁוֹב תָּשׁוּב אֵלַי. לֹא שַׂמְתִּי לֵב:

פָּנֶיךָ חֲתוּכֵי מַרְאוֹת מְנֻפָּצוֹת…

שְׂפָתֶיךָ הֲזָיָה צוֹעֶקֶת…

כָּל דְּבַר־אֱנוֹשׁ בִּקַּשְׁתָּ לְקַרְצֵף מִיֵּשׁוּתְךָ…

וְאָנֹכִי לִדְבַר אֱנוֹשׁ לוֹהֶטֶת,

לְיָד גְּרוּמָה זוֹרֶמֶת אֵשׁ עוֹרֶגֶת…

עוֹרֵק תּוֹעֶה בְּשֶׁמֶשׁ אֲפֵלָה…

הִלּוּךְ שֶׁל דֹּב שַׁכּוּל שׁוֹקֵק לְדַם טְלָלִים…

הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ?

אֲנִי רוֹצָה לִשְׁקֹעַ בְּעֵינֶיךָ

לְהִתְיַשֵּׁב בָּהֶן כִּנְדוּדֵי שֵׁנָה…

לוּא חֲלוֹמִי חָלַמְתָ וַאֲנִי שֶׁלְּךָ!

כְּנַעֲרָה פּוֹתָה שָׁטַפְתִּי עַל פָּנֶיךָ –

בִּזְכוּת אַהֲבָתִי יִחְיֶה הַבַּרְמִינָן, חָלַמְתִּי.

בִּזְכוּת כָּשְׁרִי לָתֵת מַה שֶּׁנִּתָּן לָתֵת.

אֲבָל עֶרְכּוֹ יָקָר מִפָּז.

אֲבָל אַתָּה יָשֵׁן.

לְסַדָּן חָלוּל שׁוֹרֵץ רִמָּה נִשֵּׂאתִי.

אֲנִי פּוֹחֶדֶת. לַקֻּבָּה אָשׁוּבָה.

וְכִי תָּמוּת דַּוְקָא בְּזֶה הַלַּיְלָה?

אֶבְעַט בּוֹ בְּרַגְלִי הַשְּׁמַנְמַנָּה וְאֶסְתַּלֵּק.

אַתָּה הָעֵד. אוֹרְחֵנוּ.

יָבֵשׁ כְכַד שָׁבוּר.

גַּן בֵּית־קְבָרוֹת, לֹא נֶפֶשׁ.

חֵרֵשׁ מִבֶּטֶן.

קַח נְשִׁיקָה מַלְאָךְ מוּרָם מֵאַשְׁפַּתּוֹת.

בְּזַלְמָן הַמְשֻׁגָּע נָתַתִּי עַיִן…

"וְרִידַיִךְ לוֹחֲשִׁים לִי זֶמֶר חֲתֻנָּה…

הָעֹבֶשׁ מְלַבְלֵב בִּי…"

"אִם כָּכָה קוּם, עַצְלָן.

לַוֵּנִי אֶל בֵּיתִי. שָׁם מְצַפִּים לִי לָקוֹחוֹת צְמֵאִים."

"הָא, טוֹב לִי כָּךְ… שָׁרוּי בְּחשֶׁךְ חַי…

אֶשְׁלַח יָדִי בְּצַוָּארֵךְ…

"יָפֶה. אֲבָל חֲנֹק אוֹתִי לְאַט.

לִחְיוֹת מַהֵר, לָמוּת טִפִּין טִפִּין וּבְבִטְחָה.

אַתָּה עָיֵף."

"עָיֵף פּוֹחֵד גְּאוֹן עַצְמוֹ…

בּוֹאִי לַיָּם, יַלְדָּה…"


“מֵאַיִן בָּאת?”

“מָרוֹקוֹ, טוּנִיס, רוֹמָא וּפָרִיס.”

“צוֹעֲנִיָּה קְרוּצָה מִתַּבְלִינִים מָרִים.”

“בָּרָה וּמְתוּקָה לְעֵת רָצוֹן.”

"וַאֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת

אִם אֵין עוֹשִׂים אֶת רְצוֹנָהּ."

"וַדַּאי. אָבִי הָיָה סוֹחֵר סוּסִים

וּבְעִתּוֹת שֶׁל פְּנַאי עָסַק בְּקַבָּלָה…"

“כּוֹזֶבֶת כְּסוֹחֵר. קוֹסֶמֶת כְּסוּסָה.”

“לֹא בְּתוּלָה שֶׁל יָם אֲנִי.”

“אַתְּ עַרְמוּמִית וַעֲנִיָּה.”

“לָעֹנִי וְלַיָּם צוּרוֹת צְרוּפוֹת.”

"נָעוֹת וּמוּצָקוֹת כִּשְׁנֵי שָׁדַיִם אֵלֶּה.

בּוֹאִי לַיָּם. נִשְׁכַּח וְנִשָּׁכַח."

“לִי קַר. מוּטָב לִי לַחְתּוֹת בַּמְּדוּרָה.”

"יָדַיִם שֶׁהִבְעִירוּ אֵשׁ, הַאִם קָרוֹת הֵן?

אֲנִי אוֹהֵב יָדַיִם שֶׁל אִשָּׁה בְּשׂוּמוֹת מְעַט."

"אַתָּה אוֹהֵב יָדַיִם כְּחַיָּה, בְּשׂוּמוֹת,

כְּדֵי לְהָפִיג רֵיחוֹ שֶׁל הַמַּשְׁקֶה."

