עכשיו להוציא כתב־עת לשירה, אני ערה לאבסורד, אני ערה לתפנוק הזה. למי זה נחוץ, מה יש. אני אפילו לא יכולה להצביע על איזה חלל, אף לא חלל של דלת, איזושהי משבצת ריקה, שיש צורך למלא. זה לא חסר. לא לספרות העברית, ולא לקוראיה. יש די מוספים, ירחונים, כתבי־עת. יש איפה להדפיס. אם יש מקום ל“חדרים” – ולא מתוך שחסר משהו – על זאת אפשר יהיה להשיב, כמדומני, רק בדיעבד. אם כתב־העת החדש הזה יתברר כמי שמוסיף שמחה, מוליך חום מן המשורר אל הקורא ומן הקורא אל המשורר, אם השירה על זמניה וזרמיה תתרענן כאן – הרי שיהיה בכך פחות אבסורד, פחות תפנוק.
הלית ישורון
ב“חדרים” 🔗
י. בת־מרים
נתן זך
אבות ישורון
דליה שלח
יונה בן יהודה (יבי)
ארתור רמבו
יזהר דגן
זלדה
פרנץ רוזנצוויג
דוד אבידן
שמעון צמרת
סמואל בקט
אביגדור אריכא
מאיר ויזלטיר
עוזר רבין
מישל חדאד
עזה צבי
ישראל הר
צ’סלב מילוש
ואלאס סטיבנס
יוסף יחזקאל
רחל דנה
גבריאלה אלישע
אסתר ראב
מזכירת מערכת: עדנה קוטלוביץ
פיקאסו / ז’אקלין קוראת, 1958, ליטוגרפיה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.