הָאָב הֵבִיא אֶת יוֹבָב הַשּׁוֹבָב אֶל הַחַיָּט וַיֹאמֶר:
– אֲדוֹנִי הַחַיָּט! תְּפָר נָא־מִכְנָסַיִם חֲדָשִׁים לִבְנִי!
מָדַד הַחַיָּט אֶת יוֹבָב בְּמִדָּה וַיֹאמֶר:
– טוֹב, אֲדוֹנִי. מָחָר יִהְיוּ הַמִּכְנַסִים נְכוֹנִים.
לְמָחֳרָת הֵבִיא הַחַיָּט אֶת הַמִּכְנָסַיִם.
לָבַשׁ יוֹבָב אֶת הַמִּכְנָסַיִם הַחֲדָשִׁים, וְיָצָא לְטַיֵּל עַל שְׂפַת הַנָּהָר. רָאָה צִפֹּרֶת יָפָה עָפָה. רָצָה לִלְכּוֹד אוֹתָהּ. פָּרְחָה הַצִּפֹּרֶת וַתָּעָף עַל פְּנֵי־הַמָּיִם. קָפַץ יוֹבָב אַחֲרֶיהָ. וְהִנֵּה־חֲליוּפּ!.. יוֹבָב הַשּׁוֹבָב נָפַל הַמָּיְמָה.
עָמַד דַּיָּג עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְהֵכִין אֶת הָרֶשֶׁת לָדוּג. רָאָה: יוֹבָב טוֹבֵעַ בַּנָּהָר. מִהֵר אֵלָיו וְהוֹצִיא אוֹתוֹ בָּרֶשֶׁת מִן הַמָּיִם. וְיוֹבָב נַעַר עָבֶה, מִשְׁקָלוֹ־כָּבֵד. עָיַף הַדַּיָּג, אָמַר:
– אוּ־אוּף שׁוֹבָב! כֹּחַ אֵין לִי, רוּץ לְבֵיתֶךָ, יַבֵּשׁ אֶת בְּגָדֶיךָ.
וְיוֹבָב זָב כֻּלּוֹ. מַיִם נוֹזְלִים מִשְׂעַר רֹאשׁוֹ, מֵאַפּוֹ, מֵאָזְנָיו. נִכְנַס אֶל הֶחָצֵר. רָאָה: גִּיגִּית עוֹמֶדֶת, וּבַגִּיגִּית־זָפֶת. וְהַזֶּפֶת נָמַסָּה כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ. יָשַׁב יוֹבָב בְּתוֹךְ הַזָּפֶת.
כְּשֶׁיָּבְשׁוּ בְגָדָיו, רָצָה לָקוּם, לֹא יָכֹל, כִּי מִכְנָסָיו נִדְבְּקוּ אֶל הַזֶּפֶת אֲשֶׁר בַּגִּיגִּית.
וְחַיָּט גָר בֶּחָצֵר. הִשְׁקִיף הַחַיָּט בְּעַד הַחַלּוֹן, רָאָה: יוֹבָב מוֹשֵׁךְ אֶת מִכְנָסָיו, מוֹשֵׁךְ, וְאֵינוֹ יָכֹל לְחַלֵּץ אוֹתָם מִן הַזָּפֶת. מִהֵר לַעֲזוֹר לַנָּעַר, וְהַמִּסְפָּרַיִם בְּיָדוֹ. גָּזַז אֶת הַמִּכְנָסַיִם בְּמִסְּפָּרַיִם וַיֹּאמֶר:
− חֵלֶק לְךָ, וְחֵלֶק לַזָּפֶת.
רָץ יוֹבָב הַשּׁוֹבָב וְרָקַד מִשִּׂמְחָה. כֻּתָּנְתּוֹ תְּלוּיָּה לוֹ כְּמוֹ זָנָב מֵאֲחוֹרָיו, וְכוֹבָעוֹ נָטוּי הַצִּדָּה. רָאָה יוֹבָב וְהִנֵּה – חָבִית, וּבֶחָבִית – דְּבַש. עָמַד יוֹבָב עַל סַפְסָל, טָבַל אֶת אֶצְבָּעוֹ בִּדְּבַשׁ וְלָקַק אֶת הָאֶצְבָּע בִּלְשׁוֹנוֹ; טָבַל וְלָקַק…
– עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי, − חָשַׁב בְּלִבּוֹ: − אֵין מָתוֹק כִּדְבָשׁ.
רָקַד יוֹבָב מִשִּׂמְחָה. רָקַד וְלָקַק, לָקַק וְרָקַד. פִּתְאֹם וְהִנֵּה – טְרַח! – בְּרָקְדוֹ הָפַךְ אֶת הַסַּפְסָל, אֲשֶׁר מִתַּחַת רַגְלָיו, וְנָפַל אֶל תּוֹךְ הֶחָבִית. רֹאשׁוֹ לְמַטָּה, וְרַגְלָיו לְמָעְלָה.
