נה. ידיד יקר ואלוף נעורים!    🔗

ימים רבים עברו וחלפו מיום אשר נפרדתי ממך מעת אשר יד הזמן פזרה אותנו למקומות שונים, רחוק איש מאת רעהו, ובכ"ז לא נשכח ממני ולא נמחה מעל לוח לבי זכר הימים הראשונים, הה, הימים הראשונים היו טובים מאלה! מה מאד עגמה נפשי בזכרי ימים מקדם, עת אשר הלכנו אחוזי־יד ושלובי־זרוע בימי האביב, לשוח בשדה לשאוף רוח צח, ולשבוע נעימות מחמדת האביב, ומהדר התולדה הנעימה, עת אשר לנגה ברק הירח, נשאנו מדברותינו על כל ענין וחפץ תחת השמים, על גוי ואדם יחד, האח, מה נעימים היו הימים הטובים האלה, ומה יקר לי זכרונם! נעימה ונאמנה היתה אהבתנו, רוח הדעת הקשיר לבותינו בעבותות אהבה עזה, ושנינו התאמצנו להפיק רצון איש מרעהו, ועתה הה, בדד וגלמוד אנכי בעיר הזאת אין אוהב ורע, ולא אמצא עם מי לדבר דבר, בדד אשב בחדרי ורק ספרי הוא ינחמני, מעצבון לבבי מעט, ואם כי שלום לי עם הורי רעיתי ויקרתי בעיניהם נכבדתי, ולא חסר לי מאומה, אך כל זה איננו שוה לי, כי גלמוד הנני כערער בערבה, ותקותי האחת היא, כי כאשר תכלינה שני מזונותי על שלחן חותני אשובה לעיר מולדתי ונחדש ימינו כקדם.

ידידך לנצח…

 

נו. ידיד יקר מאד נעלה!    🔗

(תשובה)

מכתבך המלא הגה והי הגיעני לנכון; ודע ידידי כי לא רק אתה בשבתך בתוך אנשים זרים הנך עצוב רוח, אך גם אנכי אשר בתוך עמי אנכי יושב, בבית אבי ובעיר מולדתי עגמה עלי נפשי, וקודר אלך בלחץ לבבי, כי מעת אשר נפרדת ממני לא אמצא בנפשי מנוח, בכל מקום עיני צופיות ארגיש החסר לי, בשכבי ובקומי, בצאתי ובבאי, אהגה בך, ודמיוני יוליכני שולל לראות אור פניך הנעימים, לשמוע דבריך הנכבדים, וכי פניך הולכים אתי, אך מה לעשות? הנעשה אין להשיב,ואולת ורעה רבה היא לדאוג על מה שעבר ואין להשיב, ועתה אשר לפי דבריך נכון אתה לשוב לעיר מולדתך, עתה אשתעשע גם אני בהתקוה הנעימה הזאת, וזאת היא נחמתי, וגם אתה ידידי הפג צערך, ואל תעזוב עליך שיחך, וקוה לימים טובים מאלה, כי טובה תקוה מחיים….

 

נז. ידיד לבי ומחמד נפשי!    🔗

ברכתך להשנה החדשה לא שבה ריקם, חתן הנני! בעוד שלושה ימים אבוא במסורת ברית הנשואין, עם בחירתי רצתה נפשי בה, לקשור את לבותינו בקשר אמיץ וחזק לנצח, החג הזה נחוג בכפר… יען כי היה המקום הזה שעשועי יום יום, ובכן כבדני נא ידיד נפשי, לבוא אלי בלוית רעיתך העדינה והיקרה להתעלס אתנו באהבים, כחוק רעים אהובים אשר האחד יקח חלק בשמחת השני. ודע ידידי, כי התנצלות לא יקובלו, כי נעמה עלי מאד חברתך, ושמחת היום הזה תגדל אם פניך הולכים אתי, נכון לבי בטוח כי לא תבישני משברי, והיום אני שולח לך עגלת צב לשאת אותך ואת רעיתך, בואכם לשלום!

ידידך לנצח….

 

נח. ידיד נפשׁי אלוף נעורי!    🔗

(הנ"ל באופן אחר)

בשמחת לבב הנני להודיעך כי חפצי הצליח בידי להטות לב אבי היקר לחפצי, ואחרי דברים וענינים הרבה, בטל אבי רצונו מפני רצוני, ונעתר לבקשתי לקחת לי בת הגביר… מעיר… אהובת לבי ומשאת נפשי לאשה. מה אומר לך ידיד לבי, מאושר אנכי מאד! מה טוב חלקי ומה נעים גורלי, לבי קצר מהכיל השמחה הגדולה הזאת. הנני רואה כי אור ד' הופיע על עצתי ותשוקת לבבי, ומלבד אשר באתי למטרת חשק לבבי, מה מאד ישמח לבי ותגל נפשי כי נפל חבלי בעיר גדולה ועליזה, עיר תשאות מלאה, עיר חכמים וסופרים, הה, כמה פעמים בכתה נפשי במסתרים לראות כי כל הנכבדות אשר נדברו בי, היו כמעט כלם מערים קטנות, ואנשים בהן מעט, ומי כמוך יודע מה קשה לאיש אשר נתגדל בעיר גדולה ועליזה, ואשר שם התענג נחת במבחר ימי עלומיו, לבלות יתר שנותיו בעיר קטנה, בקצרה, באתי בשלום למטרת חשק לבבי, ומאושר אנכי מאד!

ועתה ידידי! דע כי ראש חדש הבע“ל נגבל ליום שמחתנו, ולכן הואל נא לבוא בטובך על ראש שמחתי להתעלס אתנו באהבים, כי רבות שבעת ממני יגון ואנחה בעת אשר אבי נ”י הקשה את רוחו, ואמץ את לבבו מבלי תת לי חנינה. ועל כן קח נא עתה חלק גם בשמחת לבבי, ונא שלא לשנות אחרי בקשתי היוצאת מקירות לבי, למען הגדל השמחה בביתנו, ידידך המאושר, המצפה לקראת בואך בכליון עינים, והנכון לקבל אותך בזרועות פתוחות.

ידידך לנצח….

 

נט. ידידי היקר!    🔗

שאלתני במכתבך להודיעך משלום ידידינו אשר בא אתנו בברית אהבה בהיותך פה, ולכן הנני בזה למלאות חפצך, ואודיעך, כי מעת אשר נפרדת ממנו, ותלך לך לגור בעיר אחרת לרגלי יעלת החן אשר נפלה בגורלך, נפזרו ידידינו לכל רוח, זה פנה צפונה, וזה ימה, וכמו כלם נשאו עליך עין, ויחקו אחרי מעשיך, אנכי נשארתי בדד וגלמוד, ואין לי עם מי לדבר דבר, הימים המה לי כשנים, והירחים כחיי הנצח, ולמרות רוחי נאלץ אני לקבל בסבר פנים יפות, את השדכנים הדופקים על דלתות בית אבי, כי יד הגעגועים חזקה עלי מאד.

ידידך העצוב…

 

ס. ידידי היקר!    🔗

(הנ"ל באופן אחר)

שאלתני יקירי במכתבך להודיעך משלום ידידים, מה מעשיהם ומצבם, כי צמא אתה לדעת שלומם וטובתם, אך לדאבון נפשי לא אוכל למלאות רצונך ולשבור צמאונך, כי לא אדע מאומה, כי מעת אשר החלותי לשלוח במסחר ידי טרוד אני מאד, ולא תספיק לי העת לפקוח עליהם עין, ולדעת מעשיהם, האמינה לי על דברתי, כי זה יותר מחצי שנה אשר לא דברתי עמהם, וכמעט לא ראיתים בעיני, אך למענך נכון אני לחקור ולדרוש אודותם, ובקרוב אשיבך דבר, ואודיעך מכל אשר אתה חפץ לדעת, והאמת אגיד לך כי אחרי קבלי מכתבך, התעוררה גם בי תשוקה עצומה לדעת שלומם, אך לבלתי לצאת ריקם מלפניך אודיעך כי ידידנו הצעיר בן־יעקב, בא בשבוע זה בברית התחתנות עם בת עשיר אחד תושב עיר ווארשא, וכפי ששמעתי העלמה היא רבת חן ורבת היופי ובת נדיבים, והנהו מאושר…

 

סא. ידידי היקר והנכבד!    🔗

מכתבך הנחמד קבלתי היום לפנות בוקר, ומאד ישמח לבי ותגל נפשי לראות כי הודות לאל קמת ממשכבך ותחי מחליך, ברוך רופא חולים! ידידי לוא לעצתי תקשיב, כי אז יעצתיך לבוא אלי, ופה בביתי תמצא מנוחה ושלות השקט, פה תמצא בית נקי, רוח צח, פלג מים, ונאות דשא, וכל אלה יועילו להחלימך ולהחליץ עצמותיך תחת אשר בבית חותנך יחסרון לך כל אלה, ועוד לא שבת לאיתנך הראשון, ולי תהיה לעונג ושעשעים, בשבתי כעת גלמוד, כי רעיתי היקרה ת' נסעה למעיני הישועה, במצות הרופאים עליה, אקוה כי תמלא עצת ידידך לטובתך ולטובתו.

ידידך הדורשׁ שׁלומך…

 

סב. ידידי הנכבד!    🔗

כמה תתפלא ותשתומם על אשר לא עניתיך על כל מכתביך אשר שלחת אלי במשך הירח הזה, ומבלי תפונה עלו על לבבך מחשבות שונות, והפאת עלי דברים אשר לא כן, אך דע ידידי, כי לא בי האשם, כי מסבה אשר אין פה המקום לספר לך, נאלצתי להרחיק נדוד, וזה כירח ימים אשר לא הייתי בביתי, ורק אתמול שבתי מדרכי ומצאתי את כל מכתביך יחד, ובמלים קצרות הנני להודיעך כי נכון אני למלאות את כל משאלות לבך, ופרטי הדברים אכתוב לך בפעם השניה, דבר דבור על אפניו, כי עתה עמל אנכי עוד מעמל הדרך, ואתך ידידי הסליחה!

