טוּרֵי שִׁנַּיִךְ, דָּלִיָּה חוּמָה,

וּבְזַק חִיוּךְ שֶׁלָּךְ מָרִיר כְּטַעַם הַשָׁקֵד,

עוֹלִים עַֹל כָּל חֲלוֹם יַהֲלוֹמָיו

שֶׁלְּסוֹחֵר הַתַּכְשִיטִים בְּיָפוֹ.

גֶּזַע־הָבְנֶה עִם פִּתּוּחֵי שֶׁנְהָב,

מֵאַיִן צַצְתְּ?

כְּשֶׁאַתְּ פּוֹסַעַת בַּגָּלֶרְיָה

בֵּינוֹת בְּלוֹאֵי־צִיּוּר חָדִישׁ חֲסַר תִּקְוָה וָצֶבַע

אַתְּ מְאַמֶּתֶת לִי אֶת הָאַבְּסוּרְדְּ שֶׁבַּקִּיּוּם.

וְלֹא מוּטָב לָךְ, דָּלִיָּה חוּמָה,

לִכְתֹּב אִגֶּרֶת אַהֲבָה

לְעֶלֶם שֶׁנִּשְׁבַּע אֵמוּן לַמָּתֵמָטִיקָה

וַעֲזָבֵךְ כְּנוֹטֵרָה עַל בֵּית עָלְמִין חִוֵּר?

שֶׁמָא יָבִין גַּם הוּא כָּמוֹנִי

כִּי אֵין נֻסְחָה טוֹבָה לָאֹשֶׁר זוּלָתֵךְ?

כְּשֶׁיָּדֵךְ הַחֲטוּבָה בְּפַס עָנֹג

מַעֲבִירָה אָבָק מֵעַל פִּסְלֵי הָעֵץ, הַבְּרוֹנְזָה וְהָאֶבֶן,

זָעִים הֵם נְבוֹכִים מִצַד אֶל צַד

כְּמִתְבַּיְּשִים בְּמוּמֵיהֶם הַדוֹמְמִים.

הַלָּלוּ מְקַנְאִים בְּדִקְדוּקֵי הָעֲשִׁירוּת

אֲשֶׁר בְּאֶצְבָּעַיִךְ הַדַּקּוֹת.

יָפְיֵךְ מַטְרִיף אֶת דַּעְתָּם שֶׁל חוֹבְבֵי הַקַּו

כְּמוֹ הָיָה הַיֹפִי פְּגָם אֶסְתֵּטי.

לֹא, דָּלִיָּה חוּמָה, אֵינֶנִי מְהַתֵּל בָּךְ.

שִׁלְשׁוֹם בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי אֵיךְ

הַיְּהוּדִי הַמְנֻמָּר מִבְּרוּקְלִין

שִׁלֵם לָךְ “נוֹף יְרוּשַׁלְמִי” בְּשֶׁק כָּחֹל.

לַחְתֹּם עָלָיו כַּחֹק הוּא הִתְאַמֵּץ לַתֹּהוּ:

שָׁכַח אֶת שְׁמוֹ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ

וְאֵיזֶה שֵׁד חָבוּי מֵאֲחוֹרֵי אָזְנָיו

הִפְצִיר בּו לְהַצִּיעַ נִשּׂוּאִים לָךְ

לֹא צְחוֹק וְלֹא דִּבָּה הֵם פִּטְפּוּטַי

כְּשֵׁם שֶׁלֹּא דִּבָּה וּצְחוֹק הֵם נִחוּשַׁי שֶׁלִּי

אֲשֶׁר דּולֶה אֲנִי מִתּוֹךְ מִתּוֹךְ מִשְׁקָע רָדוּד

בְּסֵפָל הַקָּפֶה שֶׁלָּךְ.

לוּא נְסִיכַת חַבָּשׁ תְּמִירָה

הִגִּישָה לִי קָפֶה כָּמוֹךְ

לֹא הַכָּבוֹד הָיָה גָּדוֹל יוֹתֵר וְלֹא הָעֹנֶג.

