שְׁתֵּי נְעָרוֹת יָרְדוּ אֶל הַיְאֹר בַּיָּמִים שֶׁבֵּין פּוּרִים לְפֶסַח. הָאַחַת יָרְדָה לְטַהֵר אֶת כְּלֵי הַמִּטְבָּח מִן הֶחָמֵץ שֶׁעֲלֵיהֶם; וְהַשֵּׁנִית – לְטַבֵּל כֵּלִים חֲדָשִׁים, שֶׁקָּנְתָה אִמָּהּ לְחַג הַפֶּסַח. שֵׁם הָרִאשׁוֹנָה בַּכֹּל; וְשֵׁם הַשְּׁנִיָּה עָדָה.
וְעַל שְׂפַת הַיְאֹר הָיָה נָטוּעַ עֵץ זָקֵן מְאֹד; וּכְבָר נֶחְשְׂפָה קְלִפַּת הָעֵץ עַל יְדֵי הָעִזִּים וְהַתְּיָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ יוֹם יוֹם וְכוֹסְסוּהָ; וּכְבָר עֹרוּ שָׁרָשָׁיו עַל יְדֵי הַחֲזִירִים, אֲשֶׁר בָּאוּ יוֹם יוֹם וַיְכַרְסְמוּ תַּחְתֵּיהֶם; וּכְבָר נָבַב גִּזְעוֹ מֵרֹב יָמִים – אֲבָל הָעֵץ הַזָּקֵן חִדֵּשׁ אֶת נְעוּרָיו בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְנָתַן עֲנָפִים יְרֻקִּים מִלְמַעְלָה כְּעֵץ צָעִיר. וְקִנְּנוּ אוֹרְחֵי הָאָבִיב, צִפֳרֵי זִמְרָה, בֵּין עֳפָאָיו מִלְמַעְלָה; וּשְׁרָצִים וּרְמָשִׂים – בְּתוֹכוֹ מִלְּמַטָּה.
יָשְׁבָה לָהּ עָדָה מֵעֵבֶר לָעֵץ – מִלְמַעְלָה, לְבַל יִטְמְאוּ כֵּלֶיהָ הַחֲדָשִׁים בֶּחָמֵץ, אֲשֶׁר יִשָּׂא הַנָּהָר מִכְּלֵי בַּכֹּל חֲבֶרְתָּהּ; וְכַאֲשֶׁר כִּלְּתָה לְטַבֵּל אֶת כֵּלֶיהָ, חִכְּתָה לַחֲבֶרְתָּהּ לָשׁוּב עִמָּהּ הַבַּיְתָה; וּבֵין כָּךְ שָׁכְבָה לָהּ תַּחַת הָעֵץ, וַתַּבֵּט עַל סְבִיבָהּ. הִבִּיטָה אֶל עַנְפֵי הַצַּמֶּרֶת וְחָפְצָה לְשַׁעֵר, כַּמָּה שָׁנִים עוֹד תַּעֲבֹרְנָה, עַד אֲשֶׁר יַעֲלוּ וְיִגְבְּהוּ מִכָּל בִּנְיְנֵי הָעִיר. אָז הִבִּיטָה אֶל גַּלֵּי הַנָּהָר הָרוֹדְפִים בְּכַוָּנָה אִישׁ אַחַר רֵעֵהוּ וְחָפְצָה לָדַעַת: מֵאֵימָתַי הִתְחִילוּ הַגַּלִּים לִשְׁטֹף בַּנָּהָר וְעַד מָתַי יִשְׁטֹפוּ? וַחֲפֵצָה הִיא לָדַעַת אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָה וְהָיָה בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר יִקְרֶה אַחַר הַרְבֵּה שָׁנִים; אֶת הַנְּעָרוֹת אֲשֶׁר תַּעֲמֹדְנָה אַחֲרֵי הַרְבֵּה שָׁנִים עַל שְׂפַת נָהָר זֶה, עַל מְקוֹמָהּ זֶה, וּתְטַבֵּלְנָה כֵּלִים לְחַג הַפֶּסַח; אֶת הַנְּעָרִים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אָז וְיַשְׁלִיכוּ אֲבָנִים קְטַנּוֹת עַל חֶלְקַת פְּנֵי הַנָּהָר – אֶת הַכֹּל חֲפֵצָה הִיא לָדַעַת.
