חֲתוּלָה יָפָה הָיְתָה לְחָנָן. אָהַב חָנָן אֶת חֲתוּלָתוֹ, וְהַחֲתוּלָה אָהֲבָה אוֹתוֹ.

הָיְתָה לַחֲתוּלָה בַת יָפָה − “לְבָנָה” שְׁמָהּ. גָּדְלָה לְבָנָה וַתְּהִי לְכַלָּה. שָׂמַח חָנָן שִׂמְחָה רַבָּה:

– הִנֵּה תִהְיֶה הַחֲתֻנָּה שֶׁל לְבָנָה, − אָמַר בְּלִבּוֹ, − וְיָצָאתִי בִמְחוֹלוֹת.

הִגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁל חֲתֻנַּת לְבָנָה. קָם חָנָן בַּבֹּקֶר מִשְּׁנָתוֹ, לָבַש אֶת בְּגָדָיו, וּבְטֶרֶם יִרְחַץ אֶת פָּנָיו וְאֶת יָדָיו בַּמַּיִם, וּבְטֶרֶם יִשְתֶּה תֵּה וְיֹאכַל אֶת סְעוּדַת הַבֹּקֶר – רָץ אֶל חֲדַר הַמְבַשְּׁלִים לְבַקֵּר אֶת הַחֲתוּלֹות, אֲשֶׁר אָהֵב.

בָּא חָנָן אֶל חֲדַר הַמְבַשְּׁלִים, וַיַּרְא − וְהִנֵּה הַחֲתוּלָה וּבִתָּהּ יוֹשְׁבוֹת עֲדוּיוֹת וּרְחוּצוֹת – נְכוֹנוֹת לָלֶכֶת אֶל הַחֻפָּה.

קָרָא חָנָן בְּצָהֳלָה:

– מַזָּל טוֹב, חֲתוּלוֹתַי!

וְהַחֲתוּלָה הָאֵם לֹא שָׂמְחָה כְלָל. נָשְׂאָה אֶת עֵינֶיהָ וַתַּבֵּט עַל חָנָן בְּעֶצֶב:

– מְיַאוּ, מַזָּל טוֹב גַּם לְךָ, אֲדוֹנִי!

רָאָה חָנָן וְהִנֵּה הַחֲתוּלָה עֲצוּבָה, שָׁאַל אוֹתָהּ:

– מַדּוּעַ אֵינֵךְ שְׂמֵחָה, חֲתוּלָתִי, כָּמוֹנִי? הֲלֹא בִתֵּךְ כָּל כַּךְ יָפָה הִיא, חֲתָנָהּ כָּל כַּך מָהִיר הוּא. כָּל חֲבֵרוֹתַיִךְ מְקַנְאוֹת בָּךְ.

עָנְתָה הַחֲתוּלָה: אָמְנָם, בִּתִּי כַלָּה יָפָה הִיא, חֲתָנָהּ – חָתוּל מָהִיר הוּא; אֲבָל אֵינִי יְכוֹלָה לִשְׂמֹחַ בָּהֶם. בַּעְלִי הֶחָתוּל עָזַב אוֹתִי, אֵינוֹ חָפֵץ לָדַעַת אוֹתִי וְאֶת בִּתִּי. עַכְשָׁו צָרִיךְ לַעֲרֹךְ אֶת הַחֲתֻנָּה – וּמִי יִתְעַסֵּק בַּדָּבָר?

אָמַר חָנָן: אִי מִשּׁוּם זֶה – אַל תִּתְעַצְבִי, חֲתוּלָתִי, − אֲנִי אֶתְעַסֵּק.

בְּכָל זֹאת הִתְעַצְּבָה הַחֲתוּלָה עוֹד. שָׁאַל אוֹתָהּ חָנָן:

– מַדּוּעַ זֶה לֹא תִּשְׂמְחִי עַכְשָׁו?

עָנְתָה הַחֲתוּלָה: אֵינִי יְכוֹלָה לִשְׂמֹחַ גַּם עַכְשָׁו, כִּי אֵינִי יוֹדַעַת, מִי יִהְיוּ הַשּׁוּשְׁבִינִים, אֲשֶׁר יוֹבִילוּ אֶת הַזּוּג הַצָּעִיר אֶל הַחֻפָּה.

לֹא יָדַע גַּם חָנָן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. חָשַׁב וְחָשַׁב וְלֹא מָצָא שׁוּם עֵצָה. אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵלֵךְ אֶל אַבָּא וְאֶשְׁאַל אֶת פִּיו. אַבָּא – חָכָם, אַבָּא – יוֹדֵעַ הַכֹּל.

