שירי יפו

מאת

רפאל אליעז

---

שלוש מתנות

מאת

רפאל אליעז

הָעֶלֶם:

בְּשׁוּק הָעַתִּיקוֹת שֶׁל טֶהֶרָן

קָנִיתִי לָךְ גָּבִיעַ עִם סַפִּיר.

חֵי טֹהַר דִּמְעוֹתַיִךְ וְאוֹרָן:

שִׁמְרִיהוּ כְּחוֹתָם בְּלֵב חָכָם,

עַד נְבָרֵךְ עַל כּוֹס וְעַד נָשִׁיר

הַשֶּׁבַח לַכַּלָּה וְלֶחָתָן

וַאֲהוּבֵךְ יִשְׂגֶּה וְיַעֲשִׁיר.

כִּי בַּגָּבִיעַ צֶלֶם דַּג נְחשֶׁת

שֶׁהוּא סְגֻלָּה לְחַיִל וּלְעשֶׁר!

הָעַלְמָה:

עַל גֶּשֶׁר צַר

נָטוּי עַל נַחַל

דַיָּג עָנִי וָמַר

עָבַר עִם שַׁחַר,

רָאִיתִי סִירָתוֹ בַּמַּיִם

וּבַסִּירָה חַכָּה וְסַל.

הָאִישׁ פָּנָיו אֶל הַשָּׁלָל

אֲשֶׁר מִנָּה לוֹ הַמַּזָּל,

אַךְ הָעֵינַיִם

חִיְּכוּ אֵלַי כְּעֶצֶב הָרָקִיעַ

וּבְלִי אֵדַע כֵּיצַד

אֵלָיו שָׁלְחָה הַיָּד

אֶת הַגָּבִיעַ

שֶׁחֲתָנִי הַתָּם

קָנָה בְּטֶהֶרָן.

הָעֶלֶם:

בְּשׁוּק הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁל אִיסְטַנְבּוּל

קָנִיתִי לָךְ טַבַּעַת עִם פְּנִינָה.

חֵי חִין־יָפְיֵךְ הַצַּח וְהַצָּלוּל:

שִׁמְרִיהָּ כִּשְׁבוּעָה נֶאֱמָנָה,

כִּי בָהּ חֶמְדָה גְּנוּזָה וּמְקוֹר־חַיִּים

וּכְמוֹ קַרְנֵי אֻמָּן וְסַם־פְּלָאִים

תִּמְנַע מִמֵּךְ פְּגָעִים וְתַחֲלוּאִים.

טַבַּעַת זוֹ מַתְנַת גּוֹרָל וָחֶסֶד

עֶרְכָּהּ יִכְבַּד מִכָּל קִנְיָן וָכֶסֶף.

הָעַלְמָה:

עִם דִּמְדּוּמִים

הַבַּיְתָה שַׁבְתִּי

לְשִׁיר נוּגֶה תָּמִים

דּוּמָם הִקְשַׁבְתִּי

שִׁיר עֶרֶשׂ אֵין מִלִּים וְלַחַן

אֲשֶׁר מִלֵּב אִשָּׁה בָּקַע

כְּמוֹ תְּפִלָּה וַאֲנָקָה

שֶׁל נֶפֶשׁ שֶׁכֻּלָּהּ עֶרְגָּה,

וְהִיא פּוֹרַחַת

אַךְ גַּם נוֹבֶלֶת וְגוֹוַעַת,

וּבְלִי אֵדַע כֵּיצַד

הוֹשִׁיטָה לָהּ הַיָּד

אֶת הַטַּבַּעַת

שֶׁחֲתָנִי בָּהוּל

קָנָה בְּאִיסְטַנְבּוּל.

הָעֶלֶם:

בְּשׁוּק גְּרוּטוֹת בְּיָפוֹ הַנָּאוָה

קָנִיתִי לָךְ קָמֵעַ, קְלָף דָּהוּי:

שִׁמְרִיהוּ בְּגוּפֵךְ בַּעֲנָוָה,

כִּי צוּרָתוֹ שְׁחוּקָה, בִּגְדוֹ בָּלוּי,

אַךְ בְּקִרְבּוֹ שׁוֹכֵן עוֹד כֹּחַ יָהּ

לְחַלֵּץ אָדָם מֵחֶנֶק וּטְבִיעָה

וְחַי לְהוֹרִידוֹ מֵעֵץ תְּלִיָּה,

לִנְצֹר מֵעֵין־הָרַע וְאֵשׁ בּוֹגֶדֶת

וּמִשִּׁנֶּיהָ שֶׁל אִשָּׁה חוֹמֶדֶת.

הָעַלְמָה:

עָמְדָה עַלְמָה

עַל אֵם־הַדֶּרֶךְ

זַכָּה וַעֲרֻמָּה

כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

אָמְרָה: "אֲנִי גְּבִרְתִּי, חוֹמֶדֶת

אֶת בְּשַׂר דּוֹדֵךְ צַח כַּמִּדְבָּר.

דּוֹדִים אַשְׁקֵהוּ וְיִזְהַר

כִּשְׂדֵה־הַבָּר אַחֲרֵי מָטָר.

אֲנִי חוֹמֶדֶת

אֶת יְלָדַיִךְ הַיָּפִים לָלֶדֶת…"

וּבְלִי אֵדַע כֵּיצַד

אֵלָיו שָׁלַחְתִּי יָד,

אֶל הַקָּמֵעַ,

וְגָזָה הַשֵּׁדָה.

לְאָן? הַשֵּׁד יֵדַע!

---

יפו בלילה

מאת

רפאל אליעז

עִיר בַּלַּיְלָה

יְפֵהפִיָּה בַּלַּיְלָה.

כָּל הַצְּבָעִים גּוֹוְעִים

רַק הַשָּׁחֹר פּוֹרֵחַ.

כָּל הָעֵינַיִם דּוֹעֲכוֹת

לֹא הַחוֹלְפוֹת בִּיעָף.

אֵיכָה – שׁוֹאֵל אֲנִי –

עִירָם שֶׁל קַדְמוֹנִים פּוֹלְחֵי גַּלִּים

שְׁזוּפֵי תְּשׁוּקוֹת וּרְעֵבִים

הָיְתָה לָעִיר שֶׁלִּי?

וּמְבוֹאוֹת מְצַלְצְלִים שֶׁלָּהּ

אֵיכָה הָיוּ לְהֵד־מִדְרַךְ הַסַּנְדָּלִים שֶׁלָּךְ?

זַרְזִיף חֲצוֹת הוֹלֵם בָּאִישׁוֹנִים

וְאַתְּ רוֹחֶפֶת כְּשִׂמְלָה עַל חֶבֶל.

בֹּשֶׂם גְּבָהִים קָרִיר.

צִלֵּךְ נוֹטֵל זְרוֹעִי.

צִלִּי אֵינוֹ שׁוֹאֵל לְאָן.

שְׁנֵי נְזִירִים מִן הַמִּנְזָר הַפְרַנְסִיסְקָנִי

טָסִים כְּמַלְאָכִים

הָרְתוּמִים אֶל מִטְרִיּוֹת

הָרְתוּמוֹת לָרוּחַ.

עִיר בַּלַּיְלָה

אַגָּדָה בַּלַּיְלָה.

אַתְּ נֶעְצֶרֶת אֲסִירַת תּוֹדָה:

עֲלִילוֹתֶיהָ מִשְׁתַּנּוֹת בְּכָל פִּנָּה.

מֵאֶשְׁנַבִּים הַמְאַחֲרִים בַּנֶּשֶׁף

צוֹנְחִים שְׁנֵי רִבּוּעִים שֶׁל נֹגַה רַצְחָנִי.

עַל שְׁנֵי צְלָלִים מְחֻבָּקִים פּוֹסְחִים הֵם –

בְּחִירֵי גּוֹרָל נֶאֱהָבִים.

עֶרֶשׂ דּוֹדִים מֻצַּעַת עַל־פְּנֵי הַמַּיִם.

שְׁלוּלִית הַגֶּשֶׁם אֶל גְּרוֹנָם נִגֶּרֶת.

סָמוּךְ־סָמוּךְ לָאשֶׁר אַתְּ עוֹבֶרֶת –

עַל בְּהוֹנוֹת, יַקִּירָתִי!

עִיר בַּלַּיְלָה

תַּעֲלוּמָה בַּלַּיְלָה.

נַעֲרָה וָנַעַר

יַלְקוּט שֶׁל עוֹר חוֹצֵץ

בֵּין שְׁנֵי גּוּפוֹת רַכִּים.

אֶת צִמְאוֹנָם שׁוֹבְרִים

בְּמֵי־לִימוֹן.

אֶת עֶרְגָּתָם

בְּעוּגִיּוֹת שֶׁל אֱגוֹזֵי דַּמֶּשֶׂק.

עַל דַּרְגָּשִׁים שֶׁל בֵּית־קָפֶה קָטָן יוֹשְׁבִים הֵם.

מִשְׁעֶנֶת עֵץ כְּבֵדָה חוֹצֶצֶת

בֵּין שְׁנֵי גּוּפוֹת רַכִּים.

צְבוּטָה בְּאֶצְבָּעוֹת מְבֻלְבָּלוֹת

סִיגָרִיָּה כְּבוּיָה רוֹקֶדֶת.

“בְּמָה אַתְּ מְהַרְהֶרֶת?”

“בַּמַּכּוֹת אֲשֶׁר יַרְבִּיץ לִי אַבָּא.”

“רוֹצָה שֶׁנִּתְאַבֵּד?”

“שׁוֹטֶה, וְאֵיךְ אֹהַב אוֹתְךָ?”

סָמוּךְ־סָמוּךְ לַפֶּלֶא אַתְּ עוֹבֶרֶת,

עִצְמִי עֵינַיִךְ, יַקִּירָה!

עִיר בַּלַּיְלָה

מַכְשֵׁלָה בַּלַּיְלָה.

הַדַּיָּגִים שׁוֹלִים בִּרְשָׁתוֹת

מִלִּים מְקֻטָּעוֹת

וּנְדָרִים מְגֻמְגָּמִים,

אַךְ הַדָּגִים מֵהֶם וָהָלְאָה.

הַדַּיָּגִים עוֹלִים לַחוֹף בְּלֹא שָׁלָל

וּמַשְׁמִיעִים קְלָלוֹת שֶׁל מֶלַח וְזַרְחָן.

בְּנִיד שָׂפָם וְנִיעַ גּוּף

אֶת כָּל נַפְשָׁם הִגִּידוּ.

זֶרֶת בְּזֶרֶת רְתוּקִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

הַדַּיָּגִים הוֹלְכִים וּמְזַמְּרִים:

"לוּא הָיְתָה לִי אַהֲבָה,

אֲפִלּוּ אַהֲבָה נִכְזֶבֶת…"

גּוֹלֵשׁ הַזֶּמֶר אֶל סִמְטָה עֲקַלְקַלָּה

וְעִמָּהֶם נִגְרֶרֶת הַתִּקְוָה

צְלוֹפָח נוֹצֵץ.

מִבֵּין שׁוּקֵי הַקִּמְרוֹנִים

מַפְצִיעַ אוֹר וּמְפַזֵּז

עַל מַחְשׂוֹפָהּ שֶׁל מֶלְצָרִית שְׁמֵנָה.

עִיר בַּלַּיְלָה

יְפֵהפִיָּה בַּלַּיְלָה…

---

הזר ברחוב יפת

מאת

רפאל אליעז

עַל שַׁבְרִירֵי מַרְאוֹת מְנֻפָּצוֹת

עוֹבֵר צִלִּי כְּעַל קוֹצֵי פְּלָדָה.

מוּלִי, בַּמִּדְרָכָה שֶׁל הָרְחוֹב

עוֹבֵר הַזָּר.

הוּא עֶרֶב־עֶרֶב עַל פָּנַי דּוֹרֵךְ,

צִלִּי אֶת אֲבָרָיו אֶחָד־אֶחָד אוֹסֵף.

הוּא נָס וּמִתְאָרֵךְ דַּק־דַּק

בַּל יֵרָאֶה לְאוֹר כּוֹכָב.

אֲנַחְנוּ זֶה לָזֶה רָעָה אֶל מוּל רָעָה,

יוֹרֵי חִצִּים סְמוּיִים

אֶל מַטָּרָה סְמוּיָה.

בְּשֶׁל הָרְסִיסִים וְהַשְּׁמוּעוֹת בָּעִיר

אֲנִי נֶחְבָּא כְּמוֹ כְּלִי אֶל הַכֵּלִים.

בַּעֲרוּגוֹת גַּנִּי הַקָּט תָּלַשְׁתִּי שׁוֹשַׁנַּי

פֶּן יַעֲבֹר הַזָּר וְיִדְרְסֵן.

מֵחַלּוֹנוֹת בֵּיתִי הַקָּט סִלַּקְתִּי הַנֵּרוֹת

פֶּן יַעֲבֹר הַזָּר וִיכַבֵּם.

מִשַּׁבְרִירֵי מַרְאוֹת נִשְׁקָף הַזָּר

עַל אֶלֶף פַּרְצוּפָיו וּפְנֵי פָּנָיו.

כֹּחוֹ אָיֹם!

הוּא מִתְעַצֵּם כָּל יוֹם עָצוֹם, עָצוֹם!

בְּעִקְּבוֹתָיו כַּת מֵרֵעָיו צוֹעֶקֶת,

עִירִי הַיַּפְיָפָה רוֹעֶדֶת!

לִכְאוֹרָה הוּא מְהַרְהֵר בִּבְעָיוֹת תְּמִימוֹת

אַךְ בְּלִבּוֹ יוֹשְׁבוֹת הַמְּזִמּוֹת.

הִנֵּה! לִכְסֵן מַבָּט וְהַמִּגְדָּל הַצָּרְפַתִּי גוֹהֵר

כִּמְחַשֵּׁב לְהִתְמוֹטֵט עָלַי!

מַה לַּעֲשׂוֹת?

יָרֵא אֲנִי מִזָּר הוֹזֶה,

שֶׁהוּא גָּרוּעַ מִשָּׁכֵן כּוֹזֵב!

חָלְפוּ הַקַּיִץ וְהַסְּתָו.

לֹא נִשְׁתַּנָּה דָּבָר.

הַזָּר עוֹמֵד בּוֹהֶה

אֲנִי תוֹהֶה עַל טִיב כַּוָּנוֹתָיו:

עִתִּים נִרְאֶה הוּא בְּעֵינַי גֵּאֶה מִדַי

וְהַגֵּאִים לְשֵׁם מֶחֱוָה נוֹאֶלֶת

נוֹטְלִים פִּגְיוֹן

וּמְלַטְּפִים בּוֹ גַּרְגַּרְתָּם.

דָּמָם הַתָּם כָּבֵד מִבֶּגֶד אַרְגָּמָן

לוֹפֵת אֶת צַוָאָרם.

וּמַה הַגְּמוּל יֻתַּן

עַל מַעַשׂ אַבִּירִים אֲשֶׁר כָּזֶה?

אַחַר מוֹתוֹ הַמְפֹאָר

תּוֹלִים עַל נֵס שָׁחֹר בְּדַל־קֶשֶׁת בֶּעָנָן.

אָכֵן, אֲנִי שׁוֹאֵל

מַדּוּעַ לֹא יֵלֵךְ הַזָּר לַעֲזָאזֵל?!

וְשֶׁמָּא בִּתְבוּנָה אֶנְהַג אִם בְּאָזְנָיו

אֶלְחַשׁ מִשְׁפָּט שׁוֹחֵר שָׁלוֹם

וְאַבְטִיחוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה לַּחְשֹׁש

מִצֵּל אֱנוֹשׁ

וְטוֹב לוּא נִפָּרֵד מִבְּלִי נַכְאִיב

כְּמוֹ יָרַדְנוּ אִישׁ אֶל נְצוּרוֹת אָחִיו?!

נִכְרֹתָה בְּרִית, אֹמַר לוֹ,

נִדֹּרָה נֵדֶר

וְעִיר שֶׁל מַלְאָכִים וְגַנָּבִים יְפֵהפִיָּה

תָשׁוּב לַחֲלֹם אִתִּי

מִלֵּיל סוּפוֹת עַד לֵיל־הַסֵּדֶר.

הֵן לֹא לָנֶצַח תַּעֲמֹד דְּמָמָה

בֵּין שְׁתַּיִם נְפָשׁוֹת כְּמוֹ חוֹמָה.

הֲלֹא יָבוֹא הַיּוֹם!

נְקַעֲקַע נִדְבָּכֶיהָ וּצְרִיחֶיהָ

וְעַל עִיִּים לַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת נְחַכֶּה.

נִפֹּל אִישׁ עַל חֲזֵה רֵעֵהוּ.

נִבְכֶּה, נִבְכֶּה, נִבְכֶּה…

וְכָך בַּהֲגוֹתִי –

עַל שַׁבְרִירֵי מַרְאוֹת צִלִּי עָבַר

אֲבָל בְּזֶה הָעֶרֶב נֶעְלַם הַזָּר…

---

פרחחים

מאת

רפאל אליעז

הַאִם מִקְרֶה הוּא שֶׁעֶרֶב עֶרֶב

יָאִירוּ כּוֹכָבִים וְלֹא יִרְאוּ

פְּנֵי נְעָרִים מְשׁוֹטְטִים בְּלִי דַּעַת אָנָה?

אִם הָעֶרְגָּה לִשְׂמֹחַ לֹא תָּבוֹא עַל סִפּוּקָהּ

מַדּוּעַ אֵין תְּלוּנָה עַל לְשׁוֹנָם?

אֲבָל אִם יָם הָאֲדִישׁוּת יִגְאֶה

הֵם יְנַפְּצוּ פַּנָּס.

צְחוֹקָם גָּבוֹהַ מִן הָרוּחַ.

מַה יַּעַשׂוּ הָעֲרוּגוֹת שֶׁבָּרָקִיעַ?

הֵן מַשִּׁירוֹת שַׁלֶּכֶת־כְּפוֹר

הַנֶּאֱגָר בְּחֵיק הַנְּעָרִים

וְהֵם חוֹזְרִים לַדִּיר.

בַּעֲלוֹתָם עַל הַדַּרְגָּשׁ הֵם לוֹחֲשִׁים:

"הַיּוֹם זֶה לֹא קָרָה,

מָחָר אוּלַי יִקְרֶה."

מַה לֹּא קָרָה?

הַנֵּס שֶׁבַּפְּגִישָׁה?

מַטְמוֹן שֶׁלֹּא נִגְלָה?

אַחַי לַחֲלוֹמוֹת, מַה לֹּא קָרָה?

שְׁאֵלָתִי נִנְעֶצֶת בֶּחָלָל:

פֶּרַח קוֹצִים זוֹעֵף.

---

שיר ספנים מדומה

מאת

רפאל אליעז

עִירִי שֶׁלִּי, אֲהוּבָתִי בַּת אֶבֶן,

אֶל צוּר חָזֵךְ נֵבֶל־גַּלִּים נִפַּצְתִּי

כְּדֵי לִשְׁמֹעַ שִׁיר שׁוֹקֵט כְּדֶמַע

שֶׁהַצְּלָלִים אוֹרְגִים בָּךְ לַיְלָה לַיְלָה.

כְּאֵשׁ כֵּהָה שָׁטְפוּ רַגְלַי עָלַיִךְ.

בְּאֹפֶל עַצְמוֹתַי – תְּפִלָּה בָּעַרְתִּי.

הָאֱמוּנָה מוֹצֵאת בָּךְ שְׁבִיל לַקֶּשֶׁב

שֶׁבִּלְעָדָיו אֵין אִישׁ סוֹגֵד לָרוּחַ,

עִירִי שֶׁלִּי, אֲהוּבָתִי בַּת אֶבֶן.

כְּשֶׁצָּלַלְתִּי אֶל מַרְתֵּף שָׂמֵחַ

לִבִּי עַל כַּף יָדִי הוֹשַׁטְתִּי כְּמַטְבֵּעַ,

אַךְ הָאִשָּׁה בִּקְשָׁה בְּלֹא תַּרְעֹמֶת,

חֵפֶץ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם תּוֹעֶלֶת,

עִירִי שֶׁלִּי, אֲהוּבָתִי בַּת אֶבֶן.

בְּעוֹד שְׂפָתַי נוֹשְׁקוֹת לַחוֹת מִיַּיִן

אַרְנָק שֶׁלִּי נָתַתִּי בֵּין שָׁדֶיהָ:

כָּל כָּךְ בְּשֶׁפַע רַק אִמִּי נָתְנָה לִי.

מַדּוּעַ בְּצֵאתִי, הַסַּפָּנִים צָחָקוּ,

עִירִי שֶׁלִּי, אֲהוּבָתִי בַּת אֶבֶן?

גּוּפִי מִפְרָשׂ הַמְדַדֶּה הַיָּמָּה

עָלָיו מַטִּיף הַשַּׁחַר אוֹר וָרַעַל.

מִסְּפִינָתִי אַתְּ תֵּרָאִי זָרָה לִי

עַד תֵּעָלְמִי, אֲהוּבָתִי בַּת אֶבֶן,

בֵּין רֵיחַ שֶׁל דָּגִים, אַצּוֹת וָמֶלַח…

---

אביב בבית־עלמין עתיק

מאת

רפאל אליעז

עַל אֶבֶן שֶׁהָמְתָה מִשֶּׁמֶשׁ הִתְיַשַּׁבְנוּ.

שִׁכְרוּת קַלָּה עָטְפָה אֶת עַצְמוֹתֵינוּ.

חָזִינוּ בְּמִשְׁתֶּה דְּבוֹרִים שֶׁל מֶשִׁי

עִם נְמָלִים בַּאֲפֻדּוֹת שֶׁל אַטְלַס.

עַל שְׂפַת הַמַּצֵבָה הַמִּתְפּוֹרֶרֶת

כַּלָּנִיּוֹת דַּקּוֹת־גִּזְרָה רָקְּדוּ,

אֲסִימוֹנִים שֶׁל אַרְגָּמָן הִפִּילוּ.

בּוֹרְקִים בְּעֵשֶׂב כִּבְצִיּוּר שֶׁל יֶלֶד

פַּעֲמוֹנֵי סָגֹל וְעִנְבָּלִים שֶׁל וֶרֶד

אוֹתוֹת הֶסְכֵּם אִלֵּם בֵּינֵינוּ הֶעֱבִירוּ.

דְּמוּמִים הִשְׁכִּימוּ פַּרְפְּרֵי הַלַּיְלָה

כְּנֶחֱרָדִים מִדּוּמִיַּת הַלֹּבֶן.

בְּרוֹשִׁים עוֹטֵי אֲפֹר־פַּרְוַיִם

פִּסְּגוּ אֶת עַנְפֵיהֶם וּבַעֲדָם הֵצִיצוּ

שְׁנֵי אֲגַמִּים כְּחֻלִּים עִם בַּרְבּוּרִים

שָׁטִים וּמִשְׁתַּנִּים מִצָּחֹר לְצֶדֶף.

מֵעֵבֶר לְחוֹמָה צְמוּחַת אֵזוֹב וְגֶפֶן

הַיָּם בְּדִידוּת יְרַקְרַקָּה שׁוֹטֵחַ.

קִיסוֹס מֻכֵּה אַדֶּמֶת בְּרִיסָיו לוֹקֵחַ

שִׁירָיו הָרְחָבִים נוֹסְכֵי כְּמִיהָה וָמֶלַח.

וְאַחַר כָּךְ יוֹצְקָם אוֹבְדֵי חָרוּז וְקֶצֶב

עַל מִשְׁעוֹלֵי חָצָץ שֶׁל בֵּית־עַלְמִין זֶה.

בְּהַקְשִׁיבֵנוּ חֶרֶשׁ כִּדְשָׁאִים קָטֹנּוּ.

אָמַרְתְּ לִי: "בִּזְכוּתוֹ שֶׁל נֶצַח־מָוֶת

קָם לָנוּ פֶּתַע אשֶׁר־רֶגַע."

וּבְעֵינַיִךְ נֶחְצְבָה שׁוּחָה שֶׁל תְּכֵלֶת

וּבָהּ דִּמְעָה תְּמִימָה הִבְהִיקָה.

---

שרב על־פני הים

מאת

רפאל אליעז

בַּשָּׁרָב, –

אֵין הַשְּׁחָפִים מוֹצְאִים דַּרְכָּם אֶל דִּמְמַת־הַקֶּרַח:

הֵם עוֹקְרִים מִלִּבָּם צָפוֹן אַגָּדִי וּמֵתִים.

בַּשָּׁרָב, –

וְרִידִים נֶחֱרָצִים בְּשַׁלְהֶבֶת דַּקָּה

וְנוֹתְנִים לֶעָפָר נֶפֶשׁ־אַלְמֻגִּים אֲצִילִית.

אֱלֹהִים,

בְּרָא לִי תְּכֵלֶת חֲדָשָׁה רִצְּפוּהָ

פַּלְגֵי־הָרִים וּתְמִימוּת־רוּחַ!

בְּרָא לִי חֹפֶשׁ חָרִיף

כִּנְשִׁיקַת הַזְּרָמִים בְּזַנְּקָם הַיָּמָּה!

הַרְאֵנִי טַל־צִנָּה עַל שִׂפְתֵי נַעֲרָה!

כְּתֹנֶת־כְּפוֹר עַל גּוּפָהּ!

עֲלָטָה לְבָנָה עַל בִּטְנָהּ!

בַּשָּׁרָב, –

אֵין הַשְּׁחָפִים מוֹצְאִים דַּרְכָּם אֶל דִּמְמַת־הַקֶּרַח:

הֵם עוֹקְרִים מִלִּבָּם צָפוֹן אַגָּדִי וּמֵתִים…

---

חורבת ארמון

מאת

רפאל אליעז

הָיוּ הֵם לְפָנִים כְּתָלִים סוֹנְטִים בָּרוּחַ.

הָיוּ הֵם עַמּוּדִים נוֹשְׂאִים בְּגַאֲוָה כְּבֵדָה מִסֵּבֶל.

הַחַלּוֹנוֹת לַיָּם, לַקֶּצֶף, לַשְּׁחָפִים.

בָּאַכְסַדְרָה, בְּצֵל קִמְרוֹן נָדִיב,

בְּצוֹנְנוֹת הַשַּׁיִשׁ

יָשְׁבוּ נָשִׁים רָמוֹת מָתְנַיִם וְחָזֶה

הִבִּיטוּ יָמָה

טָווּ חוּט צֶמֶר

אוֹ גָּעַרוּ בַטַף.

הַיּוֹם אֵינָם אֶלָּא עִיִּים עוֹטְרֵי

אֵזוֹב צָעִיר וְעֹבֶשׁ מַהְבִּיל.

זִיזִים שֶׁל אֶבֶן עֲיֵפָה

תּוֹמְכִים בְּצִפָּרַנִים מִתְפַּצְּלוֹת

שֶׁלֶד מִרְפֶּסֶת מְבֻקַּעַת, בְּדַל תִּקְרָה מְחֹרָצָה

וּמַדְרֵגוֹת שֶׁנִּתְלשׁוּ מִן הַקּוֹמָה שֶׁמֵּעָלֶיהָ.

בִּמְאוּרַת אֱנוֹשׁ פְּקוּחַת שְׁמוּרוֹת

שׁוֹרֶצֶת מִשְׁפָּחָה כֵּהָה, רַבַּת גּוּרִים.

שָׁם אוֹהֲבִים עַל מַצָּעִים שֶׁל טַחַב

לְקוֹל שִׁעוּל הַיְלָדִים

לְרֶטֶן מְחֻרְחָר שֶׁלַּזְּקֵנִים.

שָׁם נוֹלָדִים זְכָרִים סוּמִים

וּנְקֵבוֹת סוּמוֹת

וּרְפָאִים־מִבֶּטֶן.

שָׁם מוּבָאִים זֵרִים כְּמוּשִׁים לַנְּעָרוֹת

מַעֲדַנִּים דְּבִיקִים לַחֲשׂוּפֵי הַשֵּׁת.

שָׁם הַכֹּהֵן נוֹשֵׂא תְּפִלָּה

בִּשְׂפַת פֻּלְחָן לֹא מוּבָנָה לָאֵל.

בַּיּוֹם הַמְיֻעָד יוֹצֵא חָתָן בְּעַד הַכּוּךְ

יוֹצֵאת כַּלָּה

יוֹצְאִים מְחֻתָּנִים

יוֹצְאִים שְׁנֵי חֲתוּלִים קֵרְחִים.

וּמְתוּנִים כְּמוֹ חִפּוּשִׁיּוֹת הַזֶּבֶל

הֵם נִשְׂרָכִים בְּמַעֲלֵה הַתֵּל

וְנִבְלָעִים בִּכְנֵסִיָּה בִּיזַנְטִית.

כֹּהֵן יָשִׁישׁ לוֹחֵשׁ בִּרְכַּת הַנִּשּׂוּאִים

בַּחֲשֵׁכָה הָרֵיחָנִית.

מַלְאָךְ נָכְרִי אֲכוּל רִמָּה וָעָשׁ

נִבְעַת לְאוֹר הַנֵּר

וּמֵעֵינֵי כֻּרְכָּר טְרוּטוֹת

מוֹחֶה דִּמְעָה שֶׁל פָּז.

לָהֶם אֵין דָּת מִשֶּׁלָּהֶם,

לָהֶם תִּקְוָה.

לָהֶם אֵין אֱלֹהִים מִשֶּׁלָּהֶם,

לָהֶם שִׂמְחָה וָאֵבֶל.

בְּבֵית קְבָרוֹת צָנוּעַ

נָעוּל בִּפְנֵי זָרִים

טְמוּנוֹת הַרְבֵּה נָשִׁים וַעֲלָמוֹת

טְמוּנִים מְעַט גְּבָרִים:

רֻבָּם טוֹרֶפֶת סְעָרָה

אוֹ מִפְלְצוֹת הַיָּם.

בְּיוֹם חַמָּה יֵשֵׁב עַל מַדְרֵגָה מְצֻיָּצָה

גֶּבֶר רָחָב,

יַלְדָּה מְתֻלְתָּלָה וּצְהֻבָּה כִּדְבַשׁ

יָנִיעַ עַל בִּרְכָּיו.

שָׂרִיד מוּצָק שֶׁל יוֹרְדֵי יָם

שְׁרִירִי וּלְבֶן שִׁנַּיִם

בַּאֲבָהוּת פִּרְאִית יִלְפֹּת

שׁוֹקֶיהָ שֶׁל בִּתּוֹ בְּצֵקוֹת וַחֲלָקוֹת.

קְמָטָיו אוֹמְרִים סָפֵק חִיּוּךְ מָלוּחַ

סָפֵק קִלּוּחַ זַעַם.

לָהֶם שְׂמָחוֹת וָאֵבֶל.

עִיִּים וַהֲרִיסוֹת בִּבְרִית אִלֶּמֶת יְצַפּוּ

לְעוֹד מַכַּת גּוֹרָל. הָאַחֲרוֹנָה.

לָהֶם תִּקְוָה.

יֵשׁ יוֹם וּבוֹ אֵם מַבְכִּירָה יְרַקְרַקָּה

חוֹבֶקֶת בְּיָדֶיהָ הַדַּקּוֹת תִּינֹקֶת

וְאֵם קְשִׁישָׁה מְיֻבָּלָה – תִּינוֹק.

גְּבָרִים נוֹשְׂאִים סַלֵּי דָּגָה רוֹטֶטֶת כְּכַסְפִּית

וְהַנָּשִׁים רוֹגְשׁוֹת כְּאִלּוּ בַּת גַּלִּים

פָּקְדָה אֶת מְעוֹנָן.

כִּעוּר,

כִּעוּר סָרְבָן וּמְגֻיָּד אֲשֶׁר

סוֹמֵךְ דָּפְנֵי הַבַּיִת הַמָּטִים לִנְפֹּל,

זוֹרֵחַ פֶּתַע וְהוֹמֶה כִּישׁוּעָה

וְגַל עָפָר תָּשׁוּשׁ קָם עַל תִּלּוֹ.

הַגֶּפֶן הַדְּלִילָה שׁוֹלַחַת דָּלִיּוֹתֶיהָ

וּמְכַסָּה עֶרְוַת הַכַּרְכֻּבִּים

וְעֶלְבּוֹנָן שֶׁל הַקְּשָׁתוֹת הָרְצוּצוֹת.

טְרָפִים חֲמַצְמַצִּים פּוֹרְשִׂים עַל כְּלוֹנְסָאוֹת

מַאֲהָלִים וְהַצְּלָלִים נוֹשְׁמִים סְמָדַר.

מִן הַגִּגִּית הַמְפֻיַּחַת בַּמִטְבָּח

עוֹלִים אֵדֵי נִיחוֹחַ שֶׁל דָּגִים,

בְּצָלִים וַעֲשָׂבִים שׁוֹטִים…

עִיִּים וַאֲנָשִׁים רֻתְּקוּ בַּעֲבוֹתוֹת שֶׁל גִּיל.

עִיִּים וַאֲנָשִׁים רֻתְּקוּ בְּאַהֲבָה זוֹעֶפֶת.

אִם הַסּוּפָה לֹא עָטָה לְעָקְרָם

סִימָן שֶׁבְּקִרְבָּם שׁוֹכֶנֶת הִיא

אוֹ שֶׁמָּא הַשּׁוֹכְנִים בַּמְּאוּרָה –

הֵם הַסּוּפָה!

---

פגישת מרקוריוס והמלכה שמירמית בכיכר השעון

מאת

רפאל אליעז

מִבֵּית הָעַתִּיקוֹת יָצָא מֶרְקוּרִיּוּס

מִתּוֹךְ תְּמוּנָה שֶׁל שֶׁמֶן לְצַיָּר חוֹבֵב.

אֲבַק־קְדוּמִים נִעֵר מִקַּסְדָּתוֹ.

בִּזְנַב מִכְחוֹל צִחְצַח אֶת נְעָלָיו.

וּשְׁמֵירָמִית –

גַּנִּים שֶׁל מַלְמָלָה בָּלָה מֵעַל כְּתֵפֶיהָ

וּצְעָקָה עַל סַף עַל סַף הַלֵּב:

" מֶרְקוּרִיּוּס אֲהוּבִי,

אוֹצְרוֹת בָּבֶל לְמַעַנְךָ גָּזַלְתִּי!

מִבֵּית מְשֻׁגָּעִים עַלִּיז בָּרַחְתִּי

וְלִפְגִישָׁה לְיַד הָאוֹרְלוֹגִין נֶחְפַּזְתִּי,

מַדּוּעַ זֶה אֵחַרְתָּ, שַׁרְלָטָן צָעִיר?"

"מַלְכַּת חֲלוֹמוֹתַי הַלְּשׁוּדָה

כִּמְעַט נִמְכַּרְתִּי לְתַיָּר אֲמֵרִיקָנִי!

לָחַשְׁתִּי לוֹ:" אֲנִי מֶרְקוּרִיּוּס מְזֻיָּף.

אֶת הַמָּקוֹר תִּמְצָא אֵצֶל פִּיקָסוֹ."

נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ וְהִתְחָרֵט. לָכֵן אֵחַרְתִּי."

מֶרְקוּרִיּוּס קַד קִדָּה.

הִשְׁפִּיל מִצְחוֹ עַד קַרְסֻלָּיו הַמְכֻנָּפִים.

וְהַמַּלְכָּה, שׁוֹפַעַת חֵן וָאשֶׁר,

חִיְּכָה מִתּוֹךְ רְאִי דָּהוּי עֲטוּר מִסְגֶּרֶת פָּז.

מִקִּמּוּרֵי גְּזוּזְטְרוֹת הֵרִיעוּ בְּחֶדְוָה

שְׂמָלוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת תְּלוּיוֹת עַל חֶבֶל.

הַזְּגוּגִיּוֹת הַנִּרְגָּשׁוֹת לְאוֹת בְּרָכָה

נִפְּצוּ עַצְמָן, וּרְסִיסֵי חִצִּים שֶׁל יַהֲלוֹם כּוֹזֵב

נָפְלוּ עַל רֹאשׁ רוֹכְלִים בְּשׁוּק הַיְרָקוֹת.

"צַמּוֹת זָהָב הָיוּ לָךְ, שְׁמֵירָמִית

וַעֲגִילִים כְּבֵדִים כְּמוֹ אַבְנֵי רֵחַיִם.

רַגְלַיִךְ רִחֲפוּ בָּרוּחַ לְגַלּוֹת לִבְנֵי בָּבֶל

שֶׁחַמּוּקֵי הַגּוּף מְכֻיָּרִים בְּקַו מֻשְׁלָם

עוֹלִים עַל כֹּחַ הֲדָרוֹ שֶׁל כֶּתֶר הַמַּלְכוּת.

בְּבֵית חוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ גָּזְזוּ מַחְלְפוֹתַיִךְ,

אָחוֹת רַחְמָנִיָּה הֵסִירָה עֲדָיַיִךְ.

הֲרת־עוֹלָם, חָשַׁבְתְּ! תְּהוֹם וָחשֶׁךְ!

אֲבָל חֵרוּת הַלֵּב וְהָגוּתֵךְ בַּת הַשְּׁחָקִים

הִצְמִיחוּ לָךְ כְּנָפַיִם לְהַמְרִיא מְעַל

חֻדֵּי הַמִּסְגָּדִים שֶׁל יָפוֹ וְלִזְרֹחַ

כְּסַהַר עַל מוֹלֶדֶת הַדָּתוֹת הַמְשֻׁלֶּשֶׁת.

שִׁבְעָה יְמֵי טִיסָה לְמַעֲנֵךְ עָשִׂיתִי

לַחֲזוֹת בִּפְנֵי מַלְכָּה בַּעֲלוֹתָהּ מֵאַשְׁפַּתּוֹת כְּוֶנוּס מִן הַגַּל."

שָׁמַע הַשּׁוּק נְאוּם שִׁבְחֵי מֶרְקוּרִיּוּס

וְקָם עַל בְּהוֹנוֹת לִמְחֹא לוֹ כַּף

כֻּלּוֹ עָרְמָה וַעֲלִיצוּת וְחֹנֶף:

"שְׁתֵה לְחַיֵּינוּ, עֶלֶם חֲמוּדוֹת,

שְׁתֵה אֵל שֶׁל כַּיָּסִים! חֲלֵב שְׁקֵדִים לְךָ

וְתָמָרִינְדִי לַגְּבִירָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים!"

"טוֹבִים שְׁקָרֶיךָ אֲהוּבִי מִיֵּין הַתֹּמֶר הַבַּבְלִי

וִיקָרִים לִי מִפְּנִינִים עַל חשֶׁן אַמְגּוּשִׁי.

בְּבֵית הָעַתִּיקוֹת שָׁכַנְתָּ מְמֻסְגָּר

אַךְ אֱלֹהוּת חַיָּה בָּקְעָה מִן הָאָבָק,

וּבֵין שָדַי בִּקְשָׁה מִזְבֵּחַ לִבְשָׂמֶיהָ.

צַיָּר חוֹבֵב נָסַךְ רוּחַ קְדֻשָּׁה עָלֶיךָ

וּשְׁמֵירָמִית כֹּהֶנֶת הַיּוֹדַעַת כִּי אֵין

הֶבְדֵּל בֵּין גְּרוּטָאוֹת וּכְלֵי חֶמְדָּה,

אֶלָּא אִם כֵּן רוּחַ נָגְעָה בָּם, רוּחַ אֵל.

הוֹ, אֲהוּבִי, מַה נִּפְתָּלִים שְׁבִילֵי הָאשֶׁר!"

אָחַז מֶרְקוּרִיּוּס בִּזְרוֹעָה שֶׁל הַמַּלְכָּה,

בְּשַׁרְבִיטוֹ פִּלֵּס לָהּ דֶּרֶךְ בֶּהָמוֹן,

וּבְמַגְלֵב שֶׁל נְחָשִׁים הֵנִיס זְבוּבִים מֵעַל פָּנֶיהָ.

"בְּשׁוּק הַשִּׁישְׁלִיקִים וְהַשַּׁוַּרְמָה

אֶגְנֹב לָךְ, יַקִּירָה, כָּבֵד צָלוּי

וַאֲשָׁכִים עֲלֵי שַׁפּוּד מֵעֲגָלִים שְׁדוּדִים."

"הַאִם כָּל בְּנֵי אוֹלִימְפּוּס הֵם כָּמוֹךָ?

מֵרֵיחַ צָלִי שֶׁל כֶּבֶשׂ

אַתָּה נָמוֹג כַּדּוֹנַג.

דָּמִים מַהְבִּילִים וּקְטֹרֶת זֶבַח

חֶמְלָה וַעֲגָבִים בְּךָ יָעִירוּ,

וּפֹה הַפֶּשַׁע מְהַלֵּךְ בְּלִי צַוָּארוֹן."

"אֵלֵי יָוָן הַמִּסְכֵּנִים!

מַעֲשֵׂיהֶם הַנְּלוֹזִים קָמִים מֵחֲמַת עַצְבוּת.

חֹרֶף אָרֹךְ בָּהָר מַשְׁרֶה דִּכְדּוּךְ

שֶׁאֵין לַהֲפִיגוֹ בְּלֹא תַּעֲלוּלִים שֶׁל חֵטְא,

שֶׁהֵם כְּעֵין אֶתְנַחְתָּא מִתְרוֹנֶנֶת

בֵּין רַעַשׁ אֲדָמָה וְהִתְפָּרְצוּת הַר גַּעַשׁ.

כָּל דְּבַר שְׁלִיחוּת טוֹבָה וּמְשׁוּבָה קַלָּה

יָחוּלוּ בָּאָבִיב קְצַר הַיָּמִים.

וְאֵין פְּלִיאָה שֶׁבְּיַרְחֵי הַכְּפוֹר

מַפְלִיג אֲנִי אֶל שְׁמֵי בָּבֶל בְּרוּכַת הַשֶּׁמֶשׁ

לִשְׁפֹּךְ דִּמְעוֹת שִׂמְחָה וְנֶחָמָה

עַל צַוָּארֵךְ הַנְּמֵרִי.

עוֹד סְטֵיק, מַחְמַל נַפְשִׁי?"

"מֶרְקוּרִיּוּס, מֶרְקוּרִיּוּס!

אַתָּה הַמְשַׁמֵּשׁ עֵינַיִם לְאוֹבְדֵי נָתִיב,

הַמְנַפְנֵף פַּנָּס אָדֹם עַל סַף בָּתֵּי הָאַהֲבָה,

הַמְנַפֵּחַ מִפְרְשֵׂי־שְׂמָלוֹת וּמְמַלְּאָם שֵׁדִים,

הַמְנַעֲנֵעַ עֲרִיסוֹת עִם תִּינוֹקוֹת וּמַמְזֵרִים,

הַמְטַלְטֵל עַל תְּלַתְנוֹעִים שַׂקֵּי תְּבָלִים

מִכָּל קַצְוֵי תֵּבֵל

וְהַמֵּפִיץ עַתִּיקוּתָם הָרֵיחָנִית בְּיָפוֹ רַבָּתִי, –

אֲנִי נִשְׁבַּעַת אֱמוּנִים כִּי בַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֵלֵךְ!"

בַּחֲגוֹרַת מָתְנֶיהָ הִתְבּוֹנֵן מֶרְקוּרִיּוּס

וְהוֹשִׁיבָה בְּהֶנֶף אַוְרִירִי

עַל דַּף זְכוּכִית שֶׁבְּמִזְנוֹן הָבְנֶה יָשִׁישׁ

שֶׁקּוֹנְסוּל צָרְפַתִּי שָׁמַר בּוֹ כְּלֵי שַׁמְפָּנִיָּה.

"מִכָּאן תִּרְאִי אֶת הַמִּסְגָּד הַגְּבַרְתָּנִי

שֶׁמִּתְמוֹגֵג מִצִּפִּיָּה אֵלַיִךְ.

אַלְפֵי רַגְלַיִם שׁוֹחֲרוֹת שַׁלְוָה

שָׁפוֹת אֶת מַעֲלוֹת הַשַּׁיִשׁ הַמָּהוּהַּ

עַד הַגִּיעָן אֶל הֲדוֹמוֹ שֶׁל אַלְלַהּ.

לְשֵׁמַע קוֹל הַמּוּאַזִּן נִשְׁחָז הַסַּהַר

וְזוֹקֵף קַרְנָיו

וְאָז, יַקִּירָתִי, גִּגִּית הַתְּכֵלֶת מִתְמַלְּאָה

כּוֹכְבֵי אַנִּיס וְקוֹקוּס

וּשְׁבִיל חֲלָבָהּ יוֹלִיךְ אֶת תְּפִלּוֹתַיִךְ

אֶל גַּן מוּחַמַד חֲבִיבוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא,

וְשָׁם בְּצֵל הַתּוּת, הַדֹּלֶב וְהַתֹּמֶר

עֵדָה שֶׁל דֶּרְוִישִׁים בַּחֲלוּקֵי פַּסִּים

יוֹשְׁבִים וְנֶהֱנִים, יוֹשְׁבִים וְנֶהֱנִים…"

"מֶרְקוּרִיּוּס!

שְׂפָתְךָ הָאֲמוּנָה עַל יַמְבּוּסִים רָצִים

חוֹצֶבֶת לֶהָבוֹת שֶׁל דְּבַשׁ,

מַכָּה עַל חֵךְ רָגִישׁ שֶׁלִּי

וּמְהַפְּנֶטֶת אֶת חוּשַׁי.

אִם לֹא אֶנְגֹּס בְּשַׂר־אֱגוֹזֵי־דַּמֶּשֶׂק

אֲנִי גּוֹסֶסֶת כָּאן כְּעַכְבָּרִית חוֹלַת גַּעְגּוּעִים!

צַוֵּה כִּי יִסְמְכוּנִי בְּעוּגוֹת שְׁקֵדִים

בְּכִסָּנִים נוֹטְפֵי עָסִיס אָדֹם

וְאִם אֵין הַכָּבוֹד הַזֶּה לְפִי כִּיסְךָ

הַזְמֵן לִי כְּרוּב חָמוּץ בְּפִתָּה עִם פָלָפֶל

וַאֲבַכֶּה אֶת נְעוּרַי בְּגִהוּקִים וְשִׁהוּקִים

וְדִמְעָתִי תִּשְׁזֹף אֶת פִּימָתִי הַמַּלְכוּתִית!"

"אֶת מוֹצָאָה הָרָם שׁוֹכַחַת שְׁמֵירָמִית?

לְהוֹד מַלְכָּה יָאֶה הַצּוֹם.

מָזוֹן בְּשֶׁפַע יְפַרְנֵס אֶת אֵשׁ הַשִּׁגָּעוֹן.

עַל אַף מַעֲמָדֵךְ הַמְיֻחָס בְּבֵית חוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ

הַאִם כּוֹפֶרֶת אַתְּ בָּאִידֵאָל?

שִׁפְיוֹן הַדַּעַת, יַקִּירָה, שִׁפְיוֹן הַדַּעַת!

אִכְלִי, אֵפוֹא, בְּשֶׁקֶט.

הִתְפַּלְּלִי בְּלַחַשׁ.

לֹא בָּאנוּ לְגַלְגֵּל אֲבַטִּיחִים

כִּי אִם לַחֲזוֹת בּוֹ, בְּרוֹכֵל הַתַּכְשִׁיטִים

כְּשֶׁהוּא אוֹכְלָם בְּזַעֲוַת נָקָם

וּבְהַקִּיזוֹ דָּמָם הָרַעֲנָן בְּמַחַץ בֹּהֶן שְׁמַנְמַנָּה…"

"רוֹצֵחַ אַשְׁלָיוֹת צַר עַיִן!

מוּטָב לִי לְהָזִין עֵינַי בְּמַרְכֹּלֶת

דּוּכַן בּוֹטֵחַ עַל כַּנּוֹ,

מִלְּהַקְשִׁיב לְפִטְפּוּטֶיךָ.

אֲבוֹי! אַתָּה מְשַׁעֲמֵם, מֶרְקוּרִיּוּס!

"הוֹ, שְׁמִירָמִית!

בָּחַרְתִּי לְשֵׂאתֵךְ עַל קַסְדָּתִי כְּסֵמֶל

לָרוּץ בַּסִּמְטָאוֹת וּלְיַלֵּל עַל פְּטִירָתֵךְ

מִלְּדַמּוֹת כִּי טֵרוּפֵךְ הוּא רַק מַסְוֶה

לְלֵיצָנוּת צוֹלַעַת!"

"אִם כַּעֲסְךָ הוּא אוֹת יָחִיד לַאֲצִילוּת הַנֶּפֶשׁ

מַה דַּל וּמָה אֶבְיוֹן הוּא עוֹלָמָם שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ!

אַף־עַל־פִּי־כֵן, הִלַּת־קְדוֹשִׁים הֵאִירָה אֶת פָּנֶיךָ.

אֱמֹר, מִנַּיִן בָּאוּ הַפָּנִים הַלָּלוּ?"

"מִמַּטְבְּעוֹת נְחשֶׁת יְרַקְרֶקֶת

שֶׁנֶּחְפְּרוּ תַּחַת עִיֵּי יָפוֹ הָעַתִּיקָה

וַעֲלֵיהֶן טָבוּעַ דְּיוֹקַן מַלְכֵי בָּבֶל."

"עַתָּה נָהִיר לִי מָה הַכֶּשֶׁף

הַמּוֹצִיאֵנִי מִכִּלְאִי אֵלֶיךָ לַיְלָה לַיְלָה.

כָּל זֵכֶר שֶׁל בָּבֶל הוּא סַם חַיִּים לַנֶּפֶשׁ

שֶׁנִּשְׂרְפָה בְּאַהֲבָה, כָּמוֹנִי,

וּמוֹסִיפָה לִחְיוֹת בְּשִׁגְעוֹנָהּ הָרָם."

"שׁוּבִי יַלְדָּה. הַבֹּקֶר כְּבָר מַפְצִיעַ.

הַבַּיְתָה מַהֲרִי פֶּן אוֹרְלוֹגִין שֶׁל יָפוֹ

יִטְרֹף מַה שֶּׁנּוֹתַר מִזֹּהַר בְּתוּלַיִךְ…"

"עַל זִקְנָתִי רָמַזְתָּ וַאֲנִי רַק עַתִּיקָה.

עֵינַיִם פּוֹחֲזוֹת לְךָ כְּשֶׁל קֵיסָר

אַךְ שִׂכְלְךָ זוֹחֵל מִחוּץ לִתְחוּם וּזְמַן.

אֲנִי שׂוֹנֵאת אוֹתְךָ, מֶרְקוּרִיּוּס!

הֲנִפָּגֵשׁ מָחָר?"

"קָטַלְתְּ אַהֲבָתֵךְ בְּמוֹ יָדַיִךְ.

לֵב הָרוֹכֵל נֵעוֹר בִּי

לִקְבֹּעַ אֶת מוֹתָהּ.

אָשׁוּב מִיָּד אֶל מִסְגַּרְתִּי.

הַיְּהוּדִי הַמְמֻנֶּה עָלַי

עָלוּל לִמְסֹר עַל בְּרִיחָתִי לַמִּשְׁטָרָה!…"

---

שוק הפשפשים

מאת

רפאל אליעז

חָצֵר זְרוּעָה פִּרְחֵי נְיָר בָּלִים וּגְרוּטָאוֹת,

חוֹשֶׂפֶת חֵיק יָרֹק טְלָאִים טְלָאִים.

עַל־פְּנֵי הַדֶּשֶׁא מִי הִבְזִיק וְנֶעְלַם.

נָחָשׁ?

מַלְאָךְ?

לֹא אֶרֶס. לֹא כָּנָף.

רַק לְטָאָה בְּשִׁרְיוֹנָה הַמְצֻיָּר:

כֻּלּוֹ כְּתַב חַרְטֻמִּים וְזִכְרוֹנוֹת.

מִשַּׁעַר שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיךְ אֶל שׁוּם מָקוֹם

נִבֶּטֶת תְּכֵלֶת בַּחֲצִי גֹּרֶן

גְּזוּרָה כְּעֵין פַּרְסַת־עֲנָק שֶׁל סוּס.

כָּל הָעוֹבֵר שָׁם מִתְחַזֶּה צַלְיָן.

כָּל הָעוֹבֵר שַׂק יִסּוּרִים לוֹ עַל שִׁכְמוֹ

וּמְקַוֶּה לִדְלוֹת מִמֶּנּוּ מַטְמוֹנִים.

כִּכַּר הַמְּצִיאוֹת הוֹמָה.

פּוֹשֵׁט רוֹכֵל מְעִיל נָקוּב בַּקְּרָב

וַאֲנִיצֵי הַצֶּמֶר מִקִּרְבּוֹ עָפִים

וּמִתְאַבְּכִים עַל הַבָּתִּים סָבִיב,

“אֲנִי שׁוּם אִישׁ” – מַכְרִיז רוֹכֵל הַמְּצִיאוֹת –

וְשׁוּם דָּבָר אֵינִי מוֹכֵר הַיּוֹם

לְשׁוּם אָדָם.

אֲבָל אִם שׁוּם אָדָם

יִקְנֶה מִמֶּנִּי שׁוּם דָּבָר

יֵקַל לִבּוֹ עַל שֶׁנָּפַל עַל מְצִיאָה

שֶׁקַּל לָשֵׂאת.

וּמָה הַסּוֹף?

שָׂמֵחַ הַמּוֹכֵר, שָׂמֵחַ הַקּוֹנֶה!"

“תְּמוּנָה אֲנִי מוֹכֵר” – מַכְרִיז רוֹכֵל הָאָמָנוּת –

"מִדְבָּר צָהֹב נִפְתָּח בָּהּ כִּמְנִיפָה שֶׁל חוֹל,

הַדֶּקֶל הַיָּחִיד – צִבְעוֹ כָּחֹל שֶׁל יָם.

בְּטַבּוּרוֹ מִטַּת בַּרְזֶל שְׁחֹרָה

סִגְנוֹן לוּאִי חֲמִשָּׁה־עָשָׂר.

עַל הַמִּטָּה עַלְמָה בְּלוֹנְדִינִית בְּלִי פֵּאָה נָכְרִית.

הַיַּהֲלוֹם שֶׁעַל מִצְחָה קִבְּלָה

מֵהַשֻּׂלְטָן עַבְּד אלְ־חַמִיד.

מַה הִיא עוֹשָׂה עַל הַמִּטָּה?

הִיא מְצַפָּה לִגְאֻלָּה בְּיַד אַבִּיר סְפָרַדִי.

לָכֵן זִקְנָה עָלֶיהָ לֹא תִּקְפֹּץ לָנֶצַח.

מִמַּרְקוּבִיצִי – נָסִיךְ וּפוֹשֵׁט רֶגֶל –

אֶת הַתְּמוּנָה קָנִיתִי

וּמְחִירָהּ – שָׁוְיָהּ שֶׁל הַמִּסְגֶּרֶת."

"סַמִּים מֵאִסְטַנְבּוּל, טַבָּק לַהֲרָחָה מִכְּסַנְטִי שֶׁל יָוָן,

שֶׁמֶן וְרָדִים עַתִּיק מִן הַבַּלְקָן

וּבֹשֶׂם מִפָּרִיס בִּצְלוֹחִיּוֹת עִנְבָּר – אֲנִי מוֹכֵר.