אָמְנָם אַתְּ מַחֲלִיפָה שְׂמָלוֹת כְּמוֹ זִקִּית ­­­­–

הַיּוֹם עַלְמָה דְּרוֹמִית זוֹהֶרֶת כַּצָפוֹן

מָחָר תַּיֶּרֶת סְקַנְדִּנָבִית בְּצִבְעֵי קוֹקְטֵיל –

אֲבָל קָפֶה שֶׁלָּךְ תָּמִיד מַפְתִּיעַ אֶת עֵינַי

כְּאִלוּ סַם חַיִּים נִגָּר מִשִׁקּוּיוֹ הַמַּר,

וְנוֹף־מִזְרָח שָׁלֵו נִפְרָשׂ

עַל שִׂפְתוֹתַיךְ הַיַּלְדוּתִיּוֹת שֶׁלֹּא אִוָּה

כִּי אִם לִמְשֹׁךְ לִבָּם שֶׁל הַקּוֹנִים

לְפֻחְלְצֵי הָאָמָּנוּת שֶׁאַתְּ מוֹכֶרֶת.

אַתְּ מַסְמִיקָה כְּמוֹ עַרְמוֹן בָּאֵשׁ!

אָזְנַיִךְ הַקְּטַנּוֹת פּוֹרְחוֹת.

סִלְחִי לִי, דָּלִיָּה חוּמָה,

אֲבָל דִבְרֵי הַהַגְזָמָה, הַמַּחְמָאוֹת,

פִּרְחֵי הַחֲנֻפָּּה הַמְצַלְצֶלֶת

אֵינָם אֶלָּא שַׁלְמֵי תּוֹדָה קְטַנִּים

לְאֹרֶךְ־רוּחַ הַנָּכוֹן שֶׁלָּךְ אֶל צָפְנַת פַּעְנֵחַ.

יוֹדַעַת אַתְּ שֶׁלֹא לַהֲבִיכֵךְ זָמַמְתִּי.

לֹא גּוֹן עוֹרֵךְ הֹחוּם הוּא עִנְיָנִי

וְלֹא הַחוֹם הַנֶאֱצָל מִמֶּנּוּ,

כִּי אִם מִשְׂחַק הַנְּפָשׁוֹת הַמִתְחוֹלֵל

תַּחַת מַסְוֵה הַפְּעִילוּת הָאֱנוֹשִׁית.

פְּרוֹפֶסּור שְׁבֶדִי קְצַר־רֹאִי שָׁאַל לִמְחִירֵךְ:

חָשַב אוֹתָךְ לֵפֶסֶל מִקִּינְצָ’סָה.

הַפְּעִילוּת הָאֱנוֹשִית עַל דֶּרֶךְ הַטָּעוּת.

בֵּין לְגִימָה לִלְגִימָה אֲנִי רוֹאֶה בָּךְ לֹא

עַלְמָה הַמְסוּרָה לְתִמְהוֹן לִבָּה

כִּי אִם שָׁטִיחַ מְאֻכְלַס עֵינַיִם

פּוֹזְלוֹת אֶל הַקָּפֶה שֶׁאַתְּ מוֹזֶגֶת

וּפְזִילָתֵךְ נוֹתֶנֶת אֶת הַטַּעַֹם.

הַפְּעִילוּת הָאֱנוֹשִׁית כְּסַקְרָנוּת.

אוֹ כְּשֶׁאֲנִי תּוֹהֶה עַל טִין הַשּׁוֹקוֹלָד

הַמִּתְפַּצֵל בְּתַחְתִּיתוֹ שֶׁל סֵפֶל וּמַגְלִיף צוּרוּת

כִּבְעָנָן כֵּהֶה

אוֹ אָז נָחָה עָלַי הָרוּחַ, דָּלִיָּה חוּמָה,

וְאָנֹכִי בּודֶה וּמְנַבֵּא וּמְנַחֵש דְבָרִים

שֶׁלֵדָתָם הִיא כֹּרַח לֹא־מוּבָן בַּל־יַעֲבֹר.

הַפְּעִילוּת הָאֱנוֹשִית כְּשַׁעֲשׁוּעַ־נֶפֶשׁ.

לָכֵן, בַּעֲבִיבִי הַהֶבֶל הָעוֹלִים מִן הַקֻמְקוּם

אֲנִי נוֹהֵג לְהַעֲבִיר אֶת דִמְיוֹנִי בְּפֶרֶךְ

כְּדֵי לִמְשׁוֹת אוֹתָךְ כְּלוֹטוּס מִן הַמַּיִם הַחוֹלְמִים

כְּדֵי לִפְרֹשׂ אוֹתָךְ כְּפֶרַח שֶׁהָיִית אֶתְמוֹל

בְּרֶחֶם הוֹרָתֵךְ בְּטֶרֶם עֲלוֹתָה לָאָרֶץ מִקַוְקָז.

כֵּן. הַקָּפֶה אָשֵׁם בַּכֹּל.

כִּי שִׁכְרוֹנוֹ קַלִּיל כְּמוֹ רְדִיד יָרֵחַ

אֲשֶר עוֹטֵף גִבְעוֹת חֲלוֹמוֹתֵינוּ

מִשַּׁחַר שְׁדֵי הָאֵם עַד צָהֳרֵי גוּפָה שֶׁל הָאִשָּׁה

אֲשֶׁר אָהַבְנוּ.

כֵּן. הַקָּפֶה אָשֵם בְּהַפְלָגוֹת אֲשֶׁר

אֲנִי מֵפְלִיג אִתָּךְ אֶל אֲרָצוֹת שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִן הַמַּפָּה

אַךְ קַיָּמוֹת בְּחֵשֶׁק הַמִפְרָשׁ לָטוּס.

אִם רְצוֹנֵךְ אוּכַל לַהֲשִיטֵךְ לַכְּפָר

בּוֹ סָבָתֵךְ נוֹלְדָה, שֶׁהִיא וְאַתְּ דּוֹמוֹת

כְּצֶמֶד גַּרְגִּירֵי קָפֶה קְלוּיִים.ֹ

אַתְּ רָצָה, דָּלִיָּה חוּמָה, בֵּין דֶּשֶׁא וְעָנָן,

אַתְּ מְדַלֶּגֶת עַל צוּקִים וּנְקִיקִים,

שֶׁעֲלֵיהֶם עוֹמֵד כְּפַר יְהוּדִים מְקֻפְטָנִים,

חוֹגְרֵי פִּגְיוֹן מִזֶּה, חוֹגְרֵי מַחֲזוֹר תְּפִלּוֹת מִזֶּה.

אַתְּ, בַּת הַשֵׁבֶט הַתָּמוּהַּ, הֲתַכִּירִי מַחְצַבְתֵּךְ?

קַוְקָז! יוֹתֵר מִשֶּׁנִּרְאֵית ­­­­­­­­­­­­­­­­–­­­­ נִשְׁמַעַת הִיא.

רוּחוֹת שֶׁל כְּפוֹר מְתוֹפְפִים עַל טַנְבּוּרִים שֶׁל קֶרַח,

בַּחֲצֵרוֹת שִׁירֵי גְּבוּרָה וַחֲתֻנָּה עַד אוֹר הַבֹּקֶר,

מִנַּיִן לִי כָּל אֵלֶּה? שַׁאֲלִי אֶת הֶחָכָם־קָפֶה.

שְׁנֵי צְעִירִים מִזֶּרַע אַבְרָהָם

הֶחְלִיטוּ יוֹם אֶחָד לִנְטֹשׁ כְּפָרָם הַצַּח

וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל עִיר אָבוֹֹת, חֶבְרוֹן.

עִם עֶרֶב, כַּאֲשֶׁר צֵל הָעֵצִים סָגֹל,

נִשְׁבָּע אָבִיךְ אֵמוּן לְכַלָּתוֹ, וְהִשְׁבִּיעָה:

"לִי מְקֻדֶּשֶת בַּחֲשַׁאי תִּהְיִי, מִרְיָם,

וּבַחֲשַאי נֵצֵא. בְּהַר חֶבְרוֹן אֶבְנֶה לָךְ בַּיִת."

הָרֵי קַוְקָז ­­­­­­­­­­­­­­­­­– שִׁיבַת עוֹלָם רַעֲנַנָּה –

הָיוּ עֵדִים לַבְּרִית שֶׁנִכְרְתָה

בְּדוּמִיַּת עֵינֶיהָ שֶׁל מִרְיָם.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ צַפְרִירִים רַנִּים

בְּהֵיכָלָם הַקַּר שֶׁל יְעָרוֹת שְׁלוּגִים

וְזֶמֶר יְהוּדִי קַדְמוֹן הוֹלֵךְ לִפְנֵי הַצֶמֶד לְהוֹרוֹת

דַרְכּו הָאֲרֻכָּה.