וּבַכֹּל גֵּרְדָה וְגֵרְדָה אֶת הֶחָמֵץ מִתּוֹךְ הַקְּדֵרוֹת, וּבֵין כָּךְ הִסְתַּכְּלָה בַּגַּלִּים הַשּׁוֹבְבִים, הַהוֹמִים וְיוֹרְדִים, יוֹרְדִים וְהוֹמִים. חֲפֵצָה הִיא לָדַעַת: מֵאַיִן יְפַכֶּה הַנָּהָר? אָנָה יָבוֹאוּ הַגַּלִּים? כַּמָּה נְעָרוֹת עוֹמְדוֹת הַיּוֹם עַל שְׂפָתוֹ וּמְטַהֲרוֹת כְּלֵי חָמֵץ? כַּמָּה עֲיָרוֹת, כְּפָרִים, אָדָם וּבְהֵמָה שׁוֹתִים מִמֵּימָיו? וּמָה עוֹשִׂים עַכְשָׁו כָּל בְּנֵי הָאָדָם? מָה הֵם עוֹשִׂים תָּמִיד?
הוֹמִים הַגַּלִּים הַקַּלִּים, מִשְׁתּוֹבְבִים בָּם קַוֵּי שֶׁמֶשׁ הָאָבִיב, וּשְׁתֵּי צִפֳּרִים בֵּין הָעֳפָאִים מְצַפְצְפוֹת וּמִתְלַחֲשׁוֹת בַּאֲהָבִים:
– “מָשְׁשְׁשׁ־נָרְרְר! מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה.”
– “שַׁק־שַׁק־שַׁק־שַׁקְקְק! יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פְּיהוּ”
– “לִבְּ לִבְּ לִבְּ! לִבַּבְתִּנִי אֲחוֹתִי כַלָּה!”
פָּנְתָה לָהּ עָדָה מִתּוֹךְ צְחוֹק לַחֲבֶרְתָּהּ וְאָמְרָה: “מִי אֲשֶׁר יַגִּיד לִי מַה שֶּׁיִּקְרֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים אֶהְיֶה לוֹ לְכַלָּה!”
– וּמִי שֶׁיְּסַפֵּר לִי, מַה יַּעֲשׂוּ כָּל אַנְשֵׁי תֵבֵל בְּרֶגַע אֶחָד וּמָה הֵם עוֹשִׂים תָּמִיד – אֶהְיֶה לוֹ לְכַלָּה! – כֵּן אָמְרָה בַּכֹּל.
הַצִפֳּרִים הִפְסִיקוּ צִפְצוּפָן. הַגַּלִּים חָזְרוּ פְּסִיעָה אַחַת לְאָחוֹר, רוּחַ קַל נָשַׁב בֵּין הָעֳפָאִים, וּשְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת הִרְגִּישׁוּ כִּי שְׁנֵי רוּחוֹת קַלִּים־קַלִּים סוֹבְבִים וּמְגַפְּפִים אוֹתָן וְלוֹחֲשִׁים דְּבַר־מָה בְּאָזְנֵיהֶן.
– הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בִּנְעִימוֹת הֶעָתִיד כְּדָת משֶׁה ויִשְׂרָאֵל!… – כָּךְ שָׁמְעָה עָדָה.
– הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶת לִי בִּמְרוֹרוֹת הַהֹוֶה כְּדָת משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל! – כָּךְ שָׁמְעָה בַּכֹּל.
הִתְחִילוּ הַגַּלִּים יוֹרְדִים וְהוֹמִים, קוֹלְעִים כְּתָרִים מִנִּיצוֹצֵי הַשֶּׁמֶשׁ; וְהַצִּפֳּרִים הִתְחִילוּ מְצַפְצְפוֹת שִׁירֵי־אַהֲבָה חֲדָשִים. הִתְחַלְחֲלוּ הַנְּעָרוֹת, וַתַּבֵּטְנָה אִשָּׁה אֶל רְעוּתָהּ; וְאַחֲרֵי כֵן קָמוּ וְשָׁבוּ אִשָּׁה אֶל בֵּית הוֹרֶיהָ.
