(בְּדוּתָא)

עַל פָּרַס וְשׁוּשַׁן אֲנִי חָפֵץ לְסַפֵּר לָכֶם הַפַּעַם, בָּנִים. וְאוּלָם לֹא עַל פָּרַס וְשׁוּשַׁן, שֶׁאַתֶּם רוֹאִים עַכְשָׁו עַל מַפַּת הָאָרֶץ בְּחֵלֶק אַסְיָה; אֶלָּא עַל פָּרַס וְשׁוּשַׁן אֲשֶׁר בַּמְּגִלָּה, מְקוֹם הָרֶכֶשׁ וְהָאֲחַשְׁתְּרָנִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים. שָׁם כָּל עֲצֵי הַגַּנִּים רַק גְּפָנִים, וְכָל צִמְחֵי הַשָּׂדֶה – שׁוֹשַׁנִּים מְשַׁכְּרוֹת בְּרֵיחָן הַנִּפְלָא. וּמַעְיְנוֹת־הָאָרֶץ נוֹבְעִים אַךְ יַיִן וְשֵׁכָר. וְיוֹצְאִים הַמַּעְיָנוֹת וְשׁוֹטְפִים עַל פְּנֵי שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, אֲשֶׁר מִסָּבִיב לְשׁוּשַׁן – מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ. לֹא יִפָּלֵא אֵפוֹא אִם כָּל יוֹשְׁבֵי הַמְּדִינוֹת הָהֵן הֵם תָּמִיד שִׁכּוֹרִים; וְעַל כֵּן אֵינָם הוֹלְכִים בְּרֶגֶל, אֶלָּא רוֹכְבִים עַל סוּסִים וַאֲחַשְׁתְּרָנִים בַּעֲלֵי שְׁמֹנֶה רַגְלַיִם; וּמֵחֶמְלָה עַל הַבְּהֵמוֹת הַלָּלוּ נָתַן לָהֶם אֱלֹהִים שְׁמֹנֶה רַגְלַיִם: אַרְבַּע בִּשְׁבִילָם, וְאַרְבַּע בִּשְׁבִיל בַּעֲלֵיהֶם. וְכָל הַשְּׁבָטִים שָׁם – שַׁרְבִיטֵי זָהָב; וּבְנֵי אָדָם אֵינָם אוֹכְלִים שָׁם אֲרֻחוֹת עֶרֶב וּבֹקֶר, אֶלָּא מִשְׁתָּאוֹת וּסְעֻדּוֹת; וּכְשֶׁהֵם מְדַבְּרִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הֵם מְדַבְּרִים בַּחֲרוּזִים וּבְנִגּוּן.

וּמַלְאַךְ־הַמָּוֶת לֹא יָסוּר אֶל הָאָרֶץ הַהִיא. עַל־כֵּן אֵין בְּנֵי־אָדָם מֵתִים שָׁם כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, אֶלָּא נִתְלִים, נִסְקָלִים וְנֶהֱרָגִים בִּגְזֵרַת הַמַּלְכוּת. וּבָאָרֶץ הַהִיא אֵין תּוֹשָׁבִים עֲנִיִּים וְחָפְשִׁים: כָּל אֲנָשֶׁיהָ הֵם, אוֹ אֲצִילִים אוֹ עֲבָדִים; וְכָאֵלֶּה כֵּן גַּם אֵלֶּה שׁוֹתִים יַיִן הַרְבֵּה: הָרִאשׁוֹנִים שׁוֹתִים מִטּוּב לֵב, וְהָאַחֲרוֹנִים – מֵאֹנֶס. כִּי אוֹהֲבִים בְּנֵי שׁוּשַׁן לְשַׁכֵּר אֶת עַבְדֵיהֶם וּמַצִּיגִים אוֹתָם אַחֲרֵי כֵן לְרַאֲוָה לְעֵינֵי בְּנֵיהֶם הַקְּטַנִּים, לְהַבְזוֹת בְּעֵינֵיהֶם אֶת הַשְּׁתִיָּה. זֶה דֶרֶךְ כָּל אֲצִילֵי שׁוּשַׁן: שׁוֹתִים הֵם לְשָׁכְרָה וּמִבְּנֵיהֶם הֵם דּוֹרְשִׁים שֶׁיִּהְיוּ נְזִירִים מִיַּיִן.

