רקע
ישעיהו אברך
חג הנח"ל

חג הנח"ל – נוער חלוצי לוחם – הוא חג למקוריות המחשבה הביטחונית של ישראל, אבל הוא קודם כל חג של המקורות שמהם מחשבה זו יונקת.

זהו חג של כוח־ההמצאה החלוצי שאיננו מעתיק דפוסים ומסגרות, אלא יוצק תבניות משלו ותכנים משלו ומעלה אף מסגרת צבאית למדרגת ערך חברתי דינמי – חוט בחוטי הרקמה החברתית של העם.

במסלול עלוּם סובבים חיי־הביטחון של כל עם, ומסלול עלוּם שבעתיים גזרה עלינו המציאות הביטחונית שלנו. אך כל אשנב שנפתח מזמן לזמן אל יום־יומו של צבא־ההגנה־לישראל כמו קורע חלון אל חיים רוחשים של מחשבה ומאמצים ומעשים המעוררים השתאות – והוקרה. ולא רק על העוצמה שפותחה ועל הזרוע שנאדרה כמו בפלא־החלום, אלא על הרוח שנארגה בכל המעשים האלה, רוח ששום בית־נשק בעולם אינו מסוגל לחשל אותה – זולת בית־הנשק החלוצי שצמח ועלה מתוך שדות ישראל בשני הדורות האחרונים.

נח"ל – מחשבת־יצירתו ושקידת־פיתוחו – הוא ממיטב ביטוּיה של רוח זו, היצוקה בצא־ההגנה־לישראל כולו. כי מעטים הדברים בחיינו המבטאים בתמצית כזו את יעדי העם וכיסופיו כמו חיל־השלום הזה של אלפי צעירות וצעירים, בגרעינים ובהיאחזויות, הנושאים מוקדי־גבול על שכמם והמביטים יום־יום אל פני־השלום ואל פני־המלחמה בענווה של עובדי־אדמתם ובעוז של בוטחים־בצדקם – צבא־אלמגור של שלום העם וביטחונו.

אך אולי מעטים יותר הדברים הטופחים כל־כך על פני הקיטרוג הכולל על נוער ישראל כמו עצם קיומו של אותו גוף חלוצי מתנדב של מיטב הנוער – נחל איתן לאמונה בעם הזה ובעתידו.

לא קל היה למופקדים על מערכת הביטחון לשמר צביונו המיוחד של חיל זה, שמשולבות בו במידה הדוקה כזאת בעיות צבאיות־ארגוניות של חטיבה ביטחונית מובהקת ובעיות חברתיות של חטיבה התיישבותית, שגרעין הנח"ל הוא לה ראשית ההתרקמות כיישוב קבע. המאמץ לקיים שילוב זה והצלחתו הוא ביטוּי לראייה כוללת של צוֹרכי העם, כאשר מערכות הביטחון ומערכות ההתיישבות משלימות זו את זו ומשרתות יחד לא רק את חיזוק קיומנו כאומה, אלא גם את העיצוב המיוחד של דמותה.

חטיבות הנוער החלוצי הלוחם הן מן האתגרים הנעלים לנוער בימינו. חיזוקו של החיל הזה בשכבות נוספות של נוער מכל העליות ומכל הגיוסים יעמידו אותו לפני מתח חינוכי והדרכתי מחודש. אך דמותו ורוחו, שנשתמרו עד היום כנתינתם לפני חמש־עשרה שנה, הם ערובה ודאית לעמידתו של החיל גם במבחן התמורות שלפניו.

חג הנח"ל, כאחד מביטוייו המובהקים של צבא־עם חלוצי, יש בו כדי למלא גאווה וסיפוק לב כל אזרח בישראל, מדן ועד אילת, מירושלים ועד שדה־בוקר.


2 אוקטובר 1963


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51426 יצירות מאת 2812 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21715 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!