חָלַם שִׁמְשׁוֹן – בְּהוֹנוֹתָיו בַּמַּעְיָן.

"בִּרְכַּת הָאֵל עָלַי כְּעֹנֶשׁ.

וְכִי אֵינֶנִּי נַעַר? בְּמִשְׂחָק רָצִיתִי

וְעַל רֹאשִׁי הַכֶּתֶר כְּנָחָשׁ וַאֲזִקֵּי זָהָב יוֹקְדִים."

חָלַם שִׁמְשׁוֹן – בְּהוֹנוֹתָיו בַּתֶּבֶן:

"הָאֵל נָתַן לִי לֵב כְּחַלָּמִישׁ לְטֹהַר

וְאֶלֶף רַחַשׁ בְּמָתְנַי…"

פַָקַח עֵינָיו שִׁמְשׁוֹן:

תִּמְנָתָה מַעֲלָה תִּימְרוֹת שֶׁל בֹּקֶר.

לְבַיִת זָר נִכְנַס

צַמּוֹת אִשָּׁה נָפְלוּ עָלָיו כְּלֶהָבוֹת.

“יָרֵאתִי גְּדֻלָּתְךָ, שִׁמְשׁוֹן!”

"אַהֲבָתִי גְּדוֹלָה מִגְּדֻלָּתִי, עַלְמָה תִּמְנִית.

אָבִי יִקַּח אוֹתְךָ לִי לְאִשָּׁה,

כִּי בְּעֵינַי יָשַׁרְתָּ

וּבְמֵישָׁרִים נֵלְכָה לְאוֹר שָׁמַיִם…

הָאֱלֹהִים שׁוֹחֵר טוֹבָה לִי,

יָדִיד וָרֵעַ – וּמִי יֵדַע פִּשְׁרָה שֶׁל אַהֲבָה?"

שִׁמְשׁוֹן עַל מַצָּעוֹ – צֶמֶר עִזִּים שָׁחֹר.

נַחַל תָּמִים עַל אֲבָנִים פּוֹרֵט לוֹ זֶמֶר.

"בִּתִּי, בְּאִישׁוֹנֵי עֵינַיִךְ הַצָּפוֹן מוֹרִיק

וְהִבְהוּבוֹ כְּעֵין הַזַּיִת.

כֹּחִי עֲדֵי לְשַׁד עֲצָמוֹת אֶתֵּן לָךְ.

שִׁמְרִי גִּזְרַת נַפְשֵׁךְ וְהִבְהוּבָהּ –

בַּת כְּפָר – מַלְכָּה תִּהְיִי וְעֶלְיוֹנָה עַל מֶלֶךְ…

אַהֲבָתֵךְ לִי דֶּשֶׁן לְגַנִּי,

חֲבַצָּלוֹת שֶׁל אוֹר אַנְבִּיט בָּך…"

"לְעֶבֶד אֱלֹהִים, נָזִיר וְגֶבֶר

אֶפְרֹשׂ גּוּפִי,

וְסַף אֶהְיֶה לְךָ אוֹ בַּיִת?"

"אֵם לְבָנַי תִּהְיִי וְשֶׁמֶשׁ לִי.

בָּשָׂר חָדָשׁ נַלְבִּישָׁה יְלָדֵינוּ:

אֲנִי גִּידִים וְאֶשְׁכּוֹלוֹת אֶתֵּנָה,

אֶת רַעְמַת הַיַּעַר בְּעֵינַיִךְ.

אֲנִי רִקְמַת דָּמִי –

אַתְּ פָּז וְשֵׁשׁ בִּרְכַּיִךְ.

אֲנִי תּוֹרַת אֱמֶת וְגִיל הָרוּחַ.

אַתְּ אֲבָנִים טוֹבוֹת מֵהַרְרֵי הַקֶּרַח.

אֲנִי מִשְׁפַּט הָאֵל עַל גְּוִיָּתָם אֶטְבַּע,

אַתְּ נֹגַהּ שֶׁלֶג וְחָכְמַת צָפוֹן –

לְמַעַן לֹא יִתְעוּ בּמִשְׁעוֹלֵי הָאָרֶץ."