וְגַנִּים וּפַרְדֵּסִים רַבִּים יֵשׁ בְּשׁוּשַׁן, וְהָעֲמָקִים מְלֵאִים שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים בַּעֲלֵי צְבָעִים שׁוֹנִים: יֵשׁ בָּהֶם אֲדֻמִּים כְּאֵשׁ, וְיֵשׁ לְבָנִים כְּשֶׁלֶג, עַד שֶׁנִּדְמֶה לְךָ, שֶׁאַתָּה נָתוּן בֵּין אֵשׁ לָשֶׁלֶג; וְהֵם צוֹמְחִים לְרַגְלֶיךָ בְּסֵדֶר נִפְלָא עַד כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר תְּדַמֶּה כִּי הוֹלֵךְ אַתָּה עַל מַרְבַדֵּי חוּר, כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אֲחוּזִים בְּחַבְלַי בּוּץ וְאַרְגָּמָן.

וְאוּלָם פַּרְדֵּס אֶחָד יֵשׁ בְּשׁוּשַׁן, אֲשֶׁר עֵצָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת נִפְלָאִים בְּטַעְמָם וּבְמַרְאֵיהֶם, פֵּרוֹת שֶׁאֵין מָשְׁלָם בְּכָל מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע הַמְּדִינוֹת; וְאִם יָסוּר שָׁמָּה אִישׁ זָר וְאָכַל מִפֵּרוֹתָיו – וְטָעַם בָּהֶם טַעַם מִבְחַר פְּרִי אַרְצוֹ, וּמִתְוַכְּחִים לִפְעָמִים בְּנֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע הַמְּדִינוֹת אִישׁ עִם רֵעֵהוּ. זה אומר: “מִמִּבְחַר פְּרִי אַרְצִי הֵם פֵּרוֹת הַפַּרְדֵּס הַזֶּה!” וְזֶה אוֹמֵר: “לֹא כִּי מִמִּבְחַר פְּרִי אַרְצִי הֵם!” וְצָדְקוּ גַם אֵלֶּה וְגַם אֵלֶּה: אִישׁ אִישׁ טוֹעֵם בָּהֶם אֶת הַטַּעַם הַטּוֹב וְהַמָּתוֹק לְחִכּוֹ. אֲבָל אֶת הַטַּעַם הָאֲמִתִּי, אֲשֶׁר לִפְרִי הַפַּרְדֵּס הַזֶּה – לֹא טָעֲמוּ עוֹד הָאֲנָשִׁים הָהֵם; אֵין חָכָם מְסֻגָּל לָזֶה.

וְאוּלָם נִפְלָא הָיָה טַעַם הַפֵּרוֹת הָאֵלֶּה רַק בְּשָׁעָה שֶׁאָכְלוּ אוֹתָם בְּצֵל עֲצֵי הַפַּרְדֵּס הַנִּפְלָא; וְכַאֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּם מִמְּקוֹמָם פָּג טַעְמָם וְרֵיחָם נָמַר, וְגַם יָפְיָם סָר מֵהֶם. וְעוֹד סְגֻלָּה נִפְלָאָה הָיְתָה בַּפֵּרוֹת הָאֵלֶּה: אִם בֵּרַךְ עֲלֵיהֶם אוֹכְלָם, הִשְׁפִּיעוּ עָלָיו רוּחַ חֶדְוָה וְשָׂשׂוֹן, וַיָּאִירוּ אֶת עֵינָיו וְאֶת שִׂכְלוֹ; וְאִם אֲכָלָם בְּלִי בְּרָכָה, נָסְכוּ עָלָיו רוּחַ שִׁכָּרוֹן, וַיְהִי מִתְהוֹלֵל וּמִשְׁתַּגֵּעַ. וְצִפֳּרִים יָפוֹת וְנִפְלָאוֹת, שֶׁאֵין כְּמוֹהֶן בְּכָל הַיְּעָרוֹת קִנְּנוּ בֵּין עֳפָאֵי הַפַּרְדֵּס, וְהַצִּפֳּרִים אֵינָן מְצַפְצְפוֹת כְּיֶתֶר הַצִּפֳּרִים, אֶלָּא קוֹרְאוֹת: שִׂי־שׂוּ! שִׂי־שׂוּ!" – וּבַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר תָּקֹמְנָה וְתִקְרֶאנָה: “שִׂי־שׂוּ! שִׂי־שׂוּ!” וְהִתְנוֹעֲעוּ הָעֵצִים, וְיָפוּחַ הָרוּחַ, וְהִתְפַּתְּחוּ הַשּׁוֹשַׁנִּים, וְהֵפִיצוּ רֵיחָם הַנֶּחְמָד. וְהִתְעוֹרְרוּ אָז כָּל הַיְשֵׁנִים עַל מִטּוֹתֵיהֶם, וְיָדְעוּ כִּי יָצָא הַשֶּׁמֶשׁ בְּשׁוּשַׁן. וּבְצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, תִּקְרֶאנָה הַצִּפֳּרִים: “רוּ־צוּ! רוּ־צוּ!” וְיָרוּץ אָז כָּל אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבוֹדָתוֹ: הָעֲנִיִּים – אֶל הַשָּׂדוֹת וְהַגַּנִּים, וְהָעֲשִׁירִים – אֶל בָּתֵּי הַמַּשְׁקֶה.