ידידך לנצח…

 

סג. ידיד לבי ומחמד נפשֹי!    🔗

אם לא יתעני זכרוני, אחשוב כי היום הוא יום הלדת אותך, וזוכר אני את העונג והשעשעים אשר שבענו ביום זה לפני שנה, עת הלכנו בחברת מיודעינו הרבים לשוח אל היער הקרוב לעיר מושבך, ושם ערכנו שלחן ונשתה לחייך, חיי אוהב יקר מפז. ועתה אשר יד הזמן פזרה אותנו, וההשגחה השליכה אותי מעל פניך לארץ אחרת, אחשוב לי לחוב קדוש לשלוח לך ברכתי שלום ע"י אותות מתים, ומכתבי זה אני שולח לך במקומי לברכך ביום הלדתך זה, יריק ד' את אוצרו הטוב על ראשך ידיד יקר, תעלה מעלה מעלה, קרנך ירום בכבוד, ושנות חיים ושלום יוסיף לך.

זאת היא הברכה ברכת אוהב בן תמותה. ואל חי יוסיף לך כהנה וכהנה, דרוש בשמי לכל ידידינו אשר הם באמנה אתנו.

ידידך הקשׁור עמך בעבותות אהבה…

 

סד. ידיד נעורים!    🔗

זה כשתי שנים עברו וחלפו מבלי השג ממך מכתב, ואנכי אשר צמאה נפשי לדעת שלומך ומצבך, חקרתי ודרשתי ושאלתי את פי עוברי אורח, ומפיהם נודע לי תמיד לשמחת לבבי כי הנך בחיים ושלום, ואינך חסר מאומה, ומה היא באמת סבת דומיתך? הן מסחרים טרודים יקרו לעתים רחוקות, וגם אז נקל למצוא רגעים אחדים חפשים לכתוב איזה טורים לידיד נעורים, ואם אומר: כי כבר נשכח זכרוני מקרב לבך, ועזבת את ריעך הישן מפני רעיך החדשים, אך לא! לבי לא יתנני להאמין זאת, כי ערום לבך נגדי, ונפשי יודעת מאד כי לא יתנך לעשות זאת, לנתק מוסרות קודש כאלה. ראה ידידי כי אנכי אחזיק בתמתי, באמונתי, ובאהבתי הגדולה אליך, ותקותי חזקה כי לא תבישני משברי, ותשמחני בקרוב בכתב ידך.

ידידך המצפה למכתבך בכליון עינים….

 

סה. ידיד לבי!    🔗

(הנ"ל באופן אחד)

זה כשתי שנים עברו וחלפו מיום אשר הרחקת נדוד, ומאז טעד עתה לא זכיתי לקבל ממך מכתב שלומים, למרות הבטחתך אשר הבטחתני לפקדני במכתבים פעם בפעם. כמה פעמים עלו על לבבי רעיוני תוגה, על אשר נכבו נחלי האהבה בקרב לבבך הטהור, ואם כי בכל עת אשר עלה זכרונך על לבי, התאמצתי לדין אותך לכף זכות, ועמלתי למצוא הסבה אשרהסב לבך ממני אחורנית, אך בקשתי ולא מצאתי, ומה השתוממתי למצוא היום על שלחני מכתב, אשר במבט הראשון הכרתיו לכתב ידך, בחשק רב ובחפזון נמרץ קרעתי את המעטפה, ובשמחה גדולה ועצומה החלותיו לקרוא, בתקותי למצוא בו הסבה אשרמנעתך מכתוב אלי זה כמה, ופתרון להחדה הסתומה הזאת. אך שמחתי היתה עדי רגע, הה, כי מלל לי למצוא בו פתרון מעורר תוגה כזה? אין לאל ידי לתאר לפניך ידידי, שברון לבי ועצבון נפשי, בראותי כי נפלת ברשת חותן איש מזמות וערום כנחש, אשר ישביעך ממרורים, האומר לעשוק את כספך ולבלוע את יגיע בית אביך, והוא גם יעמוד לשטן לך על דרכך, מבלי אשר תוכל לבוא אל המטרה הקדושה אשר הצבנו לנו על דרכי חיינו, ומקוצר רוח לא כתבת לי עד הנה, כי לבך הטהור לא יתנך להדאיב נפש ריעך, צר לי עליך מאד ידיד נפשי! אולם יקירי, לא טוב תעשה בהסתירך עצבונך בתוך נפשך פנימה, כי אין טוב לאדם לטמון יגונו בחבו, ודאגה בלב איש ישתנה.

ידידך אשר בצרתך צר גם לו…

 

סו. ידיד נכבד!    🔗

נפשי יודעת מאד כי היטיב חרה לך על אשר חדלתי מכתוב אליך זה ימים רבים, ובטח תחשוב עלי מחשבות און, ובהפוך תוציא עלי משפט מעוקל, כי בגדתי בברית אהבתנו, ואשר לזאת נחוץ היה לי לבוא אליך בארוכה, ולהוציא לאור צדקי, להתנצל לפניך ולקרוע סגור לבי להראותך כי יהנה בך תמיד. אך מה אעשה? וגם עתה אין לי רגעי מנוחה וחופש לכתוב אליך כאשר עם לבבי, מכל אשר אתי ומהנעשה עמדי במשך כל הימים אשר נפרדתי ממך. ואתה ידידי כתר לי זעיר, חכה לי עוד איזה ימים עד כלות הענין אשר אני עוסק בו, אז אכתוב לך את הכל, ועד העת הזאת הסתפק בהמעט אשר כתבתי לך.

אוהבך באמת ותמים…

 

סז. שלום לך ידיד נפשי!    🔗

ספי אחיך שמעתי כי עוד תזכור לי אהבת נעורינו, ועוד לא נמחה זכרוני מעל לוח לבך הטהור, לשמע הדבר הזה נמלא לבבי גיל, וזיקי שמחה האירו מאת פני, ועל לבי עלה זכרון מחמדינו אשר היו לנו מימי קדם, האח! מה יקר הוא זכרון נעורים בכלל. וזכרון אוהב יקר כמוך בפרט, ברגשי קודש אזכיר שמך, ולנגד עיני תעבורנה תמונות הימים אשר ישבתי בחברתך ושמעתי דבריך הנעימים המתוקים מדבש, מה טובים מה נעימים היו לנו הימים האלה, ועתה הה, בדד נשארתי, כל רעי נפזרו לכל רוח וקודר אלך בלחץ לבבי, ונאלץ אני לקרוא: הימים הראשונים היו טובים מאלה! ומי יתן ואחזה עוד פניך ואשבעה תמונתך, ואחת היא תנחמני כי יקר לך זכרוני, ועתה ידידי שמחני במכתביך, כי צמאה להם נפש ידידך…

 

סח. שלום וישע רב לידידי הנכבד!    🔗

בערב שבת לפנות ערב קבלתי מכתבך המלא עצב ויגון, עת הלכתי לשמוע אל הרנה ואל התפלה, נקל לנבר כמוך לדעת כי מכתבך זה הפריע מנוחת לבבי כל יום השבת, ולא ידעתי נפשי, כי דבריך האיומים והנוראים התיצבו לנגד עיני ויגזלו ששון לבי ונפשי, בני ביתי אשר הכירו מבוכתי בפני, הביטו עלי כמשתוממים ולא ידעו מאין נפתחה הרעה, אויה ידידי כי באת עד הלום! נוראות נפלאתי וכן יתפלא עליך כל אשר ידע מצבך לפני שנים אחדות, אשר נחשבת בין נדיבי עמך, ובמשך ימים לא כבירים אבדת כספך בענין רע עד אשר באת עד ככר לחם, הה, מה גדול כח הזמן! בידו לשנות מוזרים מחיי האדם, את זה ירים מאשפתות וישיבנו עם נדיבים, ישים שפלים למרום, ואת זה ישליך ממרום פסגת האושר לעמקי ארץ נשיה. אמנם כן, הפכפך דרך הזמן וזר, וגם אותך ידידי הראה הזמן את ידו, ויורידך מבמתי ההצלחה וישליכך מצולה בלב ימים. ד' ירחם עליך וירוממך משפל מצבך ויחדש ימיך כקדם, ולא לעולם יזנח ד' ואנכי נכון הנני להשתדל לעשות למענך כאשר תמצא ידי.

ידידך המצר בצרתך…

 

סט. ידיד!    🔗

“אל תאמינו ברע אל תבטחי באלוף” (מיכה ז' ה');

מה נאמנים ונמרצים המה הדברים האלה! הדברים הקדושים האלה אשר יצאו מפי מחזה שדי אמת צדקו יחדיו, ונחוצים להיות חרותים על לוח לב, כל איש בטרם יחל לדבר ולגלות מצפוני לבבו לרעהו, ומה גם בעת הזאת, עת אשר אהבת־עצמי גברה מאד בארץ, ואין עוד על מי להשען, כי כל איש לבצעו ילך, וכל אחד רק טובת עצמו ידרוש, ולטובת רעהו לא ישים לב, וכלל גדול אצלם, “אם אין אני לי מי לי” וגם אתה ידידי, אשר דמיתיך למלאך אלהים, גם עליך עבר כוס הימים הרעים האלה, כי בדבריך הסבות לי רעה גדולה אשר לא אוכל להמיש צוארי ממנה, רעה לא אוכל כפרה, בגלותך מסתרי מסחרי לשכני הקרוב אלי, ועתה יורד עמי לחיי, ומידך באה אלי הצרה הזאת, ולולא בקשתיך לכסות סודי החרשתי, אך זכר נא כמה פעמים בקשתיך להזהר ולשום יד לפה. ואתה לא נזהרת בלשונך, ודע כי אם מרוע לב עשית מה שעשית, אז גדלה עונך עד לשמים, ואנכי מאהבתי אותך אחפוץ צדקך, כי רק מקלות דעת, ומטבעך להיות לבך ערום לפני כל מיודעיך, לא שמרת לפיך מחסום, ועתה ראה ודע להזהר ולכסות דבר מהיום והלאה אז יכירך מקומך, ואני סולח לך, כן יסלח לך אלהי הסליחות!