בָּא חָנָן אֶל אַבָּא וְשָׁאַל אוֹתוֹ:

– הַחֲתוּלָה מַשִּׂיאָה אֶת בִּתָּהּ לְבָנָה לְחָתוּל. הַיּוֹם תִּהְיֶה הַחֲתֻנָּה; וְהִנֵּה אֶת הַחֲתֻנָּה אֶעֱרֹךְ אָנֹכִי, כִּי בַעַל הַחֲתוּלָה, הֶחָתוּל הַגָּדוֹל, עָזַב אוֹתָהּ, אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אַיֵּהוּ. אֲבַל יֵשׁ צָרָה אַחֶרֶת: מִי יִהְיוּ הַשּׁוּשְׁבִינִים?

אָמַר אַבָּא: לוּ קַרְנִי הַתַּיִשׁ וְאִשְׁתּוֹ הָעֵז יִהְיוּ הַשּׁוּשְׁבִינִים.

מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵי חָנָן. רָץ לְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה לַחֲתוּלָה:

– קַרְנִי הַתַּיִשׁ וְאִשְׁתּוֹ הָעֵז יִהְיוּ לְשׁוּשְׁבִינִים!

וְהַחֲתוּלָה מַבִּיטָה בְּעֶצֶב. בְּלִי שִׂמְחָה לָקְקָה אֶת מָתְנֶיהָ שֶׁל בִּתָּהּ הַכַּלָּה וּמְאוּמָה לֹא עָנָתָה.

הַתְפַּלֵּא חָנָן:

– וּמַדּוּעַ זֶה אַתְּ עֲצֵבָה עוֹד?

עָנְתָה הַחֲתוּלָּה:

– אֵיךְ אֶשְׂמַח, וַהֲלֹא אֵינִי יוֹדַעַת מֵאַיִן אֶקַּח לִי מְנַגְּנִים, אֲשֶׁר יְנַגְּנוּ עַל הַחֲתֻנָּה.

חָשַׁב חָנָן, חָשַׁב, וְלֹא יָדַע גַּם הוּא: מִי הַמְנַגְּנִים אֲשֶׁר יְנַגְּנוּ עַל הַחֲתֻנָּה, בְּעֵת הַחֻפָּה וְהַמְחוֹלוֹת? בָּא אֶל אָבִיו וְסִפֵּר לוֹ:

– לֹא טוֹב, אַבָּא, כְּבָר יֵשׁ לָנוּ שׁוּשְׁבִינִים – קַרְנִי הַתַּיִשׁ וְאִשְׁתּוֹ הָעֵז, אֲבָל מִי יִהְיוּ הַמְנַגְּנִים בְּעֵת הַחֻפָּה וְהַמְּחוֹלוֹת?

יָעַץ הָאָב:

– לוּ אַדְמוֹנִי הַתַּרְנְגוֹל יִהְיֶה לִמְנַגֵּן, כִּי מְזַמֵּר מַשְׂכִּיל הוּא.

הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל חָנָן רַבָּה עַד מְאֹד. רָץ צוֹהֵל וְרוֹקֵד אֶל הַחֲתוּלָה וַיְבַשֵּׂר לָהּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה:

– אַדְמוֹנִי הַתַּרְנְגוֹל יִהְיֶה לִמְנַגֵּן.

שָׁמְעָה הַחֲתוּלָה וַתִּשְׂמַח גַּם הִיא:

– מְיַאוּ, מְיַאוּ, טוֹב הַדָּבָר!

אֲבָל תֵּכֶּף הוֹרִידָה אֶת רֹאשָׁהּ, וְהִתְחִילָה מְלַקֶּקֶת אֶת בִּתָּהּ בַּאֲנָחָה.

שָׁאַל אוֹתָה חָנָן: לָמָּה אֵפוֹא אַתְּ נֶאֱנַחַת, חֲתוּלָתִי?

עָנְתָה הַחֲתוּלָה:

– הֵן צָרִיךְ לָשִׂים כִּבּוּד לִפְנֵי הָאוֹרְחִים, אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֶל הַחֲתֻנָה. וּבַמָּה אֲכַבֵּד אוֹתָם?

אָמַר חָנָן אֶל לִבּוֹ: בְּנוֹגֵעַ לְמַמְתַּקִּים וּמִגְדָּנוֹת, הַרֵי אֵין חֲכָמָה גְדוֹלָה מֵאִמָּא. דְּבָרִים כָּאֵלֶּה יְדוּעִים לָהּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְאַבָּא.

בָּא אֶל אִמּוֹ וְסִפֵּר לָה: כַּךְ וְכָךְ, צָרִיךְ לַעֲרֹךְ חֲתֻנָּה לִלְבָנָה בַת הַחֲתוּלָה, שׁוּשְׁבִינִים – יֶשְׁנָם, מְנַגְּנִים – יֶשְׁנָם, רַק כִּבּוּד לָאוֹרְחִים אֵין לָנוּ עֲדַיִן.

נָתְנָה הָאֵם לְחָנָן לֶחֶם וּבָשָׂר, נָתְנָה לוֹ כַד חָלָב וַתֹּאמֶר:

– יְהִי הֶחָלָב לְיָיִן, וְהַלֶּחֶם וְהַבָּשָׂר יִהְיוּ לְמַמְתַּקִּים.

שָׁב חָנָן אֶל הַחֲתוּלָה:

– הִנֵּה יֵשׁ לֶחֶם, בָּשָׂר וְחָלָב.

עַכְשָׁו שָׂמְחָה גַם הַחֲתוּלָה שִׂמְחָה גְדוֹלָה, נָשְׁקָה אֶת יַד חָנָן בְּתוֹדָה וַתֹּאמֶר:

– אֵין מַאֲכָל עָרֵב מִלֶּחֶם וּמִבָּשָׂר, וְאֵין מַשְׁקֶה מָתוֹק מֵחָלָב.

נִזְכְּרוּ עוֹד, הַחֲתוּלָה וְחָנָן, שֶׁבַּדְּחָן אֵין עֲדַיִן, אֲשֶׁר יוֹכִיחַ אֶת הַכַּלָּה. אֲבָל תֵּכֶּף הֶחֱלִיטוּ: אֵין מוֹכִיחַ טוֹב מִשַּׁחֲרָן הַכֶּלֶב אֲשֶׁר בֶּחָצֵר. אַחֲרֵי כֵן יָשְׁבוּ לַעֲרֹךְ רְשִׁימָה שֶׁל הָאוֹרְחִים, אֲשֶׁר חָפְצוּ לְהַזְמִין אֶל הַמִּשְׁתֶּה. הֶחֱלִיטוּ לְהַזְמִין אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת הַיּוֹשֶׁבֶת בַּלּוּל, אֶת הָאַוָּז הָרוֹעֶה בָּאָחוּ, אֶת הַבַּרְבּוּר הַמִּתְנַפֵּחַ בֶּחָצֵר וְאֶת בַּר־הָאַוָּז הַשּׂוֹחֶה בְּמֵימֵי הַבְּרֵכָה, אֶת הָעֵגֶל, אֶת הָאַיִל וְאֶת אִשְׁתּוֹ הָרָחֵל.

פָּרַשׂ חָנָן מַפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן, שָׂם כּוֹסוֹת וּקְעָרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן, מִלֵּא אֶת הַכּוֹסוֹת חָלָב, אֶת הַקְּעָרוֹת – פְּרוֹרֵי לֶחֶם, וַיִּשְׁלַח לִקְרֹא לָאוֹרְחִים.

הִתְחִילוּ הָאוֹרְחִים מִתְאַסְּפִים. בָּאוּ הָאַיִל וְהָרָחֵל, נִגְּשׁוּ אֶל הַסַּל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עָלָיו הֶחָתָן וְהַכַּלָּה וַיְבָרְכוּ:

– מִי − אִי − אִי − מַזָּל טוֹב, שְׁכֵנִים, הַלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה הַזּוּג הַצָּעִיר אַמִּיצֵי לֵב כָּמוֹנוּ. בָּא הָעֵגֶל וַיְבָרֶךְ:

– מֶה − אֶה – אֶה – מַזָּל טוֹב, שְׁכֵנִים, הַלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה הַזּוּג הַצָּעִיר דַּבְּרָנִים כָּמוֹנוּ.

בָּאוּ הַבַּרְבּוּר, הָאַוָּז וּבַר־הָאַוָּז וַיְבָרְכוּ:

– הַלְוַאי שֶׁיִּהְיוּ מְהִירֵי עוּף־כָּמוֹנוּ.

וְהַתַּרְנְגֹלֶת בֵּרְכָה:

– הַלְוַאי שֶׁיִּהְיוּ הַצְּעִירִים מְשׁוֹרְרִים מְפֻרְסָמִים כְּבַעְלִי.

וְהַחֲתוּלָה עוֹנָה לַכֹּל, בְּחֵן וּבְרָצוֹן:

– מְיַאוּ, מְיַאוּ, מַזָּל טוֹב גַּם לָכֶם, שְׁכֵנִים, הַלְוַאי שֶׁבְּקָרוֹב תַּזְמִינוּ גַם אַתֶּם אֶת שִׁכְנֵיכֶם אֶל מִשְתֵּה נְשׂוּאִים.

