רקע
אשר ברש
המומר

(בדיחה ערבית ארצישראלית)

פּלוֹני וּבוּטרוּס (פּטרוּס) שמוֹ, אדם קל בּדעתוֹ ומקל בּדת, כּרבּים בּדוֹר הזה, אמר יוֹם אחד לנפשוֹ: “קצתי בחיי מפּני ריבּוּי הצוֹמוֹת, אבקש לי דת של עדה, שאינה מרבּה לישב בתענית. הרוֹמים (האוֹרתוֹדוֹכּסים) צמים בכל רביעי ושישי בשבּת, מלבד הצוֹם הגדוֹל וצוֹם חג המולד; והלאטינים למיניהם צמים יוֹתר מהם. אלך ואקבּל יראתם של ארמינים, אפשר הללוּ אינם צמים הרבּה. הם אינם מרוּבּים וצוֹמוֹתיהם אינם מרוּבּים”.

הלך אל כּנסיית הארמינים, נכנס אל המוּטראן (ראש הכּמרים) ואמר לוֹ בהכנעה:

– מרי אבי, רצוֹני לקבּל דתכם ונזירוּתכם ולהתפּלל עמכם. כּך הראוּני מן השמים.

הסבּיר לוֹ המוּטראן פּניו וניענע לוֹ בראשוֹ בחיבּה וּבמתיקוּת. אוֹתוֹ רגע נשמע צילצוּל הפּעמוֹנים בּכנסיה הסמוּכה. נכנסוּ להתפּלל. היה בּוּטרוּס מתפּלל בּחשק גדוֹל, כּאדם שאוֹכל מאכל־תאוה פעם ראשוֹנה בחייו. כּשכּילוּ תפילתם טבלוּהוּ הכּמרים בּמי־קוֹדש, פּיזמוּ כמה פזמוֹנוֹת, הלבּישוּהוּ בגדי נזיר וקראוּ לוֹ שם חדש: חנא במקוֹם בּוּטרוּס.

יוֹם הוֹלך ויוֹם בּא, וכבר חג המוֹלד עוֹמד בּשערנוּ. כּל העוֹלם צם וּמתענה, וגם הארמינים בּכלל, וחנא, הוּא בּוּטרוּס, בּתוֹך הארמינים.

ארך לוֹ הצוֹם ולא יכוֹל לכבּוֹש את חמדת הלב. כּמה מראוֹת וכמה ריחוֹת – ואתה ככפוּת בּרצוּעה! אם לא יעשׂה מעשׂה – יצא מדעתוֹ. יצא לשוּק וקנה בשתיים־שלוֹש פּרוּטוֹת מחרוֹזת של דגי־רקק. גירד קשׂקשׂיהם ועקר קרביהם, נתנם שלוֹש פּעמים בּמים חיים, כּאילוּ הוּא טוֹבלם בּמי־קוֹדש, בּזק עליהם מלח וישב לצלוֹתם על גבּי הגחלים.

היוּ הדגים נצלים וּמפעפּעים על האש ונוֹתנים את ריח ניחוֹחם. הגיע הריח עד קוּבּוֹתיהם של הנזירים הרעבים. אמרוּ זה לזה:

– בּוֹאוּ ונראה מי זה הרעבתן, שצוֹלה דגים בּצוֹם המוֹלד.

בּאוּ וראוּ – אוֹי לעינים! – את אחיהם חנא יוֹשב לפני האח, צוֹלה ונוֹתן אל פּיו.

אמרוּ לוֹ:

– חנא אחינוּ, מה זה? כּל העוֹלם יוֹשב בּתענית ואתה מטעים לעצמך דגים צלוּיים?

אמר להם:

– לא דגים הם, אלא פּוֹלים.

אמרוּ לוֹ:

– כּיצד פּוֹלים? עינינוּ הרוֹאוֹת שדגים הם. חסר־דיעה אתה?

השיב:

– לא. שפוּי אני בדעתי לגמרי. פּוֹלים אני צוֹלה ואוֹכל.

חזרוּ ואמרוּ בכעס:

– כּיצד פּוֹלים? מה, שוֹטים אנוּ בעיניך?

אמר להם, והוּא הוֹפך את הדג שלא ייחרך:

– דגים היוּ וטבלתים שלוֹש פּעמים בּשם האב והבּן ורוּח הקוֹדש ונעשׂוּ פוֹלים.

אמרוּ:

– לך, משטה אתה בנוּ. דבר זה לא היה מעוֹלם ולא יהיה לעוֹלם. הפך עליהם פּנים אדוּמים מחוֹם הגחלים וּמכּעס הלב ואמר:

– סבוּרים אתם: רק בּידכם לטבוֹל את בּוּטרוּס בּמים כּדי שייעשׂה חנא, ולא בידי היא לטבוֹל את הדגים שייעשׂו פּוֹלים? דיי. אין אני רוֹצה עוֹד בּדת עקוּמה זוֹ!

פּסק להיוֹת ארמיני והלך לבקש לוֹ עדה אחרת טוֹבה הימנה.

אפשר שמצא ואפשר שלא מצא.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51411 יצירות מאת 2810 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21702 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!