ידידך הנדכה מתגרת לשונך…

 

ע. רעי היקר!    🔗

(תשובה)

אין חקר לרוח האדם! האדם כמו כל חפץ וענין תחת השמש, ישיג תמיד שנוי ותמורה, רוח האדם יאהב חליפות חדשים לבקרים, הזמן ישנה פני הכל, יעור פקחים משיב חכמים אחור ודעתם יסכל, והרמיון אליך לפעמים שולל גם את איש הדעת הכביר רוח, היודע לכל משפט ועת לכל חפץ, להוציא משפט מעוקל ולא יראה נכוחות, המשא הזה נשאתי עליך יקירי, בראותי את מכתבך אשר המר את רוחי ויפלח כחץ לבבי, בראותי כי תחשדני שגליתי את הכמוס והחתום באוצר לבבך, ותתנני לקל הדעת אשר לא ידע להזהר ולשמור לפיו מחסום, והנני נשבע לך באהבתנו הנאמנה, כי לא אמצא בנפשי עון אשר חטאתי לך, והגן שם לי עלילות דברים, ותנואות עלי תמצא, כי הנני הולך רכיל מגלה סוד, בעת שחף אני מפשע, תם אני ולא אדע איך עלה על לבך לחשוב עלי כזאת? הלא מלבד שאני דורש טובתך והצלחתך כל הימים וכל ישעי וחפצי לראותך מאושר, לבד כל אלה נפשך יודעת מאד כי אנכי הייתי היועץ לדבר סתר הזה, ואיך יחשוב לבך כי אהיה היועץ והמפיר עצה, הבונה והסותר יחדיו? הלא יבוזו ליומר אשר ישחית פועל כפיו על לא דבר! ודע ידידי כי גם אני כמוך אדרבה, גם אני אדין אותך לכף זכות, כי הפסדך הגדול סכסך דעתך לראות צל ההרים כהרים, ויגון לבך השיאך להוציא עלי משפט מעוקל לדבר תהו, ולהפיא על ידידך הנאמן דברים אשר לא כן.

עוד הפעם אני אומר לך כי חלילה לך לחשוב עלי כזאת, כי תחטא בזה להאהבה בת השמים. ותהיה חושד בכשרים.

ידידך הנאמן…

 

עא. ידידי היקר!    🔗

הנני בזה להודיעך לכבודך כי לא השיגה ידי את מכתבך הראשון, אשר לפי דברת מכתבך זה, שלחתו אלי בשבוע זה, ולכן לא יהיה לפלא בעיניך אשר תשובתי נשארה מעל, כי אין תשובה בלא שאלה, וע“ד מ”ע… אתכבד להודעך כי אינני סוכן עליו, ואינני גם מהחתומים עליו, זולתי שאני קורא בו בעד תשלומי הקריאה, והמגיד כחש לך. אך בהשיגי את מכתבך, שלחתי לקרוא את בן עירי הסוכן, והגדתי לו חפצך והוא הבטיחני למלאות חפצך בזה, ונא לסלוח לי על אחור תשובתי עד היום, כי טרדות רבות אפפוני בימים האלה, ואתך ידידי הסליחה.

ידידיך המוקירך והמכבד כערכך הרם…

 

עב. ידידי היקר!    🔗

היום שבתי מדרכי ומצאתי את מכתבך מונח על שלחני, ולגודל תמהוני ולדאבון נפשי ראיתי כי הנך קורא אלי לעזרה. אך מה אוכל לעשות לך ידידי!? אין לאל ידי להושיעך כי דל חלקי בחיים, ובזיעת אף ויגיעת נפש אביא טרף לביתי, יומם לא אנוח ולילה לא אשקוט, ראשי סובב הולך כגלגל, ותושיה נדחה סמני, ושכר לא אמצא בעמלי, כי העת רעה מאד, והמשתכר משתכר אל צרור נקוב, ולשוא קראת אלי ידידי, אך איעצך לפנות בבקשתך זאת לידידנו… אשר ההצלחה עומדת לימינו, ובעת הזאת עלה עשר מעלות למעלה, וקרנו הורם בכבוד, ובין נגידי עירנו יתחשב, אליו תפנה בבקשתך זאת. ונפשי יודעת מאד כי לא ישיב פניך ריקם, כי בלב טוב ברך ד' אותו, ועושה הרבה לטובת דורשי עזרתו, ובטח יעשה גם לענך ככל אשר תמצא ידו לעשות, כי ידידו מנוער אתה, ואתה שמע לעצת ידידך אשר בצרתך צר לו…

 

עג. ידידי הנכבד!    🔗

(תשובת)

מכתבך קבלתי, ודבריך ינחמוני לעתות בצרה, ואתה דע כי בעת כתבי אליך את מכתבי, כתבתי גם אליו, כי גם אנכי שמעתי את שמעו הטוב, ותקותי תשעשעני כי לא אצא ריקם מלפניו, ואנכי חשבתי לדבר נחוץ להודיעך מצבי גם אתה, אף כי לא נכחד עצמך ומצבך ממני, למען עורר רחמיך לעשות למעני בדבר שפתים, בעצה אם לא בפועל, ולכן אבקש ממך ידידי, להתראות עם ידידנו זה, ולדבר על לבו כי יעשה למעני מה, ואני יודע כי דבריך יפעלו עליו פעולה נמרצה כי ד' נתן לך לשון למודים, זאת היתה מגמתי בכתבי לך, ואתה אל תבישני משברי.

 

עד. אדון יקר ונכבד!    🔗

בטח שמעה אזנו מהאסון הנורא אשר קרה לבני עירנו, כי באש נשפט ד' אתנו, כי שלשום בערב נפלה אש ד' מן השמים ותאכל בתים רבים גדולים וטובים, כאשר נתפרסם הדבר במ“ע, אין לשער הלחץ והדחק הנהיה בינינו, והמבוכה גדולה למאד, משפחות למאות נשארו בערום ובחוסר כל ערומים ויחפים, רעבים ללחם וצמאים למים, יכשלו בחוצות ויחבקו אשפתות, אין אוכל להשיב נפש, ואין כסות בקרה, וגדול השבר מאד, ולולא עזרת גבירי העיר אשר יכלכלום לע”ע בלחם, כי אז כבר תמו לגוע, ד' ירחם עלינו, ויאמר למלאך המשחית הזה הרף.

ועתה אדון נכבד! מדעתי אותו לאיש רחום וחנון ורב חסד, לאיש אשר אהבת אדם תקנן בחדרי לבבו ומצר בצרת עמו, הנני בזה לחלות פני כבודו שיואל בטובו לקבל עליו מעשה הצדקה, לאסוף כסף בין אנשי עירו לטובת אמללי עירנו, כי מי כמהו מרבה להיטיב ושש לעשות צדק, ודבריו נשמעים בעירו, ואין ספק כי רב יהיה האוסף אם כבודו יהיה המאסף, ות"ל לא אלמן ישראל מאנשי חסד, ולו תהי צדקה!

דברי המעתיר…

 

עה. ידיד נפשי!    🔗

שחרתני יקירי להודיעך ממצב מסחרי עתה, אם נשתנה העת לטוב לי, על זאת אענך: לא לא ידידי~ מצבי ברע הוא מאד, וזה כששה ירחים אשר לא הרוחתי אף קשיטה אחת, וד' יודע מה תהיה אחריתי? ראשי סחרחר, ונבוך אני מבלי דעת מה לעשות, הוצאות ביתי תרבינה מיום ליום, וכמעט כל שערי המסחר ממעלו לפני, החלותי לסחור בעצים, בפשתן, בצמר גפן, בדגן ועוד בהנה ומעשי ידי לא יצליחו, וכמו ארור אני מן האדמה, ד' ירחם עלי וישלח ברכה והצלחה במעשי ידי, ויפיג מצבי הרע.

ידידך הכואב…

 

עו. ידידי היקר!    🔗

שחרתני לבקר בית האיש אשר בו ידברו נכבדות בך, לראות את העלמה ולדבר עמה, ולשום עין בוחנת על הנהגת הבית בכלל, למען דעת אם כאשר הדבר לפניך, ואנכי אף כי לא היו בידי עתותי, כי דברים וענינים הרבה היו עלי למלאות בעיר הזאת. אך למענך ידידי, פניתי עצמי מכל עסקי ופקודתך שמרה רוחי, וראה זה מצאתי: העלמה היא כבת שבע עשרה שנה, קומתה דמתה לתמר, יפה כלבנה ברה כחמה, ומלא חפנים חן ונועם פזר לה הטבע ביד נדיבה, היא חכמה ומשכלת, ויודעת דרכי התבל, כי דברתי עמה הרבה על כל ענין וחפץ, והתענגתי מאד לשבת בחברתה, כי חזיון יקר הוא לראות עלמה שלמה בכל המעלות כמוה, בידה ראיתי מכתב התעודה שהשיגה מידי מורי הגימנאזיום לשכה האחרונה, המגיד תהלתה, בשפת רוסיא, אשכנזית, צרפתית, בחשבון, כתובת הארץ, במעשה־יד, ובכל דבר חכמה, אחרי כל אלה, אביה הוא עשיר נכבד בעיר, ראשון לכל דבר שבקדושה, ומנהג הבית כמנהג העשירים ההולכים לרוח העת, ואתה ידידי, מאושר תהיי אם העלמה היסרה הזאת תפול בגורלך, ונבון הדבר לפניך מאד.

