ספר זה הוא פירסום ראשון של מבחר כתבים ומכתבים מעזבונו של אבשלום פיינברג, איש ניל“י, שנולד ב־1889 במושבה גדרה להוריו הביל”ויים ונפל ב־20 בינואר 1917 בנסותו לעבור אל הקווים הבריטיים ליד שייך־זוויד, דרומית לרפיח.
החומר המתפרסם בזה רובו הגדול רואה כאן אור לראשונה. רובּו הגדול נשמר כל השנים בגינזך אהרנסון בזכרון־יעקב וקצתו בידי קרובי־משפחה של המנוח והוא מובא לדפוס ברשותם ובאדיבותם של אלה. קצת מן הדברים פורסמו או צוטטו בהזדמנויות שונות בכתבי־עת שונים.
המכתבים אל רבקה אהרנסון ואל שרה אהרנסון נכתבו כולם עברית. יומן־המסעים – רשימות שנכתבו בשנים 1911, 1912 ו־1914 אגב סיורים בוטאניים־חקלאיים בגליל, בלבנון ובדרום סוריה ובשנת 1915 אגב פעולת הלחימה בארבה במזרח הירדן ובמערבו ונועדו כולן בשביל אהרן אהרנסון, מיסדה ומנהלה של תחנת־הנסיונות החקלאית בעתלית בשנים ההן והממונה מטעם השלטון העותומאני על המלחמה בארבה בשנים 1915/16 – נכתב כולו צרפתית. הוא הדין בדין־וחשבון (שמעולם לא הגיע לתעודתו) אל הלייטננט ליאונרד וולי, קצין־המודיעין האנגלי בקאהיר שהיה הממונה האנגלי על פעולתה של קבוצת הריגול העברית בראשיתה, ובדין־וחשבון המפורט אשר נשלח מאלכסנדריה לניו־יורק באוקטובר 1915 אל הגב' הנרייטה סאלד, מזכירת חבר־הנאמנים האמריקאי של תחנת־הנסיונות החקלאית בעתלית. המכתבים האחרים נכתבו קצתם עברית, קצתם אידיש וקצתם צרפתית.
החומר שלא נכתב עברית במקורו תורגם במרוצת השנים על־ידי מתרגמים שונים, בעיקר על־ידי המנוח חיים אברבאיה, ד"ר ישראל אלדד (שייב), אהרן אמיר, לאה וייץ־כהן, אורי קיסרי ואוריאל שלח (הוא יונתן רטוש). תוך כדי עריכתם המחודשת של כל הכתבים האלה וניפּויים בידי אהרן אמיר נעשה נסיון לשמור על אחידוּת סגנונית ולהקפיד על הקירבה ללשונו של אבשלום כמו גם לרוח הלשון והכּתיב של תקופת כתיבתם, במידה שניתן הדבר להיעשות בלי לגרום מבוכה יתירה לקורא בן־ימינו.
לגברת רבקה אהרנסון, רעוּתו ונוצרת זכרו של אבשלום, ולגברת צלה שוהם־פיינברג, אחותו, יאתה תודה עמוקה על עזרתן המסורה בהבאת הכתבים והתצלומים לדפוס וביישור־הדורים תוך כדי עשיית המלאכה. תצלום הדקל ממקום קבורתו של אבשלום במדבר הוא של רב־סרן שלמה בן־אלקנה, האיש שבזכותו נחשׂפו עצמות אבשלום בשלהי 1967. תצלום המצבה על קברו של אבשלום בהר־הרצל בירושלים הוא של גב' תמר אשל, בת־אחותו של אבשלום.
“אבשלום פיינברג: קווים למונוגרפיה” נכתב במיוחד בשביל הכרך הזה על־ידי העורך והמביא־לדפוס, אהרן אמיר.
בבחירת החומר המתפרסם בזה הוּשׂם הדגש במידה רבה בערך הלאומי־ההיסטורי של הדברים. בעזבון שמור עוד חומר רב ומרתק שהוא אישי ואף אמנותי יותר באָפיוֹ ובלעדיו יקשה להעריך אל־נכון את דמותו של אבשלום. אנו תקוה שלא ירחק היום ויוּתן להביא לפני הקורא אוסף מיצג של דברים שישקפו נאמנה צדדים נוספים בדמות זו, שהיו אשר כינוה “הצבּר הראשון”.
“שקמונה” חברה להוצאה לאור בע"מ
אוקטובר 1971
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.