כָּל הַמֵּרִיחַ צָרוֹתָיו שׁוֹכֵחַ,

אִשְׁתּוֹ שׁוֹמֶרֶת אֱמוּנִים לוֹ עַד אַחֲרֵי הַקֶּבֶר

וִילָדָיו בְּרִיאִים וּמִשֶּׁלּוֹ כֻּלָּם!

כָּל הַמֵּרִיחַ, גֶּשֶׁם לֹא יִדְלֹף לוֹ מִן הַגַּג,

יִישַׁן שְׁנַת גִּבּוֹרִים כְּתֹם הַקְּרָב,

חֲלוֹמוֹתָיו יִהְיוּ שְׁקֵטִים כְּמוֹ יָרֵחַ

וְכָל פְּחָדָיו כְּמוֹ סֻכָּר יִמְתָּקוּ!"

קָנִיתִי לִי צְלוֹחִית עַנְבָּר.

אִשָּׁה זָרָה חוֹלֶפֶת עַל פָּנַי.

יָפְיָה נִכְפַּל בְּהִלּוּכָה הַגֵּא

כִּדְמוּת שֶׁנֶּעֶקְרָה מִתּוֹךְ חֲלוֹם צָעִיר.

הִיא מְקַנַּחַת אֶת אַפָּה הַקָּט

וְעַל דּוּכְנֵי סִדְקִית וַאֲרִיגִים

מַשַּׁב נִיחוֹחַ סַחְרוּרִי זוֹלֵף.

בַּדִּים, סְרָטִים, חוּטִים וְתַחְרִימִים

מִתְעַרְבְּלִים כִּבְעַלְעֹל־צְבָעִים.

לְאָן דַּרְכֵּךְ, אִשָּׁה?

שְׂעַר רֹאשֵׁךְ סָמוּר וּמִתְפָּרֵחַ!

קוֹנִים וְזַבָּנִים הִנְמִיכוּ קוֹל

כְּמוֹ הָיוּ לְעַכְבִישִׁים וּנְמָלִים.

הַאִם אֵי מִי קָנָה אֶת הֲמֻלַּת הַשּׁוּק?

אֲנִי נָבוֹךְ כְּדוּמִיָּה שֶׁל קַיִץ

כִּי הַזָּרָה נִצֶּבֶת בֵּין לִבִּי

לַמִּתְרַחֵשׁ סָבִיב

כְּחַיִץ בֵּין חֲלוֹם וְהַנִּרְאֶה חֲלוֹם.

רַגְלַי שָׁבוֹת, אִשָּׁה, עַל עִקְּבוֹתַיִךְ.

גּוּפֵךְ הַמְּהַפְּנֵט עַצְמוֹ

הַמְחַיֶּה אֶת עֲפָרִי?

חַשְׁמַל אָפֵל טִלְטֵל אוֹתִי אֶל יָם קַדְמוֹן

וְשׁוּב אֲנִי שַׁלְהֶבֶת־דָּג

הַמְפַרְכֵּס בְּתוֹךְ תַּעֲלוּלֵי הַמַּיִם!

מֵעִיר אוֹתִי רוֹכֵל הַיְרָקוֹת:

"כַּרְפַּס, אָדוֹן, כַּרְפַּס

וְשֹׁרֶשׁ פֶּטְרוֹסִיל יָקָר מִפָּז!

יֵשׁ בִּזְקָנוֹ הַיְרַקְרַק

סַם־פֶּרֶא, הַשּׁוֹלֵחַ אֵשׁ בַּדָּם!

קְנִי לְבַעְלֵךְ כַּרְפַּס, מָדָם.

יֹאכַל טְרָפִים מָרִים

וִימַלֵּא בִּטְנֵךְ בָּנִים זְכָרִים!"

קָנִיתִי לִי כַּרְפַּס.

עֵינַיִם שֶׁל עִטְרָן עָלַי:

“גַּם בַּעְלִי אוֹכֵל כַּרְפַּס לְתֵאָבוֹן,”

אוֹמֶרֶת הָאִשָּׁה, אֲשֶׁר יָדָהּ

קְטִיפָה אִלֶּמֶת מְמַשֶּׁשֶׁת בִּתְשׁוּקָה

וּכְמוֹ מַאֲזִינָה לְמֶשִׁי מְרַשְׁרֵשׁ בָּאֶצְבָּעוֹת.

שׁוּם נְסִיכָה מֵאַגָּדוֹת בּוּכָרָה

לֹא תְּבַזְבֵּז בִּנְדִיבוּת כָּזֹאת

קְרִיצוֹת שִׁנַּיִם לְבָנוֹת

כְּדֵי לִזְכוֹת בְּמִקָּח טוֹב.

בָּעִרְבּוּבְיָה הַסַּסְגּוֹנִית נוֹעֶצֶת זֶרֶת

וְנַחַל מַלְמָלָה אָדֹם שׁוֹלֶפֶת:

“אֱמֹר מְחִיר אַחֲרוֹן בְּלִי נֵדֶר!”

"חִנָּם אֵין כָּסֶף בִּשְׁבִילֵךְ, מָדָם.

שִׂמְלָה מֵאֹדֶם שֶׁכָּזֶה וְאַתְּ כַּלָּה!

שִׂמְלָה מֵאֹדֶם שֶׁכָּזֶה וּבַעְלֵךְ

מוֹלִיךְ אוֹתָךְ אֶל הַחֻפָּה עוֹד פַּעַם."

עַל צַוָּארָה הָעָב כּוֹרֶכֶת בַּד הַמֶּשִׁי

וְעוֹטַפְתּוֹ סְבִיב חַמּוּקֵי שָׁדֶיהָ.

“אָז תֵּן לִי אֹדֶם מַתָּנָה לְיוֹם כְּלוּלוֹת!”

וּצְחוֹק לָבָן כְּשֶׁלֶג מִתְרוֹנֵן בְּפִיהָ.

“חָמֵשׁ מַסְפִּיק?”

"וְגַם פָּחוֹת מִזֶּה, מָדָם.

דַּי בַּכָּבוֹד, שֶׁאַתְּ עוֹמֶדֶת פֹּה כְּמוֹ עַמּוּד פִּרְסֹמֶת."

"אֲבָל אַתָּה פּוֹזֵל אֶל הָאַרְנָק שֶׁלִּי!

וְתֵשַׁע טוֹב?"

"הַכֶּסֶף זֶבֶל. תְּנִי חִיּוּךְ

וְעוֹד עֶשְׂרִים מִן הָאַרְנָק וְהוּא שֶׁלָּךְ."

נוֹטֵל כַּסְפָּהּ בְּהַגְנִיבוֹ

לִטּוּף חִבָּה לְאֹרֶךְ כַּף יָדָהּ עַד הַכָּתֵף.

הַשּׁוּק בּוֹחֵשׁ בְּאוֹצְרוֹתָיו הָעֲכוּרִים,

וְהַזָּרָה מוֹשֶׁכֶת שֹׁבֶל פְּסִיעוֹתֶיהָ

הַמִּתְנַגֵּן כְּזֶמֶר קַבְקַבִּים.

אֲנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה. רֹאשׁ כַּרְפַּס חָכָם

קוֹרֵץ אֵלַי נוּגוֹת.

---

בעקבות הגשם

מאת

רפאל אליעז

עֵינַי, שֶׁהֵן עֵינֵי אִמִּי, אָכְלָה הַצִּפִּיָּה.

יָצָאתִי בְּעִקְּבוֹת הַגֶּשֶׁם.

בֵּין שִׁבֳּלֵי כַּסְפִּית סוֹאֶנֶת

רָאִיתִי אֶת צִלִּי כִּרְאוֹת יָדִיד.

מִי שֶׁחָזָה בְּדִידוּת כֹּה מְאֻשֶּׁרֶת,

בָּרָא אֶת זֶה הַלַּיְלָה.

וְאַתְּ, אֲשֶׁר לָבַשְׁתְּ תִּקְוָה כְּמוֹ שִׂמְלָה שֶׁל חַג,

דָּעַכְתְּ כְּנֵר מִנְּשִׁיקָה שֶׁל רוּחַ,

נִיחוֹחַ שְׂעָרֵךְ הֶחֱלַפְתִּי

בְּרֵיחַ סִרְפָּדִים וַאֲזוֹבִים.

לִנְחִירַי קָרָאתִי דְּרוֹר

וְהֵם הִבִּיעוּ רֶטֶט־תַּאֲוָה

לָלֶכֶת עִמָּדִי וּלְרַחְרֵחַ חֹפֶשׁ.

הָיִיתִי סַדָּן יָבֵשׁ עוֹרֵג אֶל לִבְלוּבוֹ.

כַּנְפֵי עָנָף נָבְטוּ מֵעַצְמוֹתַי.

רֹאשִׁי הִגְבִּיהַּ עַד צַמֶּרֶת.

וְאַתְּ, שֶׁכָּל טֵרוּף קָסַם לָךְ כְּחִזָּיוֹן שֶׁל טֶבַע,

בְּאִוַּלְתִּי הָעַלִּיזָה מָצָאת צִדּוּק וָטַעַם.

בִּשְׁתִי וָעֵרֶב שֶׁל בְּרָקִים פָּנַיִךְ הִתְרַסְּקוּ.

אָבַדְתְּ בֵּין הַטִּפּוֹת.

גּוּפֵךְ פָּרַח וְרַק יָדֵךְ שָׂרְדָה לִי לִפְלֵטָה.

בְּחֹסֶר וַדָּאוּת כֹּה מְשַׁכְנַעַת הִיא נֶאֱחֶזֶת בִּי:

כְּכָל שֶׁעַז חֶפְצָה לְהִנָּתֵק

כֵּן הִיא נִצְמֶדֶת לִזְרוֹעִי…

עַכְשָׁו אַתְּ מִתְהַפֶּכֶת בִּשְׁנָתֵךְ:

בַּחֲלוֹמֵךְ אַתְּ נַעֲרָה גִּדֶּמֶת.

הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד בַּסִּמְטָאוֹת שֶׁל יָפוֹ

חָפוּז וְגַחְלִילִי.

פָּנַס מַפִּיל פְּנִינִים אֶל שְׁלוּלִיּוֹת.

תָּמָר, הַשּׁוֹבֵבָה מִטְּרִיפּוֹלִי, רוֹכֶנֶת וְאוֹסֶפֶת.

עוֹד רֶגַע הִיא אֵלַי תִּקְרַב

אֶת כַּף יָדִי אֲנִי אֶפְרֹשׂ לָהּ.

בְּאֶצְבָּעוֹת מְהֻרְהָרוֹת תָּעוּג עָלֶיהָ כְּפַרְפָּר:

“אַתָּה שָׁבוּי” – תֹּאמַר לִי –

אַתָּה נוֹדֵד וְאֶשְׁנַבְּךָ נוֹדֵד אִתְּךָ.

בֵּין פִּתּוּלֵי הַחֲרִיצִים שֶׁל זוֹ הַכַּף

אֵין סוֹד.

לָכֵן חֲלוֹמוֹתֶיךָ יְשֵׁנִים ואַתָּה עֵר.

פֹּה, עַל גַּב יָדְךָ אִבְּדוּ עֵצָה הַשְּׁבִילִים.

לָכֵן וְרִידֶיךָ מִשְׁתַּתְּקִים לְפֶתַע,

כְּתַב הָעֲתִידוֹת מַחֲוִיר

נְבוּאָתִי שֶׁלִּי כֹּחָהּ נֶחֱלָשׁ.

אוֹרֵחַ זָר מוֹשֵׁךְ בְּמַרְפְּקִי."

“הַזֶּרֶת, הוֹי הַזֶּרֶת!” – מוֹסִיפָה תָּמָר,

הִיא כְּמוֹ הֵצִיצָה בְּנַפְשִׁי.

נָכוֹן! הַזֶּרֶת שֶׁבְּיַד שְׂמֹאלְךָ

עוֹלָה עַל כָּל מַה שֶּׁצִּפִּיתִי מֵאָדָם

שֶׁהוּא שַׁרְווּל בְּלִי יָד.

מַה נִפְלָאוֹת אֲנִי קוֹרֵאת בָּהּ?

עִקַּר סְגֻלָּה שֶׁלָּהּ הִיא עֲדִינוּת־הַנֶּפֶשׁ

שֶׁלֹּא תֵּדַע פְּשָׁרוֹת כְּמוֹ חֲמוֹר,

וְאִם תִּשְׁמַע בַּעֲצָתִי תִּתְּנֶנָּה בַּעֲצִיץ בַּרְזֶל!

אַף כִּי אַתָּה בַּרְנָשׁ חָפְשִׁי,

וְאִם תַּרְשֶׁה לִי: עֶבֶד נִרְצָע לַחֹפֶשׁ,

כָּל פַּעַם שֶׁנֶּחְשָׂף דְּבַר־מָה לְלֹא תּוֹעֶלֶת,

כְּגוֹן כָּנָף דּוֹאָה עַל פְּנֵי הַיָּם,

אוֹ צֵל־עָנָן עַל צֶלַע־הַר,

אוֹ אֶבֶן שֶׁפָּנֶיהָ סוּס אוֹ אַיָּלָה,

אוֹ שֶׁלֶד שֶׁל לֹא־דָּג וְלֹא־צִפּוֹר,

אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת זִרְתְּךָ שָׁמַיְמָה וְכוֹבֵשׁ

הִתְפָּעֲמוּת הַלֵּב… הַגֶּשֶׁם כְּבָר פָּסַק, שָׁלוֹם!"

הַגֶּשֶׁם לֹא פָּסַק. אֲנִי צוֹעֵד בְּעִקְּבוֹתָיו.

קִלּוּחָ דָּם לָבָן נִתָּךְ מִן הַמַּרְזֵב

וּמִתְפַּלֵּג לִשְׁפִיפוֹנִים רוֹתְחִים.

מִתַּחַת עַמּוּדֵי אַרְמוֹן יָשָׁן וּשְׁבוּר־צְלָעוֹת

חוֹלֶפֶת מִטְרִיָּה שֶׁל אַרְגָּמָן רָטֹב:

חוֹלַת־הַמַּתָּנוֹת שֶׁלִּי שָׁלְחָה לִי שַׁי

אֲשֶׁר מֵגֵן עָלַי מִפְּנֵי נַזֶּלֶת.

בְּחֹם גָּבוֹהַּ הַשְׁרָאָה צְפוּנָה, יַקִּירָתִי,

וְלַהַט עֲלוּמִים בָּעִלָּפוֹן.

אֵין הָרָטֹב יָרֵא מִגֶּשֶׁם

וְלֹא הַמְטֹרָף מִטֵּרוּפוֹ.

אִם אַתְּ חוֹשֶׁשֶׁת לְיָדֵךְ, שִׁלְחִי כְּפָפָה!

אֲנִי רוֹקֵד אִתָּה בֵּין הַטִּפּוֹת הַמְנַגְּנוֹת,

מַכֶּה רֹאשִׁי בָּאֲפֵלָה,

אָשְׁרִי שָׁלֵם.

הִנֵּה, רִבּוּעַ־אוֹר נִפְתָּח.

זוֹ דֶּלֶת מוֹעֲדוֹן לֵילִי

וּסְעָרָה שֶׁל בֹּשֶׂם וְעָשָׁן

פּוֹלֶטֶת נְעָרִים וּנְעָרוֹת…

מָה עַז הַחֵשֶׁק לְחַבְּקָם!

הַדֶּלֶת שָׁבָה וְנִסְגֶּרֶת.

זְרוֹעִי תְּלוּיָה בַּחֲשֵׁכָה…

עִקְּבוֹת הַגֶּשֶׁם נֶעֶלְמוּ.

---

דליה חומה וחכמת הקפה

מאת

רפאל אליעז

טוּרֵי שִׁנַּיִךְ, דָּלִיָּה חוּמָה,

וּבְזַק חִיוּךְ שֶׁלָּךְ מָרִיר כְּטַעַם הַשָׁקֵד,

עוֹלִים עַֹל כָּל חֲלוֹם יַהֲלוֹמָיו

שֶׁלְּסוֹחֵר הַתַּכְשִיטִים בְּיָפוֹ.

גֶּזַע־הָבְנֶה עִם פִּתּוּחֵי שֶׁנְהָב,

מֵאַיִן צַצְתְּ?

כְּשֶׁאַתְּ פּוֹסַעַת בַּגָּלֶרְיָה

בֵּינוֹת בְּלוֹאֵי־צִיּוּר חָדִישׁ חֲסַר תִּקְוָה וָצֶבַע

אַתְּ מְאַמֶּתֶת לִי אֶת הָאַבְּסוּרְדְּ שֶׁבַּקִּיּוּם.

וְלֹא מוּטָב לָךְ, דָּלִיָּה חוּמָה,

לִכְתֹּב אִגֶּרֶת אַהֲבָה

לְעֶלֶם שֶׁנִּשְׁבַּע אֵמוּן לַמָּתֵמָטִיקָה

וַעֲזָבֵךְ כְּנוֹטֵרָה עַל בֵּית עָלְמִין חִוֵּר?

שֶׁמָא יָבִין גַּם הוּא כָּמוֹנִי

כִּי אֵין נֻסְחָה טוֹבָה לָאֹשֶׁר זוּלָתֵךְ?

כְּשֶׁיָּדֵךְ הַחֲטוּבָה בְּפַס עָנֹג

מַעֲבִירָה אָבָק מֵעַל פִּסְלֵי הָעֵץ, הַבְּרוֹנְזָה וְהָאֶבֶן,

זָעִים הֵם נְבוֹכִים מִצַד אֶל צַד

כְּמִתְבַּיְּשִים בְּמוּמֵיהֶם הַדוֹמְמִים.

הַלָּלוּ מְקַנְאִים בְּדִקְדוּקֵי הָעֲשִׁירוּת

אֲשֶׁר בְּאֶצְבָּעַיִךְ הַדַּקּוֹת.

יָפְיֵךְ מַטְרִיף אֶת דַּעְתָּם שֶׁל חוֹבְבֵי הַקַּו

כְּמוֹ הָיָה הַיֹפִי פְּגָם אֶסְתֵּטי.

לֹא, דָּלִיָּה חוּמָה, אֵינֶנִי מְהַתֵּל בָּךְ.

שִׁלְשׁוֹם בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי אֵיךְ

הַיְּהוּדִי הַמְנֻמָּר מִבְּרוּקְלִין

שִׁלֵם לָךְ “נוֹף יְרוּשַׁלְמִי” בְּשֶׁק כָּחֹל.

לַחְתֹּם עָלָיו כַּחֹק הוּא הִתְאַמֵּץ לַתֹּהוּ:

שָׁכַח אֶת שְׁמוֹ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ

וְאֵיזֶה שֵׁד חָבוּי מֵאֲחוֹרֵי אָזְנָיו

הִפְצִיר בּו לְהַצִּיעַ נִשּׂוּאִים לָךְ

לֹא צְחוֹק וְלֹא דִּבָּה הֵם פִּטְפּוּטַי

כְּשֵׁם שֶׁלֹּא דִּבָּה וּצְחוֹק הֵם נִחוּשַׁי שֶׁלִּי

אֲשֶׁר דּולֶה אֲנִי מִתּוֹךְ מִתּוֹךְ מִשְׁקָע רָדוּד

בְּסֵפָל הַקָּפֶה שֶׁלָּךְ.

לוּא נְסִיכַת חַבָּשׁ תְּמִירָה

הִגִּישָה לִי קָפֶה כָּמוֹךְ

לֹא הַכָּבוֹד הָיָה גָּדוֹל יוֹתֵר וְלֹא הָעֹנֶג.

אָמְנָם אַתְּ מַחֲלִיפָה שְׂמָלוֹת כְּמוֹ זִקִּית ­­­­–

הַיּוֹם עַלְמָה דְּרוֹמִית זוֹהֶרֶת כַּצָפוֹן

מָחָר תַּיֶּרֶת סְקַנְדִּנָבִית בְּצִבְעֵי קוֹקְטֵיל –

אֲבָל קָפֶה שֶׁלָּךְ תָּמִיד מַפְתִּיעַ אֶת עֵינַי

כְּאִלוּ סַם חַיִּים נִגָּר מִשִׁקּוּיוֹ הַמַּר,

וְנוֹף־מִזְרָח שָׁלֵו נִפְרָשׂ

עַל שִׂפְתוֹתַיךְ הַיַּלְדוּתִיּוֹת שֶׁלֹּא אִוָּה

כִּי אִם לִמְשֹׁךְ לִבָּם שֶׁל הַקּוֹנִים

לְפֻחְלְצֵי הָאָמָּנוּת שֶׁאַתְּ מוֹכֶרֶת.

אַתְּ מַסְמִיקָה כְּמוֹ עַרְמוֹן בָּאֵשׁ!

אָזְנַיִךְ הַקְּטַנּוֹת פּוֹרְחוֹת.

סִלְחִי לִי, דָּלִיָּה חוּמָה,

אֲבָל דִבְרֵי הַהַגְזָמָה, הַמַּחְמָאוֹת,

פִּרְחֵי הַחֲנֻפָּּה הַמְצַלְצֶלֶת

אֵינָם אֶלָּא שַׁלְמֵי תּוֹדָה קְטַנִּים

לְאֹרֶךְ־רוּחַ הַנָּכוֹן שֶׁלָּךְ אֶל צָפְנַת פַּעְנֵחַ.

יוֹדַעַת אַתְּ שֶׁלֹא לַהֲבִיכֵךְ זָמַמְתִּי.

לֹא גּוֹן עוֹרֵךְ הֹחוּם הוּא עִנְיָנִי

וְלֹא הַחוֹם הַנֶאֱצָל מִמֶּנּוּ,

כִּי אִם מִשְׂחַק הַנְּפָשׁוֹת הַמִתְחוֹלֵל

תַּחַת מַסְוֵה הַפְּעִילוּת הָאֱנוֹשִׁית.

פְּרוֹפֶסּור שְׁבֶדִי קְצַר־רֹאִי שָׁאַל לִמְחִירֵךְ:

חָשַב אוֹתָךְ לֵפֶסֶל מִקִּינְצָ’סָה.

הַפְּעִילוּת הָאֱנוֹשִית עַל דֶּרֶךְ הַטָּעוּת.

בֵּין לְגִימָה לִלְגִימָה אֲנִי רוֹאֶה בָּךְ לֹא

עַלְמָה הַמְסוּרָה לְתִמְהוֹן לִבָּה

כִּי אִם שָׁטִיחַ מְאֻכְלַס עֵינַיִם

פּוֹזְלוֹת אֶל הַקָּפֶה שֶׁאַתְּ מוֹזֶגֶת

וּפְזִילָתֵךְ נוֹתֶנֶת אֶת הַטַּעַֹם.

הַפְּעִילוּת הָאֱנוֹשִׁית כְּסַקְרָנוּת.

אוֹ כְּשֶׁאֲנִי תּוֹהֶה עַל טִין הַשּׁוֹקוֹלָד

הַמִּתְפַּצֵל בְּתַחְתִּיתוֹ שֶׁל סֵפֶל וּמַגְלִיף צוּרוּת

כִּבְעָנָן כֵּהֶה

אוֹ אָז נָחָה עָלַי הָרוּחַ, דָּלִיָּה חוּמָה,

וְאָנֹכִי בּודֶה וּמְנַבֵּא וּמְנַחֵש דְבָרִים

שֶׁלֵדָתָם הִיא כֹּרַח לֹא־מוּבָן בַּל־יַעֲבֹר.

הַפְּעִילוּת הָאֱנוֹשִית כְּשַׁעֲשׁוּעַ־נֶפֶשׁ.

לָכֵן, בַּעֲבִיבִי הַהֶבֶל הָעוֹלִים מִן הַקֻמְקוּם

אֲנִי נוֹהֵג לְהַעֲבִיר אֶת דִמְיוֹנִי בְּפֶרֶךְ

כְּדֵי לִמְשׁוֹת אוֹתָךְ כְּלוֹטוּס מִן הַמַּיִם הַחוֹלְמִים

כְּדֵי לִפְרֹשׂ אוֹתָךְ כְּפֶרַח שֶׁהָיִית אֶתְמוֹל

בְּרֶחֶם הוֹרָתֵךְ בְּטֶרֶם עֲלוֹתָה לָאָרֶץ מִקַוְקָז.

כֵּן. הַקָּפֶה אָשֵׁם בַּכֹּל.

כִּי שִׁכְרוֹנוֹ קַלִּיל כְּמוֹ רְדִיד יָרֵחַ

אֲשֶר עוֹטֵף גִבְעוֹת חֲלוֹמוֹתֵינוּ

מִשַּׁחַר שְׁדֵי הָאֵם עַד צָהֳרֵי גוּפָה שֶׁל הָאִשָּׁה

אֲשֶׁר אָהַבְנוּ.

כֵּן. הַקָּפֶה אָשֵם בְּהַפְלָגוֹת אֲשֶׁר

אֲנִי מֵפְלִיג אִתָּךְ אֶל אֲרָצוֹת שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִן הַמַּפָּה

אַךְ קַיָּמוֹת בְּחֵשֶׁק הַמִפְרָשׁ לָטוּס.

אִם רְצוֹנֵךְ אוּכַל לַהֲשִיטֵךְ לַכְּפָר

בּוֹ סָבָתֵךְ נוֹלְדָה, שֶׁהִיא וְאַתְּ דּוֹמוֹת

כְּצֶמֶד גַּרְגִּירֵי קָפֶה קְלוּיִים.ֹ

אַתְּ רָצָה, דָּלִיָּה חוּמָה, בֵּין דֶּשֶׁא וְעָנָן,

אַתְּ מְדַלֶּגֶת עַל צוּקִים וּנְקִיקִים,

שֶׁעֲלֵיהֶם עוֹמֵד כְּפַר יְהוּדִים מְקֻפְטָנִים,

חוֹגְרֵי פִּגְיוֹן מִזֶּה, חוֹגְרֵי מַחֲזוֹר תְּפִלּוֹת מִזֶּה.

אַתְּ, בַּת הַשֵׁבֶט הַתָּמוּהַּ, הֲתַכִּירִי מַחְצַבְתֵּךְ?

קַוְקָז! יוֹתֵר מִשֶּׁנִּרְאֵית ­­­­­­­­­­­­­­­­–­­­­ נִשְׁמַעַת הִיא.

רוּחוֹת שֶׁל כְּפוֹר מְתוֹפְפִים עַל טַנְבּוּרִים שֶׁל קֶרַח,

בַּחֲצֵרוֹת שִׁירֵי גְּבוּרָה וַחֲתֻנָּה עַד אוֹר הַבֹּקֶר,

מִנַּיִן לִי כָּל אֵלֶּה? שַׁאֲלִי אֶת הֶחָכָם־קָפֶה.

שְׁנֵי צְעִירִים מִזֶּרַע אַבְרָהָם

הֶחְלִיטוּ יוֹם אֶחָד לִנְטֹשׁ כְּפָרָם הַצַּח

וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל עִיר אָבוֹֹת, חֶבְרוֹן.

עִם עֶרֶב, כַּאֲשֶׁר צֵל הָעֵצִים סָגֹל,

נִשְׁבָּע אָבִיךְ אֵמוּן לְכַלָּתוֹ, וְהִשְׁבִּיעָה:

"לִי מְקֻדֶּשֶת בַּחֲשַׁאי תִּהְיִי, מִרְיָם,

וּבַחֲשַאי נֵצֵא. בְּהַר חֶבְרוֹן אֶבְנֶה לָךְ בַּיִת."

הָרֵי קַוְקָז ­­­­­­­­­­­­­­­­­– שִׁיבַת עוֹלָם רַעֲנַנָּה –

הָיוּ עֵדִים לַבְּרִית שֶׁנִכְרְתָה

בְּדוּמִיַּת עֵינֶיהָ שֶׁל מִרְיָם.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ צַפְרִירִים רַנִּים

בְּהֵיכָלָם הַקַּר שֶׁל יְעָרוֹת שְׁלוּגִים

וְזֶמֶר יְהוּדִי קַדְמוֹן הוֹלֵךְ לִפְנֵי הַצֶמֶד לְהוֹרוֹת

דַרְכּו הָאֲרֻכָּה.

מִרְיָם אִמֵּךְ, פָּנֶיהָ רְעוּלוֹת

אַךְ בְּעַד צָעִיף שֶׁל עֲרָפֶל וּמְבוּכָה

נוֹצֶצֶת דִּמְעָתָהּ הַמְפֻחֶדֶת.

אָבִיךְ, מוֹשֵךְ אֶת כַּלָתוֹ אַחֲרָיו כְּנוּפָה

בְּטַלִּיתוֹ שֶׁל סָבָא זַ"ל תַּחַת קַפְטַן פַּסִּים חָדָשׁ.

עֶגְלַת שְׁוָרִים יוֹרֶדֶת מִפִּסְגוֹת־הַשֶּׁלֶג

מַסַּעַת אֶת הַזוּג אֶל הַנָּמֵל.

לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ עַל כַּנְפֵי יוֹנִים

נִשֵׂאת בִּרְכַּת כֹּהֵן צֶחָה

אֶל עוֹלִים אֶל אֶרֶץ תְּהִלִּים.

יָרֵחַ שֶׁל מַטְבֵּעַ־כֶּסֶף כַּבִּירָה

מַרְאֶה לָהֶם הַמִּפְרָשִׂים הַמַּכְחִילִים מִצִּפִּיָּה.

“הָיָם כְּבָר שָׁר,” אוֹמֵר אָבִיךְ לְכַלָּתוֹ,

“חָצִינוּ אֶרֶץ הַדְּמָמָה הַלְבָנָה”.

עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל אֳנִיָּה דַּלָּה

יָשֵן אָבִיךְ בְּחֵיק אִמֵּךְ לָרִאשׁוֹנָה.

“זוֹ אֳנִיָּה דַּלָה,” אוֹמֵר אָבִיךְ,

"זוֹ אַלְמָנָה שֶׁל יָם, שֶׁכֹּחַ לָהּ

לַחְתֹּךְ אֶת הַגַּלִּים בְּעֵזֶר־אֵל רַחוּם.

הִיא עַל גַּבָּהּ נוֹשֵׂאת מִטְעַן

עוֹרוֹת־כְּבָשִׂים, שְׁטִיחִים שֶׁל צֶמֶר גַּס,

וּנְפָשׁוֹת מִסְפָּר עַד אִיסְטַנְבּוּל.

בֵּין נַחְשׁוֹלִים וּזְאֵבִים שֶׁל יָם

הִיא מְפַלֶּסֶת לָהּ נָתִיב

וְחֶרֶב אֱלֹהִים מָגֵן לָהּ."

בְּעִיר הַמִּסְגָּדִים הַמְטַפְּסִים שָׁמַיִם

קוֹנֶה אָבִיךְ לְכַלָּתוֹ

עוּגָה פְּרִיכָה שֶׁל אֱגוֹזִים.

הֵשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם בְּסֵפֶל סַהְלֵפּ

וּבִלְגִימוֹת קְטַנוֹת מְאֹד שָׁתוּהוּ,

כִּי הַמַּשְׁקֶה יוֹקֵד וּמְפֻלְפָּל

עִם בֹּשֶׂם־שׁוֹשַׁנִּים מִגַּן מוּחָמַד.

אַחַר כָּךְ בִּסְפִינַת סוֹחֵר חוֹרֶקֶת

חוֹלְפִים עַל פְּנֵי אִיִּים וּנְמֵלִים.

תִּקְווֹת כְּתוּבוֹת עַל סֵפֶר וְעַל קְלָף

מוֹשְכוֹת אֶת כְּלִי הַשַּׁיִט הַזַחְלָן,

עַד שֶׁבְּבֹקֶר לֹא־עָבוֹת אֶחָד

נִגַּשׁ רַב־הַחוֹבֵל הַיְּוָנִי אֶל אַבָּא.

“הַפְסֵק לְהִתְפַּלֵּל” אָמַר לוֹ, "תְּפִלָתְךָ

נָגְעָה עַד לֵב רָקִיעַ וְאַתֶּם בְּיָפוֹ."

וְכִי אֵינֵךְ שׁוֹמַעַת, דָּלִיָּה חוּמָה?

זֶה קוֹל אִמֵּךְ קוֹרֵא מִן הַסִּפּוּן:

"בָּרוּךְ הַשֵּׁם! בָּרוּךְ הַשֵּׁם! זוֹ יָפוֹ!

כִּפּוֹת שֶׁל פָּז אֲנִי רוֹאָה

וּמִגְדָּלִים שֶׁל כְּנֵסִיּוֹת וּמִסְגָּדִים.

רַק הַשָּׁמַיִם הֵם שְׁמֵי־קֹדֶשׁ נִמְתָּחִים

כִּיריעוֹת שְׁלֹמה כְּחֻלּוֹת".

עוֹנֶה אָבִיךְ: "דַּרְכֵּנוּ עוֹד לֹא תַּמָּה.

מְגַמָּתֵנוּ עִיר־אָבוֹת חֶבְרוֹן.

עַל גַּב גָּמָל נִרְכַּב וְנִתְנַדְנֵד

כִּנְדוּדֵי חֲלוֹם בְּלֵב שֶׁל קַיִץ.

בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה נִשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם

וּבְאֵלוֹנֵי מַמְרֵא אָקִים לָךְ אֹהֶל".

בִּשְׁזִיפֵי עֵינֶיהָ שֶּל אִמֵּךְ עֶרְגָּה שְׁקֵטָה.

בְּעִיר אָבוֹת קְדוֹשָׁה תִּכְרַע לָלֶדֶת.

לֹא נִתְבָּרְכוּ הָרֵי קַוְקָז לִשְׁטֹחַ

טַלִּית שֶׁל טַל וַעֲרָפֶל עַל רֹאשׁ הַצֶּמֶד:

אִמֵּךְ הָרְתָה בַּדֶּרֶךְ, דָּלִיָּה חוּמָה,

וְדֶרֶךְ זוֹ אָרְכָה תִּשְׁעַת יַרְחֵי לֵדָה.

לֹא בֵּן זָכָר נָשְׂאָה הִיא בְּבִטְנָהּ

כִּי אִם נִגּוּן מָלֵא חֶדְוָה וָעֶצֶב

אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ דָּלִיָּה חוּמָה…

הוֹ, דָּלִיָּה חוּמָה, מַדּוּעַ אַתְּ צוֹחֶקֶת?

יֵשׁ וְהַקָפֶה יַטְעֵנִי וּדְבָרִים

דַרְכָּם לְהִשְׁתַּבֵּשׁ, אֲבָל כַּוָּנָתָם עוֹמֶדֶת.

אוּלַי דִּבַּרְתִּי בְּאִמֵּךְ בְּעוֹד הָעֲלִילָה

לֹא הִתְרַחֲשָׁה כִּי אִם בְּסָבָתֵךְ.

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ אֲשֶר מֵאִיץ בִּי

לַהֲגוֹת מִן הַמְּסִלָּה הַמִּסְתַּמֶּנֶת בַּמִּשְׁקָע הַמַּר.

אֲבָל, אִמְרִי, הֲיַעֲמֹד הַיֹּפִי כִּקְלִפָּה

כְּנֶגֶד תְּסִיסָתוֹ שֶׁל הַגַּרְעִין, שֶׁהוּא עִקָּר

וְתוֹךְ וּמַשְׁמָעוּת וְטַעַם וּמִשְׂחָק נִפְלָא.

כְּלוּם אֵין אַתְּ מַסְכִּימָה לִהְיוֹת זוֹ שֶאֵינֵךְ,

זוֹ שֶׁהוֹלִיכָה דִּמְיוֹנִי בִּמְחִלּוֹת קָפֶה?

הִנֵּה, אַתְּ מַרְצִינָה. הוֹזָה כְּצֶמַח שֶׁל סְגֻלָּה,

שֶׁאֲנָשִׁים תְּמִימִים שׁוֹתְלִים בֵּין קֶשֶׁת־אֶבֶן חֲלוּלָה וְיָם.

בַּסֵפֶל הַשֵּׁנִי וְהַשְׁלִישִׁי עוֹד יִשְׁתַּנּוּ צוּרוֹת וּרְחָשִׁים,

אַךְ הַגּוֹרָל – הוּא יַעֲמֹד לוֹ מִן הַצַּד אֵיתָן.

---

הנחש על הגג

מאת

רפאל אליעז

זָחַל הַנָּחָשׁ עַל הַגַּג הַשָׁטוּחַ.

הַשָּׁמַיִם רָאוּ וְשָׁתְקוּ.

הֵרִים הָאָדָם מוֹט בַּרְזֶל.

הַשָּׁמַיִם רָאוּ וְשָתְקוּ.

הִצְטַנֵּף הַנָּחָשׁ וְקָרָא: “אֱלֹהִים!”

הַשָּׁמַיִם שָׁתְקוּ.

מָעַךְ הָאָדָם אֶת רֹאשׁוֹ הַמְשֻׁלָּשׁ.

עַל מִצְחוֹ שְׁנֵי יַהֲלוֹמִים מֵתִים.

טִפֵּס הַנָּבִיא עַל הַקִּיר הַלָבָן

וְעֵינֵי הַנָבִיא כְּסִיד.

הֵבִיא הָאָדָם נֵזֶר דְּמָעוֹת לוֹ.

“שְׂפָתַי רְסִיסֵי סֶלַע וְחוֹל” –

הִתְאוֹנֵן הָאָדָם.

"אֲהוּבוֹ שֶׁל הַיָּם הָיִיתִי

עֲשִׁיר־תְּכֵלֶת וּשְׁחָפִים הָיִיתִי

וְעַתָּה הִנְנִי כְּחֶרֶס…"

עָנָה הַנָּבִיא:

"קוֹל הַנָּחָשׁ מֵאֹפֶל שָׁמַעְתִּי.

טַבָּעוֹת שְׁחֹרוֹת עַל גַּבּוֹ נִתְפָּרְקוּ.

נְחָשִׁית אוֹתָן אָהֲבָה.

גּוּף פְּתַלְתֹּל הָיָה לוֹ.

נְחָשִׁית אוֹתוֹ אָהֲבָה.

שִׁבְעִים יוֹם וְיוֹם לָטְשָׁה בּוֹ עֵינֶיהָ

עַד הֵמֵסָּה לִבּוֹ – עוֹפֶרֶת וּבְדֹלַח קָרִיר.

נְחָשִׁית גַּלְמוּדָה, אֲבוֹי לָךְ!…"

עָנָן כַּרַע בֶּרֶךְ־עֲרָפֶל

לִפְנֵי גְּוִיַּת נָחָשׁ יְרַקְרַק.

צִפֳרִים נִקְּרוּ עוֹרוֹ הַנּוֹצֵץ.

נַעֲרָה נָטְלָה מֵעָלָיו טַבַּעַת שְׁחֹרָה.

עָנְדָה אוֹתָה עַל אֶצְבָּעָה וְאָמְרָה:

“הִיא תָּבִיא לִי אֹשֶׁר…”

לָבַשׁ אָדָם שִׁגָּעוֹן וַיִּיּטַב לוֹ.

“עֵץ חֲלוֹמוֹתַי”, אָמַר, קָרַס עַל בֵּיתִי.

לֹא אֶהְיֶה עוֹד כַּשֶּׁמֶשׁ

לֹא אֶסְְתַּנְוֵר מֵאוֹר עַצְמִי.

גֻלְגָלְתִּי נֶעֶרְפָה,

מֵהִרְהוּרֵי מַלְאָכִים הִתְרוֹקְנָה.

לֹא אֶזְכֹּר עוֹד מַה טַּעַם לַלֶּחֶם.

לֹא אָבִין עוֹד לְלֵב אוֹהֵב.

בְּנִי נִכְנָס וְיוֹצֵא, נִכְנָס וְיוֹצֵא.

מַבָּטוֹ לֶהָבָה שֶׁל כְּאֵב".

"צֵל־רֶגֶל חָלַמְתִּי הַלַּיְלָה, אָבִי.

עַל עֲקֵבַי כָּרוּךְ נָחָשׁ צָעִיר.

בּוֹא אֶל לֵיל כְּלוּלוֹתַי, הִתְחַנֵּן,

כַּלָּתִי יַיִן בָּהִיר רָקְחָה

מִצִּמּוּקֵי בָּר וְלַעֲנַת הַשָּׂדֶה…"

“לֵךְ שְׁכַב, בְּנִי, כִּי טוֹב הַחֲלוֹם”.

בְּדִמְדּוּמֵי הָרְאִי בִּקֵּשׁ הָאָדָם אֶת פָּנָיו.

הֵם לֹא הָיוּ.

---

הקלפן שטבע בים

מאת

רפאל אליעז

הוּא נֶאֱחַז בַּחַיִּים

כְּטוֹבֵע בַּנָּחָשׁ.

וְהַנָּחָשׁ

טִלְטֵל אֶת גּוּפָתוֹ מִגַּל אֶל חוֹף.

גָּחַן עָלָיו

וּבִלְשׁוֹנוֹ הַמְפֻצֶּלֶת

הֵסִיט אֶת עַפְעַפָּיו

שֶׁל הַטּוֹבֵעַ.

רָאָה כִּי שְׁתֵי פְּנִינִים כְּחֻלוֹת

הֵצִיצוּ מֵעֵינָיו

שֶׁל הַטוֹבֵעַ.

דִמָּה שֶׁהַטּוֹבֵעַ

שׁוֹאֵל אוֹתָה הַשְּאֵלָה אֲשֶׁר שָׁאַל

בְּטֶרֶם אֶת עַצְמוֹ הִשְׁלִיךְ הַיָּמָּה.

וְהַנָּחָשׁ

שֶׁחֲוָיוֹת אֱנוֹשׁ זָרוֹת לוֹ

חָזַר עַל גְּחוֹנוֹ הַמִּתְפַּתֵּל

וְהִסְתַּתֵּר בַּסְּבַךְ הַקּוֹצָנִי

בְּצֵל שֶׁל עֵץ שִטָּה נוֹתֶנֶת רֵיחַ טוֹב.

וְהַטּוֹבֵעַ

לֹא עוֹד שָׁעָה לְמַצִּילוֹ הָאֲצִילִי.

הַפַּנָסִים הַסְּגַלְגַּלִּים לְאֹֹרֶךְ הַשְֹׂדִרָה

נִרְאוּ לוֹ נְדִיבִים שֶׁלֹּא כְּמִנְהָגָם.

כָּאֵלֶה הֵם חֲלוֹמוֹתָיו הַנִּפְרָטִים

לְמַטְבְּעוֹת שֶׁל כֶּסֶף

עַל דַּף טַבְלַת הַקֻּבִּיּוֹת הַמְצַלְצֶלֶת.

וְהַטּוֹבֵעַ

פִּשְׁפֵּשׁ בְּכִיס הַמִּכְנָסַיִם וְנִרְגַּע

לְמַגָּעוֹ שֶׁל הַפִּגְיוֹן הַקַּר.

בְּהַגִּיעוֹ לַשּׁוּק פְּגָשׁוּהוּ שְׁרַפְרַפִּים קְטַנִּים

וְגִחוּכִים מְלֵאֵי תְּמִיהוֹת

נִתְּזוּ עָלָיו.

אֶחָד יָדִיד

שֶׁכָּל כַּסְפּו גָּרַף מִמֶּנּוּ בְּשֵׁשׁ־בֵּשׁ

נִגַּשׁ אֵלָיו.

“קַח אַרְנָקְךָ” – אָמַר לוֹ ־

"חוּץ לִפְרוּטָה אַחַת בִּשְׁבִיל כּוֹסִית

הַכֹּל כְּשֶׁהָיָה".

וְהַטּוֹבֵעַ

לָקַח מִן הָאַרְנָק פְּרוּטָה גַּם הוּא

וְהִסְתַּלֵּק אֶל הַכִּכָּר מוּל הַמִּסְגָד.

הַיְלָדִים עַל־פְּנֵי הַמִּדְרָכָה

עֲדַיִן שִׂחֲקוּ בְּעִנוּיֵי שָׁפָן,

אֲשֶׁר כְּוִירטוּאוֹז רָעֵב

הֵטִיל שְׁבָבִים שֶׁל גֶזֶר מְעֻפָּשׁ אֶל פִּיו.

וְהַטוֹבֵעַ

צָעַד בְּהַרגָּשָׁה כְּמִי אֲשֶׁר שָׁדַד

חַיִּים זָרִים

וְשָׂם יָדוֹ בְּאוֹצָרוֹת לֹא־לוֹ.

הַאִם כָּל נִצוֹלֵי הַיָּם כָּמוֹהוּ?

הִנִיחַ פְּרוּטָתוֹ עַל הַדוּכָן

וּבְחֵבְרַת נָשִׁים שֶׁל בֹּשֶׁם זוֹל

גָמַע לְאַט־לְאַט מִן הָעַרַק הָרֵיחָנִי

כְּמוֹ לָרִאשׁוֹנָה

מִיּוֹם צֵאתוֹ מֵרֶחֶם.

---

מות העכבר והיונה

מאת

רפאל אליעז

עַל־פְּנֵי שָֹטִיחַ מְחֻסְפָּס שֶׁל אֶבֶן חוֹל

יָרַד הַמָּוֶת יוֹם אֶחָד לְיָפוֹ.

שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת תְּמִימוֹת קָצַר בַּדֶּרֶךְ:

יוֹנָה צְחַרְחֹרֶת וְעַכְבָּר אָפֹר.

בְּעוֹד הַשֶׁמֶשׁ מְנַשֶׁקֶת

שְׂפָתוֹ הַיְחִידָה שֶׁל קַו הָאֹפֶק

חָזַר הַמָּוֶת בְּאוֹתָה סִמְטָה עַצְמָה.

אוֹת מְבַשֵּׂר רָעוֹת רָאָה בְּכָךְ,

שֶׁלֹּא עַכְבָּר אָפֹר וְלֹא יוֹנָה צְחַרְחֹרֶת

הוּבְאוּ כַּדִּין אֶל קֶבֶר.

הוּא, שֶׁרָגִיל הָיָה לְשֶׁקֶט מְסֻיָם

כְּתֹם עֲמַל יוֹמוֹ, נִטְרַד מִן הַמַּרְאֶה הַזָּר.

"פֶּלַח בַּזֶּלֶת אֲצִילָה אֶחְצֹב מִן הָרָקִיעַ,

אֲרַסְּסוֹ בְּכוֹכָבִים קְטַנִּים,

קֶבֶר אַחִים נָאֶה אֶבְנֶה לָהֶם."

עַל עוּגָבִים שְׁבוּרִים פָּרְטָה הָרוּחַ

שִׁיר אַשְׁכָּבָה מָלֵא יָגוֹן.

רַעַד עָבַר בְּעַצְמוֹתָיו שֶׁל מַר הַמָּוֶת.

לָרִאשׁוֹנָה יַטְמִין מַה שֶּׁקָּטַף:

עַכְבָּר פִּקֵּחַ וְיוֹנָה תַּמָּה.

הִרְכִּין קוֹמָה תְּמִירָה

הֵרִים אֶת הַיּוֹנָה

וְהִשְׁתָּאָה אֶל חִין־יָפְיָהּ

שֶׁלֹּא נָגוֹז עַד הֵנָּה.

אָחַז בִּשְׁתֵּי כְּנָפֶיהָ

וְהֱבִיאָהּ אֶל מְעוֹנָהּ בַּנֵּצַח.

“יֵשׁ בְּמוֹתָה קֻרְטוֹב שֶׁל רוֹמְמוּת”, ־ חָשַב הַמָּוֶת.

"כִּמְעַט הִיא עָפָה אֶל קִבְרָהּ

בְּהַסְתִּירָה רַגְלֶיהָ הַסְּמוּקוֹת.

עַל מַקּוֹרָהּ הַדַּק טְבוּעִים

עוֹד סִימָנֵי הָגוּת בְּטֶרֶם סוֹף.

קְטִיפָה שֶׁל אֵפֶר בְּנוֹצַת בִּטְנָהּ

וְהֹלֶם חֲרִישִׁי בְּתֹף לִבָּהּ הַמֵּת.

בְּרַחֲשֵׁי כָּבוֹד וְחֶסֶד אֵשְׁכִּיבֵךְ, בִּתִּי.

עַד מְהֵרָה אָשׁוּב עִם חֲבֵרֵךְ־לַקֶּבֶר

וְעוֹד אָצִיץ בָּךְ, יָפָתִי".

אֶל הָעַכְבָּר גָּרַר רַגְלָיו הַנִּחָרוֹת.

הִצְמִיד בְיַחַד אֲגוּדָל וְאֶצְבַּע וְנִרְתַּע:

“בָּחוּר חָכָם וּמְחֻצָּף!” – גָּעַר בּוֹ מַר הַמָּוֶת –

"מַדּוּעַ לֹא עָצַמְתָּ אֶת עֵינֶיךָ?

הֲבָז אַתָּה לִטֹּל פְּרִידָה מִן הַחַיִּים?

בְּמַמְלַכְתִּי הָאַדִּירָה הַכֹּל שָׁוִים הֵם!"

וְהָעַכְבָּר כְּלֹא שׁוֹמֵעַ.

“יֵשׁ מַשֶּׁהוּ רָקוּב בְּדֶנֶמַרְק”, ־ הִפְטִיר הַמָּוֶת.

אֲחוּז אֵימִים וֶאֱמוּנוֹת תְּפֵלוֹת

תָּלַשׁ קֵיסָם מֵאֶדֶן שֶׁל חַלּוֹן

וְעַפְעַפָּיו שֶׁל הָעַכְבָּר הֵגִיף בּוֹ.

"הָא, לוּא כְּפָפוֹת הָיוּ לִי!

לוּא הָעַכְבָּר נָקִי וָרַךְ כְּמוֹ יוֹנָה!"

הוֹשִׁיט יָדוֹ, כִּמְעַט נָגַע בּוֹ.

כִּמְבַקֵּשׁ עֶזְרָה הִבִּיט אֶל הַיּוֹנָה.

"בּוּשָׁה!

יִרְאוּנִי נֶאֱבָק בְּמֹרֶךְ לְבָבִי".

הֵרִיץ עֵינָיו לַעֲבָרִים: אוּלַי בּוֹלְשִׁים אַחֲרָיו.

“תּוֹדָה לָאֵל, אֵין אִישׁ!”

וּבְלִי הָסֵב אֲרֻבּוֹתָיו אֶל הָעַכְבָּר

נִמְלַט עַל עִקְּבוֹתָיו.

---

שני חיילים במועדון לילה

מאת

רפאל אליעז

צֶמֶד כְּפִירֵי מִדְבָּר כִּבְדֵי סְגִינִים

יוֹרְדִים בְּמַדְרֵגוֹת מַרְתֵּף הַיִּין.

רֵיחַ בַּרְזֶל וְשֶׁמֶשׁ

מֵצִיף אֶת הַטְּרַקְלִין הַמְאֻכְלָס

רוֹדְפֵי שִׂמְחָה מְאֻלְתָּרָה.

אֶת מַשְׂכֹּרְתָּם הֵם מַצִיגִים עַל הַדּוּכָן הַלַּח

וּמִפְּנֵיהֶם הַצְעִירוֹת נִמְחֶקֶת

חֻקַּת הַחוֹל כְּתוּבָה בְּאֶצְבְּעוֹת שָׁרָב.

עִם הַמַּשְׁקֶה הַחֲמַצְמַץ עוֹלִים בְּעֵינֵיהֶם

זיקֵי עַזּוּת גַבְרִית וְחֶצֶף מְשֻׂפָּם.

שְׁתֵּי עֲלָמוֹת בַּעֲגִילִים מְצַלְצְלִים

מַבָּט שְׁחַמְחַם מְלַכְסְנוֹת אֶל הָאוֹרְחִים.

חִנְחוּן וָלַעַג מִתַּמְּרִים מֵחִיּוּכָן הַדַּק:

אוֹמֵר אַחַד הַחַיָּלִים:

"אֶתְמוֹל רָדַפְנוֹּ אַיָּלוֹת פּוֹלְחוֹת בְּגֶחָלִים

מִגֹּבַהּ עַל־קוֹלִי.

הַיּוֹם שְׁתֵּי נְסִיכוֹת שֶׁל פַּרְוָרִים

בָּזוֹת לַצַיָּדִים!"

"אֲנִי מִמִּשְׁפָּחָה טוֹבָה

וְלֶחֶם טוֹב פּוֹרְסִים אֶצְלֵנוּ בְּסַכִּין נָקִי,

אֲבָל בִּשְׁבִיל דִּבּוּר כָּזֶה, בָּחוּר,

תֵּצֵא מִפֹּה עִם טוּר שִׁנֶּיךָ הַיָּפוֹת

עַל כַּף יָדְךָ!"

"וְחוּץ מִזֶּה " – אוֹמֶרֶת הַשְּׁנִיָּה –

"יֵשׁ לִי חָתָן מַמְזֵר בַּצַּנְחָנִים

וְלֹא כְּדַאי לְךָ לַחְטֹף אֶגְרוֹף

עִם אֶלֶף כּוֹכָבִים!"

"וְלָמָּה הוּא הִשְׁאִיר עֵינַיִךְ הַשְּׁחוֹרוֹת

בְּלֹא מִשְׁמָר?

אָמְנָם אֵינִי גַּנָּב,

אֲבָל הַיַּיִן לְעוֹלָם הוּא פְּרִי הַגֶּפֶן.

תִּשְׁתִּי אַחַת אִתָּנוּ וְתִרְאִי:

לֹא נְחַלֵּל אֶת בְּתוּלַיִךְ, בַּת בָּבֶל!"

שָׁלֹשׁ כּוֹסוֹת רוֹקְנוּ לְאַט־לְאַט.

הָרְבִיעִית בְּיַד אַחַד הַחַיָּלִים

נִמְעֶכֶת בְּלִי מֵשׂים

בְּהַשְׁמִיעָהּ קוֹל רֶצֶץ שֶׁל זְכוּכִית.

בְּדָם נִמְהָל הַיַּיִן.

זו­ֹ שֶׁהָיְתָה מִמִּשְׁפָּחָה טוֹבָה נוֹשֶׁקֶת לְמִצְחוֹ:

"כָּמָה נֶחמָד לִרְאוֹת

שֶׁיֵּשׁ עוֹד בַּרְנָשִׁים מְאֹֹהָבִים כָּמוֹךָ!

הַכּוֹס שֶׁהִתְנַפְּצָה –

עַל חֶשְׁבּוֹנִי!"

---

טיול יונה לאשדוד

מאת

רפאל אליעז

רוּחַ עַרְבִית גָּרְפָה נְבוּאָתְךָ, יוֹנָה.

מַשַּׁק הַמִּפְרָשִׂים שָמַעְתָ?

לֹא רוּחַ! – יְבָבָה בְּיַרְכְּתֵי בֵּית־הַתְּפִלָּה,

נָבִיא פָּעוּט.

יָצָא יוֹנָה לַדֶּרֶךְ.

מִיָּפוֹ עַדּ אַשְׁדוֹד שִׁירִים חֹרְתוּ עַל חוֹל

כַּף רֶגֶל מָחֲקָה.

רַק גְּוִיל הַזְּבוּל כָּתוּב כּוֹכְבֵי חִידוֹת

לַנְּעָרִים.

וּבְשׁוּלֵי הַחוֹף פְּרָחִים שֶׁל אֶרֶס צְהֻבִּים

הֵאִירוּ יַחֲפוּתְךָ הָרוֹנֵנָה.

מַדּוּעַ בְּתוּלוֹת הַכְּפָר

אֵינָן עוֹנְדוֹת בָּהֶם אֶת רַקָּתָן?

בְּתוּלוֹת הַכְּפָר טְלָלִים תִּגְמַעְנָה.

הַצֹּהַב שֶׁיִּהְיֶה לְאֹדֶם תִּתְפַּלַּלְנָה.

מִיָּפוֹ עַד אַשְׁדוֹד הַדֶּרֶךְ פֶּלֶג־יָרֵחַ.

בַּיּוֹם הָיָה הַחוֹף עַלִּיז,

בַּיּוֹם הִבִּיטוּ לְטָאוֹת אֶל שֶׁמֶשׁ,

לָמְדוּ זִיוָהּ

וּרְהוּיּוֹת חָזְרוּ לְרוּחַ צַפְרִירִים.

בַּיּוֹם חֲלַל־הַיָּם רֵיקָן

וּפְסִיעוֹתֶיךָ עַל תֻּפּוֹ הִכּוּ הֵדִים.

עִם עֶרֶב לְטָאוֹת כְּדִינוֹזָאוּרִים קְטַנִּים

מָצְאוּ מַחְסֶה בְּכוּךְ פָּעוּר כְּרֶחֶם־חֹשֶךְ.

רָאִיתָ גַּפֵּיהֶן שֶׁנִּתְקְלוּ כְּמוֹ חִצִּים בְּאֶבֶן.

רָאִיתָ גְּחוֹנָן מָשׁוּחַ שֶׁמֶן שֶׁל סְפִינוֹת

פְּנֵיהֶן תַּרְשִׁישָׁה.

וּבֵינֵיהֶן אַתָּה, נָבִיא בּוֹדֵד עִם אֳלֹהִים.

הוּא יִלָּוֶה אֵלֶיךָ עַד אַשְּׁדּוֹד,

לִגְנֹב אֶת רֶנֶן הִרְהוּרֶיךָ,

זָקֵן חַנּוּן.

נוֹשֵׂא עֵינָיו יוֹנָה.

נִרְגָּע מִמְּעוּפוֹ שֶׁל שַׁחַף מֶלֶךְ צַח.

מַדּוּעַ הַדַּיָּג רָתוּק אֶל סֶלַע?

מַדּוּעַ בְּשׁוּבוֹ בְּלֹא שָׁלָל

אֵין הוּא רוֹטֵן עַל כַּוָנַת קוֹנוֹ?

מִלְמוּל גַּלִּים מַחֲרִישׁ הָגוּת־לִבֵּהוּ,

נָבִיא פָּעוּט שׂוֹרֶה עִם אֳלֹהָיו.

יוֹנָה חוֹלֵם בְּהִלּוּכוֹ.

שְׂעַר זְקָנוֹ כְּחַלְחַל

שָׁזוּר בְּקַרְנֵי סַהַר.

צוֹפָה מִמִּגְדָּלֶיהָ, מְשַׁוַּעַת.

עִיר חִוֶּרֶת

נִינְוֵה, נִינְוֵה!

יוֹנָה חוֹלֵם.

מַלְאָךְ תְּפָשׂוֹ בְּשֹׁרֶשׁ גַּרְגַּרְתּוֹ

לְבַל יִצְוַח: הִנְנִי!

יוֹנָה חוֹלֵם בְּהִלּוּכוֹ.

הַלִּוְיָתָן יָשֵׁן, יָשֵׁן.

יוֹנָה רוֹאֶה מְנוֹרָה בָּעֲרָפֵל.

סְפִינֹת מְכֻנָּפוֹת עוֹגְנוֹת כְּבָר בַּנָּמֵל.

אַחַת תַּחְטֹף נָבִיא מִתְּרֵיעָשָׂר.

לֹא, לֹא! לֹא לְנִינְוֵה! תַּרְשִׁישָׁה!

יוֹנָה נִנְעַר.

כְּפַר דַּיָּגִים אֶבְיוֹן מַבִּיט בּו.

גֶּבֶר עָצוּם עוֹטֵה בְּלוֹאִים

מַפְשִׁיל אֶת שַׁרווּלָיו שָׁמַיְמָה בִּתְפִלָה.

גֶּבֶר עָצוּם פּוֹרֵשׂ לוֹ רְשָׁתוֹת.

הוֹלֵךְ לוֹ.

יוֹנָה עוֹשֶׂה דַּרְכּו אַשְׁדּודָה.

הַכְּפָר נָסוֹג אָחוֹרָה.

אִלּוּ הוֹתִיר לוֹ דֶּלֶת פְּעוּרָה אַחַת!

אִלּוּ הוֹתִיר לוֹ נֵר דּוֹלֵק אֶחָד!

בֵּין סְנַפִּירִים צְחִיחִים,

בֵּין עֲצָמוֹת גְּרוּסוֹת וְקַשְׂקַשִּׂים

גּוֹרֵר רַגְלָיו.

הֲיַעֲנוּ תַּנִּים בָעֲרָבָה?

עַצְבוּת קוֹלָם הַאִם יִשְׁמַע הָאֵל?

אַשְׁדּוֹד עוֹד רְחוֹקָה.

לִפְנֵי גֶּדֶר קוֹצִים עָמַד יוֹנָה.

בֵּין אֲבָנֶיהָ שִׁבֳּלִים חַיּוֹת רָאָה

וְדָם יָרֹק־עַלִּיז בְּעוֹרְקֵיהֶן.

נָגַס שֹׁרֶשׁ גִּבְעוֹל.

הֵשִׁיב נַפְשׁוֹ.

כִּבְשָׂה פּוֹעָה בָּעֲלָטָה.

נִיחוֹחַ דִּיר מָתוֹק.

הָעֵדֶר, שֶׁגַּלֵּי הַיָּם פְּלָטוּהוּ,

זוֹהֵר כְּאִי שֶׁל זַרְחָנִים.

אֵי הָרועֶה, יוֹנָה?

סוּפָה טְרָפַתְהוּ!

שׁוֹמֵר הָעֵדֶר אֲדֹנָי.

מָתַי יָאִיר הַיּוֹם, יוֹנָה?

בְּהִשָּׁמַע שִׁירָה שֶׁל שֶׁמֶשׁ מְנֻשֶּׁבֶת אֵשׁ.

בְּהִדָּלֵק שׁוֹשַׁן אַשְׁדּוֹד עַל הַחוֹמָה.

פְּסִיעוֹת יוֹנָה כְּבֵדוֹת בַּחוֹל.

שָׁבוֹת הֵן מֵאַשְׁדּוֹד בְּטֶרֶם בָּאוּ.

“הָיִיתִי בְּאַשְׁדּוֹד”, לוֹחֵשׁ יוֹנָה.

– מַדּוּעַ לֹא עָלַץ לִבְּךָ

לֹא לְמַרְאֵה עַלְמָה

עוֹמֶדֶת לְפִתְחוֹ שֶׁל הַהֵיכָל

וְלֹא לְשֵׁמַע קוֹל יוֹנִים עִם שַׁחַר

מִמִּשְׁכַּן הַקֹּדֶשׁ?

מַה לַּשִּׂמְחָה, יוֹנָה?

“מָתְנַי מָלְאוּ אוֹנִים”, עוֹנֶה יוֹנָה.

"דַּרְכִּי תַּרְשִׁישָׁה, לֹא נִינְוֵה.

אָסַפְתִּי דְּבַר־אֱמֶת כְּמוֹ פְּרוּטָה זְנוּחָה.

אִשָּׁה זְקֵנָה רָאִיתִי בְּתִתָּה שֵׂיבַת רֹאשָהּ

בְּחֵיק חָמִים שֶׁל עֵז.

כָּךְ נִרְאֲתָה אֱמֶת.

יְדֵי זְקֵנָה דַּקּוֹת מוֹשְׁכוֹת

מִדַּד סָרְבָן חָלָב מָרִיר.

כָּךְ נִרְאֲתָה אֱמֶת.

חָלָב מָרִיר נִתָּךְ לוֹ בְּזִמְזוּם זוֹעֵם

אֶל דְּלִי נְחֹשֶׁת.

כָּךְ נִשְׁמְעָה אֱמֶת".

מִיָּפוֹ עַד אַשְׁדּוֹד וּמֵאַשְׁדּוֹד עַד יָפוֹ

בְּשׂוּמָה הַדֶּרֶךְ רֵיחַ תַּבְשִׁילֵי־דָּגִים.

קוֹל שֶׁל תִּינוֹק בָּרִיא דּוֹלֵק אַחֲרֵי יוֹנָה.

כְּלוּם זוֹ בְּשׂוֹרָה לְאֹזֶן נְבִיאִים?

עִנְבָּל שׁוֹבָב נֵעוֹר בּוֹ: לֵךְ תַּרְשִׁישָׁה!

בְּפַעֲמוֹן זָעִיר מַכֶּה הָאֵל חַיִּים: נִינְוֵה!

נָבוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל הַנָּבִיא. לְאָן?

עָמַד לִפְנֵי בִּקְתָּה נוֹפֶלֶת.

עַל פְּנֵי מַרְצֶפֶת אֲכוּלַת־מָטָר

חָרוּת צִיּוּר בְּאֶצְבָּעוֹת שֶׁל יֶלֶד:

פַּרְצוּף שֶׁל כֶּלֶב מְחַיֵךְ.

---

חזון יונה בין העיים

מאת

רפאל אליעז

מִנַּיִן עֹז לַיָּם לָשִׁיר בְּעִיר מֵתִים?

לְרוּחַ נְחוּשָׁה – לִקְרֹעַ מֵיתָרֶיהָ?

בַּחוֹף הַזֶּה שִׂחֵק יוֹנָה עִם מַלְאָכִים

וְקוֹנְכִיּוֹת הִצְפִּינוּ תְּפִלּוֹתָיו.

מַבִּיט יוֹנָה בַּחֲרָסִים –

עִקְּבוֹת אֵל־נְקָמוֹת בָּהֶם טְבוּעִים.

הַאִם שָׁמַט חַרְבּוֹ לָאָרֶץ כְּעָנָף שֶׁל תֹּמֶר

בִּרְאוֹת חֲלוֹמוֹתָיו אֲשֶׁר הָיוּ לְלַעַג?

מִי בֵּית־קְבָרוֹת גֵּאֶה

נָטַע בֵּין חָרְבוֹתַיִךְ, יָפוֹ?

הַמָּוֶת בּוֹ

פּוֹרֵחַ עַל לוּחוֹת שְׁבוּרִים

וּמְפַרְפֵּר בַּהֲדָרוֹ הַמְפֻצָּל

בַּעֲלִיצוּת זוֹעֶמֶת.

מִכָּל פָּסוּק בַּמַּצֵבוֹת

חָכְמָה תְּמִימָה קוֹרֶצֶת.

תְּמֵהַנִי מָה אָבִיב לוֹחֵשׁ פֹּה לַמֵּתִים?

יוֹנָה, יוֹנָה,

אִם בַּחַיִּים חָפַצְתָּ, לֵךְ אֶל עִיר־חַיִּים!

לֵךְ אֶל כְּתָלֶיהָ הַצּוֹלְעִים עַל יְרֵכָם!

רְאֵה בֵּין חֲרַכֶּיהָ אֵיךְ נָשִׁים הָרוֹת

מְפַרְכְּסוֹת בְּשָׂרָן הַדַּל

בְּשֶׁמֶן הַוְרָדִים הַזוֹל וּבְכַרְכֹּם.

הוֹדָן – בְּעֹנִי סַסְגּוֹנִי,

גַּאֲוָתָן – הַטַּף הַמְטֻלָּא וּמְלֻכְלָךְ.

נָשִׁים הָאוֹהֲבוֹת בָּאֵפֶר

נוֹתְנוֹת בְּשָׂרָן בַּחֹשֵׁךְ

וּבְקוּמָן עִם שַׁחַר

עַכְּבִישִׁים זוֹחֲלִים מֵחֵיקֵיהֶן.

עִיר עַל תִּלָּהּ בַּלַּיְלָה –

נֵזֶר־מְנוֹרוֹת בַּעֲלָטָה.

עִיר עַל תִּלָּהּ בַּיּוֹם –

קֵן צִפֳּרֵי בַּרְזֶל וָאֶבֶן.

זָכַרְתִּי שִׁיר הַנְּחָשִׁים בְּגּנּוֹתֶיהָ

וְזֶמֶר מַטְבְּעוֹת הַשּׁוּק בֵּין הַחוֹמוֹת.

מִי כְּסִיל וְלֹא יֹאהַב עִירוֹ,

שֶׁבְּכַפּוֹת רַגְלָיו לִטֵּשׁ אֶת רְצִיפֶיהָ?

אֲנִי, יוֹנָה, אָהַבְתִּי אֶת עִירִי

גַּם נְטַשְׁתִּיהָ.

יּפוֹ זָרָה אֵם לְיוֹם אֶחָד הָיְתָה לִי.

וְלֹא אֶשְׁכַּח, חַסְדָּהּ גַּם יוֹם אֶחָד.

חָזַרְתִּי שְּׂבַע־מַרְאוֹת וְהֶבֶל,

הֲמוּם קוֹלוֹת שֶׁל תּוֹכֵחָה מֵעֲנָנִים

עִירִי,

שְׂרֵפָה עָשְׂתָה בָּךְ כִּבְתוֹךְ בֵּיתָה!

יוֹנָה, יוֹנָה! – קוֹרְאִים לִי יְלָדִים,

הַדָּג שֶׁהֱשִׁיטְךָ לְיַרְכְּתֵי תֵּבֵל

נִלְכַּד בְּרֶשֶׁת דַּיָּגִים שֶׁל יָפוֹ

וְהוּא נִצְלֶה בָּאֵשׁ!

אָכֵן, עֵינָיו הָעֲגֻלּוֹת שֶׁל דַּג־יוֹנָה

צָפוֹת בְּשֶׁמֶן רֵיחָנִי כָּבֵד

בְּתוֹךְ יוֹרָה רוֹתַחַת.

יָפָה לֵאלֹהִים הָיִית, עִירִי,

יָפָה כַּלֶּהָבוֹת שֶׁהֲפָכוּךְ לְרֶמֶץ.

וְאֵיךְ אַתְּ מְקַדֶּמֶת אֶת פָּנַי?

פַּעֲמוֹנִים מִכְּנֵסִיּוֹת הָרַחֲמִים

מַכִּים עָלַי שִׂנְאָה

וּמִגְדְּלֵי הַמִּסְגָּדִים צוֹפֵי שָׁמַיִם – בִּשְׁתִיקָה פְּרוּעָה.

אַף־עַל־פִּי־כֵן, יוֹנָה, שִׂמְחָה וְנֹגַהּ

בָּאִים לָרֶשֶׁת אֶת רָזֵי־הַלַּיְלָה:

נוֹשְׁכֵי־הַפִּתָּה הַצְחִיחָה,

הַמְפַצְּחִים זֵיתִים מְרִירִים

פּוֹלְטִים הַחַרְצַנַּים בְּפֶה צוֹחֵק:

בִּסִיר־חֵ’יר, חַוַאגָ’ה, בִּסִיר־חֵ’יר!

עַרְבִיָּה זְקֵנָה עַל מַדְּרֵגָה מְסֻתָּתָה יוֹשֶׁבֶת

כְּשֵׁן בּוֹדֶדֶת עַל הַתֵּל אֲשֶׁר מִנֶּגֶד.

מִכַּף יָדָה הַמְפֻחֶמֶת

נוֹטֵל נֶכְדָהּ הַמְקֻרְזָל

דָג מְטֻגָּן עַל גֶחָלִים

עִם פֶּלַח שֶׁל בָּצָל זוֹלֵג שִׁמָן אָדֹם.

יוֹנָה, יוֹנָה!

עֵינֵי־שְקֵדִים נוֹשֵׂאת אֵלֶיךָ פָטִימָה

וּמֵצַח שֶׁל כַּפַּת־תָּמָר חֲרוּשׁ חִבָּה.

תֵּן בְּכַפָּה מַטְבֵּעַ שְׁחוּק־פָּנִים,

הִיא תַעַנְדֵהוּ עַל לִבָּה כְּסַהַר קָט!

יוֹנָה, יוֹנָה!

עִירְךָ רוֹדֶמֶת טֶרֶם לַיְלָה.

דַם הַשִׂמְחָה נִגָּר בַּמַּרְתְפִים חִוֵר.

צוִיחַת־עֲטַלְפִים כִּבְּתָה אֶת הַנּרוֹת.

אַיָן הָעַלָמוֹת שְׁזוּפוֹת־הַנְּשָׁמָה, יוֹנָה?

וְהַכַּלוֹת הַחַנוּנוֹת וַעַצוּרוֹת־חֶמְדָה

אֲשֶׁר לְקוֹל הָעוּד וְהַטַנְבּור מְחוֹלְלוֹת?

הַמֹהַר מְבוֹשש לָבוֹא אֶל בֵּית הָאָב.

עֵינֵי הַנְעָרוֹת כֵּהוֹת מִצִּפִּיָּה

אֶל חַתָנִים חוֹגְרֵי־תְּשׁוּקָה־וְסַכִּינִים.

הַאִם תָּקוּם עִירְךָ, יוֹנָה,

קַלַת־קַרסל וְרוֹמֶמֶת־צַוָאר

כְּדֵי לָשֵׂאת חֲלוֹמוֹתֶיהָ בִּדְמָמָה

כְּכַד מִן הַבְּאֵר?

עוֹבֵר אֲנִי עַל־פְּנֵי פְּסֵיפָס

שֶׁל רְצָפוֹת כְּתוּתוֹת וּמִשְׁכְּנוֹת עַכְבָּר.

אֵי מְעוֹנָם שֶׁל יְדִידַי שׁוֹחֲרֵי תּוֹרָה?

חַלּוֹן בְּלֹא מַשְׁקוֹף וּמְזוּזוֹת

תָּקוּעַ בֶּחָלָל וּבַעֲדוֹ

נִגְלִים לִי נִפְלְאוֹת־בְּנִיָּה:

קַשְׁתוֹת־אַבְנֵי־גָּזִית כְּרוּתוֹת־גַּבְנוּן,

כִּפּוֹת פְּצוּעוֹת־חָזֶה עוֹדוֹת־אֵזוֹב

וְעַמּוּדִים קְטוּעֵי־יָרֵךְ הַמְנַסִּים לָקוּם…

וְעַל כֻּלָּם עֲנֶנֶת שֶׁל רֵיחוֹת בִּיבִים.

אֵלִי, אֵלִי!

לִגְדֻלָּתְךָ בֵּין הָעִיִּים הָאֵלֶּה

מַה מַּשְׁמָעוּת וָתֹאַר?

אֲנִי נוֹשֵׂא נַפְשִׁי לְבָרֶכְךָ

וּתְפִלָּתִי גּוֹוַעַת אֲכוּלַת־כִּנָּם!

לַחֲפָצִים מֵתִים אֵין קֶבֶר.

לְעֶצֶב לֹא־אֱנוֹשׁ־זֶה אֵין פּוֹדֶה.

אֲבָל לִבִּי בּוכֶה עַל נַעַל יְתוֹמָה זוֹ,

שֶׁחֵן הָרֶגֶל וְהַשּׁוֹק עוֹד מִתַּמֵּר מִמֶּנָּה.

עַל דְמוּת אִשָּׁה זוֹ הַצּוֹחֶקֶת מִתַּצְלוּם נוֹשָׁן.

עַל רְסִיסֵי רְאִי אֲשֶׁר מַבְהִיק מִבֵּין שָׁדֶיהָ.

כְּתִינוֹקוֹת מֻכֵּי־כָּפָן נִרְאִים

שִׁלְדֵי הָעֵץ וְהַבַּרְזֶל.

כְּמִפְלָצוֹת – עַצְמוֹת־דָּגִים־וּבְהֵמוֹת,

שֶׁכֻּרְסְמוּן חֻמְצוֹת וְטִין.

הַאִם לָהֶם אֹמַר, כִּי יֵשׁ בְּעוֹלָמֵנוּ

סְדִינֵי שַׁחֲרִית עִם רֵיחַ תַּפּוּחִים

וּזְמַן לְנֵצַח־אַהֲבָה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ?

יוֹנָה, יוֹנָה!

רוּחַ עַרְבִית גָּרְפָה נְבוּאוֹתֶיךָ

עַד מִפְרְשֵׂי הַחוֹף שֶׁבְּאַשְׁדּוֹד.

פִּרְחֵי הָאֶרֶס בַּחוֹלוֹת הַלָּלוּ צְהֻבִּים הֵם.

זֶה אַלְפֵי שָׁנִים בְּתוּלוֹת

לֹא יַעַנְדוּ אוֹתָם עַל רַקָּתָן.

אַךְ הַפְּרָחִים יִשְׁתּוּ טְלָלִים וְשֶׁמֶשׁ

כְּדַת כָּל צֶמַח הֶחָפֵץ חַיִּים.

יָמִים תְּמִימִים רָתוּק דַּיָּג עַל סֶלַע

וּבְשׁוּבוֹ בְּלֹא שָׁלָל,

אֵין הוּא שׁוֹאֵל לְכַוָּנוֹת־קוֹנוֹ

וּמִתְנַחֵם בַּלְּטָאוֹת הָאֲבֵלוֹת,

שֶׁנִּמְשְׁחוּ שֶׁמֶן־סְפִינוֹת כָּבֵד,

אֲבָל יוֹסִיפוּ לְהַבִּיט בַּתְּכֵלֶת וְלִלְמֹד זִיוָהּ,

מַשַּׁק־הַמִּפְרָשִׂים מַחֲרִישׁ כָּל קֻבְלָנָה

וְרַק שֶׁלִּי – אֵין דֳּמִי לָהּ.

---

הזקן והפרחחית באור השקיעה

מאת

רפאל אליעז

עַל רֶקַע הַגַּלִים הַבּוֹעֲרִים

אַתְּ כֹּה יָפָה, עַלְמַת הַפַּרְוָרִים!

יָם עַנְבָּרִים מֵצִיף אֶת יְרֵכַיִךְ

וְכָל כֻּלֵךְ זְהַב־לִימוֹן.

אַתְּ מִתְחָרָה בַּשֶּׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת, פִּרְחָחִית!

– הַשֶּׁמֶש, אֲדוֹנִי, נוֹסֵכֶת שִׁעֲמוּם.

מִיּוֹם הִכַּרְתִּי אֶת חֲשִׁישׁ הַבּוֹס

בְּכוֹס אַחַת מֻזְּגוּ כִּעוּר וְיֹפִי

וְזוֹ הַכּוֹס אֶל הַגַּלִּים זָרַקְתִּי.

הִנֵּה עַל כֵּן, פּוֹלֵט הַיָּם יוֹם־יוֹם

סַרְדִּינִים מֻרְעָלִים לְחוֹף הָאָרֶץ.

– אַתְּ מְהַתֶּלֶת בְּאָדָם זָקֵן, יַקִּירָתִי,

שֶׁכָּל יָמָיו עָבַד לַיֹּפִי. הִסְתַּכְּלִי!

סְפִינוֹת קְטַנּוֹת עוֹלוֹת בַּלֶהָבוֹת

מֵאַהֲבָה לְסַהֲרֵי שָׁדַיִךְ.

מוּל מִפְרָשִׂים הַזוֹעֲקִים “הַצִּילוּ”

אַתְּ אֲדִישָׁה כְּשַׁיִשׁ, בַּת חַוָּה!

– הֲתַעֲלֶה עִמִּי עַל הַגִּבְעָה, פַּיְּטָן?

שָׁם בֵּית־עָלְמִין עַתִּיק צוֹפֵה הַיָּמָה.

קְבָרִים חוֹסִים בְצֵל הַבּוּגֵנְוִילִיאוֹת,

עַלְמוֹת־הַפַּרְוָרִים נָחוֹת בְּשֶׁקֶט

זֶה כְּתִשְׁעִים שָׁנָה וָמַעְלָה.

בּוֹא שָׁם וּתְהַרְהֵר בַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת,

בְּהוֹד הַמָּוֶת וּבִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁל הֶבֶל.

אִם תְּשַׂלֵּם לִי שְׂכַר דִּירָה שֶׁל חֹדֶשׁ

אֶשְׁכַּב פְּרַקְדָן עַל מַצֵּבָה קְדוֹשָׁה

וּמַר חֲשִׁישׁ חִידוֹת עוֹלָם יְפַעְנַח…

– וְכִי נִגְזַר עָלַי לָמוּת, עַלְמָה,

עֵת אַלְמֻגֵּי שְׁקִיעָה חַיִּים

מְטַפְטְפִים עַל הַגַּגּוֹת וְהַגְזוּזְטְרוֹת

וְכָל הָעִיר הִיא שִׁיר עֶדְנָה וָרֹךְ?…

–…וּמַר חֲשִׁישׁ חוֹבֵק גִּזְרָתִי?

וְנַעֲרַת הַפַּרְוָרִים מַרְקַעַת

עַל חוּדֵי הַמִּסְגָּדִים שֶׁל יָפוֹ?

נוֹחֶתֶת עַל צְרִיחִים שֶׁל בֵּית מִנְזָר

וֹמֵרַחְמָהּ מֵגִיחַ

מָשִׁיחַ סִינִי וְגוֹאֵל פּוֹזֵל?

אַל־נָא תִּתְמַהּ, פַּיְּטָן חוֹרֵק,

הוּא אָח וּמְאַהֵב לִי,

חַיָּל חָסֹן וְכֹמֶר וִדּוּיִים

וְהַמַּלְבִּישׁ אוֹתִי שִׂמְלָה שֶׁל אַשְׁלָיוֹת.

עִמּוֹ אָטוּס כְּנֶשֶׁר שֶׁל עָשָׁן

עַד אִם אֶפֹּל עַל יָפוֹ הַלֵּילִית

וְאֶתְפּוֹרֵר לְאַלְפֵי כֵּתֶר נוֹצְצִים…

אַךְ לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, מַר חֲשִׁישׁ בָּגַד בִּי:

הוּא הֶעֱלָה עַצְמוֹ בָּאֵשׁ וְנֶעְלַם.

לָכֵן אֲנִי כּורַעַת לְרַגְלֶיךָ,

קַח כָּל הָרֹךְ שֶׁבִּי עִם עֵדְנָתִי

וּקְנֵה לִי, פַּיְטָנִי, גְּלוּלָה שֶׁל הֶרוֹאִין!…

תְּמוּנוֹת מֵרְחוֹב פוֹזִיטָנו

מאת

רפאל אליעז

---

הכנופיה

מאת

רפאל אליעז

בֵּין שְׁנֵי כְּתָלִים תְּלוּלִים שֶׁל בַּיִת נֶעֱזָב

נִפְתַּח בְּיַרְכָתָיו פְּרוֹזְדוֹר אָפֵל.

תַּחַת שִׁכְבָה שֶׁל רְעָפִים קְצוּצֵי-קְצָווֹת

יָשַׁבְנוּ חֲבוּרָה שֶׁל נוֹטְפֵי-חֹטֶם.

זוֹכֵר אֲנִי אֶת טַעַם הָאֲוִיר, אֲשֶׁר

נָסַךְ עָלֵינוּ נֹעַם רִקָּבוֹן נִסְתָּר

וְרֵיחַ חֲמַצְמַץ שֶׁל עֹבֶשׁ וּדְמָמָה.

כְּשֶׁנִּכְנַס יָקוּטִי רֹאשׁ-בָּצָל, קָפְצוּ

הַנְּעָרִים עַל רַגְלֵיהֶם. כְּחֶתֶף קַמְתִּי

מֻכֵּה-כִּשּׁוּף וְהַעֲרָצָה גַּם יַחַד:

הַקַּפִּיטָן יָקוּטִי בִּכְבוֹדוֹ

הִבִּיט אֵלַי, אֶל הַטִּירוֹן

שֶׁבָּא מִסֶּרְבִּיָּה, הָאוֹיֶבֶת הַגְּדוֹלָה,

וְעַז חֶפְצוֹ לִהְיוֹת אֶחָד מִבְּנֵי הַכְּנוּפְיָה.

הַנְּעָרִים, רֵעַי הַחֲדָשִׁים, חֵרְפוּ נַפְשָׁם

בְּהַכְנִיסָם אוֹתִי, “הַסֶּרְבִי הַחֲזִיר”

לִמְעָרַת הַשּׁוֹדְדִים כְּדֵי לְהַצִּיגֵנִי

לִפְנֵי יָקוּטִי רֹאשׁ-בָּצָל, הַקַּפִּיטָן.

בַּ“מְעָרָה” הָיוּ מִתְוַעֲדִים הַנְּעָרִים

לַעֲבוֹדַת פֻּלְחָן, שֶׁהֵם בָּדוּ לָהֶם

תְּחִלָּה לְשֵׁם מִשְׂחָק, שָׁאַחַר-כָּךְ לָבַשׁ

צוּרַת מִסְדָּר-קִשֵּׁחַ,

שֶׁחֻקּוֹתָיו שָׁמְרוּ בַּחֲרָדָה שֶׁל קֹדֶשׁ.

יָקוּטִי שֶׁהָגָה בְּסֵפֶר אַגָּדוֹת יָשָׁן,

אֲשֶׁר יָדַע עַל-פֶּה כַּמָּה בַּלָּדוֹת

עַל אַבִּירִים נוֹשְׂאֵי הַצְּלָב

וְשֶׁאָהַב מִכֹּל אֶת רוֹקַמְבּוּל,

שׁוֹדֵד עִם הֲלִיכוֹת רוֹזֵן נוֹעָז רַב-קֶסֶם,

שֶׁמַּעֲשֵׂי-גְּבוּרָה שֶׁלּוֹ כְּתוּבִים

עַל סֵפֶר בֶּן אַלְפַּיִם עַמּוּדִים,

יָקוּטִי שֶׁהָיָה מוֹסִיף וּמְסַפֵּר

עַל עֲלִילָה אַחַת עוֹד שְׁתַּיִם,

זָכָה לְאַהֲבַת הַנְּעָרִים הַטְּהוֹרַה.

הֵם נִשְׁבְּעוּ לוֹ אֱמוּנִים

בְּטֶקֶס אַבִּירִים צָנוּעַ אַךְ נִמְרָץ,

לָמְדוּ מִפִּיו לִלְחשׁ דְּבָרִים שֶׁל סוֹד,

לִנְעֹץ מַבָּט אֶל-עָל בְּסֵבֶר שֶׁל מְקֻדָּשִׁים,

לִרְחשׁ בְּשִׂפְתֵיהֶם מִשְׁפָּט חוֹתֵךְ גּוֹרָל,

מִלּוֹת בְּדוּיוֹת, מְצַלְצְלוֹת, וַהֲבָרוֹת סְתוּמוֹת,

שֶׁפֵּרוּשָׁן נָהִיר לְמַנְהִיגָם בִּלְבַד.

בְּפִנַּת סֵתֶר עֲלוּבָה זוֹ הֻרְגְּלוּ

לִנְשֹׁךְ לָשׁוֹן, לִשְׁתֹּק וּלְהַקְשִׁיב.

אֶל פֶּתַח צַר שֶׁבַּתִּקְרָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת,

אֲשֶׁר מִשָּׁם הֵצִיץ חֲרִיץ רָקִיעַ,

נָשְׂאוּ תְּפִלָּה, שֶׁאִישׁ-אִישׁ לְעַצְמוֹ חִבֵּר

לְפִי צְרָכָיו וּמִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ.

עִתִּים, בְּהִתְעַטֵּף חֻפַּת עָנָן מֵעַל רֹאשָׁם,

הִבִּיטוּ בְּיִרְאַת כָּבוֹד שֶׁל קַנָּאִים

אֶל מַנְהִיגָם הַמְרַחֵף בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם

וְאֵין בֵּינוֹ לְבֵין אוֹצֵר רָזֵי עוֹלָם

כִּי אִם פֶּשַׂע.

יַלְדֵי הָעֲנִיִּים, בְּנֵי שֵׁשׁ עַד עֶשֶׁר,

שֶׁדַּלּוּתָם סִימַן-הֶכֵּר יָחִיד לַאֲצִילוּת רוּחָם,

שָׁמְרוּ בְּאֹמֶץ וְחֶדְוָה עַל הֵיכָלָם.

בְּנֵי הַכְּנוּפְיָה הָאַלִּימָה וְנַעֲרָצָה

כִּנּוּ עַצְמָם בְּשֵׁם אַלִּים וְנַעֲרָץ:

“בְּנֵי מָרְדְּכַי וְאַשְׁמְדַאי בְּדָם וָאֵשׁ.”

קְשׁוּרִים הָיוּ בְּנֵדֶר וּשְׁבוּעָה,

שֶׁלֹּא לָשֵׂאת אִשָּׁה, אֶלָּא אִם כֵּן

הִיא אֲחוֹתָם, אִמָּם אוֹ דּוֹדָתָם.

לָכֵן הָיוּ הַיְלָדוֹת מִבְּנוֹת הַשְּׁכוּנָה

סוֹבְלוֹת מִזִּלְזוּלִים וַעֲלִילוֹת-עֶלְבּוֹן

יוֹתֵר מִשֶּׁסָּבְלוּ מֵהֶם הַחֲתוּלִים.

בְּהִכָּנְסִי לָרִאשׁוֹנָה כְּבָר הִתְבַּשַּׂרְתִּי:

לֹא קַל לִזְכּוֹת בַּחֲבֵרוּת כַּדִּין.

לַאֲסוֹנִי אוֹ מַזָּלִי אוֹתוֹ הַיּוֹם

נָקִי וּמְסֹרָק הִגַּעְתִּי לַמִּבְחָן

כְּתֹנֶת לְבָנָה עָלַי וּמִכְנָסַי מְגֹהָצִים.

הַיַּחְסָנִים שְׂרוּטֵי הַפַּרְצוּפִים

הִבִּיטוּ בִּי בְּבוּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם חֶמְלָה

גַּם חֵשֶׁק לְהַרְבִּיץ. לָכֵן, אוּלַי,

פִּרְחָח אֶחָד שָׁלַח יָדוֹ לִפְשֹׁט אֶת מִכְנָסַי,

וְאָנֹכִי סָטַרְתִּי לוֹ בְּאֹמֶץ יָד,

בְּלִי דַּעַת כִּי קָבַעְתִּי גּוֹרָלִי בַּמַּעֲשֶׂה,

שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שֶׁמֶץ שִׁקּוּל-דַּעַת.

בְּאֶגְרוֹפִים קְטַנִּים הֵם תּוֹפְפוּ עָלַי

בְּאֶגְרוֹפִים קְטַנִּים לָהֵם הֶחֱזַרְתִּי.

יָקוּטִי רֹאשׁ-בָּצָל עָמַד לוֹ מִן הַצַּד

עַד שֶׁנִּשְׁמַע קוֹלוֹ רוֹעֵם: "מַסְפִּיק!

עַכְשָׁו אַתָּה אֶחָד כְּמוֹ כֻּלָּם וּמִשֶּׁלָּנוּ.

מַדּוּעַ?

מִפְּנֵי שֶׁאָנֹכִי אוֹהֵב אֶגְרוֹף מָהִיר,

מַכּוֹת תַּחַת מַכּוֹת,

בְּלִי קוֹל וּבְלִי דְּמָעוֹת.

תֵּן יָד לַחֲבֵרֶיךָ

הֱיֵה זָרִיז כְּמוֹ חָתוּל

אַמִּיץ כִּזְבוּב.

שַׁתְקָן כְּמוֹ קִיר, כְּשֶׁאֲנִי נוֹתֵן פְּקֻדּוֹת.

אֲנִי, יָקוּטִי בֶּן שׁוֹשָׁן,

אֵינִי יוֹדֵעַ מַה זֶּה ‘לֹא רוֹצֶה’ וְ ‘לֹא יָכוֹל’,

וְזֶה הַכֹּל.

וְעוֹד תֵּדַע: כִּי מֵהַיּוֹם אַתָּה חָבֵר בֵּין חֲבֵרִים,

תִּגְנֹב אִתָּנוּ תַּפּוּחִים בַּשּׁוּק,

עוּגוֹת וּכְעָכִים אֵצֶל מוֹרְדוּצ’וֹ “אֹזֶן פִּיל”

קֻרְקְבָנִים, מֵעַיִם וּכְבֵדִים צְלוּיִים אֵצֶל מוּשׁוֹן בִּטְנוֹן.

אַחֲרֵי כָּל שֹׁד מֻצְלָח אוֹכְלִים חָלָב בְּאֹרֶז,

'סוּטְלִיאַשׁ", שׁוֹתִים שַׁרְבַּט וְסַהַאלִפּ עַל חֶשְׁבּוֹנִי.

תִּלְמַד מִמֶּנִּי לְעַשֵּׁן “זְנָבוֹת”

מִבְּלִי שֶׁתִּשְׁתַּעֵל כְּסוּס זָקֵן.

תִּלְמַד מִמֶּנִּי לֹא לִבְכּוֹת עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבְּהֶפְסֵד, קִלְקוּל, שְׁבִירָה,

תִּלְמַד מִמֶּנִּי לְצַפְצֵף בְּתוֹךְ שַׁרְווּל בִּמְקוֹם לִכְעֹס כְּאַבָּא

יֵשׁ גַּם פְּקֻדּוֹת קָשׁוֹת, אַךְ לֹא צָרִיךְ עִקּוּם הַחֹטֶם,

אִם תִּתְחַצֵּף, פִּלְפֵּל חָרִיף נִמְרַח עַל עַכּוּזְךָ

כְּמוֹ שֶׁהָיָה עִם חֲמוֹרוֹ שֶׁל נַאסֶר-אַ-דִּין.

אַתָּה מֵבִין הַכֹּל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִפִּי

אוֹ יֵשׁ לִי עֵסֶק עִם מְלָפְפוֹן חָמוּץ?

לִפְנֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַמִּפְקָדָה.

תִּקְשֹׁר הֵיטֵב אֶת מִכְנָסֶיךָ

לִפְּנֵי הַקַּפִּיטָן, יָקוּטִי רֹאשׁ-בָּצָל

עָלֶיךָ לְהָסִיר אֶת הַמִּצְנֶפֶת.

דִּיסְצִיפְּלִינָה!

וְאִם תִּהְיֶה חַיָּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ,

אֶגְרוֹף הַקַּפִּיטָן יָגֵן עָלֶיךָ

בְּכָל מָקוֹם מִפְּנֵי אוֹיֵב גָּלוּי וּמְדֻמֶּה.

אִמְרוּ אֶת הַשְּׁבוּעָה!"

כָּל הַסִּמְטָה עָנְתָה בְּקוֹל פּוֹצֵחַ גַּרְעִינִים:

“יְחִי בְּנֵי מָרְדְּכַי וְאַשְׁמְדַאי, אָמֵן!”

כְּתֹם הַטֶּקֶס חַשְׁתִּי זוֹ לִי פַּעַם רִאשׁוֹנָה

בַּגְרוּת וְגַאֲוָה וְאשֶׁר.

אֲבָל בַּפֶּתַח כְּבָר חִכְּתָה לִי אַכְזָבָה.

“עַכְשָׁו נָצוּד כִּנִּים זֶה אֵצֶל זֶה” –

אָמַר בְּשֶׁקֶט הַמַּנְהִיג.

"אֲנִי בָּרֹאשׁ שֶׁלְּךָ. אַתָּה בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי.

אָסוּר שֶׁהַכִּנָּה תִּמְצֹץ דָּמְךָ

בְּיַחַד עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבְּרֹאשְׁךָ.

הַשְּׂעָרוֹת שֶׁלְּךָ יוֹתֵר מִדַּי דַּקּוֹת,

יוֹתֵר מִדַּי רַכּוֹת וַחֲלָקוֹת.

מַה זֶּה? סַבּוֹן אוֹ בֹּשֶׂם שֶׁמַּסְרִיחַ?

כְּשֶׁהַזִּיפִים שֶׁלְּךָ רַכִּים וּנְקִיִּים

נִמְלֶטֶת הַכִּנָּה כְּמוֹ אַרְנָבָה בַּדֶּשֶׁא.

הִיא חַיָּה פִּקְחִית וְעַרְמוּמִית

וְטוֹב לָצוּד אוֹתַהּ כְּשֶׁהַסְּבַךְ דָּבִיק.

חַכֵּה! הִנֵּה אַחַת!

שָׂמִים אוֹתָהּ עַל רֹאשׁ הָאֲגוּדָל.

עַל הַצִּפֹּרֶן וּמִיָּד קוֹרְצִים לָהּ אֶת הָרֹאשׁ.

זֶה תַּפְקִידָה שֶׁל הַצִּפֹּרן הַשְּׁנִיָּה.

אַתָּה מֵבִין? הִנֵּה!

לַעֲזָאזֵל! זוֹ לֹא כִּנָּה. גַּרְגֵּר שֶׁל שֻׁמְ‏שׂם!

אֵיךְ זֶה טִפֵּס עַד הַפִּסְגָּה?

לֹא! אֵין תִּקְוָה! מִשְׂחָק שֶׁלִּי אָבוּד. עַכְשָׁו תּוֹרְךָ."

הוֹלַכְתִּי אֶצְבַּע זְהִירָה, וּבֵין קְוֻצּוֹת רֹאשׁוֹ

הַמְדֻבְלָל פִּשְׁפַּשְׁתִּי בִּבְחִילָה כְּבוּשָׁה.

"זוֹ פְּעוּלָה צְבָאִית לֹא רִאשׁוֹנָה בְּמַעֲלָה,

אֲבָל אִם הִיא צְבָאִית אֵין לְזַלְזֵל בָּהּ.

דּוֹדִי הָיָה חַיָּל בַּמִּלְחָמָה עִם הַתֻּרְכִּים.

קִבֵּל מְדַלְיָה. צְלָב. לוּלֵי יָדְעוּ לִפְלוֹת

כִּנִּים כַּהֲלָכָה, הַאִם הָיוּ הֵם מְבִיסִים אֶת הַתֻּרְכִּים?

כְּשֶׁהָרֹאשׁ נָקִי הַיָּד עוֹשָׂה נִסִּים."

“נָכוֹן!” – צָהַלְתִּי מְנַצֵחַ. – "רֹאשִׁי נָקִי

וְיָד שֶׁלִּי עָשְׂתָה נִסִּים! מָצָאתִי קַפִּיטָן!

מַה לַּעֲשׂוֹת אִתָּהּ?"

"חֲמוֹר! הֲלֹא אָמַרְתִּי אֵיךְ! הֲרֹג אוֹתָהּ

בֵּין שְׁתֵּי הַצִּפָּרְנַיִם וְאִם לֹא

אֲנִי מוֹרֵט אֶת צַמּוֹתֶיךָ, יוֹנָתִי!"

עֵינֵי הַנְּעָרִים קָמוּ עָלַי כְּדַרְדָּרִים.

צוֹפִים לַמַּעַשׂ וַאֲנִי קוֹפֵא מִפַּחַד.

אֶחָד אֶפְרוֹחַ בְּקוֹלוֹ פִּצְפֵּץ אֵלַי לֵאמֹר:

"כִּנָּה קְטַנָּה אֵינְךָ יָכוֹל לִקְטֹל,

וְאֵיךְ תִּצְלַח לִהְיוֹת שׁוֹדֵד, פַּחְדָן!"

“בָּחוּר אֻמְלָל,” אָמַר הַקַּפִּיטָן. –

"לֹא דַּי שֶׁלֹּא מָצָאתִי בְּרֹאשְׁךָ שׁוּם צַיִד

אַתָּה עוֹד מִתְרַעֵד מֵעֲלִילָה שֶׁל שְׁטוּת?

בִּגְלַל כִּנָּה אַחַת תַּפְסִיד הַכֹּל!

אָנוּ נִסְחַב בָּטְנִים בַּשּׁוּק, אַתָּה תֵּשֵׁב בַּבַּיִת.

אֲנַחְנוּ נַחְפֹּר בּוּלִים בַּמִּזְבָּלָה, אַתָּה תֵּשֵׁב בַּבַּיִת.

אָנוּ נִקְבֹּר חָתוּל הָרוּג, אַתָּה תֵּשֵׁב בַּבַּיִת.

אַל תְּחַטֵּט בָּאַף כְּשֶׁמַּנְהִיג דוֹבֵר אֵלֶיךָ!

לֵךְ!"

הָלַכְתִּי. בּשֶׁת-פָּנִים עַד גֹּעַל וְיֵאוּשׁ.

נִסְגַּרְתִּי בְּקִיטוֹן וּבַחֲשַׁאי

עַל מֹרֶךְ-לֵב שֶׁלִּי בָּכִיתִי.

---

קרב הנערים

מאת

רפאל אליעז

בִּרְאוֹת הָאֵל בְּגַאֲוָה שֶׁל עַנִיִּים

חוֹלֵף חִיּוּךְ שֶׁל הַנָאָה כְּבוּשָׁה עַל פִּיהוּ.

וְזֹאת הַפַּעַם חָזָה בִּנַעֲרֵי הַפַּרְוָרִים,

שֶׁצְּעִירָה הָיְתָה גַּאֲוָתָם וְנַשְׁכָנִית.

שְׁכוּנַת הַיְּהודים מזּה.

שְׁכוּנַת הַבּלגָרִים מִזּה.

פַּס-כֶּסֶף-קַשְׂקַשִׂים מַרְטִיט בַתָוֶךְ:

הָיָה זֶה נַחַל הַשְּׁכוּנָה,

אֲשֶׁר מֵימָיו גְּנוּבִים מִמַּעְיָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ רֹאשׁ.

עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַשְּׁסוּעָה,

מֵאֲחוֹרֵי צִמְחֵי הַבָּר,

אָרְבוּ הַנְּעָרִים הַיְּהוּדִים.

הַרְחֵק מִשָּׁם, בֵּין מַצֵבוֹת שְׁחוּקוֹת

שֶׁל בֵּית-קְבָרוֹת זָנוּחַ לְנַפְשׁוֹ מִדוֹר-דוֹרִים,

דְּרוּכִים לַקְרָב הִמְתִּינוּ הָאוֹיְבִים:

הַנְּעָרִים הַבּלְגָרִים.

הָאוֹת נִתַּן:

שְׁרִיקוֹת וְצִפְצוּפִים וּנְקִישׁוֹת בְּפַח.

אַבְנֵי חָצָץ וְחַלּוּקִים שֶׁל נַחַל נִתָּזִים

מִן הַקְּלָעִים שֶׁנִּקְלְעוּ

מִמֵּיתְרֵי קַנַּבּוֹס וְחַבְלֵי סְחָבוֹת.

אֲוִיר הוֹמֶה קָרוּעַ וּסְחַרְחַר

נוֹפֵל כְּמוֹ אֵימָה

וּמִתְרַסֵּק בְּקוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה.

בֵּית-הֶעָלְמִין הוּא שֶׁטַח הַמְּרִיבָה,

עַתִּיק מֵאֵיבָתָם שֶׁל הַנִּצִּים.

בַּלַּיְלָה הוּא שׁוֹמֵעַ נַאֲקוֹת-נֶאֱהָבִים,

בַּיּוֹם הוּא זִירָתָם שֶׁל הַשָּׂשִׂים

לִמְחֹץ צַלְעוֹת אוֹיֵב,

לִכְתּשׁ פְּרָקִים, לָדוּשׁ בָּשָׂר תּוֹסֵס

וּלְהַכְרִיז: “נִצַּחְנוּ!”

עִיֵּי-קְבָרִים פּוֹשְׁטִים זְרוֹעוֹת שֶׁל אֶבֶן

מְגוֹנְנִים עַל מְכִתּוֹת שֶׁל שֶׁלֶד מְרֻסָּק.

גִּבְעַת עָפָר פּוֹתַחַת מַחֲבוֹאוֹת,

מִקִּרְבֵיהֶן גָּחוֹת רַגְלַיִם יְחֵפוֹת,

וְהֵן מִסְתָּעֲרוֹת, גּוֹרְדוֹת רִגְבֵי טְרָשִׁים

וְשַׁעַל-שַׁעַל הֵן כּוֹבְשׁוֹת אֶת הַזִּירָה.

“עוֹד קֶבֶר בְּיָדֵנוּ!” – רוֹעֵם הַקַּפִּיטָן.

"עוֹד שְׁנַיִם! לֹא לָסֶגֶת, מְטֻמְטָם!

כְּשֶׁנָּשׁוּב הַבַּיְתָה, נִיסוּ, אֲקַצֵּץ לְךָ שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת!"

הַנְּעָרִים הַיְּהוּדִים, שְׁאִיפָתָם

לִדְרֹךְ עַל הַגִּבְעָה נֶחְסֶמֶת פֶּתַע:

מֵאַיִן צָצוּ חֲרוּמֵי הָאַף?

פָּרִים הֵם וְרַבִים כְּמוֹ כִּנִּים!

נֶאֱחָזִים הֵם בַּשִׂיחִים בְּצִפָּרְנַיִם שׁוֹתְתֹות,

אֲבָל שֵׁדִים עוֹיְנִים עוֹקְרִים

אֶת טַלְפֵיהֶם וּבִידֵיהֶם גּוּשׁ קַרְקַע!

“הֵי, סָנִיטָר! אֲנִי פָּצוּעַ! הַב תַּחְבּשֶׁת! חִישׁ!..”

וּכְמוֹ צִיצֵי כַּלָּנִיּוֹת נוֹבְטִים

רָאשִׁים קְטַנִּים מַאְדִּימִים.

הָאַלִּימוּת עוּלַת-יָמִים, רַעֲנַנָּה,

הֵפִיחָה רוּחַ עֹז בְּגִידֵיהֶם

עַד מְהֵרָה יִשְׂאוּ מַשָּׂא הַתְּהִלָּה כְּסַל-פְּרָחִים.

הָעִיר יוֹשֶׁבֶת עַל גִּבְעָה, מִנֶּגֶד.

הַחַלּוֹנוֹת צוֹפִים בְּעֹנֶג מְזֻגָּג

בַּעֲלִילוֹת מִלְחֶמֶת טְרוֹיָה פִּרְחָחִית.

“יַד מִי תִּגְבַּר?” –

שׁוֹאֵל זָקֵן עֲטוּר מְדַלְיוֹת,

שֶׁהוּא עִם הוֹד-מַלְכוּת הַצַּאר שֶׁל הָרוּסִים,

גֵּרֵשׁ אֶת הַתֻּרְכִּים מִן הַבַּלְקָן.

"וְכִי אֶפְשָׁר לִבְלֹם אֶת זֶרֶם הַחַיִּים

הָרָץ בַּכֻּתָּנוֹת הַמְטֻלָּאוֹת?

עַכְשָׁו אֲנִי סְמַרְטוּט עִם שְׁתֵּי מֶדַלְיוֹת,

אַךְ מַה זֶּה מְשַׁנֶּה?

הַנְּעָרִים שׁוֹרְצִים כְּפִטְרִיּוֹת,

וְעַד זִקְנָה עוֹד יִשָּׁפֵךְ דָּם רַב

מִן הַפְּצָעִים."

נַחְשׁוֹל הַנְּעָרִים שׁוֹטֵף בְּחֵן קַדְמוֹן.

נַחְשׁוֹל הַנְּעָרִים קוֹרֵס וְקָם,

מַבְקִיעַ וְנִבְלָם, זוֹנֵק וְשָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו.

הַנַּחַל מַאְדִּים קַלּוֹת.

הַקְּרָב מַגִּיעַ לְקִצּוֹ.

הַדִּמְדּוּמִים אֵינָם יָפִים לְדִקְדּוּקֵי קְלִיעָה.

עוֹד אֲבָנִים מִסְפָּר הוֹלְמוֹת

כְּסוֹף פָּסוּק עָמוּם וּמְקֻטָּע.

שְׁנֵי אַבִּירִים כְּחֻלֵּי מַדִּים בָּאִים,

שׁוֹלְפִים מַקְלוֹת עַל מְנָת לְהִסְתָּעֵר.

אַךְ צְבָא הַנְּעָרִים חָמַק לוֹ.

הֵם בּוֹשְׁשׁוּ לָבוֹא כִּבְמֵזִיד.

מַה טַּעַם לְקַדֵּשׁ מִלְחֶמֶת סְרָק

עַל יַחְפָנִים פְּרוּעֵי בְּלוֹרִית?

הַקַּפִּיטָן, דָּוִיקוֹ, נַעַר קְצַר-גַּפַּיִם וּמוּצָק

קוֹרֵא בְּקוֹל צָרוּד:" מָחָר נִקַּח אֶת הַגִּבְעָה!

תְּנוּ אֹמֶן בְּאַפִּי, שֶׁנִּתְפַּחֵס בַּקְּרָב!"

אָכֵן, אַפּוֹ לֹא שָׁוְא סָלַד

מוּל חֲזָקִים וַאֲצִילִים מִמֶּנּוּ.

פַּנָּס יָחִיד חָלוּד וּמְפֻחָם

הֵאִיר כְּיַהֲלוֹם עָצוּב אֶת הַכִּכָּר.

אַחִים קְטַנִּים, שׁלֹּא נָפַל בְּגוֹרָלָם לִלְחֹם,

עַתָּה הִגִּיעָה שְׁעָתָם לִצְעֹד בַּסָּךְ.

הֵם מְקַדְּמִים אֶת פְּנֵי הַחַיָּלִים

כְּמַקְהֵלָה צוֹרֶמֶת שֶׁל גּוּרִים שְׂמֵחִים.

הָעֶרֶב רַד עַל חֲגוֹרַת הַכֶּסֶף שֶׁל הַנַּחַל.

צְלִילִים שֶׁל מַנְדּוֹלִינָה מַמְתִּיקִים

שִׁירָה הַמְדַמְדֵּם שֶׁל טַחֲנַת הַקֶּמַח.

זוּגוֹת נֶאֱהָבִים יָצְאוּ לָשׂוּחַ.

דּוּמִיַּת עוֹלָם.

---

רכילות קטנה

מאת

רפאל אליעז

זִמְזוּם זְבוּבֵי סַפִּיר זָרוּעַ נְקֻדּוֹת זָהָב.

אָזְנֵי הַסּוּס מְפַרְפְּרוֹת.

נִפְנוּף זְנָבוֹ מַה הוּא אוֹמֵר?

סִימָן לַהֲנָאָה אַגַּב גְּרִיסַת הַשְּׂעוֹרִים,

אוֹ כַּעַס עַל עַזּוּת לִבָּם שֶׁל רְמָשִׂים טוֹרְדֵי נַפְשׁוֹ.

רַק הָעֶגְלוֹן אַלְבֶּרְט עָנוּד בַּעֲנִיבָה נִצְחִית

אִישׁ לֹא יוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הַשַּׁלְוָה

בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה בַּבֹּקֶר, שֶׁקֹּרוֹ הוּא קֹרַת-רוּחַ.

