1. 🔗
מֶלֶךְ אֶחָד חַי בָּאָרֶץ עִם אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה. הָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְעָשָׂה מִלְחָמוֹת עִם שׂוֹנְאָיו, כָּבַשׁ אֲרָצוֹת רַבּוֹת, וְהַמַּלְכָּה יָשְׁבָה בָאַרְמוֹן.
יָלְדָה הַמַּלְכָּה בֵן יָפֶה וְנֶחְמָד. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ מְאֹד, גַּם הַמַּלְכָּה שָׂמֵחָה. עָשׂוּ מִשְׁתֶּה גָדוֹל, הִזְמִינוּ אֶת כָּל הַשָּׂרִים וְהַשָּׂרוֹת, אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְשִׁבְּחוּ אֶת יָפְיוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ.
אֲבָל הַשִּׂמְחָה לֹא אָרָכָה. עַד מְהֵרָה נוֹכְחוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, כִּי הַבֵּן הַנּוֹלָד לָהֶם יָשֵׁן הוּא.
הַתִּינוֹק צָעַק וְצָחַק, יָנַק וְהֵנִיעַ יָדַיִם וְרַגְלַיִם כְּכָל הַתִּינוֹקוֹת, אַף עֵינָיו הָיוּ פְקוּחוֹת, אֲבָל לֹא עֵר הָיָה, כִּי אִם יָשֵׁן, תָּמִיד הָיָה יָשֵׁן שֵׁנָה חֲזָקָה וְאֵינוֹ מֵקִיץ.
הִתְעַצְּבוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה אֶל לִבָּם. אָמְרוּ הַשָּׂרוֹת אֶל הַמַּלְכָּה:
– אַל תִּתְעַצֵּב הַגְּבֶרֶת הַמַּלְכָּה אֶל לִבָּה, מַעֲשֶׂה שָׁכִיחַ הוּא: יֵשׁ אֲשֶׁר הַתִּינוֹקוֹת לֹא יָקִיצוּ, כָּל זְמָן שֶׁהֵם מוּטָלִים בָּעֲרִיסָה. כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ וְיֵצֵא לְשַׂחֵק בֶּחָצֵר עִם יַלְדֵי הַשָּׂרִים, יִיקַץ מִשְּׁנָתוֹ וְהָיָה עֵר כְּאַחַד הָאָדָם.
שָׂמְחוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה עַל דִּבְרֵי הַזְּקֵנוֹת, יָשְׁבוּ וְחִכּוּ עַד אֲשֶׁר יִגְדַּל בְּנָם.
עָבְרָה שָׁנָה אַחַת – הֶחֱזִיק הַיֶּלֶד בִּכְנַף שִׂמְלָתָהּ שֶׁל אִמּוֹ הַמַּלְכָּה וְנִגְרַר אַחֲרֶיהָ; עָבְרָה עוֹד שָׁנָה אַחַת – רָץ הַיֶּלֶד וְדִבֵּר כְּכָל הַיְלָדִים בְּנֵי גִילוֹ; עָבְרָה שָׁנָה שְׁלִישִׁית – זָרַק הַיֶּלֶד כַּדּוּרִים וְרָכַב עַל סוּסִים שֶׁל עֵץ.
אָמְרוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה:
– עַכְשָׁו נוֹצִיא אֶת בְּנֵנוּ הַחוּצָה, יְשַׂחֵק עִם יַלְדֵי הַשָּׂרִים וְיִיקַץ מִן הַשֵּׁנָה.
הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ הַחוּצָה. שִׂחֵק עִם יַלְדֵי הַשָּׂרִים, אֲשֶׂר בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ; שִׂחֲקוּ בְּמִשְׂחַק הַסּוּסִים וּבְמִשְׂחַק הַזְּאֵב וְהַכֶּבֶשׂ; שִׂחֲקוּ בְכָל מִינֵי מִשְׂחָק, שֶׁהַיְלָדִים מְשַׂחֲקִים בָּהֶם, – וּבֶן הַמֶּלֶךְ נִשְׁאַר יָשֵׁן כְּמוֹ שֶׁהָיָה: עֵינָיו פְּקוּחוֹת וּמְדַבֵּר הוּא, וְעוֹשֶׂה כָל מַה שֶּׁמְּצַוִּים עָלָיו לַעֲשׂוֹת – אֲבָל לֹא עֵר הָיָה, כִּי אִם יָשֵֹן שֵׁנָה חֲזָקָה וְאֵינוֹ מֵקִיץ.
הִצְטָעֲרוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה. אָמְרוּ הַשָּׂרִים אֲלֵיהֶם:
אַל יִצְטָעֵר הָאָדוֹן הַמֶּלֶךְ וְאַל תִּצְטָעֵר הַגְּבֶרֶת הַמַּלְכָּה, מַעֲשֶׂה שָׁכִיחַ הוּא, יֵשׁ אֲשֶׁר הַיְלָדִים יְשֵׁנִים, כָּל זְמָן שֶׁהֵם שְׁקוּעִים בְּמִשְׂחֲקֵיהֶם. כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ וְיִכָּנֵס לְבֵית הַסֵּפֶר לִלְמֹד חָכְמָה וָדַעַת, אָז יִיקַץ מִן הַשֵּׁנָה וְהָיָה כְּאַחַד הָאָדָם.
אָמְרוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה:
– וּלְוָאי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דִבְרֵיכֶם.
יָשְׁבוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וְחִכּוּ עַד אֲשֶׁר בָּאָה הָעֵת לְהַכְנִיס אֶת בְּנָם אֶל בֵּית הַסֵּפֶר.
קָרָא בֶן הַמֶּלֶךְ בְּבֵית הַסֵּפֶר, לָמַד וְשָׁנָה, עָשָׂה כָל מַה שֶּׁצִּוּוּ עָלָיו לַעֲשׂוֹת, עָשָׂה מַה שֶּׁכָּל הַיְלָדִים עוֹשִׂים בְּבֵית הַסֵּפֶר; אַף עֵינָיו הָיוּ פְקוּחוֹת, אֲבָל לֹא עֵר הָיָה הַיֶּלֶד, כִּי אִם יָשֵׁן שֵׁנָה חֲזָקָה וְאֵינוֹ מֵקִיץ.
2 🔗
וּבֵן הַמֶּלֶךְ גָּדַל וַיְהִי לְנָעַר. לָבַש בִּגְדֵי שְׂרָד, חָגַר חֶרֶב עַל מָתְנָיו, שָׂם כִּתְפוֹת זָהָב עַל שְׁכָמָיו וַעֲדַיִן יָשֵׁן הוּא, אֵינוֹ מֵקִיץ.
אָמַר הַמֶּלֶךְ:
– מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמוּת וּבְנִי יִמְלֹךְ תַּחְתָּי? – מֶלֶךְ יָשֵׁן נָתַתִּי לְעַמִּי! וְהַמַּלְכָּה אָמְרָה אַף הִיא:
– הַמְּלָכִים הַשְּׁכֵנִים יִצְחָקוּ: מֶלֶךְ יָשֵׁן יוֹשֵׁב לַכִּסֵּא, וְלֹא יִתְּנוּ אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹתֵיהֶם.
נִמְלַךְ הַמֶּלֶךְ בְּשָׂרָיו וּבְיוֹעֲצָיו, הֶחֱלִיטוּ לְהוֹצִיא קוֹל בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ:
– מִי שֶׁיָבֹא וִיעוֹרֵר אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ מִשְּׁנָתוֹ יַעֲשִׁיר אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר רָב.
בָּאָה אִשָּׁה זְקֵנָה אַחַת וְאָמְרָה לַמֶּלֶךְ:
– אֵם לַעֲשָׂרָה בָנִים הָיִיתִי, הָיוּ יְשֵׁנִים כְּבֵן הַמֶּלֶךְ, לָקַחְתִּי אוֹתָם, אִמַּצְתִּי אוֹתָם אֶל לִבִּי, וְנָשַׁקְתִּי לָהֶם, גַּם בָּכִיתִי עַל צַוָּארָם. הֵקִיצוּ כֻלָּם מִשְּׁנָתָם. תַּעֲשֶׂה הַגְּבֶרֶת הַמַּלְכָּה וּתְחַבֵּב אֶת בְּנָה כָּמוֹנִי, אָז יִיקַץ בֶּן הַמֶּלֶךְ מִשְּׁנָתוֹ.
לָקְחָה הַמַּלְכָּה אֶת בְּנָהּ, אִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּה, נָשְׁקָה לוֹ בְאַהֲבָה רַבָּה, אַף בָּכְתָה עַל צַוָּארָיו: הָקִיצָה בְּנִי, רְאֵה כַּמָּה אִמְּךָ חוֹבֶבֶת אוֹתָךְ!
