בִּיֵמֵי אַנְטִיּוֹכוֹס אֶפִּיפַנֶס הָיָה הַדָּבָר. בַּיָּמִים הָהֵם יָשְׁבוּ הַרְבֵּה יְהוּדִים בְּאֶרֶץ יָוָן וּבְכָל הָאֲרָצוֹת שֶׁהָיוּ אָז תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת אַנְטִיּוֹכוֹס אֶפִּיפַנֶס מֶלֶךְ סוּרְיָה. וְאָהֲבוּ הַיְּהוּדִים הָהֵם אֶת אֶרֶץ מוֹשָׁבָם, וְנֶאֱמָנִים הָיוּ לְמַלְכָּם יוֹתֵר מִכָּל הָעַמִּים וְהַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁיָּשְׁבוּ בַּאֲרָצוֹת הָהֵן; וְהִתְגַּעְגְּעוּ לִפְעָמִים גַּם עַל אֶרֶץ אֲבוֹתָם, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְלִמְּדוּ אֶת בְּנֵיהֶם לֵאמֹר: “אֶרֶץ יָוָן הִיא אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ אָבוֹת. עַל אֶרֶץ יָוָן אָנוּ חַיָּבִים לְהָגֵן, לְהַרְחִיב גְּבוּלוֹתֶיהָ וּלְהַרְבּוֹת אָשְׁרָהּ; וְעַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָהּ בְּעֵינֵי הָעַמִּים”. וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ: “אֶרֶץ יָוָן הִיא כְּבוֹדֵנוּ, וַאֲנַחְנוּ – כְּבוֹד אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ.” כָּךְ הֶאֱמִינוּ הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ בַּיָּמִים הָהֵם, שֶׁיָּכוֹל אָדָם לְהַחֲלִיף אֶרֶץ בְּאֶרֶץ, וְלָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ לְאֶרֶץ אָבוֹת בְּגַעְגּוּעִים בִּלְבָד.

וּמֶלֶךְ סוּרְיָה הִכִּיר אֶת יִתְרוֹן נְתִינָיו הַיְּהוּדִים וּמָצָא תוֹעֶלֶת בְּחָכְמָתָם הָרַבָּה, בְּכִשְׁרוֹנָם לְכָל מְלָאכָה, וּבְאַהֲבָתָם הָרַבָּה לְאֶרֶץ מוֹשָׁבָם. אַךְ רַבִּים מִן הַיְּוָנִים וְהַפּוּטִים וְהַלּוּדִים, שֶׁבָּאוּ וְיָשְׁבוּ בֵּין הַיְּוָנִים קִנְּאוּ בַּיְּהוּדִים הֶחָרוּצִים, וְשָׂנְאוּ אוֹתָם תַּכְלִית שִׂנְאָה עַל הַצְלָחָתָם בְּכָל פִּנּוֹת שֶׁהֵם פּוֹנִים; וְעוֹד יוֹתֵר – עַל אֱמוּנָתָם הָרַבָּה לְמַלְכָּם; כִּי מַחֲשָׁבָה רָעָה חָשְׁבוּ הַזָּרִים הַלָּלוּ: לְהַעֲבִיר אֶת מַמְלֶכֶת אַנְטִיּוֹכוֹס לְתַלְמַי מֶלֶךְ מִצְרַיִם; וְרַק אַהֲבַת הַיְּהוּדִים לְמַלְכָּם הֵנִיאָה אֶת עֲצַת הַבּוֹגְדִים וּבִטְּלָה אֶת מַחֲשַׁבְתָּם. הִתְחִילוּ מַעֲלִילִים עַל הַיְּהוּדִים שֶׁאֵינָם אֶזְרָחִים נֶאֱמָנִים לְאַרְצָם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִתְגַּעְגְּעִים לְאֶרֶץ אֲבוֹתָם.

שָׁמְעוּ הַיְּהוּדִים אֶת הָעֲלִילָה, שֶׁהַלָּלוּ מַעֲלִילִים עֲלֵיהֶם וְהִתְחִילוּ מַעֲלִימִים אֶת גַּעְגּוּעֵיהֶם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְלִמְּדוּ אֶת בְּנֵיהֶם לְשָׁכְחָהּ כָּלִיל. דָּבָר זֶה הֶעֱלָה עוֹד יוֹתֵר אֶת חֲמַת הַיְּוָנִים עַל יִשְׂרָאֵל. הִתְחִילוּ מַעֲלִילִים עֲלֵיהֶם עֲלִילוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, שֶׁהֵם טוֹבְלִים אֶת מַצּוֹת הַפְּסָחִים בְּדַם יְוָנִים, שֶׁהֵם בּוֹגְדִים בְּאַרְצָם, שׂוֹנְאִים לַמֶּמְשָׁלָה וּמִתְנַכְּלִים בַּסֵּתֶר לְמָכְרָהּ לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם. וְיוֹעֵץ הָיָה לַמֶּלֶךְ, פִילִיפְּ שְׁמוֹ. הוּא הָיָה נוֹכֵל וְעָרוּם כַּנָּחָשׁ, וְחָשַׁב לִשְׁלֹחַ יָד בְּאַנְטִיּוֹכוֹס וּלְהָסֵב אֵלָיו אֶת הַמְּלוּכָה, אַךְ יָרֵא לְנַפְשׁוֹ מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים הַפִּקְחִים וְהַנֶּאֱמָנִים לְמַלְכָּם. וַיָּשֶׁת יָדוֹ גַם הוּא עִם שׂוֹנְאֵי הַיְּהוּדִים, וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַמֶּלֶךְ לְהַרְחִיק אֶת הַיְּהוּדִים מִכָּל מַעֲשֶׂה וּמִשְׁלַח־יָד, מִכָּל מִשְׂרָה וּפְקֻדָּה, וּבְיִחוּד לְגָרְשָׁם מִתּוֹךְ הַצָּבָא. וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כֵּן. וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְפַקְּדִים בַּצָּבָא פֻּטְּרוּ מֵהַצָּבָא וְחָזְרוּ עֲלוּבִים לְבֵיתָם. אָז הִתְגַּבְּרוּ גַּעְגּוּעֵיהֶם לְאֶרֶץ אָבוֹת.

וּבֵן הָיָה לַמֶּלֶךְ וּשְׁמוֹ אֵיפַתֵּר. הוּא כִּבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים וְיָדַע אֶת הַתּוֹעֶלֶת הָרַבָּה שֶׁהֵם מְבִיאִים וְאֶת אֱמוּנָתָם לַמְּלוּכָה, וַיָּבוֹא לְהַמְלִיץ עֲלֵיהֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ; אֲבָל פִילִיפְּ הַנּוֹכֵל הֵבִיא דִבָּה רָעָה בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ עַל אֵיפַתֵּר וְעַל אִמּוֹ, עַד אֲשֶׁר שְׂנָאָם הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית שִׂנְאָה. וּגְזֵרָה גָזַר עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו בְּלִי רִשְׁיוֹן פִילִיפְּ, כִּי קַל־דַּעַת וְרַךְ־לֵבָב הָיָה אַנְטִיּוֹכוֹס. הוּא הָיָה כְּכַדּוּר שֶׁל דּוֹנַג בִּידֵי פִילִיפְּ וּלְכָל אֲשֶׁר חָפֵץ נוֹכֵל זֶה הִטָּהוּ. עַל פִּיו הָיָה חַי וְעַל פִּיו נָהַג אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ. בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים הָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁאַנְטִיּוֹכוֹס שְׂרוֹךְ־מֶשִׁי בְּנַעַל פִילִיפְּ. וְהַיְּוָנִים אוֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לֹא הִסְתַּפְּקוּ בִּרְדִיפוֹת עַל הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ יָוָן. רַבִּים מֵהֶם הִתְיַשְּׁבוּ גַם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִתְחִילוּ לִלְחֹץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ מְטַמְּאִים אֶת קָדְשֵׁיהֶם, חוֹמְסִים וְגוֹזְלִים אֶת אֶזְרְחֵי הָאָרֶץ הַיְשָׁרִים בְּכֹחַ מֶמְשַׁלְתָּם אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם; כִּי הָיֹה הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבֶּדֶת לְאַנְטִיּוֹכוֹס. אָז פָּרַץ הַמֶּרֶד וּמַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו גֵּרְשׁוּ אֶת הַיְּוָנִים מִתּוֹךְ אַרְצָם. וְאַנְטִיּוֹכוֹס שָׁלַח חַיִל רָב לְהַכְרִיעַ אֶת הַיְּהוּדִים.

וּגְזֵרָה יָצְאָה מֵאֵת פִילִיפְּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַיְּהוּדִים סַפָּקִים בְּצָרְכֵי הַמִּלְחָמָה. וְרַבִּים מִבְּנֵי יָוָן וּמִבְּנֵי פּוּט וְלוּד שֶׁהִתְיַוְּנוּ, יָצְאוּ אַחֲרֵי הַחַיִל וְסִפְּקוּ לָהֶם צָרְכֵי־אֹכֶל וְנֶשֶׁק וְהֶעֱלוּ אֶת הַמְּחִיר מִיּוֹם לְיוֹם, עַד כִּי מָכְרוּ חַלַּת־לֶחֶם בִּשְׁלשָׁה שְׁקָלִים כֶּסֶף, וּמִשְׁקַל סֶלַע מִבְּשַׂר הַסּוּס – בְּסֶלַע זָהָב. נִצְּלוּ הַסַּפָּקִים אֶת אוֹצַר הַמֶּמְשָׁלָה וְאֶת אַנְשֵׁי־הַצָּבָא, לָקְחוּ מֵהֶם אֶת כַּסְפָּם, אֶת זְהָבָם וְאֶת תַּכְשִׁיטֵיהֶם; כִּי זֶה הָיָה אָז מִנְהַג הַיְּוָנִים בְּצֵאתָם לַמִּלְחָמָה – לְהִתְקַשֵּׁט בְּכָל מִינֵי תַכְשִׁיטִים וַעֲדָיִים. אָז הֵבִין לִיזִיאַשׂ הַמַּצְבִּיא, לָמָּה זֶה הִשְׁתַּדְּלוּ הַיְּוָנִים כָּל־כָּךְ לִפְנֵי הַמֶּמְשָׁלָה לֶאֱסֹר עַל הַיְּהוּדִים לִהְיוֹת סַפָּקִים.

וַיִּהְיוּ רַבִּים מֵאַנְשֵׁי הַצָּבָא, אֲשֶׁר תַּם כַּסְפָּם וּזְהָבָם וַיִּמָּכרּו לַסַּפָּקִים לַעֲבָדִים וְאֶת נְשׁוֹתֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם שֶׁבְּבֵיתָם מָכְרוּ לָהֶם לִשְׁפָחוֹת, וְקִבְּלוּ בִּשְׂכָרָם לֶחֶם וּמָזוֹן לְבַל יִגְוְעוּ בָּרָעָב. וּכְשֶׁשָּׁבוּ לְבֵיתָם, חָזְרוּ הַמּוֹכְרִים מִמְּכִירָתָם, כִּי אָמְרוּ: אֲנוּסִים הָיִינוּ בִּמְכִירָה זוֹ, וְלֹא בְּרָצוֹן טוֹב מָכַרְנוּ. וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים. אֲבָל שׁוֹפְטֵי יָוָן קִבְּלוּ שֹׁחַד מִן הַסַּפָּקִים וְזִכּוּ אוֹתָם בַּדִּין. אָז הֵבִין אַנְטִיּוֹכוֹס, מִפְּנֵי מָה הִשְׁתַּדְּלוּ הַיְּוָנִים לֶאֱסֹר עַל הַיְּהוּדִים לִהְיוֹת שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ. וְהַחַשְׁמוֹנָאִים הַמְּעַטִּים שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּבְרוּ עַל הַיְּוָנִים הָרַבִּים, עָשׂוּ בָּהֶם שַׁמּוֹת, גֵּרְשׁוּם מֵעַל יְרוּשָׁלַיִם, וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם הָלוֹך וְרָדוֹף. רָאָה אַנְטִיּוֹכוֹס, כִּי אַנְשֵׁי חֵילוֹ נִגָּפִים לִפְנֵי הַיְּהוּדִים, וַיִּפֹּל לִבּוֹ. וְשָׁם הָיָה חָכָם יְוָנִי זָקֵן, שֶׁרָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדַעַת בְּיָמָיו, וְיָדַע אֶת הָעַמִּים וְאֶת תְּכוּנָתָם וַיֹּאמֶר לַמֶּלֶךְ: “שְׁמַע נָא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! בַּרְזֶל – בַּרְזֶל יָרוֹעַ! אִם לְנַצֵּחַ אֶת הַיְּהוּדִים אַתָּה אוֹמֵר, קַח לְךָ מַצְבִּיא מִן הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ מֶמְשַׁלְתְּךָ, כִּי אֵין לְךָ נֶאֱמָנִים לְמַלְכָּם כַּיְּהוּדִים בַּגּוֹלָה. וְאֵין לְךָ גִּבּוֹרִים כַּיְּהוּדִים בַּקְּרָב.” יָדַע הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵין בָּקִי בַּיְּהוּדִים כִּבְנוֹ אֵיפַתֵּר, וַיִּשְׁלַח לִקְרֹא לוֹ, וַיְרַצֶּה אֶת פָּנָיו וַיִּתֵּן לוֹ פְּקֻדָּה לִבְחֹר מַצְבִּיא הָגוּן מִבֵּין הַיְּהוּדִים. וּבָעֵת הַהִיא חַי בְּאַנְטִיּוֹכְיָה גִּבּוֹר יְהוּדִי זָקֵן וּשְׁמוֹ נֹגַהּ בֶּן חוֹנְיוֹ, אוֹ כְּמוֹ שֶׁקְּרָאוּהוּ הַיְּוָנִים נֹגַהַשׂ לְבֵית חוֹנְיוֹ. הוּא הָיָה בִּימֵי נְעוּרָיו הַשַּׂר הַמַּצְבִּיא בְּחֵיל הַיְּוָנִים, וּבְהַרְבֵּה מִלְחָמוֹת הִצְלִיחַ. וּמִיּוֹם שֶׁיָּצְאָה הַגְּזֵרָה עַל הַיְּהוּדִים שֶׁלֹּא יַצְבִּיאוּ בְּמַעַרְכוֹת הַצָּבָא, שָׁב לְבֵיתוֹ וְהִקְדִּישׁ אֶת שְׁאֵרִית יָמָיו לְתוֹרָה וּלְחָכְמָה.

וּבַת הָיְתָה לְנֹגַהּ, וַרְדִּיָּה שְׁמָהּ. הִיא הָיְתָה חֲכָמָה כְּאָבִיהָ, וְיָפָה כְּבַת יִשְׂרָאֵל. כָּל הַקִּשּׁוּטִים הַיְּוָנִים הַמְשֻׁנִּים שֶׁהָיְתָה מִתְקַשֶּׁטֶת בָּהֶם, לֹא יָכְלוּ לְנַוֵּל אֶת הַיֹּפִי הָעִבְרִי שֶׁעַל פָּנֶיהָ, וְאֵיפַתֵּר יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר אֲהֵבָהּ מְאֹד וְחָשַׁב לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה. בָּא אֵיפַתֵּר לְבֵית נֹגַהּ, וּבִשֵּׂר לוֹ שֶׁבָּחַר בּוֹ לִהְיוֹת מַצְבִּיא עַל חֵיל יָוָן, הַיּוֹצֵא לַמִּלְחָמָה עַל יְרוּשָׁלַיִם. מִתְּחִלָּה מֵאֵן לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַמִּשְׂרָה, אַךְ כַּאֲשֶׁר הִפְצִירוּ בּוֹ אֵיפַתֵּר וּוַרְדִּיָּה בִּקֵּשׁ לוֹ אָרְכָּה לִשְׁלשֶׁת יָמָים.

שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת חָשַׁב נֹגַהּ עַל הַדָּבָר, וְכָךְ אָמַר אֶל לִבּוֹ: אִם אֵלֵךְ וְאָרִים חַרְבִּי עַל אַחַי, בְּנֵי עַמִּי; אִם אֶשְׁפֹּךְ סוֹלְלוֹת עַל יְרוּשָׁלַיִם – הֲלֹא אֶחֱטָא אָז לְעַמִּי, לְאֶרֶץ אֲבוֹתַי, לְחוֹמַת עִיר הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהֵגֵנָּה עַל אֲבוֹתַי וְעַל עֶרֶשׂ אֻמָּתִי – לַיְּהוּדִי שֶׁבִּי אֶחֱטָא. וְאִם לֹא אֵצֵא לְהַצְבִּיא, אֶחֱטָא לְאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, לְמַלְכִּי, לְמַמְלַכְתִּי, לָעָם שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בְּתוֹכוֹ – לַיְּוָנִי שֶׁבִּי אֶחֱטָא. מָה אֶעֱשֶׂה – וְאֵצֵא יְדֵי־חוֹבָתִי גַּם לְאֶרֶץ אֲבוֹתַי וְגַם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי? יְדֵי חוֹבַת יְהוּדִי־יְוָנִי כֵּיצַד אֵצֵא? חָשַׁב־חָשַׁב וְהֶחְלִיט: יְהוּדִי אֲנִי; אָח לִבְנֵי־עַמִּי. יַחַד עִמָּם אֲנִי נִלְחָם לְטוֹבַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל; אֶלָּא שֶׁהֵם נִלְחָמִים לְהַרְחִיב גְּבוּלוֹתֶיהָ וּלְהָגֵן עָלֶיהָ מֵחֶרֶב הָאוֹיֵב – וַאֲנִי נִלְחָם לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָהּ. אִם אַצְבִּיא עַל חֵיל מַלְכִּי וַאֲנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה, יֹאמְרוּ בָּעַמִּים: “אֵין גִּבּוֹר כַּיְּהוּדִי!” יֹאמְרוּ בָּעַמִּים: “אֵין אֶזְרָח נֶאֱמָן כַּיְּהוּדִי!” יֹאמְרוּ בָּעַמִּים: “אַשְׁרֵי הָאָרֶץ, הַמְגַדֶּלֶת אֻמָּה כָּזוֹ! וְאַשְׁרֵי הָאָרֶץ שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קוֹלֶטֶת לְתוֹכָהּ מֵאֶזְרָחֶיהָ!” אַרְחִיב גְּבוּלוֹת אֶרֶץ אַנְטִיּוֹכוֹס, וְאַרְבֶּה כְּבוֹד אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל הָעוֹלָם! אַרְחִיב גְּבוּלוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָבוֹד, וּגְבוּלוֹת אַרְצִי בְּמֶמְשָׁלָה! – כָּךְ גָּמַר נֹגַהַשׂ בְּלִבּוֹ.

אָז חָגַר נֹגַהַשׂ אֶת חַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַמְּנֻסָּה, רָכַב עַל סוּסוֹ הַלָּבָן, וְסוּסוֹ הַשָּׁחוֹר – בְּצִדּוֹ, וַיֵּצֵא בְּרֹאשׁ מַחֲנֵהוּ. וְכָךְ הָיָה דֶרֶךְ נֹגַהַשׂ בְּמִלְחֲמוֹתָיו: בַּיּוֹם הָיָה לוֹבֵשׁ לְבָנִים וְרוֹכֵב עַל סוּס לָבָן; וּבַלַּיְלָה לָבַשׁ שְׁחוֹרִים וְרָכַב עַל סוּס שָׁחוֹר. וַיְהִי מִסְתַּתֵּר מֵעֵינֵי לוֹחֲמָיו בְּאוֹר הַיּוֹם וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה. בָּא לוֹ נֹגַהַשׂ עִם מַחֲנֵהוּ עַל גְּבוּל אֶרֶץ יְהוּדָה. אָז נִפְרָד לְשָׁעָה קְצָרָה מֵעַל מַחֲנֵהוּ בֵּין שְׁנֵי הָרִים, נָפַל עַל פָּנָיו, נָשַׁק אֶת עֲפַר הָאָרֶץ לֵאמֹר: אָנָּא הָרֵי יְהוּדָה! אַל תִּכְעֲסוּ וְאַל תַּרְגִּיזוּ עָלַי אֶת אֲבוֹתַי מִקִּבְרֵיהֶם! עַל כְּבוֹדְכֶם אֲנִי נִלְחָם! וְכִי לֹא אַתֶּם לִמַּדְתּוּנִי לֶאֱהֹב אֶרֶץ־מוֹלֶדֶת? וְכִי אֵין עַם יִשְׂרָאֵל רָגִיל לְבַכֵּר אֶת הַכָּבוֹד עַל הַתּוֹעֶלֶת? וּכְלוּם לְכָבוֹד הָיָה לָכֶם, אִלּוּ הָיִיתִי, אֲנִי בִּנְכֶם, בּוֹגֵד בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי? הָרֵי יְהוּדָה, גִּבְעוֹתֶיהָ, שְׂדוֹתֶיהָ, וַעֲמָקֶיהָ! אַל תַּרְגִּיזוּ עָלַי אֶת אֲבוֹתַי מִקִּבְרֵיהֶם! וְאִם נִגְזַר עָלַי שֶׁיִּשָּׁפֵךְ דָּמִי עַל אַבְנֵיכֶם, וּפִגְרִי יִתְגּוֹלֵל עַל אַדְמַתְכֶם, תְּנוּ לִי קֶבֶר בְּתוֹכְכֶם, כִּי חַיָּל אֲנִי וְעַל כְּבוֹדְכֶם אֲנִי נִלְחָם!" כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׂיחָתוֹ עִם הֶהָרִים, קָם וְשָׁב אֶל מַחֲנֵהוּ, וּבָקַע לָהֶם דֶּרֶךְ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה. אֲבָל אַנְטִיּוֹכוֹס אֵחַר מִן הַמּוֹעֵד בְּשָׁלְחוֹ אֶת מַצְבִּיאוֹ הַנֶּאֱמָן: נֹגַהַשׂ בָּא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אֲשֶׁר גֵּרְשׁוּ הַחַשְׁמוֹנָאִים אֶת הַיְּוָנִים מִירוּשָׁלַיִם, וְלִיזִיאַשׂ בָּרַח מִפְּנֵיהֶם בְּחֶרְפָּה. צָרִיךְ הָיָה נֹגַהַשׂ לָבוֹא בִּמְצוּדָה וּלְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת מָגֵן. מִלְחָמָה כָּזֹאת הָיְתָה לוֹ הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיָּיו: הוּא הָיָה רָגִיל בְּמִלְחֶמֶת־תְּנוּפָה. מֵעוֹלָם לֹא בָּרַח מִפְּנֵי אוֹיְבוֹ וְלֹא הִתְבַּצֵּר בִּמְצוּדוֹת. יָמִים רַבִּים יָשַׁב נֹגַהַשׂ בַּמָּצוֹר וּבִגְבוּרָה נִפְלָאָה הֵגֵן עַל הַחוֹמָה בְּחֵילוֹ הַמּוּעָט וְהִבְרִיחַ מֵעָלֶיהָ אֶת חֵיל הַחַשְׁמוֹנָאִים עַד אֲשֶׁר כָּלְתָה לָהֶם הַצֵּידָה. וַיִּשְׁלַח נֹגַהַשׂ שָׁלִיחַ לִיהוּדָה הַמַּכַּבִּי וַיְצַוֵּהוּ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמַר לְמַצְבִּיא הַיְּהוּדִים: נֹגַהַשׂ אֲדוֹנֵנוּ יִתֵּן לְךָ קַב דִּינָרֵי־זָהָב בִּמְחִיר קַב גַּרְעִינֵי תַפּוּחִים; וְאִם יִשְׁאָלְךָ – לָמָּה לָכֶם גַּרְעִינֵי תַפּוּחִים? תֹּאמְרוּ לוֹ: לְזָרְעָם בָּאֲדָמָה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ עֲצֵי תַפּוּחַ לְאַחַר שָׁלשׁ שָׁנִים, וְנוּכַל לְהִתְפַּרְנֵס אָז בַּמָּצוֹר בַּתַּפּוּחִים.

לְהַפְחִידוֹ הִתְכַּוֵּן, כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִין יְהוּדָה, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ נֹגַהַשׂ לַעֲמֹד בַּמָּצוֹר עוֹד שָׁלשׁ שָׁנִים.

וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה לְהַגִּיד לְנֹגַהַשׂ: “אֵינֶנִּי יָכוֹל לִמְכֹּר לְךָ גַּרְעִינִים, כִּי אֵין לָנוּ מָזוֹן יוֹתֵר מִלְּעֶשֶׂר שָׁנִים, וְאִם תֶּאֱרַךְ הַמִּלְחָמָה יוֹתֵר וְלֹא נוּכַל לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, נִתְפַּרְנֵס בְּגַרְעִינֵי תַפּוּחִים.”

גַּם הוּא הִתְכַּוֵּן לְהַפְחִידוֹ, שֶׁנָּכוֹן הוּא לְהַאֲרִיךְ אֶת הַמָּצוֹר לְעֶשֶׂר שָׁנִים.

וְנֹגַהַשׂ שָׁלַח אַחַת מִיּוֹנוֹת הַדֹּאַר, שֶׁהָיוּ לוֹ, וְתַחַת כְּנָפָהּ מִכְתָּב לְאַנְטִיּוֹכוֹס לֵאמֹר:“עָפָר שֶׁתַּחַת רַגְלֵינוּ נֹאכַל, וְאֶת דֶּגֶל מֶלֶךְ סורְיָה לֹא נִתֵּן לְחֶרְפָּה; אַךְ יְמַהֵר נָא הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ מָזוֹן וָחַיִל, שֶׁיִּלָּחֲמוּ עַל יְהוּדָה מֵאָחוֹר, וְאָז נֵצֵא גַם אָנוּ עֲלֵיהֶם לַמִּלְחָמָה.”

אֲבָל הַיְּוָנִים לֹא חָפְצוּ לִשְׁלֹחַ אֶת בְּנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה, כִּי אָמְרוּ: “אִם יְנַצֵּחַ נֹגַהַשׂ, הֲלֹא יִגְדַּל כְּבוֹד הַיְּהוּדִים! מוּטָב שֶׁתִּנְחַל הַמֶּמְשָׁלָה קָלוֹן, וְלֹא יִגְדַּל כְּבוֹד הַיְּּהוּדִים!”

אָז שָׁלַח פִילִיפְּ מִכְתָּב לְנֹגַהַשׂ לֵאמֹר: “לֹא נוּכַל לִשְׁלֹחַ צָבָא חָדָש לְמַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה, עַד אִם תִּכְתֹב לְאִשְׁתְּךָ וּלְבִתְּךָ, כִּי תוֹדַעְנָה לַכֹּל, שֶׁאַתָּה וְאֲבוֹתֶיךָ לֹא הָיוּ יְהוּדִים מֵעוֹלָם.”

חָרָה אַף נֹגַהַשׂ עַל הַדָּבָר, אַךְ כַּאֲשֶׁר נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל דֶּגֶל מֶמְשַׁלְתּוֹ הַמִּתְנוֹעֵעַ כְּנֶעֱלָב מֵעַל הַמְּצוּדָה, אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶעֱבֹר עַל מִדּוֹתַי, וְאֶעֱשֶׂה כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לְהָבִיא תוֹעֶלֶת לְדֶגֶל מַלְכִּי!”

וַיִּכְתֹּב מִכְתָּב לְאִשְׁתּוֹ וּלְבִתּוֹ לֵאמֹר: “צְאֶינָה בַּשְּׁעָרִים וְהַכְרֵזְנָה, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ אֲבוֹתַי יְהוּדִים, וְכִי שׂוֹנֵא אֲנִי אֶת הַיְּהוּדִים כְּכָל הַיְּוָנִים.”

יָצְאָה בִּתּוֹ וְהִכְרִיזָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אָבִיהָ, וְעוֹד הוֹסִיפָה מִשֶּׁלָּהּ: “עַצְמוֹת אֲבוֹתֵינוּ מִזְדַּעַזְעוֹת בַּקְּבָרִים, לְשֵׁמַע הַלַּעַז שֶׁמּוֹצִיאִים עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם הָיוּ יְהוּדִים.”

שָׁמַע זֹאת אֵיפַתֵּר, יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר, וַתֵּקַל וַרְדִּיָּה בְּעֵינָיו וּמֵאָז חָדַל לָבוֹא אֶל בֵּיתָהּ.

אָז יָצְאוּ פְּלֻגּוֹת חֵיל יְוָנִים מְזֻיָּנִים וַחֲמוּשִׁים, אַךְ יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי קִדְּמָם וְהִכְרִיעָם, שָׁבַר אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם וְשָׁלַח אֶת הַשְּׁבָרִים אֶל נֹגַהַשׂ לֵאמֹר: “יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לְךָ, אָח נִפְשָׁע, אֵינֶנִּי חָפֵץ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחַרְבוֹתֶיךָ. גַּם הַצֵּידָה, אֲשֶׁר שָׁלְחוּ לְךָ, שְׁמוּרָה תַחַת יָדִי: כַּאֲשֶׁר תִּכָּנְעוּ אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם מִן הַצֵּידָה הַהִיא”. וּמָזוֹן אֵין בַּמְּצוּדָה. וּבְתוֹךְ הַמְּצוּדָה הָיָה הַר שֶׁל סִיד, הִתְחַכֵּם נֹגַהַשׂ וְצִוָּה לְחֵילוֹ, שֶׁיִּקַּח כָּל אֶחָד אַגָּן מָלֵא סִיד, וַיִּקְרַב אֶל שַׁעַר הַמִּבְצָר. לְיַד הַשַּׁעַר צִוָּה שֶׁיִּשְׁפֹּךְ כָּל אֶחָד מַיִם בְּתוֹךְ אַגָּנוֹ. הִרְתִּיחַ הַסִּיד וְהֶעֱלָה הֶבֶל רַב אֲשֶׁר כִּסָּה כְּקִיטוֹר עַל הַחַיִל, וְלֹא רָאוּ חֵיל יְהוּדָה אֶת חֵיל נֹגַהַשׂ יוֹצְאִים, כִּי אָמְרוּ: “אַךְ אֵד הוּא הָעוֹלֶה מִן הָאֲדָמָה!” אָז הִתְנַפֵּל חֵיל נֹגַהַשׂ עַל אוֹצְרוֹת הַמָּזוֹן שֶׁל חֵיל יְהוּדָה, וְלָקְחוּ כְּכָל אֲשֶׁר יָכְלוּ שְׂאֵת וְשָׁבוּ אֶל הַמְּצוּדָה.

כָּךְ הָיָה נֹגַהַשׂ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תַּחְבּוּלוֹת חֲדָשׁוֹת וּגְבוּרוֹת נִפְלָאוֹת, וּכְשֶׁכָּלוּ כְּבָר כָּל תַּחְבּוּלוֹתָיו, פָּתַח אוֹצָר שֶׁל מָזוֹן, שֶׁטָּמַן אוֹתוֹ לְיָמִים רָעִים וְשֶׁלֹּא הָיָה יָדוּעַ לַחַיָּלִים, וְהִתְחִיל לְפרְנֵס מִמֶּנּוּ אֶת חֵילוֹ בְּלֶחֶם צַר, עַד כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק לוֹ עוֹד לְשָׁנָה תְמִימָה.

וְחֵיל יָוָן אֲשֶׁר בַּמָּצוֹר אָהַב מְאֹד אֶת מַצְבִּיאוֹ. אוֹמְרִים הָיוּ עָלָיו, שֶׁהוּא מְפַרְנְסָם בְּחִיּוּךְ אֶחָד לְיוֹם כֻּלּוֹ. דַּי הָיָה לְנֹגַהַשׂ, שֶׁיֵּצֵא לִפְנֵי חֵילוֹ, וַיִּקְרָא אֲלֵיהֶם בִּצְחוֹק: “שָׁלוֹם לְגוּרֵי־הָאֲרָיוֹת שֶׁלִּי” – וּכְבָר צָחֲקוּ הַחַיָּלִים וְהֵאִירוּ פְּנֵיהֶם כָּל הַיּוֹם. וְהָרָעָב הֵצִיק לַחַיִל מְאֹד; וַיִּתְאַסְּפוּ מִסָּבִיב לְמַצְבִּיאָם. הֵם לֹא אָמְרוּ כְּלוּם, כִּי לֹא חָפְצוּ לְצַעֵר אֶת מַצְבִּיאָם הַטּוֹב וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּכָּנַע. הֵם יָדְעוּ שֶׁזֶּה יִהְיֶה עֶלְבּוֹן גָּדוֹל לְנַפְשׁוֹ. הֵם עָמְדוּ לְפָנָיו כְּפוּפֵי־קוֹמָה וְשָׁתְקוּ. הִרְגִּישׁ נֹגַהַשׂ לָמָּה בָּאוּ אֵלֶּה לְפָנָיו, וְלִבּוֹ נִשְׁבַּר בְּקִרְבּוֹ. אָז עָלָה סָפֵק בִּלְבָבוֹ: אוּלַי כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ, שֶׁהוּא מַרְאֶה בְּעִקְּשׁוּתוֹ, לִבְלִי הִכָּנַע לִפְנֵי חָזָק מִמֶּנּוּ, אֵינוֹ אֶלָּא כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹדוֹ, וְלֹא לִכְבוֹד דֶּגֶל מֶמְשַׁלְתּוֹ. אוּלַי אֵין לוֹ כָּל צְדָקָה לְעַנּוֹת אֶת הַחַיָּלִים הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה בִּשְׁבִיל כָּבוֹד שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא לִידֵי נִצָּחוֹן. וְלֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת. לֹא יָדַע נֹגַהַשׂ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ יְמֵי שִׁבְתּוֹ בַּמָּצוֹר קָרוּ חֲדָשׁוֹת בְּאַנְטִיּוֹכְיָה:

פִילִיפְּ הַנּוֹכֵל הוֹצִיא אֶת מֶחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה לִפְעֻלּוֹת: הוּא עָמַד וְשָׁלַח יָד בַּמֶּלֶךְ הַזָּקֵן וְהִתְנַשֵּׂא לִמְלֹךְ; וְאֶת אֵיפַתֵּר שָׂם בַּמַּאֲסָר וְחָפֵץ לְהָרְגוֹ; אָז קָמוּ הַיְּהוּדִים שֶׁבְּאַנְטִיּוֹכְיָה, וְהָרְסוּ אֶת הַמִּבְצָר שֶׁהוּבָא בּוֹ יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר וּלְקָחוּהוּ וְהֶחְבִּיאוּהוּ. בֵּין כָּךְ הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְלִיזִיאַשׂ, שֶׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם וַיָּשָׁב וַיַּהֲרֹג אֶת פִילִיפְּ הַצּוֹרֵר, וְהַיְּהוּדִים הֵבִיאוּ לְפָנָיו אֶת אֵיפַתֵּר וַיּוֹשֵׁב אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הֵבִיאָה יוֹנַת הַמֶּלֶךְ מִכְתָּב לְנֹגָהַשׂ וּבוֹ כָּתוּב: "אַשְׁרֶיךָ נֹגַהַשׂ, וְאַשְׁרֵי חֵילְךָ! דַּע לְךָ כִּי לֹא תָמִיד יֵשׁ גְּבוּרָה רַק בְּנִצָּחוֹן; וְלֹא תָמִיד הַצָּר הוּא הַגִּבּוֹר. יֵשׁ שֶׁהַנָּצוּר מַרְאֶה יוֹתֵר גְּבוּרָה מִן הַצָּר; וְאַתָּה הָיִיתָ לָנוּ לְמָשָׁל בַּדָּבָר הַזֶּה, וְיֵשׁ שֶׁהַבּוֹרֵחַ נוֹחֵל כְּבוֹד־נִצָּחוֹן יוֹתֵר מִן הָרוֹדֵף. עָלֶיךָ לְהַרְאוֹת לָנוּ מוֹפֵת גַּם בַּדָּבָר הַזֶּה, מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם, גִּבּוֹרֵי אַרְצִי וּמְגִנֵּי כִּסְאִי, לָצֵאת מִן הַמָּצוֹר. אִם תָּבִיאוּ לִי מִשָּׁם חֶרֶב אַחַת שְׁלֵמָה – אֲהַלֶּלְכֶם! אַל תִּקְרְאוּ לָזֹאת “בְּרִיחָה!” קִרְאוּ לָהּ “שִׁיבַת כָּבוֹד”.

אֵיפַתֵּר."

נֹגַהַשׂ קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב בְּאָזְנֵי חַיָּלָיו וַיָּרִיעוּ בְּקוֹל שָׂשׂוֹן. גּוּרַי – קָרָא אֲלֵיהֶם–נֹגַהַשׂ – לְבִיאַתְכֶם שׁוֹאֶלֶת אֶתְכֶם: הַנְכוֹנִים אַתֶּם? יִזְכֹּר נָא כָּל אֶחָד, כִּי עָלָיו לְהָבִיא חֶרֶב אַחַת שְׁלֵמָה לְמַלְכֵּנוּ הַצָּעִיר!

– נְכוֹנִים! – קָרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל.

נֹגַהַשׂ נָתַן אוֹת וְהַחַיִל הִתְפָּרֵץ הַחוּצָה.

אָז הִתְחוֹלְלָה מִלְחָמָה, שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא רָאוּ עוֹד כָּמוֹהָ, דַּם יְהוּדִים וְדַם יְוָנִים הִתְעָרֵב יַחַד וַיִּהְיוּ לְנַחַל אֶחָד מַכֶּה גַלִּים.

וְנֹגַהַשׂ הִתְנַגֵּשׁ עִם יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי.

הוֹי נָבָל! – צָעַק עָלָיו יְהּוָדה בְּקוֹל אַרְיֵה.

עֲמֹד, גִּבּוֹר! – עָנָהוּ נֹגַהַשׂ – לִי אַתָּה קוֹרֵא נָבָל? פִּי שְׁנַיִם לִי עָלֶיךָ בְּכָבוֹד: אַתָּה נִלְחַמְתָּ בִּשְׁבִיל אַרְצְךָ, וַאֲנִי בִּשְׁבִיל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתִּי וּבִשְׁבִיל כְּבוֹד עַמִּי. עַתָּה קֵץ לַמִּלְחָמָה! בּוֹא וּנְנַסֶּה שְׁנֵינוּ אֶת חַרְבוֹתֵינוּ, וְלֹא נִשְׁפֹּךְ עוֹד דַּם חַיָּלֵינוּ חִנָּם. אַךְ תְּנַאי אֶחָד אֲנִי מַתְנֶה עִמְּךָ: אֶת חַרְבִּי אַל תִּקַּח, גַּם אִם אֶפֹּל שָׁדוּד לְפָנֶיךָ! בִּידֵי חֵילוֹתַי תִּמְסְרֶנָּה וְהֵם יְבִיאוּהָ לְמַלְכִּי, הֲתֵאוֹת?

וּכְרֶגַע הִבְרִיקוּ הַחֲרָבוֹת כְּצִפֳּרִים עָפוֹת. שָׁעָה קְצָרָה עָבְרָה, וְלֹא נוֹדַע עִם מִי הַנִּצָּחוֹן. בָּאַחֲרוֹנָה קָפַץ יְהוּדָה אָחוֹר, וַיַּךְ בְּאַחַת וַיְבַתֵּר אֶת נֹגַהַשׂ לִשְׁנַיִם.

עַל פִּי בַּקָּשַׁת מֶלֶךְ סוּרְיָה הֵשִׁיב לו יְהוּדָה חֲצִי גּוּפוֹ שֶׁל נֹגַהַשׂ, וְחֶצְיוֹ קָבְרוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

יָמִים רַבִּים הִתְאַבֵּל אֵיפַתֵּר עַל נֹגַהַשׂ, וּכְשֶׁבָּאָה לְפָנָיו וַרְדִּיָּה, הִתְנַצֵּל לְפָנֶיהָ וְאָמַר: “שְׂאִי לִי, עַלְמָה זָרָה! אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת וַרְדִּיָּה הַיְּהוּדִית, לָהּ נִשְׁבַּעְתִּי אַהֲבַת עוֹלָם, אֲבָל אֶתְּ הֲלֹא הִכְרַזְתְּ עָלַיִךְ, שֶׁמֵעוֹלָם לֹא הָיוּ אֲבוֹתַיךְ יְהוּדִים! זָרָה אַתְּ לִי! וַרְדִּיָּה הַיְּהוּדִיָּה מֵתָה עָלַי, וּלְעוֹלָם לֹא תָשׁוּב, וְאָנֹכִי לֹא אֶשָּׂא אִשָּׁה!”

אַחֲרֵי מוֹת נֹגַהַשׂ יָדְעוּ הַיְּוָנִים אֶת עֶרְכּוֹ הַגָּדוֹל וְחִבְּרוּ עָלָיו שִׁירִים וּבָנוּ מַצֵּבָה גְבֹהָה עַל קִבְרוֹ.

בִּרְבוֹת הַיָּמִים נָפְלָה הַמַּצֵּבָה וְנִשְׁכַּח קִבְרוֹ. בָּנוּ לוֹ גַּם יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל מַצֵּבָה אֲשֶׁר לֹא תִפֹּל וְלֹא תִּשָּׁכַח: עָמְדוּ וְכָתְבוּ עַל סְבִיבוֹנֵיהֶם שֶׁל חֲנֻכָּה עַל אַרְבַּע הַכְּנָפַיִם: “נ ג ה ש”. כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, נִצְבֹּר אֶת כָּל הַסְּבִיבוֹנִים, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַמּוּד־עוֹפֶרֶת לְזֵכֶר גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּגּוֹלָה.