יָפֶה הוּא הַגַן הָעוֹמֵד אַחֲרֵי הָעִיר, יָפֶה הוּא מְאֹד, עֵצָיו רַעֲנַנִים, שוֹשַנָיו אֲדַמְדַמוֹת, עַשְׂבוֹתָיו יְרַקְרַקִים, שְבִילָיו צָרִים וּמִתְפַּתְּלִים. וּבַעֲמֹד הַיֶלֶד בְּאֶמְצַע הַשְבִיל, לֹא יִתְאַפֵּק עוֹד, וּמִבְּלִי הַבִּיט לַאֲחוֹרָיו יָרוּץ לְאֹרֶךְ הַשְבִילִים, וְהַמְרוּצָה כָל כַּךְ נְעִימָה וְקַלִילָה… הוֹי, מַה צוֹדְדִים אַתֶּם, שְבִילִים עֲקַלְקַלִים!
~––––––––~
כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף עָבְרוּ עַל הַגָן בְּאֵבֶל; אַף עָלֶה אֶחָד לֹא הִתְנוֹסֵס עַל עֲנָפָיו, אַף צִיץ יְרַקְרַק אֶחָד לֹא עָלָה בְצַד שְבִילָיו, אַף יֶלֶד אֶחָד לֹא פְּקָדָהוּ מִן הָעִיר
* * *
בָּאֵבֶל עָבְרוּ עָלָיו כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף – –
* * *
אַךְ קֶרֶן אַחַת, קַו שֶמֶש רִאשוֹן עָלָה בִשְמֵי מִזְרָח – וְצִיץ־חֵן צָץ בִּין־רֶגַע בְּיַרְכְּתֵי הַגָן; עִם קֶרֶן שְנִיָה – בַּשָמַיִם, צָץ הַצִיץ הַשֵנִי בְלֵב הַגָן, וּבִשְפֹךְ הַחַמָה אֶת כָּל אוֹצַר־אוֹרָהּ עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ, צָמַח יַם־עֲשָׂבִים חַי בְּתוֹךְ הַגָן – וַיְכַסֵהוּ, פְּרָחִים שִׂגְשְׂגוּ בְחֵן־יְלָדִים, וְעָלִים עָלוּ עַל הָעֵצִים עָלִים־יְרַקְרַקִים עַד אֵין מִסְפָּר. עִם נְשִיבוֹת רוּחוֹת קַלֹות בָּאוּ הַצִּפֳּרִים, בְּצִפְצוּף צוֹהֵל בָּנְתָה לָהּ כָּל אַחַת בֵּית מִקְדָשָהּ בְּגַן־עֲדָנִים זֶה. וּבְיוֹם חַם אֶחָד: הֲמוֹן יְלָדִים בָּאִים מִן הָעִיר, יְלָדִים קְטַנִים, אֶחָד אֶחָד דוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. שָלוֹם לְךָ הַגָן!
וְהַיְלָדִים – אֵין זֹאת כִּי הָאָבִיב בְּרָאָם! – רוּץ וְטוּס, עוּף וּרְאֵה, שוּב וַחֲלוֹף. הוֹי, מַה צוֹדְדִים הַשְבִילִים, מַה יָפִים הַשוֹשַנִים!… וְקוֹטֵף לוֹ כָּל יֶלֶד פֶּרַח אֶחָד, וּפֶרַח אַחֵר עוֹלֶה וּמְשַׂגְשֵׂג בִּמְקוֹם אָחִיו.