גַּם שַׁלְוָתוֹ נִרְאֵית שְׁמַנְמֶנֶת וּמְנֻשֶּׁמֶת כְּפָנָיו.

לְאַט-לְאַט, בְּאֹרֶךְ-רוּחַ שֶׁל שֶׁעָן זָקֵן,

נוֹגֵס הוּא פַּת רְווּיָה בְּשֶׁמֶן

שְׂפָתָיו יוֹקְדוֹת בְּלַהֶבֶת פִּלְפֵּל אָדֹם,

מִצּוּי הַתַּעֲנוּג שָׁקֵט וְחוּשָׁנִי

עַד לְעוֹרֵר חֲמַת קִנְאָה

בַּאֲנִינֵי הַטַּעַם בְּבוֹאָם לִשְׂכֹּר אֶת עֶגְלָתוֹ.

מוֹרֵט נוֹצוֹת עוֹפוֹת, שְׁכֵנוֹ גְּדַלְיָה,

מֵגִיחַ מֵעֲנַן פְּלוּמָה, וּמַעֲשֵׂה-רֵעוּת

מַמְתִּיק לוֹ לְאַלְבֶּרְט פִּתּוֹ הַצַּחֲנִית.

"יֵשׁ חֲדָשָׁה טְרִיָּה-טְרִיָּה:

שָׂרִיקָה נִפְרְדָה מִמּוֹרִיץ…"

“הְמ?!”

“יָדַעְתָּ כִּי שָׂרִיקָה נִפְרְדָה מִמּוֹרִיץ?”

“הְמ!…”

“שָׁלשׁ שָׁנִים לֹא בָּא אֵלֶיהָ…”

“לֹא מוֹרִיץ הוּא, לֹא בַּעַל, לֹא מְלָפְפוֹן…”

“הְמ… הְמ…”

“לְבַסּוֹף הֶחְלִיט, נָתַן לָהּ גֵּט…”

“הְמ!”

"עֶשֶׂר שָׁנִים חָרְקוּ בְּעֹנֶג

עַל מִטַּת בַּרְזֶל אַחַת…

עֶשֶׂר שָׁנִים שָׁמַעְתִּי אֲנָחוֹת

וְלֹא פָּצִיתִי פֶּה, שֶׁכֹּה אֶחְיֶה…"

“הְמ, הְמ!”

"לֹא מַאֲמִין? תִּבְלַע! תִּבְלַע!

עֶשֶׂר שָׁנִים, אָמַרְתִּי…

בְּעֹנֶג עַל מִטָּה אַחַת חָרְקוּ, אָמַרְתִּי.

מִטַּת בַּרְזֶל, אָמַרְתִּי…"

“הְמ?!”

“אַתָּה חוֹשֵׁב לֹא הֵם חָרְקוּ, כִּי הַמִּטָּה?”

“הְמ!”

"נָכוֹן. הֵם הִתְנַשְּׁקוּ.

אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר: שָׁמַעְתִּי גַּם גְּנִיחוֹת…

וֵאלֹהִים עָשָׂה בְּשֵׂכֶל טוֹב:

הוּא לֹא נָתַן לָהֶם תִּינוֹק…"

“הְמ, הְמ, הְמ?”

"שָׁאַלְתָּ מַה שַּׁיָּךְ?

בְּלִי תִּינוֹקוֹת לָלֶכֶת יוֹתֵר קַל…

וְהוּא הָלַךְ.

הִשְׁאִיר לָהּ בַּיִת מְסֻדָּר,

סִיֵּד אֶת הַדִּירָה בְּצֶבַע שֶׁמֶן חָדָשׁ

לִפְנֵי שֶׁהִסְתַּלֵּק…

הֶחְלִיף אֶת הַחַלּוֹן, קָנָה תַּנּוּר חַשְׁמַל…"

“הְמ, הְמ!…”

“שָׂרִיקָה מַמְזֵרְתָא, שׁוּב הִתְחַתְנָה…”

“הְמ!…”

"עַכְשָׁו מוֹשִׁיקוֹ הַסַּנְדְּלָר

חוֹרֵק אִתָּהּ…

אוֹתָה מִטָּה עַצְמָהּ!"

“הְמ, הְמ…”

"אוֹתָהּ פִּיגָ’מָה… צְהֻבָּה, יַפָּנִית…

אוֹתָהּ כֻּתֹּנֶת תְּכֵלֶת פַּסִּים שֶׁלָּהּ…"

“הְמ?!…”

"לֹא מַאֲמִין? אַל תַּאֲמִין!

תָּלְתָה אוֹתָן בְּחֶבֶל זוֹ עַל יַד זוֹ…

אֵין לָהּ בּוּשָׁה! זֶה לֹא עָצוּב, אַלְבֶּרְט?"

“הְמ!…”

"עֶשֶׂר שָׁנִים חָרְקוּ, חִבְּקוּ וְהִתְנַשְּׁקוּ

עֶשֶׂר שָׁנִים הָלְכוּ כְּמוֹ לֹא הָיוּ. זֶה לֹא עָצוּב?"

“הְמ!…”

“כָּךְ גַּם אֶצְלִי, אַתָּה יוֹדֵעַ?…”

“הְמ?”

"אֲבָל אֲנִי, יֵשׁ לִי כָּבוֹד…

אִשְׁתִּי שֶׁלִּי בָּרְחָה,

בִּרְכַּת הָאֵל עַל תַּלְתַּלֶּיהָ הַיָּפִים…

לֹא אַחֲלִיפֶנָּה בְּבַרְבּוּר מִגַּן הַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְד…"

“הְמ!…”

"אֲבָל גַּם גֵּט לֹא תְּקַבֵּל…

אֲנִי מוֹרֵט נוֹצוֹת, אָז מָה?

מוֹרֵט נוֹצוֹת עִם גַּאֲוָה שֶׁל תַּרְנְגוֹל!"

“הְמ… הְמ…”

"רוֹצָה לִשְׁכַּב עִם גֶּבֶר זָר? בְּבַקָּשָׁה!

שֶׁתִּשָּׁאֵר פִּילֶגֶשׁ!

שֶׁתִּשָּׁאֵר זוֹנָה, תִּפַּח רוּחָהּ, אָמֵן!

אֲנִי אֶתֵּן גֵּט?"

“הְמ?”

"תִּרְאֶה, הִיא עוֹד תָשׁוּב…

תִּדְפֹּק בַּדֶּלֶת וְתֹאמַר לִי: לְשַׁבָּת

כֻּתֹּנֶת לְבָנָה גִּהַצְתִּי בִּשְׁבִילְךָ…"

“הְמ, הְמ!…”

"עַכְשָׁו שֶׁכְּבָר גָּמַרְתָּ לֶאֱכֹל,

נִלְגֹּם כּוֹסִית עַרַק לִכְבוֹד

מוֹשִׁיקוֹ הַסַּנְדְּלָר, הוּא לֹא אָשֵׁם!"

"מַסְכִּים! אַךְ קֹדֶם-כֹּל

תַּרְשֶׁה לִי לְקַרְצֵף מְעַט אֶת רֹאשׁ הַסּוּס…"

---

האלבני

מאת

רפאל אליעז

בֵּין אַפְלוּלִית וּלֶהָבָה

נָע הֶרְקוּלֵס חָשׂוּף עַד טַבּוּרוֹ.

אֵין זֶה כִּי אִם אַשַּׁף-הַמַּמְתַּקִּים.

כָּל זִוּוּגֵי סֻכָּר בְּשֶׁמֶן וּבָצֵק,

כָּל חִתּוּנֵי תַּבְלִין מִזְרָח וּמַעֲרָב

עוֹלֵל בְּכֹחַ שְׁתִיקָתוֹ, הַחֲזָקָה

כְּמוֹ מֵיתְרֵי שְׁרִירָיו הַכַּבִּירִים.

עָמַד בֵּין שַׂק שֶׁל קֶמַח וְתַנּוּר

כֶּתֶם-אֲרִיחִים כְּפֶסֶל-בְּרוֹנְזָה.

הַנְּעָרִים קָרְאוּ לוֹ “הַגִּ’ירָף”

בְּשֶׁל צַוַּאר-הַצְּרִיחַ וְרֹאשׁוֹ הַמָּאֳרָךְ,

וְהַגְּדוֹלִים – “אַלְבָּן”.

בְּשִׁפּוּלֵי מִצְחוֹ חַצְּבוּ עֵינָיו לְעֹמֶק

כִּשְׁתַּיִם בְּאֵרוֹת שֶׁמֵּימֵיהֶן פִּסָּה שֶׁל תְּכֵלֶת מַרְטִיטָה.

אֲנִי זוֹכֵר מַבָּט שֶׁלּוֹ שׁוֹאֵל אֶל מֶרְחַקִּים

אֶל הַרְרֵי מוֹלֶדֶת עַרְפִלִּית:

אַלְבַּנְיָה אֶרֶץ הַחַלְבָה וְהַבּוּזָה.

“בָּהֶם” – הָיָה אוֹמֵר אָבִי – יֵשׁ גַּם אַנְשֵׁי

תּוֹרָה וְהַשְׂכָּלָה וְלוֹחֲמִים לַחֹפֶשׁ.

אֲנִי תָּפַרְתִּי חֲלִיפָה לְבַעַל דְּפוּס אַלְבָּנִי.

אֲשֶׁר שָׁמַע שָׁלשׁ שָׂפוֹת וְגַם תֻרְכִּית…"

הַיּוֹם נִרְאֵית לִי תְּמִימוּתוֹ הַגְּבַרְתָנִית

רַחֲבַת-גַּלִּים שְׁקֵטִים וּמְפַקַּחַת,

אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה מַרְאֶה קָסוּם,

אֲשֶׁר שִׁנָּה אֶת הַבָּעַת-פָּנָיו הָאַבְנוּנִית

לְפִי הָאֵשׁ הַמְשַׂחֶקֶת בַּתַּנּוּר.

בְּפֶתַח מַרְתְּפוֹ הָאַפְלוּלִי

יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד שָׁעוֹת, לְהִתְבּוֹנֵן

בְּקֻבִּיּוֹת הַדְּבַשׁ שֶׁהוּא יָצַק

אֶל פִּי הַדּוּד

בַּשְּׂרָף הָעִנְבָּרִי בְּהִשָּׂרְפוֹ בַּדֹּפֶן הַלּוֹהֵט

וּמְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל נִיחוֹחַ שֶׁל סֻכָּר חָרוּךְ.

מַרְאֵה הַחֹמֶר הַדָּבִיק בַּתַּרְוָדִים

מָשַׁךְ אֶת לְשׁוֹנִי אֶל הַמִּרְקַחַת הַיּוֹקֶדֶת.

כִּכְלוֹת תַּעֲלוּלָיו הַנִּפְלָאִים

הָיָה הוּא מְגַלְגֵּל הַדּוּד אֶל הֶחָצֵר

וְשָׁם, לְיַד שֹׁקֶת-הַשַּׁחַם הַמְּלֵאָה

שִׁיֵּף שִׁרְיוֹן הַפִּיחַ בְּכַפּוֹ הָעֲצוּמָה.

מִשֶּׁצֻּחְצַח מִלְבַר הָיוּ פְּנֵי הַכּוּשִׁי

לוֹבְשִׁים נְחשֶׁת מַבְרִיקָה

וְכָל קְרָבָיו הַמְּתוּקִים אֲשֶׁר מִלְּגוֹ

הוֹתִיר שָׁלָל לְפִרְחָחִים רַעַבְתָנִים.

קִרְצַפְנוּ בִּטְלָפַיִם מֻשְׁחָזוֹת,

לִקַּקְנוּ כְּגוּרִים גְּזִיזֵי הַמְּגָדִים

שֶׁהָאַלְבָּנִי הָעֲנָק קָצַב בְּרֹחַב-יָד.

כִּכְלוֹת סְעֻדָּתֵנוּ אַצְנוּ לַעֲזֹר לוֹ

טִלְטַלְנוּ אֶת הַדּוּד וֶהֱטַלְנוּהוּ, כִּבְיָכוֹל,

עַל חַרְצֻבּוֹת-בַּרְזֶל כְּבֵדוֹת

וְהַנָּסִיךְ, בִּדְמוּת שֶׁל דוּד

נָקִי וּמְמֹרָט, פְּקָדוּהוּ חַלּוֹמוֹת יָפִים

וְהִשְׁתַּזֵּף לָרוּחַ וְלַכְּפוֹר

שָׁפוּף לְמַרְגְּלוֹת מַלְכַּת הַשֶּׁלֶג, בְּחִירַת-לִבּוֹ.

אוֹ שֶׁמָּא יִשָּׁאֵר שָׁבוּי לָנֵצַח בְּמַרְתֵּף,

מֵעָיו חוֹמְרִים וְתוֹסְסִים

וְהָאַלְבָּנִי הַתָּמִיר גּוֹחֵן עָלָיו,

מוֹזֵג נֹפֶת צוּפִים, מִשְׂרוֹת דְּבוּשׁוֹת,

וְאֶל הַבְּלִיל נִלְוִים זְבוּבִים יְרַקְרַקִּים,

עַכְבִישִׁים זְרִיזִים, דְּבוֹרִים שֶׁל מַלְמָלָה?

גַּן-עֵדֶן שֶׁל אִי-סֵדֶר לְמוֹפֵת,

שֶׁל תַּבְלִינִים קוֹפְצִים אֶל מִשְׂרָפוֹת סֻכָּר,

עֲנָק אִלֵּם זֶה הַבּוֹחֵשׁ וּמְנַצֵּחַ

עַל קְדֵרָה חוֹרֶקֶת וּמְצַלְצֶלֶת בְּיָדוֹ הַשְּׂעִירָה,

מָתַי תֶּחְדַּל?

יִסְלַח לִי אֱלֹהִים, אֲבָל אֲנִי פִּלַּלְתִּי

שֶׁיּוֹם וְלַיְלָה אֶסְתַּכֵּל בְּאַשָּׁפִי,

בָּרְמָשִׂים קְטוּעֵי-כָּנָף הַמִּתַמְזִּגים עִם הָעִסָּה,

עִם קֶצֶף הַחֶלְבּוֹן וְהַשַּׁמֶּנֶת

וּמוֹסִיפִים לַמַּעֲדָן גַּם טַעַם שֶׁל קָרְבַּן עוֹלָה.

קוֹמַת סְלָעִים זוֹקֵף לְרֶגַע “הַגִּ’ירָף”.

כַּמָּה אֶגְלֵי-זֵעָה עָבִים נוֹשְׁרִים אֶל תּוֹךְ הַדּוּד,

יָדָיו הוּא מְקַנֵּחַ בְּשַׂקֵּי הַשֻּׁמְשֹׁם,

בּוֹעֵט בַּעֲרֵמַת הָאֱגוֹזִים,

דּוֹלֵג עַל צִנְצְנוֹת הַזַּעְתָר וְהַצִּפֹּרֶן,

וּבְרִחְרוּחַ קַל חוֹלֵף עַל כַּרְכֻּמִּים

פּוֹרֵשׂ מַרְבָד זָעִיר עַל הָרִצְפָּה

קוֹרֵס עָלָיו, וְלַחַשׁ תְּפִלָּתוֹ

שֶׁל הָאַשָּׁף נִמְזָג בְּצִיּוּצֵי הַלֶּהָבוֹת.

פָּנָיו הָרְחָבִים כִּפְנֵי בָּקָר גִּזְעִי

עוֹמְדִים בִּנְהָרָה שֶׁל אשֶׁר וּדְבֵקוּת

כְּאִלּוּ מִכְמַנֵּי הַמְּתִיקָה כֻּלָּם

נִגְלוּ לְפֶתַע בְּחִיּוּךְ אֶחָד.

בֵּית-הַמְּלָאכָה מֵאִיר כְּמוֹ הֵיכַל גְּלוּקוֹזָה,

מוּחַמַד הַנָּבִיא יוֹרֵד מִן הַתִּקְרָה

וּמְלַטֵּף בְּמִטְפַּחְתּוֹ כַּדִּי הַחֶרֶס הַסְּדוּרִים עַל הַמַּדָּף

---

סמטת המעדנים

מאת

רפאל אליעז

גַּן-עֵדֶן בִּזְעֵיר-אַנְפִּין

בִּשְׁבִיל בָּאֵי-עוֹלָם בִּזְעֵיר-אַנְפִּין.

עָלָיו אֲנִי מוֹדֶה לְךָ, בּוֹרֵא הַהַפְתָּעוֹת,

בְּשֵׁם הַנְּעָרִים הַמְשַׁיְּטִים בְּנַחֲלֵי-סֻכָּר,

בְּשֵׁם הַנְּעָרוֹת הַמַּפְלִיגוֹת

בְּתוֹךְ מִפְרָשִׂיּוֹת שֶׁל דְּבַשׁ!

מִמַּעֲבֵי הַצֵּל שֶׁל הַבָּתִּים הָעֲקֻמִּים

גָּחִים הַנְּעָרִים,

יוֹרִים עֵינֵי סַפִּיר,

יוֹרִים עֵינֵי פֶּחָם

אֶל דוּכָנִים פְּרוּשִׂים, הַמַּצִּיעִים

כָּל מַאֲפֵה-תַּנּוּר בִּלְבוּשׁ פּוּרִים:

גִּידֵי בָּצֵק נַחְשׁוֹנִיִּים

עוּגוֹת פְּרִיכוֹת עַל שֶׁלֶג מְמֻתָּק,

סַהֲרוֹנִים מְשֻׁמְשָׁמִים,

סֻפְגָנִיּוֹת מְקֻצָּפוֹת,

דֻּבְשָׁנִיּוֹת עִם כֶּתֶר-דֻּבְדְּבָן בּוֹצֵץ,

לֵצִים שֶׁל שׁוֹקוֹלָד,

דֻּבִּים מְפֻטָּמִים פֵּרוֹת-גָּבִישׁ,

בּוּרֶקַאס אֲבוּסוֹת גְּבִינָה וָתֶרֶד,

וְעוֹד הַבְלֵי-עוֹלָם, שֶׁבִּזְכוּתָם

הַבִּלְתִּי-מְעֻרְעֶרֶת מַפְלִיאִים לְהִוָּלֵד

יִצְרֵי-לֵבָב טְמִירִים, שֶׁמִּכֹּחָם

נִרְקֶמֶת הֲוָיַת חַיֵּינוּ

לְמִן מִשְׂחַק הַמַּחֲבוֹאִים וְעַד

גִּלּוּי הַמַּצֵבָה עַל גּוּף עָרוּךְ

כְּעֵין שֻׁלְחַן-מִשְׁתֶּה לְתוֹלָעִים.

סִמְטַת מַעֲדַנִּים כָּזוֹ,

שֶׁמֵּעָלֶיהָ לֹא יִכְבֶּה הַסַּהַר

מִימָמָה עַד יְמָמָה,

לֹא דִּמְיוֹנִי הַמְיֻחָם בָּדָה.

אִמִּי מָשְׁכָה אַחַת לְחֹדֶשׁ אֶל הַשּׁוּק,

אֶת שְׁנֵי בָּנֶיהָ, צֶמֶד תְּאוֹמֵי-כִּעוּר,

אֲשֶׁר בְּנָעֳצָם הָאֶצְבָּעוֹת

בְּנַקְנִיקֵי-רַחַטְלוּקוּם,

עַכּוּזֵיהֶם הָיְתָה צוֹבֶטֶת

וְאֶת פְּרוּסַת הַמַּעֲדָן – דָּבִיק וְרַכְרוּכִי –

לוֹעֶסֶת בְּעַצְמָה.

יַלְדוּת שׁוֹחֶרֶת טֶרֶף בְּהָרֵי חַלְבָה,

תּוֹקַעַת סַכִּינִים שֶׁל עֵץ בְּשַׂק שֶׁל תְּאֵנִים,

עִתִּים יוֹרֶדֶת לְרַחְרֵחַ בְּאַבְקַת רוֹכֵל,

שֶׁרַק בְּגַן-הַתַּבְלִינִים נִמְכֶּרֶת.

רִבַּת הַשּׁוֹשַׁנִּים זוֹחֶלֶת אֶל חִכִּי

וּמַעֲלָה אֶת חֲלוֹמִי אֶל עָב שֶׁל קְטֹרֶת

וְעַצְמוֹתַי מְצַלְצְלוֹת

וְהַסִּמְטָה שׁוּב מִתְאַכְלֶסֶת שִׁגְעוֹנוֹת שֶׁל דְּבַשׁ קָלוּי

וּנְחָשִׁים שֶׁל אִזְמָרַגד רוֹתֵחַ

רָצִים בַּדּוּכָנִים!

לָשׁוֹן דַּקָּה שֶׁל חֲתוּלָה רוֹשֶׁמֶת

וְרָדִים אֲדַמְדַּמִּים עַל פְּנֵי הַנְּעָרוֹת

שֶׁבָּאוּ לְהָצִיץ בַּמַּמְתַּקִּים,

וּכְשֶׁבַּרְנָשׁ חָצוּף מַצִּיעַ בְּחִיּוּךְ שֶׁל קֶמַח

כִּבּוּד-חִנָּם, כָּל הַכִּכָּר דוֹעֶכֶת

וְהֵן שָׁבוֹת הַבַּיְתָה לְסַפֵּר וּלְסַפֵּר.

מֵעֵבֶר לַזְגוּגִית שְׁלוּגָה

גְּבִינוֹת עִנְבָּר מַעְפִּילוֹת

גִּירַלְדּוֹת שֶׁל נַקְנִיק מַעֲלוֹת גִּרוּי

לִנְגֹּס, לִקְרֹעַ, לִנְהֹם מֵאשֶׁר פִּרְּאוֹנִי.

רִירִים חַמִּים וּשַׁאֲגַת עֶרְגָה

הוֹרְסִים מִצְווֹת שֶׁנִּלְמְדוּ בְּרֹב עָמָל.

הַנְּעָרִים רוֹמְסִים בְּשִׁנֵּיהֶם

עָלִים שֶׁל כְּרוּב מָלֵא קָצוּץ,

פְּתוֹתֵי תֶרֶד עִם בִּצְבּוּצֵי שַׁמֶּנֶת.

דִּגְדּוּג נָעִים מַרְטִיט דָּפְנֵי הַחֹטֶם

חֶרְדַּת דְּמָמָה וְלַעַס מְכֻנָּס מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן.

דְּמָעוֹת שֶׁל תַּאֲוָה עוֹטְפוֹת אֶת טְרַף הַגֶּפֶן

וְהַקֵּבָה אוֹמֶרֶת חַג.

הָעַרְמוֹנָר קוֹרֵא: “יוֹקְדִים, יוֹקְדִים!”

מַפּוּחַ זַעֲרוּר שׁוֹרֵק בַּגֶּחָלִים.

הָעַרְמוֹנִים מְפַצְפְּצִים בְּסַבְלָנוּת קְדוֹשִׁים,

קְלִפּוֹת חוּמוֹת רֵיחָנִיּוֹת

עוֹנוֹת מִן הַכִּירָה בְּדִקְדּוּקֵי צִיוּץ

וּמִתְהַפְּכוֹת כְּמוֹ רַקְדָנִיּוֹת שְׂרוּפוֹת

וּמִתְעַלְפוֹת מֵעֹצֶם רֵיחַ קִנָּמוֹן.

---

הקטטה

מאת

רפאל אליעז

רֹאשׁ-אֲבַטִיחַ וְתוּת-יַעַר שְׁנֵי אַחִים.

לֹא שְׁנֵי אַחִים, שְׁנֵי יְרָחִים (שֶׁל דְּלַעַת).

לֹא יְרָחִים שֶׁל דְּלַעַת, שְׁנֵי לְבָבוֹת-סֻכָּר.

טוֹבֵי הָעִיר וְהַשְּׁכוּנָה,

סוֹחֲרֵי יֵינוֹת זוֹרְחִים.

רֹאשׁ-אֲבַטִיחַ וְתוּת-יַעַר שְׁנֵי אַחִים.

בֵּין הַגַּגּוֹת פְּגוּמֵי הָרְעָפִים

הַשֶּׁמֶשׁ מִדַדָּה.

מִבֵּית-מַרְזֵחַ יְרַקְרַק זוֹנְקִים שְׁנֵי הָאַחִים. רוֹתְחִים!

קוֹל צְעָקָה נִכְפָּל

מַחֲרִיד טוּרֵי הָעֲצִיצִים שֶׁל הַשָּׁכֵן מוֹרֶנוֹ.

דִּגְלֵי-כְּבִיסָה שׁוֹחֲרֵי חֵרוּת וָרוּחַ

קוֹרְסִים עַל הַמִּרְפֶּסֶת.

הָאַנְקוֹרִים שׁוֹתְלִים עַצְמָם עַל הַסְּכָכָה מִנֶּגֶד.

סִימָן שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת-אֱמֶת.

מַה מִּתְרַחֵשׁ?

“שְׁנֵי בַּקְבּוּקֵי עַרַק אָחַז בָּהֶם טֵרוּף!”

פּוֹסֵק לָה צַ’לְקָה הַצּוֹלֵעַ.

לֹא בַּקְבּוּקִים – שְׁוָרִים!"

מַתְרִיס נֶגְדּוֹ לִיאַצִ’י הַחַלְפָן.

“הֵם בּוֹעֲרִים כְּנַקְנִיקִים בְּאַלְכּוֹהוֹל, וְזֶה הַכֹּל!”

רֹאשׁ-אֲבַטִיחַ יַד-לַפִּיד הֵטִיחַ

בְּרֹאשׁ תּוּת-יַעַר:

“אֲנִי אַרְאֶה לְךָ מִי הַמַּמְזֵר וּמִי הוּא בֶּן-זוֹנָה!”

וְהַמֻּכֶּה מֵשִׁיב נָעִים וְאִמָּהִי:“בֶּן-כֶּלֶב, סַכָּנָה!”

תְּקִיעָה בֵּין אָשָׁךְ וְיָרֵךְ.

רֹאשׁ-אֲבַטִיחַ מְפַשְׁפֵּשׁ בְּמִכְנָסָיו,

בּוֹדֵק אִם לֹא נִמְחַץ לַחֲלוּטִין כֹּחַ-הַגַּבְרָא.

“אָחִי, אָחִי, אֲנִי אֶטְחַן אֶת עַצְמוֹתֶיךָ!”

קוֹל שְׁאָגָה קָצָר

וְאַחֲרָיו חִרְחוּר שֶׁל בְּהֵמָה גּוֹסֶסֶת.

“מַה זֹּאת לָהֶם?” – שׁוֹאֵל לָה צַ’לְקָה הַצּוֹלֵעַ.

" רֹאשׁ-אֲבַטִיחַ וְתוּת-יַעַר שְׁנֵי אַחִים,

אֲבָל מֵאַהֲבַת אַחִים כָּזֹאת

צוֹמְחִים פִּרְחֵי צַחֲנָה…"

"בְּכָל-זֹאת, אֵין קְטָטָה בְּלֹא סִבָּה, "טוֹעֵן לִיאַצִ’י הַחַלְפָן.

“וְהַסִּבָּה,” אוֹמֶרֶת סַבְתָּא בּוֹקָה, "קוֹץ-קִנְאָה.

הַקּוֹץ נִנְעָץ בֵּין לִבְבוֹת-סֻכָּר

וְהִתְרַסֵּק בְּעֵינֵיהֶם.

וְכִי אֵינְכֶם רוֹאִים שֶׁהֵם סוּמִים?"

“וַדַּאי!” נִכְנֶסֶת אֵשֶׁת הַקַּצָּב.

"הַקּוֹץ קוֹרְאִים לוֹ אֶסְתֵּרִיקָה.

רַכָּה הִיא כִּגְבִינָה וּלְבָנָה כְּקֶמַח."

"אֲבָל מִזֶּה וְעַד בוּרֵקָה אֲפוּיָה

עוֹד רְחוֹקָה הַדֶּרֶךְ…"

"מַה יֵּשׁ? סְחוֹרָה כָּמוֹהָ לֹא יַזִּיק

לָהּ לַעֲמֹד עוֹד קְצָת עַל הַמַּדָּף…

יְדֵי זָהָב לָהּ… וּבַקָּדְקֹד – פִּלְפֵּל…"

“עַל צַוָּארָה הַבַּרְבּוּרִי נִתְלוּ שְׁנֵי הָאַחִים…”

"הִיא בָּאֶחָד בּוֹעֶטֶת בְּרֹב חֵן,

וּבַשֵּׁנִי בַּעֲנָוָה חֲמַקְמַקָּה…"

“וּבַשְּׁלִישִׁי תִּבְחַר גַּם תִּנָּשֵׂא לוֹ!”

רֹאשׁ-אֲבַטִיחַ וְתוּת-יַעַר שְׁנֵי אַחִים.

סוֹחֲרֵי יֵינוֹת זוֹרְחִים.

הַאִם כָּבָה אוֹר בִּינָתָם לְפֶתַע?

מָה הַדָּבָר?

“שְׁטֻיּוֹת!” –צוֹחֶקֶת אֵשֶׁת הַפֶּחָח וֶנְטוּרָה.

"לֹא אַהֲבָה, כִּי מַעֲשֵׂה הִמּוּר.

אֶחָד זָכָה, שֵׁנִי כּוֹפֵר.

אֶחָד טוֹעֵן: ‘שֶׁלִּי!’

שֵׁנִי רוֹטֵן: ‘רַמַּאי!’

“אַי, אַי! – פִּיּוֹת רָכִיל אוֹכְלִים אֶת הַשְּׁכוּנָה.”

נוֹאֶקֶת סַבְתָּא בּוֹקָה.

אֲנִי בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי אֵיךְ הוּא, רֹאשׁ-אֲבַטִיחַ,

מַשְׁלִיךְ מִלָּה חַדָּה כְּמוֹ סַכִּין

עַל רֹאשׁ זִמְבּוּל הָאִמָּא.

אָמַר לָהּ בְּעֵינַיִם שֶׁל רוֹצֵחַ:

'זֶה לֹא עִסְקֵךְ, זְקֵנָה, לִפְסֹק בְּעִנְיָנִים שֶׁל לֵב.

לְכִי אֶל הַמִּטְבָּח. דַּבְּרִי אֶל הַכַּרְפַּס, הָרִיחִי פֶּטְרוֹסִיל!'

אָזְנַי נָפְלוּ מֵרֹב בּוּשָׁה.

זִמְבּוּל בָּכְתָה בְּלִי קוֹל,

אַךְ הַדְּמָעוֹת הָיוּ שֶׁל דָּם.

תּוּת-יַעַר נִתְרַתַּח וְהִתְנַפֵּל עָלָיו,

וְאֶת הַסּוֹף אַתֶּם רוֹאִים.

הָיוּ הֵם שְׁנֵי אַחִים טוֹבִים. בִּגְלַל אִמָּם

הֵם נֶהֶפְכוּ לִשְׁנֵי אוּדֵי-שִׂנְאָה בּוֹעֶרֶת!

לֹא אֶסְתֵּרִיקָה אֲשֵׁמָה וְלֹא הִמּוּר!

הַיְצָרִים עוֹשִׂים אֶת הָאַלּוֹן לְרֶמֶץ…"

בָּזֶה הָרֶגַע פֶּלֶג-דָּם נִתַּז מֵרֹאשׁ-אֲבַטִיחַ.

“קַיִן וְהֶבֶל, קַיִן וְהֶבֶל,” צָעֲקוּ שְׁכֵנִים.

“הִרְגוּ אוֹתִי!” – צָוַח תּוּת-יַעַר,

“הִרְגוּ אוֹתִי! אֲנִי הוּא קַיִן!”

שׁוֹטֵר רְחַב-כְּתֵפַיִם

הֵסִיר אֶת מִצְנַפְתּוֹ הַיְרֻקָּה.

הוּא כָּל הָעֵת הִשְׁגִּיחַ בַּנִּצִּים

בְּסַבְלָנוּת בַּלְקָנִית.

עַכְשָׁו הִנְחִית כַּפּוֹ עַל קַיִן וְקָרָא:

"שׁוֹטֶה! שׁוֹטֶה וִיהוּדִי עוֹד לֹא רָאִיתִי.

אֱחֹז בְּרֹאשׁ אָחִיךְ, שֶׁלֹּא יִפֹּל מֵעַל כְּתֵפָיו.

בְּלִי רֹאשׁ כֵּיצַד יֹאמַר דִּבְרֵי עֵדוּת בַּחֲקִירָה?

“לַמִּשְׁטָרָה!”

אֲבָל עַל סַף הַמִּשְׁטָרָה

צָנַח רֹאשׁ-אֲבַטִיחַ עַל חֲזֵה אָחִיו

וְלֹא זְקָפוֹ לָנֵצַח…

---

שכנים טובים

מאת

רפאל אליעז

פַּנַּס רְחוֹב זוֹלֵג דְּמָעוֹת שֶׁל פִּיחַ.

רָחֵל, מַלְכַּת הַחֵן שֶׁל הַשְּׁכוּנָה,

יוֹדַעַת לְהַשְׁכִּים וּלְקַרְצֵף

שְׂרִידֵי חֲלוֹם מֵעַפְעַפֶּיהָ הַכְּבֵדִים.

טִפּוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ צוֹנֵנָה

מְרַטְּטוֹת עַל הָרִצְפָּה הַלְּטוּשָׁה.

עֵת בַּעְלָהּ חוֹמֵק בְּעַרְפֶל הַבֹּקֶר

נוֹתָר בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הַמִּטְבָּח

בּשֶׁם בְּגָדָיו הַנְּקִיִּים.

הוּא לֹא עָשִׁיר מִכָּל בַּעַל-מְלָאכָה אַחֵר,

אַךְ לוֹ חוּשׁ הוּמוֹר מָרִיר-מָתוֹק

וְאֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת לִפְרֹט עַל מַנְדּוֹלִינָה.

לֹא בְּלִי הִסּוּס רָחֵל בָּחֲרָה בּוֹ,

בְּמוֹרְדוֹ הַסַּפָּר, לְדַעַת רֵעוֹתֶיהָ

הִיא רְאוּיָה לְבֶן-זוּג נַעֲלֶה מִמּוֹרְדוֹ.

פָּתְחָה רָחֵל אֶת דֶּלֶת הַמִּטְבָּח,

הֵעִיפָה עַיִן לֶחָצֵר, לַעֲרוּגַת הַפִּלְפְּלִים הָאֲדֻמִּים.

מַשָּׁב שֶׁל רוּחַ זְדוֹנִית טָרַף

צַמּוֹת רֹאשָׁהּ, שֶׁנִּתְבַּדְרוּ לְרֶגַע.

רָחֵל, מַלְכַּת הַחֵן שֶׁל הַשְּׁכוּנָה,

הֵטִילָה מְלֹא הַדְּלִי אַשְׁפָּה בַּפַּח

וְבַת חֵרוּת רַעֲנַנָּה חָזְרָה

אֶל רֵיחַ הַבְּצָלֵים הָרוֹחֲשִׁים

עַל הַמַּחֲבַת.

כִּסְתָה אֶת הַפְּתִילָה

וְחָשָׁה לַמִּרְפֶּסֶת וְתָלְתָה עַל מַעֲקֵה הָעֵץ

שְׁטִיחַ צֶמֶר צִבְעוֹנִי, מַתְּנַת כְּלוּלוֹת,

שֶׁיִּתְאַוְרֵר מְעַט, וּלְהָצִיץ

אֶל זַ’קוֹ הַנַּפָּח, שְׁכֵנָהּ הַטּוֹב.

רָחֵל, מַלְכַּת הַחֵן שֶׁל הַשְּׁכוּנָה,

שׁוֹמַעַת הֹלֶם תֹּף בַּרְזֶל

וּמִדֵּי פַּעַם זַ’ק הַנַּפָּח

נוֹשֵׂא אֶת פַּטִּישׁוֹ אֶל-עָל לְאוֹת בְּרָכָה,

מַצִּיג חָזֵהוּ הַשָּׂעִיר וּרְחַב הַגֶּרֶם

וּבְקוֹל עֲנוֹת שַׁלְוָה אוֹמֵר:

"חֲבָל שֶׁאַתְּ כְּבָר נְשׂוּאָה, יְפֵהפִיָּה!

רַחֲמִי עָלַי וּקְחִי מִמֶּנּוּ גֵּט

וְיַחַד נְחַשֵּׁל בַּלַּיְלָה נַעַר חֶמֶד

עַל שֵׁם אָבִי הַמֵּת, שֶׁכֹּה אָהַב אוֹתָךְ."

"כֵּן, כַּמּוּבָן, נִקְרָא לַבֵּן מוֹשִׁיקוֹ.

אֲבָל תְּחִלָּה נִמְצָא לְךָ כַּלָּה,

אֲנִי אֶהְיֶה לְךָ הַסַּנְדָּקִית וּמוֹרְדוֹ הַסַּנְדָּק."

"רָחֵל, רָחֵל, הַצְּחוֹק שֶׁלָּךְ בּוֹעֵר לִי

כְּפִּלְפֵּל בְּתוֹךְ הָאֹזֶן,

עַד הַכָּבֵד יוֹרֵד לִי וְשׂוֹרְפוֹ.

אִם לֹא תִּהְיִי אִשְׁתִּי, רָחֵל,

אֲנִי נִשְׁאָר רַוָּק נִצְחִי…"

“וְרֵיק מִדְּאָגוֹת יִהְיֶה לִבְּךָ.”

"מוּטָב שְׁכֵנָה טוֹבָה מֵאֵשֶׁת-חֵיק שְׂנוּאָה.

אִם לְעֵצָה שֶׁלִּי תִּשְׁמַע וְלֹא תּוֹצִיא

אוֹתִי מִן הַשַּׁלְוָה הַמְּתוּקָה בַבֹּקֶר

אֶתֵּן לְךָ מָנָה שֶׁל חֲצִילִים מְטֻגָּנִים בְּשׁוּם.

אִם לֹא תִּשְׁמַע – אֶת שֶׁמֶן הַמַּחֲבַת

אֶשְׁפֹּךְ עָלֶיךָ, תַּרְנְגוֹל אָבוּס."

רָחֵל, מַלְכַּת הַחֵן שֶׁל הַשְּׁכוּנָה,

מְנַעֲנַעַת נִיעַ קַל אֶת חֲצִילֵי שָׁדֶיהָ,

וְחִישׁ חוֹמֶקֶת אֶל חַדְרָה הַחַם

וּמַשְׁקִיטָה אֶת עֲצַבֶּיהָ הַמְּרוּטִים

בְּשִׁיר דּוֹדִים אַכְזָר מָלֵא עַצְבוּת

מִן הָרוֹמַנְסוֹת, שֶׁלָּמְדָה מִסָּבָתָהּ אֶסְתֵּר.

---

העגלון מרקדו

מאת

רפאל אליעז

זְקָנוֹ הוּא מְנִיפָה פְּרוּשָׂה וּמִתְבַּדֶּרֶת.

הָרוּחַ מַקְנִיטָה אוֹתָהּ.

גִּצִּים שֶׁל כְּפוֹר כָּחֹל

נוֹקְדִים אֶת אַדַּרְתּוֹ הַמְרֻפֶּטֶת,

וְהֶבֶל הָעוֹלֶה מִן הַטְּלָאִים

בְּהֶבֶל פִּיו נוֹגֵעַ.

יָדוֹ אוֹחֶזֶת בְּמוֹשְׁכוֹת סוּסָה מִרְשַׁעַת

מִפַּחַד פֶּן תִּבְרַח בְּשֶׁל צְלִיפוֹת הַקֹּר.

מַקִּישׁ בְּדֶלֶת הַזְכוּכִית הַמְעֻרְפֶּלֶת

קוֹצֵב פְּקֻדּוֹת לַחֶנְוָנִי זַקִּיטוֹ:

"חֲצִי כִּכָּר מִן הַשָּׁחֹר.

בֵּיצָה אַחַת מִן הַגְּדוֹלוֹת.

שֶׁמֶן בְּעַיִן טוֹבָה.

פִּלְפֵּל חָרִיף הַרְבֵּה.

מֶלַח מְעַט."

תַּחַת שְׂפָמוֹ שֶׁל הָעֶגְלוֹן

נִפְלַט חִרְחוּר-אֵימִים לְבַל יֻטְרַד:

לְעֵת הַסְּעֻדָּה אֵינֶנּוּ מָשׁ מִן הַמָּקוֹם

אֲפִלּוּ תְּכַסּוּהוּ פָּז!

הוּא מִתְרַפֵּק אֶל סוּסָתוֹ

רַחֲבַת הַשֵּׁת, שְׂתוּמַת הָעַיִן

וְחֹם יִסְפֹּג מִפַּרְוָתָהּ הַמַּרְטִיטָה.

כְּשֶׁמֶּרְקָדוֹ הָעֶגְלוֹן גּוֹרֵס פִּתּוֹ,

כְּשֶׁגְּרוֹנוֹ מְלַעֲלֵעַ רִיר מָתוֹק

וּמִשְּׂפָתָיו מַפְצִיעַ קֶצֶף מְפֻלְפָּל,

כְּשֶׁפִּזְמוֹן הַזַּבָּנִים עוֹנֶהוּ בְּלִקְלוּק קָצוּב –

רְחוֹב הַיְּהוּדִים קָם לִתְחִיָּה.

---

בן החיט

מאת

רפאל אליעז

בֶּן הַחַיָּט הָיָה כְּכָל בְּנֵי-הַחַיָּטִים:

שְׁמַנְמַן שֶׁלֹּא לְפִי הֶשֵׂג יָדוֹ שֶׁל אַבָּא.

רַק עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ גִּלְגֵּל כְרֵסוֹ

וְרָץ אַחֲרֵי כַּדּוּר הָרֶגֶל כְּכַדּוּר.

“לַחַג,” הִבְטִיחַ פַּעַם הַחַיָּט, "אֶתְפֹּר לְךָ

חֻלְצָה שֶׁל סְפּוֹרְט נֶהְדָּרָה."

הַבְטָחָתוֹ הִשְׁלִים הָאָב לַחַג,

אַךְ לֹא לַחַג הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה,

כִּי אִם לַחַג דְּאֶשְׁתָּקַד, וְהַסְּלִיחָה עִמּוֹ,

וּמִנִּי אָז לָמַד בֶּן הַחַיָּט לִסְלֹחַ.

אָכֵן, בְּלֵב כָּבֵד סָלַח לוֹ

אַךְ לֹא מֵרֵר בִּבְכִי, כִּי אִם עָלָה

עַל עֵץ הַתּוּת שֶׁבַּגִּנָּה הָעֲלוּבָה

וִיגוֹנוֹ הִמְתִּיק בְּגַרְגְּרִים חֲמַצְמַצִּים

סָפֵק וְרֻדִּים סָפֵק יְרַקְרַקִּים.

יָשַׁב כְּמוֹ סְנָאִית נִכְלֶמֶת עַל עָנָף

וְעַל הָעָוֶל שֶׁנִּגְרַם לוֹ הִתְאוֹנֵן

לִפְנֵי הַנְּסִיכָה שֶׁלֹּא מִכְּבָר הִכִּיר

בְּסֵפֶר אַגָּדוֹת יָשָׁן, שֶׁמְּצָאוֹ בְּפַח הַזֶּבֶל.

עָשָׂה דַּרְכּוֹ בֵּין עֲבָדֶיהָ,

קַד לָהּ קִדּוֹת שִׁבְעִים,

בְּיָד אַחַת נִפְנֵף בְּכוֹבָעוֹ

וּבַשְּׁנִיָּה הִגִּישׁ לָהּ פֶּרַח שֶׁקָּטַף

מִתּוֹךְ הָעֲרוּגָה שֶׁלִּשְׁכֶנְתָּם מָרִיָּה.

מָרִיָּה, תְּבֹרַךְ מֵאֵל, אִשָּׁה בַּת כְּפָר הָיְתָה,

גְּמִישַׁת בָּשָׂר וַעֲגֻלָּה, שׁוֹפַעַת חִיּוּכִים,

וּפֶה קָטָן הָיָה לָהּ – דֻּבְדְּבָן אָדֹם

יוֹרָה שְׁרִיקוֹת וַהֲבָרוֹת קְטוּעוֹת,

לַנְּעָרִים הִיא מַמְתַּקִּים חִלְּקָה בְּרֹחַב-יָד,

לַנְּעָרוֹת סְרָטִים וְכַפְתּוֹרִים,

אֲבָל אֲבוֹי לְשׁוֹדְדֵי פְּרָחֶיהָ!

"חֲבָל שֶׁאַבָּא לֹא אוֹהֵב אוֹתְךָ, יַלְדִּי,

וְלֹא תָּפַר לְךָ בְּגָדִים כִּלְנָסִיךְ.

אֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ חוֹגֵר פִּגְיוֹן-זָהָב,

נוֹעֵל זוּג מַגָּפַיִם שֶׁל צְבִיָּה חוּמָה,

חוֹבֵשׁ מִגְבַּעַת עִם נוֹצַת טַוָּס…

אַךְ בְּלִי בִּגְדֵי נָסִיךְ, שֶׁאַבָּא לֹא תָּפַר,

כָּל הַמַּרְאֶה שֶׁאָנֹכִי רוֹאָה עָצוּב…

חֲבָל שֶׁאַבָּא לֹא אוֹהֵב אוֹתְךָ, חֲבָל…"

עַכְשָׁו תָּבִינוּ לָמָּה יָד שָׁלַח הַנַּעַר

וּפֶרַח מִגִּנַּת מָרִיָּה הוּא קָטַף.

הוּא הֱטִילוֹ בְּתוֹךְ צִנְצֶנֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת

מִנְחָה לַנְּסִיכָה מִסֵּפֶר אַגָּדוֹת יָשָׁן.

וּלְעִתִּים כְּטוֹב לִבָּהּ בַּאֲרוּחַת הַבֹּקֶר

נָתְנָה לוֹ הַשְּׁכֵנָה מָרִיָּה קֹמֶץ אֲפוּנִים

קְלוּיִים, אוֹ גַּרְעִינֵי דְּלוּעִים

וּבִימֵי חַג צַלַּחַת אֹרֶז בְּחָלָב

שֶׁרֵיחַ קִנָּמוֹן דִּגְדֵּג בִּנְחִירָיו.

בִּצְחוֹק סוּסָה טוֹבָה וּנְדִיבָה

אָמְרָה לוֹ:" קַח!"

לָקַח. לֹא הָיָה בּוֹ שֶׁמֶץ גַּאֲוָה.

"אֱכֹל וְאַל תִּהְיֶה חִוֵּר, שְׁכֵנִי.

אֱכֹל וְאַל תִּהְיֶה יָרֹק כְּתֶרֶד,

אֱכֹל וְתֵן גַם לְאַחֶיךָ

וְעַד אֲשֶׁר אָדִיחַ הַכֵּלִים

וְעַד אֲשֶׁר אָכִין עוֹד סְעֻדָּה לְבַעְלִי,

אָבִיא לְךָ מִן הַמִּטְבָּח כָּבֵד צָלוּי,

עַל הַכָּבֵד תִּשְׁתֹּק לִפְנֵי אִמְּךָ,

הוּא לֹא כָּשֵׁר אַךְ אֵין כְּמוֹתוֹ לְטַעַם."

כָּבוֹד רָחַשׁ הוּא לְמָרִיָּה וְחִבָּה,

אֲבָל אֶת הַכָּבֵד זָרַק הוּא לֶחָתוּל

בְּעוֹד מָרִיָּה מַנְעִימָה שִׂיחָה

עִם הַדַּוָּר, עִם הַחַלְבָּן, עִם הָרוֹכֵל.

פִּצּוּחַ גַּרְעִינִים קְלוּיִים וְכַדּוֹמֶה

הָיְתָה בּוֹ מִין סְגֻלָּה בְּרוּכָה

לָשִׂים אֶת מַחְשָׁבוֹת לִבּוֹ בְּעֹל שֶׁל קֶצֶב

וּלְגָרוֹת בּוֹ תֵּאָבוֹן בִּלְתִּי-נִלְאֶה,

לְהַעֲלוֹת גֵּרָה דְּבָרִים שֶׁל עֲלִילָה,

שֶׁלֹא הָיוּ, לֹא נִבְרְאוּ וְלֹא יִהְיוּ.

וּכְשֶׁאָזְלוּ הָאֲפוּנִים, אוֹ אֱגוֹזֵי הַבָּר,

עָמַד לוֹ וְלָעַס פְּרוּסַת חֲלוֹם

אוֹ קְרָב בֵּין זְבוּב וְעַכָּבִישׁ עָרַךְ לוֹ.

מָרִיָּה, שֶׁהָגְתָה לוֹ אַהֲבָה שֶׁל אֵם

הָיְתָה פּוֹנָה אֶל חֲבֶרְתָּהּ וּמַפְטִירָה:

"יֶלֶד אַכְזָר הוּא מַמְזֵרָם שֶׁל הַשְּׁכֵנִים,

יֹאכְלוּ אוֹתוֹ כִּנִּים וּפַרְעוֹשִׁים…"

---

מַרְתֵּף הַלֶּחֶם

מאת

רפאל אליעז

לֹעַ שֶׁל אַרְיֵה שָׁחֹר וְרַעְמָה שֶׁל פִּיחַ עַתִּיקָה.

מִדַּף שֶׁל סֵפֶר דָּנִיאֵל הוּא בָא

וְהִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ יְעָרוֹת.

גְּרוֹנוֹ עָשָׁן אָדֹם וְרֵיחַ לֶחֶם אַכְזָרי

נִפְלַט מִמֶּנּוּ.

הַנְּעָרים בָּאִים מִתּוֹךְ בָּתִּים לַחִים

וְאַפֵּיהֶם סְמוּקִים, זוֹלְפִים אֵדִים שֶׁל תַּאֲוָה,

שֶׁלְְפָנִים הָיְתָה רָעָב לַפַּת.

רַק הָאוֹפֶה, אִכָּר אַלְבָּנִי, שֶׁנָטַשׁ

מוֹלֶדֶת הֲרָרִית טְרוּשָׁה,

מַרְאֶה צְפוֹנִי לוֹ:

רִיסָיו צְחֹרִים וּתְכֵלֶת אִישׁוֹנָיו

גִּצֵי־שָׁנִי מְבַצְבְּצִים בָּהּ.

הַנְּעָרִים נוֹשְׁמִים דְּמָמָה חַמָּה

וְשִׁנֵּיהֶם טוֹחֲנוֹת לָרִיק עוּגוֹת מְפֻצָּלות

הָעֲרוּכוֹת עַל הַדּוּכָן כְּמוֹ

מַרְבָד שֶׁל תַּבְלִינִים שֶׁלֹּא לָהֶם נוֹעַד.

הֵם מַגְנִיבִים מַבָּט בָּהוּל אֶל הָאוֹפֶה

וְנִתְקָלִים בִּדְמוּת אֱלִיל זוֹעֵף וּמְקֻמָּח

וְהוּא מַתְרֶה בָּהֶם בְּקוֹל חִרְחוּר קָצָר.

לֹא רַק הַנְּעָרִים נֶאֱנָחִים

כִּי גַּם שְׁבִיבֵי הָאֹרֶן מִתְפַּצְּחִים

וּבֹשֶׂם שְׂרָף שׁוֹזֵף פָּנָיו שֶׁל הָאַלְבָּנִי.

מַאֲפִיָּה בַּחֹרֶף, מְחוֹז גַּעְגּוּעַי שֶׁעַד הַיּוֹם

הוּא כְּמִשְׁכָּן שֶׁל רִחוּשֵׁי חֶמְלָה וְאַהֲבָה,

שֶׁמְּקוֹמוֹ שָׁמוּר וְחַי כָּל עוֹד נִיחוֹחַ פַּת

מַכֶּה עַל נְחִירַי, וְאשֶׁר מַעֲנִיק לִי לֹא־מוּבָן.

דַּרְכֵּנוּ לָאוֹפֶה סוּגָה בִּכְפוֹר וַעֲקִיצוֹת,

נִרְאֵית כְּדֶרֶךְ גֵּיא־צַלְמָוֶת אֶל גַּן־עֵדֶן.

בַּעֲצִיצִים שֶׁל חֶרֶס זְגוּג־דְּפָנִים

הִתְנוֹצְצוּ הַתַּבְשִׁילִים לְיוֹם שֶׁל חַג

וְעַד יָגִיחוּ מִלֹּעוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה

בִּכּוּרֵי־כִּכְּרוֹת־הַלֶּחֶם הַשָּׁחֹר, שֶׁלּוֹ יִחַלְנוּ,

לָמַדְנוּ לְכַבֵּד כֹּחוֹ שֶׁל נֵתַח הַבָּשָׂר בְּשִׁיר

זְרוּי־נְקֻדּוֹת פִּלְפֵּל וַעֲשָׂבִים מְרִירִים

וְלִשֹׁמר טִינָה בַּלֵּב עַל כֶּרַע תַּרְנְגֹלֶת שְׁמַנְמַנָּה

שֶׁנֶּאֶפְתָה לַעֲשִׁירֵי הָרֹבַע, כִּבְיָכוֹל.

יָדַיִם דַּקִּיקוֹת כְּנוּסוֹת בְּכִיס הַמִּכְנָסַיִם

הִשְׁתּוֹקְקוּ לְהִנָּעֵץ בְּמַטְעַמִּים, אֲבָל עזֹ אַבִּירִים

שֶׁצְּמִיחָתוֹ רַק בְּלִבּוֹת קְטַנִּים, מָנַע הַשֹּׁד

מֵאֶגְרוֹפִים רוֹדְפֵי שָׁלָל.

הָעֹנִי, פֹּה, פַּרְצוּף שׁוֹנֶה לוֹ גַּם נָעִים.

בְּשֶׁל כִּכָּר חַמָּה הַנְּעָרִים יָדְעוּ לְהִתְאַפֵּק:

הֵם גִּלגְּלוּ שִׂיחָה אִלֶּמֶת

עִם נְסִיכוֹת שֶׁל כְּרוּב וּדְלַעַת נְטוּעוֹת

בְּאַגָּנוֹת־נְחֹשֶׁת רְחָבִים.

הַגְּאֻלָּה – הִיא עוֹד תָּבוֹא עִם חֲלֻקַּת הַלֶּחֶם.

וּגְאֻלָּה דּוֹרֶשֶׁת צִפִּיָּה דְּרוּכָה

וְדֶרֶךְ אֶרֶץ לְפָנָיו – לִפְנֵי אוֹפֶה אַלְבָּנִי מְשֻׂפָּם.

הַחֹם, הַמְאַחֵד קְרָעִים בְּלוּיִים לִצְרֹר עָלִיץ

וְסַסְגּוֹנִי, הוּא מְחוֹלֵל פִּלְאֵי־מִשְׁמַעַת שֶׁל מִסְדָּר.

עִם זֹאת, מִדֵּי פַּעַם נִשְׁמַעַת הֲלָצָה תְּמִימָה

שֶׁהִיא נִצֶּתֶת כְּאִמְרַת־חָכְמָָה שְׁנוּנָה,

וּצְחוֹק הַנְּעָרִים נִצְרָד

וּמְעוֹדֵד כְּמוֹ שִׁעוּל שֶׁלְּעוּגָב זָקֵן.