מִרְיָם אִמֵּךְ, פָּנֶיהָ רְעוּלוֹת

אַךְ בְּעַד צָעִיף שֶׁל עֲרָפֶל וּמְבוּכָה

נוֹצֶצֶת דִּמְעָתָהּ הַמְפֻחֶדֶת.

אָבִיךְ, מוֹשֵךְ אֶת כַּלָתוֹ אַחֲרָיו כְּנוּפָה

בְּטַלִּיתוֹ שֶׁל סָבָא זַ"ל תַּחַת קַפְטַן פַּסִּים חָדָשׁ.

עֶגְלַת שְׁוָרִים יוֹרֶדֶת מִפִּסְגוֹת־הַשֶּׁלֶג

מַסַּעַת אֶת הַזוּג אֶל הַנָּמֵל.

לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ עַל כַּנְפֵי יוֹנִים

נִשֵׂאת בִּרְכַּת כֹּהֵן צֶחָה

אֶל עוֹלִים אֶל אֶרֶץ תְּהִלִּים.

יָרֵחַ שֶׁל מַטְבֵּעַ־כֶּסֶף כַּבִּירָה

מַרְאֶה לָהֶם הַמִּפְרָשִׂים הַמַּכְחִילִים מִצִּפִּיָּה.

“הָיָם כְּבָר שָׁר,” אוֹמֵר אָבִיךְ לְכַלָּתוֹ,

“חָצִינוּ אֶרֶץ הַדְּמָמָה הַלְבָנָה”.

עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל אֳנִיָּה דַּלָּה

יָשֵן אָבִיךְ בְּחֵיק אִמֵּךְ לָרִאשׁוֹנָה.

“זוֹ אֳנִיָּה דַּלָה,” אוֹמֵר אָבִיךְ,

"זוֹ אַלְמָנָה שֶׁל יָם, שֶׁכֹּחַ לָהּ

לַחְתֹּךְ אֶת הַגַּלִּים בְּעֵזֶר־אֵל רַחוּם.

הִיא עַל גַּבָּהּ נוֹשֵׂאת מִטְעַן

עוֹרוֹת־כְּבָשִׂים, שְׁטִיחִים שֶׁל צֶמֶר גַּס,

וּנְפָשׁוֹת מִסְפָּר עַד אִיסְטַנְבּוּל.

בֵּין נַחְשׁוֹלִים וּזְאֵבִים שֶׁל יָם

הִיא מְפַלֶּסֶת לָהּ נָתִיב

וְחֶרֶב אֱלֹהִים מָגֵן לָהּ."

בְּעִיר הַמִּסְגָּדִים הַמְטַפְּסִים שָׁמַיִם

קוֹנֶה אָבִיךְ לְכַלָּתוֹ

עוּגָה פְּרִיכָה שֶׁל אֱגוֹזִים.

הֵשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם בְּסֵפֶל סַהְלֵפּ

וּבִלְגִימוֹת קְטַנוֹת מְאֹד שָׁתוּהוּ,

כִּי הַמַּשְׁקֶה יוֹקֵד וּמְפֻלְפָּל

עִם בֹּשֶׂם־שׁוֹשַׁנִּים מִגַּן מוּחָמַד.

אַחַר כָּךְ בִּסְפִינַת סוֹחֵר חוֹרֶקֶת

חוֹלְפִים עַל פְּנֵי אִיִּים וּנְמֵלִים.

תִּקְווֹת כְּתוּבוֹת עַל סֵפֶר וְעַל קְלָף

מוֹשְכוֹת אֶת כְּלִי הַשַּׁיִט הַזַחְלָן,

עַד שֶׁבְּבֹקֶר לֹא־עָבוֹת אֶחָד

נִגַּשׁ רַב־הַחוֹבֵל הַיְּוָנִי אֶל אַבָּא.

“הַפְסֵק לְהִתְפַּלֵּל” אָמַר לוֹ, "תְּפִלָתְךָ

נָגְעָה עַד לֵב רָקִיעַ וְאַתֶּם בְּיָפוֹ."

וְכִי אֵינֵךְ שׁוֹמַעַת, דָּלִיָּה חוּמָה?

