*
אֵין מַזָּל לְרַבִּי יוֹסֵי. עִזִּים רַבּוֹת הָיוּ לוֹ, וְכֻלָּן אָבְדוּ זוֹ אַחֲרֵי זוֹ. יָמִים מְעַטִּים הָיוּ עִמּוֹ, אַחֲרֵי־כֵן נִתְּקוּ אֶת הַחֶבֶל, עָלוּ לָהָר, וְשָׁם טָרַף אוֹתָן הַזְּאֵב. רַבִּי יוֹסֵי חָבַב אֶת עִזָּיו, גַּם סִפֵּר לָהֶן עַל הַזְּאֵב הַטּוֹרֵף, אַךְ הֵן בָּרְחוּ וְעָלוּ לָהָר. אֵין זֺאת, כִּי אָהֲבוּ הָעִזִּים אַהֲבָה רַבָּה אֶת הַמֶּרְחָב וְאֶת הַדְּרוֹר! 1
אִישׁ תָּם הָיָה רַבִּי יוֹסֵי וְלֺא יָדַע אֶת נֶפֶשׁ עִזָּיו, וְהוּא אָמַר בִּדְאָגָה:
— בָּא הַקֵּץ. מָאֲסוּ הָעִזִּים בִּי. לֺא אָבִיא אוֹתָן עוֹד אֶל בֵּיתִי.
וּבְכָל זֺאת לֺא נָפַל רוּחוֹ. שֵׁשׁ עִזִּים אָבְדוּ לוֹ, זוֹ אַחֲרֵי זוֹ, וְהוּא קָנָה לוֹ גְּדִי־עִזִּים בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית. בְּכַוָּנָה קָנָה לוֹ הַפַּעַם גְּדִי רַךְ, לְמַעַן אֲשֶׁר יִגְדַּל בְּבֵיתוֹ וְיֶאֱהַב אֶת אֲדוֹנוֹ.
יָפֶה הָיָה הַגְּדִי הַזֶּה. עֵינָיו טוֹבוֹת, זְקָנוֹ מָלֵא חֵן, פַּרְסוֹתָיו שְׁחוֹרוֹת וְנוֹצְצוֹת, וּשְׂעַר־עוֹרוֹ לָבָן וְאָרֹךְ. וְנָעִים לְמַרְאֶה הָיָה הַגְּדִי, וְכָל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אָמַר: אֵין נֶחְמָד כָּמוֹהוּ!
שָׂם רַבִּי יוֹסֵי אֶת הַגְּדִי הַיָּפֶה בֶחָצֵר הַסְּמוּכָה לְבֵיתוֹ וְהַמֻּקֶּפֶת גֶּדֶר עֵץ, קָשַׁר אוֹתוֹ בְחֶבֶל אָרֺךְ אֶל יָתֵד, אֵצֶל מְקוֹם מִרְעֶה טוֹב, וּמִשָּׁעָה לְשָׁעָה הָיָה בָא לִרְאוֹת אֶת גִּדְיוֹ הַנָּעִים. גְּדִי־הָעִזִּים הָיָה שָׂמֵחַ, לִחֵךְ2 אֶת הָעֵשֶׂב לְתֵאָבוֹן3, וְרַבִּי יוֹסֵי רָאָה וְלִבּוֹ מָלֵא גִיל אַף הוּא.
— בָּרוּךְ אֱלֺהִים — אָמַר הָאִישׁ הַתָּם בְּלִבּוֹ — הַגְּדִי הַזֶּה לֺא יַעֲזֺב אוֹתִי, לֺא יִמְאַס בִּי.
טָעָה רַבִּי יוֹסֵי: גַּם הַגְּדִי הַזֶּה מָאַס בּוֹ.
* * *
פַּעַם אַחַת נָשָׂא הַגְּדִי עֵינָיו וְרָאָה אֶת הָהָר וְאָמָר:
— מַה־טּוֹב וּמַה־נָּעִים שָׁם בַּמָּרוֹם: מָה רַב הָעֺנֶג לְקַפֵּץ בֵּין הַשִּׂיחִים, בְּאֵין הַחֶבֶל הָאָרוּר עַל הַצַּוָּאר!… רַק לַחֲמוֹר וּלְשׁוֹר נָאֶה לְלַחֵךְ עֵשֶׂב בֶּחָצֵר!… אַךְ בְּנֵי־הָעִזִּים אוֹהֲבִים מֶרְחָב.
מִן הָרֶגַע הַהוּא מָאַס הַגְּדִי בָּעֵשֶׂב אֲשֶׁר בֶּחָצֵר. רוּחַ רָעָה עָבְרָה עָלָיו. בְּשָׂרוֹ דַּל, פָּנָיו עֲצוּבִים, וְכָל הַיּוֹם יְנַסֶּה לְנַתֵּק אֶת הַחֶבֶל, וְעֵינָיו לְצד הָהָר, וְקוֹלוֹ קוֹל נְהִי וּבֶכִי: מֶה!… מֶה!…
רָאָה רַבִּי יוֹסֵי כִּי פְנֵי הַגְּדִי אֵינָם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, אַךְ לֺא יָדַע מֶה הָיָה לוֹ… וּפַעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר קָרַב אֵלָיו רַבִּי יוֹסֵי, פָּנָה אֵלָיו הַגְּדִי וְאָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן הָעִזִּים:
— שְׁמַע נָא, רַבִּי יוֹסֵי, לֺא טוֹב לִי פֺה, תְּנֵנִי לַעֲלוֹת אֶל הָהָר.
— אוֹי לִי! אֵלִי!… הֲגַם הוּא?! —צָעַק רַבִּי יוֹסֵי מָרָה. יָשַׁב עַל הָעֵשֶׂב לְיַד הַגְּדִי וְאָמַר לוֹ:
— מַה זֶה, יַקִּירִי, הֲגַם אַתָּה אוֹמֵר לְעָזְבֵנִי?
עָנָה הַגְּדִי הַלָּבָן:
— כֵּן, רַבִּי יוֹסֵי.
— הֲאִם מְעַט לָךְ הָעֵשֶׂב פֺּה?
— לֺא! אֲדוֹנִי, רַבִּי יוֹסֵי.
— אוּלַי קָצָר הַחֶבֶל הַקָּשׁוּר בְּצַוָּארְךָ? רוֹצֶה אַתָּה בְחֶבֶל אָרֺךְ מִזֶּה?
— לֺא זֺאת, אֲדוֹנִי רַבִּי יוֹסֵי.
— וּבְכֵן, מָה אַתָּה חָסֵר? מָה אַתָּה רוֹצֶה?
— אֲנִי רוֹצֶה לַעֲלוֹת אֶל הָהָר, רַבִּי יוֹסֵי.
— הוֹי, אֻמְלָל! הַאִם לֺא שָׁמַעְתָּ, כִּי שָׁם בָּהָר יֵשׁ הַזְּאֵב?..
וּמַה תַּעֲשֶׂה אִם יָבֺא?…
— בְּקַרְנַי אֲנַגֵּח אוֹתוֹ, רַבִּי יוֹסֵי.
— קַרְנֶיךָ מַה הֵן לְעֻמַּת הַזְּאֵב? הוּא טָרַף אֶת עִזַּי, אֲשֶׁר קַרְנֵיהֶן הָיוּ גְדוֹלוֹת שִׁבְעָתַיִם מִקַּרְנֶיךָ… הֲלֺא שָׁמַעְתָּ אֶת שֵׁם הָעֵז שֶׁלִּי בַּרְחָא, אֲשֶׁר הָיְתָה לִי בַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה? עֵז גְּדוֹלָה וְאַמִּיצָה4 כְּמוֹ תָיִשׁ. וְהִיא נִלְחֲמָה עִם הַזְּאֵב כָּל הַלַּיְלָה… וּכְאוֹר הַבֺּקֶר טָרַף אוֹתָהּ הַזְּאֵב.
— צַר לִי עָלֶיהָ! — קָרָא הַגְּדִי — אַךְ אֵין דָּבָר, רַבִּי יוֹסֵי, תְּנֵנִי לַעֲלוֹת גַּם אוֹתִי אֶל הָהָר.
— אֵל רַחוּם! — קָרָא רַבִּי יוֹסֵי — מַה־זֶה הָיָה לְעִזַּי? הִנֵּה גַּם הַגְּדִי הַזֶּה הוֹלֵךְ אֶל הַזְּאֵב הַטּוֹרֵף… אַךְ לֺא!… בְּעַל־כָּרְחֲךָ5 אַצִּיל אוֹתְךָ, גְּדִי פוֹחֵז! יָרֵא אֲנִי, כִּי תְנַתֵּק אֶת הַחֶבֶל וְתִבְרַח, וְלָכֵן אֶסְגּר אוֹתְךָ בַדִּיר6 וְשָׁם תֵּשֵׁב כָּל הַיָּמִים.
וְכֵן עָשָׂה רַבִּי יוֹסֵי. הִכְנִיס אֶת הַגְּדִי לְדִיר אָפֵל, סָגַר וְנָעַל אֶת הַדֶּלֶת, אֲבָל שָׁכַח כִּי יֵשׁ שָׁם חַלּוֹן. וְאַךְ עָזַב רַבִּי יוֹסֵי אֶת הַדִּיר קָפַץ הַגְּדִי הַקָּטָן וַיִּבְרָח…
בָּא הַגְּדִי הַלָּבָן אֶל הֶהָרִים. נִמְלָא לִבּוֹ שִׂמְחָה רַבָּה. מַה יָּפִים וּמַה טּוֹבִים הָעֵצִים הַיְרֺקִים! הָעֵשֶׂב הָרַךְ נָתַן אֶת רֵיחוֹ הַנָּעִים, וְכָל הָהָר לָבַש בִּגְדֵי חָג.
מַה שָּׂמַח לֵב הַגְּדִי! אֵין עוֹד חֶבֶל, אֵין עוֹד יָתֵד… יָכֺל הוּא לְקַפֵּץ, יָכֺל הוּא לֶאֱכֺל לִרְצוֹנוֹ… וְהָעֵשֶׂב פֹּה מַה נִּפְלָא! רָם הוּא וּמַגִּיעַ עַד קַרְנָיו. וּמַה טּוֹב הוּא לְמַאֲכָל! רַעֲנָן הוּא, נָעִים הוּא, עָרֵב הוּא… אֵין זֶה הֶחָצִיר הַיָּבֵשׁ אֲשֶׁר בֶּחָצֵר. וְהַפְּרָחִים?… הִנֵּה יַעַר שָׁלֵם שֶׁל פְּרָחִים נֶחֱמָדִים.
הַגְּדִי הַלָּבָן נָשָׂא רַגְלָיו לְמַעְלָה בְשִׂמְחָה וְהִתְגַּלְגֵּל בְּמוֹרַד הָהָר יַחַד עִם עֲלֵי הָעֵצִים… אַחֲרֵי־כֵן קָם בִּקְפִיצָה אַחַת. קְפָץ! טָס טִיסָה, רֺאשׁוֹ לְפָנִים וְעֵינָיו אֶל הַשִּׂיחִים וְאֶל הָעֵצִים, קָפַץ עַל הַסֶּלַע, קָפַץ עַל הַבִּקְעָה, עָלָה מַעְלָה, יָרַד מַטָּה, הָלַךְ לְיָמִין וְלִשְׂמֺאל… אֵין הַגְּדִי הַלָּבָן יָרֵא דָבָר.
בִּקְפִיצָה אַחַת פָּסַח7 עַל הַנַּחַל הָעוֹבֵר שָׁם. רָטֺב כֻּלּוֹ הָלַךְ הַגְּדִי אֶל הַסֶּלַע לִשְׁכַּב שָׁם וּלְהִתְיַבֵּשׁ נֺכַח הַשֶּׁמֶשׁ… הִשְׁקִיף לְמַטָּה, רָאָה אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי עִם הֶחָצֵר סְבִיבוֹ, צָחַק הַגְּדִי צְחוֹק גָּדוֹל עַד לִדְמָעוֹת.
— מַה־קָּטָן הָאֺהֶל הַזֶּה! — קָרָא הַגְּדִי — מַה־צַּר לָשֶׁבֶת שָׁם!
* * *
פִּתְאֺם נָשַׁב רוּחַ קַר. יָרְדָה מְעַט הַשֶּׁמֶשׁ. בָּא הָעָרֶב…
— הַאֻמְנָם כְּבָר עָבַר הַיּוֹם?! — קָרָא הַגְּדִי הַקָּטָן וְעָמַד מִשְׁתּוֹמֵם.
שָׁם לְמַטָּה כִּסָּה הָעֲרָפֶל אֶת הַשָׂדֶה. הֶחָצֵר שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי נֶעֶלְמָה בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל וּמִן הַבַּיִת הַקָטָן לֺא נִרְאָה בִּלְתִּי־אִם הַגַּג עִם אֲרֻבַּת הֶעָשָׁן. שָׁמַע הַגְּדִי אֶת צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן שֶׁל הָעֵדֶר הַשָּׁב מִן הַשָּׂדֶה, וְנַפְשׁוֹ נִמְלְאָה עֶצֶב… הִגִּיעַ לְאָזְנָיו מִן הֶהָרִים קוֹל:
— הוֹי! הוֹי!
אָז זָכַר הַגְּדִי אֶת הַזְּאֵב. כָּל הַיּוֹם לֺא עָלָה זִכְרוֹ עַל לִבּוֹ… וּבְרֶגַע זֶה נִשְׁמַע קוֹל־חֲצוֹצְרָה עוֹלֶה מִן הָעֵמֶק. רַבִּי יוֹסֵי הוּא הַקּוֹרֵא אֵלָיו אֶת הַגְּדִי הָאוֹבֵד.
— הוֹי! הוֹי!… — יִלֵּל הַזְּאֵב.
— שׁוּבָה! שׁוּבָה!… — קָרָא קוֹל הַחֲצוֹצְרָה.
רֶגַע אֶחָד אָמַר הַגְּדִי לָשׁוּב. אַךְ זָכַר אֶת הַיָּתֵד, אֶת הַחֶבֶל, אֶת הֶחָצִיר, אֶת הֶחָצֵר, וְאָמַר בְּלִבּוֹ, כִּי חַיִּים כָּאֵלֶּה אֵינָם חַיִּים, וְטוֹב לוֹ לְהִשָּׁאֵר פֺּה.
וְקוֹל הַחֲצוֹצְרָה חָדַל וְלֺא נִשְׁמַע עוֹד…
שָׁמַע הַגְּדִי מֵאַחֲרָיו רַעַשׁ מִבֵּין הֶעָלִים. הָפַךְ פָּנָיו וְרָאָה בְּתוֹך הַצֵּל שְׁתֵּי אָזְנַיִם קְצָרוֹת וּזְקוּפוֹת עִם שְׁתֵּי עֵינַיִם נוֹצְצוֹת… זֶה הָיָה הַזְּאֵב…
* * *
הַזְּאֵב הַגָּדוֹל עָמַד בְּלִי נוֹעַ וְהִבִּיט אֶל הַגְּדִי הַקָּטָן וְהַלָּבָן וְחָמַד אוֹתוֹ בְּלִבּוֹ. יָדַע הַזְּאֵב כִּי לֺא יִמָּלֵט הַגְּדִי מִשִּׁנָּיו, וְלָכֵן לֺא מִהֵר לִטְרֺף אוֹתוֹ.
— שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם! — פָּנָה אֵלָיו הַזְּאֵב — הֲלֺא אַתָּה הַגְּדִי הַקָּטָן שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי! וְהַזְּאֵב שָׁלַח לָשׁוֹן אֲרֻכָּה וַאֲדֻמָּה עַל שְׂפָתָיו הָרַכּוֹת.
רָאָה הַגְּדִי כִּי בָא קִצּוֹ… רֶגַע אֶחָד אָמַר הַגְּדִי לָבֺא אֶל פִּי הַזְּאֵב מִיַּד. אַחֲרֵי־כֵן עָלָה עַל לִבּוֹ רַעְיוֹן8 אַחֵר, וְהוּא עָמַד לְהָגֵן עַל נַפְשׁוֹ, הֵרִים רֺאשׁוֹ עִם קַרְנָיו נָכוֹן לִקְרָב9. יָדַע הַגְּדִי, כִּי אֵין תִּקְוָה לוֹ לְהִנָּצֵל, אַךְ אָמַר לְנַסּוֹת, אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם עִם הַזְּאֵב כָּל הַלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה לִפְנֵי יָמִים רַבִּים הָעֵז בַּרְחָא.
וְהַחַיָּה הָרָעָה קָרְבָה אֶל הַגְּדִי, וְהַקַּרְנַיִם הַקְטַנּוֹת הֵחֵלּוּ לְנַגֵּחַ.
הַגְּדִי הַלָּבָן נִלְחַם בִּגְבוּרָה רַבָּה! עֶשֶׂר פְּעָמִים הָדַף אֶת הַזְּאֵב. שָׁעָה קַלָּה נָסוֹג הַזְּאֵב, וְאַחֲרֵי־כֵן הֵחֵל שׁוּב הַקְרָב. כֺּה עָבַר כָּל הַלָּיְלָה. מִשָּׁעָה לְשָׁעָה נָשָׂא הַגְּדִי עֵינָיו לַמָּרוֹם וְרָאָה אֶת הַכּוֹכָבִים מְפַזְּזִים10 עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הַבְּהִירִים. וְהוּא אָמַר:
— הוֹי! מִי יִתֵּן לִי כֺחַ לַעֲמֺד עַד אוֹר הַבֺּקֶר…
הַכּוֹכָבִים כָּבוּ זֶה אַחֲרֵי זֶה. הַגְּדִי הַלָּבָן חָגַר שְׁאֵרִית כֺּחוֹ. הוּא שָׁלַח אֶת קַרְנָיו וְהַזְּאֵב שָׁלַח אֶת שִׁנָּיו… בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם נִרְאָה קַו אוֹר… מֵאַחַד הָאֺהָלִים נִשְׁמַע קוֹל כְּתַרְנְגֺל.
— רַב לִי! — קָרָא הַגְּדִי הָאֻמְלָל, אֲשֶׁר צִפָּה לְאוֹר הַשַּׁחַר — עַתָּה אוּכַל לָמוּת. וְהוּא שָׁכַב עַל הָאָרֶץ וְעוֹרוֹ הַלָּבָן כֻּלּוֹ אָדֺם מִדָּם.
אָז הִתְנָפֵּל הַזְּאֵב עַל הַגְּדִי הַקָטָן וְטָרַף אוֹתוֹ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.