---

מוֹכֵר הַגַּרְעִינִים

מאת

רפאל אליעז

חַיִּימִיקוֹ הַפּוֹזֵל נִקְלַף מִן הַשְּׂמִיכָה.

שִׁרְיוֹן־רְווּי־אֶרֶס־חֲלוֹמוֹת־רָעִים

נִפְצַח גְּזָרִים־גְּזָרִים עַל גַּב אִשְׁתּוֹ הַמְחַרְחֶרֶת.

עַכְשָׁו יִפְרֹץ מַבּוּעַ הַקְּלָלוֹת,

וְדַרְדָּרֵי־כָּנָף יִנָּעֲצוּ בְּיַקִּירַת־חַיָּיו

הָרַכְרוּכִית, הַסְּגַלְגַּלָּה כְּעֵין חֲרִיץ גְּבִינָה מְלוּחָה.

"רֶגִינָה, קוּמִי, אֱלִילַת־שֻׁמָּן עַזִּיז

הִפְכִי אֶת עַכּוּזֵךְ כְּלַפֵּי שָׁמַיִם,

רוּחַ גַּבְרוּת וֶאֱמוּנָה אָסַפְתִּי בִּשְׁבִילֵךְ

תַּעֲלוּלִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל הַלַּיְלָה.

הָרִימִי אֶת יָדֵךְ הַבְּצֵקָה

וְשׁוּפִי אֶת עֵינֵי סוּסָה שֶׁלָּךְ…"

חַיִּימִיקוֹ הַפּוֹזֵל מַבִּיט אֶל הַחַלּוֹן

וּבָא אֶל הַכִּיּוֹר שְׁבַּמִּטְבָּח.

כַּמָּה טִִפּוֹת צְלוּלוֹת שֶׁל קֹר עוֹקֵץ,

וְהַפּוֹזְלוֹת קָמוֹת וּמִתְיַשְּׁרוֹת לְרֶגַע:

הֵן מְזָרוֹת אֵימָה וְגַאֲוָה

וְהַקְּמָטִים רָצִים עַל לְחָיָיו, שָׂשִׂים לַקְּרָב.

"לִפְנֵי תַּרְנְגוֹלוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הִשְׁכַּמְתָּ,

אֶפְרוֹחַ מִזְדֵַּקן," – פּוֹלֶטֶת בַּת זוּגוֹ.

"שְׁכַב עוֹד מְעַט, וַמְפיר.

מָה, כְּבָר הִשְׁחַלְתָּ עֲצָמוֹת דַקּוֹת שֶׁלְךָ

בַּמִּכְנָסַיִם, גֶּבֶר־בַּלָהוֹת

יָפֶה לִלְוָיָה וּבְרִית־מִילָה!

הַגַרְעִינֵי הַדְּלַעַת הִתְגַּנְּבוּ

מִתּוֹךְ הַשַּׂק וְדִגְדְּגוּ לְךָ בֵּין הָרַגְלַיִם?"

"לוּ כָּל גַּרְעִין מַטְבֵּעַ שֶׁל נְחֹשֶׁת

יָכְֹלתָ לִישֹׁן עַד שֶׁיְָעִיר אוֹתָךְ

מַלְאַךְ הַמָּוֶת!"

"כִּילַי הֵבִיא אוֹתְךָ אָבִיךָ לָעוֹלָם

כִּילַי תָּמוּת, חַס וְשָׁלוֹם וַּבר־מִינָן!

תִּסְלַח לִי! אֲנִי קָמָה! אֲנִי מִיָּד עוֹזֶרֶת

לִמְנוֹת מְצַלְצְלִים שֶׁל חַמָּנִית.

דַבֵּר בְּשֶׁקֶט.

אֲרְבָּעָה גּוּרִים שֶׁלָנוּ מִדְבָּקִים

כַּחֲתוּלִים עִוְרִים

וּכְמוֹ יוֹנְקִים אִישׁ אֶת אָחִיו.

רָאִיתָ מִיָּמֵיךָ סְמַרְטוּטִים נוֹשְׁמִים?

סְמַרְטוּטִים הוֹלְכִים לְבֵית־הַסֵּפֶר?

הָא, חֲמוּדִים!"

“חֲמוּדוֹת רֶגִינָה, חֲמוּדוֹת!”

"זֶה שֶׁבְּבִטְנִי זָכָר, אֲנִי בְּטוּחָה!

לְבַשׁ אֶת הַסוּדָר וְלֵךְ! אֲנִי אַחֲרֵיךָ."

חַיִּימִיקוֹ כּוֹרֵךְ סוּדָר לְצַוָּארוֹ הַדַּק

וּמְהַלֵּךְ כִּלְטָאָה שְׁחוּמָה עַל שְׁתַּיִם.

זָכָר! חַיָּב לִהְיוֹת זָכָר!

וְכִי זֵרְעוֹנִים שֶׁל דְּלַעַת יֵשׁ בַּחֲלָצַי

אוֹ שֶׁמָּא זֶרַע בֶּן טוֹבִים שֶׁל בַּרְבָּנֵל?

הָיִינוּ עֲשִׁירִים. הַבַּיִת הַקָּטָן מוּל בֵּית־הַכְּנֶסֶת

הָיָה שֶׁל סָבָא, זִכְרוֹנוֹ גַּן־עֵדֶָן,

הָיוּ לוֹ גַּם סִפְרֵי תּוֹרָה וְגַם עוֹרוֹת כְּבָשִׂים.

וּמַה נִּשְׁאַר מִכֹּל? עֵרֶךְ עַצְמִי שֶׁלִּי

וְעֵרֶךְ הָאוֹצָר הַמְמֻלָּח, יִמַּח שְׁמוֹ!

עֶגְלַת־הַגַּרְעִינִים כְּבָר מִתְגַּלְגֶּלֶת

וְהָרְחוֹב הַזֶּה תָּמִיד רָפוּד בְּרֶפֶשׁ.

הָרֶפֶשׁ הִתְקָרֵר כְּמוֹ גְּלִידָה שְׁחֹרָה,

תּוֹדָה לָאֵל, עוֹד מְעַט נַגִּיעַ.

אַבְנֵי הַכְּבִישׁ רוֹטְנוֹת! מַדּוּעַ?

הֵן לֹא רוֹטְנוֹת! אֲנִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ

קוֹל זִמְרָה, כְּקוֹל טַנְבּוּרִים. הַכֹּל.

הַכֹּל תָּלוּי בָּאֹזֶן. סָבָא זַ"ל

הָיָה עוֹזֵר בְּזֶמֶר לַחַזָּן פִיפְנוֹ.

מִשְׁפָּחָה בְּלִי עַיְנַרַע.

פֹּה, בַּפִּנָּה הַזֹּאת לְיַד בֵּית־הַמַּרְזֵחַ

בְּקֹשִׁי מִתְכַּנֶּסֶת גְּוִיָּתָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה רֶגִינָה.

אֲנִי בְּעֶצֶם מַעֲרִיץ אוֹתָה.

אֲבָל אָסוּר לַגֶּבֶר לְהַרְאוֹת הַרְבֵּה חִבָּה.

זֶה לֹא בָּרִיא בִּשְׁבִיל הַגַּאֲוָה שֶׁל בַּרְבָּנֵל.

יָפָה, מְאֹד יָפָה, כְּשֶׁעֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת

וְלֹא יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי בּוֹלֵשׁ אוֹתָהּ,

מוֹדֵד אוֹתָהּ, שוֹקֵל אוֹתָהּ…

הָא, שַׂק שֶׁל גַּרְעִינִים מְשֻׁבָּחִים שֶׁלִּי!

מַה יֵשׁ? הֲלֹא מָחָר נָמוּת! צָרִיךְ לַחְטֹף

מִן הַבְּרָכָה שֶׁאֱלֹהִים שׁוֹלֵחַ גַּם לַעֲנִיִּים.

וּלְחַרְגּוֹל כָּמוֹנִי הוּא נָתַן רֶגִינָה!

וְעוֹד אַרְבַּע רֶגִינוֹת קְטַנְטַנּוֹת!

כְּשֶׁרֶגִינָה מַבְטִיחָה הִיא מְקַיֶּמֶת:

חָדְשַׁיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה וּבֵן זָכָר!

אִם לֹא? אֲנִי פּוֹתֵחַ פֶּה לְבִּישׁ־מַזָּל שֶׁלִּי!

מֵאָז גֵּרוּשׁ סְפָרַד לֹא פַּסּוּ בַּרְבָּנֵלִים.

יֵשׁ עוֹד תְּרֵיסָר פֹּה בַּשְּׁכוּנָה.

תְּרֵיסָר בְּקוּשְׁטָה. גַּם בְּסַלּוֹנִיקִי יֵשׁ.

בְּפוּזִיטַאנוֹ, בַּרְבָּנֵל אֲנִי אַחֲרוֹן.

רֶגִינָה, אַי, רֶגִינָה! מַאֲמַץ בָּשָׂר וָדָם

וּקְצָת דְּחִיפָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ

וְיוֹם אֶחָד יִדְחַף לִי עֲגָלָה זוֹ

וְיִצְעַק: “דְּלַעַת, דְּלַעַת, גַּרְעִינִים וּדְלַעַת!”

הוּא לֹא נוֹלַד וּכְבָר אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ!

וַדַּאי יִהְיֶה יָפֶה כָּמוֹנִי וְחָזָק כְּמוֹ רֶגִינָה!

יִגְדַּל מַהֵר מַהֵר. כְּמוֹ דְּלַעַת!

"חַמִּים, חַמִּים, חַמִּים! הַיּוֹם הַדְּלַעַת

מְתוּקָה כִּפְלַיִם וַחֲצִי חִנָּם!"

מַדּוּעַ הִיא אוֹמֶרֶת לִי עַל כָּל דָּבָר “שְׁטֻיּוֹת?”

מַדּוּעַ הִיא צוֹחֶקֶת בָּעֵינַיִם

וּבוֹכָה בַּמֵּצַח? כָּל הַנָּשִׁים שַׂק נְחָשִׁים אֶחָד!

יֵשׁ לָהּ בּוּז בְּכָל קֶמֶט בַּפַּרְצוּף

וּבְכָל כִּבְרַת שֻׁמָּן, רַחֲמָנָא לִצְלַן!

כְּרֹוצָה לִנְשֹׁךְ אוֹתִי מִכַּעַס

נוֹשֶׁכֶת צִפָּרְנַיִם.

זֶה שֶׁמִּתְאַפֶּקֶת הִיא שָׁוָה מִילְיוֹן.

אֵיפֹה תִּמְצָא אִשָּׁה נוֹשֶׁכֶת צִפָּרְנַיִם

בִּמְקוֹם לִשְׁפֹּךְ עָלֶיךָ גֶּשֶׁם שֶׁל קְלָלוֹת?

הַקְּלָלוֹת הֵן זְכוּת שֶׁל גֶּבֶר.

כָּךְ לָמְדָה מֵאִמָּא.

רַק לִפְעָמִים בִּמְקוֹם לָשִׁיר

“תִּקְנוּ, תִּקְנוּ, תִּקְנוּ! הַיּוֹם לֹא דְּלַעַת – דְּבַשׁ!”

הִיא כְּמוֹ נוֹבַחַת: "הַדְּלַעַת חֲמוּצָה הַיּוֹם!

חַיִּימִיקֹו שָׂם לָהּ קְצָת סֻכָּר בְּמַיִם.

עַכְשָׁו יֵשׁ טַעַם לָהּ שֶׁל דְּבַשׁ וְגֹעַל."

אֲנִי אוֹמֵר לַבַּחוּרִים: “מַה לַּעֲשׂוֹת?”

רֶגִינָה מִתְכַּעֶסֶת, מוֹצִיאָה עָלַי דִּבָּה…

נָתַתִּי לָהּ סֻכָּר מְעַט, אַךְ אֵין זֶה חֵטְא!

יֵשׁ שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ קְצָת לַעֲזֹר לֵאלֹהִים,

שֶׁלֹא נָתַן דֵּי גֶּשֶׁם אוֹ נָתַן יוֹתֵר מִדַּי חֹם־שֶׁמֶשׁ…

וְלֹא דָּאַג לַטַעַם וְלֹא חָשַׁב שֶׁיֵשׁ מִסְחָר

אֲשֶׁר מֵבִיא אוֹ רֶוַח אוֹ הֶפְסֵד,

וּשְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים בְּטִיב הַדְּלַעַת

וּבְמִנְיַן הַגַּרְעִינִים

וְכִי מִמַּה נִחְיֶה? רֶגִינָה לֹא סְחוֹרָה

עוֹבֶרֶת לַסּוֹחֵר, וְאִם עוֹבֶרֶת לֹא אֲנִי אֶמְכֹּר

אֲפִלוּ אִם הָרֶוַח הוּא גָּדוֹל…

וּבְטֶרֶם יִתְלַהֵט הָרִיב בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ

קוֹנֶה רִאשׁוֹן מַקִּישׁ עַל קֻפַּת הַפַּח

בְּמַטְבֵּעַ נִיקֶל, וְעָנָן קָטָן נִבְקַע מֵעַל רֹאשׁוֹ

וְקֶרֶן שֶׁמֶשׁ עֲנִיָּה הִמְתִיקָה אֶת פָּנָיו.

---

תְּכוּנָה לְחֻפָּה

מאת

רפאל אליעז

כִּבְהֵמָה כְּחוּשָׁה וּקְשַׁת־רָצֹון

רוֹבֵץ עַל אֶלֶף כְּלוֹנְסָאוֹת סְדוּקִים

רְחוֹב הַעֲנִיִּים עַד אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר.

צָעִיף אָפֹר שֶׁל גַּאֲוָה מְרֻפָּטָה

תּוֹמֵךְ בָּתֵי־חֵמָר וּלְבֵנִים כְּסוּסוֹת.

זְרוֹעוֹת שֶׁל סִיד פָּרִיךְ בָּקוּעַ לְשִׁמְצָה

חובְקוֹת דְּלָתוֹת חוֹרְקוֹת,

תְּרִיסִים שׁוֹרְקִים

וּגְזוּזְטְרָאוֹת תְּלוּיוֹת עַל אוּנְקָלִים לֵאִים.

מִכֶּתֶף הַגַּגוֹת, כְּנִפְרָשׂוֹת לָעוּף,

נָעוֹת כַּנְפֵי קְרָשִׁים וּפַח אֲכוּל כְּפוֹרִים.

הָעֹנִי פֹּה מוֹלֵךְ בְּעַל־כָּרְחוֹ

אֲבָל יָדוֹ רָמָה וְרֵיקָנִית כְּשֶׁל קַבְּצָן זוֹעֵף.

סִמְטַת “שָׁלֹשׁ אָזְנַיִם” תְּקַדֵּם פָּנֶיךָ

בְּהַזְקִיפָהּ גַּבָּה שֶׁל קֶרַח מְטֻנָּף

וּפַנָּסָהּ – סוּמָא גִּבֵּן הַמִּתְנַדְנֵד עַל עֵץ תְּלִיָּה –

יַדְמִיעַ אוֹר־חֶלְמוֹן עִם רְסִיסִים שֶׁל פִּיחַ

עַל־פְּנֵי חָלָב שֶׁל עֲרָפֶל דָּלִיל־דָּלִיל.

הָעֹנִי פֹּה מוֹלֵךְ כְּמוֹ כְּפָאוֹ שְׁאוֹל.

בְּבַיִת מְלֻכְסַן־קִירוֹת –

סָפֵק מְרֻבָּעִים סָפֵק מְשֻׁלָּשִׁים –

דּוֹלֶפֶת מְנוֹרַת־נֵפְטְ בְּאֹרֶךְ־רוּחַ

אֶת אַחֲרוֹנֵי אֶגְלֵי־כֹּחָהּ הַמַּהְבִּיל,

תּוֹרֶמֶת רַצֵּי־אוֹר רֵיחָנִיִּים

עַל חֶפְצֵי נְדוּנְיָה רַבַּת סֵבֶל,

שֶׁזֶּה הַלַּיְלָה נִשְׁתַּלְּפוּ מִן הַתַּרְקוֹשׁ.

עַל גַּב מִטַּת־בַּרְזֶל קְלוּפַת־צְבָעִים

שׁוֹכֶבֶת הַכַּלָּה בְּחֹסֶר־חֵן מַקְסִים.

הִיא מְכֻרְבֶּלֶת בְּסָגִין דָּהוּי,

מַזְכֶּרֶת אַבָּא מִמִּלְחֶמֶת הַבַּלְקָן.

רֶגֶל שְׁזוּפָה מִגֶּזַע חוּם־בָּהִיר

נֶחֱשֶׂפֶת מִתַּחְתָּיו.

יֵשׁ חֲתָנִים הַרְבֵּה, אֲשֶׁר מְכֻשָּׁפִים

מֵרֶטֶט הֶחָזֶה הַמִּתְנַחְשֵׁל,

עוֹמְדִים כְּמוֹ סוּמִים לִפְנֵי

חֶזְיוֹן הַבְּהוֹנוֹת הַיְפֵהפִים שֶׁל הַכַּלּוֹת

הָעֲרוּכִים בְּשֹׁרֶשׁ רַגְלֵיהֶן

כַּחֲלִילִים אִלְּמִים מְצֻפְרָנִים.

חֲתַן־רָחֵל, הַאִם תִּפְקַח עֵינֶיךָ לְהָצִיץ

בִּכְלֵי־רִקּוּד חַיִּים הַנִּתָּנִים לְךָ חִנָּם

בְּטֶרֶם תּוֹלִיכֶנָה לַחֻפָּה?

רָחֵל, רָחֵל!

נְשִׁימָתֵךְ קְצוּבָה וּמְצַלְצֶלֶת,

לוֹגֶמֶת שַׁבְרִירֵי שֵׁנָה וָאֹשֶׁר.

וְרַק אָבִיךְ אֲשֶׁר קִמְטֵי מִצְחוֹ

הֵם כָּל אוֹנוֹ הַמִּזְדַּקֵּר לָעַיִן

מַבִּיט בָּךְ וְאוֹמֵר:

"רָחֵל בְּהִינוּמָה שֶׁל גְּרוּטָאוֹת וָמֶשִׁי

כְּפֶרַח שֶׁנִפְתַּח בְּתֵל־אַשְׁפָּה!"

אהבה ראשונה

מאת

רפאל אליעז

---

אַהֲבה רִאשׁוֹנָה

מאת

רפאל אליעז

א. בּחָצֵר

לוּצָ’ה:

בַּבֹּץ נְעָלַי טִנַּפְתִּי.

פְּרֶסְיָדוֹ:

זֶה מְשַׁנֶּה אֶת גּוֹן פָּנַיִךְ.

לוּצָ’ה:

שָׁעָה טָרַחְתִּי לְנַקּוֹת וּלְצַחְצֵחַ…

הַמְשׁוֹרֵר שֶׁלִי שׁוֹתֵק. מַדּוּעַ לֹא אָמַרְתָּ:

‘הָיִיתִּי מְנַקֶּה כָּל בֹּהֶן מֵרַגְּלַיִךְ בִּשְׂפָתַי…’

פְּרֶסְיָדוֹ:

הִכְרַזְתְּ כִּי דִּמְיוֹנִי הוּא חוֹלָנִי.

רַגְלַיִךְ הַיָּפוֹת

הֵן חֵלֶק מֵעִנּוּי נָעִים, שֶׁאֵין לוֹ טַעַם.

עִנּוּי אֲשֶׁר גּוֹרֵם לִי מַחֲלָה נַפְשִׁית.

לוּצָ’ה:

קוֹרְאִים לָהּ חוּשׁ אֶסְתֵטִי, הַמַּצְמִיחַ עֶצֶב.

פְּרֶסְיָדוֹ:

לֹא עֶצֶב יְלָדִים כְּעֶצֶב יְלָדוֹת.

לוּצָ’ה:

הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׂכֶל. גַּם הַעֶצֶב.

הַמִּין אֵינוֹ קוֹבֵעַ.

תּוּכַל לִהְיוֹת עָצוּב בְּשֶׁל שְׁטוּת.

פְּרֶסְיָדוֹ:

וְאָז הַשֵּׂכֶל אֵינוֹ עוֹזֵר, הוּא שׁוֹפֵט,

פּוֹסֵק שֶׁהָעַצְבוּת טִפְּשִׁית מֵעִקָרָה

בֵּין שֶׁטִּנַּפְתָּ נְעָלֶיךָ

וּבֵין שֶׁלֹּא טִנַּפְתָּ.

לוּצָ’ה:

דַּבֵּר עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

פְּרֶסְיָדוֹ:

הַבְּעָיָה לֹא נִפְתְרָה.

הַכּוֹבַע הֶחָדָשׁ שֶׁלָּךְ קוֹלֵעַ.

הוּא מַסְתִּיר אֶת עֵינַיךְ הַיָּפוֹת,

הָעֲתִידוֹת לִגְרֹם לָךְ הַרְבֵּה סֶבֶל מְיֻתָר.

לוּצָ’ה:

דַּבֵּר עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

פְּרֶסְיָדוֹ:

כַּוָּנָתִי לַיֹּפִי. רֶגֶל יָפָה. פַּרְצוּף יָפֶה. נוֹף יַעַר.

חֲסִידָה בּוֹעֶרֶת עַל הָאֲרֻבָּה. הַבְּתוּלָה שֶׁל הַסְּנֶה. מַה לֹּא?

הַיֹפִי מַעֲצִיב בְּכָל צוּרוֹתָיו, כִּי הוּא יָמוּת יוֹם אֶחָד.

וְאַתְּ עֲצוּבָה עַל שְׁטִּנַּפְתְּ אֶת זוּג הַנַּעֲלַיִם הַיָּחִיד שֶׁלָּךְ.

כְּשֶׁהָיִית קְטַנָּה הָיָה זֶה תַּעֲנוּג.

לוּצָ’ה:

וְכָעֵת זֶה מֵבִיךְ. זֶה מֵבִיךְ אוֹתִי,

שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לְהַבְהִיר לְךָ, מֵבִיךְ אוֹתִי.

בָּאתָ שֶׁאֶעֱזֹר לְךָ בְּמָתֵמָטִיקָה. וּבְכֵן נַתְחִיל.

פְּרֶסְיָדוֹ:

הַמָּתֵמָטִיקָה הִיא תֵּרוּץ. אֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתָהּ,

כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַזִּקְנָה, אֶת הַמָּוֶת, אֶת הַשְּׁאֵלוֹת,

שֶׁאֵין לָהֶן תְּשׁוּבוֹת.

לֹא בִּשְׁבִיל הַשִּׁעוּרִים אֲנִי בָּא הֵנָּה.

אֲנִי נֶהֱנֶה מֵהַגֵּאוֹמֶטְרִיָּה שֶׁל גּוּפֵךְ.

מִן הַצּוּרוֹת הָעֲגַלְגַּלּוֹת, בְּעִקָּר. מִן הַגֵּרוּי לַחֲשׂף אוֹתָךְ.

לוּצָ’ה:

(נרגזת) שׁוֹטֶה! לָמָּה אָמַרְתָּ זֹאת?

פְּרֶסְיָדוֹ:

אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי שׁוֹטֶה!

לוּצָ’ה:

לִבְחִירַת מִלִּים, גַּם בִּשְׁבִיל זֶה דָּרוּשׁ שֵׂכֶל.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַתְּ שׁוֹכַחַת שֶׁלְּפֶתַע יַעֲלֶה בָּנוּ הַחֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים

שֶׁאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים עִם הַשֵּׂכֶל.

לוּצָ’ה:

כְּגוֹן?

פְּרֶסְיָדוֹ:

פַּעַם עָבַרְתִּי תַּחַת חַלוֹנֵךְ. הַזְּגוּגִיּוֹת הַסְּדוּקוֹת

הָיוּ מְחֻבָּרוֹת בְּפִסּוֹת שֶׁל נְיַר עִתּוֹן. חָשַׁבְתִּי

לוּא נִפְצַעְתִּי בְּמִקְרֶה, וְלוּא הֵצַצְתְּ וְרָאִית אֶת דָּמִי נִגָּר…

לוּצָ’ה:

הַדִּמְיוֹן הַחוֹלָנִי וְהַמַּפְחִיד שֶלְךָ!

פְּרֶסְיָדוֹ:

וְלוּא נִבְהַלְתְּ בֶּאֱמֶת וְיָרַדְתְּ לַחֲבֹשׁ לִי אֶת הַפֶּצַע…

לוּצָ’ה:

הָלְאָה!

פְּרֶסְיָדוֹ:

כִּי אָז אוּלַי הָיִיתִי מְאֻשָּׁר…

לוּצָ’ה:

הָיִיתָ רוֹאֶה אֶת הָאֹשֶׁר בִּדְמוּת נַעֲרָה כָּמוֹנִי?

פְּרֶסְיָדוֹ:

לֹא. לוּא בְּאֱמֶת הָיָה קוֹרֶה כָּל זֶה, הָיִיתִי חָשׁ

גֹּעַל… אֲנִי שׂוֹנֵא דָּם. וְחוּץ מִזֶּה אַת הָיִית

מַגְבִּירָה אֶת הַכִּעוּר. לַחַבֹשׁ פֶּצַע – זוֹהִי אָמָנוּת!

לוּצָ’ה:

וְלוּא הַנַּעֲרָה הָיְתָה לֹא לוּצָ’ה כִּי אִם מָתִילְדָה הַיָפָה,

הָעוֹשָׂה כִּדְבָרֶיךָ לְלֹא דֹּפִי.

פְּרֶסְיָדוֹ:

יָפָה הִיא רַק אִמִּי, וְלֹא שׁוּם מָתִילְדָה!

יָפְיָהּ שֶׁל אִמִּי אֵינוֹ מַעֲצִיב, אֲבָל עַצְבוּתָהּ שֶׁל אִמִּי הִיא יָפָה.

כֵּן, אַת נַעֲרָה מוֹשֶׁכֶת, חִנָנִית… אֲבָל אַתְּ

תִזְדַקְּנִי.

לוּצָ’ה:

אֶעֱשֶׂה לְךָ חֶסֶד וְאָמוּת צְעִירָה.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַתְּ מְסֻגֶּלֶת. וְאַתְּ תַּעֲשִׂי זֹאת כְּדֵי לָתֵת

לִי גַּם שִׁעוּר בַּאֲצִילוּת.

לוּצָ’ה:

חֲזִיר! וְאַתָּה עוֹד מְסַפֵּר לִי

שֶׁהָיִיתָ לְפָחוֹת שָׂמֵחַ, אִלּוּ חָבַשְׁתִּי אֶת יָדְךָ!

פְּרֶסְיָדוֹ:

דִּמְיוֹנִי הַחוֹלָנִי רוֹאֶה אֶת עֵינַיִךְ בַּפֶּצַע שֶׁלִּי.

טִפַּת הַדָּם עַל הַתַחְבֹּשֶׁת וְלִבֵּךְ מָלֵא חֶמְלָה. אֲבָל חֶמְלָה

אֲמִתִּית אֶמְצָא רַק אֵצֶל אִמִּי.

לוּצָ’ה:

אֲנִי מוֹחֶלֶת עַל הַכָּבוֹד, וְעַל הַדָּם

הַמְדֻמֶּה וְעַל אִמְךָ אֲפִלוּ. שִׁעוּרִים עָשִׂיתָ?

פְּרֶסְיָדוֹ:

לֹא. יָרַקְתִי לַתִּקְרָה. קוּרִים שֶׁל עַכָּבִישׁ הָרַסְתִּי.

לוּצָ’ה:

אַתָּה אָבוּד.

פְּרֶסְיָדוֹ:

תִּמְצְאִי אוֹתִי וְלֹא אֶהְיֶה אָבוּד.

לוּצָ’ה:

צַחְצַח לִי נַעַל וְאָז נִרְאֶה.

אִם תִּתְחַתֵּן אֵי־פַּעַם, יִהְיֶה זֶה עִם אַחַת אֲשֶׁר אֵינָה יוֹדַעַת לְבַשֵׁל.

בַּיּוֹם תָּרִיבוּ וּבַלַיְלָה תִּשְׁכַּב עַל בֶּטֶן רֵיקָה.

פְּרֶסְיָדוֹ:

עַל בֶּטֶן רֵיקָה שֶׁלָּהּ.

לוּצָ’ה:

שְׁתִיקָתְךָ מַרְשִׁימָה יוֹתֵר, חֲכָמָה יוֹתֵר.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאָהַבְתִּי אֶת אִמִּי. כָּל הַשְּׁאָר הֵן זָרוֹת.

אֲפִלּוּ אֲחוֹתִי. אִתָּהּ אֵיךְ שֶׁהוּא הָיִיתִי מִסְתַּדֵּר.

לוּצָ’ה:

אַתָּה לַשָּוְא מוֹשֵׁךְ אוֹתִי לִקְטָטָה.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אֲנִי מַעְדִּיף־לְרִיב שְׂפָתַיִם.

לוּצָ’ה:

לֹא הַיּוֹם.

פְּרֶסְיָדוֹ:

מַדּוּעַ?

לוּצָ’ה:

מִכֵּיוָן שֶׁאִמָּא שֶׁלְּךָ…

פְּרֶסְיָדוֹ:

הִזְמִינָה אוֹתָךְ לַצָּהֳרַיִם.

לוּצָ’ה:

לֹא יָפֶה מִצִּדָּהּ! חָשַׁבְתִּי כִּי זוֹ תִּהְיֶה הַפְתָּעָה בִּשְׁבִילְךָ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אֲנִי הוּא שֶׁבִּקַּשְׁתִּי אוֹתהּ, כִּי תַּזְמִין אֶת לוּצָ’ה…

לוּצָ’ה:

לִמְרַק שְׁעוּעִית וְסָלָט, שֶׁהִיא קוֹרֵאת לוֹ “גַּן יְרָקוֹת תֻּרְכִּי”.

פְּרֶסְיָדוֹ:

רָצִיתִי לְהַחֲזִיר לָךְ מַשֶּׁהוּ תְּמוּרַת הָעֶזְרָה בְּמָתֵמָטִיקָה.

לֹא יַזִּיק לָךְ “גַּן יְרָקוֹת תֻּרְכִּי” נֹסַח אִמָּא שֶׁלִּי. מִי יוֹדֵעַ?

יוֹם אֶחָד אוּלַי תִּצְטָרְכִי לְבַשֵּׁל בִּשְׁבִילִי.

אִמִּי יָדַיִם קְטַנּוֹת לָהּ

עוֹבְדוֹת כְּמוֹ צָב

וּמְטַפְּסוֹת עַד הַכּוכָבִים.

לוּצָ’ה:

לֹא פַּעַם הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּהֶן.

הֵן לֹא עוֹשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה,

הֵן מְלַטְּפוֹת אוֹתָהּ.

קְטַנּוֹת וּשְׁמַנְמַנּוֹת.

לְאִשְׁתְּךָ תִּהְיֶינָה יָדַיִם כְּשֶׁל אִמְּךָ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

כְּשֶׁלָּךְ, לוּצָ’ה. כְּשֶׁלָּךְ!

דַּקוֹת וַאֲרֻכּוֹת. מֵיטִיבוֹת לִכְתֹּב מִסְפָּרִים.

אֲנִי מְאֹהָב בָּאֶפֶס שֶׁלָךְ. עָגֹל וַאֲצִילִי כְּבֵיצַת בַּר־אַוָּז.

לוּצָ’ה:

אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה מְאֹהָב בְּאִמְּךָ.

כַּוָּנָתְךָ לְיָפְיָה הַבִּלְתִּי מָצוּי

וּלְמַעֲשֵׂי־יָדֶיהָ בַּמִּטְבָּח?

פְּרֶסְיָדוֹ:

אִמִּי מַעְדִיפָה אֶת הַשִּׂמְחָה

כְּשֶׁהִִיא מִתְיַשֶּׁבֶת אֶל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח.

גַּם הַמַּלְכָּה צְרִיכָה לָדַעַת לְבַשֵׁל, אוֹמֶרֶת אִמָּא.

אֵין הַיֹּפִי עֵץ – לִקְטֹף וְלֶאֱכֹל.

וְאַת דַּוְקָא יָפָה, וְכָאָמוּר, הַיֹּפִי מַעֲצִיב,

וְעֶצֶב זֶה אֲנִי קוֹרֵא לוֹ אֹשֶׁר

שֶׁל בַּעֲלֵי דִּמְיוֹן חוֹלָנִי.

לוּצָ’ה:

לְוַאי וְתֹאהַב אֶת אִשְׁתְךָ

כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת אִמְּךָ!

אֲנַחְנוּ לֹא זוּג, פְּרֶסְיָדוֹ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

תּוֹדָה לָאֵל! יוֹם אֶחָד

הָיִיתִי צָרִיךְ לְבַכּוֹת אֶת יָפְיֵךְ שֶׁנָּבַל.

הָעֵינַיִם הַגְּדוֹלוֹת שֶׁלָּךְ, שֶׁנִּטַּל מֵהֶן הַנִּיצוֹץ.

אֶת אֶצְבְּעוֹתַיִךְ הַדַּקּוֹת, שֶׁחָדְלוּ לִכְתֹב מִסְפָּרִים יָפִים.

לוּצָ’ה:

וְאִמְּךָ לֹא תִּבֹּל?

פְּרֶסְיָדוֹ:

הִיא כְּבָר אֵינֶנָה יָפָה כְּשֶׁהָיְתָה

וּבְכָל־זֹאת אַהֲבָתִי אֵלֶיהָ גּוֹבֶרֶת וּמִתְעַצֶּמֶת.

מַחְשְׁבוֹתֶיהָ הִיא אוֹמֶרֶת בְּמִלִּים,

שֵׁיֵשׁ לָהֶן רֵיחַ שֶׁל פְּרָחִים.

לוצ’ה:

וְשֶׁל יְרָקוֹת. וַאֲשֶׁר לַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלָהּ,

נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, יֵשׁ לָהּ אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה בַּלֵּב.

הִיא לִמְּדָה אוֹתִי כַּמָּה תַּבְשִׁילִים

וְצִיְּנָה מַה סָלָט מַתְאִים לְכָל אֶחָד מֵהֶם.

עָמַדְתִּי לְיָדָה בַּמִּטְבָּח. הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹלָהּ,

הִתְבּוֹנַנְתִּי בִּתְּנוּעוֹת רֹאשָׁה הָאָפֹר.

כְּשֶׁנָּטְלָה אֶת הַצְּנוֹן

הִיא כְּמוֹ נָשְׁקָה לִלְחָיָיו הָאֲדֻמּוֹת.

אֶת הַשָּׁמִיר הִקְרִיבָה לְאַפָּהּ וְצָחֲקָה:

"יֵשׁ נָשִׁים סוֹלְדוֹת מִנִּיחוֹחוֹ

כְּמוֹ מֵרָעָל. הָאֱמֶת: הוּא שֵׁד וּמְכַשֵּׁף."

בְּלִי מַחֲשָׁבָה בַּלֵּב אֵין מְדַבְּרִים

עַל שׁוּם וְעַל בָּצָל בְּמִין חִבָּה כָּזֹאת.

“כַּרְפַּס נוֹתֵן לַגֶּבֶר כֹּחַ” – הִיא אָמְרָה –

"וְגֶזֶר טוֹב בִּשְׁבִיל שִׂפְתֵי הַנְּעָרוֹת.

חַמְצִיץ, עַגְבָנִיּוֹת, פִּלְפֵּל יָרֹק,

הֵם מַעֲלִים שְׂרֵפָה וּרְפוּאָה בַּדָּם.

פֶּטְרוֹסְלִינוֹן וּבַמְיָה וְחָצִיל,

סְגֻלַּת חֶמְדָּה לָהֶם:

עוֹזְרִים לְאִמָּהוֹת לָלֶדֶת יְלָדִים זְכָרִים."

הָלַךְ הַדּוֹר שֶׁלָּהּ וְגַם הַצְּחוֹק הָלַךְ אַחֲרֶיהָ.

סִפְּרָה לִי אֵיךְ מָשְׁכָה אֶת לֵב אָבִיךָ…

פְּרֶסְיָדוֹ:

אֲנִי יוֹדֵעַ…

לוּצָ’ה:

וְעוֹד לָחֲשָׁה לִי מַשֶּׁהוּ בָּאֹזֶן

כְּאִלּוּ חָשְׁשָׁה שֶׁהֶחָתוּל אֲשֶׁר נִמְנֵם

מִתַּחַת לַשֻּׁלְחַן יִשְׁמַע חָלִילָה אֶת הַסּוֹד.

צָחַקְנוּ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

מַה לַחֲשָׁה לָךָ בָּאֹזֶן?

לוּצָ’ה:

אַתָּה עוֹד נַעַר. תִּגְדַּל מְעַט וְאָז…

ב. בַּבַּיִת

בַּיִת קָטָן וָרֵיק.

קְלִפַּת אֱגוֹז,

שֶׁדַי בָּה לְהַשְׁכִּין

שִׁפְעָה שֶׁל עֹנִי.

כְּתָלָיו מְסֻיָּדִים בְּקֹר לָבָן.

הַסִּיד מַבִּיעַ רְסִיסֵי חָלָב קָפוּא.

הַכֹּל הָלְכוּ, אִישׁ לִמְלַאכְתּוֹ:

הָאָב, הָאֵם, הָאָח. לַשָׁוְא תִּשְׁאַל

מַדוּעַ אֵין פֹּה כֶּלֶב אוֹ חָתוּל.

אוּלַי בִּגְלַל הַכְּפוֹר: סָמוּי וְדוֹקְרָנִי.

הַכֹּל הָלְכוּ.

הוֹתִירוּ עִרְבּוּבְיָה חַסְרַת צִבְיוֹן וָחֵן.

הוֹתִירוּ רָהִיטִים חוֹרְקִים מֵעֵת לְעֵת,

עוֹנָה לָהֶם בְּרַעַד לוּצָ’ה מְצֻנֶּנֶת.

עַל הָרִצְפָּה גּוּשֵׁי מִזְרָן שֶׁל צֶמֶר גַּס.

עַל עֲרֵמַת שְׂמִיכוֹת מְטֻלָּאוֹת

שְׁתוּלִים כָּרִים שֶׁפִּרְחֵיהֶם דָּהוּ:

מֵהֵם עוֹלֶה עֲדַיִן הֶבֶל הַגּוּפוֹת.

וְלוּצָ’ה עַל גַּבָּהּ הַדַּק נוֹשֵׂאת

עֹל שֶׁל עַקֶרֶת־בַּיִת נְבוֹנָה:

בְּפִיהָ אֵין מְרִירוּת וְלֹא רִטּוּן.

תְּנוּעוֹת יָדֶיהָ מְתוּנוֹת הַיּוֹם

וְכָרִיּוֹת־נוֹצָה מוֹשְׁכוֹת כְּמוֹ הָיוּ

שַׂקֵּי חִטָּה.

רַק הַסְּדִינִים קוֹפֶלֶת בְּקַלּוּת לֵאָה

וְעוֹרַכְתָּם כְּמוֹ מַצּוֹת עַל הַמַּדָּף.

הַמִּזְרָנִים, אַבְנֵי סִיזִיפוֹס רְבוּעוֹת,

גּוֹרֶרֶת הִיא בַּהֲפוּגוֹת קְצָרוֹת

וּמִדֵּי פַּעַם מְקַנַּחַת אֶת אַפָּהּ הָאֲדַמְדַּם.

מִשֶּׁהוּשַׁב הַסֵּדֶר הִצְטַחֵק הַחֶדֶר

וְהֶחָלָל נִרְצַע בִּרְצוּעוֹת שֶׁל קַרְנֵי אוֹר חֹרְפִּי,

שֶׁהִתְגַּנְּבוּ מֵחֲרַכֵּי הַתְּרִיס הַיָּחִיד.

הַלָּלוּ אֶת דַּרְכָּם פִּלְּסוּ עַל שֶׁלֶג הַגַּגּוֹת

יָרְדוּ בִּמְחִלּוֹת וּמַרְזְבִים וּבְצֵאתָם לַחֹפֶשׁ

בְּלֹא חֶדְוָה וְחֵשֶׁק פִּזְּזוּ

כְּמוֹ קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ הַמִּתְלַבְּטִים בָּרוּחַ.

עִם זֹאת – הִבְזִיקָה מַחֲשָׁבָה בְּלֵב הַנַּעֲרָה –

מוּטָב אוֹר חִוַּרְיָן מֵעֲרָפֶל עַמוּם צְלָלִים,

מוּטָב אוֹר רְפָאִים מֵרַעַל פֶחָמִים וּפִיחַ.

יָדֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת, הָעֲנֻגּוֹת רָחֲפוּ

וְנֶהֱנוּ מִלַּהַט הַגֶּחָלִים

שֶׁנִּתְלַבּוּ מֵרוּחַ פִּיהָ.

כִּירָה מֻסֶּקֶת בְּנִשְׁמַת אַפֵּינוּ,

בִּשְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל נֵפְטְ עוֹשׂוֹת פְּלָאִים,

תְּמוּרַת צְרוֹר לֶהָבוֹת דַּקּוֹת

הַמְרַקְּדוֹת כַּעֲלָמוֹת שֶׁל גַּז כְּחֻלּוֹת,

שֶׁהַדִּמְיוֹן מַכְנִיס אֶל מְעָרָה כְּשׁוּפָה,

כְּשֶׁהַמַּדְחֹם עוֹלֶה לְאַרְבָּעִים.

הִנֵּה חַיַּיִךְ, לוּצָ’ה, מְקֻפָּלִים בְּרֶגַע

שֶׁל צִפִּיַּת טֵרוּף לְנַעַר יְרַקְרַק מַקְסִים.

בָּאֵשׁ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לָרֹב, אֲבָל הַיּוֹם

אֵינִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלָהּ בְּשֶׁל תֻּפִּים

זַעֲרוּרִים, אֲשֶר מַכִּים עַל רַקּוֹתַי.

הַחֹם נוֹגֵעַ בִּי בְּאֶצְבָּעוֹת חוֹלוֹת,

גוּפִי צְמַרְמַר, וְאֵין אֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ

לִבְלֹם אֶת קְפִיצוֹתָיו וּכִרְכּוּרָיו…

וְאָז מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה נִטְמֶנֶת לוּצָ’ה

כְּמוֹ נִמְלֶטֶת מֵאוֹיֵב סָמוּי…

קול נְקִישָׁה בַּדֶּלֶת. קוֹל נְקִישָׁה בַּלֵּב.

"כֵּן. הִכָּנֵס, פְּרֶסְיָדוֹ!

אֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתִי? אֲנִי מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה.

אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ, יְדִידִי? שִׁנַּי נוֹקְשׁוֹת, נוֹקְשׁוֹת…

אֵינְךָ מֵבִין דָּבָר?

רוֹצָה הָיִיתִי כִּי תִּהְיֶה בּוּל־עֵץ

כְּדֵי לִזְרֹק אוֹתְךָ לָאֵש!

חַיַּל עוֹפֶרֶת, מָה אַתָּה רוֹעֵד?

אֲנִי קְצָת מְצֻנֶּנֶת.

שִׂים יָד לַלֵּב! לֹא לְלִבְּךָ, חֲמוֹר!

אַתָּה מַרְגִּישׁ? רוֹקֵד, רוֹקֵד!

אַל תִּתְרַחֵק! אֵינְךָ רוֹאֶה, שֶׁזֶּה עוֹזֵר לִי?

חִכִּיתִי שֶׁתָּבוֹא.

חִכִּיתִי לְאָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ בְּלוּלָה!

אַתָּה מַסְמִיק כַּגֶּחָלִים שְׁבַּכִּירָה.

בַּיְּשָׁן שֶׁאֵין לוֹ תַּקָּנָה!"

פְּרֶסְיָדוֹ:

הַפֶּחָמִים חַיִּים! מְלַקְּקִים אֶת הָאֲוִיר.

חָשִׁים בְּרֵיחַ דְּבַשׁ עָלוּם.

כִּדְבַשׁ דֻּבְדְּבָנִים עַל דַּל שִׂפְתֵי עַלְמָה.

נָתְנוּ לָךְ אַסְפִּירִין?

לוּצָ’ה:

אֵיפֹה הָיִיתָ כָּל הַיּוֹם, פַּיְּטָן?

הַגֶּחָלִים שֶׁבַּכִּירָה אֵינָן מְחַמְּמוֹת.

אֵינִי שׁוֹלֶטֶת עַל הָרְעָדִים.

אַתָּה לִי אַסְפִּירִין.

יָדְךָ לִי אַסְפִּירִין. הַמֵּצַח שֶׁל פַּיְטָן.

הַשִּׁיר שֶׁלֹּא כָּתַבְתָּ עַל הָאֵשׁ הַזֹּאת לִי אַסְפִּירִין.

תֵּן לִי יָדְךָ וּכְתֹב עַל לוּחַ לְבָבְךָ:

כְּחֻלָּה־סְגֻלָּה,

סְגֻלָּה־כְּחֻלָּה וּגְחוּלָה.

הִיא מִתְלַקַּחַת כְּשִׂמְלָה בּוֹעֶרֶת: אֲדֻמָּה!

אַל־נָא תִּרְחַק. תֵּן לִי לִצְחֹק מְעַט.

אַל־נָא תִּרְחַק וְאַל תִּקְרַב הַרְבֵּה.

בֵּין כֹּה וָכֹה חַם, חַם לִי, חַם לִי, חַם!

פְּרֶסְיָדוֹ:

חַם לָךְ, קַר לָךְ, קַר וְחַם.

אַף פַּעַם לֹא הָיָה לָךְ אַרְבָּעִים?

לוּצָ’ה:

לֹא.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַף פַּעַם לֹא הָיִית יָפָה כָּזֹאת.

כְּמוֹ נִשְׂרַף בָּךְ כָּל הָעֶצֶב,

לָבַשְׁתְּ לְבָבִיּוּת. אִמֵּךְ תָּשׁוּב מִיָּד?

הִיא לֹא תָּבִין אֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לְיוּלְיָה.

וּמִי הִיא יוּלְיָה?

וְלָמָה מֵתָה יוּלְיָה צְעִירָה כָּל־כָּךְ?

צְעִירָה בִּזְכוּת הַמָּוֶת. וְאוֹהֶבֶת עַד הַיּוֹם, וְעַד לָנֶצַח…

לוּצָ’ה:

דַּבֵּר, דַּבֵּר, דִּמְיוֹן חוֹלֶה!

וְשִׁים יָדְךָ עַל הַכָּתֵף, שְׁלֹּא תִּרְעַד!

הַיּוֹם אֲנִי כָּמוֹךָ.

אֲנִי רוֹאָה בָּאֵשׁ הַזֹּאת עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת…

שֵׁדִים קְטַנִּים וְרֵיחַ שׁוֹשַנִּים שְׁרוּפוֹת…

וּמִסְפָּרִים שֶׁל נֻסְחָאוֹת עוֹלִים עִם הֶעָשָׁן…

לְאָן?

הַיּוֹם אֲנִי כָּמוֹךָ.

שׂוֹנְאָה חֶשְׁבּוֹן.

מִלִּים וְלֹא סְפָרוֹת.

עִרְפּוּל־הַדַּעַת. שִׁכָּרוֹן, הָבֵא לִי מִיָדְךָ.

יָדְךָ אֶשְׁמֹר לִי לְמַזְכֶּרֶת…

פְּרֶסְיָדוֹ:

הַיָּד כָּתְבָה לְלוּצָ’ה שִׁיר לְיוֹם הֻלֶּדֶת.

וּבְשִׁירִי אַתְּ בַּת חָמֵשׁ.

פָּנַיִךְ מַסֵּכָה שֶׁל רֶקַח שְׁזִיפִים.

עֵינַיִךְ שְׁזִיפִים מְפֻחָדִים.

וְאַתְּ עוֹשָׂה לִי פַּרְצוּפִים שֶׁל פֵיָה מְכֹעֶרֶת.

גִּלִּיתִי מַחֲבוֹאֵךְ.

סִפַּרְתִּי לְאִמֵּךְ עַל הַרְבֵּה אֲשֶׁר זָלַלְתְּ.

הָיְתָה זוֹ בְּגִידָתִי הָרִאשׁוֹנָה.

לוּצָ’ה:

אַהֲבָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה.

פְּרֶסְיָדוֹ:

אַהֲבָתִי הָרִאשׁוֹנָה עוֹדָהּ בְּחִתּוּלֶיהָ.

אוֹ בְּרַחְמָהּ שֶׁל אַפְרוֹדִיטָה.

אוֹ בְּמַבְחֵנָה אֲשֶׁר הַטֶּבַע בָּהּ – רֵאשִׁית

דַּרְכָּהּ שֶׁל יְצִירָה, כְּעֵין

צֵרוּף שֶׁל יְסוֹדוֹת וְתַרְכִּיבִים לְמִינֵיהֶם,

שֶׁנִּפְלָטִים מִפִּיהָ הַדַּקִּיק שֶׁל מוֹרָתֵנוּ מָארָה.

לוּצָ’ה:

לֹא הַמּוֹרָה לְכִימִיָּה אוֹיַבְתְּךָ, פְּרֶסְיָדוֹ,

כִּי אִם אֲנִי. הֲיֵשׁ לִפְחֹד מִמֶּנָּה?

יֵשׁ לָהּ צַהֶבֶת כְרוֹנִית!

הִיא מִסְכֵּנָה וַחֲמָתָהּ שׁוֹפֶכֶת

עַל בַּרְנָשִׁים רַכִּים כָּמוֹךָ הַסוֹלְדִים מִשִּׁעוּרֶיהָ.

עָלֶיךָ לְהָבִין: לְיֶלֶד מִשְׁתּוֹקֶקֶת הַמּוֹרָה,

אַךְ מַשֶּׁהוּ לֹא כַּשּׁוּרָה בַּמַּנְגָּנוֹן שֶׁלָהּ.

פְּרֶסְיָדוֹ:

חַיָּה רָעָה וַעֲקָרָה מִבֶּטֶן.

נוֹקֶמֶת בַּבָּנִים, שֶׁאֵין הִיא יְכוֹלָה לָלֶדֶת.

בְּתַאֲוָה שֶׁל בְּתוּלָה זְקֵנָה

תּוֹקַעַת צִיּוּנִים רָעִים בְּפִנְקָסָהּ, וּמְחַיֶּכֶת.

לוּצָ’ה:

הוֹ, אַל תִּשְׂנָא אוֹתָהּ! מוּטָב כִּי תְּרַחֵם עָלֶיהָ!

רַחֵם עָלֶיהָ גַּם עָלַי!

אַתָּה מוֹשֵׁךְ יָדְךָ מִן הַכָּתֵף שֶׁלִּי

וְרוּחַ זְדוֹנִית נוֹשֶׁבֶת מִצָּפוֹן…

כֵּן, כֵּן… אֲנִי כְּשִׁכּוֹרָה…

אַתָּה מַכְאִיב לִי קְצָת…

אַהֲבָתְךָ הַפִּתְאֹמִית חוֹנֶקֶת…

אַתָּה נִדְבַּק אֵלַי כַּעֲלוּקָה לוֹהֶטֶת…

חֲדַל, חֲדַל!

פְּרֶסְיָדוֹ:

כָּל הַשְּׁכֵנִים אוֹמְרִים שֶׁלּוּצָ’ה וּפְּרֶסְיָדוֹ

הֵם כְּאָחוֹת וְאָח… שֶׁעוֹד מֻקְדָּם לְאַהֲבָה…

לוּצָ’ה:

לֹא נְשִׁיקָה, לֹא נְשִׁיקָה, פְּרֶסְיָדוֹ.

אֲנִי לֹא אֲחוֹתְךָ!…

ג. בְּבֵית הַקְּבָרוֹת

לְיַד הַקֶּבֶר כְּבָר עָמְדָה כָּל הַכִּתָּה.

דָּרְכוּ עַל אֲדָמָה קְפוּאַת־מֵצַח.

מֵעֵינֵיהֶם נִבָּט הַכְּפוֹר טָהוֹר.

"לֹא טוֹב לָמוּת בַּחֹרֶף.

מִתַּחַת לַתַּכְרִיךְ וַדַּאי רוֹעֶדֶת לוּצָ’ה."

“אַל תְּדַבֵּר. אִמָּהּ אֵינָה בּוֹכָה.”

“כְּשֶׁמֵּת אָדָם זֶה לְתָמִיד, זֶה לְתָמִיד…”

“הַקַּבְּרָנִים עוֹדָם חוֹֹפְרִים…”

“הָאֲדָמָה יוֹתֵר קָשָׁה מֵאֶבֶן…”

“זוֹ עֲבוֹדָה לֹא נְעִימָה, לִהְיוֹת קַבְרָן…”

“פָּחוֹת נָעִים לִשְׁכַּב בָּאֲדָמָה תַּחַת הַשֶּׁלֶג…”

עֵינֵי הַנְּעָרִים הִבִּיטוּ בַּתַּכְרִיך.

"פַּעַם, בְּפוּרִים, הוֹפִיעָה לוצָ’ה

בְּתַחְפֹּשֶׂת בַּר־מִינָן. אַתָּה זוֹכֵר?"

“צָחַקְנוּ כְּטִפְּשִׁים.”

“הַמַּסֵכָה צִיֵּר פְּרֶסְיָדוֹ.”

“רוֹבֶצֶת לָהּ כְּאִלּוּ זֶה מִשְׂחָק…”

“וְלוּצָ’ה תַּלְמִידָה הֲכִי טוֹבָה…”

“גַּם לָנוּ זֶה יָכוֹל לִקְרוֹת…”

“מָתַי כְּבָר יוֹרִידוּהָ אֶל הַקֶּבָר?…”

“מָה? קַר לְךָ? רוֹצֶה סֵפֶל חָלָב?”

“רוֹצֶה לִישֹׁן וּלְהָקִיץ מִן הַחֲלוֹם הַזֶּה…”

הַנְּעָרִים הִגְנִיבוּ מַבָּטִים כְּלַפֵּי פְּרֶסְיָדוֹ.

“הוּא לֹא נִרְאֶה עָצוּב.”

“הוּא לֹא נִרְאֶה שָׂמֵחַ.”

“הוּא לֹא מַבִּיעַ שׁוּם דָּבָר.”

“וַדַּאי חוֹשֵׁב עַל שִׁיר לְלוּצָ’ה.”

“מָחָר יֵשֵׁב עַל הַסַּפְסָל לְבַד…”

“וְלוּצָ’ה לֹא תַּצְחִיק אֶת הַמּוֹרֶה…”

" פְּרֶסְיָדוֹ לֹא יִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ – לִשְׁתֹּק!"