זֶה קוֹל אִמֵּךְ קוֹרֵא מִן הַסִּפּוּן:

"בָּרוּךְ הַשֵּׁם! בָּרוּךְ הַשֵּׁם! זוֹ יָפוֹ!

כִּפּוֹת שֶׁל פָּז אֲנִי רוֹאָה

וּמִגְדָּלִים שֶׁל כְּנֵסִיּוֹת וּמִסְגָּדִים.

רַק הַשָּׁמַיִם הֵם שְׁמֵי־קֹדֶשׁ נִמְתָּחִים

כִּיריעוֹת שְׁלֹמה כְּחֻלּוֹת".

עוֹנֶה אָבִיךְ: "דַּרְכֵּנוּ עוֹד לֹא תַּמָּה.

מְגַמָּתֵנוּ עִיר־אָבוֹת חֶבְרוֹן.

עַל גַּב גָּמָל נִרְכַּב וְנִתְנַדְנֵד

כִּנְדוּדֵי חֲלוֹם בְּלֵב שֶׁל קַיִץ.

בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה נִשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם

וּבְאֵלוֹנֵי מַמְרֵא אָקִים לָךְ אֹהֶל".

בִּשְׁזִיפֵי עֵינֶיהָ שֶּל אִמֵּךְ עֶרְגָּה שְׁקֵטָה.

בְּעִיר אָבוֹת קְדוֹשָׁה תִּכְרַע לָלֶדֶת.

לֹא נִתְבָּרְכוּ הָרֵי קַוְקָז לִשְׁטֹחַ

טַלִּית שֶׁל טַל וַעֲרָפֶל עַל רֹאשׁ הַצֶּמֶד:

אִמֵּךְ הָרְתָה בַּדֶּרֶךְ, דָּלִיָּה חוּמָה,

וְדֶרֶךְ זוֹ אָרְכָה תִּשְׁעַת יַרְחֵי לֵדָה.

לֹא בֵּן זָכָר נָשְׂאָה הִיא בְּבִטְנָהּ

כִּי אִם נִגּוּן מָלֵא חֶדְוָה וָעֶצֶב

אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ דָּלִיָּה חוּמָה…

הוֹ, דָּלִיָּה חוּמָה, מַדּוּעַ אַתְּ צוֹחֶקֶת?

יֵשׁ וְהַקָפֶה יַטְעֵנִי וּדְבָרִים

דַרְכָּם לְהִשְׁתַּבֵּשׁ, אֲבָל כַּוָּנָתָם עוֹמֶדֶת.

אוּלַי דִּבַּרְתִּי בְּאִמֵּךְ בְּעוֹד הָעֲלִילָה

לֹא הִתְרַחֲשָׁה כִּי אִם בְּסָבָתֵךְ.

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ אֲשֶר מֵאִיץ בִּי

לַהֲגוֹת מִן הַמְּסִלָּה הַמִּסְתַּמֶּנֶת בַּמִּשְׁקָע הַמַּר.

אֲבָל, אִמְרִי, הֲיַעֲמֹד הַיֹּפִי כִּקְלִפָּה

כְּנֶגֶד תְּסִיסָתוֹ שֶׁל הַגַּרְעִין, שֶׁהוּא עִקָּר

וְתוֹךְ וּמַשְׁמָעוּת וְטַעַם וּמִשְׂחָק נִפְלָא.

כְּלוּם אֵין אַתְּ מַסְכִּימָה לִהְיוֹת זוֹ שֶאֵינֵךְ,

זוֹ שֶׁהוֹלִיכָה דִּמְיוֹנִי בִּמְחִלּוֹת קָפֶה?

הִנֵּה, אַתְּ מַרְצִינָה. הוֹזָה כְּצֶמַח שֶׁל סְגֻלָּה,

שֶׁאֲנָשִׁים תְּמִימִים שׁוֹתְלִים בֵּין קֶשֶׁת־אֶבֶן חֲלוּלָה וְיָם.

בַּסֵפֶל הַשֵּׁנִי וְהַשְׁלִישִׁי עוֹד יִשְׁתַּנּוּ צוּרוֹת וּרְחָשִׁים,

אַךְ הַגּוֹרָל – הוּא יַעֲמֹד לוֹ מִן הַצַּד אֵיתָן.