וַיְהִי בַּלַּיְלָה וַתַּחֲלֹם עָדָה חֲלוֹמוֹת נִפְלָאִים וְנִשְׂגָּבִים, אֲשֶׁר לֹא רָאֲתָה עוֹד עֵין אָדָם מֵעוֹלָם. רָאֲתָה עָדָה אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּנוּיָה בַּהֲדָרָהּ; וְחוֹמָה שֶׁל אֹדֶם עִם שַׁעֲרֵי כַּדְכֹּד סְבִיבָהּ. רָאֲתָה אַרְמֹנוֹת נִפְלָאִים עוֹמְדִים בְּתוֹךְ גַּנִּים וּפַרְדֵּסִים, הַמְּלֵאִים תְּמָרִים עֲנָקִים, אַרְזֵי־אֵל וְזֵיתֵי־שֵׂיבָה וּבֵינֵיהֶם פִּרְחֵי חֵן, שׁוֹשַׁנֵּי רֵיחַ וּגְבִיעֵי קֶסֶם. שָׁמְעָה רִנְנַת צִפֳּרֳים, שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לְעוֹלָם. שָׁמְעָה מַנְגִּינָה, שֶׁקּוֹל כָּל הַחַי עִם הֶמְיַת גַּלִּים, זַעֲזוּעֵי שׁוֹשַׁנִּים וְלַחֲשֵׁי הָרוּחוֹת הִתְעָרְבוּ וְהִצְטָרְפוּ בָּהּ לְמַנְגִּינָה נִפְלָאָה אֶחָת. רָאֲתָה אִילָנֵי סְרָק שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם מוֹצִיאִים רִמּוֹנִים וּתְמָרִים. רָאֲתָה עֲדָרִים־עֲדָרִים בַּכַּרְמֶל וּבְגִלְעָד, וַאֲרָיוֹת וּזְאֵבִים עוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר, לְבַל יְאֻנֶּה לָהֶם כָּל רַע. רָאֲתָה בְּנֵי אָדָם זְקֵנִים וּפְנֵי צְעִירִים לָהֶם; צְעִירִים – וְחָכְמַת זְקֵנִים בָּהֶם. עוֹד הַרְבֵּה־הַרְבֵּה דְבָרִים רָאֲתָה, אֲשֶׁר לֹא נִתְּנָה רְשׁוּת לַפֶּה לְהַגִּיד. הִיא רָאֲתָה יוֹם אֶחָד מִימֵי הֶעָתִיד. וְגַם אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בַּהֲדָרוֹ רָאֲתָה.
הַבֹּקֶר אוֹר וְהִיא יְשֵׁנָה וְחוֹלֶמֶת וְרוֹאָה וּמִתְעַנֶּגֶת. רָאֲתָה אִמָּא כִּי מְאַחֶרֶת עָדָה לָקוּם, וְהֵעִירָה אוֹתָהּ מִשְּׁנָתָהּ; אַךְ עָדָה פָּקְחָה רֶגַע אֶת עֵינֶיהָ וַתִּקְרָא: “הָהּ אִמִּי! לָמָּה זֶה עוֹרַרְתִּנִי וַתִּגְזְלִי מִמֶּנִּי אֶת אָשְׁרִי? הַנִּיחִי לִי וְאָשׁוּבָה לִירוּשָׁלַיִם!” וַתִּסְגֹּר אֶת עֵינֶיהָ וַתִּישַׁן. וַיְעוֹרְרוּהָ שֵׁנִית. וַתִּפְקַח עֵינֶיהָ וַתִּסְגְּרֵן וַתִּישַׁן שֵׁנִית. אָז הִתְחַלְחֲלָה הָאֵם וַתֶּאֱסֹף עָלֶיה אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת וְכֻלָּם הִתְחִילוּ מְעוֹרְרִים אֶת הַיְשֵׁנָה: זֶה נִעֲנַע בִּכְתֵפָהּ, זֶה מָרַט בִּשְׂעָרָהּ, זֶה צָבַט לְחָיֶיהָ, זֶה לָחַץ בִּצְדָעֶיהָ – לַשָּׁוְא! עָדָה מִתְעוֹרֶרֶת רֶגַע, נֶאֱנַחַת וְנִרְדֶּמֶת שֵׁנִית.
כָּכָה יָשְׁנָה עָדָה אֶת כָּל יָמֶיהָ וְלֵילוֹתֶיהָ. בְּעָמָל רַב הֵעִירוּ אוֹתָהּ רֶגַע לְעֵת הָאֹכֶל; וַתֹּאכַל עַל כָּרְחָהּ וַתִּפֹּל עַל הַכַּר אֲשֶׂר לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ וַתֵּרָדֵם.
וּבַכֹּל חָלְמָה בַּלַּיְלָה הַהוּא חֲלוֹמוֹת נוֹרָאִים מְאֹד. יֵשׁ אֲשֶׁר נִדְמָה לָהּ, כִּי כָל הָעוֹלָם הוּא בֵּית־חוֹלִים אֶחָד גָּדוֹל וְכָל אַנְשֵׁי תֵבֵל מְלֵאִים נְגָעִים, צָרַעַת, מַכְאוֹבִים, מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ; וְאוּלָם אֵין הַחוֹלִים הָאֵלֶּה מַרְגִּישִׁים בִּכְאֵבָם; רַק הִיא מַרְגִּישָׁה בִּכְאֵב כֻּלָּם. כָּל נֶגַע וָנֶגַע מַכְאִיב אֶת בְּשָׂרָהּ מְאֹד מְאֹד. מִתְעוֹרֶרֶת הִיא כְּפַעַם בְּפַעַם מִשְּׁנָתָהּ, בְּקוֹל צְעָקָה: “הוֹ, אִמָּא! מֶה עָצְמוּ מַכְאוֹבַי! מָה רַבּוּ פְּצָעַי וּנְגָעַי!”