יָשְׁבוּ הָאוֹרְחִים סָבִיב לַשֻּׁלְחָן, מְחַכִּים לְבוֹא הַבַּדְּחָן, שַׁחֲרָן הַכֶּלֶב, שֶׁאֵחַר לָבוֹא. וְחָנָן מְשַׁמֵּשׁ לָאוֹרְחִים, שָׂם לִפְנֵיהֶם לֶחֶם וּבָשָׂר וּמַפְצִיר בָּהֶם:

– אִכְלוּ נָא, רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ, דּוֹדִים!

טָעֲמוּ הָאוֹרְחִים מֵהַמַמְתַּקִּים וּמֵהֵמִּגְדָּנוֹת, מֵהַלֶּחֶם וּמֵהַבָּשָׂר; עָרְבוּ לְחִכָּם, הִלְּלוּ אֶת בַּעֲלַת הַבָּיִת.

פִּתְאֹם הִתְפָּרֵץ שַׁחֲרָן הַחַדְרָה; בִּקְפִיצָה אַחַת קָרַב אֶל הַזּוּג הַצָּעִיר וַיִּקְרָא בְקוֹל גַּס:

– שְׁכֵנִים, הַב − הַב − הָב! מַזָּל טוֹב וְשָׁלוֹם רָב! הַלְוַאי שֶׁיִּהְיוּ הַצְּעִירִים צַיָּדִים טוֹבִים וּמְהִירִים…

וְלֹא גָמַר אֶת דְּבָרָיו: רָאָה פִתְאֹם שֶׁהֶחָתָן וְהַכַּלָּה רַכִּים וְיָפִים מְאֹד, אָמַר לִטְעַם אֶת בְּשָׂרָם. תָּקַע אֶת שִׁנָּיו בֶּחָתָן; הֵרִימָה הַכַּלָּה קוֹל צְעָקָה. רָאֲתָה הַחֲתוּלָה הַמְחֻתֶּנֶת, קָפְצָה וְנָשְׁכָה לַבַּדְּחָן בִּשְׂפָתוֹ. קָפַץ הַכֶּלֶב וְנָבַח:

– הַאוּ־הַאוּ, אֵיךְ נוֹעַזְתְּ?

שָׁמַע הַבַּרְבּוּר וְהִתְעַלֵּב; הִתְנַפַּח וַיִּקְרָא:

– הוֹלְדֶר, הוֹלְדֶר, כֶּלֶב לֹא לֻמָּד!

וְהַתַּרְנְגֹל רָאָה שֶׁמְּרִיבָה נְכוֹנָה לִפְרוֹץ, עָמַד עַל הַשֻּׁלְחָן וַיִּקְרָא בְקוֹל:

– קוּקוּרִיקוּ, שְׁכֵנִים! אַל תָּרִיבוּ. כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: טוֹב שָׁלוֹם רָע מִמְּרִיבָה טוֹבָה. קוּקוּרִיקוּ!

וְהָאַוָּז וְהַתַּרְנְגֹלֶת וּבַר־הָאַוָּז חָפְצוּ אַף הֵם לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין הַמְּרִיבִים, הֵחֵלוּ בִלְשׁוֹנָם:

– קֶע קֶע קֶע, שָׁלוֹם יִהְיֶה! גַּע גַּע גַּע, לֹא יָפֶה לָרִיב! גְּרַ גְּרַ גְּרַ, אָסוּר לָרִיב!

רָאָה הַתַּיִשׁ: מִלְחָמָה עֲרוּכָה פֹה. אָמַר בְּלִבּוֹ: כְּלוּם אֶעֱמוֹד אֲנִי, הַגִּבּוֹר הַמְפֻרְסָם, הַלּוֹחֵם הַמְהֻלָּל, מֵרָחוֹק? כְּלוּם זָר אֲנִי פֹה?

נָגַח בְּקַרְנָיו עַל יְמִין וְעַל שְׂמֹאל. וְהָעֵז עָזְרָה עַל יָדוֹ. הָפְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן. נָפְלוּ הַכּוֹסוֹת וְהַקְּעָרוֹת אַרְצָה וְהִתְפּוֹצָצוּ.

רַק הָעֵגֶל הַדַּבְּרָן הַמְצֻיָּן לֹא הִתְעָרֵב בַּמְּרִיבָה: קוֹלוֹ אָבַד לוֹ מִפָּחַד. גִּם הָאַיִל וְהָרָחֵל עָמְדוּ כְּאִלְּמִים, כָּל אֹמֶץ לִבָּם עָבַר מִפָּחַד.

וְגַם חָנָן עָמַד נִפְעָם וְנִרְעָשׁ. אֲבָל לַשָּׁוְא: כָּל רָעָה לֹא הִגִּיעָה לוֹ, רַק חַבּוּרָה אַחַת עָשָׂה לוֹ הַתַּיִשׁ בְּקַרְנָיו, וְיוֹתֵר – לֹא כְּלוּם.