א. ראשיתו 🔗
זמן קצר אחרי יסוד הסתדרות הפועלים החקלאים המאוחדת (טבת תרפ"א) ביקרתי בקבוצת תל־צור, היא אחת הקבוצות מיצירי העליה השלישית, אשר פרצה כזרם כביר לארץ והתפשטה על פני מרכזים רבים של עבודות־הכשרה והתחלות־להתישבות, שוקקי חיים ועוז נעורים. קבוצת תל־צור, בת 25 איש, היתה משיירי קבוצת־העולים הגדולה, אשר התרכזה בשנת תר“פ במקום זה – שנקרא “אום־אל־עלק”, דרומית מערבית לזכרון־יעקב, לעבודת ייבוש ביצות וסלילת כביש זכרון־יעקב–שוני, ברשות פקידות פיק”א, ובהצטמצם העבודה התפזרו רוב הפועלים ונשארה הקבוצה הזאת במטרה של התישבות במקום.
בין החוזרים מעבודת יומם בשדה נראה אחד צעיר גבוה, אשר משך את תשומת־הלב בארשת פניו ובהליכותיו, ומיד נתגלה שזה הוא ראש המדברים והעושים בקבוצה, צבי לופט.
הדבר הראשון אשר טבע רישומו בלב האיש מחדש בא – התנאים הזעומים בהם פועלים האנשים האלה, ההסתפקות במועט בשיכון, באוכל ובלבוש, אשר לא היתה חזיון בלתי נפרץ במרכזים חלוציים אחרים באותם הימים, ימי הסתערות והעזה. תנאי הקרקע בין ההרים, אשר סוקל קמעה קמעה והוכשר בחלקות לעיבוד, והישענותם אך על ההכנסות מעבודה שכירה והלואות קטנות מפיק"א וההנהלה הציונית – הטילו עליהם מראש חיי צמצום חמור. אך האנשים לא התאוננו על כך וכל דאגתם היתה – איך לפתח את ההתחלה המשקית, להשיג תוספת של אדמה מוכשרה לעיבוד ולהגיע לבנין ישוב חקלאי בר־קיום.
כל הערב עבר בשיחת חברים על שאלות המקום ועתידו, וראש המדברים הוא, כמובן, לופט. אכן, אחרי שיחה כזאת מוכרח היה גם האיש מחדש בא להתחיל להאמין, – שיעלה בידי החלוצים האלה להגשים את שאיפתם. כה גדול היה הניגוד בין העוני של המקום וחיי האנשים לבין דבריהם החוצבים אש אמונה ורצון.
ויתכן שהיה עולה בידי האנשים להגיע להגשמת חזונם, על אף כל הקשיים בדרכם במקום הזה, אילולא יצאה הגזירה בשלהי תרפ“ג מלפני פקידות פיק”א, בעלת האדמה, לפנות את המקום הזה – ונקודת תל־צור בטלה.
ב. במרכז החקלאי 🔗
מאביב תרפ"ג פועל צבי לופט כחבר המרכז החקלאי. במשך השנים הרבות שעשה במוסד הזה נתן את חלקו הנכבד בעיצוב פני המוסד ופני הסתדרות הפועלים החקלאים כולה.
היה זה באותן השנים, בהן חרג ארגון־פועלים כללי וראשון זה – ההסתדרות החקלאית – מגבולותיו הצרים, מתחומי ימי בראשית, והפליג אל תנופה חדשה בהתישבות ובמפעל הפועל במושבה, עם פרוץ זרמי העליה החדשה בתחילת שנות השלושים. הממדים החדשים בהתישבות העובדים, למן עליות העמק בתרפ"ב והפעולה המחודשת והמוגברת של הפועל במושבה – שוב לא יכלו להסתפק במנגנון הקיים ובשיטת־העבודה הקיימות, אשר חותם הפרימיטיביות והראשוניות היה טבוע עליהן, ונדרשה התאמת הכלים ודרך העבודה לצרכי הזמן.
במגמה זו הופעל המרכז החקלאי עם הרחבתו לאחר הועידה החקלאית השניה, בשבט תרפ"ג, ובתוכו צבי לופט. לא ארכו הימים ובמרכז החקלאי ניכרה השפעתו של הכוח הצעיר והאינטלקטואלי הזה. אם נקבעה חלוקת־עבודה מסודרת בין החברים העובדים בפועל במרכז החקלאי, עם הסתעפות הענינים בתוכו; אם שוכללה עבודת המנגנון הטכני של המוסד, אשר גופי־חיים רבים וחשובים היו תלויים בעבודתם, ואם שופרו סדרי עבודת המוסד בכלל – ללופט יד בזה. הוא היה הרוח החיה, כוח רענן ודינמי בתוך המרכז החקלאי.
אף נתברך בסגולה אחת יקרה – ברוח החברוּת הכּנה הטבועה באישיותו. ביחסיו עם חבריו־בעבודה ועם כל שבאו במגע אתו שפעה הרוח הטובה, החברית, אשר לא הועמה גם בימים של ויכוחי מפלגות וחילוקי־דעות מפלגתיים. היה טוב לעבוד במחיצתו.
אין ספק שעוד צפונות היו עתידות ללופט בעבודת ההסתדרות החקלאית. רק המשטר הקפדני של זרמים, אשר השתרר במוסד הזה – כבמוסדות אחרים, הוא שגרם לכך, כי ניתן ללופט לעזוב את עבודתו במרכז החקלאי בתרצ"ז. ואת כוחו נתן לתפקידים אחרים בהסתדרות.
רב הכאב על לכתו בלא־עת של האדם היקר והחבר הטוב.
כ“ב ניסן, תש”ט
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.