וְהַנַּעַר לֹא הֵקִיץ.
אָמְרָה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה:
– אִם אֵם אוֹהֶבֶת לֹא עוֹרְרָה אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ מִשְּׁנָתוֹ, לֹא יָקִיץ עוֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו.
הָלְכָה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה, בָּא אִישׁ זָקֵן אַחֲרֶיהָ וְאָמַר לַמֶּלֶךְ:
– בֵּן יָחִיד הָיִיתִי לְאָבִי, וְהָיִיתִי יָשֵׁן כְּבֵן הַמֶּלֶךְ. שָׁלַח אוֹתִי אָבִי אֶל שְׂדֵה הַמִּלְחָמָה, הֶרְאֵיתִי שָׁם גְּבוּרוֹת; יָצְאוּ בְנוֹת הָאָרֶץ לִקְרָאתִי וְשָׁרוּ לִי שִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת; שָׁמַעְתִּי אֶת הַשִּׁירִים וְהַתִּשְׁבָּחוֹת, וַהֲקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי. יַעֲשֶׂה נָא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְיִשְׁלַח אֶת בְּנוֹ אֶל שְׂדֵה הַמִּלְחָמָה כָמוֹנִי אָז יִיקַץ בֶּן הַמֶּלֶךְ מִשְּׁנָתוֹ.
נָתַן הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ חֲנִית וָרוֹבֶה, הוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל סוּס אַבִּיר וְשָׁלַח אוֹתוֹ אֶל שְׂדֵה הַמִּלְחָמָה. הֶרְאָה בֶן הַמֶּלֶךְ גְּבוּרוֹת בַּמִּלְחָמָה וְנִצַּח אֶת הָאוֹיֵב. יָצְאוּ בְנוֹת הָאָרֶץ לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת, שָׁרוּ לוֹ שִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת, אַף עִטְּרוּ אֶת רֹאשׁוֹ בְזֵרֵי דַפְנִים.
וּבֶן הַמֶּלֶךְ לֹא הֵקִיץ.
אָמַר הַזָּקֵן:
– אִם שִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת לֹא הוֹעִילוּ, אִם זֵרֵי דַפְנִים לֹא עוֹרְרוּ אוֹתוֹ מִשְּׁנָתוֹ, לֹא יִיקַץ עוֹד בֶּן הַמֶּלֶךְ מִשְּׁנָתוֹ כָל יְמֵי חַיָּיו.
הָלַךְ לוֹ הַזָּקֵן, וְאַחֲרָיו לֹא בָא עוֹד אִישׁ.
אָמְרוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה:
– אֵין עֵצָה וְאֵין תַּחְבֻּלָה לְהָעִיר אֶת בְּנֵנוּ מִשְּׁנָתוֹ.
בָּכוּ בְכִי מָר. בָּכוּ כָל הַשָּׂרִים עִמָּם יַחְדָּו. הָיָה הָאֵבֶל גָּדוֹל מְאֹד בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ.
3 🔗
וּבֶן הַמֶּלֶךְ אֵינֹו חָשׁ בְּאֵבֶל הָאַרְמוֹן, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלוּם, כִּי יָשֵׁן הוּא.
כָּל־מַה שֶּׁנֻּטַּל עַל בֶּן מֶלֶךְ יוֹרֵשׁ עֶצֶר לַעֲשׂוֹת, הָיָה עוֹשֶׂה אַף הוּא; הָיָה יוֹצֵא וּבָא עִם הַשָּׂרִים, הָיָה מְפַקֵּד אֶת הַצָּבָא, וּמְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁלִיחִים שֶׁל הַמְּלָכִים הַשְּׁכֵנִים. אַף עֵינָיו פְּקוּחוֹת תָּמִיד, אֲבָל לֹא עֵר הָיָה, כִּי אִם יָשֵׁן.
בִּשְׁעַת הַפְּנָאי הָיָה יוֹצֵא לְטַיֵּל בַּפַּרְדֵּס אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵי אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, שָׁמַע אֶת זְמִירוֹת הַצִּפֳּרִים, הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הַפְּרָחִים, – וְגַם אָז יָשֵּן הָיָה.
פַּעַם אַחַת טִיֵּל בַּפַּרְדֵּס, אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵי הָאַרְמוֹן. הָלַךְ בֵּין שְׂדֵרוֹת הָעֵצִים וְהִגִּיעַ אֶל הַגָּדֵר. הָיְתָה בַגָּדֵר דֶּלֶת פְּתוּחָה אֶל הַיָּעַר. יָצָא בֶן הַמֶּלֶךְ אֶל הַיַּעַר, וְהָלַךְ בֵּין הַשִּׂיחִים עַד אֲשֶׁר עָיֵף. יָשַׁב בְּצֵל שִׂיחַ אֶחָד לְהִנָּפֵשׁ. שָׁמַע קוֹל מֵאַחֲרֵי הַשִּׂיחַ:
– הוֹי, בִּתִּי, בִּתִּי, אַיֵּה נִשְׁכַּב הַיּוֹם, וְאָהֳלֵנוּ נִשְׂרָף!
עָנָה קוֹל אַחֵר, קוֹל צְחוֹק מְצַלְצֵל כְּפַעֲמוֹנֵי כָסֶף:
– חַה – חַה – חַה! אַל תִּדְאֲגִי, אִמִּי! יָפָה כִפַּת הַשָּׁמַיִם מִן הָאֹהֶל, תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם נִשְׁכָּב.
שָׁמַע בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַקּוֹל הַזֶּה, וְרָעַד מִתּוֹךְ שֵׁנָה.
– הוֹי, בִּתִּי, בִּתִּי – דִּבֵּר הַקּוֹל הָרִאשׁוֹן שׁוּב, – מַה נּאֹכַל הַיּוֹם, וְלֶחֶם אֵין לָנוּ!
עָנָה שׁוּב הַצְּחוֹק הָעַלִּיז:
– חַה – חַה – חַה! אַל תִּדְאֲגִי, אִמִּי! טוֹבִים פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה מִן הַבָּר. גַּרְגִּירֵי הַשָּׂדֶה נאֹכֵל.
הִתְנוֹדֵד בֶּן הַמֶּלֶךְ מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ.
וְהַקּוֹל הָרִאשׁוֹן דִּבֵּר עוֹד:
– הוֹי, בִּתִּי, בִּתִּי, לָמָּה נִחְיֶּה עַל הָאָרֶץ, וּמְאוּמָה אֵין לָּנוּ!
נִשְׁמַע שׁוּב הַצְּחוֹק:
– חַה – חַה – חַה! טוֹבָה נֶפֶשׁ עַלִּיזָה מֵעֹשֶׁר! נִחְיֶה נָא, אִמִּי!
קָפַץ בֶּן הַמֶּלֶךְ מִמְּקוֹמוֹ וְהָלַךְ לִרְאוֹת אֶת הַמְדַבְּרוֹת. רָאָה! אִשָּׁה זְקֵנָה, וְאֶצְלָהּ יַלְדָּה צְעִירָה. וְהַיַּלְדָּה יָפָה, יָפָה עַד מְאֹד! עָמַד בֶּן הַמֶּלֶךְ וְלֹא דִבֵּר דָּבָר. נִגְּשָׁה הַיַּלְדָּה וְצָחֲקָה:
– מִי אָתָּה, יֶלֶד יָפֶה?
לֹא עָנָה בֶן הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יָכֹל.
צָחֲקָה הַיַּלְדָּה צְחוֹק רָם:
– מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹתֵק, יֶלֶד? חַה – חַה – חַה! כְּמוֹ יָשֵׁן אַתָּה עוֹמֵד לְפָנָי. חַה – חַה – חַה! הָקִיצָה, יֶלֶד, מִשְּׁנָתֶךְ, חַה – חַה – חַה! הָקִיצָה, אִם יָשֵׁן אָתָּה!
הִתְנוֹדֵד בֶּן הַמֶּלֶךְ וְהֵקִיץ. עָבְרָה שְׁנָתוֹ וַיְהִי כְאַחַד הָאָדָם.
לָקַח בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַיַּלְדָּה אֶל הָאַרְמוֹן, בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמָר:
– הַיַּלְדָּה הַזּאֹת הֵעִירָה אוֹתִי מִן הַשֵּׁנָה. אֶקַּח אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.
שָׂמְחוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, שָׂמְחוּ כָל הַשָּׂרִים, עָשׂוּ מִשְׁתֵּה־חֲתֻנָּה כְיַד הַמֶּלֶךְ, אָכְלוּ וְשָׁתוּ וּבֵרְכוּ אֶת הָאֵל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות