רקע
ישעיהו אברך
קריינות מדויקת מאוד

איננו יודעים כמה מאמץ משקיע שירות השידור כדי להקנות לשדריו היגוי עברי נכון – דיקציה ופונאֶטיקה. לפי תגובות האוזן – ההיגוּי באמת משופר. כדי כך שאתה מבחין היטב בה“א עם מפיק בסוף התישבה – להבדיל, למשל, בין בְּעִיטָה בכדורגל לבין בְּעִיתהּ, בעת שלה. המפּיק בתיבה האחרונה נשמע היטב בהטעמתו של השדרן ובמאמציו למלא אחרי ההוראות. אתה מבחין הקפדה כזאת גם בהיגויים אחרים, להוציא, כמובן, נקודה במפיק של ו”ו החיבור, שאין לו כנראה עוד תקנה בעברית של ימינו – מן השדרן עד שרי הממשלה. דומה כי בעניין הו"ו הזאת תכליתי יותר לשנות את חוקי הדקדוק מאשר לנסות לערער את הרגלי־הדיבור הנפוצים. וכיוון דעל – על.

זה – מצד ההיגוּי. אך מצד ההשכלה ואופקי־הידיעה של השדרנים – התמונה עגומה – אם לא מדכאה מעט.

הדוגמאות, שאנו רושמים או משרבטים על כל נייר מצוי בעת ההאזנה, מתעופפות אחר־כך לכל עבר. הנה אחת מלפני ימים אחדים, שעדיין לא נשאה הרוח.

אולי אתם מכירים היסטוריון ששמו ובינבי? אתם – לא, אבל שדרנית הרדיו מכּירה־גם מכּירה. לפני זמן־מה הלך לעולמו היסטוריון נודע כזה בלונדון, ארבע פעמים הוא שבק־חיים־לכל־חי בפי הקריינית בתורת אחד טבינבי. רק למחרת התברר לרדיו כי זהו ארנולד טוינבי (Toynbee). אף כי היכרות־מעטה לא עם ההיסטוריה רק עם שונאי־ישראל בלבד – הספיקה כדי לדעת זאת.

מלכת דניה – סיפר שדר בהזדמנות אחרת – הגיעה לעיר הצפונית של ברית־המועצות “לשעבר לנינגראד – ועתה פטרוגראד” – מדויק להפליא.

בשבת בבוקר, בהפטרה לאחת משיחותיו המרתקות של עזריה אלון – דבר הקרין: “במסגרת השבוע, איכות הסביבה, שמעתם את שיחתו של עזריה אלון על נקיוֹן בגוף” – מקום “בנוף”, כמובן. הוסף לזה בעיית האיים האזוריים (מלרע), והרי לך סימן מובהק גם להבנה עודפת בדקדוק וגם לבקיאות בגיאוגרפיה.

התוצאה המתמשכת: דינוזאורוס הוא מלך ישראל – ותעודת בגרות.

ועוד מן הרדיו:

נכחנו באולם בעת נאומו של שגריר ארצות־הברית מלקולם טון, מיד לאחר שורת ההחלטות הנמבזות של ארגון־האומות בענייני ישראל והציונות. היה בדבריו משפט אחד, שבעקיפין יש לו איזו משמעות מדינית. “החלטות העצרת – אמר, לערך – לא ישפיעו מאומה לא על עתידה והתפתחותה של ישראל ולא על היחסים בין ארצות־הברית לישראל.” לא הצהרת בלפור חדשה, אבל – הצהרה של משמעות בעיתויה. ואמנם, בלשון זאת הביאו את ההצהרה עיתוני הבוקר.

במהדורות החדשות של הבוקר, הודיע הקריין כך: “החלטות העצרת – אמר שגריר ארצות־הברית – לא ישפיעו על יחסי ישראל וארגון האומות המאוחדות” – כך פעם, כך עוד פעם, כך בשלישית.

דיוק עיתונאי מובהק וגם עדות להבנה פוליטית – ולהיגיון.


13 בנובמבר 1975


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 54006 יצירות מאת 3200 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22155 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!