"חֲלוֹמוֹתֶיךָ טַע! חֵיקִי פָּתוּחַ.

הַחֵיק פָּתוּחַ וְהַלֵּב יָרֵא.

מָה אֲהוּבִים עָלַי תַּעֲלוּלֵי לָשׁוֹן,

וַאֲמָתְךָ אֶהְיֶה בְּמִשְׂחָקֶיךָ.

אַךְ אֱלֹהֶיךָ אֵל זוֹעֵף בַּסַּעַר.

יְקוֹד מִדְבָּר עוֹלֶה מִתּוֹךְ פְּסוּקֶיךָ

וַאֲמָתְךָ נִשְׂרֶפֶת, הֲתָחוּס?"

"אֵלִי רַחוּם; רוּחוֹ תִּצְלַח עָלַי.

כְּפִיר אֲרָיוֹת שִסַּעְתִּי בְּדַרְכִּי

וּבְשׁוּבִי הַיּוֹם לָקַחַת כַּלָּתִי

עֲדַת דְּבוֹרִים מָצָאתִי בִּגְוִיַּת אַרְיֵה, גַּם דְּבַשׁ.

מֵעַז יָצָא מָתוֹק, וּמִיִּרְאַת שָׁמַיִם אַהֲבָה.

רֵיחַ סִפְרֵי רָזִים עוֹלֶה מִפִּי

וּפִי עוֹרֵג לְרֵיחַ תַּפּוּחִים וְיַיִן קַר.

הֲנַעֲשֶׂה מִשְׁתֶּה וּנְקַדֵּשׁ כַּנֹּהַג?"

"שִׁמְשׁוֹן שִׁמְשׁוֹן!

בָּנִים אֶתֵּן לְךָ כְּיָם,

עַזִּים וּבְהִירֵי שֵׂעָר כָּמוֹנִי –

בְּעִקְּבֵיהֶם אֵלֵךְ כְּעֵז עִקֶּשֶׁת יְרֻקַּת מַבָּט

וַאֲלַמְּדֵם טַפֵּס עַל הַר, זָנוֹק מִכֵּף אֶל כֵּף.

הַאִם נָבוֹא בֵּית אֱלֹהֶיךָ בְּעָנָן?

דָּגוֹן, אֵל אֲפָרִים וְשִׁבֳּלֵי־שָׂדֶה,

לִתְפִלָּתֵנוּ יִפָּתַח.

רֵעִים וּמְרֵעִים שְׁלשִׁים נִקְרָא נָא לְמִשְׁתֶּה,

אָבִי בְּרֹאשׁ שֻׁלְחָן

וַאֲחוֹתִי קְטַנָּה טוֹבָה מִמֶּנִּי לִימִינִי.

הַאִם יָבוֹאוּ מַלְאָכֶיךָ שֵׂאת בְּרָכָה

וְאֹמֶן לַבְּכִירָה?

עַתָּה אֶרְחַץ גּוּפִי בְּמֶלַח יָם עַד שַׁחַר,

בָּרָה מֵרֶמֶץ וְקִנְאָה מַמְאֶרֶת

אָבוֹא מַרְגְּלוֹתֶיךָ, חֲתָנִי,

וּמִשְׁפָּטְךָ יָאִיר."

כְּטוֹב לִבּוֹ בְּאַהֲבָה נָשָׂא עֵינָיו שִׁמְשׁוֹן

וַיֹּאמֶר: "לִי יְמֵי מִשְׁתֶּה, לָכֶם הַפִּתְרוֹנוֹת.

וְלִי שְׁלשִׁים סְדִינִים שׁשטוּחִים בַּשְֶּׁמֶשׁ,

וּבשֶׁת הַפָּנִים לָכֶם וְכַפָּרָה עַל אָזְלַת יָד."

“מָה הַחִידָה, מָה הַחִידָה, שִׁמְשׁוֹן?”

“מֵהָאוֹכֵל יָצָא מַאֲכָל, מֵעַז יָצָא מָתוֹק!”

"מָה עַז מִלֵּב שִׁמְשׁוֹן?