וְהֵתֵלָּה אִמָּא בַּחֲלוֹמוֹתֶיהָ וְדִבְּרָה עַל לִבָּהּ: “אֲדֹנָי עִמָּךְ, בִּתִּי! אֵיפֹה פְּצָעִים וּנְגָעִים? אֵיפֹה מַכְאוֹבִים? רְאִי, בְּשָׂרֵךְ נָקִי וְצַח כַּשֶּׁלֶג לְטֹהַר! הִתְעוֹרְרִי! הַבִּיטִי!”
אַךְ לַשָּׁוא הָיוּ כָּל תַּנְחוּמוֹתֶיהָ: אָמְנָם רָאֹה רָאֲתָה בְּעֵינֶיהָ שֶׁאֵין כָּל נֶגַע וּפֶצַע עַל בְּשָׂרָהּ; אֲבָל חָשָׁה הִיא מַכְאוֹבִים קָשִׁים וְנוֹרָאִים מְאֹד: “וּלְוַאי שֶׁהָיִיתִי מְלֵאָה נְגָעִים – בָּכְתָה הַנַּעֲרָה עַל צַוְּארֵי אִמָּהּ, – וּבִלְבַד שֶׁלֹּא אָחוּשׁ בִּכְאֵבָם הַקָּשֶׁה!”
וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִתְנַפֵּל רוֹצֵחַ בַּלַּיְלָה בַּיַּעַר עַל עוֹבְרֵי דְרָכִים, וְהֵנִיף עֲלֵיהֶם אֶת קַרְדֻּמּוֹ – וְהִתְעוֹרְרָה אָז בַּכֹּל בִּצְעָקָה נוֹרָאָה:
“הוֹ אִמָּא! הָרוֹצֵחַ מְמִיתֵנִי בְּקַרְדֻּמּוֹ”.
– אַיֵּה רוֹצֵחַ? אַיֵּה קַרְדֹּם? – חָרְדָה הָאֵם אֶל מִטַּת בִּתָּהּ לְנַחֲמָהּ. – הַבִּיטִי וּרְאִי: הַשְּׁעָרִים נְעוּלִים; הַדְּלָתַיִם סְגוּרוֹת; כָּתְלֵי בֵּיתֵנוּ עָבִים!
וְיָדוֹעַ יָדְעָה הַנַּעֲרָה כִּי אָמְנָם שַׁעֲרֵי בַּרְזֶל לַחֲצֵרָם; דְּלָתוֹת חֲזָקוֹת לְבֵיתָם וְעַל הַחַלּוֹנוֹת סוֹרֵג בַּרְזֶל; אֲבָל הֵן רָאֹה רָאֲתָה בְּעֵינֶיהָ אֶת הָרוֹצֵחַ וְקַרְדֻּמּוֹ, וְגַם חָשָׁה מַכָּה נוֹרָאָה עַל רֹאשָׁהּ.
כִּי נִפְתַּחַ לַלֵנַּעֲרָה חוּשׁ חָדָשׁ לָחוּשׁ מֵרָחוֹק אֶת כָּל אֲשֶׁר יַרְגִּישׁ אִישׁ חַי עַל פְּנֵי רַחֲבֵי תֵבֵל – וְאִמָּהּ לֹא יָדְעָה. וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִתְעוֹרְרָה וְצָעֲקָה: “הוֹי, אִמָּא! רוֹצְחִים שָׂכְרוּ עָלֵינוּ! לְכַלּוֹתֵנוּ הֵם חֲפֵצִים!” וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִתְעוֹרְרָה וּבָכְתָה: הוֹ, שִׁכּוֹר אֲנִי, חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ אֲנִי! אָשַׁמְתִּי, בָּגַדְתִּי, גָּזַלְתִּי!" וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִתְעוֹרְרָה וְקָרְאָה עַל פֶּה כִּתְבֵי סֵתֶר, שֶׁלֹּא יְדָעָם אִישׁ. וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע הַדָּבָר בְּבֵית הַמַּלְכוּת, כִּי הִשְׁתַּגְּעָה הַנַּעֲרָה וַתְּגַלֶּה דְבָרִים שֶׁאֵין לְגַלּוֹתָם, וַיִּשְׁלְחוּ גְדוּד לְתָפְשָׂהּ וּלְהָרְגָהּ. וַתַּחְבִּיאֶנָּה אִמָּהּ, וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמָהּ.
כָּכָה עָבְרָה עַל שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת שָׁנָה מְלֵאָה. זוֹ יָשְׁנָה וְהִתְעַנְּגָה עַל חֲלוֹמוֹתֶיהָ, וְאֻמְלָלָה הָיְתָה רַק בָּרְגָעִים שֶׁהִתְעוֹרְרָה; וְזוֹ יָשְׁנָה וְחָשָׁה בְּצַעַר כָּל הָעוֹלָם, וּמְאֻשֶּׁרֶת הָיְתָה רַק בָּרְגָעִים שֶׁעוֹרְרַתָּה אִמָּהּ וְדִבְּרָה עַל לִבָּהּ.
עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ לֵיל הַ“סֵּדֶר”, לֵיל הַשִּׁמּוּרִים שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה. אֲבִי עָדָה וּבְנֵי בֵּיתוֹ יָשְׁבוּ מְסֻבִּים וְעָרְכוּ אֶת סֵדֶר הַהַגָּדָה; וְעָדָה יָשְׁבָה גַם הִיא בְּתוֹכָם. רֹאשָׁהּ כָּפוּף כְּנֶגֶד לִבָּהּ; עֵינֶיהָ סְגוּרוֹת; לְחָיֶיהָ מַאְדִּימוֹת וּמַחֲוִירוֹת חֲלִיפוֹת וּבַת־צְחוֹק קַלָּה מְרַחֶפֶת עַל פָּנֶיהָ – וַיְהִי דִמְיוֹנָהּ כְּשׁוֹשַׁנָּה עַל בַּדָּהּ, בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ. הִיא רָאֲתָה מַחֲזוֹת הֶעָתִיד וַעֲלִיצוּת נַפְשָׁהּ גָּדְלָה כָּל־כָּךְ, עַד כִּי פָּרְצָה הַחוּצָה בְּבַת־צְחוֹק עַל פָּנֶיהָ. כָּכָה יֵאוֹר בְּלֵיל חשֶׁךְ סָבִיב לְבִַית שֶׁמְּנוֹרוֹת רַבּוֹת דּוֹלְקוֹת בּוֹ בִּפְנִים. הִסְתַּכְּלוּ בָּהּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לִרְגָעִים וְנֶאֶנְחו. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְ“שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ”, וְהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה, נָפְלָה תַרְדֵּמָה עַל כָּל אַנְשֵׁי הַבַּית, וְרַק עָדָה הִתְעוֹרְרָה. אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא רָאֲתָה בַּבַּיִת. הוּא נִחֵם אוֹתָהּ, דִּבֶּר עַל לִבָּהּ, וְהוֹדִיעָהּ כִי כַּלַּת הֶעָתִיד הִיא, אֲבָל אֵין לוֹ רְשׁוּת לְגַלּוֹת לָהּ שֵׁם חֲתָנהּ; אַךְ יָעוֹץ יָעַץ אוֹתָהּ לָצֵאת בְּאִסְרוּ־חַג בַּבֹּקֶר אֶל שְׂפַת הַנָּהָר: “שָׁמָּה תִרְאִי רְסִיסִים, בְּקִיעֵי עֵץ, שִׁבְרֵי קְרָשִׁים – לְאֵלֶּה אַל תָּשִׂימִי לֵב; שִׁבְרֵי סְפִינוֹת וָאֳנִיּוֹת מִלְחָמָה הֵם שֶׁל עַמִּים נִלְחָמִים, שׁוֹפְכֵי דָמִים, מַטְבִּיעִים וְנִטְבָּעִים; אַךְ בֵּין אֵלֶּה תִרְאִי שֶׁבֶר־קֶרֶשׁ צָף נֶגֶד שֶׁטֶף הַגַּלִּים, וְהָלַכְתְּ אַחֲרָיו הָלוֹךְ וָלֶכֶת, הָלֹךְ וְעָלֹה עַד אֲשֶׁר תַּגִּיעִי אֶל מָקוֹם אֶחָד, שֶׁאֵין לִי רְשׁוּת לְגַלּוֹת לָךְ, וּמָצָאת שָׁם דְּבָרִים, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַגִּיד לָךְ מֵרֹאשׁ”.
וְגַם בַּכֹּל שָׁמְעָה בְּבֵית אָבִיהָ מִפִּי אֵלִיָהוּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וּבְיוֹם אִסְרוּ־חַג בַּבֹּקֶר עָמְדוּ כְּבָר שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וּכְבָר מָצְאוּ אֶת שֶׁבֶר הַקֶּרֶשׁ הַצָּף וְעוֹלֶה נֶגֶד זֶרֶם הַגַּלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרָיו. וַתֵּלַכְנָה וַתֵּלַכְנָה יָמִים וְלֵילוֹת, וְלֹא עָמְדוּ בְּדַרְכָּן, רַק כַּאֲשֶׁר נִסְחַף הַקֶּרֶשׁ בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת בָּעֵשֶׂב הַגָּדֵל עַל הַחוֹף וַיַּעֲמֹד; אָז נָחוּ גַם הַנְּעָרוֹת מֵעֲמָלָן, וַתֹּאכַלְנָה מִצֵּידָתָן אֲשֶׁר לָקְחוּ עִמָּן, וְכַאֲשֶׁר תַּמָּה הַצֵּידָה, שָׁבְרוּ רַעֲבוֹנָן מִפְּרִי הָעֵץ, אֲשֶׁר מָצְאוּ בַּיְּעָרוֹת שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר.
וַתֵּלַכְנָה וַתֵּלַכְנָה, וּכְכָל אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת, כֵּן קָשְׁתָה עֲלֵיהֶן הַהֲלִיכָה – וְהֵן הוֹלְכוֹת הָלוֹךְ וְעָלֹה הָהָרָה; כִּי הֲלֹא כֵן דֶּרֶךְ הַנְּחָלִים: יוֹרְדִים הֵם מִן הָהָר אֶל הָעֵמֶק; וּכְכָל אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת, כֵּן נִגְּפוּ רַגְלֵיהֶן בְּצוּרִים וְאַבְנֵי חַלָּמִישׁ; כִּי הֲלֹא זֶה מִשְׁפַּט כָּל הַנְּהָרוֹת: יוֹצְאִים מִבֵּין אֲבָנִים וְצוּרִים, וּבְסוֹפָם הֵם נוֹפְלִים בְּבִצָּה וָטִיט…
כָּכָה הָלְכוּ שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת, אִשָּׁה בְּצַד רְעוּתָהּ. אַחַת חוֹלֶמֶת־צוֹחֶקֶת, רוֹאָה מַחֲזוֹת הֶעָתִיד וְלִבָּהּ מָלֵא עֹנֶג, וְאוֹר פָּנֶיהָ מַרְנִין לְבָבוֹת; וְאַחַת מְקַמֶּטֶת פָּנִים, מַרְגִּישָׁה יִסּוּרֵי הָעוֹלָם: מוּסַר רְשָׁעִים, עֱנוּת הַנִּרְדָּפִים, נֹחַם הָרוֹדְפִים – וְנֶאֱנַחַת; וְאַנְחוֹתֶיהָ שׁוֹבְרוֹת לְבָבוֹת.
וְעוֹבְרֵי דֶרֶךְ, אֲשֶׁר פָּגְעוּ בָּהֶן, רָאו, תָּמְהוּ וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: רְאֵה־זֶה, שָׂשׂוֹן וַאֲנָחָה צְמוּדִים יֵלֵכוּ.
וְאוּלָם לֹא אֻנָּה לָהֶן כָּל רַע, לֹא מֵחַיַּת הַיַּעַר וְלֹא מֵאַנְשֵׁי הַיִּשּׁוּב: אֶת הָאַחַת אָהֲבוּ וְעַל הַשְּׂנִיָּה חָמְלוּ וַיִּטּוּ הַצִּידָּה.
כֹּה הָלְכוּ־הָלְכוּ הָהָרָה, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ לִמְרוֹם קִצּוֹ, אֲשֶׁר הָאֲוִיר שָׁם קַר מְאֹד־מְאֹד; כִּי הֲלֹא יְדַעְתֶּם דֶּרֶךְ הֶהָרִים: כְּכָל שֶׁהֵם מִתְקָרְבִים אֶל הַשֶּׁמֶשׁ כֵּן תִּגְדַּל קְרִירוּתָם. שָׁם פָּסַק הַנָּהָר, הַכֹּל קָפוּא שָׁם. אָז עָמְדוּ הַנְּעָרוֹת בֵּין שֶׁלֶג וְשָׁמַיִם, וְלֹא יָדְעוּ אָנָה לָלֶכֶת, אַךְ שְׁתֵּיהֶן הִרְגִּישׁוּ בַּקֹּר הַגָּדוֹל. הָאַחַת רָאֲתָה אוּרִים גְּדוֹלִים בֶּעָתִיד וְהִתְחַמְּמָה נֶגְדָּן, וְהַשְּׁנִיָּה הִרְגִּישָׁה בְּצַעַר שַׁיָּרוֹת עוֹבְרוֹת בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל הַלּוֹהֵט בְּחֻמּוֹ – וַיִּחַם לָהּ.
וְהַנְּעָרוֹת טִפְּסוּ וְרַקְדוּ כִּצְבָאִים וּכְאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה מִצּוּק אֶל צוּק וְעַל שִׁנֵּי הַסְּלָעִים בְּלִי דַעַת בְּעַצְמָן אִם מְטַפְּסוֹת הֵן וְאָנָה הֵן מְטַפְּסוֹת. אֵיזֶה כֹּחַ נֶעְלָם דְּחָפָן וּמְשָׁכָן הָלְאָה־הָלְאָה, מַעְלָה־מָעְלָה; וְהַכֹּחַ הַנֶּעְלָם הַזֶּה הוּא הוּא שֶׁשָּׁמַר עֲלֵיהֶן לְבַל תִּמְעַדְנָה רַגְלֵיהֶן מֵעַל הַכֵּפִים וְהַצּוּקִים הַמְכֻסִּים שֶׁלֶג וְקֶרַח עוֹלָמִים. עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְקַרְחוֹן אֶחָד גָּדוֹל־גָּדוֹל מְאֹד.