"תִּשְׁתִּי אַחַת?

זֶה רַעַל מַר, מַטְרִיף קְרָבַיִם.

דַּיָּג עַרְבִי שְׁלָפוֹ מִמְּעִי שֶׁל דָּג.

זְוָעָה וָקֶבֶס תְּחִלָּתוֹ. סוֹפוֹ פִּיּוּס וָנַחַת."

"שַׁלְוָה שֶׁל קַיִץ.

חִטָּה שְׂרוּפָה וּשְׂרָף שֶׁל אֹרֶן."

“תַּרְשִׁי לִי לְגִימָה כְּשֶׁתִּהְיִי אִשְׁתִּי.”

"וְגַם עַתָּה. אַחֲרֵי קְטָטוֹת

נִלְגֹּמָה יַיִן. עַרְמוֹנִים קְלוּיִים נִגְרֹס."

"אֲנִי מִן הַצָּפוֹן. חֲלוֹם שֶׁל חֹרֶף.

עַל הָעֵצִים פְּרוּשִׂים סְדִינִים שֶׁל שֶׁלֶג

אִישׁ לֹא יֵדַע אָן יִגְרְפֵם הָרוּחַ.

עִירִי שֶׁנֶּעְלְמָה לֹא עוֹד אֶרְאֶנָּה.

עִיר סְקִיתִים צְהֻבִּים

וִיהוּדִים כְּחֻלֵּי־שָׂפָם.

הֲלֹא אַתְּ מְדַמְדֶּמֶת?"

"לְהָפִיג אַשְׁלָיוֹתַי.

אִם אֶנָּשֵׂא לְךָ, קַבְּצָן, נֵצֵא מִיָּפוֹ.

נָגוּרָה בַּעֲרָד. נַשְׁקִיף אֶל יָם־

הַמֶּלַח. הַמִּסְגָּד נִצָּב בְּמִין דְּמָמָה עוֹיֶנֶת."

"אֲבָל הָאוֹרְלוֹגִין שֶׁבַּכִּכָּר

מוֹרֶה לָרִאשׁוֹנָה שָׁעָה שֶׁל אשֶׁר."

“יָפָה כְּשֶׁקֶר צַח. בְּלִי רֶוַח וְהֶפְסֵד.”

"שְׁקָרִים, שֶׁהֵם רִנַּת־הַדָּם…

שְׁקָרִים, שֶׁהֵם צֵיד־אַיָּלוֹת עֲלֵי רֻכְסֵי גַּלִּים…"

"אַתָּה דּוֹבֵר כְּמוֹ מַלְאַךְ נְיָר

אֲשֶׁר שׂוֹרֵף אֶת בְּשׂוֹרָתוֹ עִם תֹּם הָנֶּשֶׁף…

אֲנִי עוֹדֶנִּי מַתְקִינָה לִי מַסֵּכָה…

"לַמַּסֵּכָה אֲשֶׁר חִכִּיתִי…

כְּשֶׁהַיָּם גָּעַשׁ מֵרֹב נָשִׁים שֶׁל מַיִם…

כְּשֶׁנִּימְפוֹת כְּתֻמּוֹת זִמְּרוּ

לְכַת דָּגִים שֶׁל אַרְגָּמָן…

כְּשֶׁהַדַּיָּגִים מָנוּ אֶת קַשְׂקַשֵּׂי שְׁלָלָם

לְאוֹר יָרֵחַ

מִתַּחַת מִפְרָשִׂים גְּשׁוּמִים כְּנוּסֵי כָּנָף…

עַכְשָׁו גַּם אַתְּ תִּרְאִי אֶת הַמַּרְאוֹת…"

"וְלֹא אֵשֵׁב בְּמִסְבָּאָה קְטַנָּה

עַד שֶׁיָּבוֹא לָקוֹחַ…"

“קַר לִי…”

“שְׁכַב עַל סָגִין יָרֹק זֶה…”

“צֶמֶר אַנְגְּלִי מֻבְחָר מִשּׁוּק הַפִּשְׁפְּשִׁים…”

“תָּלוּנִי כָּאן עִם זַלְמָן הַמְטֹרָף?”

“עִם פְּרוֹסְפְּרוֹ.”

“וְכִי נָלוּן בַּחוּץ?”

"הַלַּיְלָה מְאֻכְלָס כַּנְפֵי יָרֵחַ וּשְׁחָפִים.

זֶה הַצָּעִיף שֶׁבְּחֵיקִי טָמַנְתִּי

אֶפְרֹשׂ עַל הַסָּגִין. עַל כַּף יָדְךָ

הָעֲצוּמָה אָטִיל רֹאשִׁי."

“בַּאֲנִיצֵי שַׂעֲרוֹתַיִךְ אֶכְבּשׁ פָּנַי.”

"רְאֵה, מַפְצִיעַ שַׁחַר.

כְּתָמִים וְרֻדִּים זוֹרֵעַ עַל גּוּפֵנוּ."

"אֲנִי נִרְדָּם.

רוּחַ שֶׁל בֹּקֶר אַפְרוּרִית

פְּתוֹתֵי אַשְׁפָּה תָּעִיף עָלֵינוּ.

כְּעֵין עַלְעוֹל שֶׁל צִפֳּרִים הֵם יִתְאַבְּכוּ

וְרֹבֶד שׁוֹשַׁנִּים בְּלוּיוֹת

תָּכַס עַל אַהֲבָתֵנוּ מֵעֵין־הָרַע."


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50018 יצירות מאת 2763 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21301 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!