וּמַה מָּתוֹק מִכַּלַּת הַדְּבַשׁ?

לִבְּךָ נֹאכַל וְעַל כַּלַּת־הַדְּבַשׁ נָחוּס?"

“הָהּ, שׁוּעָלִים בְּנֵי פְּלֶשֶׁת, אִזְרוּ מֹחַ!”

"פְּלִשְׁתִּים מוֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל, שִׁמְשׁוֹן,

גַּם אַדְמָתְךָ – זָרַעְנוּ.

מִשֵּׁבֶט הָאִיִּים נָטַלְתָּ נֵצֶר הִלּוּלִים.

אִם לֹא פָּתַרְנוּ כְּיָאֶה,

נַחֲרשׁ בְּעֶגְלָתְךָ וְחִידָתְךָ מָצָאנוּ."

נִפֵּץ כּוֹסוֹ הַלְּבָנָה שִׁמְשׁוֹן

בֵּין אֲגוּדָל וְאֶצְבַּע.

הַזַּעַם הֱנִיסוֹ כְּרוּחַ אֶת הַמּוֹץ,

אַךְ בֶּחָצֵר נִמְלַךְ בְּסַעֲרַת לִבּוֹ

וּכְשָׁמְעוֹ אֶת קוֹל הַנַּעֲרָה קוֹרֵאת

“שִׁמְשׁוֹן, שִׁמְשׁוֹן” חִיֵּךְ אֶל יְרֵחַ הַנְּחשֶׁת.

“דּוֹדִי,” לָחֲשָׁה הַתִּמְנִית, "מִנְהַג עוֹלָם הוּא

לִזְרוֹת אַבְקַת פִּלְפֵּל בְּשִׂמְחָתָם שֶׁל חֲתָנִים.

עַתָּה יוֹדְעִים לִפְתֹּר אֶת חִידָתְךָ

הָסֵב עִמָּנוּ, שְׂמַח אֶת שִׂמְחָתִי…

הָהּ, אַל תָּשִׂים יָדְךָ עַל צַוָּארִי,

עֵינֵי שִׁמְשׁוֹן רָעוֹת אֵלַי…"

הֵסִיר יָדוֹ שִׁמְשׁוֹן מִכַּלָּתוֹ הַבְּהוּלָה

וּפְסִיעוֹתָיו הִסִּיעוּ גּוּף־נָבִיא שִׁכּוֹר־כְּאֵב

אֶל אַשְׁקְלוֹן.

כְּשֶׁמָּעַד בֵּין הַקָּמָה הָיוּ מַחְשְׁבוֹתָיו

פּוֹרְחוֹת בֵּין עַנְנֵי־סַפִּיר וְעֶצֶב.

עֵת נְגִידִים בּוֹכִים רַק מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן

יֶחֱזוּ בְּדִמְעָתָם. שִׁמְשׁוֹן בָּכָה

וֵאלֹהָיו הִבִּיט מֵעַנְנֵי־סַפִּיר.

וּבְקוּמוֹ מִן הֶעָפָר אֶל מִשְׁכְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים הָלַךְ

וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלשִׁים אִישׁ.

חֲלִיפוֹתָם לָקַח וַחֲלִיפוֹת נָתַן

לְמֵרֵעָיו שֶׁבַּמִּשְׁתֶּה.

וַיַּעַל בֵּית אָבִיהוּ.

צָרְעָה שְׂדוֹתֶיהָ שַׁיִת וְדַרְדַּר נוֹטְפֵי דְּמָעוֹת.

צָרְעָה נַעֲרוֹתֶיהָ צוֹוְחוֹת לְיַד בְּאֵר,

הַצֹּאן רוֹדֵף אַחַר מַרְאַת הַמַּיִם הַמְדֻמָּה.

"הִנֵּה, שִׁמְשׁוֹן יוֹרֵד אֵלֵינוּ מִן הַטַּל!

כְּבֵדָה פְּסִיעַת רַגְלָיו, נָבִיא אוֹבֵד שָׁמַיִם!"

"אָבִיו עַל עֶרֶשׂ דְּוַי.

לַשָּׁוְא אִמּוֹ מִיַּיִן הִתְנַזְּרָה וּמִשֵּׁכָר.

בְּנָהּ בָּנוּ מָאַס, טְמֵאוֹת הָיִינוּ לוֹ.

אֶת יִשְׂרָאֵל יוֹשִׁיעַ וּלְוַאי הוֹשִׁיעַ לְעוֹרוֹ.

חֲמוֹר בֶּן תַּיִשׁ!"

דּוֹבֶרֶת כִּזְקֵנָה מִרְיָם. עֵינֶיהָ צִפֳּרִים פְּרוּחוֹת.

"הֲתִשְׁאֲלִי מַדּוּעַ אֱלֹהִים פָּתַח לִבֵּהוּ לַנָּכְרִית?

הַמּוֹרָה לֹא הֶעֱלָה, מִצְווֹת הָאֵל קִיֵּם בְּעִוְרוֹן קְדוֹשִׁים."

פָּתַח מִבְּלִי יִקְרָא בְּקוֹל.

שִׁמְשׁוֹן שָׁפוּף לְיַד אָבִיו, עֵינָיו כִּלְבָנוֹת כְּבוּיוֹת.

"וְשֶׁמָּא חֵטְא חָטָאתִי, בְּנִי, לֵאלֹהִים.

הוּא נֶעְתַּר לִי וְשָׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ שֵׁנִית.

עַתָּה רוֹאֶה אֲנִי אֶת יִסּוּרַי בְּקוֹמָתְךָ שֶׁנִּשְׁתַּפְּלָה.

עַתָּה אוֹתוֹ מַלְאָךְ מַחֲזִיק בִּזְרוֹעוֹתַי לְבַל אָמוּת

עַד אִם תָּבוֹא וְאֶת דְּבָרַי שָׁמַעְתָּ.

בְּטֶרֶם בָּאתָ לָעוֹלָם קָרָאנוּ: “מוֹת נָמוּת, כּײי אֱלֹהִים רָאִינוּ!”

אֱלֹהֶיךָ חַי וְאֶל חֵיקוֹ נָמוּת. הִנֵּהִי הַשָּׁעָה.

בֵּרַכְתִּיךָ בְּלִבִּי כָּל יָמַי, אוֹתְךָ וְאֶת כַּלַּת לִבְּךָ.

לֵךְ, בְּנִי."

יָשַׁב שִׁמְשׁוֹן עַל סֶלַע.

עֵינָיו כְּאֵשׁ עַל מוֹת מָנוֹחַ אָב קָדוֹשׁ.

“אֶת אֵשֶׁת נְעוּרַי בֵּרַךְ וָמֵת.”

בָּאָה שְׁקִיעָה אֲדֻמָּה וְלִחֲכָה רַגְלָיו.

סִירוֹת חַדּוֹת חַרְטוֹם רָצוֹא וָעוּף כְּלַהֲקַת שְׁחָפִים.

עִנְבֵי עֶצֶב מַר בִּגְרוֹן שִׁמְשׁוֹן.

"בִּרְכַּת אָבִי עַל רֹאשׁ הַנָּכְרִיָּה

וְהִנְנִי פֹּה כִּמְאַחֵר בַּנֶּשֶׁף."

בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל יָד מְקַפְּצוֹת

חָרַת שִׁמְשׁוֹן אֶת קְרִיאָתוֹ אֶל אֵשֶׁת נְעוּרָיו.

“לִי אֵין תְּפִלָּה בַּלֵּב,” לָחַשׁ,

"יָבֵשׁ אֲנִי כְּחֶרֶס,

פְּחָדִים עָלַי בְּלִי דַּעַת לָמָּה."

וַיֵּלֶךְ בְּדַרְכּוֹ וַיַּעֲלֹז לִבּוֹ,

כְּלִי חֶרֶס זֶה עַתָּה מִן הַכִּבְשָׁן יָצָא,

וַיַּעֲלֹז לִבּוֹ.

כָּחֹל וָאֹדֶם עַל הַחֲרָסִים מָשַׁח,

וְיַלְדוּתוֹ צוֹחֶקֶת בִּגְרוֹנוֹ הָעָב.

כְּשֶׁעָמַד שִׁמְשׁוֹן עַל סַף בֵּיתוֹ תִּמְנָתָה

חָשׁ כִּי רַגְלָיו מִתְמוֹטְטוֹת מִצִּפִּיָּה.

“אֲבִי חֲתָנִי, בִּרְכַּת אָבִי הֵבֵאתִי לַכַּלָּה.”

“אָמַרְתִּי כִּי שְׂנֵאתָהּ, כַּלַּת רֵעֲךָ הִיא.”

נָשָׂא שִׁמְשׁוֹן אֶת הַזְָקֵן לְמַעְלָה רֹאשׁ

זָעַק: “מָה, מָה?!”

“לִבָּהּ נִטְמָא בַּנֶּסֶךְ. לִי בַּת טוֹבָה מִמֶּנָּה, חוּס שִׁמְשׁוֹן!”

“אֲנִי בֵּיתְךָ בָּאֵשׁ אֶתֵּן, גַּמָּד!”

שָׁמַע שִׁמְשׁוֹן לִבֵּהוּ שֶׁל חֲתָנוֹ דּוֹלֵף וּמְפַרְפֵּר.

“לֵךְ שְׁכַב עִם הַפָּרוֹת, שׁוֹטֶה!”

אֶרֶץ רְחָבָה. דְּגָנִים אוֹכֵל שִׁמְשׁוֹן,

כּוֹסֵס שִׁבֹּלֶת וְשׁוֹאֵל אֶת אֱלֹהָיו:

"לֹא יַיִן, לֹא שֵׁכָר, לֹא אַהֲבָה.

לֹא בַּיִת, לֹא כַּלָּה צוֹחֶקֶת בַּשְּׁנִיָּה,

הַיּוֹצֶרֶת מִתּוֹךְ הַזֶּמֶר עֲלִיצוּת.

וְהַשֵּׁנָה יוֹרֶדֶת כְּמַלְאָךְ שָׁחֹר וּמְנַחֵם.

אֲנִי רָצִיתִי בָּהּ, כִּי יָשְׁרָה.

וּמְרֵעִים נוֹגְעִים בָּהּ.

טִמְטוּם אוֹכֵל אֶת מַבָּטֶיהָ.

צִפִּיתִי לִצְחוֹקָהּ שֶׁיִּתְפָּרֵשׂ עַל שֻׁלְחָנִי כְּמוֹ מַפָּה.

לַבֹּקֶר רֹאשׁ אַרְיֵה אֶלְבַּשׁ,

תְּבוּנַת שׁוֹפֵט תֵּלֵךְ וְתַעֲלֶה עִמִּי

אֶל שַׁעֲרֵי צְדָקָה.

אֵלִי, אֵלִי – הַכֶּתֶר!

כְּנֵר הִדְלַקְתִּי תְּפִלָּתִי,

לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ הַכְּחֻלִּים בָּכִיתִי.

וּנְשִׁיקַת שִמְשׁוֹן עַזָּה וְאֵין לָהּ פֶּה.

כָּל נִשְׁמָתִי הֵפַחְתִּי בָּהּ.

הִיא מֵתָה לֹא עַל מִשְׁכָּבֵךְ, אִשָּׁה קְטַנָּה,

נָעַמְתְּ לִי, כַּלָּתִי, כְּלֶחֶם הַמִּדְבָּר.

הוֹרַדְתִּי לָךְ מָן וּגְדִי עִזִּים הֵבֵאתִי.

בַּעֲלֶטֶת זָהָב רָצִיתִי לְכַסּוֹת פְּחָדַיִךְ

לָחוּשׁ הָעִנְבָּלִים הַנִּשְׁבָּרִים בְּתוֹךְ חָזִי.

וְלָמָּה אֱלֹהִים אֵינוֹ יוֹדֵעַ.

הֲלֹא אֲנִי פִּי אֵל וּנְבִיאוֹ?"

עִם לַיְלָה בָּאוּ שׁוּעָלִים וְלִחֲכוּ יָדָיו.

"נָקָם, נָקָם! עַם בּוּר!

אַהֲבָתָם בָּשָׂר, וְאִם תֶּחֱלֶה אֵשֶׁת חֵיקָם

הֵם בּוֹעֲלִים אֶת הַבָּקָר.

אַכֶּה בָּהֶם!

שׁוּעָלִים אַחִים!

עֵינֵי זָהָב, זְנָבוֹת שֶׁל אֵשׁ לָכֶם!"

"עָלָה מַלְאַךְ אֲדֹנָי בַּלַּהַב, סִפְּרָה לִי אִמִּי.

כְּלַהַב יַעֲלוּ גָּדִישׁ, קָמָה וְכֶרֶם.

מִי מָנָה מִנְיַן הַשּׁוּעָלִים? מַדּוּעַ שְׁלשׁ מֵאוֹת?

אֶשְׂמַח בְּאוֹר הַשִׁבֳּלִים, אָחֵם גּוּפִי בְּאֵשׁ עֲצֵי הַזַּיִת.

אוֹר גָּדוֹל. עֵינַי שָׁטוֹת בַּסַּנְוֵרִים.

הָאֵשׁ רַבָּה. לִבִּי צָפוּן בַּמָּוֶת.

אִשְׁתִּי, אִשְׁתִּי! הִיא אוֹר וְחֹם וְלַהֲבֵי חַיִּים!

מַדּוּעַ לֹא אָמְרָה אִמִּי לִי סוֹד גֶּבֶר וְאִשָּׁה?

אִמָּא קְדוֹשָׁה, מַדּוּעַ לֹא נִשְׁאַרְתְּ לָךְ עֲקָרָה?

“אִשְׁתִּי”, אֲנִי צוֹעֵק, "אִשְׁתִּי בֵּין יְרֵכָיו שֶׁל אִישׁ עָרֵל!

שׁוֹפֵט אֲשֶׁר מֹחוֹ טוֹבֵל בַּעֲרָפֶל.

שׁוֹפֵט אֲשֶׁר רוּחוֹ מְתַעְתַּעַת בַּעֲבִי שְׁאוֹל?

שָׂדוֹת, אִיֵּי אֵפֶר מֵת.

כַּרְמֵי זַיִת, שְׂדֵה קְרָב, פְּגָרִים שֶׁרֵיחַ שֶׁמֶן יַעֲלֶה מֵהֶם."

(וַיַּעֲלוּ פְּלִשְׁתִּים וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ)

"הַאִם כֹּה אֶת עַמְּךָ אָהַבְתָּ וְאוֹתִי הִפְקַרְתָּ?

עִלָּה לִנְקָמָה עָלַי הֵבֵאתָ

לְמַעַן כִּי אַכֶּה בְּאוֹיֶבְךָ?

הֲלא תַּמָּה הָיְתָה אִשְׁתִּי,

כַּלָּה וּשְׁלַל מִלְחַמְתִּי?

הִנֵּה שׂרְפָה בָּאֵשׁ עַל כִּי עָשִׂיתִי רְצוֹנְךָ.

הֲיֵשׁ קָדוֹשׁ מִתְּמִימוּתָהּ כְּנֶגֶד עַם חוֹטֵא

וּמְשָׂרֵךְ דְּרָכָיו כְּמוֹ אִשָּׁה זוֹנָה?

מַה לִּי בְּמִשְׂחָקְךָ לְבַד מֵעֶצֶב?

הִנֵּה הִכִּיתִים שׁוֹק עַל יָרֵךְ וּמָה עַתָּה?

עֲנֵנִי, אֲדֹנָי, עֲנֵנִי!"

אַךְ לֹא עָנָהוּ אֲדֹנָי מֵעֲנָנָיו

וַיָּקָם מִמִּרְבַּץ יָגוֹן וַיֵּלֶךְ מֵעֵיטָם.

וַיֵלֵךְ שִׁמְשׁוֹן עַזָּתָה.

וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה וַיָּבוֹא אֵלֶיהָ.