מכוני האוֹנְקוֹלוֹגְיָה, מכוני ההקרנה לחולים במחלה הממארת, היו סגורים לפני כשבוע יום אחד – כחלק ממלחמת טכנאי הרנטגן על שכרם. “אנו עושים מצדנו הכל כדי להקטין את הפגיעה בחולים” – דבר הציג הארגון־הלוחם ברדיו. ואין אתה יודע מה יש בדברים האלה יותר: סִכְלוּת או שחץ או לעג למכאוב.
חמש־מאות חולים לא קיבלו באותו יום טיפוּלם הסדיר – ישועתם או עידודם היחיד – בשל המאבק הזה על פת־הלחם של העוסקים במשלח־יד הוּמני כמו הרפואה.
לא נאזן דברים קצרים אלה בשום פנייה גם למוסדות ולמעסיקים. המעשה הזה של טכנאי הרנטגן – שתביעותיהם לגופן ראויות בוודאי לבחינה מדוקדקת – הוא, כפשוטו, נבלה. כך צריך לכנונותו ואין ליפּותו בשום מלים או גינונים שאין תוכם כברם.
“איש אינו רוצה לשבת עם טכנאי הרנטגן” – אילולא היינו מחויבים בגזירת הבריאות לשבת מזמן־לזמן במחיצת מכשירי־הבדיקה שלהם – היינו גם אנחנו, בעקבות מעשה זה, מוותרים בלב שלם על חברתם כבני־שיח.
היכן, מבחינה רפואית, מתחילה המחלקה הממארת – קשה לפעמים לגלות. אך היכן הולך ומתפשט הסרטן החברתי – עוד מעט לא יהיה קשה להבחין.
30 בדצמבר 1976
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.