וְקַרְחוֹן צְרִיכִים אַתֶּם לָדַעַת, בָּנִים, זֶהוּ גֶזֶר שֶׁל קֶרַח גָּדוֹל־גָּדוֹל מְאֹד וְהוּא דָבוּק בְּשֵׁן סֶלַע גָּדוֹל־גָּדוֹל מְאֹד הַיּוֹצֵא מֵהָרֵי הַשֶּׁלֶג וְתָלוּי בָּאֲוִיר מֵעַל לָאָרֶץ גָּבֹהַּ־גָּבֹהַּ מְאֹד; וּבִימֵי הַקַּיִץ נוֹטְפִים מִצִיצִיּוֹת הַקַּרְחוֹן נְטָפִים נְטָפִים רַבִּים מְאֹד, וּמִתְאַסְּפִים הַנְּטָפִים נֵטֶף לְנֵטֶף, זֶלֶף לְזֶלֶף; וּמִצְטָרְפִים עַל הָאָרֶץ לְנָהָר גָּדוֹל הוֹלֵךְ וְשׁוֹטֵף עַל פְּנֵי עֲמָקִים וּבְקָעוֹת עַד אֲשֶׁר יִפֹּל הַיָּמָּה. וְהַרְבֵּה נְהָרִים גְּדוֹלִים, רְחָבִים, נְדִיבִים מִצְטָרְפִים בְּרֵאשִׁיתָם מִנִּטְפֵי קַרְחוֹנִים כָּאֵלֶּה. וְאוּלָם הַקַּרְחוֹן, אֲשֶׁר רָאוּ הַנְּעָרוֹת, לֹא הָיָה כְּכָל הַקַּרְחוֹנִים. זֶה הָיָה אַרְמוֹן גָּדוֹל חָצוּב מִקֶּרַח טָהוֹר וְתָלוּי בָּאֲוִיר; וְחַלּוֹנוֹת נִפְתָּחִים לָאַרְמוֹן, וְחָצוּי הוּא לִשְׁנַיִם: עַל פֶּתַח הָאֶחָד כָּתוּב: “מִשְׁכַּן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד”; וְעַל פֶּתַח הַשֵּׁנִי: “מִשְׁכַּן מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף”; וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם לְשָׁרְתָם. וְהִכִּירוּ הַנְּעָרוֹת אֶת אֵלִיָּהוּ וְהוּא גַם הוּא הִכִּירָן. וַיִּקָּחֵן בִּזְרוֹעוֹתָיו, וְהִכְנִיס אֶת בַּכֹּל אֶל פֶּתַח מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וְאֶת עָדָה – אֶל פֶּתַח מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.
רָאֲתָה עָדָה אֶת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים, וּסְבִיבוֹ הַקֶּרַח הַנּוֹרָא; אַךְ מֵהֶבֶל פִּיו, מֵחֹם לְבָבוֹ וּמִנִּיצוֹצֵי עֵינָיו יִמַּס הַקֶּרַח סְבִיבָיו, וְהָיָה לְמַיִם. וְזָלְגוּ הַמַּיִם נְטָפִים־נְטָפִים, וְהִתְחַבְּרוּ וְיָרְדוּ הַיָּמָּה. וְהִתְנַדְּפוּ הַנְּטָפִים בְּתוֹךְ הַיָּם בְּחֹם הַשֶּׁמֶשׁ, וְעָלוּ לְמַעְלָה וְהָיוּ לְעָבִים. וְנָשָׂא הָרוּחַ אֶת הֶעָבִים הָלוֹךְ וְנָשׂא, נָשׁוֹב וְנָשׂא עַד מֵעַל הַקַּרְחוֹן, וְנָפְלוּ שָׁם בַּשֶּׁלֶג וְכִסּוּ אֶת הַקַּרְחוֹן. כִּי לֹא נְטָפִים פְּשׁוּטִים הֵם נִטְפֵי מֵי הַנָּהָר: דְּמָעוֹת הֵם! דִּמְעוֹת אֻמְלָלִים, דִּמְעוֹת חַלָּשִׁים – מְעֻנִּים תַּחַת יַד תַּקִּיפִים; דִּמְעוֹת נֶהֱרָגִים – בְּרֶגַע יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה. וְלֹא רוּחַ פָּשׁוּט הוּא הָרוּחַ הַנּוֹשֵׂא אֶת עָבֵי הַדְּמָעוֹת. רוּחַ זֶה יוֹצֵא מֵאוֹצַר הָאֲנָחוֹת. הוּא הָאוֹצָר אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ אֵלָיו כָּל אַנְחוֹת נִרְדָּפִים, סְחוּפִים וּדְווּיִם: אַנְחוֹת מֻכִּים עַל חִנָּם, רְצוּצִים בְּלִי צֶדֶק, אֲסוּרִים בְֹּלא מִשְׁפָּט; אֲנָחוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִבָּּתֵּי תְפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִצְטָרְפוֹת הָאֲנָחוֹת, וְהָיוּ לְרוּחַ אֶחָד חָזָק, אַדִּיר.
וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף יוֹשֵׁב בְּחֶדְרוֹ, מָלֵא הוּא מַכְאוֹבִים, פְּצָעִים, נְגָעִים – מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד רֹאשׁוֹ. מִכָּל אֲנָחָה וַאֲנָחָה הַיּוֹצְאוֹת מִפִּי אָדָם אֶחָד, יַעֲשֶׂה בִּבְשָׂרוֹ פֶּצַע חָדָשׁ; וּפצָעִים יֵרָפְאוּ, וּפְצָעִים יִתְחַדְּשׁוּ. וְנֶאֱנָח מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וְנָמֵס הַקֶּרַח סְבִיבוֹ. וְנֶאֱנָח מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְנֶאֱנָח מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף – וְאוּלָם שְׁתֵּי הָאֲנָחוֹת אֵינָן יוֹצְאוֹת יַחַד בְּרֶגַע אֶחָד וְאֵינָן מִצְטָרְפוֹת יַחַד.
אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה סִפֵּר אֵלִיָּהוּ לִשְתֵּי הַנְּעָרוֹת.
“וּכְשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה וּשְׁתֵּי הָאֲנָחוֹת תִּצְטָרֵפְנָה יַחַד – וְהָיָה הָרוּחַ לְסַעַר חָזָק מְפוֹצֵץ הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים וּמוֹרֶה רְעָמִים וּבְרָקִים. וְנָפְלוּ אָז הָרְעָמִים עַל רֹאשׁ הַפּוֹשְׁעִים, הָרוֹצְחִים, הַתַּקִּיפִים, הֶעָרִיצִים, הָאַכְזָרִים. וְהֵאִירוּ אָז הַבְּרָקִים עַל כָּל הַתַּעֲלוּלִים, אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בַּמַּחֲשָׁךְ…”
וְיוֹתֵר לֹא נִתַּן רְשׁוּת לְאֵלִיָּהוּ לְגַלּוֹת לַנְּעָרוֹת.
וּבָאַחֲרוֹנָה גִלָּה אֵלִיָּהוּ לַנְּעָרוֹת שֶׁבְּשׁוּבָן הַבַּיְתָה, אָסוּר עֲלֵיהֶן לְהִנָּשֵׂא לְאִישׁ כִּי כְּבָר אֲרוּשׂוֹת הֵן. בַּכֹּל – לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וְעָדָה לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּשְׁנֵי גַרְעִינִים נָתַן לָהֶן, כִּי תִטַּע כָּל אַחַת גַרְעִינָהּ בְּגַנָּהּ; וְהַבְטֵחַ הִבְטִיחַ אוֹתָן, כִּי תִזְכֶּינָה לִחְיוֹת עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְסִמָּן מָסַר לָהֶן: בְּעֵת אֲשֶׁר יַעֲלוּ וְצָמְחוּ עֵצִים מִן הַגַּרְעִינִים וְהִבְשִׁילוּ פֵּרוֹתֵיהֶם – אָז תֵּדַעְנָה, כִּי בָּא הַיּוֹם שֶׁתִּצְטָרֵפְנָה בּוֹ הָאֲנָחוֹת.
וּכְבָר עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת רַבּוֹת; וְיוֹשְׁבוֹת הַנְּעָרוֹת עַל אַחַד הָאִיִּים הָרְחוֹקִים – נִסְתָּרוֹת מֵעֵנֵי בְּנֵי־אָדָם – עֲגוּנוֹת וּמְחַכּוֹת לְחַתְנֵיהֶן, לִשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים. אַחַת חוֹלֶמֶת וּמְצַחֶקֶת וְאַחַת כּוֹאֶבֶת וְנֶאֱנַחַת. אַךְ הַזִּקְנָה לֹא תִשְׁלַט בָּהֶן: יָפוֹת וְרַכּוֹת וַעֲדִינוֹת הֵן כִּנְעָרוֹת בְּנוֹת עֶשֶׂר.
וּבְכָל פֶּסַח וָפֶסַח מַעֲלִים הָעֵצִים נִצָּה; וּבְכָל תִּשְׁעָה בְּאָב וְתִשְׁעָה בְּאָב נוֹבֶלֶת הַנִּצָּה וְנוֹשֶׁרֶת.
אוֹמְרִים, שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ גוֹמְלִים פֵּרוֹת.