וְכַאֲשֶׁר תַּעֲמֹדְנָה הַצִּפֳּרִים עַל רָאשֵׁי הָעֵצִים וְתִקְרֶאנָה: “הוֹד־הָדָר! הוֹד־הָדָר!” וְיָדְעוּ בְּנֵי שׁוּשַׁן כִּי הִגִּיעַ חֹדֶשׁ אֲדָר, וְעוֹד מְעַט וְהִגִּיעַ הָאָבִיב…

וְאַתָּה אִם תִּשְׁאַל אֶת אַחַד הַשּׁוֹשַׁנִּים: “מִי נָטַע פַּרְדֵּס זֶה?” – וְעָנָה וְאָמַר לְךָ: “אֵינִי יוֹדֵעַ”. כִּי הַשּׁוֹשַׁנִּים הַגֵּאִים אֵינָם רוֹצִים לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹד וּלְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת; אַךְ אֲנִי אֲגַלֶּה לָכֶם, בָּנִים, מַה שֶּׁהַפַּרְסִים רוֹצִים לְהַסְתִּיר: אֶת הַגַּן הַזֶּה נָטְעוּ הַיְלָדִים בְּנֵי הַגּוֹלִים הָעִבְרִים. כִּי כֵן הָיָה מִנְהָגָן שֶׁל הָאִמּוֹת הָעִבְרִיּוֹת בִּהְיוֹתָן עַל אַדְמָתָן – בְּאֶרֶץ־ישְׂרָאֵל: אִם יָלְדוּ בֵּן אוֹ בַּת וְנָטְעוּ בּגַנָּן נֶטַע רַךְ, וְקָרְאוּ אֶת שֵׁם הַנּוֹלָד עַל שֵׁם הַנֶּטַע. וְגָדְלוּ יַחַד הַיְלָדִים עִם הַנְּטָעִים, וְאָהֲבוּ הַיְלָדִים אֶת נְטִיעֵיהֶם וְהִשְׁקוּם בַֹבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְהֵכִינוּ שָׁם לֶקֶט לַצִּפֳּרִים לְמַעַן תָּבֹאנָה לִבְנוֹת עֲלֵיהֶם אֶת קִנֵּיהֶן וּתְזַמֵּרְנָה בֵּין הָעֳפָאִים וּתְבַעֵרְנָה אַחֲרֵי הֶחָסִיל הַמַּשְׁחִית אֶת הַנְּטִיעִים.