“תָּמִיד לָעַגְנוּ: צֶמֶד־חֶמֶד, צֶמֶד־חֶמֶד…”

“וּפַעַם לוּצָ’ה יִלְּלָה כַּחֲתוּלָה…”

“לֹא הִתְאַפְּקָה…”

“בְּכָל־זֹאת לֹא חָדַלְנוּ…”

“אֲנִי אַף פַּעַם לֹא קָרָאתִי ‘צֶמֶד־חֶמֶד’…”

" פְּרֶסְיָדוֹ רַק הָיָה מַסְמִיק…

עַכְשָׁו פְּנֵי הַבַּיְּשָׁן כְּאֶבֶן־סִיד…"

“הַיּוֹם חֲבָל לִי עַל הַגַּאַוְתָן…”

“טוֹב שֶׁאָמַרְתִּי לָהּ כִּי הִיא יָפָה…”

חָשַׁב פְּרֶסְיָדוֹ.

"טוֹב שֶׁנִּשַּׁקְתִּי לָהּ…

אַף פַּעַם לֹא אֶגַּע עוֹד בִּכְתֵפָהּ…

מַדּוּעַ לֹא נִגַּשְׁתִּי לְהַגִּיד לָהּ

שֶׁהִיא וְלֹא אַחֶרֶת,

שֶׁהִיא תִּהְיֶה אִשְׁתִּי…

פָּחַדְתִּי כִּי תִּצְחַק לִי…

אֲנִי מוּג־לֵב…"

נִשְׂמַע קוֹלוֹ הַחֲגִיגִי שֶׁל הַחַזָּן.

הַנְּעָרִים נָשְׁמוּ בְּיֶתֶר חֹפֶשׁ.

דִּימִיטְר הַזָּקֵן,

הַגּוֹי מִמַּקָּדוֹנְיָה שֶׁמּוֹכֵר הָיָה

פֶּחָם לְהַסָּקָה לַיְהוּדִים

עָמַד לְיַד פְּרֶסְיָדוֹ.

עַל חָטְמוֹ הָעָב זָחֲלָה דִּמְעָה שְׁחֹרָה.

---

לְאֶרֶץ כְּנַעַן

מאת

רפאל אליעז

סָבָא זַ"ל וְאַבָּא הָלְכוּ בִּשְׁבִיל אֶחָד,

וֶאֱמוּנָה צָמְחָה מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַשְּׁבִיל כְּדֶשֶׁא.

וְזֶה הַשְּׁבִיל הוֹבִיל מֵעִיר אֶל עִיר

מִמְּדִינָה אֶל מְדִינָה

וּמִיָּרִיד אֱלֵי יָרִיד.

סָבִי נִטְמַן בְּחוֹף חוֹלוֹת יָפֶה מוּל הַדָּנוּבָּה.

לְעֵת אָבִיב בָּאִים הַמַּיִם אֶל קִבְרוֹ

וְרוֹחֲצִים בְּקֶצֶף צְהַבְהַב

אֶת עֲצָמָיו הַלְּבָנוֹת, וְזֶמֶר תְּהִלִּים טָהוֹר

עוֹלֶה מִפִּיו.

בַּחֹרֶף רוּחַ צוֹנֵנָה שׁוֹרֶקֶת בִּזְקָנוֹ

וּפְאוֹתָיו צַחוֹת כְּמוֹ פִּשְׁתָּן

מִסְתַּלְסְלוֹת וּמִתְבַּדְּרוֹת כְּמוֹ לְהַכְעִיס,

אַךְ הוּא אֵינֹו מַרְפֶּה מִתְּפִלָּתוֹ הַיַּלְדוּתִית

הַמִּתְפָּרֶקֶת לִפְסוּקִים שֶׁל שֶׁלֶג מִתְנַשֵּׁר

אֶל מַחֲזוֹרוֹ הַמְיֻשָּׁן וְרַב הַתְּלָאוֹת.

אָבִי, אֲשֶׁר יָרַשׁ מִמֶּנּוּ תַּאֲוַת הַצְּחוֹק,

שֶׁבִּבְדִיחָה טוֹבָה רָאָה מִצְוָה קְדוֹשָׁה,

קָם יוֹם אֶחָד וְעֲזָבוֹ לְחֶסֶד הַזִּקְנָה,

לְחָסוּתָם שֶׁל קֵיסָרִים טְבוּעִים

עַל כַּמָּה מַטְבְּעוֹת סְפוּנוֹת

מִתַּחַת לָרִצְפָּה בִּמְעוֹנוֹ הַדַּל.

אָמַר לִי אַבָּא: "בּוֹא נִגַּשׁ לִכְנַעַן

נֹאכַל תְּמָרִים וְנִתְחַמֵּם.

בְּכָל מָקוֹם יֵשׁ יְלָדִים חֲשׂוּפֵי שֵׁת,

הַמְצַפִּים לְמַחַט שֶׁל חַיָּט שֶׁתַּלְבִּישֵׁם."

וְכֵן הָיָה.

בַּיַּבָּשָׁה יוֹמַיִם וּבַיָּם שִׁשָּׁה

וְעַל הַחוֹף קִדְּמוּנוּ תְּאֵנָה וָדֶקֶל.

כְּשֶׁנִּגְמַל אָבִי מִמִּנְהָגוֹ לִתְהוֹת

עַל טֶבַע בַּעֲלֵי חַיִּים לְמִינֵיהֶם

הַמְהַלְּכִים בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ,

הוּא לֹא הִצְלִיחַ לַעֲקֹר מִדִּמְיוֹנוֹ

דְּמוּתוֹ הַמַּתְמִיהָה שֶׁל הַגָּמָל.

הוּא, שֶׁהִבְחִין בִּמְרוּצַת הַקַּו,

הַצָּר צוּרוֹת לְכָל מְעִיל, מִכְנָס וַאֲפֻדָּה,

אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו בְּנַסּוֹתוֹ

לִגְזֹר בַּהֲזָיַת רוּחוֹ הַנִּּפְעָמָה

דֻּגְמָה תּוֹאֶמֶת חֲלִיפַת גָּמָל.

"נָקֵל לִי לְהַלְבִּישׁ כָּל רַעְיוֹן,

כָּל עֲנָנָה פְּרוּחָה, כָּל גּוּף אֱנוֹשׁ

עַתִּיר מוּמִים בְּבֶגֶד הַמַּקְנֶה

לַגָּלְמִיּוּת הָדָר וָתֹאַר,

מִלְּהַמְצִיא כְּסוּת מִתְקַבֶּלֶת עַל דַּעַת הַגָּמָל.

לָמַדְתִּי מְלֶאכֶת חַיָּטוּת בְּוִינָה

וְלֹא בַּמִּיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית."

עַל אַף עַנְוַת רוּחוֹ

הָיָה אָבִי אָדָם גֵּאֶה וְלֹא סִפֵּר

כִּי לֹא נוֹתְרוּ פְּרוּטוֹת.

מִתּוֹךְ עַצְבוּת

וּבְלִי גִּמְגּוּם שֶׁל הִתְנַצְּלוּת הִפְטִיר:

"בִּכְנַעַן זוֹ שֶׁל חֲלוּצִים וַעֲנִיִּים,

שֶׁל שֶׁמֶשׁ כֹּה עַזָּה, שֶׁל רוּחַ כֹּה רַכָּה,

הַלָּקוֹחוֹת שֶׁלִּי מֵאָז, הַיְלָדִים,

הַיָּם כֻּתֹּנֶת לִבְשָׂרָם

וּמִכְנְסֵי כֻּתְנָה לְעַכּוּזָם.

לָכֵן הָאֹשֶׁר הַקָּצוּב לוֹ לַחַיָּט

כְּטַעַם הַזֵּיתִים הַיְרֻקִּים.

וְאַף כִּי תַּפּוּזִים נִקְנִים בְּשֶׁפַע וּבְזוֹל,

עָלַי לָשׁוּב הַבַּיְתָה לַבַּלְקָן,

בֵּין הַגּוֹיִים הַחֲבִיבִים עָלַי מִשַּׁחַר נְדוּדַי…"

עַכְשָׁו אָבִי אֵינוֹ נִצְרָךּ עוֹד

עֵינֵי הָאֵפֶר לְאַמֵּץ בְּהַשְׁחִילוֹ הַחוּט

בְּאֶצְבְּעוֹת קַלָּע גָּמִישׁ שֶׁלֹּא יַחֲטִיא לָנֶצַח.

אָבִי נָח בֶּעָפָר הַחַם, שֶׁרֵיחַ תַּפּוּזִים לוֹ.

“צִיּוֹנוּת שֶׁלִּי קְטַנָה”, הָיָה אוֹמֵר,

"לְעֻמָּתָהּ צִפּוֹר שֶׁל בְּיַאלִיק נֶשֶׁר.

שְׁבָחֶיהָ יְסַפֵּר חַלִיל אַגְמוֹן דַּקִיק

מְגִלָּתָהּ יִכְתֹב הָרוּחַ עַל עֲלֶה הֲדַס.

אֲנִי חָרֵד מֵרַבָּנִים שֶׁבְּתֻפִּים גְּדוֹלִים

יֵיטִיבוּ לְהָרִיעַ עַל יַמָּהּ הָאֵינְסוֹפִי

שֶׁל הַתּוֹרָה וְאִישׁ כָּמוֹנִי מַפְקִירִים

עַל חוֹף בְּלֹא סְפִינָה וּבְלִי מִפְרָשׂ.

מֵהֶרְצְל שְׁחֹר־זָקָן עֲצוּב־מַבָּט

אֵינִי דּוֹרֵשׁ אֶלָּא מְעַט שַלְוָה קֵיצִית.

קֹרְטוֹב שֶׁל חֹם חָרְפִּי וְסַם כְּנֶגֶד הַשִּׁעוּל.

מְעוֹף שְׁחָפִים אֲנִי מוֹתִיר לְצְעִירִים,

וּשְׁלַל הָרְמָשִׂים הַנְקוּדִים בַּדֶּשֶׁא

לַנְעָרוֹת הַמֵּיטִיבוֹת לִרְאוֹת מִמֶּנִּי.

חַיָט מַכְלִיב חֲלוֹמוֹתָיו בְּחוּט לָבָן,

כִּי חֲלוֹמוֹת שֶׁל פָּז וְיַהֲלוֹם יִשְׂנָא הוּא.

וְהַנִּשְׂגָב בְּכָל חֲלוֹמוֹתַי הָיָה

לוּא הָרוֹפֵא פָּסַק, שֶׁהַמִּקְטֶרֶת כְּלִי תָּמִים הִיא

וְכִי מֻתָּר לִי לְהַעֲרִיץ עָשָׁן

וּלְהַשְׁקִיף בְּעַד טַבְּעוֹתָיו אֶל הֶעָרִים,

שֶׁהִשְׁתוֹקַקְתִּי לְבַקֵּר בָּהֵן וְלֹא זָכִיתִי,

וְאֶל הָעֲלָמוֹת, אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִרְקֹד עִם הַחַיָּט

אֲבָל בְּשֶׁל בַּיְשָׁנוּתוֹ וִתְרוּ עָלָיו."

אָבִי, אָבִי הַטּוֹב! יֵשׁ בְּקַלוּת הַדַּעַת

נִיצוֹץ פָּעוּט שֶׁל אֲצִילוּת סְמוּיָה:

רָאִיתִי זֹאת בְּכָל הֲלִיכוֹתֶיךָ,

וְאַל אֶחֱטָא בִּיהִירוּת, אִם אֲדַמֶה,

כִּי בֵּן אֲנִי לְאִישׁ מַצְנִיעַ לֶכֶת וְרוֹזֵן.

בְּכֹחַ הָרָצוֹן וְיֵצֶר הַנְּדִידָה

מָשַׁךְ אָבִי עֶדְרוֹ הַקָּט לִכְנַעַן

כֻּלָּהּ רִקְמַת דִּמְיוֹן שִׁירִית,

מִין נוֹף שֶׁנִּצְטָרֵף טְלָאִים־טְלָאִים

שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִזֶּמֶר וּפִזְמוֹן שְׁגוּרִים עַל פִּיו,

שֶׁמּוֹלַדְתָּם מוֹלֶדֶת הַדְּרָכִים בָּהֶן

חָלַף אָבִי בְּסֻלְיוֹתָיו בְּלִי גַּעַת בָּאָבָק.

בְּכֹחַ הָרָצוֹן וְיֵצֶר הַנְּדִידָה

קְשׁוּרִים עַל חוּט לָבָן מְשָׁכָנוּ אַבָּא

אֶל רַכָּבוֹת וָאֳנִיּוֹת וְכִרְכָּרֹות

וּבְהַגִּיעַ חֶסְכוֹנוֹ אֶל יַרְכָתָיו,

שְׁלָחַנִי לֶאֱסֹף זָהָב בַּפַּרְדֵּסִים.

"אַתָּה הַבְּכוֹר, תֵּלֵךְ אֶל עֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם

וְאָנֹכִי אֶל גַּן הַיָּרָק שֶׁבִּקְצֵה הַכְּרַךְ.

מְלָפְפוֹן, עַגְבָנִיָּה וְגֶזֶר נַעֲלִים

מִכָּל אֲשֶׁר הִשְׂכִּילָה לְעַצֵּב יַד הַבּוֹרֵא

לְטַעַם וְצוּרָה. וְהַגַּנָּן הָעַרְבִי

רוֹחֵץ אֶת פְּרִי הָאֲדָמָה וְאַחַר־כָּךְ

מַחֲלִיק אֶת הַמַּטְבֵּעַ מִיָּדִי אֱלֵי מִצְחוֹ.

וְאִם אֵינְךָ רוֹצֶה בְּמוֹשָׁבָה

אַל תַּעֲקֹר מִסַּף הַבַּיִת,

סַתֵּת לְךָ אַבְנֵי בַּזֶּלֶת, שַׁיִשׁ, בַּהַט

עֲלֵה בְּמַעֲלוֹת מַשְׂכֹּרֶת וּמִקְצוֹעַ

וְלִי הַנַּח חָמֵשׁ דַּקּוֹת שִׂיחָה

עִם הַשְּׁכֵנִים, אֲשֶׁר עָלוּ אִתִּי לִכְנַעַן."

צָדַק אָבִי בְּכָל מַאֲוַיְָּיו

וְלַיְלָה לַיְלָה הוּא שָׁאַב אֶגְלֵי־תִּקְוָה

וֶאֱמוּנָה מִכָּל פְּגִישָׁה עִם בְּנֵי מִינוֹ,

מִכָּל מִלָּה טוֹבָה שֶׁנֶּאֶמְרָה מִפִּי רַבָּם,

הָרַב קְרִיסְפִּין קְטַן־הַקּוֹמָה וְהַיָּפֶה.

“חַיֵּינוּ הֵם,” הָיָה אוֹמֵר הָרַב,

"שַׁלְשֶׁלֶת אֲרֻכָּה שֶׁל מַעֲשֶׂה פִּרְיָה,

וְהֵרָיוֹן וְטָעֻיּוֹת אֵין־סְפוֹר.

אֲבָל בִּקְצֵה הַדֶּרֶךְ יֵשׁ כִּי יְצַפֶּה

מַלְאָךְ לָבוּשׁ בְּלוֹאֵי עָנָן וּפָז

וְנִשְׁמָתֵנוּ מִתְרַוַּחַת וּפוֹלֶטֶת:

בָּרוּךְ, בָּרוּךְ, שֶׁפְּטָרָנוּ

מִסֵּבֶל וּמֵהֶבֶל וּמִדְּבַר־אֱנוֹשׁ!"

אָחִי, שֶׁלֹא יָרַד לְסוֹף כַּוָּנָתוֹ,

רָחַשׁ חִבָּה בִּלְתִּי־נִסְבֶּלֶת לוֹ

וּמְאֹהָב הָיָה בְּדִינָה בַּת הָרַב

שֶׁקּוֹמָתָהּ הָיְתָה קְטַנָּה כְּשֶׁל אָבִיהָ.

“לוּא הִיא הָיְתָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר,”

בָּכָה אָחִי בְּקוֹל רוֹכֵל בִּלְתִּי־מַצְלִיחַ,

"שִׁבְעָה וָחֵצִי סֶנְטִימֶטְרִים וְרָחְבָּה שְׁלֹשָׁה,

הָיִיתִי מִתְחַתֵּן אִתָּהּ לָבֶטַח.

וְכִי אֶפְשָׁר לָשֵׂאת אִשָּׁה מִינִיאַטְיוּרָה?

כֵּן, חֲכָמָה הִיא כְּאָבִיהָ, אַךְ שָׁדֶיהָ

כְּשֶׁל דַּדֵּי עִזָּה… זֶה מְיָאֵשׁ…"

אָבִי הָיָה מַקְשִׁיב וְנֶאֱנָח:

"מֵחֲלָצַי יָצָא שׁוֹטֶה טוֹב־לֵב וּמְעֻדָּן,

אִם יְשַׂחֵק לוֹ הַמַּזָּל יָבִיא פָּרָה מִתַּחַת לַחֻפָּה…"

בְּצָהֳרֵי יוֹם חֹרֶף חַם עַד לְהַפְלִיא

לִהֵט אָבִי בְּשָׂרוֹ הַדַּק בַּשֶּׁמֶש

וּכְדַרְכּוֹ שָׁקוּעַ בְּהָגוּת לִבּוֹ וּבְקָפֶה,

שֶׁהֶעֱלָה אֵדִים קַלִּים וּצְעִירִים.

פָּחַד הוּא מִן הַצֵּל כְּמֵאוֹרֵחַ רַע

וּבְשָּׁרָב קָדַח מֵאֹשֶׁר וְסִפּוּק־הַנֶּפֶשׁ.

הֵבֵאתִי בְּכִיסִי שְׂכַר־יוֹם אֲשֶׁר נִתַּן לִי

אַחַר רִדְתִּי מִשִּׂיא הַפִּגּוּמִים,

בְּעוֹד פָּנַי בְּסִיד וְטִיחַ וְאָבָק שֶׁל לְבֵנִים.

הִבִּיט אָבִי בְּפְַרצוּפִי הַמְסֻיָּד

וְשָׂח לִי בְּלָצוֹן צִיּוֹנִי שֶׁלּוֹ

בִּנְעִימָה וְנֹסַח חַיָּטִים צָנוּעַ:

"בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְלָתֵֵת קִוִּיתִי,

וּרְאֵה אֲנִי מִבְּנִי לוֹקֵחַ מְלֹא חָפְנַיִם!

שְׁמָעֵנִי: לֹא כְּדַאי!

לִשְׁקֹעַ בְּאָבָק, בְּטִיחַ לֹא כְּדַאי!

כִּי הַפְּרוּטוֹת אֲשֶׁר תָּבִיא בַּעֲמָלְךָ

אֶת שֵׂיבָתִי יוֹרִידוּ בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה…

צְרֹר חֲפָצֶיךּ, בְּנִי! עֲלֵה לְדִילִיזַ’נְס

וְסַע אֶל אֵם־הַמּוֹשָׁבוֹת הַצְּעִיָרה.

שָׂנֵאתִי מְלִיצוֹת וְאָנֹכִי אַחֲרוֹן

הַחַיָּטִים הַמְדַבְּרִים בְּקוֹל נָבִיא.

לֹא מַהֲדוֹם אֱלֹהַּ בָּאתִי עַד הֲלוֹם

אַךְ מְקוֹמִי בֵּין הַבְּרִיּוֹת יָדַעְתִּי.

בְּאִם נִגְזַר עַל בְּנִי לָתֵת מִנְחַת־זֵעָה

לָאֲדָמָה הַזֹּאת, אֲזַי לֹא בְּגִגִּית שֶׁל מֶלֶט

וְלֹא לִלְבֵנִים שֶׁל סֶלִיקַט כִּי אִם

לִרְגָבִים אֲדַמְדַּמִּים וּלְגֻמּוֹת

אֲשֶׁר מִתַּחַת לְעֵצִים. הַיּוֹם

שֶׁל הַבְָּרוֹן הֵם וּמָחָר יִהְיוּ שֶׁלְךָ.

לֹא תְּנַשֵּׁק אֶת פַּרְדְּסֵי הַנְּדִיבִים, חָלִילָה,

כִּי אִם תִּלְמַד מְלָאכָה תַּמָּה וִירֻקָּה

וּבִזְכוּתָהּ תָּבִיא פְּרוּטוֹת מְעַט

לְמַעַן נְמַלֵּא פִּיּוֹת אֲחֶיךָ

וּבְעִקָּר שְׁנֵי הַקְּטַנִּים הַיְפֵהפִים,

שֶׁכֹה אָהַבְתִי. שְׁאַל אֶת אִמְּךָ!"

"אָבִי, הָעֲבוֹדָה הִיא לִי מַשָּׂא, גַּם נֶפֶשׁ

שִׁירַי שֶׁלִי זֶה מִיָּמִים שָׂרַפְתִּי…

לֹא אֵלֶּה הַכְּתוּבִים, כִּי אִם אֵלֶּה שֶׁבִּפְנִים.

מַה טַּעַם לְהוֹסִיף נְיָר כָּתוּב

בְּאוֹתִיּוֹת קִירִילִיצָה?

אֵין זֶה קָרְבָּן גָּדוֹל אַף כִּי מַכְאִיב,

אֲבָל דּוֹרְכִים אֲנַחְנוּ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ…

אֶסַּע וְאִם כִּי לֹא אֶל הַשָּׂדוֹת אַשְׁכִּים

וְלֹא אַחֲרֵי הַצֹּאן אֵלֵךְ

בְּכָל־זֹאת חֲלוֹמְךָ אָהַבְנוּ

וְיֵשׁ בְּכָךְ מִשּׁוּם חוֹבָה אוֹ נֵדֶר,

וְאִם יִכְבַּד הַנֵּטֶל

גִּדּוּף רוֹעֵי בָּקָר בֻּלְגָּרִי

אָטִיחַ לָרָקִיעַ וַחֲסַל…"

הָיוּ יָמִים שֶׁל חוֹל אָדֹם, גִּצֵּי שָׁרָב וּתְכֵלֶת.

אָכַלְנוּ לֶחֶם בְּלִי גְּבִינָה וּבְלִי חֶמְאָה וּבְלִי זֵיתִים.

רִסַּסְנוּ אֶת הַפַּת בְּמִיץ שֶׁל לִימוֹנִים גְּנוּבִים.

נָשָׂאנוּ הַטּוּרִיָּה עַל הַשֶּׁכֶם כְּרוֹבֶה.

גֻּמּוֹת הַרְבֵּה פָּתַחְנוּ בַּפַּרְדֵּס

וּמַיִם צוֹנְנִים מִן הַבְּרֵכָה שָׁתִינוּ.

הָיָה שָׁם יְהוּדִי אֶחָד יְלִיד הָאָרֶץ

שֶׁמִּדֵּי בֹּקֶר לַפַּרְדֵּס הִגִּיעַ

רָכוּב עַל חֲמוֹרוֹ הַמְקֻשָּׁט כְּמוֹ חָתָן.

הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹלוֹ הַמְצַוֶּה

וּבִתְרוּעַת הַבָּרִיטוֹן שֶׁלּוֹ שָׁמַעְתִּי

הִימְנוֹן הַחֹפֶשׁ בִּצְלִילִים,

שֶׁבִּטָּחוֹן וְאֹשֶׁר וְטִפְּשׁוּת חָבְרוּ בָּם יַחַד.

“מַלֵּא מִפֶּה לָפֶה אֶת שַׂק הַזֶּבֶל!” –

“תַּפּוּז אֱכֹל בִּסְעֻדָּה שֶׁל עֶשֶׂר!”

“אַל תְּגַלְגֵּל אֵלַי עֵינַיִם וְדַבֵּר עִבְרִית!”

עַַבְדוּת שְׁמֵימִית כָּזֹאת לֹא תִּפָּלֵא

לָנֶצַח וּבְשׁוּם מָקוֹם, הִרְהַרְתִּי.

“לֹא לְעוֹלָם אֶהְיֶה עָנָן”, אָמַרְתִּי לְאָבִי.

"הִגִּיעָה עֵת לִהְיוֹת מָטָר נִתָךְ

וּמַעֲלֶה בְּשָׂמִים מֵרֶגֶב וְאִילָן.

פַּרְדֵּס הַתַּפּוּזִים הוּא לֹא שֶׁלָּנוּ,

אַךְ יְרָחִים קְטַנִים תְּלוּיִים בַּעֲנָפִים,

מְלֵאִים עָסִיס כָּתום.

הֵם נְדוּנְיָה, שֶׁנַּעֲרָה פַּרְסִית אַחַת

הֵבִיאָה לִי עַל גַּב שָׁטִיחַ מֵאַרְצָהּ…"

וְאָז, בְּטֶרֶם אֲגוֹלֵל כָּל מַעֲלוֹת אֲרוּשָׂתִי

נָפַל הַצְּלִיל: חַלּוֹן פָּעַר עֵינוֹ הַמְרֻבַּעַת.

אֶנְקַת זְכוּכִית דַּקָּה.

הַפָּעוֹטִים הֵרִיעוּ בְּחֶדְוָה: מִתְקוֹטְטִים!

חֲנוּת הַתַּבְלִינִים שֶׁל חֵ’ם פִּיפַנוֹ

שֻׁפְּכָה עַל־פְּנֵי הַמִּדְרָכָה…

רָאִינוּ הַזָּקֵן שֶׁרָץ אַחֲרֵי זְקָנוֹ…

שְׁנֵי עַרְבִים מִלְאוּ אֶת הַשַּׂקִּים בָּטְנִים

וְאֱגוֹזֵי דַּמֶשֶׂק.

הַסֵּפֶר הַשָּׁמֵן שֶׁל הַגְּמָרָא הֵם לֹא לָקְחוּ…

בְּזֶה הָרֶגַע – אֵין לָדַעַת לָמָּה – קָמוּ לְעֵינַי

עַצְמוֹת־סָבִי הַלְּבָנוֹת,

וְקוֹל בַּרְזֶל הִכָּה בָּהֶן וּפִרְקֵיהֶן

קָרְמוּ גִּידִים וְזָעֲקוּ: הַצִּילוּ!

הַמְשׁוֹרֵר שֶׁבִּי רָאָה אֶת גְּוִיָּתוֹ

בְּצוּק שֶׁל סֶלַע נֶאֱחֶזֶת.

מִמֶּנִּי לֹא נוֹתַר, אוּלַי, כִּי אִם מַבָּט יָחִיד

הַשָּׁט בְּיָם קוֹלוֹת אֲשֶׁר עָטְפוּ

אֶת מְעַרְבֹּלֶת הַדָּמִים בָּרְחוֹב.

אֲרוּשָׂתִי אַיָּהּ? פַּרְסִית קְטַנָּה,

הַאִם עוֹלָה אַתְּ בְּגִבְעוֹת הַחוֹל שֶׁל אֶמֶשׁ?

אוֹ שְׂדוֹת טְרָשִׁים נוֹשְׁקִים שְׂפָתַיִךְ הַפְּצוּעוֹת?

מַדּוּעַ עֲזָבוּנִי מְנֻתָּק מִן הַסּוּפָה?

אֶת סָבָא זַ"ל רָאִיתִי! הַאִם זֶה אוֹת

הַמְבַשֵּׂר?

"לֹא הֶעֱלֵיתִי מֵעוֹלָם בִּתְפִלּוֹתַי,

כִּי עַד מוֹקֵד אָבִיא אֶת יְלָדַי", עָנַנִי אַבָּא.

"יָדַיִם נִשְׁתַּלְּחוּ לְשֹׁד וְהֵן צוֹבְעוֹת

עַל בַּד הַחֹשֶׁךְ הַקָּרוּעַ בִּצְבָעִים רוֹתְחִים

דְּמֻיּוֹת כֹּה מַפְחִידוֹת!

הַנַּח אֶת הָרוֹבֶה, הַצֵּל אֶת כַּלָּתְךָ,

זוּג מִסְפָּרַיִם שֶׁל חַיָּט גְּדוֹלִים

דַּיָּם לְהַפְחִידָם….

לָאֳנִיָּה נֵרֵד וְיִוָּתְרוּ כַּפּוֹת יָדֶיךָ טְהוֹרוֹת.

הִנֵּה רָאִיתָ בְּעָנְיִי, רָאִיתָ בְּחֶרְפַּת הָאָב,

שֶׁמִּדָּמָיו נִשְׁפַּכְתִּי לַחוּצוֹת

כְּדֵי לָלֶכֶת כְּעִוֵּר אַחֲרֵי אַהֲבָתְךָ,

אִלֶּמֶת כֵּאלֹהִים חַיִּים בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם".

לָאֳנִיָּה יָרַד אָבִי עִם הַקְּטַנִּים שֶׁלּוֹ,

וְלִי הִנִּיחַ אֶת אִמּוֹ,

עַד יַעֲבֹר הַזַּעַם.

"בָּעֲרָבָה תִּשְׁכֹּן וְצִחְיֹונָהּ יְהֵא לְגַן.

שׂוֹנְאֵי נָקָם כָּמוֹנִי וְכָמוֹךָ: לַמִּדְבָּר,

לְבַל יֹאמְרוּ חוֹרְצֵי־לָשׁוֹן

בְּרַחֲשֵׁי גַּעְגּוּעִים מִלֵּב אָפֵל:

גַּם בְּלִי הָרַגְתְָּ אֶת אָחִיךָ קַיִן גּוֹרָלְךָ.

יְרֻשָּׁתִי לְךָ דַּלָּה: זוּג מִסְפָּרַיִם, אֶצְבָּעוֹן

פְּקַעַת חוּטִים וּמַגְהֵץ יָשָׁן.

אִמְּךָ שָׁמְרָה בַּקְבּוּק שֶׁל יַיִן בְּחֵיקָהּ

אֲשֶׁר בִּזְכוּת הַיִּסּוּרִים

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים יִהְיֶה לְשַׁחַר־חֵן.

לְוַאי וּמַלְאָכִים יוֹלִיכוּ צְעָדֶיךָ

אֶל בַּיִת צַח כְּמוֹ חַלוֹם תָּמִים,

כִּי בְּשׁוּבְךָ מִן הַחֻפָּה תֹּאמַר

נַעֲרָתְךָ בִּלְשׁוֹן פָּרַס שִׁירִית:

אֲנִי אוֹהֶבֶת אַהֲבָה,

אֲנִי נַפְשִׁי לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ עֶרֶב־עֶרֶב,

בְּכָל פִּנָּה אִיטָן וּלְבוֹנָה וְנֵר זָהָב,

רַק הַצְּלָלִים סְבִיבְךָ יָשִׁירוּ שִׁיר.

הַכֹּל כָּתוּב בְּאִישׁוֹנֵי עֵינֵינוּ,

אֲנִי אוֹהֶבֶת אַהֲבָה,

זוֹ אַהֲבָה פּוֹרֶסֶת פַּת,

עוֹרֶכֶת הַשֻּלְחָן עִם יַיִן חַי,

עִם צִפֳּרִים לוֹקְטוֹת

פְּתוֹתִים וּפֵרוּרִים מִכַּף יָדְךָ.

זוֹ אַהֲבָה שֶׁהַמַּשָּׂא שֶׁלָּהּ

הוּא אֶבֶן הַטַּבַּעַת הַקּוֹשֶׁרֶת שְׁנַיִם לְבָשָׂר אֶחָד."

כְּתֹם דְּבָרָיו שָׁקַע אָבִי

בְּמַעֲבֵה הָאֳנִיָּה.

עַד מְהֵרָה הָיִיתִי חֵלֶק יוֹם שִׁמְשִׁי

תְּפַרְפֵּר בּוֹ

כְּנַף צִפּוֹר תּוֹעָה.

רָצִינוּ קֵן עַל עֵץ הַדַּעַת

מאת

רפאל אליעז

---

[לֹא בָּאתִי. הִתְעוֹפַפְתִּי אֵלַיִךְ.]

מאת

רפאל אליעז

לֹא בָּאתִי. הִתְעוֹפַפְתִּי אֵלַיִךְ.

רָצִינוּ קֵן עַל עֵץ הַדַּעַת.

אֲנִי אֶת בְּדִידוּתִי לָךְ וְאַתְּ שֶׁלָּךְ לִי.

יַחְדָּו נִהְיֶה אַלּוֹן בַּסַּעַר.

אַל תִּצְחֲקִי! הָיְתָה זוֹ אֱמוּנָה

שֶׁיֵּשׁ לָהּ שַׁחַר כָּל עוֹד הִיא קַיֶּמֶת.

עַכְשָׁו אַתְּ מִתְאַמֶּצֶת לְזַמֵּר שִׁיר עֶרֶשׂ

לַשְּׁקָרִים הַיָּפִים שֶׁאָהַבְנוּ.

אַל תִּבְכִּי. לֹא שִׁלַּמְנוּ דָּבָר.

הַפְּרָחִים לֹא יָמוּתוּ עַל קֶבֶר.

---

[כְּשֶׁבָּאתִי אֵלַיִךְ הֵבֵאתִי לָךְ עָנָן בְּפִי]

מאת

רפאל אליעז

כְּשֶׁבָּאתִי אֵלַיִךְ הֵבֵאתִי לָךְ עָנָן בְּפִי.

הֵבֵאתִי לָךְ שְׁאִיפָתִי לִנְשֹם אִתָּךְ

אֶת מְעוּפָן שֶׁל צִפֳּרִים.

עַכְשָׁו אֵינִי אֶלָּא רוּחַ רְפָאִים קַלָּה

הַמְשַׂחֶקֶת בְּתַלְתַּל שֵׂיבָה

אֲשֶׁר נָשַׁר בּוֹדֵד.

הָיִינוּ שִׁכּוֹרִים מִן הַמִּלִּים,

רַק הַזְּמַן שֶׁעָמַד כְּמִסְתַּכֵּל בַּצַּד

יָדַע כִּי עֵינָיו יוֹצְרוֹת כִּסּוּפִים

כְּדֵי לְהִזּוֹן בָּהֶם.

הָאַגָּדָה נוֹלֶדֶת בְּבָרָק וּמֵתָה בָּאֵפֶר.

הַחֵץ פּוֹלֵחַ מֶרְחֲבֵי דִּמְיוֹן

וְאֵין לוֹ טַעַם שֶׁל תְּמוּנָה.

אַתְּ הוֹלֶכֶת לַקּוֹלְנוֹעַ לְבַדֵּךְ.

זָרִים יַבִּיטוּ בָּךְ בְּסַקְרָנוּת עוֹשֶׁקֶת

וְיִשְׁכְּחוּךְ בְּטֶרֶם תַּם הַסֶּרֶט.

הָיִית רוֹצָה לִהְיוֹת לִבָּהּ שֶׁל גְּבוּרָה

הַמִּתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמֶיהָ

מִכַּדּוּר רוֹצֵחַ יְפֵהפֶה.

אֲבָל אֵין לָךְ נַחֲלָה, כִּי אִם מְעַט הָעֲרָפֶל

שֶׁיְּלַוֵּךְ בַּדֶּרֶך עַד בֵּיתֵךְ,

וּבַסַּכִּין שֶׁל הַמִּטְבָּח תִּרְאִ‏י

כִּבְמַרְאָה עֲגוּמָה

אַחֲרוֹנֵי זַהֲרוּרֶיהָ שֶׁל תִּקְוָה, שֶׁאֵין כִּסּוּי לָהּ.

---

[גַּם אֲנִי כָּמוֹךְ חָשַׁבְתִּי כִּי אַחַי הֵם הַבְּרָקִים הַכְּחֻלִּים]

מאת

רפאל אליעז

גַּם אֲנִי כָּמוֹךְ חָשַׁבְתִּי כִּי אַחַי הֵם הַבְּרָקִים הַכְּחֻלִּים,

חֲבֵרִים טוֹבִים לָרַעַם וְלַגֶּשֶׁם.

אַךְ עֵינַיִךְְ רוֹאוֹת,

הָעוֹלָם הוּא לֹא עוֹלָמֵךְ.

חֹם הַקַּיִץ אֵינֶנּוּ תָּמִיד סִימָן לְחַיִּים תּוֹסְסִים,

וּלְעִתִּים הַלֵּב נִרְדָּם בַּקָּרָה לַמְרוֹת הַשָּׁרָב.

אַרְגָּמָן הוּא צֶבַע כְּכָל הַצְּבָעִים,

וְלֹא תָּמִיד מְלָכִים הֵם עֲטוּפִים בּוֹ.

לָכֵן לְכִי אֶל הַלָּבָן וְחַפְּשִׂי בַּשֶׁלֶג חֹם.

לֹא תָּמִיד הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשֵׂאת עִמָּהּ בְּשׂוֹרוֹת,

יֵשׁ וְהִיא נוֹשֵׂאת עִוָּרוֹן.

לָכֵן אַל תְּחַפְּשִׂי מַשְׁמָעוּת בַּסְּמָלִים וּבַשִּׁירִים.

לְכִי לָאַהֲבָה, שִׁתְקִי, שִׁתְקִי בְּאוֹר דִּמְעָה הַמְסָרֶבֶת לִזְרֹחַ.

---

[אַתְּ בָּאת אֵלַי כְּמוֹ חֲלוֹם שֶׁל בֹּקֶר]

מאת

רפאל אליעז

אַתְּ בָּאת אֵלַי כְּמוֹ חֲלוֹם שֶׁל בֹּקֶר,

עֵינַי כְּאִלּוּ נִדְבְּקוּ בִּדְבַשׁ.

הַרְשִׁינִי לְהַשְׁאִיר אוֹתָן פְּקוּחוֹת

וְלֹא לִשְׁאֹל: “הָהּ, מֶה חָדָשׁ?”

אֵינִי רוֹצֶה לַחֲזוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ

וְלֹא לִדְרֹךְ עַל טַל,

אֶשְׁלַח אֶת סֻלְיָתִי הַמְשֻׁמֶּשֶׁת

שֶׁהִיא תֵּלֵךְ לְאשֶׁר הֶעָמָל.

אֲנִי אֶשְׁלַח אֶת מִשְׁקָפַי

לַחֲזוֹת בַּקֶּשֶׁת וּצְבָעֶיהָ.

בְּקִרְבָתֵךְ מַה קַּל לִי לְוַתֵּר עַל שְׁמֵי שָׁמַי

וְעַל פִּלְאֵי הַטֶּבַע!

לֹא, אֵין אֲנִי טוֹבֵל בְּמֵי כָּזָב

וְלֹא שִׁכּוֹר אֲנִי מִבֹּשֶׂם הַשַּׁלְוָה.

אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לָךְ מַה טּוֹבָה

הַהִזְדַּמְּנוּת הַזֹּאת לִרְאוֹת בַּחשֶׁךְ

מַה שֶּׁמֶשׁ עוֹלָם לֹא יְגַלֶּה.

---

[אֲנִי בִּקַשְׁתִּי לְהַגִּיד דָּבָר]

מאת

רפאל אליעז

אֲנִי בִּקַשְׁתִּי לְהַגִּיד דָּבָר

הַמִּתְמַלֵּט מֵאֵשׁ עָרִים שְׂרוּפוֹת.

אוּלַי תִּרְצִי גַּם אַתְּ הַיּוֹם

לָדַעַת כִּי אֲנִי הָיִיתִי לָךְ חֲלוֹם.

מַה יֵּשׁ? פִּנּוּק אֶחָד. לֹא אִיוּמִים. לֹא חַג.

לֹא קוֹל פַּעֲמוֹנִים. לֹא מָוֶת עַל הַגַּב.

לֹא תְּהוֹמוֹת שֶׁל אשֶׁר וְעָשָׁן.

רַק רֶגַע שֶׁל הַשֶּׁקֶר הָרָצוּי

לִהְיוֹת מַרְאָה בְּתוֹך מַרְאָה אִתָּךְ.

נִכְפַּלְנוּ פַּעַם בָּאֵין־סוֹף,

מַדּוּעַ לֹא נִכָּפֵל בָּרֶגַע?

---

[הַכֹּל זוֹכְרִים אֶת תְּמִימוּתָם]

מאת

רפאל אליעז

הַכֹּל זוֹכְרִים אֶת תְּמִימוּתָם

וּמֵחָדָשׁ הֵם מֻפְתָּעִים תָּמִיד

עַל שֶׁבְּיַלְדוּתָם גַּם מַעֲשִׂים שֶׁל רֹעַ לֵב

מִתְרוֹנְנִים כְּתַרְגִּילֵי פְּסַנְתֵּר זַכִּים

אֲשֶׁר אֲפִלּוּ הַחִיוּךְ הַמַּר אֵינֶנּוּ מְסֻגָּל

לִמְחוֹת

וְחָכְמַת הַנִּסָּיוֹן אֵינָה בּוֹלֶמֶת.

וְכָךְ שָׁבִים עַל אַף רָצוֹן הָעַז

לִחְיוֹת לְפִי חֻקֵּי הַהִגָּיוֹן

אַךְ לְאוֹרָם נוֹבְלִים הֵם כְּמֻכֵּי שָׁרָב.

נַפְשִׁי הַאִם הָיְתָה אֵי־פַּעַם לְבָנָה

וְהַשְּׁקָרִים הַאִם אַף הֵם הָיוּ מְצַלְצְלִים כְּשִׁיר לָבָן?

אַךְ מִי אֵינוֹ זוֹכֵר גַּם הַצְּבָעִים

אֲשֶׁר הֵטִילוּ עַצְבוּת רִאשׁוֹנָה?

מוֹתוֹ שֶׁל אִישׁ יָקָר?

אֶת טִפּוֹת הַדָּם הַדְּבִיקוֹת עַל כַּף הַיָּד

כְּשֶׁלָּרִאשׁוֹנָה נִפְצַע לִבֵּנוּ בְּשִׂנְאָה?

עַצְבוּת שֶׁאֵין לָהּ כַּפָּרָה אֲפִלּוּ

כַּעֲבוֹר שָׁנִים שֶׁל יְדִיעַת הָאֵין־תַּכְלִית.

עַל מִי תִּפֹּל אַשְׁמַת פְּגִיעָה

בַּחֲלוֹמוֹ הַשָּׁלֵם שֶׁל נַעַר?

טְעָנוֹת שְׁחֹרוֹת, אֶרֶס וּתְמִימוּת.

יֶלֶד עָצוּב בְּאֵין רוֹאִים.

קַדַּחַת הַיּוֹקֶדֶת בְּלֶחְיוֹ,

רָצוֹן לָמוּת

מִבְּלִי הָבִין מַה פֵּשֶׁר הָרָצוֹן הַזֶּה,

אַהֲבָתוֹ הַמִּתְעוֹרֶרֶת פֶּתַע

וְתִקְוָתוֹ שֶׁשַּׁד יְפֵהפֶה, קָטָן

יִתֵּן לוֹ כָּל הָאֹשֶר שֶׁאִמּוֹ מָנְעָה מִמֶּנּוּ.

---

[אַל תָּשׁוּבִי לְדַפְדֵּף בְסֵפֶר שֶׁנֶּחְתַּם]

מאת

רפאל אליעז

אַל תָּשׁוּבִי לְדַפְדֵּף בְסֵפֶר שֶׁנֶּחְתַּם.

הַצְּעָדִים שֶׁנֶּחְתְּמוּ בַּדֶּרֶךְ, מַה נּוֹתַר מֵהֶם?

אֲנִי יָכוֹל לִתְרֹם לָךְ אוֹצָרוֹת חִנָּם

תְּמוּרַת עִפְעוּף שֶׁל עֵין חַי אֶחָד.

דַּרְכִּי אֵינָהּ דַּרְכִּי אִם אֵין אֲנִי הוֹלֵך בָּהּ.

לִפְנֵי הַקֶּבֶר נִפָּרֵד. אִישׁ לֹא נִכְנָס בּוֹ.

גַּם לֹא הַמָּוֶת.

הוּא שֶׁיַּקְשִׁיב מִתּוֹך תִּקְוָה לָדַעַת

מַדּוּעַ הַפְּרָחִים פּוֹרְחִים בָּאֲבָנִים.

אֲבָל אֲנִי וְאַתְּ אֵינֶנּוּ אֲבָנִים,

אֲנַחְנוּ לַהֲבוֹת עֲנָק

הַלּוֹחֲכוֹת כּוֹכְבֵי לַבָּה

וּמַקְשִׁים לָמוּת

כְּדֵי לִסְגֹּר אֶת סֵפֶר הַבְּרִיאָה

תְּמוּרַת מַבָּט אֶחָד שֶׁל לַיְלָה

הַנּוֹפֵל עָלַיִךְ כְּמַחֲרֹזֶת שֶׁלֶג.

מַדּוּעַ אַתְּ פְּתַיָּה הַיּוֹם?

וְכִי אֵינֵךְ רוֹאָה שֶׁכָּל טִפַּת חַיִּים שֶׁלִּי

הַמִּדַּרְדֶּרֶת אֶל הַנֶּצַח

יוֹרֶדֶת עִמָּדִי אֶל הָאֵינְסוֹף?

---

[אַלְמָנוֹת פְּרוּשׂוֹת יָדַיִם]

מאת

רפאל אליעז

אַלְמָנוֹת פְּרוּשׂוֹת יָדַיִם

הָעֵצִים בַּגָּן.

גַּרְזֶן יוּנַף מָחָר עַל גִּזְעֵיהֶם

וְצַמָּרוֹת יִשְּׁקוּ לָאָרֶץ, שַׁת־הַיְסוֹד אָפֹר וּמְכֹעָר.

גַּם עַצְבוּתָן שֶׁל אַלְמָנוֹת דַּקּוֹת

שִׁמְּשָׁה מָזוֹן לְצִפֳּרִים וּבְנֵי־אָדָם.

מָחָר יָקוּמוּ שֵׁשׁ קוֹמוֹת.

הוֹ, מִי יִתֵּן וּמֵחַלּוֹן תִּזְרַח

הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתָּאִיר עֵצִים כְּרוּתִים

לְמַרְגְּלוֹת הָהָר.

---

[כְּשֶׁפָּגַשְׁנוּ אֱמוּנוֹת בַּדֶּרֶךְ]

מאת

רפאל אליעז

כְּשֶׁפָּגַשְׁנוּ אֱמוּנוֹת בַּדֶּרֶךְ

לֹא יָדַעְנוּ כִּי יֵשׁ לְאָסְפָן.

כְּשֶׁפָּגַשְׁנוּ אַהֲבָה בַּדֶּרֶךְ,

אַהֲבָה הָלְכָה לְחַפְּשָׂן.

שֶׁמֶשׁ יַלְדוּתִית עַל דַּף נְיָר

וְתַחְתֶּיהָ גֶּבֶר וְאִשָּׁה זְקֵנִים.

פִּרְחֵי הָעִפָּרוֹן נוֹפְלִים עַל מִצְחֵיהֶם

שֶׁל אֵלֶּה שֶׁדָּרְכוּ עַל הַפְּרָחִים שֶׁבַּשָּׂדֶה.

עַכְשָׁו הֵם אֲרֻכּוֹת יַבִּיטוּ

שֶׁמָּא שֶׁמֶשׁ הַנְּיָר יַצִּית אֶת לְבָבָם.

---

[הַשֶּׁלֶג כִּסָּה צְעָדַיִךְ וְהַגֶּשֶׁם דְּמוּתֵךְ]

מאת

רפאל אליעז

הַשֶּׁלֶג כִּסָּה צְעָדַיִךְ וְהַגֶּשֶׁם דְּמוּתֵךְ.

לֹא נוֹתְרוּ לִי זוּלַת הַגְּבִישִׁים

שֶׁאֲנִי בְּלִבִּי לִטַּשְׁתִּי.

שָׁם לָנֶצַח יְהַלְּכוּ הַשְּׁנַיִם

וּדְמוּתָם תָּמִיד אַחַת.

מַה חֲבָל שֶׁצְּעָדַיִךְ וּדְמוּתֵךְ

כִּסּוּ הַשֶּׁלֶג וְהַגֶּשֶׁם

שֶׁיָּרְדוּ לֹא מִשָּׁמַיִם

וְלֹא מֵהָגוּתֵךְ.

---

[אַל תְּסַיְּדִי אֶת בֵּיתֵךְ בְּלָבָן]

מאת

רפאל אליעז

אַל תְּסַיְּדִי אֶת בֵּיתֵךְ בְּלָבָן

אִם יוֹנָה לְבָנָה אֵין לָהּ קֵן בּוֹ.

אַל תְּסַיְּדִיהוּ כָּחֹל

אִם עֵינַיִךְ שְׁחֹרוֹת כַּלַּיְלָה.

רָצִיתִי לִתְעוֹת בָּאֵין־סוֹף

שֶׁל עֵינַיִךְ הַתְּכֵלֶת,

אֲפִלּוּ הֻסְווּ כַּשָּׁמַיִם

אֲפִלּוּ הִכְחִילוּ כַּיָּם.

---

[עַכְשָׁו גַּם אַתְּ יוֹדַעַת]

מאת

רפאל אליעז

עַכְשָׁו גַּם אַתְּ יוֹדַעַת

מַה שֶּׁיָּדְעוּ שִׁירִים נוֹשָׁנִים:

הַיָּרֵחַ כּוֹכָב בַּרְמִינָן

עָטוּף תַּכְרִיכֵי כֶּסֶף.

אֶקָּחֵךְ לַבֹּקֶר

אֲקַשְּׁטֵךְ בִּשְׂמָלוֹת עַתִּיקוֹת

רְקוּמוֹת סִגָּלִיּוֹת שֶׁל זָהָב וּטְלָלִים.

אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַחֲלוֹמוֹת הַיְשָׁנִים

שֶׁל אִמָּהוֹת רְחוֹקוֹת־צְעִירוֹת,

שֶׁקָּרְבוּ אֶל הַחֻפָּה

בִּפְסִיעוֹת זְעִירוֹת­־זְעִירוֹת.

אַל תַּגִּידִי כִּי כָּל זֶה הוּא עוֹלָם

שֶׁמִּכְּבָר מִכְּבָר נֶעְלַם.

אֲפִלּוּ אוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ חָשׂוּף

אֵינוֹ חֲסַר תּוֹעֶלֶת.

הוּא עָשׂוּי לְכַסּוֹת בְּכֶסֶף רוֹטֵט

אֶת עַצְבִּי, הַמְיֻתָּר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ.

---

[קֶרֶן אַחֲרוֹנָה זָהָב רוֹטֵט]

מאת

רפאל אליעז

קֶרֶן אַחֲרוֹנָה זָהָב רוֹטֵט

כָּבָה בְּלֵב אֲגַם עִם עֶרֶב.

אִם יֵשׁ אֱמֶת בָּאַגָּדוֹת

בַּרְבּוּר חִוֵּר זִמֵּר וָמֵת.

---

[כֶּתֶם אֶחָד בְּאֶבֶן יְרֻקָּה]

מאת

רפאל אליעז

כֶּתֶם אֶחָד בְּאֶבֶן יְרֻקָּה

אַלְפֵי חַיִּים בּוֹ.

הַחֹרֶף שֶׁיָּשֵׁן עָלֶיהָ לֹא סָפַג

דָּמָם.

כְּשֶׁהִפְשִׁיר הַשֶּׁלֶג

כֶּתֶם יָרֹק שָׁלַח נִצָּה דַּקָּה.

רַק עֵינַי הַבְּדוּדוֹת

יָכְלוּ לְהַבְחִין בּוֹ.

בְּעוֹדִי מְהַרְהֵר עַל פְּלִיאָה זוֹ

לְוָיָה עֲנִיָּה חָלְפָה עַל פָּנַי.

בְּלַיְלָה עִוֵּר גָּשְׁשָׁה וְהָלְכָה.

רַק כֶּתֶם אֶחָד בְּאֶבֶן יְרֻקָּה

הוֹסִיף לִשְׁלֹחַ פְּרָחִים זְעִירִים.

---

[עֲרָבָה מִדְבָּרִית וְרֶטֶט חוֹל]

מאת

רפאל אליעז

עֲרָבָה מִדְבָּרִית וְרֶטֶט חוֹל

בִּשְׁבִילִי זוֹ שָׁעָה שֶׁל פְּרִידָה מִן הַכֹּל.

אַתְּ שֶׁהָיִית הַקּוֹל הַדּוֹעֵךְ וְכָבֶה

כְּכוֹכָב מֵת בְּשָׁמַיִם סְגוּרִים.

---

[אִם אֵינֵךְ לִי חֲלוֹם]

מאת

רפאל אליעז

אִם אֵינֵךְ לִי חֲלוֹם,

הֲיִי לִי זֵכֶר שֶׁל חֲלוֹם

אוֹ צֵל מִצִּלּוֹ שֶׁל זֵכֶר חֲלוֹם.

וְאָז עוֹד אוּכַל לְהָשִׂיחַ עִם הַדְּמָמָה הַלְּבָנָה,

עִם הַדְּמָמָה שֶׁשִּׁכְּלָה גּוֹנֶיהָ,

שֶׁעוֹדֶנָּה זוֹכֶרֶת

שֶׁבְּטֶרֶם הִתְעַוְּרָה הַשֶּׁמֶשׁ

עוֹרְבִים נִקְּרוּ עֵינָהּ הָאֲדֻמָּה,

וְאַחַר־כָּךְ כַּנְפֵיהֶם הַקְּשׁוּחוֹת

נִפְרְשׂוּ עֲלֵי שָׁמַיִם כִּצְעִיף בַּרְזֶל.

אוֹ שֶׁמָּא אַתְּ הָעִוֶּרֶת

וְאֵינֵךְ זְקוּקָה לִמְנוֹרָה קְטַנָּה,

אֵינֵךְ רוֹצָה כִּי אִם בִּפְסִיעָה

הַמְקָרֶבֶת אֶת גּוּפֵנוּ אֶל חֻמּוֹ שֶׁל מָוֶת.

אַל תַּעַזְבִינִי בּוֹדֵד בִּנְחִיל כּוֹכָבִים,

הֲיִי לִי נֵטֶף כֶּסֶף הַנּוֹשֵׁר עָלַי מֵאֶשֶׁד הַיָּרֵחַ!

---

[זוֹ הִיא שִׁירַת הַשַּׁיִש הַלָּבָן]

מאת

רפאל אליעז

זוֹ הִיא שִׁירַת הַשַּׁיִש הַלָּבָן

כְּשֶׁהָרוּחַ חוֹלֶפֶת עַל מִצְחִי.

בְּדִידוּת הָאֲנָשִׁים שֶׁחֲלוֹמָם נִגְזַל

אָחוּש כְּאִלּוּ הִיא בְּשָׂרִי.

קִרְבָה לְרֶגַע, אֱמוּנָה בַּת צֵל,

וְאֵיזֶה אֹשֶר לֹא קָרוּא

מְאַכְלְסִים אֶת הָעוֹלָם

הַמִּתְקַטֵּן. פָּחוֹת מֵחֶדֶר.

תַּנּוּר זָעִיר דּוֹחֶה בְּבוּז כָּל שֶׁמֶשׁ אֱלֹהִית.

אוֹר בּוֹ מַבָּטִים כְּנִשְׂרָפִים לְאֵפֶר,

אוֹר אָדֹם חֲסַר תַּכְלִית

לוֹכֵד דְּמוּתֵךְ הַמְפַרְפֶּרֶת:

מַדּוּעַ אַתְּ רוֹעֶדֶת?

הַאִם אֵלָה אַתְּ אוֹ זוֹנָה?

אֲנִי יוֹצֵא מֵעוֹלָמִי הַקָּט,

אֶל הָאֲוִיר שֶׁאֵין לוֹ נֶחָמָה וָטַעַם,

וּכְאֱוִיל צָעִיר שׁוֹאֵל

מִי זְגוּגִיּוֹת הָאֲפֵלוֹת שֶׁלָּךְ נִפֵּץ,

וּבֵיתֵךְ עָזוּב מּכָּל נִגּוּן וָרַחַשׁ

לְפֶתַע נַעֲשָׂה בֵּיתִי הַמְּיֻחָל.

בֵּיתִי בּוֹ אַתְּ זָרָה וּמְגַמְגֶּמֶת

פּוֹרֶשֶׂת רֶשֶׁת שֶׁל שְׁתִיקָה עוֹיֶנֶת עַל נַפְשִׁי

וְאֵיזוֹ רוּחַ מְדֻמָּה גּוֹנַחַת כְּשִׁכּוֹר גּוֹסֵס.

---

[כַּמָּה רָחַק הַשִּׁיר מִן הַכְּאֵב]

מאת

רפאל אליעז

כַּמָּה רָחַק הַשִּׁיר מִן הַכְּאֵב?

אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי הוֹלִידוֹ אִם לֹא כְּאֵב?

מִי הַכָּתוּב?

אַתָּה מַכֶּה בְּמִצְחֲךָ עַל דֶּלֶת הַבַּרְזֶל,

אַתָּה שׁוֹמֵעַ לַיְלָה,

אַתָּה שׁוֹמֵעַ גּוּף אוֹטֵם אֶת פְּצָעָיו.

הֲזֶה הַשִּׁיר? אוֹ הַכְּאֵב?

עֲדַיִן הָעֵינַיִם חַלּוֹנוֹת הַנֶּפֶשׁ

אַף כִּי אֵין בַּמַּבָּט כִּי אִם חוּט דָּם

הַבָּא שִׁירֶיךָ לֶאֱרֹג

וְאֶת הַלַּחַן הַסָּמוּי מֵאֹזֶן.

---

[הַיְהִירוּת אֲשֶׁר טוֹעֶנֶת כִּי לִבֵּנוּ]

מאת

רפאל אליעז

הַיְהִירוּת אֲשֶׁר טוֹעֶנֶת כִּי לִבֵּנוּ

קֶבֶר רָחָב לְשׁוֹשַׁנִּים מֵתוֹת,

הִיא עַל יָדֵינוּ הַפְּצוּעוֹת מַרְאָה,

אוֹמֶרֶת: זוֹ מְלַאכְתּוֹ שֶׁל חוֹחַ?

---

[חֲלוֹם זָקֵן שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִחְיוֹת]

מאת

רפאל אליעז

חֲלוֹם זָקֵן שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִחְיוֹת

וְאֶת נַפְשׁוֹ מַחֲזִיר לֵאלֹהָיו:

קַבֵּל גַּם אֶת מוֹתִי טָהוֹר מִכָּל סִיגִים,

לֹא אֲנֹכִי בַּנְּזִירוּת בָּחַרְתִּי.

אֲנִי לָבָן מִתַּכְרִיכַי

שֶׁתַּחְתֵּיהֶם הוֹזוֹת עֵינַי הָעֲצוּמוֹת

כְּלַפֵּי מִזְרָח חָדָשׁ.

---

[הָאֵשׁ הִיא בְּעַפְעַפַּי]

מאת

רפאל אליעז

הָאֵשׁ הִיא בְּעַפְעַפַּי, הִיא תְּכַסֶּה אֶת גְּוִיָּתֵךְ חוֹלֶמֶת.

הִבְטַחְתִּי לָךְ. אַתְּ חִכִּית לִי כְּתַפּוּחַ בְּמַעֲרֻמָּיו.

לֹא. אֵינִי רָעֵב. הָעֲיֵפוּת הוֹלִידָה נֶפֶשׁ לִי אַחֶרֶת?

הֵן בָּאתִי לְמַלֵּא מִצְוָה שֶׁל טֶקֶס.

הַמַּמָּשׁוּת בִּי הִיא הֵעָדְרָה שֶׁל מַמָּשׁוּת.

רַק הָעֵינַיִם דּוֹבְבוֹת. הַחֹם אֲשֶׁר יָפִיק גּוּפִי

הוּא אַך צִיוּר שֶׁל אֵשׁ. וְהַצְּבָעִים הֵם בָּבוּאָה שֶׁל צֶבַע.

לוּא אֱלֹהִים רָאָנּוּ, מַלְאָכִים שָׁלַח לְהַעֲנִיש

אוֹתָנוּ. אֶת בִּרְכָתוֹ שִׁגֵּר בְּהֹלֶם שֶׁל בָּרָק.

---

[עַל הַדְּקָלִים דַּקֵּי גִּזְרָה]

מאת

רפאל אליעז

עַל הַדְּקָלִים דַּקֵּי גִּזְרָה

הַלְּבָנָה שִׁלְגָּהּ הַחַם מַשֶּׁרֶת.

כַּפּוֹת כִּנֶּרֶת הָרְחָבוֹת שְׁטוּחוֹת

הַמְצַפּוֹת לַסְּעָרָה?

אִלּוּ יָדַעְתָּ לִדֹּם

יָכֹלְתָּ לִשְׁמֹעַ אֵיךְ נוֹצָר הַגַּל

בְּקַרְקָעִית הַלֵּב.

אַךְ גִּמְגּוּמְךָ כֹּה מְיֻתָּר וַחֲסַר יֶשַׁע

הוֹפֵךְ לְזָר הַמִּתְדַּפֵּק עַל דֶּלֶת

וְאֵין לוֹ מַה לּוֹמַר בְּהִפָּתְחָהּ.

לָכֵן הַשֶּׁלֶג הַמַּשִּׁיר רָקִיעַ מִתְיָרֵחַ

וְהַדְּקָלִים דַּקֵּי גִּזְרָה

הֵם לִי נִחוּם עָלוּב

עַל אַף יָפְיָם הָרָם.

וְזֶה הַגּוּף נִכְסָף לְהִסָּגֵר

אֲבָל הַחשֶׁךְ עוֹד רָחוֹק

וְאוֹר עוֹלָם מַכֵּהוּ כְּאוֹיֵב.

---

[הֲמוֹן הַגַּלִּים בְּפִיךָ]

מאת

רפאל אליעז

הֲמוֹן הַגַּלִּים בְּפִיךָ,

אַתָּה דּוֹבֵר אֲמִתּוֹ שֶׁל יָם.

הוּא יוֹמְיוֹמִי, יַמְּךָ שֶׁלְּךָ,

חָבֵר לַמִּשְׂחָקִים,

שֶׁבִּלְעָדֶיךָ לֹא הָיָה נוֹדֵב

אֶת אוֹצְרוֹתָיו לְאִישׁ.

זְכוּתְךָ לִהְיוֹת גִּבּוֹר אַלְמוֹן

בְּחֵיק מָלֵא חַיּוֹת חֲלַקְלַקּוֹת

אֲשֶׁר בְּדִמְיוֹנְךָ הוֹפְכוֹת לְצַעֲצוּעֵי זְכוּכִית.

אַתָּה נִשָּׂא עַל כַּדּוּרֵי מַלְכוּת הַיָּם

כְּמוֹ בּוּעָה שֶׁלֹּא נִבְקַעַת לְעוֹלָם.

קָחֵנִי! חֹם אֱנוֹשׁ אֶתֵּן לְךָ

אַצִּית לֶהָבוֹת קְטַנּוֹת עַל לְשׁוֹנְךָ

תִּשַּׁק אִשָּה שֶׁאֵין הִיא בַּת הַיָּם

כִּי אִם חַוָּה קֹרְצָה מִסֶּלַע.

עַל אִי קָטֹן בְּלֵב הַיָּם הֵקַמְתִּי אֹהֶל

אֲנִי יוֹדַעַת לְכַסּוֹת אוֹתְךָ בְּרוּחַ שֶׁל שָׁרָב

תִּשְׁתֶּה אַחַת מִנְּשִיקוֹתַי,

יֹאבַד לְךָ הַזִּכָּרוֹן,

תִּהְיֶה אָדָם בַּסְּתָו וּבָאָבִיב,

לַחֹרֶף קַח אוֹתִי הַיָּמָּה,

אֲנִי פּוֹחֶדֶת מִן הַבֹּץ

אֲנִי רוֹעֶדֶת מִן הָרְעָמִים

אֲנִי רוֹצָה בְּנִיצֹצֶת זָהָב שֶׁבְּעֵינֶיךָ,

אַךְ אַל תַּבִּיט בָּהֶן אֶל סִירוֹנִית

לְבַל תִּלְכֹּד אֶת שְׁנֵינוּ בִּזְנָבָהּ!

הֲבֶאֱמֶת הִיא מַצְלִיפָה

וּבְבִטְנָהּ שׁוֹרְצִים דָּגִים שֶׁל אֵשׁ וְשֶׁל פוֹסְפוֹר?

---

[שִׁיר יַגְבִּיהַּ עַד כּוֹכְבֵי הַמֶּלֶךְ]

מאת

רפאל אליעז

שִׁיר יַגְבִּיהַּ עַד כּוֹכְבֵי הַמֶּלֶךְ

שֶׁל תּוּגַת עוֹלָם.

עַד חֵרוּת מִנֵּטֶל הַתִּקְוָה,

עַד מֶרְחָב הַחַף מִבֶּצַע שֶׁל הַדֹּמִי.

אֵין רֵיחַ אֲדָמָה נוֹגֵעַ לִנְחִירֶיךָ,

אֵין לֶחֶם הַמַּרְחִיב אֶת כִּסוּפֶיךָ לִשְׁלֵמוּת,

קָמַת שָׂדוֹת רַק צוּרָתָהּ הַזְּהֻבָּה קוֹפֵאת,

צִמְחֵי שָׁמַיִם דּוֹמְמִים אֵינָם פּוֹצְעִים אֶת מַבָּטְךָ.

יֵשׁ שִׁיר מַגְבִּיהַּ עַד כּוֹכְבֵי הַמֶּלַח.

---

[הֵם כְּבֵדִים כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַסְּתָו בַּכֶּרֶם]

מאת

רפאל אליעז

הֵם כְּבֵדִים כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַסְּתָו בַּכֶּרֶם

הֵם שׁוֹתִים מֵי־תִּירוֹשׁ וְאוֹכְלִים דְּבַש וְזָהָב

עֵינֵיהֶם מְלֵאוֹת כִּמְבֵרֵי דָּגָן

אֲבָל בָּעֶרֶב יוֹרְדִים כּוֹכָבִים

שָׁרִים אֶת עַצְבָּם הַבִּלְתִּי־נִתְפָּשׂ

וְהַיַּיִן בּוֹכֶה מִנַּפְשָׁם הַשְּׂבֵעָה.

---

[לִפְנֵי הַרְבֵּה יְמֵי אָבִיב וָחֹרֶף]

מאת

רפאל אליעז

לִפְנֵי הַרְבֵּה יְמֵי אָבִיב וָחֹרֶף

נָסַעְתִּי תַּחַת תִּפְרַחְתָּן שֶׁל הָאֲקַצְיוֹת.

הֵן קִבְּלוּנִי בִּתְשׁוּאוֹת וּצְחוֹק לָבָן.

אֲנִי קְרָאתִין אֲחָיוֹת שֶׁלִּי, חַיַּי שֶׁלִּי.

לִפְנֵי הַרְבֵּה יָמִים שֶׁל סְתָו וָקַיִץ

נָסַעְתִּי עַל שְׁבִילִים וּנְחָשִׁים.

הֵם הֵשִׂיחוּ אֶת לִבָּם וְהִתְחַכְּמוּ

עִם כּוֹכָבִים שֶׁל אֵש בַּמֶּרְחַקִּים

אֲנִי חָלַמְתִּי.

זֶה לֹא הָיָה, אַךְ אַתְּ שָׁמַעַתְּ בִּתְמִימוּתֵךְ,

הוֹשַׁטְתְּ לִי יָד שֶׁל לֶהָבוֹת דַּקּוֹת

וְלֹא יָדַעַתְּ כִּי יוֹם יָבוֹא

יָדַיִךְ יִשְׂתָּרְגוּ כְּמוֹ גְּפָנִים בַּסְּתָו

וְעַל שְׂפָתַיִךְ עֲנָבִים כְּחֻלִּים יִבֹּלוּ.

הָיִיתִי עוֹד קוֹרֵא לָךְ

פָּנַיִךְ בְּיָדַי אָלִיט וְחֹם שֶׁל קַיִץ מֵת.

אַל תְּלַטְּפֵנִי בְּאֶצְבָּעוֹת שֶׁל סִיד, תֹּאמְרִי לִי.

אֲנִי רוֹאֶה אֶת יְלָדַיִךְ שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ

וּבְכִי שֶׁלִּי הַמְּלַטֵּף שׂוֹרֵט אֶת לְחָיַיִךְ.

אַתָּה אָרֹךְ מִדַּי, תֹּאמְרִי לִי,

גּוּפְךָ נִמְשָׁךְ עַד שְׁבִילֵי הָאֹפֶק

אַתָּה אֵינְךָ נוֹסֵעַ תַּחַת תִּפְרַחְתָּן שֶׁל הָאֲקַצְיוֹת,

הַפָּמוֹטִים מִתַּחַת לְעֵינֶיךָ

מִתְפַּלְּלִים וְאוֹר הַמָּוֶת

מֵאִיר פָּנָיו שֶׁל אֱלֹהִים יַלְדוּתִיִּים.

אֲנִי קָרָאתִי לָךְ, לֹא יָדַעְתִּי כִּי קְבוּרָה אַתְּ,

כִּי שְׁמֵךְ רוֹעֵד עַל מַצֶּבֶת הַשַּׁחַם.

לִבִּי נָגַע בָּאוֹתִיּוֹת – הֵן זֵכֶר יְחִידִי

שֶׁעוֹד יִחְיֶה בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף.

---

[קַרְנָבָל]

מאת

רפאל אליעז

קַרְנָבָל,

הַיָּגוֹן דּוֹלֵק בִּמְנוֹרוֹת צִבְעוֹנִין.

פִּרְחֵי נְיָר עַלִּיזֵי חִיוּךְ

שֶׁאֵין חִיּוּכֵךְ מַאֲמִין בּוֹ.

קַרְנָבָל,

הַיַּיִן גָּלָה מִן הַכּוֹסוֹת,

הַמֵּצַח רָכוּן עַל מַחֲשָׁבָה

נוֹטָה לָמוּת אַךְ נוֹלְדָה.

קַרְנָבָל,

מַה קָּטָן הָיִיתָ

מַה נִּפְלָא.

הֶאֱמַנְתָּ בְּבַת־יַעַר

וּבְמֶלֶךְ שֶׁל חוּטֵי זָהָב.

קַרְנָבָל,

הַלַּיְלָה יָצַק נֵרוֹתָיו הַשְּׁחֹרִים

לְהָאִיר עֵינַיִם מֵתוֹת.

---

[כָּל עוֹבֵר־אֹרַח נָשַׁק לָךְ]

מאת

רפאל אליעז

כָּל עוֹבֵר־אֹרַח נָשַׁק לָךְ

וְרַק הַשֶּמֶשׁ שִׁזְּפָתֶךְ.

עִמְדִי בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל הַכִּכָּר,

חַיְּכִי לָאֻמְלָלִים

שֶׁאֵין בָּם כֹּחַ שֵׂאת רֹאשָׁם לַשֶּׁמֶש.

הֵם מְצַפִּים לַלַּיְלָה

כְּצַפּוֹת לְאַהֲבָה זוֹלָה

וְעַל שְׂפָתַיִךְ‏־אֶבֶן

לְהַנִּיחַ לֵב אַלְמֹג צוֹנֵן.

---

[אַתְּ פָּרַחַתְ בְּגַן בּוֹ אֲנִי קָמַלְתִּי]

מאת

רפאל אליעז

אַתְּ פָּרַחַתְ בְּגַן בּוֹ אֲנִי קָמַלְתִּי.

אֲנִי? רַק מַחֲשָׁבָה שׁוֹחֶרֶת מְקוֹרָהּ

עֲדֵי חָרְבָה.

אַתְּ סוֹעֶרֶת, לֶהָבָה שְׁלוּחָה אוֹכֶלֶת אֶת בָּנֶיהָ –

עֵת אֲנִי קוֹפֵא.

בְּדַרְכֵּנוּ אֵין הֵיכָל,

לֹא מַצֵּבָה קְדוֹשָׁה.

הַכֹּל שְׂרִידִים שֶׁל מַשֶּׁהוּ, מֵעֵין חַיִּים אוֹבְדֵי צוּרָה.

אֵי הָלַךְ צְחוֹקֵךְ?

בֶּן לְוָיָה לַשִּׁגָּעוֹן. נִכְלַם.

כְּשֶׁתָּבוֹאִי עַד הַמִּזְרָקָה

תִּרְאִי אֶת חֲלוֹמֵךְ מַבְהִיק בְּמַיִם מֻרְעָלִים.

חֲלוֹם מֵתִים.

אַתְּ סְבוּרָה שֶׁאֵין הַמָּוֶת מְסֻגָּל לַחֲלֹם

אֲבָל אֲנִי, שֶׁהִנְנִי אֲגַם חַיִּים שֶׁלֹּא זָכוּ לִחְיוֹת,

הוֹגֶה בָּךְ וּמַמְתִּין עִם זֵר שֶׁל כְּפוֹר

בְּתַחֲנָה שֶׁאֵין עוֹבְרוֹת בָּהּ רַכָּבוֹת זֶה עִדָּן.

יוֹמִי אוּלַי עָמַד מִלֶּכֶת בָּךְ.

יוֹמִי יִשְׁקַע, אוּלַי, שׁוֹתֵת דָּמִים זַכִּים מֵחֵטְא.

---

[כּוֹס יָיִן שֶׁהֵעִירָה אַרְמוֹנוֹת בַּנֶּפֶשׁ]

מאת

רפאל אליעז

כּוֹס יָיִן שֶׁהֵעִירָה אַרְמוֹנוֹת בַּנֶּפֶשׁ

לֹא יָדְעָה שֶׁכֹּחַ לָהּ לִבְנוֹת

מֵאַיִן יֵשׁ.

רְאִי, בַּחַלּוֹנוֹת פּוֹרְחִים נֵרוֹת שֶׁל רֶטֶט

צְהַבְהַב, הַמִּתְאַמֵּץ לִקְשֹׁר אֶת שְׁנֵינוּ

עַל־פְּנֵי גְּשָׁרִים סְמוּיִים.

בְּטֶרֶם לְגִימָה הָיִינוּ עֲנִיִּים.

בְּקֻפָּתֵנוּ הַקְּטַנָּה אַף לֹא פְּרוּטַת נְחשֶׁת.

עַתָּה אָנוּ דּוֹרְכִים עַל סְתָו עַתִּיר עָלִים,

שֶׁרִשְׁרוּשָׁם בָּרוּחַ מַעֲלֶה סֻלָּם שֶׁל נִגּוּנִים

שֶׁלֹּא יָרְדוּ עַד הֵנָּה לַכִּנוֹר,

שֶׁלֹא הִתְרוֹצְצוּ עַל מֵיתָרָיו כְּמוֹ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה.

בְּטֶרֶם לְגִימָה יָדַעְנוּ רַק עַצְבוּת אַחַת:

כְּמִיהָה לְאַהֲבַת אֱנוֹש.

עַתָּה אָנוּ רוֹאִים אֶת תְּמִימוּתֵנוּ

כְּפֶרֶק זְמַן שֶׁלֹא מוֹתִיר אַחֲרָיו שׁוּם עֲקֵבוֹת.

תֵּלְכִי אוֹ לֹא,

אַהֲבָתֵךְ נוֹבֶטֶת בִּי כְּשִׁיר לָבָן

בְּפִי הַמַּלְאָכִים שֶׁהֶעֱרַצְנוּ בַּיַּלְדוּת.

בְּטֶרֶם לְגִימָה הַשֶּׁמֶשׁ יָד קָרָה הוֹשִׁיטָה מֵרָחוֹק.

עַתָּה וִתַּרְנוּ עַל תּוֹפְעוֹת הָאוֹר.

בְּשָׂרֵנוּ מִתְאַזֵּן מִקֶּרֶן בּוֹדֵדָה

הַמְטַיֶּלֶת עַל יָדֵנוּ בְּלִי מֵשִׂים.

בְּטֶרֶם לְגִימָה הָיוּ הָאֲבָנִים בָּרְחוֹב

קָרוֹת כְּמַצֵּבוֹת שֶׁל קֶרַח.

עַתָּה, אִמְרִי, מַה נַעֲשֶׂה בְּבוֹא הַפִּכָּחוֹן?

הַאִם נִלְמַד מִנִּסָּיוֹן אֲשֶׁר רָכַשְׁנוּ

בִּזְכוּת כּוֹס יַיִן עֲלוּבָה,

שֶׁאֵין לָהּ וְלֹא כְלוּם עִם כַּוָּנוֹת

בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת?

---

[יוֹם צָהֹב פָּרַשׂ זְהָבוֹ הַנּוֹבֵל]

מאת

רפאל אליעז

יוֹם צָהֹב פָּרַשׂ זְהָבוֹ הַנּוֹבֵל

בֵּין עֵצִים אַלְמָנִים שֶׁהָיוּ פַּעַם יַעַר.

תַּחְתֵּיהֶם נָחִים יַקִּירַי שֶׁהָיוּ לְפָנִים חַיִּים.

לֹא אֲדַבֵּר עִם צִלִּי, לֹא אֶשְׁאַל: “אַיֶּכָּה?”

חִכִּיתִי לָעֶרֶב.

הַיָּרֵחַ הֶעֱלָה גַּאֲוַת עֲלוּמָיו – כִּכַּר כֶּסֶף חִוֵּר –

אוֹ שֵׂיבָה.

רוּחוֹ שַׁלְוַת אֱלֹהִים.

עַצְבּוֹ חָכָם

מֵיטִיב לְחַמֵּם מַרְתְּפוֹ הַלָּבָן

בְּאֵש

תַּאֲווֹת לִבֵּנוּ הַיְתוֹמוֹת.

“אַהֲבָה?” שׁוֹאֵל הַיָּרֵחַ.

"בְּנֵי תְּמוּתָה עָגְבוּ אַחֲרֶיהָ,

תְחַיֶּה פַּרְצוּפָם שֶׁיִּהְיֶה לְעָלֶה מְלַבְלֵב בַּגֶּזַע."

אִמִּי אֵינָהּ מְשַׁעֶרֶת דָּבָר.

שִׁיר עֶרֶשׂ קָדוּם נָטַע בִּי צְמָחִים שׁוֹטִים.

הַיָּרֵחַ אֵינֶנּוּ אָשֵׁם.

אֵם לוֹחֶמֶת בְּפַחַד יַלְדָּהּ

אֶת הָעֶרֶב הַזֶּה.

קַרְצֵף הַדִּמְיוֹן מֵעוֹרְךָ הָרָגִישׁ,

שַׁפְשֵׁף עֵינֶיךָ בְּעוֹר קָרִיר.

הָעֶגְלוֹן הַחוֹזֵר אֶל סוּסָיו

מַנִּיחַ מֵצַח כָּבֵד עַל רַעְמָתָם.

הַקַּלּוּת, הַנּוֹבַעַת מֵחֹם בְּהֵמָה,

מַצְמִיחָה לוֹ כְּנָפַיִם.

לְמַד מִן הָעֶגְלוֹן, אַךְ אַל תָּעוּף.

---

[גָּמָה לְבָנָה הַמִּתְפּוֹרֶרֶת]

מאת

רפאל אליעז

גָּמָה לְבָנָה הַמִּתְפּוֹרֶרֶת

בִּגְרוֹנָהּ שֶׁל הַיּוֹנָה

אֵינֶנָּה שִׁיר.

אוּלַי כְּאֵב מָתוֹק.

כְּמִיהָה שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם וְלֹא מִלִּים.

גָּמָה לְבָנָה.

גָּמָה לְבָנָה הַנֶּהְפֶּכֶת לְמָעוּף

בִּכְנָפֶיהָ שֶׁל יוֹנָה

אֵינָהּ תְּשׁוּקָה.

אוּלַי רָצוֹן תָּמִים

לָגַּעַת בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

שֶׁנֶּעֶלְמוּ זֶה כְּבָר.

גָּמָה לְבָנָה.

גָּמָה לְבָנָה הַמַּזִּילָה דִּמְעָה

אֵינָהּ מַחֲרֹזֶת שֶׁל צְלִילִים

אֲשֶׁר קוֹרְאִים לָאשֶׁר.

אֵין הַיּוֹנָה יוֹדַעַת.

אֲבָל לָךְ וְלִי

חוֹזֵר הוּא עַל עַצְמוֹ

כּוֹפֵל מַרְאוֹת בַּמַּיִם

גּוֹנֵב פְּנִינֵי חֲלוֹם מְזֻיָּפוֹת.

וּמְחַיֵּךְ.

---

[עֵינַיִךְ נִמְזְגוּ הַיּוֹם בִּתְכֵלֶת]

מאת

רפאל אליעז

עֵינַיִךְ נִמְזְגוּ הַיּוֹם בִּתְכֵלֶת

וְאֵין אֲנִי רוֹאֶה אֶת צֶבַע הָגּוּתֵךְ.

לְפָנִים שָׁתִיתִי מִמֵּי הַמַּעְיָן שֶׁבָּן

בִּזְהִירוּת טִפּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל תֵּמַהּ וְעַצְבוּת רַכָּה.

עַכְשָׁו זוֹ לֶהָבָה כְּחֻלָּה אֲשֶׁר אָבַד לָהּ הָרָצוֹן לִמְרֹד.

עִגּוּל קָפוּא שֶׁל הַשְׁלָמָה

שֶׁלֹּא יַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹתָיו הָעֲמוּמִים.

הֲתִזְכְּרִי אֶת הַפְּסִיעוֹת בַּחוֹל?

הָעֵץ הַיָּחִיד שֶׁבַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר חִכָּה לָךְ?

אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיִית כֹּה פִּתְאֹמִית.

כְּנִיעָה גְּמוּרָה עַד עַצְמוֹתַי.

דִּגְלֵי שָׁמַיִם הִתְקַפְּלוּ

וְאַתְּ שְׁלֵוָה כְּמוֹ מָגֵן מַתֶּכֶת אֲצִילִית.

עֵינַיִךְ הִבִּיטוּ קְצָת אַחֶרֶת.

כִּנְמֵרָה שְׂבֵעָה.

הֵן בָּאוּ רַק לִשְׁתּוֹת מִן הַצְּלָלִים הָרוֹחֲצִים בַּנַחַל.

כְּשֶׁהָלַכְתְּ, הִשְׁאַרְתְּ יָדַיִךְ בֵּין עַנְפֵי הָאֹרֶן הַיָּחִיד.

מֵאָז נִיחוֹחַ אֹרֶן מְעוֹרֵר בִּי רַחַשׁ שֶׁל כָּבוֹד.

נִיחוֹחַ אֹרֶן פֵּרוּשׁוֹ נוֹכְחוּתֵךְ בְּטֶרֶם תֵּאָמֵר מִלָּה.

נִיחוֹחַ מִשְׁתַּכֵּר מֵעֶצֶם הֱיוֹתוֹ נִיחוֹחַ.

כִּתְמֵי הַשֶּׁמֶשׁ טִפְטְפוּ עַל שִׂמְלָתֵךְ.

הָאֹשֶׁר שֶׁבָּכָה יָדַע שֶׁאֵין עוֹד טַעַם לַדְּמָעוֹת.

הַאֹשֶׁר שֶׁבָּכָה יָדַע כִּי מֵעַתָּה

יָבוֹאוּ הַשָּׁנִים שֶׁרַק הַחֲלוֹמוֹת יִהְיוּ לָהֶן צִדּוּק.

הַחֲלוֹמוֹת שֶׁיִּסְתַּבְּכוּ תָּמִיד כְּשָׂרִיגִים בָּאֹרֶן,

בְּאֹרֶן שֶׁאָבַד לוֹ יַעַר יַלְדוּתוֹ.

אֵין אָנוּ הוֹלְכִים, אָמַרְתְּ,

אָנוּ הוֹזִים מַה שֶּׁהוֹזוֹת רַגְלֵינוּ:

אֲגַם שֶׁכָּל הָעֲנָנִים עָלָיו יוּכְלוּ לוֹמַר

יוֹתֵר מִשְּׁתִיקָתֵנוּ.

מַיִם עֲמֻקִּים שֶׁמִּדֵּי יוֹם כּוֹתְבִים וּמוֹחֲקִים

מַחֲרֹזֶת אַגָּדוֹת.

יָרֵחַ, אוֹצֵר סוֹדוֹת קָבוּר,

הָסֵר אֶת מַבָּטְךָ מִשְּׁנַיִם מִתְנַשְּׁקִים.

---

[דִּבַּרְתִּי לָאֶבֶן כְּאִלֵּם אֶל אִלֵּם]

מאת

רפאל אליעז

דִּבַּרְתִּי לָאֶבֶן כְּאִלֵּם אֶל אִלֵּם.

כְּשֶׁהָיִיתִי אֵשׁ, – אָמְרָה הָאֶבֶן.

אֲנִי: הָיִיתִי אֶבֶן.

הָיִיתִי חַמָּה, – אָמְרָה הָאֶבֶן.

הָיִיתִי קָשֶׁה – עָנִיתִי.

רָצִיתִי לִהְיוֹת חַיָּה מְיֻחָמָה, – אָמְרָה הָאֶבֶן.

וַאֲנִי נָחָשׁ שֶׁעֵינָיו קֶרַח.

הָאֶבֶן: אַךְ לֹא הָיִיתִי חַיָּה מְיֻחֶמֶת,

הָיִיתִי נֶפֶשׁ זְרוּעָה כּוֹכָבִים.

– וַאֲנִי חִמַּמְתִּי בְּגוּפִי טִפּוֹת זָהָב שֶׁל אֲמִתּוֹת זָרוֹת.

אֱלֹהִים אֵינֶנּוּ זָר. – אָמְרָה הָאֶבֶן.

הוּא שָׁלַח רוּחוֹת מְבֹהָלִים וְהֵם נִרְדְּמוּ בְּחָזִי.

הָאֶבֶן: סַקְרָנוּתְךָ הַמְיֻתֶּרֶת אֶל הַנֵּצַח אֵינֶנָּה רוּחַ.

הֵם נִרְדְּמוּ כִּי אֲהֵבוּךָ.

מַתְּנַת הָאַהֲבָה – הַתְּנוּמָה – זָרַקְתָּ לִכְלָבִים שֶׁפִּרְסְמוּ סְפֵקוֹתֶיךָ.

אֲנִי: על קִבְרִי אַתְּ רוֹבֶצֶת.

אוֹצַר המִּלִּים אָזַל בִּי…

הָאֶבֶן: עוֹד מְעַט תֶּחְדַּל לַחֲלֹם פְּקַעַת הַגִּידִים הַדּוֹמְמִים

אֲשֶׁר מֵהֶם נִטְוֵיתִי…

אֲנִי: אִלְּמוּתֵךְ צוֹרַחַת שֵׁם הָאֱלֹהִים…

הָאֶבֶן: אַתָּה פּוֹחֵד.

– אֲנִי דְּמוּתָה שֶׁל אֲהוּבָתִי… אֲנִי עֵינֵיהָ הַבּוֹרְקוֹת…

– הִיא מְאֹהֶבֶת בִּצְלִיל שֶׁל שִׁיר אָבוּד…

בְּהֵד הַפּוֹתֵחַ אֶשְׁנָב לַשָּׁמַיִם…

– כְּלוּם לֹא תּוּכְלִי לִהְיוֹת מְעַט יוֹתֵר אִלֶּמֶת?

---

[פַּעַם שָׁקַעְנוּ יַחַד: הַשֶּׁמֶשׁ וַאֲנִי]

מאת

רפאל אליעז

פַּעַם שָׁקַעְנוּ יַחַד: הַשֶּׁמֶשׁ וַאֲנִי.

יָרַדְנוּ מֵעֵבֶר לַמָּסָךְ הַתָּלוּי מֵעַל הָאֹפֶק.

אָסַפְתִּי אֶת קַרְנֶיהָ.

הוֹסַפְתִּי לָהֶן קְצָת חִיּוּת־כְּאֵב. קָשֶׁה לִהְיוֹת אֱנוֹשׁ מֵעֵבֶר לַשְּׁקִיעָה.

קָשֶׁה לִהְיוֹת בְּשַׂר אֱנוֹשׁ

מֵעֵבֶר לַשְּׁקִיעָה.

“אַתָּה רוֹאֶה”, אָמְרָה מַלְכַּת הָאוֹר,

"פִּסְגוֹת הָרִים גְּבוֹהִים מַרְכִּינִים רֹאשׁ

כַּעֲנִיִּים סְחוּפִים".

אֲנִי רוֹאֶה אֶת רְחוֹבִי. טִפּוֹת חַשְׁמַל.

פְּרָחִים גְּדוֹלִים שֶׁל עֲרָפֶל וְאֶרֶס דַּק.

הַמְנַגֵּן עַל תֵּבַת הַזִּמְרָה אֵינֶנּוּ.

הַשֶּׁמֶשׁ: "קְבָרוּהוּ תַּחַת הַתֵּבָה הַמְצַלְצֶלֶת.

שְׁלֹשָׁה זְקֵנִים כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם

הִתְפַּלְּלוּ

כְּמוֹ צְמֵאִים לְמַיִם, שֶׁאֵין לָהֶם גָּרוֹן וּבֵית בְּלִיעָה."

הַשֶּׁמֶשׁ יְדֵי הָאֶבֶן הַגְּדוֹלוֹת הִנִּיחָה עַל שִׁכְמִי:

"עֲדַיִן מְהַלְכִים מְשׁוֹרְרִים עַל הַכַּדּוּר.

בַּלַּיְלָה מְסַפְּרִים עַל הֱיוֹתִי סִילוֹן שֶׁל רַעַל חַם.

לִפְנוֹת בֹּקֶר יַנִּיחוּ מָגִנָּם הַמִּתְפּוֹרֵר עַל קִיר נוֹפֵל

וְיֵרָדְמוּ עַל תִּקְוָתָם הַנּוֹשָׁנָה לִהְיוֹת מַלְכֵי עוֹלָם.

הַצְּעָדִים עַל פְּנֵי הַחוֹל מְנֻשָּׁקִים מֵרוּחַ, נֶעְלָמִים.

סִימָן שֶׁיֵּשׁ לִזְרֹחַ.

רַק לָעֵצִים יֵשׁ בְּלוֹרִיּוֹת שֶׁל נְעָרִים צְהַבְהַבִּים.

הַלָּלוּ לֹא רוֹצִים לִהְיוֹת טַיָּסִים שְׂרוּפִים.

אֲנִי שׁוֹמַעַת לַחַשׁ בֵּין עַנְפֵי הַיַּעַר –

מִשְׁאָלוֹת שֶׁל יְלָדִים שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ.

הַלָּלוּ שֶׁנּוֹלְדוּ הֵם חֲכָמִים כָּל־כָּךְ שֶׁבּוֹעֲטִים

בְּמֵינֶקֶת חַשְׁמַלִּית.

כְּשֶׁנַּגִּיעַ אֶל הַקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי

תָּחוּשׁ מִטַּעְמָהּ שֶׁל בְּרֵאשִׁית."

---

[לוּא שְׁכַחְתַּנִי בָּעֲרָפֶל]

מאת

רפאל אליעז

לוּא שְׁכַחְתַּנִי בָּעֲרָפֶל

הָיוּ אֵדָיו הוֹפְכִים לְדָם שֶׁל אַהֲבָה.

לוּא שְׁכַחְתַּנִי בַּלַּיְלָה

הָיוּ חוֹזְרוֹת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ מִדַּרְכָּן

לְהַאִירְךָ.

אֲבָל אַתָּה אִתִּי.

הַכֹּל בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ

וְהַשֶּׁמֶשׁ עוּגָה קְטַנָּה שֶׁל קֶרַח.

אָכֵן, נֵרֵד אֶל חֲלוֹמֵנוּ

נַחֲלֹם עַל מָוֶת מְנַחֵם.

עַל מָוֶת חַם בְּיַד מַלְאָךְ גּוֹאֵל.

כְּשֶׁנֵּלֵךְ

חֲבַצָּלוֹת גַּנְּךָ יַשְׁחִירוּ

כְּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵין לָהּ אָח.

בְּטֶרֶם אֶעֱצֹם עֵינַי

אוּלַי אֶשְׁמַע קוֹלְךָ קוֹרֵעַ

אַרְגְּמַן שָׁמַיִם

כְּמוֹ חֵץ פְּרִידָה אַחֲרוֹן.

---

[הַשִּׁיר אֵינוֹ רַק שֵׁם]

מאת

רפאל אליעז

הַשִּׁיר אֵינוֹ רַק שֵׁם

לֹא רַק בַּיַּיִן הַתּוֹסֵס תִּרְאֵהוּ

גַּם בְּאָזְנֵיהֶם הָאֲטוּמוֹת שֶׁל דּוֹמְמִים

וְשֶׁל מֵתִים יִשְׁכֹּן,

פְּגַשְׁתִּיו צוֹעֵד כְּהֵלֶךְ הַנּוֹשֵׂא רַק אֶת צִלּוֹ.

רוּחוֹ הַשָּׁרָה מֵחֲלוֹם רָאִיתִי.

פְּגַשְׁתִּיו בֵּין אֶצְבָּעוֹת שׁוֹתְקוֹת שֶׁל הַזְּקֵנִים.

הֵם הִרְהֲרוּ בַּמָּוֶת הַקָּרוֹב.

אֲבָל הַשִּׁיר סוֹבֵב סְבִיב אֲרֻבּוֹת עֵינַיִם

וְהֵם הִתְרַפְּקוּ אֶל הַנִּגּוּן

אִלְּמִים וְזוֹהֲרִים.

הַשִּׁיר בַּחֲלֻדָּה הַמְבַכָּה בִּדְמָעוֹת חוּמוֹת אֶת נְעוּרֶיהָ.

עַכְשָׁו הַהֵד הוּא קְטִיפָנִי.

אֵין הַבַּרְזֶל צוֹרֵם לֵבָב.

הַשִּׁיר אַחַר הַגֶּשֶׁם: נֶפֶשׁ טִפָּה צְנוּעָה,

שְׁתֵּי נְעָרוֹת חוֹלְפוֹת. בְּעִקְּבֵיהֶן

שִׁיר מְדַדֶּה,

אַרְבַּע סֻלְיוֹת מִתְרוֹנְנוֹת בַּהֲנָאָה שֶׁל הֲלִיכָה אֶל הַתְּהוֹם.

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים עוֹמֵד הַשִּׁיר,

נִבְקַע לְאַרְבָּעָה לִבּוֹת.

תִּקְוָה לְהִפָּגֵשׁ עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים אַחֶרֶת.

הַשִּׁיר בָּעִיר הַזֹּאת יִחְיֶה בְּלִי פְּרָחִים

וּבְלִי עֵצִים,

יֵדַע לָצוּף מִתּוֹךְ הָרַעַל,

לָרֶדֶת מִתְּלִיָּה,

לָשִׁיר עַצְמוֹ לָדַעַת בְּהִמָּלְטוֹ מִקּוֹל.

לָמוּת כְּהוֹדָיָה לָאֵל בְּלִי חֲרָטָה.

הַשִּׁיר.

---

[שִׁירֶיךָ לִי שְׁקָרִים תְּמִימִים]

מאת

רפאל אליעז

"שִׁירֶיךָ לִי שְׁקָרִים תְּמִימִים.

לִבְּךָ בָּטֵל, לֹא כֵן, וְהוּא שֶׁבּוֹדֶה אוֹתָם?"

"שְׁקָרַי אֲנִי מוֹלִיד

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ.

כָּךְ זֶה מִתְרַחֵש תָּמִיד."

"אַתָּה עוֹצֵם עֵינֶיךָ.

אֶת חֲלוֹמְךָ אֲנִי רוֹאָה בְּעַד רִיסֶיךָ.

נַפְשְׁךָ בְּטֵלָה, לֹא כֵן, וְהִיא הִיא שֶׁחוֹלְמָה אוֹתוֹ?"

"חֲלוֹמִי אֲנִי מוֹלִיד

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ.

כָּךְ זֶה מִתְרַחֵשׁ תָּמִיד."

"אַתָּה מְהַלֵּךְ וּמְגַדֵּף.

בֵּין הַמִּלִּים מְרַחֲפִים סוֹדוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מַה לְּהַסְתִּיר.

בֵּיתְךָ סָגוּר עַל מַנְעוּל.

יָדֶיךָ בְּטֵלוֹת, לֹא כֵן, אַתָּה הוּא שֶׁמַּמְצִיא אוֹתָם?"

"סוֹדוֹתַי אֲנִי מוֹלִיד

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ

כָּךְ זֶה מִתְרַחֵשׁ תָּמִיד."

"אַתָּה בּוֹדֵד בַּמֶּרְחָב.

לְךָ מוֹלֶדֶת, וְחַי בַּנֵּכָר.

חֲדַל מִכָּל אֵלֶּה, אָהוּב."

"אֲנִי חַי וְאוֹהֵב, מְחַיֶּה וּמֵמִית

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ.

כָּךְ זֶה מִתְרַחֵשׁ תָּמִיד."

"אַתָּה נִרְאֶה מְשֻׁעֲמָם.

כְּאָדָם הַמְּבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ לָמוּת

אַתָּה תּוֹפֵר לְךָ שַׁחַר חָדָשׁ

מִקַּרְנֵי אוֹר שֶׁכָּבוּ לִפְנֵי אֶלֶף שָׁנָה.

קוֹלֵעַ זֵר מִפְּרָחִים שֶׁיָנֵּצוּ בְּעוֹד נֵצַח.

אַתָּה מְבֻלְבָּל, לֹא כֵן, בֵּין הֶעָבָר וְהֶעָתִיד?"

"בֵּינֵיהֶם יֵשׁ נָתִיב

וּבַנָּתִיב אַתְּ, הָאַחַת, אֵינֵךְ.

כִּי אֲנִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ

כְּתָמִיד, כְּתָמִיד, כְּתָמִיד."

---

[עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים]

מאת

רפאל אליעז

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים ( – צֵרוּף מִלִּים יָפֶה!)

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַשְׁמָעוּת אַרְצִית מְשַׁעֲשַׁעַת.

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים אֲנִי עוֹמֵד,

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים אֲנִי חוֹשֵׁב,

אַךְ הַדְּרָכִים עַצְמָן הִפְלִיגוּ אֵי־בָּזֶה.

הֵן נְהָרוֹת שֶׁל כֶּסֶף,

הַגּוֹרְרוֹת סוּפוֹת־פִּתְאֹם –

לְאָן, לְאָן?

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים ( – פֵּרוּשׁ מִלִּים בָּרוּר!)

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַשְׁמָעוּת שְׁמֵימִית וּמְבִיכָה

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים אֲנִי עוֹמֵד –

רַגְלַי שׁוֹתְקוֹת

בְּהִנָּתְקָן אֶל־עָל,

בְּדָהֳרָן עִם הַסּוּפוֹת שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְשִׁיר וּלְמָשָׁל

כְּדֵי לִמְנֹעַ מְעַרְבֹּלֶת.

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים ( – רֵעוּת מִלִּים כֹּה נְדִירָה!)

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַשְׁמָעוּת צְלוּלָה וַחֲלוֹמִית

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים אֲנִי הוֹלֵךְ –

מֵמִיר הַכִּוּוּנִים הַמִּתְפַּלְּגִים

וְהַמְחַבְּקִים אוֹתִי כְּמוֹ זְרוֹעוֹת שֶׁל טַל.

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, אַךְ אֵי דַּרְכִּי?

יֶלֶד פּוֹסֵעַ לְפָנַי

עַל חוּט שֶׁל מֶשִׁי דַּק.

אֲנִי חוֹשֵׁשׁ כִּי יִקָּרַע הַחוּט

וְהוּא צוֹחֵק.

אֲנִי עוֹמֵד עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים –

אֵיכָה לְהַצִּילוֹ?

---

[גּוּפֵךְ לָהַט]

מאת

רפאל אליעז

גּוּפֵךְ לָהַט

בִּצְרוֹר פְּרָחִים כְּמוּשִׁים.

אַתְּ לֹא הָיִית

הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,

כִּי אִם – בָּאֲהָבוֹת.

וְכָךְ יוֹם יוֹם.

וְכָךְ אַחַר מוֹתוֹ שֶׁל יוֹם.

לֹא חוֹגֶגֶת.

אַךְ תָּמִיד קַיֶּמֶת

וְתָמִיד מִנֶּגֶד.

יֵשׁ יְצוּרִים בְּנֵי רֶגַע

וְהֵם חַיִּים לָנֶצַח.

כָּךְ יֹאמְרוּ חַכְמֵי־הָעֶצֶב.

אֲבָל הַפֶּצַע שֶׁהִגְלִיד

אַף הוּא יִכְאַב תָּמִיד.

יֵשׁ אֲהָבוֹת בְּנוֹת רֶגַע

הַנִּמְשָׁכוֹת עַד נֶצַח.

אֲפִלּוּ כַּד הַחֶרֶס מַגָּעָן יִזְכֹּר

כִּזְכֹר הַחשֶׁךְ אֶת הָאוֹר.

---

[אַהֲבָתֵנוּ יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הַנֶּאֱשָׁמִים]

מאת

רפאל אליעז

אַהֲבָתֵנוּ יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הַנֶּאֱשָׁמִים.

הִיא מְצַפָּה – אַךְ הַשּׁוֹפֵט אֵינֶנּוּ.

הֲיִתָּכֵן שֶׁהַמִּשְׁפָּט אֵינוֹ אֶלָא סִיּוּט?

שֶׁאֵין הַנֶּאֱשֶׁמֶת פֹּה

כִּי לֹא הָיְתָה גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה?

הִיא נִרְאֲתָה

כְּדֵי לְהַצִּילֵנִי מֵאוֹרֵךְ,

לְחַלְּצֵנִי מֵעֲרְפֶל עַצְמִי,

וְאָשְׁרֵךְ הַוַּדָאִי כָּל־כָּךְ בְּשִׂפְתוֹתַיִךְ

הָיָה חֲלוֹם לְלֹא זִקָּה בְּתוֹךְ לִבֵּךְ.

הַדְּבָרִים יְשָׁנִים.

עַתָּה נִשְׂמַח לוּא שׁוּב פָּגַשְׁנוּ

אֶת הַכְּסִילוּת הָאֲמִתִּית הַמְבַקֶּשֶׁת אֵל בָּעֲנָנִים,

וּבַפְּרָחִים שֶׁבַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית

שִׁירָה סְמוּקַת־חָכְמָה

וְיֹפִי שֶׁאִבֵּד דַּרְכּוֹ כִּי לֹא הִבִּיטוּ בּוֹ

וְלֹא הָיָה מַה לְּהַצִּיל.

גַּעְגּוּעִים לְמַה שֶּׁלֹּא הָיָה,

לְמַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה

וְאַהֲבָה יוֹשֶׁבֶת בְּלִי פָּנִים עַל הַסַּפְסָל,

שְׁנֵי זְאֵבִים קִבְּלוּ מַחְסֶה בְּחֵיקָהּ

וְעֵינֵיהֶם גָּדְלוּ לְאֵין שִׁעוּר,

בְּעוֹד אֲנַחְנוּ שִׁעֲמוּם כִּרְסֵם אוֹתָנוּ

וְחִיּוּכֵי כָּזָב כֹּה עֲלוּבִים

כִּסּוּ עַל מַעֲרֻמֵּי לִבֵּנוּ.

הַגֵּרוּיִים יָרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם

וְלֹא הִדְלִיקוּ כּוֹכָבִים בָּעֹנִי הָאָיֹם

שֶׁל עֲשִׁירִים שֶׁזֶּה עַתָּה נוֹלְדוּ.

הַנְּגִינָה שֶׁבַּתֵּבוֹת שָׁבְרָה רַגְלֶיהָ

בְּרִדְתָּהּ לְלֹא סֻלָּם לָאָרֶץ.

הִיא מַזְכִּירָה הֵעָדְרוּתוֹ שֶׁל הַיּוֹשֵׁב לְמַעְלָה

וּמְדַלֶּגֶת עַל אַהֲבָתֵנוּ.

בְּצֵאתָהּ מִכָּאן אוּלַי תִּבְכֶּה בְּלֹא עֵינַיִם

עַל־פְּנֵי נָהָר שֶׁאֵין הַמַּיִם בּוֹ עוֹד מַיִם.

---

[יָרַד לַיְלָה אֶל לֵב הַיְלָדִים]

מאת

רפאל אליעז

יָרַד לַיְלָה אֶל לֵב הַיְלָדִים.

הֵם הָדְלְקוּ נֵר שֶׁל תְּמִיהָה:

אִמָּא!

עָבְרוּ בְּנֵי לְוָיָה עַל־פְּנֵיהֶם,

יָדְעוּ כִּי הַנִּשָּׂא עַל כִּתְפֵיהֶם

יְצוּר מְכֻבָּד הוּא

מֵאָז דֶּרֶךְ אֶרֶץ לַמָּוֶת,

פָּתַר לָהֶם חִידוֹת שֶׁלֵּדָתָן בָּעֲרָפֶל:

מַדּוּעַ זְאֵבִים טוֹרְפִים תָּמִיד יַלְדָה אוֹ יֶלֶד,

מַדּוּעַ הַדְּמָעוֹת מוֹכִיחוֹת צִדְקָתָן יוֹתֵר מִן הָאֱמֶת,

מַדּוּעַ הַשָּׁמַיִם מְחַשְּׁבִים לִפֹּל וְאֵינָם עוֹשִׂים זֹאת,

מַדּוּעַ לֹא רוֹאִים אֶת הַמָּוֶת, אַךְ מְדַבְּרִים בּוֹ,

מַדּוּעַ אוֹר הַיּוֹם מַבְדִיל בֵּין עֲנִיִּים לַעֲשִׁירִים

וּבַלַּיְלָה כָּל הָאֲנָשִׁים שָׁוִים?

---

[הַאִם הָיוּ לוֹ הַחַיִּים רַק טֶקֶס?]

מאת

רפאל אליעז

הַאִם הָיוּ לוֹ הַחַיִּים רַק טֶקֶס?

הוּא בִּקֵּשׁ שָׁעָה קַלָּה שֶׁל קִיּוּם אַחֲרֵי הַמָּוֶת

כְּדֵי לְהִוָּכַח שֶׁגַּם אַחַר מוֹתוֹ נִמְשָׁךְ הַטֶּקֶס.

לרְאוֹת אֲהוּבָתוֹ וְעַל פָּנֶיהָ חִיוּכָיו שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹא פָּסְקוּ.

לָחוּשׁ כְּאֵב פִיזִי, אוֹתוֹ כְּאֵב שֶׁבְּעֵינָיו הָיָה

הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּאֵימוֹת עַל אֲדָמוֹת,

וְשֶׁהַמָּוֶת אֵינוֹ אֵימָה אִלֶּמֶת

שְׁבְּפָנָיו אֵין אָנוּ מְעִזִּים אֲפִלוּ לְהָרִים קוֹל צְעָקָה.

---

[אוֹמְרִים כִּי כּוֹכָבֵנוּ קָטָן]

מאת

רפאל אליעז

אוֹמְרִים כִּי כּוֹכָבֵנוּ קָטָן.

הַאֻמְנָם?

וּמַה פֵּרוּשׁ קָטָן?

מִקֹּטֶב עַד קֹטֶב הַקֶּרַח?

מִנֶּפֶשׁ עַד נֶפֶשׁ הַכְּפוֹר?

אוֹמְרִים כּוֹכָבֵנוּ קָטָן.

אוֹמְרִים כִּי זְמַנֵּנוּ קָצָר.

הַאֻמְנָם?

וּמַה פֵּרוּשׁ קָצָר?

כֹּבֶד הַשָּׁעָה מִצִּפִּיָּה לְצִפִּיָּה?

הָרֶגַע בּוֹ נָמַק גּוּפֵנוּ טֶרֶם פָּרַח?

אוֹמְרִים זְמַנֵּנּוּ קָָצָר.

---

[אֵין נְשָׁמוֹת בּוֹדְדוֹת בֶּחָלָל]

מאת

רפאל אליעז

אֵין נְשָׁמוֹת בּוֹדְדוֹת בֶּחָלָל.

אֵין נְשָׁמוֹת יְתוֹמוֹת.

וְהַשָּׁמַיִם קָמִים בְּתוֹכֵנוּ

לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת כּוֹכָבִיּוֹת?

וְרוּחַ חַמָּה מְנַעֶרֶת עֲרוּגוֹת

כְּשֶׁהַלֵּב הוֹגֶה הֲגִיגָיו חֲתוּמִים?

כְּשֶׁאָמַרְתִּי לָךְ, אֶתֵּן לָךְ שְׁעָתִי

מְלֹא תִּפְאַרְתָּהּ סְמוּיָה מֵעַיִן,

לָמָּה הֵטַלְתְּ לִבֵּךְ עַל אֲבָנִים חַדּוֹת

הַמְּפִיקוֹת חִצִּים שֶׁל אֲפֵלָה?

אֲפִלּוּ נְחָשִׁים מֵתִים יְדוֹבְבוּ

מִמַּגָּעִי הַפַּיְּסָנִי?

לוּא הַמַּכְאוֹב הָיָה מֵקִיץ מִשְּׁנָת

וּמְלַטְּפֵנִי כֶּאֱנוֹשׁ שֶׁצִּיְּרוּהוּ יְלָדִים?

אֱנוֹשׁ תָּפוּר כְּבֶגֶד חֲמוּדוֹת

יוֹרֵד מֵחַלּוֹנוֹת גְּבוֹהִים

וְעַל כְּתֵפוֹ צִפּוֹר בּוֹעֶרֶת?

הֲלֹא הָיְתָה זוֹ שְׁעָתִי עַל כַּף יָדִי

שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָךְ לַיַּעַר בֵּין חַיּוֹת יָפוֹת

וְאַתְּ בָּכִית לְנֹכַח אֲצִילוּת גּוּפָן

שֶׁכָּל תְּנוּעָה בּוֹ כְּתוֹרָה בְּרוּרָה.

וּשְׁעָתִי זוֹרֶמֶת אֶל קִצָּהּ,

מַדּוּעַ לֹא נֵשֵׁב וְנִלְמְדֶנָּה?

---

[בָּעִיר סוּפַת עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ]

מאת

רפאל אליעז

בָּעִיר סוּפַת עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ.

עֶגְלוֹת־בֶּנְזִין מִשְׁתַּעֲלוֹת.

שְׁנוּקִים וַחֲנוּקִים נוֹסְעִים חַיֵּינוּ

וְהַתִּקְוָה כִּי אֵשׁ תֵּצֵא מִבֵּין הַגַּלְגַּלִּים

לִשְׂרֹף אֶת הֶעָשָׁן עוֹדָהּ חוֹתֶרֶת לְחַמְצָן.

בֵּין נְשָׁמָה לִנְשָׁמָה בּוֹלֵט הַמַּאֲמָץ

לִנְשֹם וּלְהַנְשִׁים.

בֵּין הַנּוֹסְעִים תִּמְצָא מְתֵי מִסְפָּר

שֶׁפְּנִיָּתָם לְרַחֲמִים פּוֹלֶסֶת לָהּ נָתִיב

אֶל אֱלֹהֵי הַזְּבוּל.

אַךְ הַתְּשׁוּבָה הִיא קִיר עוֹפֶרֶת

מוֹחֵץ גּוּפוֹת וּמִתְרוֹמֵם.

הַאִם יוּכַל אָדָם זוֹעֵף מִקֹּצֶר רוּחַ

לִרְאוֹת אֵיכָה מֵעַל סוּפַת עָשָׁן זוֹ מִתְבַּדֵּר

עָנָן שֶׁל מֶשִׁי מִתְפָּרֵעַ לְמָטָר עַלִּיז

גּוֹזֵר נְהַר־הַקֶּשֶׁת לִפְלָגִים צִבְעוֹנִיִּים

וְאֵיךְ לְיַד הָאֹפֶק נִתֶּכֶת הַחַמָּה

לְיַיִן וּלְדָם?

הַאִם תּוּכַל כַּת הַשְּׂחוֹקִים

לָשֵׂאת קוֹלָהּ בְּמַקְהֵלָה וּלְהַנְמִיךְ לְאַט־לְאַט

עַד הֱיוֹתָהּ לְלַחַשׁ רַעֲנָן בְּיַעַר מִתְחַדֵּשׁ לָנֶצַח?

רַק מְטֹרָף כָּמוֹנִי נַרְקִיסִים קוֹטֵף,

שׁוֹכֵב עַל הַעַלְוָה וּמְרַחְרֵחַ סְבִיב עַצְמוֹ

חַיִּים פְּטוּרִים מֵאֹנֶס וּצְבִיעוּת,

כְּשֶׁבְּפִיו מִין שְׁאֵלַת־קִנְטוּר לַאֲהוּבַת לִבּוֹ:

"מַדּוּע אֶצְבָּעוֹת חִוְרוֹת לָךְ, יַקִּירָה,

הַאִם אָבְדָה טַבַּעַת נִשּׂוּאִים לָךְ?"

---

[מֵעַל גַּגּוֹת הָעִיר]

מאת

רפאל אליעז

מֵעַל גַּגּוֹת הָעִיר,

בְּמַרְתְּפֵי הַלַּיְלָה מוּאָרִים,

בְּעָמְדֵנוּ בַּתּוֹר לִזְכּוֹת בְּמַבָּט לֹא־עוֹיֵן,

חִכִּינוּ לְךָ כְּחַכּוֹת לְגוֹאֵל.

לִפְנֵי חָמֵשׁ דַּקּוֹת לוּא בָּאתָ לָעוֹלָם,

הַאִם הָיָה עוֹלָמֵנוּ פְּרָחִים

אוֹ הָיָה עוֹלָמֵנוּ סִיּוּט?

"גָּלִיתִי מֵאֶֶרֶץ פְּלָאִים

וּבָאתִי לְאֶרֶץ צְלָלִים," אָמַרְתָּ,

"לֹא לִגְאֹל, כִּי אִם לְהִגָּאֵל בָּאתִי,

לַהֲגוֹת בַּאֲבֵדָה,

לֶאֱהֹב אַהֲבָה עֲגוּמָה.

עַכְשָׁו רוֹאֵנִי: לֹא נָבוֹן הָיָה חֲלוֹמִי.

כָּל בַּיִת פָּתוּחַ, כָּל בַּיִת רֵיקָן,

וְהַיּוֹשְׁבִים עַל הַרִצְפָּה

לֹא עָלַי מִתְאַבְּלִים.

עָמַדְתִּי בַּמִּפְתָּן,

נָגַעְתִּי בְּשׁוּלֵי מְעִיל אוֹ תַּלְתַּל.

מֵעִוְרוֹנָם יָצָאתִי לֶחָצֵר

לִרְאוֹת צַפְצָפָה רוֹעֶדֶת בְּלִי תִּבְכֶּה.

לוּא הָיָה לָהּ לֵב כְּלִבְּכֶם

הַאִם הָיוּ חַיֶּיהָ תַּחַת יָרֵחַ חִוֵּר

כֹּה עֲמוּסִים כְּשֶׁלִּי?"

מֵעַל גַּגוֹת הַבָּתִּים,

בְּמַרְתְּפֵי לַיְלָה מוּאָרִים,

בְּעָמְדֵנוּ בַּתּוֹר לִזְכּוֹת בְּמַבָּט לֹא־עוֹיֵן,

חִכִּינוּ לְךָ כְּחַכּוֹת לְגוֹאֵל.

וְעַתָּה כִּי יָצָאתָ לַדֶּרֶךְ,

נוֹחִיל לְמִצְעָדֶיךָ לָבוֹא אֶל אֶרֶץ פְּלָאִים,

אַךְ מָה רַב הַסָּפֵק.

---

[הֵבֵאתָ לִי שַׁי: הַיֵּאוּשׁ]

מאת

רפאל אליעז

הֵבֵאתָ לִי שַׁי: הַיֵּאוּשׁ –

וְאָמַרְתָּ: “זוֹ פַּת לַחְמְךָ.”

אָסַרְתָּ רַגְלַי בַּאֲזִקִּים:

“הַלָּלוּ יְחַשְּׁלוּ רוּחֲךָ.”

לִמַּדְתַּנִי לִבְלֹעַ דְּמָעוֹת וָרֹק:

“תַּגִּיעַ הַרְחֵק – זֶה אֹרֶךְ־רוּחַ.”

וָאִוָּתֵר לְבַדִּי וָאֶקְרָא:

"שָׂבַעְתִּי לָחֶם.

רוּחִי מְחֻשֶּׁלֶת,

לִי אֹרֶךְ־רוּחַ כְּהָרִים.

וַאֲנִי לְבַדִּי."

יוֹם אֶחָד הוֹפַעְתָּ.

אוֹר עָמַד עַל אֲמִירֵי הָעֵצִים.

גָּנַבְתָּ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ:

"בְּנִבְכֵי הָאָרֶץ

רוֹדְמוֹת שְׁמָשׁוֹת, גַּלֵּן!"

בַּעֲלָטָה קֶבֶר פָּתוּחַ:

“הִכּוֹן לְחַיֵּי נֵצַח!”

נִרְתַּח דָּמִי, נִחַמְתַּנִי:

"הָעֶצֶב הוּא הָאֲצִילָה בְּאַבְנֵי הַחֵן

בְּנֵזֶר הַבְּרִיאָה."

לָגַמְתִּי מִן הַיַּיִן, בַּזְתִּי לְעַצְמִי:

“הַכֹּל עֲבָדִים לְיוֹשֵׁב מָרוֹם.”

שָׁכַחְתִּי חֲלוֹם וּבִקַּשְׁתִּי דָּבָר

נַעֲלֶה מִמֶּנּוּ.

מָצָאתִי הֲזָיָה.

נָטַלְתָּ פְּרִידָה מֵעָלַי, צָעַקְתִּי:

"תֵּן לִי תִּקְוָה

לְהַצִּית בָּהּ כֹּל שֶׁנָּתַתָּ

בַּעֲבוּר גַּרְגֵּר שִׂמְחָה."

נָתַתָּ בְּיָדִי הַתִּקְוָה

וְכַאֲשֶׁר בָּעַרְתִּי קָרָאתִי לָאֵשׁ – אַהֲבָה…

---

[בְּהִכָּנְסִי לְבַיִת זֶה הָיִיתִי אַהֲבָה וָיַיִן]

מאת

רפאל אליעז

בְּהִכָּנְסִי לְבַיִת זֶה הָיִיתִי אַהֲבָה וָיַיִן

שֶׁמְּקוֹרָם בִּרְצוֹנִי לָתֵת.

חַלּוֹנוֹתָיו רָמְזוּ אֵלַי מִמֶּרְחָקִים

מֵעֵבֶר לְמַסְרֵק הָהָר הַמְנַצְנֵץ

בִּזְרֹחַ יוֹם בּוֹדֵד וּמְגֻנְדָּר

אֲשֶׁר הִבְקִיעַ כְּתִינוֹק

מִתּוֹךְ סְדִינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַקְּרוּעִים.

מֻגְזָם, מֻגְזָם הָיִיתִי כְּמוֹ אֹשֶר,

צָעִיר כֶּאֱלִילֵי יָוָן בֵּין חֳרָבוֹת וָדֶשֶׁא,

בָּטוּחַ כַּשָּׂטָן בְּבֵית הַתֹּפֶת.

עָבַרְתִּי אֶת הַשַּׁעַר הַגָּבוֹהַּ,

קִדְּמַנִי מַבָּטֵךְ, עָדִין

כְּצִיץ שֶׁל דֻּבְדְּבָן עוֹטֶה בְּתוּלִים

בְּנוֹף אָבִיב יַפָּנִי מְאֻלְתָּר.

אַךְ בְּצֵאתִי מִבַּיִת זֶה הָיִיתִי פַּחַד וּדְמָמָה,

הַנִּשְׂרָכִים בִּצְעָדִים דְּחוּקִים

בְּטִיט שֶׁל עֶרֶב סַגְרִירִי חָכָם.

חוּצוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל נַפְשִׁי הַלְּבָנָה

כֻּסּוּ בְּאֵפֶר־עֲרָפֶל אָדִישׁ יוֹדֵעַ כֹּל,

שְׂפָתַי אָבְדוּ, וּבְהֵעָלְמָן מִלִּים חַמּוֹת שֶׁלִּי כָּבוּ.

הַשֶּׁלֶג שֶׁיָּרַד הָיָה אָבִיב מֻקְדָּם

אוֹ מִשְׁאָלָה קוֹפְאָה שֶׁל פֶּרַח מֻכֵּה כְּפוֹר.

---

[גַּעְגּוּעִים עַל שִׁעֲמוּם שֶׁל עֶרֶב]

מאת

רפאל אליעז

גַּעְגּוּעִים עַל שִׁעֲמוּם שֶׁל עֶרֶב

עִם חוּצוֹת, עִם עֵץ, עָצִיץ, חַלּוֹן יָרֹק,

עִם כַּמָּה זוּגוֹת שֶׁל נַעֲלַיִם הַיּוֹדְעוֹת לָשִׁיר,

עִם אִישׁ עֲנָק, אֲשֶׁר צוֹבֵעַ מִדְרָכוֹת שְׁחֹרוֹת

וַעֲלֵיהֶן מְדַשְׁדְּשׁוֹת הַנְּעָרוֹת בְּאֹדֶם, בְּכָחֹל;

עִם שָׁמַיִם נְמוּכִים עַד לָחוּשׁ זֵעָתָם הַמְּלוּחָה הוֹפֶכֶת לִגְבִישִׁים,

עִם כַּמָּה מַבָּטִים לֹא מְצַפִּים לְשׁוּם דָּבָר פְּרָט לְמַבָּט נוֹסָף;

עִם מִשְׁאָלָה לִמְאֹרָע שֶׁיֵּש בּוֹ סַכָּנָה יָפָה כְּמוֹ בַּיַּעַר,

עִם חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה הַמְבַקְּשִׁים קְצָת תְּשׂוּמֶת־לֵב.

עִם שְׁעוֹנֵי זְכוּכִית שֶׁחֲלוֹמָם לְהִשָּׁבֵר,

בְּלִי לְהַרְאוֹת תַּעֲלוּלֵי הַזְּמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ קֶצֶב וְנַפְשׁוֹ אָבְדָה;

עִם פְּרָחִים צִבְעוֹנִיִּים בְּעֵינֵי עוֹבְרִים, שְׁחֹרוֹת,

עִם חֲבַצָּלוֹת שֶׁל נְיָר דַּקִּיק בִּידֵי כַּלּוֹת שֶׁל כְּפָר,

לְמַעַן יִפָּתְחוּ פִּצְעֵי רָקִיעַ,

לְמַעַן נְסִיכִים שֶׁל אַגָּדוֹת שְׂרוּפוֹת,

לְמַעַן הַמֵּרוֹץ שֶׁל הַשָּׁבִים אֶל הַיַּלְדוּת בְּטֶרֶם נִתְקְלוּ בַּמָּוֶת,

לְמַעַן יִפְגְּשׁוּ בֲּאֲהוּבַת לִבָּם הָרִאשׁוֹנָה

וּבַשּׂוֹנֵא אֲשֶׁר עָקְרוּ מִמֶּנּוּ שֵׁן אַחַת,

לְמַעַן, לְמַעַן, לְמַעַן…

---

[צֹהַב הַמִּדְבָּר אָהַבְתִּי]

מאת

רפאל אליעז

צֹהַב הַמִּדְבָּר אָהַבְתִּי

חוֹל וַעֲצָמוֹת,

עֲצָמוֹת וְאֶבֶן סִיד דּוֹמֶמֶת.

לִדְרֹךְ עַל גְּוִיָּתָהּ הַמַּלְכוּתִית

לְהִסְתַּתֵּר בִּנְקִיקֶיהָ – צֹהַב צֹהַב –

רֶחֶם צְהֻבָּה בָּהּ הַדּוֹרוֹת שׁוֹכְנִים בְּלִי הֶגֶה,

רֶחֶם צְהֻבָּה שֶׁל גְּבִישֵׁי שַׁחַם וּדְמָמוֹת,

רֶחֶם עֲקָרָה, בָּרָה מִדָּם.

צֹהַב הַמִּדְבָּר.

לֹא צֵל, לֹא מַשָּׁב נוֹבֵעַ מִדְּשָׁאִים,

רַק אֲצִילוּת וְטֹהַר אוֹאַזִיס הַיֵּאוּשׁ..

אֵין־סוֹף זְרוּי כּוֹכָבִים

לֹא עָב, לֹא אֵד, לֹא הֶבֶל.

יְגוֹן עֵינֵי חַיּוֹת שֶׁמֵּתוּ בָּרָעָב,

יָגוֹן שֶׁל בְּנֵי מִדְבָּר שֶׁמֵּתוּ בְּלֹא טַל.

צֹהַב הַמִּדְבָּר אָהַבְתִּי,

אֶרֶץ עֲקָרָה, גֵּאָה, לֹא מְקַוָּה וְלֹא תּוֹבַעַת,

עָבַרְתִּי בַּמִּדְבָּר כְּמוֹ אוֹרֵחַ אַחֲרוֹן,

טוֹרֵד וְלֹא רָצוּי,

מָאוּס וָחַי,

אֲנִי אֵלֵךְ, אֵלֵךְ

אֲהוּבָתִי הַמָּוֶת.

צֹהַב מִדְבָּר כָּבוּי כְּעֵין הַשֶּׁמֶשׁ בְּיָמִים שֶׁל מַגֵּפָה…

---

[צָלְבוּ אֶת גּוּפְךָ]

מאת

רפאל אליעז

צָלְבוּ אֶת גּוּפְךָ

וְהַנֶּפֶשׁ הוֹתִירוּ שְׁלֵמָה.

וְאָנוּ נַפְשֵׁנוּ צְלוּבָה עַל כָּל הִצְטַלְּבוּת.

מִסְכֵּנִים!

צִמְאוֹנָם מַר,

לְשׁוֹנָם גַּחֶלֶת בּוֹעֶרֶת

בְּכִבְשַׁן פִּיהֶם הַפָּעוּר.

אֵלִי הַצָּלוּב,

מֶה עָלוּב קָרְבָּנְךָ!

לְמִי דָּרוּשׁ גּוּפְךָ?

גּוּפְךָ מְעֻנֶּה מִפְּצָעִים וְלֵילוֹת נְדוּדִים,

גּוּפְךָ הָרֵיק כְּגָבִיעַ כְּתֹם הַמִּשְׁתֶּה.

גּוּפְךָ צֻלַּב וְהָאָרֶץ מְלֵאָה צַחֲנָה

מֵרֶקֶב רַחֲמֵי הָאָדָם,

רֶקֶב רַחֲמִים וְסִכְלוּת אֱנוֹשִׁית!

---

[הַשָּׂדוֹת]

מאת

רפאל אליעז

הַשָּׂדוֹת –

מַרְאוֹת יְרֻקּוֹת

בָּהֶן סוּסִים לְבָנִים – סוּסִים אֲפֹרִים –

סוּסֵי הָעֲנָנִים מִשְׁתַּקְּפִים.

בּוֹאוּ נָשִׂיחַ עִם בָּבוּאוֹתֵינוּ הַחִוְרוֹת,

הוֹ, צְלָלִים תּוֹעִים,

דְּמֻיּוֹת הָאָָדָם שֶׁאָבְדָה דְּמוּתָן.

הַשָּׂדוֹת יְקַבְּלוּנוּ –

הֵם עֲדַיִן נוֹתְנִים לֶחֶם לַזּוֹרֵעַ.

סוּסֵי הָעֲנָנִים מְכַרְסְמִים אֶת הַתְּכֵלֶת, דּוֹהֲרִים שְׂבֵעִים,

כֹּחָם גּוֹאֶה וּמְנַפֵּץ צוּרוֹת וּמוֹלִידָן מֵחָדָשׁ.

וְהַרְחֵק הַרְחֵק בּוֹכָה הַסְּעָרָה.

שֶׁקֶט.

עוֹדֶנָּה רְחוֹקָה,

רְחוֹקָה כַּזְּעָקָה הַתְּקוּעָה בִּגְרוֹנְכֶם הָאָפֵל.

הַסּוּסִים הִלּוּכָם אִטִּי, מְאַיֵּם,

הַסּוּסִים מַרְטִיטִים פַּרְוָתָם הַמַּתֶּזֶת גִּצִּים בּוֹדְדִים,

מַרְאוֹת יְרֻקּוֹת מְגַלְגְּלוֹת דְּשָׁאִים, מִתְנַחְשְׁלוֹת.

אָנוּ, הַמִּשְׁתַּקְּפִים בָּהֶן, קָפַצְנוּ אֶת פִּינוּ,

פֶּה שֶׁאֵין לוֹ מַה לּוֹמַר עוֹד.

עוֹפוֹת שְׁחֹרִים מְחַתְּכִים בְּשַׂר הַשָּׁמַיִם

עַל הַשֶּׁמֶשׁ קוֹלֵחַ דָּם.

הַסְּעָרָה!

הַסְּעָָרָה קְרֵבָה.

גּוּפוֹתֵינוּ הוֹפְכוֹת לִשְׂפָתַיִם עֲצוּמוֹת יוֹרְקוֹת קֶצֶף,

גּוּפוֹתֵינוּ הוֹפְכוֹת לְעֵינַיִם רְעֵבוֹת זוֹלְלוֹת לֶהָבוֹת יְרֻקּוֹת,

לֶהָבוֹת יְרֻקּוֹת שֶׁל צְמָחִים מִתְאַנְּחִים,

הַשָּׂדוֹת יְבָבָה, יְלָלָה סוֹעֲרָה.

בֶּן אָדָם, אֵין אַתָּה גַּלְמוּד.

פְּרֹשׂ אֶת הֶחָזֶה אִם אֵין לְךָ כְּנָפַיִם,

נִתְחֵי תְּכֵלֶת מְזַנְּקִים עָלֶיךָ.

הֱיֵה מוּכָן – נוּס!

---

[בִּלְעָדֵינוּ שֶׁמֶשׁ לֹא תִּזְרַח]

מאת

רפאל אליעז

בִּלְעָדֵינוּ שֶׁמֶשׁ לֹא תִּזְרַח,

כִּי הִיא זוֹרַחַת רַק לְמַעֲנֵנוּ.

שְׂמַח בֶּן־אָדָם וּפְרַח,

לְמַעֲנֵנוּ הִיא תִּזְרַח.

הַגַּנִּים מִתְאַנְּחִים מִכֹּבֶד הַתִּפְרַחַת,

מֵעֹל הַנִּיחוֹחִים.

תִּפְרַחַת שֶׁמֶשׁ,

נִיחוֹחִים שֶׁל אוֹר

וְעֶצֶב חַם

עֵירֹם.

כָּל פֶּרַח כְּנוֹשֵׂא עַל כּוֹתַרְתּוֹ מַשָּׂא קְסָמִים,

סַמִּים

וּזְעָקוֹת אִלְּמוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה

שֶׁאֵינָה פּוֹסֶֶקֶת.

גַּם אִם הַשֶּׁלֶג מְכַסֶּה מַעֲרֻמֶּיהָ

הִיא מִתְחַדֶּשֶׁת, מִתְחַדֶּשֶׁת.

וְאֶת טִפּוֹת הַתְּכֵלֶת הָרוֹעֶפֶת

מִגְּבִיעַ הָרָקִיעַ

הִיא גּוֹמַעַת.

הוֹ, שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם!

הַכְּלָבִים כּוֹנְסִים זְנָבוֹת,

הַחֲתוּלִים חוֹלְמִים לִהְיוֹת נְמֵרִים,

וְנַעַר זֶה בּוֹלֵשׁ בִּנְחִירָיו

שֶׁמָא יִמָּצֵא בָּרְחוֹב נָהָר יָרֹק לִטְבֹּל

בְּמַיִם מְכַסִּים אֶת לֵב הַיּוֹם

הָאַכְזָרִי

הַנֶּהְדָּר

הַקַּטְלָנִי.

הַשִּׁבֳּלִים עָלוּ בָּאֵשׁ.

הָבוּ לָהֶן גֶּשֶׁם וְרוּחַ קְרִירָה.

עֶרֶב עֶרֶב.

שִׂפְתֵי הָאֲדָמָה בּוֹכוֹת.

חִדְלִי, הַשֶּׁמֶשׁ, זְהָבֵךְ עָלַי לִשְׁפֹּךְ – תְּנִי לִי פְּרוּטָה שֶׁל קֹר!

---

[בָּרוּחַ נִשְּׂאוּ כִּנּוֹרוֹת]

מאת

רפאל אליעז

בָּרוּחַ נִשְּׂאוּ כִּנּוֹרוֹת,

כַּנְפֵי יָם זְהוּרוֹת־קֶצֶף.

אָז קַמְתִּי חָדָשׁ,

נָשַׁמְתִּי מֶרְחָק

וְלִבִּי הוֹדָיָה.

הַיּוֹם לֹא יָבוֹא הַשָּׁרָב לְבַשֵּׂר מָוֶת.

הַכִּנּוֹרוֹת, כַּנְפֵי הַיָּם, מוֹשְׁכִים צְלִילִים שֶׁל חַג.

אֲנִי רוֹאֶה שָׂדוֹת שֶׁבְּדִידוּתָם מְלֵאָה פְּרָחִים.

מִנַּיִן בָּאוּ הַדְּמָמוֹת לִצְבֹּעַ אֲצִילוּת

עַל הַצְּלָלִים וּמַשְׁמָעוּת לְרֶנֶן הַחַיִּים?

זְמַנִּים אֲשֶׁר רָאִינוּ בְּמַרְאוֹת חֲלוֹם

קָמִים וּמְשַׁנִּים אֶת קֶצֶב הַתְּנוּעָה הַמְטֹרָף

וְעַל הַיֶּרֶק שֶׁל נַחֲלֵי כְּפָרִים

זוּגוֹת זוּגוֹת שֶׁל כָּל דָּרֵי תֵּבַת נֹחַ

מְטַיְּלִים כְּאִלּוּ גּוּפֵיהֶם הֵם מִפְרָשִׂים.

אָז קַמְתִּי חָדָשׁ

נָשַׁמְתִּי מֶרְחָק

וְלִבִּי אשֶׁר.

לְפֶתַע בָּא בְּכִי

וּפָתַח חַלּוֹנִי.

הַנֵּר כָּבָה.

אֵין צֹרֶךְ בְּאוֹר.

הָעֵינַיִם נֶעֱצָמוֹת וְרוֹאוֹת

עַל בָּמַת הַתְּכֵלֶת

דְּבוֹרַת זָהָב אַחַת

מְזַמְזֶמֶת.

---

[אֵין פְּלִיאָה מֵאִישׁ צָעִיר]

מאת

רפאל אליעז

אֵין פְּלִיאָה מֵאִישׁ צָעִיר

רָכוּב עַל סוּס דּוֹהֵר בַּיָּם.

אֶתְמוֹל שָׁכַב עַל כַּר הַדֶּשֶׁא

וְחָלַם שֶׁהוּא שׁוֹכֵב עַל כַּר הַדֶּשֶׁא

וְחוֹבֵק אֶת צַוָּארוֹ שֶׁל סוּס לָבָן

דּוֹהֵר בַּיָּם.

הַיּוֹם אֲנִי רוֹאֶה אֶת חֲלוֹמוֹ בּוֹגֵר,

קוֹרֵם צְבָעִים וְכֹחַ,

וּמִתְנַשֵּׂא עַל רַעְמָתוֹ הַסּוֹעֲרָה.

עֹל שֶׁל מֶרְחָבִים כָּחֹל נָע כִּמְנִיפָה קַלָּה.

לֹא עוֹפֶרֶת נוֹשֶׁרֶת כִּי אִם נוֹצָה לוֹהֶבֶת

תַּחַת פַּרְסוֹתָיו.

בַּקְּשׁוּהוּ בַּל יִבְלַע גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ,

לְבַל יִפֹּל כַּדּוּר הָאָרֶץ

כִּפְתוֹתִים שֶׁל שֶׁלֶג

בֵּין הַכּוֹכָבִים!

הָעֶלֶם כְּבָר חָזַר אֶל מִשְׁכָּבוֹ.

סוּסוֹ נוֹחֵר בְּאֶפֶס קוֹל.

רַק הֶחָתוּל לוֹחֵךְ רַגְלָיו

הָרְטֻבּוֹת מִמֶּלַח יָם.

---

[מְשׁוֹרֵר שָׁחֹר בַּלַּיְלָה]

מאת

רפאל אליעז

מְשׁוֹרֵר שָׁחֹר בַּלַּיְלָה.

הַכּוֹכָבִים הָלְכוּ.

בֵּין קַוֵּי הַגֶּשֶׁם יִכָּתֵב שִׁירוֹ.

חֲנִיתוֹת נוֹפְלוֹת

עַל קַסְדַּת הָעִיר וְהָעִיר רוֹנֶנֶת.

בֵּין קַוֵּי הַגֶּשֶׁם יִכָּתֵב שִׁירוֹ.

שׁוּרוֹת חוֹגְרוֹת מַיִם.

הָאֲפֵלָה תַּצְמִיחַ כַּר פּוֹרֵחַ,

צְלָלִים לָנִים בֵּין הַשִּׂיחִים,

בָּרָק שׁוֹבָב קוֹצֵר.

נוֹפְלוֹת הַשִּׁבֳּלִים שֶׁל כֶּסֶף.

מַדּוּעַ לֹא נִשְׁמָע הָרַעַם?

מְשׁוֹרֵר שָׁחֹר

גּוֹדֵשׁ אֶת הַבְּדִידוּת דְּמֻיּוֹת

הַמַּזְמִינוֹת לִסְעֻדָּה.

מִי לֹא יִרְעַב לְנֹכַח

הַכְנָסַת אוֹרְחִים כָּזֹאת?

מְשׁוֹרֵר שָׁחֹר

מַרְכִּין רֹאשׁוֹ

עַל עֵץ חָלוּל

נִרְדָּם.

עַנְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרְחִים עָלָיו.

אֵי הַגֶּשֶׁם?

---

[בּוֹאִי כִּשְׁעַת הָעֶרֶב הַנִּכְנֶסֶת]

מאת

רפאל אליעז

בּוֹאִי כִּשְׁעַת הָעֶרֶב הַנִּכְנֶסֶת

בְּלִי תִּדְפֹּק בַּדֶּלֶת.

עֲקוּדִים בְּזָרוּת אַחַת

בּוֹאוּ יַחְדָּו.

קְרוֹבִים יִפָּרֵדוּ.

כְּזָרָה תִּשְׁהִי.

זָרָה וַאֲהוּבָה

לֹא אֶשְׁאַל לִשְׁמֵךְ.

זָרָה וַחֲמוּדָה

בְּלִי אֶגַּע בָּךְ.

בְּלֶכְתֵּךְ אֶחֱלֹם:

בְּלִי צְעָדִים אַתְּ מְטַיֶּלֶת בְּחֶדְרִי.

חֶדְרִי פָּתוּחַ כְּשָׁמַיִם אוֹהֲבִים.

בְּלִי יִתְמַסֵּר גּוּפֵךְ נַקְשִׁיב לָרוּחַ.

בְּלִי פַּעְנֵחַ שִׁירָתָהּ.

בּוֹאִי כִּשְׁעַת הָעֶרֶב.

בְּלִי.

---

[לְהַפְלִיג בְּדָמֵךְ כְּשֶׁדָּמֵךְ חוֹלֵם]

מאת

רפאל אליעז

לְהַפְלִיג בְּדָמֵךְ כְּשֶׁדָּמֵךְ חוֹלֵם.

לִטְבֹּעַ כִּסְפִינָה לְבָנָה בְּיָם אָדֹם.

לְשַׂחֵק אֶת מַלְאַךְ הָאַהֲבָה קוֹרֵס לָמוּת.

אֲבָל הַמָּוֶת, מְנַת חֶלְקָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת וְהַחַיּוֹת

וְלֹא שֶׁלָּךְ.

אַתְּ נֶצַח מְשׁוֹטֵט מִיָּם אֶל יָם בְּחֶסֶד רְצוֹנִי.

עוֹד רֶגַע תַּשְׁלִיכִינִי אֶל הַחוֹף כִּגְרוּטָה.

עֵינֵי זָרִים יִתְפַּרְנְסוּ מִן הַמַּרְאֶה.

חוֹפֵךְ הַמֵּת יִטְהַר בָּעֶצֶב הַנּוֹטֵף מִבְּדִידוּתִי.

כִּי דָּמֵךְ לֹא חָלַם.

---

[וְאִם נֶחְדַּל לַחֲלֹם מַה יַעֲשׂוּ הַחֲלוֹמוֹת?]

מאת

רפאל אליעז

וְאִם נֶחְדַּל לַחֲלֹם מַה יַעֲשׂוּ הַחֲלוֹמוֹת?

הֲיַעֲלוּ לְבַדָּם אֶל זְבוּל

לְהִתְחַכֵּךְ אֶל גּוּף הַכּוֹכָבִים הַצּוֹנְנִים?

הֲיֵרְדוּ עַד תַּחְתִּיּוֹת הַלַּיְלָה

וְיִתְנַפְּצוּ כְּמֵטֵאוֹרִים שֶׁסָּטוּ מִמַּסְלוּלָם?

הַאִם נַסְכִּים לִישֹׁן וְרַק לִישֹׁן

בְּעוֹד פְּתוֹתֵי שֶׁלֶג שֶׁל חֹרֶף אַחֲרוֹן

בָּאוּ לְבַשֵּׂר פְּרָחִים רִאשׁוֹנִים נוֹעָזִים?

הַנִּגּוּנִים יִדֹּמּוּ כְּדֵי לְהִתְכַּנֵּס בַּחֲלָלָהּ שֶׁל קוֹנְכִיָּה

וְשָׁם יִגְוְעוּ כְּאַנְחַת־הֲקַלָּה מְתוּקָה?

---

[אוֹר הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת רְאִי מַשְׁקִיף]

מאת

רפאל אליעז

אוֹר הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת רְאִי מַשְׁקִיף

בָּבוּאָתֵךְ צְבוּעָה בְּדַם פְּרָחִים.

רַעְיָתִי, הַחַי לִבֵּךְ הַמְחַיֵּה לִבּוֹ הַמֵּת שֶׁל הָעוֹלָם?

אַיֵּה בָּנַיִךְ, רַעְיָתִי, בְּיוֹם סוּפָה?

פְּנֵיהֶם הַמִתְקַלְּפִים מֵעוֹר קָדוֹשׁ אַיָּם?

אַל תַּקְטִירִי לַיֹּפִי אִם הַסַּעַר מְכַרְסֵם אֶת הַתְּרִיסִים.

בָּנַיִךְ הֵם הַנֵּצַח הַשָּׁמוּר בְּחֵיק אִשָּׁה.

כֹּחָם מֵעֶדְנָתֵךְ שָׁתוּ

וְאַתְּ מִצְטַעֲצַעַת בְּהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ בִּתְפִלּוֹת מְבֻשָּׂמוֹת?

יֵינָם נִגָּר לָאָרֶץ. סִתְמִי עוֹרְקֵיהֶם הַפְּתוּחִים!

מִשְׁחִי אַהֲבָתֵךְ כְּשֶׁמֶן שָׁחֹר עַל בְּשָׂרָם!

הַשֶּׁמֶשׁ אַכְזָרִית רוֹתַחַת!

הִיא תְּכַלֶּה לֵחָם!

הֲיִי לָהֶם כְּגֶשֶׁם בַּמִּדְבָּר!

כְּרוּחַ נֶחָמוֹת חַמּוֹת בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן!

---

[עָמֹק הַנָּהָר מִבִּינַת הַלֵּב]

מאת

רפאל אליעז

עָמֹק הַנָּהָר מִבִּינַת הַלֵּב,

מְשִׁיכָתוֹ לַתְּהוֹם מְתוּקָה.

אֱמוּנָתי – כִּי דָּבָר לֹא יְאֻנֶּה לִי

בְּרִדְתִּי אֶל חֵיקוֹ הַשָּׁקֵט – מִנַּיִן?

“אַלְמָוֶת אֲנִי,” מֵשִׁיב לִי הַלֵּב.

הַמְתֵּן צַעַד, מִסְכֵּן,

וֶאֱמֹר לְלִבְּךָ:

“שׁוֹטֶה אָדֹם, דֹּם!”

---

[הַבְּכִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי]

מאת

רפאל אליעז

הַבְּכִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי

כִּבְכִי הַבּוֹכֶה הַיָּשֵׁן בְּחָלְמוֹ אֶת מוֹתוֹ.

אֲבָל הַבּוֹכֶה לֹא אֶת מוֹתוֹ יְבַכֶּה

כִּי אִם הֶעָנָן שֶׁכָּבָה הַרְחֵק

בְּלִי תִּקְוָה שֶׁיָּדָיו יִגְּעוּ בִּכְנָפוֹ הַלּוֹהֶטֶת.

---

[אַגְמֵי הָהָר הַמַּבִּיטִים לְמַעְלָה]

מאת

רפאל אליעז

אַגְמֵי הָהָר הַמַּבִּיטִים לְמַעְלָה

עֵינֵי הָהָר סְגַלְגַּלּוֹת גָּבִישׁ וְיָגוֹן מְלַטֵּף –

יְגוֹן הַפְּצָעִים הַחַם.

בְּדִידוּתְכֶם הַבָּרָה לֹא הִכִּירָה צְעָדִים הַרְבֵּה:

מִדֵּי פַּעַם חַיָּה צְמֵאָה וְצַיָּד יָגֵעַ

וְאַחַר־כָּךְ אֶל מַעֲבֵי הַיֹּרֶק הָאַכְזָר.

בְּעָבְרִי עַל יֶדְכֶם נְשִׁימָה נֶעְצֶרֶת רַבָּה

כְּאוֹמֶרֶת אוּלַי.

אֲנִי אוֹסֵף קוֹלוֹת מֵעַל־פְּנֵי אַדְוַתְכֶם,

פּוֹתֵחַ אֶת יוֹמְכֶם בִּתְנוּפַת מַבָּט

מִקַּרְקָעִית עַד רוֹם

וּמֵרוֹם עַד הָהָר הֶעָטוּף עֲרָפֶל

וּמִשָּׁם לֶעָרִים הַבְּנוּיוֹת עַל אֶבֶן וְעָשָׁן

עַל בְּנֵי אָדָם הָרָצִים. לְאָן?

וְעָיֵף צוֹנֵחַ לִפְנֵי בֵּית־חוֹלִים

וּבְעַד חַלּוֹן הַנִּתּוּחִים

אֲנִי שׁוֹכֵחַ אֶתְכֶם,

נִרְעָד מִמַּרְאֶה הַצְּמִיחָה הַפְּרָאִית עַל גּוּף לְעֵת נִתּוּחַ.

---

[לְהִפָּרֵד מִטֵּרוּפָם שֶׁל חֲכָמִים וּתְמִימֵי לֵב]

מאת

רפאל אליעז

לְהִפָּרֵד מִטֵּרוּפָם שֶׁל חֲכָמִים וּתְמִימֵי לֵב

הָאַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר לְהוֹד וּלְתִפְאֶרֶת.

חֲלוֹמֵנוּ – חֲלוֹם אֶרֶץ וְשָׁמַיִם –

לְהִפָּרֵד מֵהֶם בְּיוֹם גָּשׁוּם

בְּלִי דַּעַת כִּי יָצְאוּ שָׂשִׂים אֶל מַסָּעָם

אֲשֶׁר סוֹפוֹ קְרוֹן בַּרְזֶל אוֹסֵף אַשְׁפַּת עִירָם הַיְּקָרָה.

לְהִפָּרֵד מֵהֶם בְּשׁוֹטְטָם בְּלִי מִטְרִיָּה וּמְעִיל גֶּשֶׁם

עוֹבְרִים בֵּין הַבְּרוֹשִׁים הָרְטֻבִּים

שֶׁשָּׁם יָשְׁבוּ בִּימֵי הַקַּיִץ לוֹחֲכִים תִּקְווֹת לְאַהֲבָה נִצְחִית,

לְהִפָּרֵד מֵהֶם בְּהַבִּיטָם אֶל חַלּוֹנוֹת כֵּהִים

לִלְכֹּד חִיּוּךְ עַצְמָם הַמִּשְׁתַּקֵּף כְּמוֹ בָּרָק כָּבוּי

לָרוּץ אַחֲרָיו כְּמוֹ אַחֲרֵי הַצַּיִד הַבָּדוּי מִדִּמְיוֹנָם הַחַם

לְהִכָּנֵס אֶל בֵּית־תְּפִלָּה מֻזְנָח

וּלְעוֹדֵד אֶת הַתְּפִלּוֹת לְהִתְרוֹנֵן מֵאֲלֵיהֶן,

לִרְכֹּב עַל כַּנְפֵי תְּהִלִּים וְשׁוּב לָנוּס בַּגֶּשֶׁם

עִם הַתְּשׁוּקוֹת הַיְּשָׁנוֹת וּלְדַמּוֹת כִּי הֵן

חַיּוֹת וּמִתְלַבְּטוֹת בֵּין הַכְּתָלִים שֶׁל עִיר נוֹטָה לָמוּת,

– לְהִפָּרֵד בְּהִילוּלָה שֶׁל גַּרְעִינֵי פְּנִינִים

הַמְקַפְּצִים כִּדְגִיגִים שׁוֹטִים בְּטֶרֶם יִבְלְעֵם תַּנִין,

לְהִפָּרֵד מֵהֶם בִּסְעָרָה הַמְנַגֶּבֶת קִיּוּמֵנוּ הַמֻּפְלָא, הָאֱוִילִי

וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם סְלִיחָה בְּהַרְכִּינָם גּוּפָם

וְשִׂפְתֵיהֶם עָפָר

בְּלִי רְאוֹת עוֹד דִּמְעוֹתֵינוּ

הַנּוֹשְׁרוֹת עַל לְחָיֵי רָקִיעַ שְׂעִירוֹת

כְּדֵי שֶׁנֵּאָסֵף יַחְדָּו בְּלִי לְהוֹתִיר זִכְרוֹן חַיִּים אֶחָד

כִּיצוּרֵי עוֹלָם קַדְמוֹן שֶׁנֶעֱלְמוּ לִפְנֵי מִילְיוֹן שָׁנָה…

---

[עֲדַיִן שׁוֹטֶפֶת שָׂדֶה אֶל הָאֹפֶק]

מאת

רפאל אליעז

עֲדַיִן שׁוֹטֶפֶת שָׂדֶה אֶל הָאֹפֶק

כְּמוֹ בְּיָמִים קַדְמוֹנִים,

כְּמוֹ בְּיָמִים קַדְמוֹנִים הַשָּׂדֶה הַשְׁרָאָה הֹלֶם פַּעַם יָרֹק,

הַשָּׂדֶה מִזִּמְרַת הַחִטָּה מְיַבֶּבֶת.

בְּנֵי־אָדָם זְעִירִים חֲרוּצִים כְּאַרְבֶּה

בְּחֻצְפָּה אֱנוֹשִׁית וְשִׂמְחָה לְאֵיד

עוֹשִׂים שַׁמּוֹת בְּהַכְנָסַת הָאוֹרְחִים הַיְּרֻקָּה.

הַחִטָּה מְיַבֶּבֶת, הַשִּׁפּוֹן מְנַגֵּב טִפּוֹת דָּם שֶׁל פְּרָגִים וְגוֹנֵחַ.

עֲדַיִן שׁוֹטֶפֶת שָׂדֶה

מִתְרוֹמֶמֶת כְּחַיָּה רַבַּת כֶּרֶס. לְאַט

הַשָּׁמַיִם נָסוֹגוּ, לְרֶגַע תְּמֵהִים,

הַתְּכֵלֶת מוֹחֲאָה, נֶאֱבֶקֶת לִשְׁמֹר עַל קֹר־רוּחַ.

וְהִנֵּה הַפְּרִידָה, עַד מְהֵרָה קָמָה.

הַקּוֹמְבַּיְנִים שָׁרִים וְקוֹצְרִים

וְנִשְׁמָע גִּדּוּפוֹ שֶׁל אָדָם הַמַּכֶּה בְּקוֹלוֹ

אֲלֻמּוֹת אֲלֻמּוֹת.

וּפִיהֶם הַצּוֹחֵן טַבָּק וְיַיִן מְלֹא לֻגְמָיו

מִתְיַפֵּחַ סוֹאֵן וּבוֹטֵחַ,

מְחַשֵּׁב כַּמֻּיּוֹת וְטִיב.

וְתַחְתָּיו גַּלְגַּלֵּי מַשָּׂאִית מְדָרְסִים

אֶת צַמּוֹת הַשָּׂדֶה הַפְּזוּרָה.

וְהַשָּׂדֶה עוֹדֶנָּה שׁוֹטֶפֶת, לוֹטֶפֶת

עַל מֵימֵי הַמְּנוּחוֹת שֶׁל הָעֶרֶב

וְרַק לִבִּי מִתְכַּוֵּץ וְרוֹצֶה לְיַלֵּל…

---

[רוּחַ אוֹרֵב שֶׁל עֶרֶב]

מאת

רפאל אליעז

רוּחַ אוֹרֵב שֶׁל עֶרֶב

הָלַךְ עַל הַגֶּשֶׁר

הַגֶּשֶׁר זָעַק.

רוּחַ אוֹרֵחַ שֶׁל עֶרֶב

כִּבָּה אֶת עֵינוֹ הַסְּמוּקָה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.

הֲיֵשׁ לָנוּ עוֹד רְצוֹנוֹת

אִם כִּסָּהּ בְּאֵפֶר זָרוּחַ.

רוּחַ אוֹרֵחַ שֶׁל עֶרֶב

לָבַשׁ אַדֶּרֶת שֶׁלֶג "פִּתְחוּ לִי!

אֱלֹהֵי הַחַשְׁמַל, חַמְּמוּנִי!

חָלַפְתִּי עַל־פְּנֵי נְהַר־אֱנוֹשׁ,

בָּרַחְתִּי מֵאֶבֶן יָפָה שֶׁחָצְבוּ בָּהּ קֶבֶר."

---

[עֲנָפִים מֻרְכָּנִים לֹא סָגְדוּ לָעֶרֶב]

מאת

רפאל אליעז

עֲנָפִים מֻרְכָּנִים לֹא סָגְדוּ לָעֶרֶב

הֵם כְּבֵדִים אַף־עַל־פִּי שֶׁהַפְּרִי נִקְטַף.

עֲנָפִים מֻרְכָּנִים בִּכְנִיעָה חַסְרַת פֵּשֶׁר

לִגְבָהִים שֶׁאֲנִי מְסֻגָל לְשָׁעֵר אַךְ לֹא הֵם.

אֲדָמָה מִתְפּוֹרֶרֶת מֵעֹמֶס סָמוּי

כְּנִלְחֶצֶת בֵּין עֹל הַשָּׁמַיִם

וְעֹל לְבָבוֹ שֶׁל אֶחָד שֶׁחָדַל מִלִּשְׁאֹל.

שָׁם, מֵעֵבֶר מִזֶּה, בְּאַרְצוֹ שֶׁל נָכְרִי רָחוֹק –

הֲגַם שָׁם בַּגַּנִּים עֲנָפִים מֻרְכָּנִים

אֲדָמָה מִתְפּוֹרֶרֶת מֵעֹמֶס סָמוּי,

אוֹ אֶחָד שֶׁלָּמַד אֶת סוֹדוֹת הַקִּיוּם בְּלִי אֵלִים

מְהַלֵּךְ בֵּין עֵצִים אֲבִיבִים לְבָנִים

עֲנָפִים מֻרְכָּנִים מִתִּפְרַחַת סוֹעֶרֶת.

לְמִי?

הֲיֵשׁ טַעַם לִגְנֹחַ שֶׁהַיֹּפִי אָטוּם אִם גּוּפְךָ אָטוּם?

הָעֶרֶב נָח עֲלֵיהֶם לְרֶגַע.

לְהַדְגִּיש חֻלְשָׁתֵנוּ.

וְהַכֹּחַ אֵינֶנּוּ נִגּוּד לְחֹסֶר אוֹנִים.

עֲנָפִים מֻרְכָּנִים.

נָשַׁר פֶּרַח הַגִּיל שֶׁהָיָה כֹּה קָרוֹב.

עֲנָפִים מֻרְכָּנִים נְבוֹנִים בִּהְיוֹתָם לְבַדָּם.

לֹא חָשִׁים בִּי וְלֹא בְּטוּב לְבָבִי שֶׁהֵבֵאתִי מִשָּׁם,

מַדּוּעַ זֶה אִכְפַּת לִי אֲדִישׁוּתָם?

אֲנִי נוֹשֵׂא מַשָּׂא כְּאֵבָם וְלָהֶם אֵין כְּאֵב.

---

[זְכֹר נָא]

מאת

רפאל אליעז

זְכֹר נָא!

יְמֵי פְּנִינָה זָרְחוּ פֹּה –

סַנְוֵרִים פּוֹרְחִים גִּשְּׁשׁוּ בָּאוֹר.

הַיּוֹם שָׂדוֹת הֵם פְּרוּשִׂים וְחוֹבְקִים מֵתֵיהֶם.

לֹא אַגָּדָה הֵם הַנּוֹפְלִים

כִּי אֵין אַגָּדוֹת שֶׁל בָּשָׂר וָדָם.

חַיָּלִים הֵם. שְׁמוֹתֵיהֶם נִלְחֲשׁוּ בְּחִבָּה.

לוּא פָּגַשְׁתִּי בּוֹ

בָּאִישׁ שֶׁמִּתּוֹךְ אֱמוּנָה טְהוֹרָה

הֱבִיאָם עַד הֲלוֹם בְּאָמְרוֹ:

“כֻּלָּנוּ יְלָדִים שֶׁל הַמָּוֶת”.

אֶת עֵינָיו לִרְאוֹת בְּהַתִּיזָן נִיצוֹצוֹת

שֶׁהִבְעִירוּ בָּהֶם, בַּלּוֹחֲמִים, צִמְאַת הָאֶבֶן,

שֶׁעָלֶיהָ חֻשְּׁלָה הַשִּׂנְאָה בֵּין אָב לְבֵן,

כְּדֵי לְבַטֵּא קְלָלָה, שֶׁאֵלִים לֹא הֵעֵזוּ לְבַטֵּא:

“שֶׁלֹּא תָּמִישׁ מֵעֵינֵיכֶם אֶת גְּסִיסַת הַנּוֹפְלִים!”

יְמֵי פְּנִינָה זָרְחוּ פֹּה,

סַנְוֵרִים פּוֹרְחִים גִּשְּׁשׁוּ בָּאוֹר.

גְּבָרִים שׁוֹטְטוּ כִּפְרָחִים עֲצוּמִים בְּצַפְרִיר,

כְּעֵצִים עֲמוּסֵי פְּרִי עַל חֲזֵה הַקַּיִץ,

כְּעַמּוּדֵי הֵיכָל עַתִּיקִים בְּסוּפַת הַשַּׁיִשׁ.

הַיּוֹם הֵם שָׂדוֹת שֶׁנִּתְּקוּ מִטֹּהַר הַזְּבוּל

וְשׂוֹנְאֵיהֶם מֵתֵיהֶם שֶׁנָּפְלוּ כִּקְדוֹשִׁים.

לוּא יָכְלוּ לִפְצוֹת קִרְבֵיהֶם וְיָכְלוּ לְיַלֵּל

אֶל נִשְׁרֵי הַטֶּרֶף בִּתְחִנָּה:

"יְמֵי פְּנִינָה זָרְחוּ פֹּה, נִשְׁרֵי מַלְכוּת אַכְזָרִית,

בּוֹאוּ נַחֲתוּ עַל שִׁכְמֵנוּ,

וְאִכְלוּ מִבְּשָׂרָם שֶׁהִבְשִׁיל בְּדָמִים

שִׁבְרוּ רְעַבְכֶם הַנִּצְחִי וְנוּחוּ בְּחֵיק הַדְּמָמָה.

בּוֹאוּ, זְאֵבֵי עֲרָבָה וּמִדְבָּר,

צְהֻבִּים כַּחוֹלוֹת, מְעֻנִּים כַּקְּדוֹשִׁים,

כַּרְסְמוּ אֶת אֲשֶׁר שָׂרַד מֵהַנֶּשֶׁר,

עוֹד נִמְצָא פֹּה וָשָׁם לֵב אוֹמֵר גְּבוּרוֹתָיו,

לֵב פּוֹעֵם אֲהָבוֹת!"

יְמֵי פְּנִינָה זָרְחוּ פֹּה,

שָׂדוֹת יוֹנְקֵי עֲנָנִים לְבָנִים,

וְעַתָּה עוֹד נוֹסֵר בַּאֲוִיר שֶׁל פִּרְיוֹן

קוֹל מִפִּי מְעֻוָּת הַזּוֹעֵק “אִמָּא!”

הֲיִתָּכֵן שֶׁלֵּב מֵת בְּהַקְרִישׁוֹ דָּמָיו

יִבְכֶּה מִתְּהוֹם שֶׁל שָׂדֶה?

---

[אֵין הַכּוֹכָבִים יוֹדְעִים לְשׂוֹחֵחַ]

מאת

רפאל אליעז

אֵין הַכּוֹכָבִים יוֹדְעִים לְשׂוֹחֵחַ

וְקַרְנֵיהֶם אֵינָן מְחַמְּמוֹת

וְאָנוּ כֹּה צְמֵאִים לְמִין שִׂיחָה

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֹם שֶׁל כּוֹכָבִים.

---

[אִלּוּ אֲנִי רוּחַ סוֹעָה]

מאת

רפאל אליעז

אִלּוּ אֲנִי רוּחַ סוֹעָה

לֹא הָיִיתִי עִוֵּר כָּמוֹהָ.

הָיִיתִי מְדַלֵּג עַל עָרֵיכֶם בְּלִי נְשִׁיקָה

וְלֹא כְּרוּחַ שֶׁאֵינָה בּוֹרֶרֶת

אֶת מִשְׁכָּנָהּ הָאֲרָעִי לְהֶרֶף־עַיִן

כְּדֵי לְהִשָּׂרֵף בָּרַעַל הָעוֹלֶה מֵאֲרֻבּוֹת וְחַלּוֹנוֹת.

אִלּוּ אֲנִי רוּחַ סוֹעָה

הָיִיתִי מְחַפֵּשׂ לִי בַּיִת הַבָּנוּי מִקֶּרַח

עִם נֶפֶשׁ יְחִידָה שֶׁהַבְּדִידוּת לָהּ עֹנֶג

מֻפְתַּעַת מִדֵּי יוֹם שֶׁהִיא נוֹלְדָה לִדְמֹם

בְּלִי תִּתְגּוֹלֵל בְּמִשְׂרְפוֹת זָהָב וָרַעַשׁ.

---

[לִהְיוֹת חֲסַר דֵּעָה בְּעֵינֵיהֶם]

מאת

רפאל אליעז

לִהְיוֹת חֲסַר דֵּעָה בְּעֵינֵיהֶם וְלָשֵׂאת זָהָב כָּבֵד בְּכַפּוֹתַי

לִהְיוֹת בְּנַפְשָׁם הַקְּטַנָּה כְּאוֹרֵחַ טוֹרֵד

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לִקְרֹא לָהֶם לָבוֹא לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

עִם אֲהוּבֵי לִבָּם הַקַּמְצָן.

עַל אַף הַכֹּל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁמֶץ מִן הָאֱלֹהִי

תּוֹעֶה בַּיַּעַר הֶעָמֹק שֶׁל אִוַּלְתָּם, שֶׁל תַּאֲוַת הַבֶּצַע

עִם פֻּלְחַן בֶּטֶן הַצָּבָה.

כְּלוּם לֹא חֲבָל לָתֵת לַשֶּׁמֶשׁ לְהִכָּלוֹת לְאַט־לְאַט

וּלְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ טָהוֹר כְּיֶלֶד בֶּן יוֹמוֹ

בְּלֹא חֵטְא בְּלֹא זִוּוּג

נָבוֹן וּמְנַחֵם,

מֵאִיר אֶת חֲדָרֵינוּ אֲפֵלִים

זוֹלֵף הִתְעוֹרְרוּת וְחֹם בַּזָּוִיּוֹת

מַדְלִיק שִׂמְחַת אֱנוֹשׁ בַּדּוּמִיָּה

מַפִּיל אַבְנֵי הַשְּׁחוֹר שֶׁל הַקִּירוֹת

הוֹרֵס טִיט הַמֻּרְסָה וְהַמַּכְאוֹב

מוֹשִׁיב אוֹתָךְ אִתִּי עַל זִיז סְלָעִים לְשֵׁם שִׁיחָה

שֶׁעִנְיָנָהּ בּוֹרֵא עוֹלָם וּמַלְאָכִים

עַד הֵעָלְמוֹ מֵעַיִן שֶׁהָפְכָה לְנֶשֶׁר

וּבְחָתְמוֹ יוֹמֵנוּ עַד זְרִיחָה

וְעַל שְׂפָתֵנוּ חֲלָבָהּ הַצַּח שֶׁל הַשֵּׁנָה.

---

[הֵם נָפְחוּ נַפְשָׁם]

מאת

רפאל אליעז

הֵם נָפְחוּ נַפְשָׁם בְּטֶרֶם יִרְאוּ אוֹר

וּנְשִׁיקַת הַמָּוֶת

חֲלוֹמָם הָרִאשׁוֹן

הָיָה וְהָאַחֲרוֹן.