מעטים היינו אז – אילו מאות פועלים בכל הארץ, וכמיעוטנו כן גדול פיזורנו. קצת במושבות הגדולות ביהודה ובגליל וקצת בשתי החוות הלאֻמיות – בן שמן וחולדה. ללא כל ארגון שבעבודה וללא קשר ענינים בין קבוצי הפועלים המעטים, ויהי כל קבוץ פועלים במקומו וכל פועל ועולה – בודד ונתון רק לכוחותיו ולגורלו הוא. כל אחד דואג ליום עבודתו ולקיומו. כי לא היה כל מוסד פועלים אשר יעמוד לימינו, חוץ מ“לשכות המודיעין” שברשות שתי מפלגות הפועלים הצעירות, פועלי ציון והפועל הצעיר אשר כוחן לא היה רב. והקדחת כי תפקוד במעון הפועלים – והיה האיש נתון רק לחסדי חברים־שכנים. הפיזור והבדידות היו גדולים מאד בציבור הקטן.
גם האור של התישבות עובדים עצמית טרם הגיח על חייו האפורים של הפועל השכיר, הנתון ועומד תוך מערכת “כיבוש העבודה” הבלתי פוסקת. במצב זה – גם הפעולה החלוצית ומלאת העמל של עסקני המפלגות הספורים לא הרבתה תושיה. הלך ובשל הצורך לארגן את צבור הפועלים ולגבשו לגוף אחד.
ואמנם בעצת עסקני המפלגות ומספר חברים מן השורה, נקראה הועידה הראשונה של פועלי יהודה1 בחדר לא גדול, באחד הבתים בעין גנים – זה אשר נוסד כמושב פועלים ושימש באותה תקופה מרכז לפועלים – התאַספו כמה עשרות חברים, צירי קיבוצי הפועלים שבמושבות ובחוות הלאומיות, יחד עם עסקני המפלגות הספורים ואורחים מעטים מהסביבה. ללא כל תכונה חגיגית נפתחה פגישה ראשונה זו של פועלים ביהודה. ניגשו ישר אל הענין. הצורך ביסוד הסתדרות הפועלים ויסודות ההסתדרות הזו. המסגרת, כמובן, מצומצמת: ארגון לשם עניני עבודה, עזרה הדדית, יצירת מוסדות ראשוניים של פועלים. ראשי המדברים הם עסקני המפלגות ואחדים מצירי המקומות יוזמי הפגישה, והם גם שנבחרו לועד המרכזי הראשון. יום אחד נמשכה הועידה. לא היה צורך להרבות בדברים, כה פשוטים ומובנים הם. והוחלט ליצור את “הסתדרות פועלי יהודה”.
המעמד היה צנוע, אבל רווי הרגשה חזקה של ראשוניות. דמדמה הכרה של הנחת יסוד לדבר מה גדול. עצם פגישה ראשונה זו של פועלים במסגרת כללית היתה חוָיה עמוקה בלב כל המשתתפים. האתמוספירה היתה רוויה משפחתיות וחמימות שבנפש. כך נשמעו דברי החברים, המרצים והמתווכחים, הנאמרים בנחת, וכה נשמעו דבריו הסוערים של מיכאל הלפרין, הזקן שבחבורה.
זו היתה הסתדרות הפועלים בהיוָלדה: רכה וזעירה, מגמגמת, צועדת לא בטוחות, אך גרעין העתיד בחיקה.
זמן קצר לפני זה התקיימה באום־ג’וני ועידת היסוד של פועלי הגליל, ואחרי שנים אחדות נוצרה גם “הסתדרות פועלי השומרון”. שלוש אלה הן היסוד שמהן קמה “הסתדרות הפועלים החקלאיים” – ראשי בנין של הסתדרות העובדים הכללית בארץ־ישראל.
כל אלה אשר השתתפו באותו כינוס צנוע בעין גנים לפני 25 שנים – יעמדו כיום משתאים לפני ההסתדרות החקלאית וההסתדרות הכללית כיום הזה, על מוסדותיהם הכבירים ומפעלי ההתישבות הגדולים אשר ידיהן ביצעו, על רבבות חבריהן ועל השפעתן העצומה בכל תהליך בנין המולדת העברית, הם יודעים, כי כל החיל הרב אשר עשינו במשך דור אחד אך בכוח הליכוד והארגון בא לנו – מזו ההסתדרות, אשר ידעה לאסוף פזורים, ללכד כוחות ורצונות, נושאי רעיון ושאיפה, לעשותם תנועה כבירה מאוחדת, ההולכת בראש היצירה והמלחמה לתקומתנו בארץ הזאת.
אכן, ראשיתה של ההסתדרות – באותה ועידה מצערה של עין־גנים לפני חצי יובל שנים.
תרצ"ו
-
ו‘ ז’ סיון תרע"א ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.