* * *
שְנֵי פְרָחִים, שוֹשָן וְשֹושַנָה פָרְחוּ בְיַרְכְּתֵי הַגָן, בְּפִנַת־שְבִיל נִסְתָּרָה, חֲבוּיִם מֵעֵינֵי כֹּל בְּצֵל עֵץ רַב־עֲנָפִים. בְּלֵיל שָבֻעוֹת פָּרָחוּ. הַשוֹשָן הָיָה יָפֶה מִכָּל שוֹשָן, וְהַשוֹשַנָה – הַיָפָה הָיְתָה בַּשוֹשַנוֹת. וּשְתֵּי נְשָמוֹת נָפַח אֱלֹהִים בִּשְנֵי הַפְּרָחִים. נִשְמוֹת שְנֵי יְתוֹמִים. בְּלֵיל שָבֻעוֹת מֵתוּ שְנֵי הַיְתוֹמִים, בְּלֵיל שָבֻעוֹת פָּרְחוּ הַשוֹשַנִים, וּבְלֵיל שָבֻעוֹת הֶחְבִּיא שַדַי נִשְמוֹתֵיהֶם בְּתוֹךְ הַפְּרָחִים. וּבַחֲצִי הַלַיְלָה, כִּי יִדְמוּ הָעֵצִים מִכָּל אִוְשָה, כִּי יִתְרוֹקְנוּ הַשְבִילִים מִכָּל יֶלֶד, וּדְמָמָה גְדוֹלָה עוֹמְדָה בְּתוֹךְ הַגָן – – נִפְתָּחִים לְאַט־לְאַט גְבִיעֵי שְנֵי הַפְּרָחִים בְּיַרְכְּתֵי הַגַן בְּפִנָה הַנִסְתָּרָה, וְרֹאש שֶל יֶלֶד קָטָן, עוֹלֶה לְאַט וּמְבַצְבֵּץ מִפִּי הַשוֹשָן, וְרֹאש שֶל יַלְדָה קְטַנָה, עוֹלֶה לְאַט וּמְבַצְבֵּץ מִפִּי הַשוֹשַנָה.
– קוּ־קוּ?
– קוּ־קוּ!
גַמָד וְגַמָדִית עוֹלִים מִן הַפְּרָחִים. לְאַט־לְאַט מִתְפָּרְדִים עַנְפֵי הָעֵץ הֶעָבֹת המַאָחֳזִים זֶה בָּזֶה, לְאַט־לְאַט הֵם הוֹלְכִים וְנִפְרָדִים… כְּבָר נִרְאֶה שַחַק כָּחוּל, הַיָרֵחַ כְּבָר זוֹרֵעַ אוֹרוֹ.. לְאוֹר יָרֵחַ הוֹלְכִים הַגַמָדִים הָלוֹךְ וּגְדֵלִים, הָלוֹךְ וּגְדֵלִים… לְאוֹר יָרֵחַ נוֹפֶלֶת יַלְדָה חִוְרָה עַל צַוְּארֵי יֶלֶד חִוֵּר, וּמְנַשְקִים זֶה לָזוּ… לְאוֹר יָרֵחַ יוֹצְאִים הֵם בִּמְחוֹלוֹת… וְיָפֶה הֵם מְחוֹלְלִים… יְתוֹמִים עֲצוּבִים הָיוּ בְּחַיֵיהֶם – וְלָכֵן יוֹצְאִים הֵם בִּמְחוֹלוֹת אַחֲרֵי מוֹתָם…
וּבְבוֹא הַשַחַר, וְהַשָמַיִם הוֹלְכִים לְאַט־לְאַט וְחָוֹר, וְהַיָרֵחַ הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְהִטַשְטֵש בְּחִוַרת הָרָקִיעַ, פּוֹסֵק מְחוֹל הַיְתוֹמִים בְּיַרְכְּתֵי הַגָן, וְהוֹלְכִים שְנֵי הַיְלָדיִם הָלוֹךְ לְאַט־לְאַט וְקָטֹן, הָלוֹךְ לְאַט־לְאַט וְכָוֹץ, עַד שֶנַעֲשִׂים קְטַנִים קְטַנִים מְאֹד. וְקוֹפְצִים הֵמָה עִם כְּלוֹת יְרֵחָם, אֶל גְבִיעֵי הַפְּרָחִים וְנִכְפָפִים הַגִבְעוֹלִים. בְּרֶגַע זֶה נִסְגָרִים הַגָבִיעִים שֵנִית.
* * *
וּבְיוֹם חַם אֶחָד – וְנַעֲרָה טִיְלָה בְתוֹךְ הַגָן, שִׂמְלָה לְבָנָה לָבְשָה אוֹתָהּ נַעֲרָה בְּאוֹתוֹ יוֹם, אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ סָרְקָה בְּאוֹתוֹ יוֹם וַתַּעַשׁ לָהּ מִקְלָעוֹת – וַתְּהִי הַנַעֲרָה יָפָה, וַתְּבַקֵש פֶּרַח לָהּ. מִכָּל הַפְּרָחִים לֹא קָטְפָה פֶּרַח אֶחָד.
בְּכָל הַשְבִילִים בִּקְשָה, אֶת כָּל הַפְּרָחִים בָּחֲנָה, וְאַף אֶחָד לֹא קָטָפָה. אֶת לִבָּהּ לֹא לָקָחוּ. וַתֵּתַע כָּל הַיוֹם, וַתֵּתַע בְּכָל הַשְבִילִים הַשוֹמֵמִים, בְּכָל הַשְדֵרוֹת הַנִשְכָּחוֹת מֵעֵין־רוֹאָה – וְלִפְנוֹת עֶרֶב נִגְלָה לָהּ מִתַּחַת לָשִיחַ שוֹשָן וְשוֹשַנָה… וְלֹא קָטְפָה שְנֵיהֶם בְּבַת־אַחַת וַתִּקְטֹף אֶת הַשוֹשָן וְהַשוֹשַנָה נִשְאָרָה… רַק אֶת הַשוֹשַן וְהַשוֹשַנָה נִשְאָרָה… וַתִּנְעַץ אֶת הַשוֹשַן הָאֲדַמְדַם בְּשִׂמְלָתָהּ הַלְבָנָה עַל פְּנֵי חָזֶהָ, וַתַּעַל עַל גִבְעָה קְטַנָה, וַתֵּרֶא: הַשֶמֶש יָרַד כְּבָר אֶל פִּי הַתְּהוֹם. רַק שוּלָיו מַאְדִימִים עוֹד אֶת הַמַעֲרָב.
וַתִּתְעַצֵב הַנַעֲרָה מְאֹד: " – הַשֶמֶש רֵד וְאֵין רוֹאֶה עוֹד אֶת יָפְיִי, וְלָמָה־לִי הַשוֹשַן שֶבָּרֹתִי לִי בַּגָן?!" וַתִּקַח אֶת הַשוֹשַן וַתִּקְרָעֵוּ, וַתִּקְרַע אֶת הַשוֹשַן וַתִּזְרְקֵהוּ לָרוּחַ. וַתָּשָב אֱלֵי בֵּיתָהּ, וַתִּפְשֹט אֶת שִׂמְלָתָהּ, וַתִּשְכַּב. בַּלַיְלָה בַּעֲתוּהָ מַלְאָכִים רָעִים.
* * *
וּבַחֲצי הַלַיְלָה, כְּשֶנִדְמוּ כָּל הָעֵצִים מִכָּל אִוְשָה; כְּשֶנִתְרוֹקְנוּ כָּל הַשְבִילִים מִכָּל יֶלֶד, וּדְמָמָה גְדוֹלָה עָמְדָה בְּתוֹךְ הַגָן – – נִפְתְּחוּ גְבִיעֵי הַשוֹשַנָה בְיַרְכְּתֵי הַגָן, וְרֹאש שֶל יַלְדָה קְטַנָה עָלָה לְאַט־לְאַט וּבִצְבֵּץ מִפִּי הַשוֹשַנָה.
– קוּ־קוּ? וְאֵין עוֹנֶה. לְאַט־לְאַט מִתְפָּרְדוֹת דָלִיוֹת הָעֵצִים הָעֲבֻתִים, הַמְאֳחָזוֹת זוּ בָּזוּ, לְאַט־לְאַט הֵן הוֹלְכוֹת וְנִפְרָדוֹת, כְּבָר נִרְאֶה שַחַק כָּחוּל… הַיָרֵח כְּבָר זוֹרֵעַ אוֹרוֹ לְאוֹר יָרֵחַ, הוֹלֶכֶת הַגַמָדִית הָלוֹךְ וּגְדֵלָה הָלוֹךְ וּגְבֹהָה… וְעוֹמְדָה הִיא לְאוֹר יָרֵחַ – יְחִידָה עוֹמְדָה הִיא לְאוֹר יָרֵחַ…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.