וְכַאֲשֶׁר יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה, עָקְרוּ הַיְלָדִים אֶת נְטִיעֵיהֶם וּלְקָחוּם וּנְטָעוּם בְּשׁוּשַׁן; וַתְּעוּפֶינָה גַם הַצִּפֳּרִים עִמָּם בַּגּוֹלָה. וּבַבֹּקֶר בָּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב הִתְאַסְּפוּ יַלְדֵי הָעִבְרִים אֶל הַפַּרְדֵּס, וְיָשְׁבוּ לִפְנֵי נְטִיעֵיהֶם, וְזָכְרוּ אֶת אַרְצָם, אֶת הָרֶיהָ וְאֶת עֲמָקֶיהָ, אֶת הַשָּׁרוֹן וְאֶת הַכַּרְמֶל וְהַלְּבָנוֹן – אָז יָרְדוּ עֵינֵיהֶם דְּמָעֹות חַמּוֹת, וְהִשְׁקוּ הַדְּמָעוֹת אֶת אַדְמַת הַנֵּכָר, וְהִשְׁקוּ אֶת הַמַּטָּעִים, וְהַצִּפֳּרִים הַטּוֹבוֹת לָחֲשׁוּ עֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ: "צִי־צוּ! צִי־צוּ! חִישׁ הָנֵצוּ! " וַיְהִי בֵּינֵיהֶם עֵץ אֶחָד, שֶׁשְּׁמוֹ “מָר דְּרוֹר”, וְאוֹתוֹ הֵבִיא נַעַר מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין; וּנְטִיעָה אַחַת שֶׁשְּׁמָהּ “הֲדַסָּה”, וְאוֹתָהּ נָטְעָה בַּת אֲבִיחַיִל, דּוֹד מָר דְּרוֹר. וַיֶּאֱהַב מָר דְּרוֹר אֶת הֲדַסָּה מְאֹד; וְהִיא הָיְתָה יְתוֹמָה צְעִירָה, וּמָר דְּרוֹר גָּדוֹל מִמֶּנָּה בְּשָׁנִים, וְהוּא כְּבָר בָּנָה לוֹ בַּיִת בְּשׁוּשַׁן; וַיָּבֵא אֶת הֲדַסָּה אֶל בֵּיתוֹ, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: “אֲחַכֶּה עַד אֲשֶׁר תִּגְדַּל וְאֶשָּׂאֶנָּה לְאִשָּׁה”.

וְלַאֲבִיחַיִל הָיָה עֶבֶד מִבְּנֵי אֲגָג, אֲשֶׁר חָמַל עֲלֵיהֶם שָׁאוּל בֶּן קִישׁ. שְׁתֵּי פְּעָמִים קָרָא לוֹ אֲדוֹנָיו דְּרוֹר, וְהוּא אָהַב אֶת הָעַבְדוּת, וְלֹא רָצָה לָצֵאת לַחָפְשִׁי; וַיִּרְצְעוּ אֶת אָזְנָיו, וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד עֲגִילִים בְּנִקְבֵי אָזְנָיו וַיִּתְגָּאֶה מְאֹד בַּתַּכְשִׁיטִים הָאֵלֶּה עַל כָּל אֶחָיו הָעֲבָדִים. כַּאֲשֶׁר יָצָא אֲבִיחַיִל בַּגּוֹלָה קָרָא לוֹ דְרוֹר בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית. וַיִּקַּח עִמּוֹ גַם הוּא עֲנַף־עֵץ אֶחָד, אֲשֶׁר נָתְנָה לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ הַקּוֹסֶמֶת, וְשֵׁם הָעֵץ “הָמָן הָעֵץ”, וְאָמְרוּ עָלָיו הַקּוֹסְמִים כִּי כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל הָעֵץ וְיַגִּיעַ עַד לַחֲמִשִּׁים אַמָּה, יַתְחִיל מוֹצִיא – לֹא פֵּרוֹת אֶלָּא –אֲנָשִׁים, אֲנָשִׁים גְדוֹלִים, שָׂרִים וְיוֹעֲצֵי מְדִינָה. וַיִּטַּע הָעֶבֶד הַחָפְשִׁי אֶת עֵצוֹ בְּתוֹךְ הַפַּרְדֵּס. וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עַל שֵׁם הָעֵץ: הָמָן.

וַתִּשְׁמֹרְנָה הַצִּפֳּרִים לְבִלְתִּי בְּנוֹת לָהֶן קֵן בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ הַזֶּה, וְלֹא שָׁרוּ עָלָיו אֶת שִׁירוֹתֵיהֶן הַנְּעִימוֹת, וְלֹא אָכְלוּ גַם אֶת עָלָיו. וְכַאֲשֶׁר עוֹפְפוּ הַצִּפֳּרִים הָאִמּוֹת עִם אֶפְרוֹחֵיהֶן מֵעַל לָעֵץ הַהוּא – הֶרְאוּהוּ לְאֶפְרוֹחֵיהֶן וְאָמְרוּ: זֶהוּ “הָמָן הָעֵץ”, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכֹל מִמֶּנּוּ! אַךְ הָעֵץ הָלַךְ וְגָדַל גַּם בְּלִי בִּרְכַּת הַצִּפֳּרִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּמָת מֶלֶךְ פָּרַס עֲרִירִי, וַיִּתְאַסְּפוּ זִקְנֵי שׁוּשַׁן אֶל הַפַּרְדֵּס לִבְחֹר לָהֶם מֶלֶךְ חָדָשׁ. וַיָּבוֹאוּ בֵּינֵיהֶם גַּם גּוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וְהַיּוֹם הַזֶּה הָיָה יוֹם חַג לַפַּרְסִים. וַיֵּבוֹשׁוּ צְעִירֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי נְטִיעֵיהֶם לִשְׂמֹחַ וּלְחוֹגֵג בַּגּוֹלָה, עֵת יְרוּשָׁלַיִם עֲזוּבָה וְשׁוֹמֵמָה כַּאֲבֵלָה. מֶה עָשׂוּ? הָלְכוּ וְשִׁנּוּ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם; וַיְכַנֶּה מָר דְּרוֹר לְעַצְמוֹ מָרְדְּכַי וַהֲדַסָּה – אֶסְתֵּר, וּשְׁנֵי אַחֶיהָ אֵלִיָּהוּ וְדָנִיאֵל –חַרְבוֹנָה וַהֲתָךְ. וְלֹא הִכִּירוּ עוֹד הַנְּטִיעִים אֶת בַּעֲלֵיהֶם; לֹא הִכִּירוּם גַּם הַצִּפֳּרִים הַיָּפוֹת, וְלֹא שָׁרוּ אֶת שִׁירָן “שִׂי־שׂוּ! שִׂי־שׂוּ!” אֶלָּא: “צְאוּ! צְאוּ!” וַיִּטְעֲמוּ הַזְּקֵנִים מִפְּרִי הַפַּרְדֵּס בְּלֹא בְּרָכָה – וַיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם רוּחַ שִׁכָּרוֹן וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: הָבָה נְחַפְּשָׂה בְּכָל הָאָרֶץ אֶת הַגָּדוֹל בַּשּׁוֹטִים, וְנָשִׂים אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ עָלֵינוּ; וְהָיָה לָנוּ לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת, כִּי יֹאמְרוּ אֵין טִפֵּשׁ כְּמֶלֶךְ פָּרַס. וַיְחַפְּשׂוּ וַיְחַפְּשׂוּ וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וַיַּמְלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶם. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל לִבּוֹ: “הָבָה אֶעֱשֶׂה נָא לְאַרְצִי דָבָר גָּדוֹל, לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי טִפֵּשׁ גָּדוֹל אָנִי!” וַיַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת עַד אֲשֶׁר יָדַע לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי דְבָרִים גְּדוֹלִים: עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָדוֹל, וְהָרַג אֶת וַשְׁתִּי אִשְׁתּוֹ.

וַיִּשְׁמְעוּ בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וַיֹּאמְרוּ: “אָכֵן גְּדוֹלָה הִיא אֶרֶץ פָּרַס, וְטִפֵּשׁ גָּדוֹל הוּא מַלְכָּהּ!”

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל, וַיְצַו אֶת כָּל עַמּוֹ לֵאמֹר: “מִן הָעֶבֶד וְהַשִּׁפְחָה וְעַד הַשָּׂרִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים – יָבוֹאוּ וְיִשְׁתּוּ כַּדָּת, אֵין אֹנֵס. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּי – אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית!”

וַיַּעַזְבוּ הָעֲבָדִים אֶת עֲבוֹדָתָם, וְהַשָּׂרִים אֶת שַׁרְבִיטֵיהֶם וַיָּבוֹאוּ, וַיִּשְׁבוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת.

וַיְצָו הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל גָּרֵי שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינוֹתַי אַל יַעֲשׂוּ, לֹא בַּשָּׂדֶה וְלֹא בַּבַּיִת, כָּל עֲבוֹדָה וְכָל מְלָאכָה, רַק יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ; וּמִפַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ יִנָּתֵן לְאִישׁ אִישׁ מַאֲכָלוֹ וּמִשְׁתֵּהוּ, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. הִין – לְעֶבֶד, וְהִיַנִים – לְשַׂר; עֵגֶל – לְעֶבֶד, וּפַר – לְשַׂר.

וְשָׁם הָיוּ שְׁנֵי שׁוֹמְרֵי הַסַּף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ, וְהֵם הָיוּ גַם פְּקִידֵי הַמִּטְבָּח וּמַרְתְּפֵי הַיַּיִן, וַיֹאמְרוּ: בִּי אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, אִם כָּל עֲבָדֶיךָ אַךְ יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ, וּמְאוּם לֹא יַעֲשׂוּ, מֵאַיִן נִקַּח לָתֵת לָהֶם אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם?

שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת הַדְּבָרִים וַיִּקְצֹף, וַיִּתֵּן צַו, וַיִּתְלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ, וַיִּכָּתֵב הַדָּבָר בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים.

וַיֵּשְׁבוּ הַשָּׂרִים וְהָעֲבָדִים לֶאֱכֹל בְּתוֹךְ הַפַּרְדֵּס. וּמָרְדְּכַי כִּסָּה אֶת פָּנָיו בְּטַלִּיתוֹ הַמְצֻיֶּצֶת וַיְבָרֶךְ עַל הַיַּיִן. וַיִּרְאוּ הָעֵצִים אֶת הַצִּיצִיּוֹת הַנִּסְתָּרוֹת בְּכַנְפוֹתֵיהָ, וַיִּשְׁמְעוּ אֶת הַבְּרָכָה, וַיַּכִּירוּ אֶת מָר דְּרוֹר.

וּכְרֶגַע פָּג הַשִּׁכָּרוֹן מִכָּל הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים, וַיִּיעֲצוּ עֵצָה טוֹבָה לֵאמֹר: יְבַקְשׁוּ בְּכָל הָאָרֶץ אֶת הַנַּעֲרָה הַטּוֹבָה, הַיָּפָה וְהַצְּנוּעָה מִכָּל הַנָּשִׁים, וְנָשִׂים אוֹתָהּ לְמַלְכָּה תַּחַת וַשְׁתִּי!

וַיְבַקְשׁוּ בְּכָל הָאָרֶץ, וְלֹא מָצְאוּ בִּבְנוֹת כָּל הָעַמִּים טוֹבָה וְיָפָה וּצְנוּעָה יַחַד – רַק בִּבְנוּת הַיְּהוּדִים הָיוּ כָּאֵלֶּה,וְהַטּוֹבָה מִכֻּלָּן הָיְתָה הֲדַסָּה־אֶסְתֵּר. וַתִּלָּקַח אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ.

וְרַבִּים מִבְּנֵי שׁוּשַׁן הָיוּ פִּתְאֹם פִּכְּחִים וַחֲכָמִים כִּנְזִירִים. רָאָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וַיִּבָּהֵל, וַיְצַו לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַגָּדוֹל בַּשּׁוֹטִים, לְהִוָּעֵץ עִמּוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת.

וּלְהָמָן עֲשָׂרָה בָּנִים – כֻּלָּם שׁוֹטִים גְּדוֹלִים, אַךְ וַיְזָתָא הַצָּעִיר הָיָה הַשּׁוֹטֶה הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם, וַיְבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר וַיְזָתָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! נִשְׁבָּע אֲנִי בְּטִפְּשׁוּתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל הַפִּכְּחוּת הָאֲרוּרָה הַזֹּאת לֹא בָּאָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל טַלִּיתוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי. יַפְקִידֵהוּ הַמֶּלֶךְ לְשַׂר גָּדוֹל, וְיַלְבִּישֵׁהוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת: תְּכֵלֶת, חוּר וְאַרְגָּמָן וְתַכְרִיךְ בּוּץ, וּפָשַׁט מֵעָיָלו אֶת טַלִּיתוֹ.

וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי מָרְדְּכַי לְשַׂר וְיוֹעֵץ הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ יִשְׁתּוּ וְיִשְׁתּוּ יַיִן, עַד אֲשֶׁר יכְרְעוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ וְנָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם אַרְצָה.

וַיִּשְׁתּוּ כָּל בְּנֵי שׁוּשַׁן, וַיִּכְרְעוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ; רַק הַיְּהוּדִים אֵינָם שׁוֹתִים וְאֵינָם כּוֹרְעִים וְאֵינָם נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, כִּי הוֹלְכִים בְּקוֹמָה זְקוּפָה. וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָמָן, אֲבִי וַיְזָתָא, וַיַּגֵּד לַמֶּלֶךְ.

וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַיְצַו לַחְקֹר אֶת הַדָּבָר, וַיִּמָּצֵא כִּי דָתֵי הַיְּהוּדִים שׁוֹנוֹת מִדָּתֵי כָּל עָם: הֵם אֵינָם עֲבָדִים, אֲבָל גַּם שָׂרִים אֵינָם, וְעַל כֵּן לֹא יִנָּתֵן לָהֶם לֹא הִין וְלֹא הִינַיִם, לֹא פַּר וְלֹא עֵגֶל.

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים. שָׁמְעוּ הַיְּהוּדִים וַיִּתְעַטְּפוּ בְּטַלִּיתוֹתֵיהֶם וַיָּבוֹאוּ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים וַיָּצוּמוּ וַיִּבְכּוּ מָרָה. שָׁמְעוּ עֲצֵי הַפַּרְדֵּס, וַיַּכִּירוּ אֶת בַּעֲלֵיהֶם; וְהַצִּפֳּרִים הִתְחִילוּ בּוֹכוֹת בְּקִנֵּיהֶן.

וּכְרֶגַע סָר הַשִּׁכָּרוֹן מִכָּל בְּנֵי שׁוּשַׁן, וַיִּהְיוּ פִּכְּחִים כְּאִלּוּ לֹא בָּא יַיִן אֶל פִּיהֶם מֵעוֹדָם. וַיִּבָּהֲלוּ אַנְשֵׁי שׁוּשַׁן מְאֹד, כִּי נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם פִּתְאֹם לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר לֹא רָאוּ עַד הַיּוֹם הַהוּא. רָאוּ הָעֲבָדִים וַיֵּדְעוּ, כִּי אֲדוֹנֵיהֶם עָרִיצִים, אַכְזָרִים וְשִׁכּוֹרִים נִבְזִים. רָאוּ הָאֲדוֹנִים וַיֵּדְעוּ, כִּי עַבְדֵיהֶם נוֹכְלִים, חֲנֵפִים, זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים. וְהִתְחִילוּ רָבִים וּמִתְקוֹטְטִים; וּמִתּוֹךְ קְטָטוֹת בָּאוּ לִידֵי מַהֲלֻמּוֹת, אֲבָל הָאֲדוֹנִים הָיוּ גְבֹהִים יוֹתֵר מִדַּי וְהָעֲבָדִים – נְמוּכִים יוֹתֵר מִדַּי, וְלֹא יָכְלוּ לָגַעַת אִישׁ בְּרֵעֵהוּ – וַיִּפְּלוּ הַמַּהֲלֻמּוֹת עַל רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהִתְקוֹטְטוּ שְׁנֵי פַּרְסִים גָּדוֹל וְקָטָן, נִמְצָא בֵּינֵיהֶם אִישׁ יְהוּדִי הַמֻּכֶּה בִּידֵי שְׁנֵיהֶם. וַיִּרְבּוּ הַיְּהוּדִים לָצוּם וְלִבְכּוֹת, וַיִּשְׁמְעוּ עֲצֵי הַפַּרְדֵּס וַתִּרֶב הַפִּכְּחוּת בָּאָרֶץ, וַתִּרְבֶּינָה הַקְּטָטוֹת וְהַמַּהֲלֻמּוֹת.

וְהַמֶּלֶךְ שׁוֹתֶה וְשׁוֹתֶה לְהָפִיג אֶת פִּכְּחוּתוֹ, אֲבָל לַשָּׁוְא! גַּם בַּלַּיְלָה אֵינוֹ יָכוֹל לִישֹׁן מֵרֹב פִּכְּחוּת – נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ! וַיִּוָּעֵץ הַמֶּלֶךְ עִם וַיְזָתָא יוֹעֲצוֹ. וַיֹּאמֶר וַיְזָתָא: יָבִיאוּ נָא סֵפֶר וִיהִי נִקְרָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. זוֹכֵר הוּא, כִּי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יִקָּרֵא לְפָנָיו סֵפֶר אֲפִלּוּ בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת – מִיָּד חוֹטַפְתּוֹ שֵׁנָה.

וְהָמָן אֲבִי וַיְזָתָא לֹא יָכֹל גַּם הוּא לִישֹׁן מִפְּנֵי הַפִּכְּחוּת הַנּוֹרָאָה; וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ: אֵין זֶה כִּי אִם בִּשְׁבִיל מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי: כִּי מִתַּחַת לִלְבוּשׁ הַמַּלְכוּת הוּא נוֹשֵׂא עוֹד אֶת טַלִּיתוֹ הַמְצֻיֶּצֶת; לֵךְ אֵפוֹא אֱמֹר לַמֶּלֶךְ לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי!

– אֲבָל הֵן יוֹעֵץ הַמְּדִינָה הוּא, וּמַה תַּעֲשֶׂה הַמְּדִינָה אִם יֶחְסַר לָהּ יוֹעֵץ?

– אֵין דָּבָר, – עָנְתָה זֶרֶשׁ, – עֵצֵנוּ בַּפַּרְדֵּס כְּבָר הִגִּיעַ לְאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע וַחֲצִי הָאַמָּה; עוֹד מְעַט וְיִשָּׂא לָנוּ חֲכָמִים וְיוֹעֲצִים– שָׂרֵי מְדִינָה.

וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינָיו וַיֵּלֶךְ וַיַּגֵּד לַמֶּלֶךְ.

וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֶּה וְהִזְמִינָה אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת הָמָן וּבָנָיו, וַתַּגֵּשׁ לִפְנֵיהֶם מִיֵּין הַפַּרְדֵּס וּמִפִּרְיוֹ; וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ כּוֹס יַיִן מִן הַבַּקְבּוּק אֲשֶׁר בֵּרְכָה עָלָיו, וּלְהָמָן וּלְבָנָיו נָתְנָה יַיִן אַחֵר. וַתִּצְלַח רוּחַ שִׁכָּרוֹן עַל הָמָן וְעַל בָּנָיו, וְרַק הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה נִשְׁאֲרוּ פִּכְּחִים. וְלֹא יָכְלוּ הָמָן וּבָנָיו לַעֲמֹד עַל רַגְלֵיהֶם; וַיֵּשְׁבוּ – וַיִּפְּלוּ, וַיָּקוּמוּ – וַיִּפְּלוּ, וַיֵּלְכוּ – וַיִּפְּלוּ, וְהָמָן נוֹפֵל עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ. וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַיְצַו לִתְלוֹת אֶת הָמָן וְאֶת בָּנָיו.

וַתַּעֲקֹר אֶסְתֵּר אֶת “הָמָן הָעֵץ” מִתּוֹךְ הַפַּרְדֵּס, וַיִּתְלוּ עָלָיו אֶת הָמָן וְאֶת בָּנָיו – כֻּלָּם שָׂרִים, יוֹעֲצִים וּפַחוֹת.

אָז נִתְקַיְּמָה נְבוּאַת הַקּוֹסֵם לֵאמֹר: “עָתִיד עֵץ זֶה לָשֵׂאת עָלָיו שָׂרִים, אֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וּפַחוֹת.”

אֶת כָּל זֹאת סִפֶּר לִי דוֹדִי הַזָּקֵן, וְהוּא הָיָה שִׁכּוֹר גָּדוֹל, בִּמְחִילָה, וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת לָן בִּמְעָרָתוֹ שֶׁל לוֹט, וּמִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּלֵיל הַפּוּרִים הָיָה הוֹלֵךְ בְּרֶגֶל לְשׁוּשַׁן וְלָן עֶל קִבְרוֹ שֶׁל הָמָן, וּמִשָּׁם גִּלּוּ לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.

אֲבָל אֵינִי עָרֵב לָכֶם כַּמָּה מִן הָאֱמֶת יֵשׁ בַּסִּפּוּר הַזֶּה.