א. אב יקר ונכבד!    🔗

מכתבך הנחמד המלא דברי אהבה ונחומים עד כל גדותיו, קבלתי לנכון, אין לאל ידי לתאר לפניך השמחה ששמחתי בו, כי זה כשני ירחים אשר נסתם ממך כל חזון, וכבר כלו עיני מיחל לו, אך אין שמחה בלא תוגה; ואין ששון בלא אסון, וגם במכתבך היקר המלא דברי אהבה, מצאתי דברים בוטים כמדקרות חרב, אשר פלחו כליותי ולבי, בהודיעך לי כי אין דעתך נוחה מזה שאצלתי לי איזו שעות ביום ללמוד שפת עבר, מדאגה בדבר פן אצא לתרבות רעה ואשחית דרכי, בקראי ספרים חצונים, אשר על דעתך מעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו, ומוציאים את האדם מן העולם, אולם דע אבי יקירי! כי לא על התלמוד לבדו יחיה האדם, וטוב לאחוז בזה, ומזה שלא להניח יד, ואתה השקט אל תירא, ואל תחשוב עלי רעה, ובטח בי כי לא אטה אשורי מדרך הטוב, ולא ימעדו קרסולי, כי יודע בנך לנצור לבו מכל משמר.

היה שלום. בנך אהבך…

 

ב. אבי יקירי מחמד נפשי!    🔗

את הכסף אשר שלחת לי בטובך, קבלתי לנכון, ולחוב קדוש אחשוב לי לתאר לפניך בזה את רחשי תודתי, על אות האהבה אשר הראית לי, והנני מבטיחך אב יקר! להתאמץ בכל מאמצי כחי, לעשות מעשים טובים בעיניך, וללכת בדרכי יושר כאשר הוריתני להתנהג בדרכי החיים, ואכרה לי אוזן לשמוע בלמודים, למען אהיה ראוי לקבל רוב חסדיך, ולהיות שוה אהבתך, וזה יהיה גמול אחד מני אלף על כל הטובות והחסדים אשר עשית עמדי מעודי ועד היום הזה. ואתה אבי היקר, היה בטוח כי הדברים האלה יצאו מלבבי, ושמור לעולם אהבתך לבנך אהבך…

 

ג. שלום לך אבי יקירי מחמד נפשי!    🔗

זה ימים רבים עברו וחלפו, ואנכי לא השגתי ממך מכתב עד היום הזה; לא אוכל לדעת מדוע תטמון ידך בצלחת ולא תענני על מכתבי הרבים אשר הריצותי אליך? וכבר כלו עיני מיחל למכתבך ואין קול ואין קשב, וכן לא הסכנת, ואשר לזאת הנני במבוכה גדולה, והשקט לא אוכל, ולא ידעתי מה היה לך. לכן חוסה נא אב יקר ענני מהר ענני, ואל מכתבך אחכה בכליון עינים…

 

ד. אבי היקר כבודי ומרים ראשׁי!    🔗

מדעתי כי כל ישעך וחפצך שאלמוד חכמה ודעת, ועד כמה פעמים העירות את אזני ללמוד שפת הארץ, הנחוצה לכל אדם באשר הוא אדם, ולכן ארהב בנפשי עוז לבקש ממך דבר אשר אקוה כי לא תשיב פני ריקם, והוא: לרגל למודי שפת רוססיא חסר לי ספר מלים (ווערטער בוך) רוססי, והוא נחוץ לי מאד באופן אשר בלעדו לא אבין בספר שאני קורא בו, ולא אמצא בו ידי ורגלי, ונפשי יודעת מאד, אשר בעזרתו יהי' לאל ידי ללמוד השפה הזאת על בוריה ובאשר כי אצלי הוא חסרון אשר לא יוכל להמנות, כי אין לי כסף מחירו, כאשר ידעת, לזאת אחלה פניך אב יקר, לתת לי בטובך מחיר ספר הזה, ותקותי חזקה כי תמלא משאלות לבי, בשומר על לבבך, כי לא לקנות בו דבר שאין בו חפץ אבקשנו רק לקנות דבר הנחוץ לי מאד, ואשר יהי' לי לתועלת.

בנך המצפה לנדבת ידך…

 

ה. אב יקר, אב רחום וחנון!    🔗

באהבה ובשמחה רבה קראתי מכתבך היקר וברכתך ליום הלדת אותי, ברכתך ברכת אב רחום, יקרה לי מכל הון וסגולות ארץ, ונכון לבי בטוח כי האל הטוב יקבל ברחמים וברצון את תפלתך אשר התפללת עלי, כי ד' אוהב צדיקים, כן יקשיב ד' וישמע את תפלתי, ויברך אותך בעושר והצלחה עד ימי זקנה ושיבה, ואורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיף לך. וישמח לב בנך הדורש הצלחתך כל הימים.

בתשובה על שאלתך אם נכון אני להצעת דודי, לקבל עלי משרה בבית מסחרו הנודע לשם? הנני להגיד לך אבי יקירי, כי אהבתך, טוב לבך, ודבריך הנעימים פעלו עלי פעולה נמרצה, עד אשר לא יכלתי להתאפק מלבכות, כי אתה, אשר הנני בידך כחומר ביד היוצר, אתה, אשר לך הצדקה לצוות עלי לעשות כה או כה, כי אבי אתה, אתה מדבר אלי תנחומים, כאשר ידבר איש אל רעהו כערכו, ודבר גדול כזה אתה מוסר בידי לעשות כטוב בעיני, נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד! ועתה אגלה לפניך את כל לבי: הן אמנם כי צמאה נפשי למדעים, ורוחי שוקקה ללמוד חכמה, אשר בכל עמלי שעמלתי לא באתי עוד עד תכונתה, ונפשי אותה להוסיף חכמה ודעת, אך באשר כי החכמה לא תספיק להם לכל דורשיה, וטובה חכמה עם מלאכה המחיה את בעליה, לכן בכל לב ונפש הנני לקבל עלי משרה בכלל, ולהיות עוזר בבית מסחר דודי בפרט, מדעתי אותו לאיש טוב לב, ואדע נאמנה כי אין לי טוב ממנו, ותקותי חזקה אשר גם בהיותי בביתו, אוכל להאציל לי שעות אחדות בלילה, ובכל עתות המרגוע, ללמוד ולהוסיף חכמה ודעת. ונכון אני למלאות רצון דודי, אם תתן הרשיון לזה גם אתה.

בנך…

 

ו. אב יקר ונכבד!    🔗

הנני בזה להודיעך כי באתי בשלום אל מחוז חפצי, אל בית מחותני היקר, אשר בכליון עינים חכה הוא וב"ב הנאהבים והנעימים על באי, ששו לקראתי ויקבלו את פני בסבר פנים יפות בשמחה ובטוב לבב, אין מלה בלשוני לתאר לפניך אב יקר! את השמחה אשר הסב בואי, וכמו רוח ממרום הופיע עליהם, על כל פנים שמחה, כל לב שמח, ואתה אבי יקירי סלח לי על דברי המעטים, כי לבד אשר עמל אנכי מעמל הדרך, אין לי עוד חדשות להודיעך, ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום.

בנך…

 

ז. לאבי יקירי עטרת ראשׁי שׁלום עד העולם!    🔗

קצרו שפתי מהביע לך אב יקר! את העונג והשעשועים אשר אשבע פה, מחותני היקר יקרבני ומראה לי כל אותות אהבה, ורעיתו היקרה תשום עלי עין לטובה, ותשמרני לבל תאונה אלי רעה, וכאם רחמניה שומרת צעדי, ואהובתי הנחמדה בחירתי רצתה נפשי בה תשיחני נעימות, מה אמר לך אב יקר! מאושר אנכי מאד, והנני פה כבעדן גן אלקים, ובמדה ההיא אזכיר שמך לטוב בכל רגע, כי מידך לי הענג הגדול הזה, ישלם לך ד' כפעלך ומעשי ידך יכונן סלה, וישמח לב בנך המכיר חסדיך הרבים…

 

ח. הורים אהובים ויקרים!    🔗

(המכתב הנ"ל באופן אחר)

מכתבכם הנחמד הגיעני לנכון, ומאד שמח לבי לראות כי הנכם הודות לאל בחיים ושלום, כי רק זה הוא כל ישעי וחפצי אשר אליו אני נושא את נפשי, הורים יקרים! לשוני קצרה מהביע לכם את הענג והשעשועים אשר אשבע פה, הורי אהובתי מראים לי כל אותות אהבה, באופן מאד נעלה, יאהבוני, יקרבוני, וישמרוני כאשון בת עין, רק אני שיחתם כל היום, וכל מעינם בי, ובחברתם מוצא אני את עצמי מאשר, ומי הסב לי את הענג והנחת הגדול הזה? הלא אתם הורים אהובים! וכמה תודות מחויב אני לכם! אין לאל ידי לשלם לכם גמולכם שגמלתם עלי, ישלם לכם ד' כפעלכם, ותזכו לשמוח בשמחת בניכם הצעירים, בנכם אהבכם היודע להכיר ולהוקיר חסדיכם הרבים…

 

ט. לאבי היקר והנכבד שלום וברכה!    🔗

הודעתיך אב יקר, את גודל ששוני ושמחת נפשי, את הענג והנחת אשר תשבע נפשי פה בבית מחותני, אך עוד לא כתבתי לך החצי מחדות נפשי, כי עצמו מספר, האח, מה יקרו לי הימים אשר אשב פה! ומי יודע אם בכל ימי חלדי יהיה לי ימים טובים ונעימים כאלה! אתמול בצהרים נגש אלי מחותני הנכבד, ויתן לי מורה שעות זהב ושרשרת זהב יקרה, ובדברים נעימים אמר לי לאמר: דע בני יקירי! כי יקרה העת מאד, כי הרגעים יעופו כצפרים עפות ויום הולך ולא ישוב. ועתה הנה אני נותן לך את המורה שעות הזה למען תדע איך להוקיר השעה, בראותך איך חיש קל תעבור מבלי משים, הדברים האלה פעלו עלי פעולה נמרצה, ובלבי גמרתי אומר להקדיש עתותי לתורה וחכמה, כי העת יקרה מפז.

בנך המאושׁר…

 

י. לאבי היקר בעל הרחמים שלום עד בלי ירח!    🔗

חפצך בדבר בעל חובך מלאתי, ופקודתך שמרה רוחי, ומיד השיגי את מכתבך, הלכתי אליו, ודברתי עמו ע"ד החוב אשר אתה נושה בו, אך לא מצאתי בפיו מענה, כי בשמעו ממני הדברים אשר שמת בפי, זלגו עיניו דמעות, ופלגי מים שטפו עברו על לחייו הרזים והלבנים כשלג מעקת צרה ויגון, בראותי זאת נכמרו נחומי עליו, עד כי לא יכלתי להתאפק, ובכיתי עמו יחד, ומאד נחמתי, וכליותי יסרוני מוסר אכזרי על אשר הדאבתי את רוחו, וזריתי מלח על פצעי לבבו, מה אומר לך אב יקר! מצבו נורא מאד, נשמו פנות, מרבית כלי ביתו כבר נמכרו, ועל כל פנים שוכנת עננה הרת עצבת. כל אלה יעידו למדי כי הנהו בסתר המדרגה, והמחסור אוה את הבית הזה למושב לו, והנהו בו כבר כתושב, ולכן אבי ידידי! איעצך להרפות ידיך ממנו כעת, כי תדכא לעפר נפשו, ולך לא תועיל מאומה, חכה עד אשר ירחיב ד' את גבולו, וישוב לאיתנו, אז השב ישיב לך את שלך, כי הכרתיו לאיש אמונים ובר לבב, ורק העני והמחסור יעמדו לו לשטן, ומעבירים אותו על דעתו ואמונת לבבו, ועד העת הזאת תאמר נואש, וד' ימלא מחסורך.

בנך…

 

יא. לאבי הנדיב ויקר הרוח, שלום וברכה!    🔗

במכתבי זה באתי אליך אב רחום! לעורר רחמיך על איש יקר אובד בעניו; הלא ידעת את בן עירי הנכבד… וכבר נדברנו רבות פעמים על דבר המדות הטובות הנמצאות באיש הדגול מרבבה הזה, ע“ד לבו הטהור, ותכונותיו היקרות, וגם לא נכחד ממך האהבה העזה אשר ביני ובינו, אשר נפשי קשורה בנפשו בעבותות אהבה נצחת. והנה לדאבון נפשי, ולדאבון לב כל מכיריו, היודעים להכיר ולהוקיר ערכו, קרהו מקרה נורא, ומחלה עזה עברה על נפשו העדינה, וכעת הוא שוכב על ערש דוי. ויסבול מכאובים נוראים, מה אומר לך אב יקר! צר לי מאד על האיש היקר הזה! על שברו השברתי קדרתי, נפשי עלי תשתוחח, ובשרי עלי יכאב, וכה נתרושש במשך הימים האלה אשר יתהפך בצירים וחבלים על משכבו, וכה גדול המחסור בביתו, עד כי אין לו אף מזון סעודה אחת, במלוא מובן המלה, והוא שוכב מתעלף בנקיון שנים, וב”ב עזובים ונטושים לחרפת רעב, אם אמנם נכבדי עירנו בחמלתם עליו יושיטו לו עזרה בצר לו, אך אין הקומץ משביע את הארי, לכן באתי לעורר רחמיך אב נדיב! הן ברכך ד' בכל טוב, יכמרו רחמיך עליו והושיט לו יד נדיבה ממרחק, וד' הטוב ימלא מחסורך, ונפש ברכה כמוך תדושן.

בנך המדבר לכבוד הצדקה, הרחמים והחמלה…

 

יב. בני יקירי אישון עיני!    🔗

לא טובה השמועה אשר שמעתי עליך בן יקיר, ואם חלילה יהיו נכונים הדברים אשר הקשיבה אזני אודותיך, אז רבות יש לי להתאונן עליך, ולדבר אתך משפטים, זכר נא כי בן יחיד אתה לי, ובך כל תקותי וחיי רוחי, וזכור את העמל והטורח ההיה לי מיום דעתי אותך עד היום הזה, כמה ימים ולילות עמל מנו לי, טרם הבאתיך עד הלום, כמה טרחות טרחתי וכמה יגיעות יגעתי בך, האכלתיך והשקיתיך, הלבשתיך והנעלתיך ועוד ידי נטויה להיטיב עמך, ואיך הרהבת בנפשך עוז לעשות מעשים כאלה אשר בכחם לדכא לעפר נפשי? הן אמנם לבי ימאן להאמין את כל אשר ספרו לי עליך, אך אם יהיה אמת רק החלק השלישי מהם, די לי די לבכות ימים על שנה, על אולתך ועל מעשיך הרעים, אויה לי בני יקירי! כי באתי עד הלום, ודע כי בעוד ימים אחדים אבא אליך, ואעשה חקירה ודרישה אודותיך, ואם חלילה כצעקתה הבאה אלי עשית, אז נקה לא אנקך, לעת כזאת ידוה לבי עד מאד, ורק אחת היא נחמתי ותקותי כי שקר ענו בך, ואנשים רעים וחטאים סבבוני בכחש, והביאו אלי דבתך רעה למען הבאש רוחך בעיני, כי עינם צרה לראות אהבתי שאהבתי אותך ושמחתי אשר שמחתי בך.

אביך הכואב…

 

יג. בני יקירי מחמד נפשי!    🔗

שני מכתביך האחרונים, לבד הבשורה כי הנך בחיים ושלום, לא הביאו לי בכנפיהם עונג ונחת, השמועה כי באת בברית אהבה עם… לא תשמח לבנו, האמנם אין אנחנו יודעים את בחירתך רצתה נפשך בה, ולא נוכל לחרוץ משפט עליה, בכ“ז נכיר את הצעד הזה לחסר דעת ומאד נמהר, יען כי עוד לא נכונה בידך מחיתך, לבנות לך בית, פליאה דעת ממנו איך עלתה על לבך מחשבה כזאת? איך מלאך לבך לעשות דבר גדול כזה בלי דעת הוריך? מאד יפחד לבנו פן תתנחם באחריתך, אם אין לשנות עוד המעשה שעשית, ואף כי גדלת והיית לאיש, אולם בנוגע לדבר גדול כזה, הנך עוד נער, ונקל לך לתעות כשה אובד, וללכת תהו לא דרך, כי האהבה היא רבת אונים, ובידה לעור עיני האוהב לבלי ראות נכוחה, האהבה מקלקלת השורה, הדברים האלה אם כי קשים המה, ויצלצלו באזניך בצלצול אי־נעים, בכ”ז נחשוב למשפט צדק כי לנו הצדקה להגיד לך את אשר עם לבבנו, ולהוכיח דרכך על פניך, לבנו יגיד לנו כי רֵעים רָעים התעוך מדרך הטוב ולעשות דבר בלי רשיון הורים, וכן לא הסכנת, בקצרה, מכתביך אלה העציבו את רוחנו, וימררו את חיינו, פלגי מים ירדו עינינו לראות כי נהפכת לאיש אחר, והיית בן לא מקשיב, בראשונה גמרנו אומר לבלתי דבר אליך מטוב ועד רע, על אשר לא שאלת את פינו לתת לך את ברכתנו שלום, אך הלא הורים אנחנו, ולבנו לא יתן לנו מנוח ואל דמי לנו, והוא יעוררנו לפקוח עינינו על דרכך המלא קוצים ואבני נגף, ולהעבירך מדעתך, ואתה אם לא תשמע לקולנו, דע כי ידיך היו במעל הזה ולא בנו האשם, ואל תצעק חמס באזנינו, ועתה שים עין על דרכך, בטרם יתנגפו רגליך על הרי נשף.

הוריך הכואבים….

 

יד. שלום לך בן יקיר!    🔗

קראתי את דברי מכתבך, ודבריך ירדו חדרי בטני פלחו כליותי ולבי, גם אמך בשמעה דברי מכתבך אשר קראתי באזניה בכתה בכי תמרורים על גורלך המר, אויה לנו לשמוע ממך בשורות כאלה, ואנחותיך ידקרו כמדקרות חרב בלבבנו, אך מה אעשה לך בני יקירי!? הן ידי לא שפכו את הדם הזה, רק אתה בעצמך רצת כמשתגע אל פי באר שחת, ואהבתך קלקלה את השורה, לא שמת לבך לדעת אחריתך, לא פקחת עיניך לראות מראש אם כשר הדבר לפניך, אהבתך עורה את עיניך ולא ראית נכוחות, ואנכי מה כי תלין עלי וכי תצעק חמס באזני? כמה פעמים הזהרתיך לשום לב על דרכך, ואתה לא שמעת אלי, ואני את נפשי הצלתי!

אביך הכואב…

 

טו. בני יקירי ומחמד נפשי!    🔗

מכתבך קבלתי, ודבריך ירדו חדרי בטני והעציבו את רוחי מאד, בראותי כי אל עקרבים אתה יושב בעיר מגורך, ואין לך עם מי לדבר דבר ולערות יגונך בחיקו, והנך בין אנשי עירך כתפוח בעצי היער, צר לי מאד עליך בן יקיר! אולם דע בני יקירי, כי עצתך לברוח מעיר מגורך היא עצה נבערה, כי מה תעשה עתה? ומאין יבוא עזרך? משענתי אני היא היום משענת קנה רצוץ, עת רעה היא העת הזאת, מצב המסחור ברע הוא, והמשתכר משתכר אל צרור נקוב, ופרנסת ביתי ירדה בשנה הזאת עשר מעלות אחורנית, ומה לך להפסיד המזונות של משך שנה תמימה, אשר חותנך נותן לך בנפש חפצה, מפני שאין דעתך נוחה מאנשי מקומך? ולכן בני יקירי כי יעצתי כי תשא וכי תסבול בדומיה את אשר נטל הזמן עליך, ואתה שמע לעצת אביך וד' יעזור לך.

אביך הדורש הצלחתך…

 

טז. בן יקר ונעים!    🔗

זה שנים רבות אשר אתענג להקרא אליך לימי חגיך, והיום אני בא לשמחת לבבי לקרוא אותך ליום חגי אני, כי ביום העשרים לחדש הזה, אחוג יום מלאת לי שבעים שנה, היום הזה אשר בישע ד' הגעתי אליו, היקר ונעים לכל איש, משנה יקר הוא לי על אשר ביום זה נמלאו חמשים שנה, מיום אשר באתי בברית עם אמך היקרה, ובשמחת לבב אחוג חתונת הזהב, וביום הזה אשר אשא לבבי אל כפים להודות לאל עליון הגומר עלי, על חסדו ואמתו, כלתה נפשי לאסוף אלי את בני הנאהבים והנעימים, ואת ידידי היקרים אהובי נפשי על זבח משפחה, ולהתעלס יחד, באו אלי בני ונכדי, באו אל אביכם הישיש לשמוח אתו, כאשר ישמח הוא בכם, ואתה בני הנכבד! שמחני נא ובא אלי בלוית רעיתך העדינה וצאצאיך היקרים, ואנכי הנני לקבל פניכם בזרועות פתוחות, ובחברתכם יגדל כבוד החג.

אביכם המצפה לקראת באכם בכליון עינים…

 

יז. אחי היקר!    🔗

שאלתני במכתבך להודיעך משלום בנך היקר, האם חשקה נפשו בלמודים, הנני להודיעך לשמחת לבבי כי הודות לאל הוא בריא אולם, הולך בדרך הישר, ושוקד על למודו באופן מאד נעלה, והוא מוצא חן וחסד בעיני אלהים ואדם, כל רואיו יהללוהו, ומוריו יתברכו בו, ואני אתענג מאד לתת לו יד ושם בביתי, ולא אגזם אם אומר כי כאישון עיני אהבנו, אחשבהו לאחד מבני, וכל ב"ב יאהבוהו אהבה נצחת, אשריך וטוב לך אחי יקירי! יואל ד' לברך אותו בחיים ושלום, ויהיה לתפארת למשפחתנו.

בתשובה על הצעתך אענך: אחי, יהי לך אשר לך כי תהלה לאל יש לי כל, ולא תחסר לי מאומה, ולא רבים המה אנשי ביתי, ובנך איננו עלי למשא, ולכבוד גדול ולמצוה רבה יחשב לי לתמוך בידי בן יקיר כמוהו, עד כי יגיע אל מטרתו.

אחיך השמח בשמחתך….

 

יח. אחי היקר!    🔗

(הנ"ל באופן אחר)

שאלתני במכתבך להודיעך משלום בנך היקר, ואם יעיד לו אוזן לשמוע בלמודים, והנני להודיעך לשמחת לבבי כי בנך הולך וטוב עם אלהים ואנשים, הוא שוקד על למודו באופן אשר לא יאומן כי יסופר, כל מוריו יהללוהו, ויחזו עתידות לו כי גדול בישראל יהיה, ומוצא חן וחסד בעיני כל רואיו, ואתה אחי שמח בגורלך הטוב וברך את ד' על המתנה הטובה אשר נתן לך. כי בנים כאלה הם תפארת אבות, ואשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם, אולם דע אחי יקירי! כי למרות השמחה אשר אשמח בו, ולמרות הענג והשעשועים אשר נשבע ממנו אני וביתי, אין לאל ידי להחזיקו בביתי עוד כאשר הבטחתיך, כי העת רעה מאד, היוקר יאמיר, ופרנסת ביתי ירדה בשנה הזאת עשר מעלות אחורנית, במעלות אשר עלתה בשנה העברה, אך חלילה לך לחשוב כי חפצי להרחיקו מביתי ולנער חצני ממנו מכל וכל, חלילה לי מלעשות הדבר הזה, כי אדע נאמנה כי פה ישיג את מטרתו ואת תעודתו, ופה יגדל ויהיה לאיש, רק חפצי שתתאמץ להיות גם אתה למשען לו, וטובים השנים מן האחד.

אחיך הדואג לטובת בנך…

 

יט. אחי היקר והנכבד!    🔗

(הנ"ל בנוסח אחר)

בתשובה על שאלתך להודיעך משלום בנך היקר וממעשהו פה, ישמח לבי בקרבי להודיעך ממנו בשורות טובות, כי הוא הודות לאל בריא אולם, יגדל כעץ רענן וכארז בלבנון ישגה, כל מוריו יהללוהו וימלאו פיהם תהלתו, כי הולך הוא בדרך הישר ועושה חיל בלמודים, וב"ב ישמחו בו ולשמו ולזכרו תאות נפשם, אך ראה מצאתי בו חסרון אשר לא ישר בעיני, והוא: כי שוקד הוא על למודו באופן נמרץ מאד, יום ולילה עיניו תבטנה בספרים ולא יתן מנוחה לנפשו אף רגע, כמה פעמים העדותי בו כי לא טוב הדבר אשר הוא עושה כי יהרוס בזה מעמד בריאותו, ומאור עיניו, ונבול יבול, אך הוא באחת ומי ישיבנו, וכמעט אגרע עיני ממנו ישוב למלאכתו ולעבודתו הכבדה, וחזיון יקר הוא לראותו יוצא החוצה לשאוף רוח צח, ואנכי גליתי את אזנך למען תוכיחהו, ותבוא עמו במשפט.

אחיך…

 

כ. שלום לךָ בן יקיר!    🔗

שמעתי את קול תחנוניך והפצרתך להשיבך אל ביתי, גם אמך היקרה מבקשת כזאת ממני יום יום, כי תכל נפשה לחדות בשמחה את פניך, ועגמה לך נפשה, אולם למרות חפץ שניכם, ולדאבון נפשי גם אני לא אוכל לעשות זאת, הלא ידעת בני יקירי, כי בעל מלאכה אני, וכי בביתי יעשו פועלים רבים את עבודתם, המשמיעים כל היום רעש והמולה, אין מרגוע בביתי, ואין מנוחה גם לנפשי בששת ימי המעשה, ורק ביום השבת ובמועדי השנה אנוח מעט מעמלי ועבודתי, ואתה מה לך פה? למה תבא הנה ללא מנוחה ושלוה? לא תשבע פה עונג ונחת כאשר ידמה לבך, לכן הכבד בן יקיר, ושב על מקומך, והבלג על אי־מנוחתך ותשוקת לבבך, חכה בני חכה עוד כשני ירחים עד חג הסכות, ואז אשלח אחריך ואקחך משם בכבוד.

אביך אהבך אהבה בלי מצרים….

 

כא. אח יקר ונכבד!    🔗

החייתני אחי ידידי בנועם מכתבך, ומאד ישמח לבי לראות כי אתה מוצא חן בעיני אדונך ותפיק ממנו רצון, כי הוסיף על שכרך, ויאמר להיטיב עמך עוד, מזה נוכחתי לדעת כי עבדת אותו באמונה ובישרת לבב, לך אחי בדרך הטוב הזה ותמצא חן וחסד בעיני אלהים ואדם, ומאושר תהיה כל הימים, אשרי האיש אשר ילמוד לשא עול בנעוריו, האיש הזה יבטח ולא יפחד מהעתיד, כי לא יחסר לחמו.

אחיך…

 

כב. אבי יקירי תפארת ראשי!    🔗

כמה תתפלא ותשתומם בראותך את מכתבי זה, אחרי המכתב שכתבתי לך אתמול, ותאמר: מה זה היה לבני אשר יפקדני במכתביו יום יום? אך דע אבי יקירי כי מאתמול ועד היום נולדו לי חדשות, והיא: כי אשתי היקרה ילדה לי בן זכר למז“ט, ואני בא במכתבי זה לבקש ממך אבי יקירי לכבדני, לבוא על יום ג' הבע”ל בלוית אמי היקרה ת' ואחותי הצעירה, יום הכניסי אותו בבריתו של אברהם אבינו, ואני אכבדך במצוה הראשונה, לאות כי יקר לי כבודך מאד, תקותי חזקה כי לא תשיב פני ריקם.

בנך המצפה לקראת בואכם בכליון עינים…

 

כג. אחי היקר!    🔗

במכתבי זה אני בא לדבר עמך משפטים על גאותך וגאון לבך, כי רבות פעמים כתבתי לך מכתבים, ולא עניתני אף אל אחד מהם, וגם בהמכתבים אשר תכתוב להורינו יחיו, לא תדרוש גם בשלומי, אין זאת כי נקלותי בעיניך, ולא לכבוד הוא לך לבוא עמי בכתובים, ומלבד זאת צר לי מאד כי לא תשמור מוצא שפתיך ולא תקיים את הבטחתך אשר הבטחתני טרם נסעך מפה, לשלוח לי ספרים עברים למקרא, ועליך לדעת כי לוא היה בידי להשיגם פה, לא הייתי עליך לטורח ולא בקשתים ממך, ואתה ידעת כי עירנו היא עיר קטנה, ואין מהלכים בה לספרים עברים, ואין להשיגם אף בכסף מלא, ולכן עוד הפעם אבקש ממך למלאות חפצי בזה, וחסדך לא אשכח לנצח, והיה אם לא תענני על מכתבי זה כאשר עם לבבי ולא תמלא לי את החסרון,לא אכתוב לך עוד, כי למה לי לזרוע דברי על צחיח סלע? ולשחת דברי הנעימים על אוזן לא שומעת?

אחיך המצפה לתשׁובתך בכליון עינים…

 

כד. לבעל אחותי המשכיל הנכבד שׁלום וברכה!    🔗

חמדת הכבוד להמנות בין סופרים עברים השיאני לכתוב מאמר אחד למ“ע… היו”ל בעיר… ונכון לבי בטוח כי ישים המו“ל מקום לדברי וידפיסם בלי ספק, כי הוא באמת דבר שראוי לפרסם ברבים, ויען כי בעירנו הקטנה אין מהלכים למ”ע הזה ואדע נאמנה כי אתה מקבלו על הסדר, אי־לזאת אחלה פניך יקירי, לשלוח לי העלה אשר בו יודפסו דברי, כי חפץ אני לראותם, אקוה כי לא תשגה אחרי דברי ולא תשיב פני ריקם, דרוש בשמי לשלום אחותי העדינה והיקרה ת' וצאצאיך כן פקוד היום לטובה.

ידידך…

 

כה. שלום לך גיסי יקירי!    🔗

לכל אדם באשר הוא אדם יש לכל הפחות מדה אחת טובה אשר בה יוכל להתפאר בלב זה תקנן מדת הצדקה, ובלב זה מדת החמלה, לזה מדת הסבלנות, וכמוהן מדות טובות אשר תפארת הנה להאדם, ואנכי אינני מוציא עצמי מן הכלל הזה, כי כמו שלא נכון להאדם לאמר: שלם אנכי בכל המעלות, כן אין לאדם להרשיע את עצמו מכל וכל, ולהחזיק עצמו רשע, וזה כמו זה לא יוביל את האדם למטרה הדרושה, אנכי אמצא בנפשי המדה הזאת, והיא: אהבת־משפחה, האהבה הזאת בוערת בלבבי תמיד, וזכרונה חרות על לוח לבי לזכרון נצח, האמן לי יקירי, כי בעת קבלי מכתבך היקר, התעוררה בי תשוקה עצומה לנסוע לחתונת בנך היקר, ולהרות בשמחה את פניכם, ואמרתי האח, מי יתן לי אבר אעופה אליך כעל כנפי נשרים, ומבלי שפת שקר וחנף אמר לך כי השקט לא אוכל, לא אמצא מרגוע לנפשי, ואין לאל ידי להשקיט סערת לבבי, ולהשביח שאון גליו, אך לא לעולם בידינו לעשות כאשר עם לבבינו, מכשולים ואבני נגף מונחים לו לאדם על דרכו, העומדים לו מנגד חפץ לבבו, וגם אנכי, למרות תשוקתי העזה, אין לאל ידי לנסוע אליך, כי סבבוני בימים האלה, כמו להרעימני ולדכא את רוחי, טרדות רבות ועצומות, עד אשר לא אוכל לצאת מפתח ביתי החוצה, ואתך יקירי הסליחה!

ואתה ידידי גיסי שמח בשמחת בנך היקר, יואל אלוה ותשבע ממנו שמחות כל הימים, ושלשים ורבעים יולדו על ברכיך, ועיניך רואות.

ידידך…

 

כו. אחותי היקרה!    🔗

הבשורה ממות בתך העדינה הסבה לי יגון נורא; בראשונה היה בדעתי לדבר אליך תנחומים, ולנחמך מיגונך, אולם אחרי כן נוכחתי לדעת כי שגיתי, ואין אני מוצא את עצמי מוכשר להקל יגונך בדברי תנחומים, כי בכל רגע אשר יעלה לפני זכרון בתך יכאב עלי לבי מיגון ועצבון נורא, ורק דמעות עיני תרפאינה את שבר לבי על נקלה, ועתה אחות יקרה! עלינו רק לבקש מאל החסד, לתת לנו כח ועצמה לשאת את מכאוב לבבינו, ולהקים סערת רוחנו לדממה, ויאמר למלאך המשחית הרף, ולא נוסיף לדאבה עוד.

אחיך המצר בצרתך…

 

כז. אחי היקר!    🔗

לא אוכל לתאר לפניך אח יקר את עצבון נפשי בשמעי השמועה הלא טובה ממות בנך הילד, ולא אמצא מלים לנחמך בהן, כי גדול הכאב מאד, הה, רבות קויתי מילד השעשועים הזה! ד' ינחם אותך וימחה דמעה מעל פניך ולא תוסיף לדאבה עוד, ואתה אחי השמר לך ושמור נפשך מאד לבלתי הרבות בבכי, עשה זאת למען בריאותך כי איש חלש אתה, ועליך לדעת כי לא אתה הראשון ולא תהיה גם האחרון, רבים שתו מכוס היגון הזה ורבים ישתו, ועולם כמנהגו נוהג, דור הולך ודור בא.

אחיך המצר בצרתך…

 

כח. אחי האומלל!    🔗

לשוני קצרה מהביע לך את העצב והיגון אשר היה לי בקבלי השמועה הלא־טובה ממות רעיתך העדינה, נשמתה עדן, וכי לוקחה תפארתך מעל ראשך. וכאיש הלמו הממו רעם, כן הייתי נדהם לשמוע הבשורה המעציבה הזאת, צר לי עליך אחי יקירי! מי כמוני הכיר לדעת את מעלות רוח אשתך היקרה!? מי כמוני נוכח לדעת את לבה הטוב ותכונותיה הטובות? ומי כמוני יוכל לשער את האבדה הגדולה אשר אבדת במותה? על שברך השברתי קדרתי, שמה החזיקתני כל היום הלכתי קודר בלחץ לבבי ולא ידעתי נפשי, פלגי מים ירדו עיני מאין הפוגות, הה, אחי יקירי! מאין אמצא מנחמים לך? הן שברך גדול כים ומי ירפא לך? הה, לפרח הנעים הזה הנקטף עודנו באבו! האמת אגיד לך ידידי אחי, כי רבות עמלתי למצוא נחומים לך, אך בקשתי ולא מצאתי, כי אין מנחם לשברך ולמה אנסה לנחמך בנחומים של הבל? ד' ינחם אותך וימחה דמעה מעל פניך.

אחיך אשר בצרתך לו צר…

 

כט. אחי האומלל!    🔗

(הנ"ל בנוסח אחר)

הבשורה הרעה ממות אשתך היקרה באה אלי אתמול, ועיני ירדו לשמוע אסונך הנורא, ואת שברך הגדול כים, אנחות כבדות התפרצו מחדרי לבבי וכל היום הלכתי קודר בלחץ לבבי, היום הזה לא יחד בימי חיי, כי רבות רעות שבעה בו נפשי, וכל ב"ב בכו עמי יחד בכי תמרורים, כי באמת אין ליגונך על עפר משלו, ולוא הייתי בריא ושלם עפתי אליך כעל כנפי נשרים ונחמתיך מיגונך, אך מה אדבר? אנחמך, ולשברך אין מנחם! מה נואלו המה האומרים לנחם את ריעיהם בנחומים של הבל! מה היא הנחמה? אך לעג לרש! אך פזרון מלח על פצע!

אחיך הכואב…

 

ל. שלום לך אחי הנדיב!    🔗

לשמחת לבבי נודעתי ממכתבך היקר! כי שלום לך. מאד שמחתי לראות כי נשתנה מצבך לטוב. עד כי השיגה ידך לבנות לך בית רם ונשא, ולהגדיל את מסחרך על אחת שבע, ומקרב לבי אברך אותך כי תהיה מאושר כל הימים, ואל הטוב יאריך ימיך, ותשבע עונג ונחת עד זקנה ושיבה, וישמח לבי גם אני. ממעמקי לבבי אני נותן לך תודה על לבך הטוב ורוחך הנדיבה, לתת לי משען כסף, אף כי גמרתי בנפשי אומר לבלתי קבל מידך החסד הזה, כי בישע ד' אמצא חית נפשי ביגיע כפי, ולא חסר לי מאומה מכל הנחוץ לי, ומותרות לא אבקש, אך די לי הדבר הזה לראות את לבבך הטוב, אשר מבשרך לא תתעלם, ואתה שלום!

אחיך…

 

לא. אחי יקירי!    🔗

תתפלא ותשתומם עלי על אשר לא באתי לעירך כדבריך לראות פני המדוברת בי ולהראות, ולפי דבריך אין לי עסקים גדולים ונכבדים כאלה, אשר יעצרוני מבוא אליך. אך דע אחי יקירי, כי לא כימים הראשונים הימים האלה, ואין לך לשפוט ממעשי אז למעשי עתה, האדם הוא בעל שנוי ותמורה, אשר לא יעמוד במצב אחד תמיד, ואשר ילך בכל עת מעלה מעלה אם בעל נפש הוא, ובימים האלה קבלתי ת“ל עסקים נכבדים על חשבוני אני, כי במשך השנה הזאת אשר נפרדת ממני, קניתי לי ידיעות רבות בעולם המסחור. האח, מה נעים הוא להרויח כסף בעמל כפים! להכסף כח נפלא אשר בידו למשוך אחריו רבים וכן שלמים, ובצדק נוכל לכנותו בשם: “אבן־השואבת” כי כמהו הכח בידו למשוך אחריו אבירים, הכסף ישכיח את האדם התבל ומלואה, וגם הדבר אשר על דעתך אין על עפר משלו. – אולם בכ”ז אין זה עוד חרוץ מספיק, ולכל זמן, לכן ברצות ד' ביום… הבע"ל אבוא לעירך. אחיך אשר לבו ירחש לך תודה וברכה על השתדלותך לעשות לטובתו…

 

לב. אחי יקירי מחמד נפשי!    🔗

צר לי מאד לבוא אליך היום בבשורה מדאיבת נפש, כי בנך אשר שמחנו בו, ואשר בו שמנו תקותנו כי יהיה לתפארת למשפחתנו, אשר עמד לנס ברוב חשקו ללמודים, שב עתה מדרכו הטוב ויהפך לאיש אחר, מסיר אזנו משמוע תורה, יתהולל וישתגע מרבה להכיל, ולא יטה אזנו לקולי ולקול רעיתי, פליאה דעת ממני איך חיש קל נהפך לבו בקרבו, לעתים לא רחוקות יבוא לביתו בחצות הלילה ובגדיו רטובים, ולפעמים אמצא פצעים בפניו, יתקוטט את ב“ב ויחרחר ריב ומדנים, ומאד ידוה לבי לראות, עלם בעל כשרונות טובות מטה אשוריו מדרך הטוב, אחשוב למשפט צדק כי נשחת רוחו בקרבו ע”י התחברו לנערים קלי דעת ובנים שובבים. והנני להגיד לך האמת אשר אם חלילה לא יטיב בנך את דרכו, לא אוכל לתת לו יד ומקום בביתי, פן ישחית את נחלתי, את בני האמונים במוסר ודרך ארץ, ובכן יסר תיסרנו בשבט פיך, ואני תפלה, שדבריך יפעלו על לבו יותר, מאשר פעלו עליו דברי.

אחיך….

 

לג. אחי היקר!    🔗

מאד ישמח לבי ותגל נפשי לשמוע כי באת בשלום אל המנוחה, יואל אלוה וחפצך יצליח בידך, תעלה מעלה מעלה וקרנך ירום בכבוד, וישמח לבי גם אני, כי אשרך והצלחתך דורשת נפשי כל הימים, וכל ישעי וחפצי לראותך בתור אדם המעלה, ואתה ידידי אחי, התאמץ להפיק רצון מאת אדונך, ושמור את המשרה הזאת כאישון בת עין, כי משרה נכבדה היא, וממנה לחמך נמצא, שמור אותה מכל משמר כי היא חייך, ולא נקל למצוא תמיד משרות נכבדות כאלה, שמע לעצת אחיך הדורש טובתך כל הימים…

 

לד. אחי הנדיב ויקר הרוח!    🔗

בשומי לפעמים על לבבי את הטוב והחסד אשר נדב לבך הטוב לעשות עמדי, מעודי ועד היום הזה, מיום אשר נאסף אבינו הישר באדם לחסות בצל חסין יה, אז תשוה עלי נפשי, מדעתי כי אין לאל ידי לשלם לך גמול אחד מני אלף, על כל החסדים הרבים והטובים אשר גמלת עלי, ואף כי נפשי יודעת מאד, כי לא בעד תשלום גמול עשית עמדי את כל אלה, רק מרוחך הטובה והנדיבה, מאהבת אדם אשר תקנן בחדרי לבבך הטוב, ומחמלתך עלי, כי שארך ובשרך אני, אך כמשא כבד הכביד על שכמי רוב טובך, ומאד דאבה נפשי על כי חסר אונים אנכי להשיב לך כגמולך, כי דל חלקי בחיים, כי מאומה לא השאיר לנו אבינו המנוח נ"ע, רק לב רגש ונפש חנינה, ובכל עת אשר עלה הרעיון הזה על לבבי, נחמתי את נפשי בתקוה לימים יוצרו, אשר אולי יהיה בידי להראות לך, כי לא שכחתי ולא נמחה מעל לוח לבי זכר רב טובך, אך זה היום עשה ד'! האח, תקותי באה באה, כי הצליח חפצי בידי לחבר ספר אשר מצא חן בעיני נבונים, חכמים ראוהו ויהללוהו, וימלאו פיהם תהלתו, אותו הקדשתי לזכר שם כבודך היקר לי, לאות כי חסדך לנגד עיני תמיד, וכי ממך ישועתי, מידך הכל ומשלך נתתי לך.

אחיך המכיר חסדיך הרבים…

 

לה. לאחי היקר והנכבד מחמד נפשי ולבבי שלום עד העולם!    🔗

פליאה דעת ממני על אשר טמנת ידך בצלחת, זה כשני ירחים, ולא תכתוב לנו מאומה משלומך וממצבך, ואין כל חזון ממך, וכן לא הסכנת, וזאת תביאנו במבוכה גדולה, ולא נדע מה היה לך, והשקט לא נוכל, וביחוד אמנו היקרה ת' היא עצובת רוח מאד, ובאמת לא אוכל לדעת אח יקר, מדוע תמנע ממנו את העונג הזה, לכתוב לנו מהנעשה והנשמע פעם בפעם, בהיות לאל ידך לעשות? ולכן אבקש ממך אחי יקירי, לכתוב לנו מידי השיגך את מכתבי זה מכל החדשות הנמצאות אתך, עשה זאת למען אמך הדואגת לשלומך ולשלום ביתך, ואשר לשמך ולזכרך תאות נפשה, ושמח את לב כלנו המחכים ומצפים לתשובתך בכליון עינים. אחיך אהבך…

הורינו וכל ב“ב נ”י דורשים בשלומך, בשלום רעיתך העדינה, ובשלום צאצאיך הנאהבים והנעימים, חיו בשלום!

 

לו. אחי היקר!    🔗

מכתבך הנחמד המלא דברי אהבה היפים ראיתי¹ לנכון, ומקרב לבי אני נותן לך תודה על כי חשת לרוחתי לישועתי, ועזרתני בעת צרתי, האמת אגיד לך ולא אכחד, אודה ולא אבוש, כי לולא היית לי לישועה, מרה היתה אחריתי, ואנכי לא ידעתי למי אפנה, אנה אלך ולמי אנוסה לעזרה, ומה מאד ידאב עלי בשרי על כי חסר אונים אנכי להשיב לך כגמולך, ישלם לך ד' כפעלך ומעשי ידך יכונן סלה.

אחיך…

 

לז. אהובתי מקור חיי!    🔗

במשך הימים אשר הנני מאושר באהבתך, הספיקה לך העת להכירני ולדעת רוחי עד כמה כלתה נפשי אחריך, כי צמאה לך נפשי וכמה לך בשרי, ובלעדיך חיי אינם חיים, ואשר לזאת נקל לך לדעת מה מאד עגמה נפשי לשבת בדד וגלמוד, באחת אומר לך כי הימים אשר לא אחזה בהם פניך לא יתחשבו בימי חיי, ובקהלם אל יחד מספרם, ורק מכתביך הנעימים ינחמוני לעתות בצרה, עת אשר עצבוני יקדיר שמי חיי, על כי אין פניך הולכים אתי, ורק הם נחמתי בעניי, ועתה מה היה לך משאת נפשי, כי שללת ממני גם הנחמה האחרונה הזאת? מדוע תמנעי ממני הטוב בהיות לאל ידך לעשות? איך נהפכת לי לאכזריה? כמה פעמים התאמצתי לדון אותך לכף זכות, אך שבתי וראיתי כי אין לי כל צדקה להצדיק נפשך העדינה, וכבר עלו על לבבי מחשבות נוראות, אשר תביאינה אותי במבוכה, ועתה הגידי לי שאהבה נפשי, היש לך צדקה לענות נפשי חנם? הגמול את משלמת לי על אהבתי אותך אהבה נצחת, אהבה עזה כמות? לכן חוסי רעיתי על נפש אישך, אשר עצבוני תדכא לעפר נפשי, חוסי וחמולי כי בנפשי הוא, כתבי לי מכל אשר אתך, ושמחי נפש אישך הכואב…

 

לח. כבוד היקר והנכבד המיועד להיות חותני שלום עד בלי ירח!    🔗

מכתבו הנחמד בצרוף המנחה היקרה, מורה השעות, אשר הואיל כבודו לכבדני בו, קבלתי לנכון, לגודל שמחת לבבי, אין מלה בלשוני לתאר לפניו את השמחה ששמחתי בו, באשר שקבלתיו מידי כבודו היקר לי מאד, כאשר אמר החכם: “הכסיל במתן והחכם בלב הנותן” ומקירות לבי אני נותן לו תודה על התשורה היקרה הזאת, ולי מה יקר מורה השעות הזה! כי הוא יזכרני להביט על הרגעים שלא יחלופו באפס ותהו, והוא ילמדני להוקיר העת מזהב ומפז רב, בראותי כי הרגעים יעופו כצפרים עפות, והשעה עשה תעשה לה כנפים, ואשר לדעתי זאת היתה כונת המנהג לתת לחתן מורה שעות למען ידע איך להוקיר העת, תשאות חן חן לו! באהבה רבה דורש אני בשלום רעיתו היקרה ת' ובשלום אהובתי משאת נפשי, יהי נועם ד' עליכם, תחיו ותתענגו נחת, כחפצכם וכחפץ ידידכם הקשור עמכם בעבותות אהבה עזה, ואשר לבו ירחש לכם תודה ברכה וכבוד…

 

לט. שׁלום וישׁע רב לכבוד מחותני הגביר הנכבד וכו'.    🔗

בטח יפלא כבודו בקבלו היום מכתבי זה, אחרי אשר לפני ימים אחדים ראינו איש את אחיו, ומה הנה החדשות אשר נולדו במשך זמן קצר כזה? – ישאל כבודו ובצדק – ולכן הנני להגיד לו מראש כי אין כל חדש, רק באשר כי מעת אשר באנו בברית יחד, מלאה אהבתו כל חדרי לבבי, וכל מעיני בו, וזה הוא לי העונג היותר גדול לבוא את כבודו בכתובים, ולמה אמנע הטוב ממני? למה אחסר נפשי כטובה בהיות לאל ידי לעשות? נוסף לזה, תקותי תשעשעני כי דברי לא יהיו עליו למשא, ועוד יתענג לראות כי פקודתו תשמור רוחי, להקדיש עתותי לתורה וחכמה, ומוצא שפתיו קדושים המה לי.

אבי היקר נ“י נסע לעיר… לקנות שם דברים הנחוצים לנו לימי החג הבע”ל, ולפני נסעו הגיד לי דעתו, אשר חפצו לקחת אלינו את בתו העדינה היא אהובתי רצתה נפשי בה, לשמוח אתנו בשמחת החג אם כבודו יתן הרשיון לזה, ואנכי אקוה כי כבודו לא ימנע ממני העונג הזה, וכבר קדמתי לבקש כזאת מאת אהובתי, ותקותי חזקה כי גם היא לא תשיב פנינו ריקם.

אוהבו…

 

מ. שלום וכט"ס למחותני הנכבד וכו'.    🔗

אם אמנם כתבתי מכתב לכבודו לפני ימים אחדים, אשר בטח השיגתהו ידו, בכ"ז לא אחדול מלכתוב לו גם עתה, מפני החדשות אשר נתחדשו בבית אבי בימים האלה. בשבוע זה בא אלינו אורח נכבד הוא אחי אמי הגביר מעיר… אשר בא להתראות עם הורי פנים אחרי עשרים שנה אשר לא ראו איש את פני אחיו, ומאד גדלה השמחה בביתנו, וכמו חלב ודשן תשבע נפשנו לשמוע ממנו את גדולתו ויקרו הרב, כי עשיר הוא ונכבד ויד לו ושם בעיר… ובין אנשים גדולים הנודעים בתבל תיחשב, ומסחרו פרץ מאד בארץ, דודי זה בקש את פני הורי לתתי לנסוע עמו על שבועות אחדים, והמה נעתרו לבקשתו, וגם אנכי אף כי קשור אני במקום הזה בעבותות אהבה, ונטוע פה במסמרים, לא יכולתי להשיב פניו ריקם, והנני לנסוע עמו מחר, ולכן מצאתי נכון לפני, להודיע זאת לכבודו, למען שלא יהיה לפלא בעיניו אם לא ישיג מכתבים מפה, וברצות ד' כאשר אבא… אכתוב לו מהנעשה והנשמע עמי, ואודיעהו את כתובתי (אדרעססא) ונא להודיעני דעתו ודעת בתו העדינה ת' בזה, כי על פיכם אחיה כל הימים.

ידידו המיל"ח המוקירו והמכבדו כערכו….

 

מא. ידידי החתן המשכיל המיל"ח שׁלום!    🔗

(תשובה)

שאלתני יקירי, במכתבך להגיד לך דעתנו בזה שנכון אתה לנסוע עם דודך היקר לעיר…ולכן הנני להגיד לך כי דעתנו נוחה מזה מאד, כי שם תראינה עיניך חדשות ונצורות, ומשכיל על דבר כמוך ימצא תועלת בכל מה שעיניו רואות, ומלבד זאת מדוע לא נחפוץ שתבלה ימים אחדים בטוב ובשמחה? שמח בחור בילדותיך ואם לא עכשיו אימתי? אולם שאלתך למותר היא; בראשונה, הלא לפי דבריך אנוס אתה בזה מפני הכבוד, באין יכולת בידך להשיב פני דודך ריקם, ובשניה, הנה שאלת את פי אחרי אשר גמרת אומר לנסוע בעת שאין להשיב עוד, ולולא ידעתיך לעלם תמים דעים, אז אמרתי כי תדבר חונף, ועתה אל תעצב יקירי כי מאהבתי הגדולה אליך אוכיחך כי יקרת בעיני נכבדת, ואנכי אדקדק עמך כחוט הסערה רק באשר כי עלם משכיל אתה, ומידך אין לצאת אף שגיאה קטנה ודבר קטון שאינו מתוקן, ואתה נסע לשלום, וחיה בטוב.

 

מב. ידידי מחותני!    🔗

בעיר הגדולה והעליזה ווארשויא אנכי, מעיר ההומיה הזאת אני כותב לו את המכתב הזה, האח, מה מאד אתענג נחת ללכת לשוח ולשום עין על טירותיה, חומותיה, מגדליה, ותועפות ארמנותיה, לא תשבע עין מראות ולא תמלא אוזן משמוע את הרעם והרעש, שאון היושבים בה, קול שאון תפים, חלילים כנור ומצלתים הנשמע בה תמיד, בכל חצותיה תרקד ותפזז השמחה, וברחובותיה ירונן וירועע, לא אנחם ידידי מחותני, לא אנחם על אשר נעתרתי לנסוע לעיר ההומיה הזאת, לשבוע נעימות ועונג נפלא, ביום אני הולך בחברת דודי ובניו, לבקר בתי חרושת המעשה, בתי אוסף החיות, הגנים והפרדסים היפים, הגשרים והמכונות, ובלילה אבקר בתי המשחק ואשבע נחת, מי יתאר גדולת דודי וביתו המלא ברכת ד‘, כל טוב עונג ושעשועים, ואין לתאר תמונת הבית, הודו והדרו, מנוחתו ושלותו באומר ודברים, יקר כבוד ביתו מאד ולא אחלל תפארתו במו פי, בקצרה שבע רצון אנכי מכל מראה עיני ומכל משמע אזני, ואסור תודה אני לדודי היקר אשר אמר להשביעני שמחות וגיל, יהי ה’ אלהיו עמו ויעל! אך זיק עצב אחד יתנוסס בחדרי לבבי, על כי אין פניכם היקרים הולכים אתי לקחת חלק בשמחת לבבי, כי בכל שאון העיר הזאת לא מש זכרונכם הטוב מלבי אף רגע אחד, וכל מעיני בכם, ואשר לזאת חקותי תמונתי על הגליון, ואותה ימצא בזה, והיתה למזכרת אהבה לאהובי נפשי, לאות כי באהבתכם אשגה תמיד.

ידידכם המאושר…

 

מג. מחותני יקירי!    🔗

בטרם אשר אערוך לפניו את מערכי לבבי, הנני להודות לו מקרב לבבי על התשורה היקרה אשר הואיל כבודו לשמחני בה, המנחה הזאת יקרה בעיני מאד, והיה תהיה לי למזכרת חן אהבה וידידות.

אדוני היקר! בשומי אל לבבי, אשר בטרם עבור חודש ימים ואנכי אקראהו בשם חותן, אז ימלא לבי רגשי שמחה על כל גדותיו, הרעיון הזה ישמחני וישים מעדנים לנפשי, האח, מה נעים לי הרעיון הזה ומה יקר לי זכרונו! כי מה טוב ומה נעים לשבת בצל ידו ולשמוע אמריו כי נעמו, ומדברותיו המתוקים מדבש ונופת צופים, במקום מנוחה שאננה ושלות השקט, מקום אשר השלום יפרוש שם מטות כנפיו ובעיר גדולה ועליזה, עיר חכמים וסופרים, כל אלה יחד יתארו לפני עתיד נחמד ונעים עד מאד, ומי יתן ויחנני ד' להימים הטובים האלה אשר אתארם ברוח דמיוני! והיה זה שלום.

(BoᴛЪ и бyдeᴛЪ жиᴛЪe!)

ידידו המאשׁר המל"ח…

 

מד. אדון יקר ונכבד!    🔗

זה כשנים אחדות אשר החלותי לשלוח במסחר ידי ומבלי התפאר אוכל להגיד לכבודו נאמנה, כי יש לי תקוה טובה להיות צולח, כי בחסדי ד' אמצא ברכה במעשי ידי, ומסחרי יפרח כשושנה, אך להקדיש כל עתותי למסחרי עלי להיות חפשי מעבודת ומעסקי הבית, ובאשר כי אין לי על מי להשען בדבר הזה, גמרתי בנפשי אומר לבקש לי רעיה, ולקחתה עזר כנגדי, אשר אוכל למסור טובי בידה, והנה זה לא כביר נתכבדתי להכיר את בתו העדינה בבית… ואותה מצאתי נכון לחפצי, בה מצאתי חן ויופי, טוב לב וענוה צדק, חכמה ורוח נדיבה, ולכן ארהב בנפשי עוז לשאול את פי כבודו, אם ירשני לבקש את ידה, לקנות את לבבה לאהבה אותי, האמנם לא חנני ד' בהון ועושר רב, ורק ביתי, מסחרי, וכלי ביתי הם המה כל רכושי אשר רכשתי פה עלי אדמות; אך לעומת זה נקי מסחרי מחובות, ואין איש נושה בי, ולכן אם חפץ כבודו לתת את בתו לאיש היודע דרכי התבל, איש החי בחשבון, ואוהב עבודה, אז אמצא בנפשי הרשיום לאמר: כי כל אלה ימצא בי, ולעומת זה אנכי מצדי לא אבקש מכבודו מאומה רק לקנות לבבה, ולהמנות בין בני משפחתו הכבודה, ואחת אבקש להודיעני אם ירשני כבודו לבקש אהבתה, ותקותי חזקה כי לא יבושני כבודו משברי.

 

מה. אדון יקר ונכבד!    🔗

(תשובה)

הצעתו הנכבדה לבוא בברית עם בתי ת' הסבה לי עונג גדול ונעים, לו הגיעה לידי לפני ירח ימים, כי בכל לבי ונפשי נעתרתי אז לבקשתו, כי נכבדות מדובר בו, ושמו נודע לתהלה, ואיש נחמד, נאמן ונכבד, ולכבוד גדול נחשב לי לקחתו לחתן לי, אז ידעתי כי נתתי את בתי לאיש, אך לדאבון נפשי אחרה הצעתו הנכבדה לבוא אלי, וזה כחדש ימים אשר ארשתי את בתי לסוחר עירי ר'… ובטח כן רצה אלהים, והנני מבטיחו להסתיר מכתבו, ולא ידע ממנו איש ולא אראנו גם לבתי, ועתה יהיה לי כבודו אוהב נאמן, תחת כי מנעו אלהים מהיות לי לחתן, ושלום לו, כחפץ המוקירו והמכבדו כערכו…

 

מו. עלמה יקרה וכבודה!    🔗

מן היום אשר זכיתי להכיר את מעלות רוחך העדינה ולדעת את לבבך, נהפכו בקרבי רגשי הכבוד אשר רחש לך לבי לרגשי אהבה נאמנה, ונפשי נקשרה בנפשך הטהורה בעבותות אהבה עזה, ונפשי אותה לעבור אתך את מעבר החיים. ולכן אם לבך עודנו חפשי מאהבת איש אחר, ובידך להקדישו לי, אז מה מאושר אהיה! מה טוב חלקי ומה נעים גורלי!

בגלותי לפניך היום את כל לבי, ובתקותי כי תשיבי אהבה אל חיקי, אחשוב שלא למותר יהיה להגיד לך, כי הוני ורכושי, מסחרי ומצבי הנם במצב טוב מאד ויפרחו כשושנה, ועל ידם אוכל לתת מעדנים לנפש האהובה לי, ואנכי מצדי לא אחפוץ ממך מאומה, רק לקנות את לבבך לאהבה אותי, היקר לי מכל מחמדי התבל וסגולות מלכים, בתקותי לקבל מענה כחפצי, הנני ידידך הקשור אליך בעבותות אהבה…

 

מז. ידידתי היקרה!    🔗

(הנ"ל בנוסח אחר)

זה ימים רבים אשר כלתה נפשי לגלות לך את הטמון בחדרי לבבי פנימה, להקל ממני עול רעיוני, אשר כמשא כבד יכבד על לבבי, אך בכל עת נסוגותי אחור, ולא הוצאתי את מחשבתי בדבר שפתים, או מסבה שלא מצאתי עת מוכשרת לזה, או כי לא הרהבתי בנפשי עוז להציע לפניך את רחשי לבבי, ואשר לזאת מצאתי היום תחבולה לבוא אליך עם הספר, תחת אשר לא אמצא עוז בנפשי לדבר עמך פנים בפנים. ואת דעי עלמה כבודה, כי אוהב אני אותך זה כבר אהבה תמימה ונאמנה, נפשי כלתה אחריך וכל מעיני בך, בך אהגה תמיד, ותמונתך אראה בהקיץ ובחלום. שואף אני צל צלמך, וחי אני רק למענך, ובלעדיך חיי אינם חיים, וחפצי האחד אשר אליו אני נושא את נפשי, לקנות את לבבך הטהור לאהבה אותי, ולבא עמך בברית נצח. הן לא נכחד עצמי ממך, ויודעת אַת את מצבי, ומי כמוך יוכל לדעת כי תהי מאושרת אם תפולי בגורלי, ועתה הגידי לי שהאהבה נפשי! את תתני לי הרשיון לבקש אותך מאת אביך, ואם נכונה את להשלים חפצי, הנני מוסר הדבר הגדול הזה, אשר בו תלוי אשרי והצלחתי בידך עדינה, שפטי משפטי, ומלפניך משפטי יצא, הגדתי לך היום את כל לבי, ואת רעי וראי כי בידך אני לשבט או לחסד, ומה מאושר אהי אם ידך תכון עמי!

ידידך אשר לבו מלא אהבה תקוה ונחומים…

 

מח. אדוני וידידי!    🔗

(תשובה)

האמת אגיד לו ולא אכחד כי בכל עת בואו לביתנו, הסב לי כבודו עונג נעים ושעשועים, והנני להודות כי הדרת פניו, דעתו וחכמתו, והנהגתו בכלל, מתאימים מאד לחפצי, ומעולם לא עלה על לבבי לבקש גדולות מזה. אחרי כל אלה הביאתני הצעתו הנכבדה במבוכה, ובטרם אגלה לו את לבבי וחפצי, עלי לעשות חשבון בנפשי להשיב לי דבר, ולזאת יואל בטובו לחכות ימים אחדים עד אשר אתיעץ עם הורי היקרים, ועם נפשי אני, למען אדע להשיב לו תשובה ברורה לחסד או לשבט, כי גם אם יקרתי בעיני הורי ולא ימנעו מחפצי מאומה, עלי לשאול עצה מפיהם, ומדבריהם לא אסור ימין ושמאל.

ידידתו…

 

מט. אדון יקר ונכבד!    🔗

(הנ"ל באופן אחר)

מאד אתפלא על כבודו על אשר הציע לפני דבר, אשר עליו היה להציעו לפני הורי, מספר שנותי המצער, לא יתן לי הרשיון לתת לו תשובה על שאלה נכבדה כזאת, שאלה שבה תלוים אשרי והצלחתי כל הימים, הודות לאל כי יש לי על מי להשען, על הורי אנשי הדעת, אשר יורו לפני הדרך אלך בה ואת המעשה אשר אעשה, והם יתמכוני בעצתם לטוב לי כל הימים, ולזאת ירשני כבודו לבקש ממנו שלא לפנות אלי בכמו אלה, כי אם אליהם, ואת אשר יענה פיהם, אותה תשב לבבי.

ידידתו…

 

נ. אדון יקר ונכבד!    🔗

לשמחת לבבי הנני בזה להודיע לכבוד מעל' מהברית אשר כרתי לגודל ששוני עם בת אחיו העלמה העדינה…. ומה מאד גדלה שמחתי כי זכיתי על ידה להמנות בין בני משפחה כבודה, משפחה אשר זה כבר ירחש לה לבי כבוד מאד נעלה, הטובות והחסדים אשר עשה כבודו עמדי, הורוני למדי מה יקרתי בעיניו, וזה יתן תקוה בלבי כי נעים יהיה לי הצעד הזה, ואנכי מצדי אתאמץ להיות ראוי להמנות בין ידידיו, ולהיות שוה אהבתו, אשר אקוה כי לא יחדול אותה ממני גם לימים הבאים, ונשען על לבבו הטוב ורוחו הנדיבה אצא עוז בנפשי להקרא.

ידידו המוקירו והמכבדו כערכו…

 

נא. אדוני הנכבד!    🔗

(הנ"ל בנוסח אחר)

ביום העשרים לחדש העבר עמדה לי הצלחתי לבוא בברית עם בת אחותו העלמה האהובה… זה ימים רבים אשר רחש לה לבי אהבה טהורה ונאמנה, ורגשותי אלה לא נעלמו גם מעיני כבודו, ותאות לבי ממנו לא נכחדה, ולגודל ששוני לא עמדה דעת כבודו לשטן לי, אולם אחרי כל אלה לא מצאתי בנפשי אומץ לבקש את ידה, מדאגה מדבר כי מרום חפצי ממני, ואינני שוה אהבתה, ומעולם לא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני, אך בהשיגי את המשרה הנכבדה, אשר בידה להחיות נפשי בכבוד, ותתן היכולת בידי לבנות לי בית, התעוררה בקרבי התשוקה הזאת ביתר שאת, ואמרתי עת לעשות היא! והודות לאל עליון הגומר עלי, הגעתי אל מטרתי הנשגבה הזאת, כי אחרי אשר מצאתי לב אהובתי נכון לפני, וידה תכון עמי, שאלתי אותה מאת הוריה הישרים, והמה נתנו לנו את ברכתם שלום, ובראש חודש הבא, אקוה להיות איש מאושר, תחת שהנני היום חתן צולח.

בהגיעי היום אל מרום חשק לבבי, אשמח מאד על אשר זכיתי להיות אחד מידידיו, ואשר לפי דברת אהובתי, יסרבני כבודו בימין צדקו, ויחשבני לאחד מאהובי נפשו. מה נעים לי הרעיון הזה! נשען על הבטחת אהובת נפשי, אקח לי הרשיון להקרא.

ידידו המוקירו והמכבדו כערכו…

 

נב. לידידי שׁ"ב המשכיל הנכבד שלום!    🔗

בפקודת אבי היקר נ“י, הנני בא לבקש ממך לכבדנו ולבוא אלינו לימי החג הבאים לקראתנו בשלום, כי מאד גלתה נפש אבי וכל ב”ב להתראות עמך, אחר כי זה כשש שנים אשר לא ראינו איש את פני אחיו, ותהי' לנו לעונג ושעשעים, ונכונים אנחנו לקבל אותך בזרועות פתוחות, ולחדות בשמחה את פניך, ובחברתך הנעימה עלינו נבלה את ימי החג בשמחה ובטוב לבב. ואתה ידידי, ידעת כי אבי הוא איש טרוד במסחר, ואשר כמעט אי־אפשר לדבר עמו בכל ימות השנה, ורק ימי החג מוכשרים לו להתענג בחברת רעיו ואהובי נפשו, ולכן חלילה לך מלמנוע ממנו העונג הזה, תקותנו חזקה כי תמלא משאלות לב כלנו המצפים לקראת בואך בכליון עינים.

ידידך הכותב בפקודת אביו….

 

נג. אדוני אבי עטרת ראשׁי!    🔗

השמועה כי נהיית ונחלית הסבה לי יגון ועצב נורא, עם אשר לא ידעתי נפשי, כי בכל יום קבלתי ידיעות מעציבות כי הנך בסכנה גדולה, הרעיון הנורא לאבד איש אשר קראתי לו אבי מעוז ראשי, איש שבו קשורה נפשי בקשר אמיץ מידי התולדה, דכא לארץ חיתי, עד כי קצתי בחיי, בלב נפעם שפכתי שיחי שבע בכל יום, נשאתי לבבי אל כפים אל אל בשמים הרופא כל בשר, כי ישים עליך עין לטובה, להקימך ממשכבך ולהשיבך לאיתנך הראשון, ועיני נזלו מקור דמעה. אך הודות לאל הטוב והמטיב כי שמע את תפלתי, ובשועי אליו שמע, ודמעות שמחה נגרה עיני בשמעי הבשורה כי נשתנה מצב בריאותך לטוב, ובמדה ההיא אשר שנאתי מאסתי חיי, כן פתאם התעוררה בי עתה תשוקת החיים לעמוד לפניך כל הימים, להנעים לך חייך ושארית ימי חלדך, ברוך ד' אשר לא עזב חסדו ואמתו ואשר לא השבית לי גואל ואב יקר!

ועתה אבי יקירי, השמר לך ושמור שלום נפשך, כי כבר באה העת אשר עליך להנפש מעמל החיים, ולשבת במנוחה, והיה לעולם אב לבנך אהבך…

 

נד. השׁלום לכם הורי היקרים? השׁלום לכם אחי ואחותי מחמדי נפשי?    🔗

אהובי נפשי! עוד מעט ותחלוף השנה אשר אנחנו חיים בה. אשר תשאיר אחריה רושם נורא בלבות כל אנשי משפחתנו, כי רבות שבעה לה נפשנו בה, ותחתה תבא אחותה הצעירה היא השנה החדשה, ומי יודע את החדשות אשר תביא בכנפיה, קצרי עין אנחנו בני תמותה ולא נדע את העתיד, רק האל אשר ממנו לא נצפנו עתים, רק הוא יודע מראשית אחרית, ומי יתן והשנה החדשה הזאת תשלם לנו בעד הימים הרעים, תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה, העתיד הוא כחלום אשר לא נודע פתרונו, ואחשוב נאמנה כי כמוהו הולך אחר הפה, ואשר לזאת אבא אליכם בראש השׁנה זה לברך אתכם, וברכתי תהי הפתרון לחלום הנעלם הזה, יואל אלוה לברך אתכם בחיים ושלום, בעושר והצלחה, ישים עליכם עין לטובה וירים קרנכם בכבוד, וישמח לב בנכם ואחיכם המברך אתכם בכו"ח טובה…