ידידך עוז…

 

עז. ידידי היקר!    🔗

מאד אתפלא עליך ידידי, על אשר לא שמרת מוצא שפתיך להחזיר לי את הספר… למועד אשר הבטחתני? הלא אמרתי לך כי לא שלי הוא הספר הזה, ואשר לפי חוקי דרך הארץ לא היה לי לתתו לאחר בלא רשיון בעליו, אך באשר כי כבודך יקר בעיני מאד יקרת בעיני נכבדת, לא יכלתי להשיב פניך ריקם, ולדאבון נפשי לא שמרת אמרתך, ועליך לדעת עי כבר נשאתי עליו חרפה ומכאובים מבעליו, אשר בא לקחתו ולא מצאו, לכן אחלה פניך ידידי היקר, למהר לשלחו לי ולהרים את העול הכבד מעל שכמי, ולגול מעלי חרפה, כי לא לכבוד הוא לי, אקוה כי לא תשנה אחרי דברי ולא תשלם לי רעה תחת טובה. ובאין יותר הנני ידידך…

 

עח. ידידי הנכבד!    🔗

מכתבך לנכון קבלתי, מה התנצל לפניך ידידי, מה אדבר ומה אצטדק, לך הצדקה ולי בושת הפנים, כי לא שמרתי מוצא שפתי להשיב לך את הספר אשר נתת לי בטובך למרות יכלתך, והאמת אגיד לך ולא אכחד כי כבר נשכח הדבר מזכרוני ונמחה מעל לוח לבי, כי באמת לא לקחתיו מידך לקרא בו מפני כי חדש הוא, רק לבלות בו את העת הארוכה, משך נסעי במסילת הברזל, כאשר ידעת, וכבאי לביתי הנחתיו באחד המקומות, ומי יודע מתי עלה זכרונו לפני, לולא הזכרתני אתה במכתבך, ואתך ידידי הסליחה, ועתה קבלהו מיד העגלון בצרוף תודת לבבי, ושלום לך מאת ידידך…

 

עט. שלום וברכה לידידי היקר והנכבד!    🔗

אתמול הרצותי אליך מכתבי, ובו עניתיך על כל הפרטים והשאלות אשר הצעת לפני, זולתי ע"ר בן אחותך, מסבה שלא היה בביתו, והיום הנני בזה להודיעך כי דברתי עמו את הדברים אשר שמת בפי, וכי חפצך לקחתו אל בית מסחרך הנכבד בתור מנהל ספרי חשבונות וכותב מכתבים (בוכהאלטער קארראספאנדענט) והוא נעתר להצעתו, ובשמחה כל לבב הוא נכון לקבל המשרה הזאת על שכמו, וגם לא דרש על השכר אשר תקצוב לו, בהשענו על טוב לבבך כי לא תעשוק שכרו, ובכן תוכל להיות בטוח ולהשען עליו. ולא חסר לך רק לכתוב לו, ולקבוע לו מועד בואו אליך, בלי תפוגה ימצא חן בעיניך, ויפיק רצון ממך על צד היותר טוב, כי עלם משכיל הוא ונבון דבר, והוא ישרתך באמונה וביושר לבב, ולך תהיה צדקה כי מבשרך לא תתעלם.

ידידך הדו"ש וטובתך…

 

פ. לרעי היקר אלוף נעורי שלום!    🔗

בידים רועדות ובלב מלא עצב ויגון הנני בזה לבשר לך בשורה לא טובה, כי ידידנו היקר והנכבד… אשר אמרנו בצלו נחיה, איננו עוד בחיים ונפשו שבה לאל הרוחות, אתמול לעת ערב נקטף פרח חמד הזה, ונפשו יצאה בטהרה. הה, כי יד ד' נגעה בו לרעה, אנכי הייתי אצלו ברגע האחרון אשר יצאה נשמתו, ובמעט יצאה נפשי לראות קץ האיש המרומם הלזה. הה, מי יורה לנו דעה, ומי יבין לנו שמועה? כל מיודעין ומכיריו יבכו את השריפה אשר שרף ד‘, וביחוד אוי נא לנו! כי מי ידע את טבע האיש הדגול מרבבה הזה כמונו, אחשוב לכתוב על ספר תולדות ימי חייו, למען ידע דור אחרון מפעלות האיש הזה, ומחה ד’ דמעה מעל כל פנים, ובלע המות לנצח, ולא נוסיף לדאבה עוד.

ידידך העצוב…

 

פא. ידידי!    🔗

הן אמנם כי קשה לי עד מאד לבא אליך בדברים אחרי אשר נודע לי חרפתך אשר חרפתני, לפני מושב רים וכן שלמים, ואתה ידעת את לבבי, כי שונא אני תכלית שנאה, את האיש אשר בפיו ידבר שלום ולבו בל עמו, ואשר בעבור זה תרגלתי מעודי להיות פי ולבי שוים, ואחרי אשר יש בלבי עליך על אשר חללת את כבודי, קשה לי לדבר אליך היום, אך עלי לשמוע מה בפיך גם אתה, אולי לא כצעקתה הבאה אלי עשית, כי גם זאת לא נכחד ממני, כי דבר אשר יצא מפי אחר, ישונה מכל וכל בטרם יגיע לאוזן השני, ויוכל להיות כי אחת דברת ושתים שמעתי, ומלבד זאת לבי לא יוכל האמן כי דברת סרה עלי, כי לא עשיתי לך רעה ולא אמצא בנפשי, עון אשר חטאתי לך, ומדוע תגמלני רעה? לכן אמרתי אשאל את פיך ואדע את האמת, כי חפצתי צדקך.

 

פב. שלום לידידי המשכיל    🔗

אתא לילה, החשך כסה ארץ, ופתאום אורו עיני בהופיע עליהן אור מכתבך היקר, קראתי דבריך הנעימים ונפשי שבעה די עונג ונחת, דבריך מתקו מאד לחכי ונופת צוף אהבה טעמתי בהם, וחוב קדוש הוא לי לענותך על דבריך היקרים, אך סלח נא ידידי אם לא אערוך לך מכתב רחב ידים כאשר עם לבבך וכאשר הסכנתי אני תמיד, כי הימים האלה הם ימי הבחינה לנו תלמידי הגימינאזיום, ועוד מעט וברצות ד' דרכי אבא אל המטרה אשר הצבתי לי על דרכי חיי, ועתותי מכורות עתה לחכמה ודעת, כל היום אחנה בספרים למען אצא נקי בהשפטי, עד כי כחו עיני מרוב הגיגי בספרים, והרופאים צוו עלי במפגיע שלא להגות עוד כאשר

אשר הגיתי עד כה, כי בנפשי הוא, רק ללכת לשוה ולהתענג על רוח הצח, ואנכי אם כי לא אוכל לתת אוזן קשבת לדבריהם מכל וכל, בכ"ז נאלץ אנכי לבקש מרגוע לנפשי שעות אחדות בכל יום, והמותר אקדיש לחכמה, כי המלאכה מרובה מאד מאד, ארוכה מארץ מדה, ורחבה מני ים, ולכן ידידי הואל בטובך להסתפק בהמעט אשר כתבתי לך, ושלום לך מאת ידידך לנצח…

 

פג. לידידי המשכיל שלום!    🔗

קראתי בשום לבי את ספרך אשר שלחת לי למזכרת אהבה, והנה האח, ראתה עיני בו גדולות ונצורות, בו מצאתי חכמה, טוב טעם ודעת ולשון למודים, ומבלי שפתי חנף אמר לך כי ספרך מוצא חן בעיני מאד, ויהיה לתועלת לרבים מבני עמנו, גם ידידנו המשכיל… קרא בו הרבה ויהללנו על צחות לשונו ועל טוב טעמו, והנני ידידי למלאות רצונך לתת לו מהלכים בתוכנו, ולהפיצנו בין בני עירי המשכילים, ואתה שלח לי מהם לערך עשרים עק"ז ואשתדל למכרם במחיר טוב, ונכון לבי בטוח כי אמצא קופצים הרבה עליו.

הודיעני ידידי כמה הוצאת על הדפוס, ואם ישא לך העסק הזה פרי לפי ראות עיניך, כי כל אלה אותה נפשי לדעת, מדעתי גורל סופרי בני ישראל כי אין להם שכר בעמלם, את כספם ינוחו על קרן הצבי, תחת אשר העמים אשרסביבותינו מתעשרים מספרותם, נפלה נפלה שפת עבר, ומי יודע מתי תקום מעפר שפלותה ותרים ראש.

ידידך לנצח…

 

פד. לידיד נפשי שלום!    🔗

זה לא כביר נודעתי כי באת לגור בעיר…ולכן אני בא היום לחדש את ברית אהבתנו הישנה, ונכרות ברית חדשה, כי כעת בשבתך לא רחוק מאד ממני, נקל יהיה לנו לבא בכתובים ע"י המרכבה ההולכת משם לפה רצא ושוב פעמים בכל יום, ואתה בטובך כתוב לי מכל אשר אתך, מה מעשיך שם? וסדר למודך מה הוא? וביחוד משלומך הטוב, את הכל הודיעני על נכון, כי כלתה נפשי לדעת זאת, ואני נכון הנני להשיבך פעם בפעם על מכתביך, ולא אעבור בבל תאחר, ובידך לכתוב לי בשפת עבר או בשפת רוססיא, באיזו שנקל לך להוציא בה רחשי לבבך, אקוה כי לא תשנה אחרי דברי.

ידידך הדו"ש המצפה לתשובתך…

 

פה. לידידי ה… שלום!    🔗

קראתי מכתבך המלא דברי נרגז, ומה השתוממתי לראות שהנך זוכר נשכחות, נשכחות אשר כבר אנו עלימו כלח, כי תזכיר לי עוונות ראשונים, הדברים אשר יצאו מפי לפני שנים אחדות בלא דעת נפש, ואשר כבר התודיתי לך עליהם ובקשתי סליחתך, והיום אתה שונה בדבר להפריך אלוף, תם אני ולא אדע מדוע העליתם היום מתהום הנשיה, ומה היא הסבה אשר המריצתך לזה? אין זאת, כי כבר נכבו גחלי האהבה אשר בערו בחדרי לבבך, ומסבה בלתי נודעת לי חפץ אתה לנתק מוסרות ברית קודש, ותנואות עלי תמצא להרעימני ולדכא לעפר נפשי, ואף כי קשה לי מאד להצטדק לפניך עוד הפעם פן תחשוב בלבך כי אני נכנע לפניך, וחולה אני חולת אהבתך, אך למען כבודי אשר חלל על לא חמס בכפי, ולמען לגול מעלי עלילות שוא, אגיד לך על דברתי ובנפשי נשבעתי, כי אנכי לא אמצא בי עון אשר חטאתי לך, ולף אני מפשע, ואתה התנפלת עלי ותרב עמדי חנם, ולזאת מצאתי את עצמי מחויב לשלוח לך המכתב הזה והוא יהיה מכתב נסיון לנסות בו את לבבך, כיונה אשר שלח נח מן התבה לראות הקלו המים מעל הארץ, והיה אם לא תענני עליו חברים טובים דברים נחומים, דברי אהבה וידידות כאשר הסכנת,אז יהיה ספר כריתות ביני ובינך, ואתה ראה כי בידך מונח הדבר הגדול הזה לשבט או לחסד, ואל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר רע, פן תתנחם באחריתך, דע להוקיר הרגע הקדוש הזה אשר בו משפטנו יצא, ושים על לבך כי קשה לבנות מלהרוס, לטעת מלעקור נטוע, תקותי חזקה כי אחרי הדברים והאמת האלה תעשר שלום לי, שלום תעשה לי.

ידידך…

 

פו. ידידי הנדיב ורב החסד!    🔗

בשם הכבוד הזה אכנה את כבודו הרם, שם הנרצה בעיני אלהים ואדם, השם היקר הזה יוצא תמיד מלב רגשי תודה וברכה, ולא מן השפה ולחוץ, רבות פעמים עצמו מספר הראני כבודו את טוב לבו ונדבות רוחו באופן מאד נעלה, ויסמכני בימין צדקו, כמה פעמים מחה כבודו בידו הנדיבה דמעה מעל פני ביום צרה, וכמה פעמים האיר את מחשכי נפשי בשמש צדקה ומרפא בכנפיה, ויצל נפשי ממות עת הגיעו מים עד נפש, ויעמידני על רגלי, ויפתח לפני פתח תקוה לחיותני בהיום הזה.

ועתה יקבל נא כבודו את תודתי היוצאת מלב מכיר טובה, וגמול על מפעלו הטוב תהיינה הרגשות העדינות והקדושות הממלאות כהיום את כל חדרי לבבי, אשר חסר מונים אנכי לתארן באומר ודברים, ישלם לו ד' כמפעלו בזה ובבא, יאריך ימים ינוב בשיבה, ומאשר יהיה כל הימים, וישמח לב ידידו אשר לא ישכח חסדו לנצח…

 

פז. ידידי היקר!    🔗

בטרם אשר אשיב לך על מכתבך היקר אשר כתבת אלי, הנני להשיב לך על המכתב שכתבת להורי יחיו, כי ידעת טבע האנשים הבאים בימים, לבלתי פנות אל מכתבי ידידות, כאשר אמרו חז"ל: “כשאדם נער אומר דברי זמר, אז זקן אומר דברי הבלים” ולמרות השמחה אשר שכחו הורי במכתבך הנחמד, אין לב אבי פונה לקחת עטו בידו לערוך אליך מלים, ולהשיב לך דברים טובים דברים נחומים על דבריך הנעימים, ולזאת מסר את הענין הזה לידי, ויסמוך ידיו עלי לנלאות מקומו בזה, והנני להודיעך כי הננו כלנו הודות לאל בחיים ושלום, ואין כל חדש, וגם מצב בריאות אמי ת' ישתנה תמיד לטוב, ויש תקוה כי לאט לאט תשוב לאיתנה הראשון מכל וכל.

ועתה ידידי נדבר מהדברים שביני לבינך, במכתבך תתפלא ותשתומם עלי על אשר לא כתבתי לך זה כירח ימים, אך דע ידידי, כי לא בי האשם, ולא מעצלות ורפיון ידים, גם לא מחסרון אהבה מנעתי מכתוב אליך, כי כבד אכבדך מאד, ויקרת בעיני נכבדת, ונפשי קשורה בך בעבותות אהבה עזה, ועונג גדול הוא לי לבוא עמך בכתובים, וזה לך האות כי אנכי הייתי הראשון אשר עוררתיך לזה, ואנכי כתבתי לך בראשונה, אך סלח לי ידידי אם אומר לך כי בך האשם ואתה הוא הגורם לשביתת הקארראספאנדענציע ביננו, כי במכתבך הראשון הבטחתני לכתוב לי בפעם השניה מכל אשר אתך, את אשר לא היה בידך לכתוב בראשונה, ואנכי בחשבי אותך לאיש השוקל דבריו בפלס אמת, לאיש העומד בדברו אמרתי כי תקיים מוצא שפתיך, ולכן חביתי עד היום, ואתה ידידי ראה כי אתי הצדק, ואם שגיתי סלח לי, והיתה לך כשגגה היוצאת מאת ידידך…

 

פח. אדוני וידידי!    🔗

מודעת זאת כי כאשר יבא האדם בשנים, אז יוסיף חכמה ודעת, כי רוב שנים יודיעו חכמה, ומה גם האיש המשכיל המבין דבר לאשורו, אשר יקח מוסר מכל מראה עיניו ומכל משמע אזניו, ואין חכם כבעל הנסיון. וכבר אמרו חכמינו הראשונים: “זקני ת”ח כ“ז שמזקינים דעתם מתישבת עליהם”, והנה לדאבון נפשי רואה אני את כבודו יוצא מן הכלל הזה, זוכר אני אשר בעודנו נער, אז נשא ונתן כבודו באמונה בעסקי הקבלנות, עסק אשר לא יבושו בו כל אילי הכסף ונטולי הזהב גם בימינו אלה, ועתה בבאו בימים עזב מקור מים חיים לחצוב לו בארות נשברים אשר לא יכילו המים, הוא עסק הרבית הנבזה המעביר את האדם על דעתו ודעת קונו, עסק אשם שָם שֵם ישראל לשמצה בעיני העמים אשר סביבותנו, ועל ידו בא כבודו לדבר עמל ואון, להפשיט עוד עניים מעל עצמותם, והדבר אשר עשה בפה הוא לי לחרפה, ובכל עת אשמע את שמו מנואץ, תחת אשר עד היום הזה התברכו בו רבים וכן שלמים, בקצרה, גדלה צעקת האנשים האלה עד לשמים ועל כבודו מוטל הדבר לתקן המעות ולמנות החסרון, יסלח לי כבודו על אשר הרהרבתי בנפשי עוז לדבר כנגדו דברים נמרצים כאלה, כי לא חלילה משנאה דברתי זאת, רק מאהבתי הגדולה אליו, וצר לי מאד לשמע את שמו מנואץ, תקותי חזקה כי יתקן מעשה, ויעשה הטוב לפני האלהים, ועצתי כי ישליך מכל וכל את העסק הבזוי הזה מידו. ורצה ותעלה יעמוד לו ממקום אחר.

ידידו…

 

פט. ידידי הנכבד!    🔗

הן אמנם לא נכחד ממני יגונך הנורא ושבור הגדול כים, בהלקח ממך אחיך מחמד נפשך, בכ"ז ערב לבבי לבוא היום ולנחמך מיגונך, לא אתה הראשון ידידי, ולא תהיה גם האחרון, גם אנכי שתיתי כוס יגון כזה, אך אין כהזמן רופא לכל פגע, כי לאט לאט שכחתי עצבי ורגזי, לאט לאט גמתה יגוני מזכרוני, וגם אתה ידידי התאמץ לשכוח עצבון לבבך, ועשה זאת למען רעיתך העדינה אשר XXX¹ לבה אודותיך למען שלום נפשך, ולמעני אני ידידך…

 

צ. כבוד החכם המשכילה… שלום עד בלי ירח!    🔗

מדעתי את כבודו לאיש שוחר חכמה ודורש תושיה, ומדעתי את נפש המשכילים אשר כל ישעם וחפצם להגדיל תורה ולהאדירה, לתת לפתאים ערמה ולתועי רוח בינה, להורות לנבוכים את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, וביחוד את האיש שיש לו כשרונות טובים ונעלים, שיש תקוה כי יהיה לאיש ויהיה לתפארת לאמתו. והנה גם אותי חנני אלהים אלהי הרוחות לכל בשר בכשרונות טובים, וגם בחשק נמרץ ללמוד תורה וחכמה, כאשר העידו עלי רבים וכן שלמים, ולוא היו לי מורים חכמים ונבונים או כבר הייתי לאיש וגדול היה שמי בתורה, ורק ענית הורי תעמוד לשטן על דרכי, היא הנדוד בעדי מבלי אשר אוכל לבוא אל המטרה הדרושה, והנה לשמחת לבי נודעתי כי עיר מגורתו היא עיר חכמים וסופרים, נבונים ומשכילים אשר לא במחיר יורו, ולכן גמרתי אומר לנסוע שמה, ומה מאשר הייתי לו קרבני כבודו בימין צדקו והחזיק ידי להביאני אל מטרת חפצי, וביותר דרושה לי עזרתו בראשית באי, כי תקותי תאמצני אשר בקרוב מעשי יקרבוני, וכי ימצאו אנשי חסד אשר יעשו עמדי חסד וצדקה, אחרי אשר יכירו לדעת חשקי ותשוקתי העזה ללמודים, כי לא אלמן ישראל מאנשי חסד ורחמים, ורק בראשית דרכי על מפתן שער עירו, נחוצה לי נדבת רוחו, להציגני לפני מכיריו החכמים, ולו תהיה צדקה! ולכן אחלה פני כבודו להודיעני אם נכון הוא לרוחתי לישועתי, למען אדע מה לעשות, תקותי תאמצני כי כבודו לא ישיב ריקם בקשת

עבדו…

 

צא. לידידי מחמד נפשי ולבבי שלום!    🔗

היום בבקר נודעתי כי יצאת מאת פני השופטים זכאי ונקי ושמץ עולה לא נמצא עליך, וצדקך יצא לאור כשמש בצהרים, ועל העדים המלשנים אשר שקר ענו והעלילו עליך כי ידיך היו במעל הזה, נחרץ מפי השופטים הנאמנים להיות אסור בכלא שלשה ירחים, לקיים כאשר זמם לעשות לאחיו, הבשורה הטובה הזאת הלבישה את נפשי ונפש רעיתו העדינה, רוח גיל וחדוה, וימס לבבינו לגודל השמחה אשר הקשיבו אזנינו, כי יצאה לחפשי, וכצפור לעוף מהרתי על רגלי לבשר זאת לכל ידידינו, ולאות שמחתינו כי גדלה עד למאוד, אספתי היום הביתה כל ידידנו ואוהבינו ואע"ז להם משתה, והללנו את ד' המחיר אסורים על כל תנמוליו שגמל עליך, להצילך מכף אנשי זדון ובעלי כחש, ויחלץ אותך מן המצר, ועוד הגדיל עשות עמך כי נהפך הגלגל על אויביך אשר שברו להפילך ברשתם, אשר פרשו לרגליך ונהפוך הוא כי נלכדה ברשת רגלם ואתה נמלטת בבור ידיך, כן יאבדו כל אויביך ד' הדוברים על צדיק עתק!היה ידידי בשלום כאות נפשך ונפש ידידך.

השמח בשמחתך…

 

צב. ידידי היקר!    🔗

לא אוכל לתאר לפניך את שמחתי הגדולה אשר אתכבד היום לבוא אליך ולברכך בראש השנה הזה, כמה גליונות יש בידי למלאות בברכות היוצאות מקרב לב עמוק, וגם אז לא יכילו את כל רחשי לבבי, אשר אין בידי לתארם באומר ודברים, ולכן רק בדברים קצרים אגיד לך כי בכל לב ובכל נפש חפץ אני באשרך ובהצלחתך, תתמיד ותאריך ימים ותשבע עונג אחת כל ימי חייך, ואנכי אשתדל בכל עוז להראות לך את אהבתי הגדולה אליך בפעולת ידים ולא בדבר שפתים.

ידידך לנצח…

 

צג. ידידי הנעלה!    🔗

נשען על טוב לבך אני בא לבקש ממך טובה אשר אקוה כי לא תשיב פני ריקם, והיא: באשר נמלא לבני בכורי כעת חמש עשרה שנה, עת אשר עליו לבקש לו מטרה ועירנו היא עיר קטנה שאין בה בתי מסחר כאלה שיהיה נחוץ להם איש עוזר, אבקש ממך ידידי נפשי, לעשות זאת למעני ולהשתדל למצוא בעדו מקום בבית מסחר בעירך, אשר יוכל להתקבל שם בתור, עוזר, ותקותי חזקה כ ימצא חן בעיני בעלין, כי עלם משכיל הוא. וידיו רב לו בשפות עברית, רוססית, ואשכנזית. ומלבד זאת הוא בן מקשיב, וסר למשמעת מי שגדול ממנו בחכמה ובשנים, ולך תחיה צדקה. ידידך המצפה להושע על ידך תשועת עולמים…

 

צד. ידידי יקר ונכבד!    🔗

קבלתי מכתבך אחרי אשר כלו עיני מיחל לו, ובאמת תם אני ולא אדע מדוע טמנת עד היום ידך בצלחת? הלא איש חפשי אתה, לחסך נתן, מימיך נאמנים, תשב בית ולא תעשה מאומה, ומדוע לא תאציל לך רגעים אחדים לכתוב לי? ואף כי חלילה לי לאמר: כי סבת דומיתך היא, יען כי שכחנו, וכבר נכבו גחלי האהבה אשר בערו בלבך הטוב, כי לא נכחד ממני אהבתך הגדולה אלי, אך בצדק אוכל לאמר אחרי בקשת סליחה ממך, כי עצל אתה, ולכן הואל נא לגול מעליך החסרון הזה, ימים יבאו ותאחז במסחר ידך, ולא תהיינה עתותיך בידיך לכתוב ולהשתעשע עם ריעך במכתבי ידידות, ואשר אז לא אתאונן עליך, אולם עתה כאשר חפשי אתה מכל מלאכה ועבודה, מענין וקנין, וגם מלמוד חכמה מדעים, כי כפי ששמעתי, אתה יושב ובטל מכל וכל. כתוב למצער אל ריעך אשר קשורה בך נפשם, אקוה שתשים לב לדברי ידידך…

 

צה. ידיד לבי!    🔗

נחמני נא ידידי, או שא אתי מספר תמרורים על אבי כי איננו עוד בארץ החיים, הה, כי לקחה תפארתי מעל ראשי!

מחלת אבי הארכה אשר הודיעתך ממנה במכתבי הראשונים התגדלה מיום ליום, ובימים האחרונים באה עד מרום קצה, עד כי נואשו הרופאים מכל תקוה, ובפניהם הכרנו תמהון לבבם כי נסתרה אבדה חכמתם, עתה היתה מבוכתנו, בכינו, צעקנו, קרענו שמים, ואבינו הגוע שכב במנוחה וברוח שקטה עד רגעיו האחרונים, ביום השני אחר הצהרים קרא אותנו אל מטתו ויגד לנו מוסר השכל ותוכחת חיים וינחם אותנו, וידבר על לבבינו לבטוח בד' אבי היתומים, ואחרי אשר ברך אותנו במועל ידיו, חלה פני העומדים לפניו לקרוא לפניו הודוי, ועד מהרה סגר את עיניו וישן לנצח, מה אמר לפניך ידיד יקר ומה אתאמץ לתאר לפניך שבר לבבנו, עצבון נפשנו, ודמעות עינינו, גדול כים שברנו מי ירפא לנן? בשנה העברה מתה עלינו אמנו הטובה, ועתה לקח המות האכזר גם את אבינו שארית תקותנו ונחמתנו האחרונה בחיים, אשר אמרנו בצלו נחיה, עתה נשארנו יתומים עזובים, גלמודים ושוממים, אחי ואחותי הצעירים לא ידעו ולא יבינו עוד את אבדן נפשם, ואני אויה לי!

אתמול הובלה גויתו לבית מועד לכל חי, כל שכנינו נאספו יחד לחלק לו את הכבוד האחרון, וגם הם בכו אתנו וישפכו כמים דמעה, אז ראינו את האבידה הגדולה אשרנאבדה מאתנו, אז נוכחנו לדעת כי היה לנו אב יקר ועטרת תפארת, איש אהוב ונחמד בעיני כל אדם, איש בעל תכונות נעלות ונפש יקרה, איש נאמן ובר לבב, כי כן כנוהו אלה אשר נאספו אל הבית, אז ראינו עד כמה היה עלינו להתפאר בהיות לנו אב יקר כזה, כמה עלינו לבכות עתה ימים על שנה ולהגדיל המספר על כי נלקח ממנו לעולמים!

בבית מועד לכל חי, בראותי קץ כל בשר נדרתי בלבי לחקות אחרי מעשי אבי הישר באדם, ללכת בדרך הטוב אשר התוה לנו בעוד היתה בחיים חיתו, ולהתאמץ בכל עוז לטעת נטעי נעמנים גם בלב אחי ואחותי הצעירים, באופן הזה אקוה לשמור בקרבי אהבת אבי גם אחרי מותו, ולהיות שור ברכתו אשר יברכני מעולם האמת, מקום שם יקבל שכר מעשיו הטובים בעולם הזה, ואתה ידידי נחם נא לב ידידך היתום האמלל…

 

צו. ידיד נפשי!    🔗

זה זמן כביר לא באתי אליך במכתב ידי, ומה צר לי לבוא אליך היום בפעם הראשונה במכתב תוגה ומדאיב נפש, חזק ואמץ לבך ידידי, לשמוע ממני בשורה נוראה, אתמול בערב בעת פעמון העיר השמיע קולו קולות אחר עשר מתה אחותך היקרה, הה, האדם הוא שתום עינים ולא ידע מה יולד יום, לפני איזה ימים היתה ברואה ושלמה ופניה פרחו כשושנה, ועתה הה, במתים חלקה, מה מאד עגמה נפש איש לראות פרח נחמד הזה כי נקטן עודנו באבו, מה צר לבב האדם לראות עלמות מתות בנעוריהן, אהה ידידי, נפשי עלי תשתוחח, נפוגותי ונדבתי עד מאד, ורעיוני נבוכים המה מבלי דעת מה לכתוב אליך היום, רק האחת כי מדי השיגך את מכתבי זה. כל האחר לבוא הנה ולעשות עמה החסר האחרון חסד של אמת.

ידידך…

 

צז. ידידתי היקרה!    🔗

אין גם אחד מהמון המכתבים אשר הסב לי עונג ונחת, כמכתבך האחרון, בו הודעתיני כי באת בברית הנשואין, האמת אגיד לך חמדת נפשי, כי לולא אהבתיך אהבה עזה, אז קנאתי באשרך קנאה גדולה, אישך הנחמד הוא איש חכם, משכיל, בר לבב ואיש חמודות, כמה ימים טובים ונעימים נכונים עוד בימי חייך! הברית הזאת היא אחת ההצלחות אשר חזיונן יקר בארץ, מאשרה את ידידתי אושר נצח, עד כי לא נשאר לי במה לברך אותך, רק כי תאריכי ימים בהאושר הגדול הזה, ועתה שמחי רעיתי, עלזי והתענגי נחת, וזכרי על ראש שמחותיך שם ידידתך…

 

צח. ידידי הנאמן!    🔗

הטה אלי ידידי אזנך ושמע, חתן אנכי! חתן צולח אשר אין חזיונו נפרץ בארץ, אתמול הצליח חפצי בידי להשיג יד עלמה כבודה יפה וברה אשר מעטות כמוה של ארץ רבה, עלמה אשר מלא חפנים חן יופי ונועם פזר לה הטבע ביד נדיביה, עלמה אשר בה הראה יוצר הכל את ידו וגבורתו, עלמה… לה דומיה תהלה, היא בת הגביר… אזרח עירנו. ואתה ידידי לך הצדקה לחשוב על אהובתי ואהבתי ככל העולה על רוחך, אחת היא לי, מאשר אנכי מאד, ואני תפלה אשר בקרוב תראינה עיניך בריאה נחמדה כזאת, להחם את נפשך הקרה משלג לבנון, לתת לך לב בשר תחת לבך האבן, אשר לא יחוש יופי עדן ונועם, ולגרש ממך רעיוני רוח ועצבון לבך.

ידידך המאשר…

 

צט. ידידתי היקרה!    🔗

מדעתי את טוב לבד וענותך הגדולה, אשר הראיתיני לדעת כי לא זרה לי רוחך, אמצא עוז בנפשי לגלות לך את הטמון בחבי. ואשר מיום ליום יגדל וישגשג עמק עמק בלבבי, החפץ הנשגב הזה הוא: להטות לבבך לאהבה אותי, החפץ הנשגב הזה התעורר בי מיום הראשון אשר זכיתי לראות פניך הנעימים, אך עסקי ביתי הכבידו עלי אכפם להתאפק ולהבליג על רוח תשוקתי עד כה, והם מנעוני מלדבר, ולחשוב ע"ד נשואין, ולבנות לי בית, יען כי לא נכונה היתה עוד בידי מחיתי, בעוד הייתי בשפק אם יהיה לאל ידי לנהל את ביתי בכבוד, ולתת מעדנים לנפש האהובה לי, ועתה כאשר חנני ד' ויש לי כל, ובידי לחיות חיי שקט ושלוה, חיי עונג ונחת, עתה התעורר בלבי החפץ הקדוש הזה ביתר שאת, עתה אמצא בנפשי הרשיון לגלות לך לבבי ולבקש חסד נעוריך, ואת עדינה, בטחי בי כי אדע להוקיר אותך, ובכל עוז אתאמץ להמציא לך כל עדן כל נועם, ונחיה מאושרים ונתענג על רב ענג ונחת, כי כבר נוכחתי לדעת את טוב לבך ורוחך הנדיבה, בך מצאתי תכונות נעלות ויקרות, ומדות נשגבות, אשר אבקש למצוא אותן בהאשה אשר יוכיח לי ד', ואשר אבחר בה אני, בך מצאתי חכמה ודעת, טוב טעם, ואהבת חסד, ואת כל אלה אהבתי, ולעומת זה אחשוב למשפט צדק אם לא תתעני אהבת עצמי, כי העלמה אשר לא תספיק בילדי הילדות. ובחזיונות נעורים, העלמה אשר תבקש איש יודע דרכי התבל ואוהב עבודה, היא תבחר XXX, ולבן XXX נא לי XXX ² חסד נעוריך ותני לי את ידך, והצליחיני באהבתך, והיי בטוחה כי בכל עוז אתאמץ XXX³ לך חיים נעימים.

ידידך אשר לבו מלא תקוה טובה…

 

ק. מורי ומדריכי!    🔗

ירשני כבוד אדוני לבוא לפניו היום להגיד לו את רחשי תודתי, ולברכו בלב שלם בראש השנה הזה, רבים המה הטובות אשר עשה כבודו עמדי, רבות עמל לטעת נטעי נעמנים על תלמי לבבי, לפקוח את עיני, ולהשכילני בינה, לדעת מה הזמן שואל מאתי, וזולתי האל אשר עשה לי את הנפש, והורי אשר נתנו לי חיים, הוא הראשון אשר שם עלי עין לטובה, להעמידני על רגלי, ויברא לי ניב שפתים, ויפה באפי נשמת רוח דעת והשכלה, ולמי כמוהו הנני אמור תודה? ועתה יקבל נא ברצון את ברכתי, יאריך ימים, ינוב בשיבה, ומקור חכמתו יהיה כנחל נובע וכמעין המתגבר, לתת לפתאים ערמה ולתועי רוח בינה, וזו היא מטרתו אשר אליה שם את נפשו מיום בואו באנשים, לפקוח עינים עורות ולהביא צדק עולמים.

ידידו המקשיב לקולו…

 

קא. ידידי היקר!    🔗

לשמע אוזן שמעתי כי בבית מסחר אדונך הנכבד חסר כהיום מנהל ספרי חשבונות וכותב מכתבים, ובאשר כי זה יותר משנה אשר שבתי מבית ספר הסוחרים (קאסמערציזעמינאר) בארץ אשכנז, וכתבי תעודות בידי כי השלמתי החכמה הזאת עד תומה, נוסף לזה שמשהו בשנה זו בבית מסחר אחד בפה, ולמדתי הידיעה הזאת גם בנסיון, ומוצא אני את עצמי מוכשר לשמש בבית מסחר היותר גדול, ולכן אחלה פניך ידידי, להציע לפני אדונך לספחני אל הכהונה הזאת, ולתת המשרה עלי שכמי, בתקותי להפיק רצון ממני באופן מאד נעלה, והאמת אגיד לך ולא אכחד כי לא אדקדק עמו ע"ד שכרי, כי הודות לאל אינני חסר מאומה, וביד הורי למלאות לי החסרון כיד ד' הטובה עליהם, וחפצי להיות בבית מסחר הנודע לשם ולתהלה, ולהצטין בחכמה הזאת עד להפליא, ולך ידידי תהיה צדקה, וחסדך לא אשכח לנצח.

ידידך הסמוך בטוב לבך, והנכון לגמול עמך חסד לעת מצא…

 

קב. ידידי הנכבד!    🔗

בתשובה על מכתבך, הנני להודיעך בזה כי פקודתך שמרה רוחי ודברתי עם אדוני אודותיך, ולספחך אל בית מסחרו ולתת המשרה הזאת על שכמך, בהראותי לו את מכתבך, ואנכי דברתי עליך טובות, ורוממתיך תחת לשוני, ואדוני צוה עלי לכתוב לך כי נכון הוא למלאות חפצך ולקחתך אל ביתו אחר כבוד, רק בתנאי קודם למעשה כי תאכל לחם על שלחנך, באשר כי בראשית ימי הקיץ נסעה רעיתו למעיני הישועה, במצןת הרופאים עליה, ואין מי כעת להכין אוכל לעוזרי ומשרתי הבית, ולפקח על עניני הבית! וכן יתנהג כעת עם כל משרתיו עושי רצונו, כי הוסיף על שכרם למען יאכל כל אחד לבדו, שכרך קצב… רו"כ לחדש, ולכן אם תעתר לשני התנאים האלה תוכל לבוא בטח, ואנכי מבטיחך נאמנה כי תפיק רצון מאדוני, כי בלב טוב ברך ד' אותו, ומתנהג עם כל משרתיו בחסד וברחמים, מקבל פני כלם בסבר פנים יפות, ודעת כלנו נוחה ממנו על צד היותר טוב.

ידידך המצפה להתראות פנים עמך פה בקרוב…

 

קג⁴    🔗

 

קד. לידידי הסוחר בנפשות אדם!    🔗

באשר כי אבי היקר איננו כעת בביתו, כי נסע לעיר… לרגלי עסק אחד, ומי יודע מתי ישוב מדרכו, לזאת מצאתי נכון לפני לענותו על מכתבו, כי מלבד שאני ממלא כעת מקום אבי אשר מסר את עסקיו על ידי. אני נוגע בדבר הזה ביתר שאת, ויודע דעת אבי בזה על נכון, כי כבר קדמו אחר להציע הענין הזה לפניו, ונענע לו בראשו, וידע כבודו כי הדבר הזה מוצא חן בעיני אבי מאד, ובשר הדבר לפניו, ונכון אני לנסוע לראות ולהראות, כי כן צוה עלי אבי טרם נסיעתו, ורק כי רבו עסקי הבית בזה השבוע לא אוכל לנסוע מביתי, וברצות ד' דרכי אבא שם אחר שבת הבע"ל, ובאין יותר הנני ידידו המוקירו והמכבדו כערכו…

 

קה. מורי ומלמדי להועיל!    🔗

למן היום אשר נפתח לבי להבין דרכו ומטרתו בדרכי החיים, מני אז אני שוגה באהבתו, מני אז החלותי להתחקות אחרי מחשבות חכמתו, ואתאמץ ללכת בדרך אשר התוה ליף ובאשרו אחזה רגלי, אך אהה מורי, רבות שבעה לה נפשי, רבות צררוני שונאי ההשכלה ומורדי אור, הקנאים הבוערים ילחמוני וירדפוני חמם, לפני ימים אחדים באו לחדרי שני אנשים המתימרים לצדיקים וחסידים, וימצאו על שלחמי את הספר… להחכם…. ואתה ידעת טבע אחב"י אשר מדי ראותם בבית איש זר ספר מונח ונתעורר בהם התשוקה לפתוח אותו ולהביט, ובראותם כי מנוקד הוא בנקודים וקוים בסמני השאלה והקריאה, ויאמרו כי הוא ספר שכתבו אפיקורוס, ויוציאו עלי דבה, וישימו את שמי לשמצה, ואין בית אשר לא נדבר בי לרעה. אחרי כל אלה שמח אני בחלקי, אני מקולם לא אחת ימשאונם לא אענה, יקללו המה, ידברו עתק, ואני בשם ההשכלה אדגול, וד' לי לא אירא מה יעשה לי אדם!

ידידו

 

קו. שלום וכל טוב לידידי כנפשי!    🔗

לא אדע בנפשו שלו, והשקט לא אוכל על אשר לא קימת מוצא שפתיך לבוא אלי, לבקרני ולשמחני בחברתך בשבתי בדד וגלמוד, אתמול הייתי ער עד השעה הראשונה אחר חצות הלילה וחכיתי עליך, ואין קול ואין קשב לא אוכל לדעת הסבה אשרמנעתך מלקיים הבטחתך אשר הבטחני, והנני במבוכה, ועתה ידידי אם מצאתי חן בעיניך, הודיעני פתרון החדה הזאת ואדע, והוציאני ממבוכתי ומהאי־מנוחה אשר תקנן בחדרי לבבי, וכבדני נא לבוא אלי היום, כי נעימה עלי מאד חברתך ומה גם בעת הזאת אשר אשב שומם בחדרי, ובגפי אנכי.

ידידך אשר כבר כלו עיניו מיחל לך…

 

קז. ידידי!    🔗

מה עשיתי לך רעה אשר על ידה אבדתי רֵע יקר כמוך? כי בטח לא תוסיף עוד אהבתי בדברך עלי סרה בחברת אנשים רבים, צר לי מאד! ואין לאל ידי לתאר לפניך עצבון נפשי באומר ודברים, נפשי יודעת מאד כי יש בי חסרונות אחרי שנדבר בי לרעה, אך בנוגע אליך, חשבתיך יותר להיות מליץ יושר בעדי, ולכסות על פשעי באהבתך, מלהיות שטן עומד על ימיני לשטני, ומבשרי אחזה זאת, כי אתה, אם כי לא אבחר כי עולה אתה במעלות עלי, אך לא נקי גם אתה מחסרונות, כי אדם אתה ולא אל, וכ"ז לוא הרהיב מי בנפשו עוז לדבר סרה עליך בחברתי, אז מלאת פניו קלון, ובכל כחי התאמצתי להוציא משפטך לאור, ולא כן עשית אתה, אתה… אך למה ארבה דברים ללא יועילו? לבך יגיד לך בעצמך עד כמה חטאת נגדי, זכור נא והכר ידידי שגגתך ושנה רוח נגדי, או למצער הודיעני על מה תריבני? למה הסבות את לבך ממני אחרונית? ומה עלי לעשות לקנות שנית את לבבך לאהבה אותי? ואנכי הנני תמיד לסלוח לך…

 

קח. ידידי המשכיל היקר!    🔗

מדעתי אותך ידידי לאיש משכיל יודע לשונות העמים, לכן הנני להציע לפניך דבר אשר אקוה כי יעלה לרצון לפניך, בטח שמעת ידידי כי הנני פה זה כבר, אך עד היום היה דעתי לחזור לעיר מולדתי, ועתה גמרתי בנפשי אומר להשתקע פה, ואת המקום הזה אויתי למושג לי, כי נודעתי פה לרבים מנכבדי העיר, אשר הכירו לדעת מעלות רוחי וידיעתי הגדולה בשפת עבר, ויתנו בניהם על ידי, ללמדם תורת ד' חכמה ומוסר, והודות לאל כי אמצא חית ידי בכבוד, ותה ידידי ידעת כי השח אותי אלה ידיעת לשונות הארץ, ואין גם אחר בזה אשר ימלא את החסרון הזה, ונכבדי העיר יחושו החסרון גם המה, לכן איעצך ידידי, כי תכין לדרך פעמיך ותבא הנה, ושכרך נכון לפניך, ובי בעזרך, אך תמהר ותחיש מעשיך פן יקדמך אחר, ואנכי מבטיחך נאמנה כי לא תמצא מקום להתחרט, בבאך הנה תביא אתך גם את ספריך היקרים, כי חסר ספרים אנחנו פה, ולך תהיה צדקה, כי תזכה את הרבים.

ידידך הדורשׁ אשׁרך…

 

קט. לידידי היקר והנכבד שלום עד העולם!    🔗

זה ימים רבים עברו ואנכי לא באתי אליך במכתב ידי, ובטח התפלא ותשתומם על אשר נסתם ממני כל חזון, ובלבבך תאמר: מה זה לידידי כי ילבש גאון לבלתי השיבני שלום אף במכתב? כזאת וכזאת תחשוב על משכבך בלילות? ותחפיא עלי דברים אשר לא כן, ובאמת הצדק אתך לחשוב עלי תועה, אך חי נפשי ידידי כי לא מעצלות ורפיון ידים ולא מחסרון אהבה מנעתי מכתוב אליך, כי כבד אכבד אותך מאד, נכבדות אדבר בך ולשמך ולזכרך תאות נפשי, אך טרדות רבות אפפוני בימים האלה עד למרבה, ולא בי האשם, ואתך ידידי הסליחה. האמת אגיד לך ידידי ולא אכחד כי גם עתה לא הרשה לי העת לכתוב אליך ולבקש סליחתך, אך זה הוא הדבר אשר העירני לזה: אתמול לעת ערב בא אלי איש זר. ויבקש ממני מקום ללון, חיש קל נעתרתי לבקשתו ונתתי לו מקום באוהל ביתי, כי ידעתני ידידי לאיש מכניס אורח, בבקר השכם עמד האורח וילך לדרכו, בשעה העשירית כאשר הלכה האמה לטאטא את הבית ותרא לגודל תמהונה כי שתי מנורות כסף חסרות מן הבית, ותגדל המבוכה, ועל לבבי עלה הרעיון כי ידי האורח היו במעל הזה, הוא ולא אחר, עד מהרה שלחתי אנשים לבקשו ולהוציא בלעו מפיו, אך לשוא היה כל עמלם, הוא לא נמצא, וכמו צלל כעופרת במים אדירים, ועתה ידידי עשה זאת למעני ופקח עיניך על האורחים הבאים בצל קורתך אולי תכיר את הנבל הזה, אשר שלם לי רעה אחת טובה, ואלה סמניו…

ידידך…

 

קי. ידידי!    🔗

לדאבון נפשי ראיתי ונוכחתי לדעת ממכתבך כי יריא אתה מאד וגאון לבשת, וכי למשא עליך מכתבי הרבים אשר הרצותי אליך, ועתה אבין גם הסבה אשר לא עניתני עד היום רק על אחד מאלף, כי לא לכבוד הוא לך לבוא עמי בכתובים כי עשרת מצאת און לך וקרנך הורם בכבוד, ומה לך ולרעך העני? ולכן אני בא אליך אדון יקר! להשקיט את לבבך, ולהודיעך כי מהיום והלאה לא אפריעך עוד ממנוחתך, ומכתבך האחרון יהיה ספר כרתות ביני ובינך וקץ יבא להברית אשר כרתנו יחד, וחלילה לי להיות למשא על איש אשר יקוץ באהבתי, האמנם כי צר לי מאד כי אהבתך כבר שגשגה בקרב לבי עד אשר לא בנקל אשרשנה, אך מה אעשה? נאלץ אני לזה!…

 

קיא. ידידי!    🔗

תשאלני מדוע לא עניתך על מכתבך משבוע העבר, אך הגידה לי ידידי מה יכלתי לענות על דברי עתק כאלה? חן דבריך ירבו תדרי בשני, פלחו כליותי ולבי, חם לבי בקרבי לקרוא דבריך המרים כלענה, ולוא חפצתי להשיבך עליו, הלא אז נאלצתי לריב עמך ולהשיב אל היקר את חרפתך אשר חרפתני, ומבלי תפוגה התפרץ ריב ביני ובינך, ואמרתי עת לחשות היא! ואנכי החשיתי ושמתי ידי למו־פי עד אשר עבר זעמי וחמתי שככה, ועתה מה לך כי נזעקת וכי תתפלא עלי עוד?

ידידך…

 

קיב. ידידי המשכיל הנכבד שלום!    🔗

החייתני ידידי נעים בספרך היקר אשר שלחת לי למזכרת אהבה, האח, ראתה עיני בו גדולות ונצורות, נפתחו לפני השמים ואראה מראות אלהים! בו מצאתי חכמה, טוב טעם, ולשון למודים, קראתי אמריך הנעימים ויהיו בפי כדבש למתוק, קראתיו פעמים ושלש ולא תשבע עיני מראות, ומבלי שפת חנף אגיד לך כי שם עולם קנית לך בספרך זה, שם כאחד הסופרים הגדולים אשר בספרותנו העבריה, כי נטעת נטעי נעמנם בכרם שפתנו הקדושה ולו כמוך ירבו בישראל!

אחרי הדברים והאמת האלה, הלא בטח תשתומם לשמוע מפי כי עמלך לא יעשה לך פרי, ולריק יהיה יגיעך, אך הצדק אתי גם בזאת, כי רוב הקוראים המה אנשים פשוטים, צעירים ומתחילים, ועוד מעט מספר המבינים דבר לאשורו כאשר אמרו: “ראיתי בני עליה והם מועטים”, והקוראים הפשוטים אין דעתם נוחה ממליצה ושיר, רק מספור שעשועים וחזיוני אהבה, להביא שנה על עינם ותנומה על עפעפם, ולכן אפחד לנפשי פן יהיה דבריך נואש ותוחלתך נכזבה, אולם ידידי חזק ורמץ, די לך ד' אם יחידי בגולה יבינו ערך ספרך, וידעו להכיר ולהוקיר שמך כמוני ידידך…

תם