הָיוּ רַגְלָיו כִּשְׁנֵי נֵרוֹת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, תְּקוּעִים בְּחוֹל…
שָׁמַע הַשָּׁכֵן: שָׁאוֹן בַּחוּץ, רַעַשׁ אֵצֶל הֶחָבִית שֶׁלּוֹ. אָץ־רָץ לִרְאוֹת: מַה נָפַל בֶּחָצֵר? רָאָה וְהִנֵּה שְׁתֵּי רַגְלַיִם תְּקוּעוֹת בַּדְּבָשׁ. הִתְחִיל מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ. מָשַׁךְ וּמָשַׁךְ עַד שֶׁהוֹצִיא יֶלֶד שָׁלֵם, אֶת יוֹבָב כֻּלּוֹ.
עָמַד יוֹבָב בְּחָצֵר: הַדְבַשׁ נוֹזֵל עַל בְּגָדָיו עַל רֹאשׁוֹ עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו. הֵרִיחוּ הַדְּבוֹרִים אֶת רֵיחַ הַדְּבָשׁ. עָפוּ, בָּאוּ מִכָּל עֵבֶר וַתַּעֲמֹדְנָה עַל פְּנֵי הַנַעַר, עַל צַוָּארוֹ, וְעַל כַּפּוֹת יָדָיו, וַתָּלֹקְנָה וַתַּעֲקֹצְנָה.
אוֹי, כַּמָּה גָדַל הַכְּאֵב!
פִּתְאֹם חָשׁ יוֹבָב, וְהִנֵּה אֵיזֶה כַּפּוֹת כְּבֵדוֹת נִשְׁעָנוֹת עַל גַּבּוֹ, וְלָשׁוֹן אַרֻכָּה עוֹבֶרֶת עַל עָרְפּוֹ וְעַל בְּדַל אָזְנָיו: וְהַלָּשׁוֹן מְלַקֶּקֶת וּמְנַשֶּׁקֶת… לֹא יָדַע יוֹבָב מִי זֶה וּמַה זֶה. נָפַל עָלָיו פַּחַד גָּדוֹל, צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה.
וְהַכַּפּוֹת הַכְּבֵדוֹת וְהַלָּשׁוֹן הָאֲרֻכָּה הָיוּ לְכֶלֶב גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁהָיָה גַם הוּא לַקְקָן לֹא קָטָן בְּיוֹתֵר.
שָׁמְעָה אִמּוֹ שֶׁל יוֹבָב: בְּנָהּ צוֹעֵק מַר בֶּחָצֵר. אָצָה, רָצָה הַחוּצָה, הִבִּיטָה עַל בְּנָהּ, וַתִּסְפֹּק כַּפֶּיהָ.
– אוֹיָה! מַה־זֶה הָיָה לָךְ?
מִהֲרָה, רָצָה אֶל הַכִּרַיִם, הִרְתִּיחָה דוּד מַיִם, וְיָצְקָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹבָב הַשּׁוֹבָב.
אַחֲרֵי כֵן לָקְחָה הָאֵם מַטְאֲטֵא וְשִפְשְפָה אֶת בְּנָהּ בְּכֹחַ, עַד שֶׁרָחֲצָה אוֹתוֹ הֵיטֵב־הֵיטֵב.
אָז תַבִּיט עַל בְּנָהּ – וְהִנֵּה קֶרַע בַּמִּכְנָסַיִם הַחֲדָשִׁים! מִהֲרָה, תָפְרָה טְלָאִי עַל הַקָרַע.
– עַכְשָׁיו שֵׁב בַּבַּיִת, שׁוֹבָב, − אָמְרָה. – אַל תָּרוּצָה עוֹד הַחוּצָה.
שָׁב אָבִיו שֶׁל יוֹבָב מִן הַשּׁוּק, רָאָה: יֵשׁ כְּבָר טְלָאִי חָדָשׁ עַל הַמִּכְנָסַיִם הַחֲדָשִׁים, אָמַר:
– וְכִי כָל כַּךְ חָשִׁים לִקְרוֹעַ בְּגָדִים חֲדָשִׁים?
אָמְרָה אִמּוֹ: גַּם בַּנָהָר טָבַע, גַּם בַּדְבָשׁ טָבַע.
עָנָה אַבָּא: כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְּׂחוֹת, עַל כֵּן טָבַע.
לָקַח אַבָּא שׁוֹט אָרוֹךְ, וְלִמֵד אֶת יוֹבָב הַשׁוֹבָב לִשְׂחוֹת בַּיַבָּשָׁה.
עַכְשָׁו הַגִּידוּ, יְלָדִים, אֵיך מְלַמֵּד אַבָּא אֶת הַיֶּלֶד הַשּׁוֹבָב לִשְׁחוֹת בַּיַבָּשָׁה?
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.