א¹    🔗

(כפר־יחזקאל) מוצאי־שבת

רציתי לכתוב לך מכתב מפורט, אולם נאלצתי לצאת לשדה לזריעת־תלתן. אחרת הייתי מאחר, ומחר נוסע אליכם יגאל. לכן אשתדל למסור ככל יכולתי.

הטיול היה מוצלח באופן יוצא מהכלל. הצלחנו והספקנו לאסוף כארבע מאות מיני צמח שאיננו מכירים (אספתי עם דני יחד ואחר זה חילקנו את החומר). ביניהם מספר רב של עצים. בסביבות שבּעה, בגובה של אלף ותשע מאות מטר בערך, מצאנו חורש מעניין מאוד שרוב האלמנטים בו הם מַשירי עלים. הצומח במקום ההוא ים־תיכוני, אם כי הסירה הקוצנית לא היתה בו; כנראה, שהמקום גבוה מדי בשבילה. היא נעלמה בדרך בין היבַּרִיָה לשבּעה, בגובה של אלף וארבע מאות מטר בערך. מעל זה, בגובה של אלף וחמש מאות מטר, היה חורש של אלון מצוי ומספר רב מאוד של אחירוֹתם־החורש. וכן היה בו מין אֶדר בעל עלים קטנים מאוד (איזה הוא?); הערבים קוראים לו אִיהַבּ.

אם כן מה שנוגע לחורש מעל לשבּעה, אין שום ספק שהוא ים־תיכוני. כי למרות העדרה של הסירה היו בסביבתו שיחי אחירוֹתם־החורש, מורכב היה מעצים מַשירי־עלים, שכולם מפותחים יפה באופן יוצא מהכלל וגבהם כשמונה־עשר מטר. היה בו מספר רב מאוד של שזיף־הדוב, נושא פירות (בערבית חוֹחַ ברי), וכן אגסים סוריים נושאי־פירות. היו בו גם האדרים הנ"ל. היה בו עוזרד בעל פירות אדומים (לאחר זה ראינו בדמשק מין עוזרד בעל פירות אדומים וגדולים יותר, שפירותיו נמכרים בשוקי העיר. אולי תדע, לפי תיאור זה, איזה הם?). היה בחורש גם מין רמנוס בצורת שיח בעל פירות אדומים, ורד בצורת עץ בעל גזע אחד, עוזרדים מצויים, גבוהים מאוד, ועליהם יושב הדבקון הלבן Viscum album עם פירות; ועוד שני עצים שאינני מכיר: האחד בגובה של שמונה־עשר מ'; עלה מפורץ לו בעל אוּנוֹת, פירותיו אדומים ומארכים, הנקרא בפי הערבים זבּיבּ אֶל־ג’בל; ועץ שני דומה לו בעליו, בעל פירות כתפוחים קטנים, בשם אִיבּרֶש; ועוד שיח בשם דַיְשָר. בסביבות שבּעה עצמה עשירה הצמחיה, וביחוד בגינות. מצאתי הרבה טחבים, ביניהם Marchantia נקבה, עם “שמשמיות” נקביות מפורצות. למחרת, בשעת העלייה לראש ההר, אפשר היה לראות באופן נפלא את חלוקת־הצומח. הכרמים נמשכים עד לגובה של אלף ותשע מאות מטר בערך, לאחריהם בגובה של אלפיים מטר כבר נראית הנוֹאִית הקוצנית, ומין של שלהבית (Phlomis), בעל עלים קטנים. בסביבה זו נראים שני מיני קדד: קוצני ובית־הלחמי. שיחי־החורש מעטים מאוד ומנוונים למדי (לא באשמת האדם!). העוזרד בעל הפירות האדומים עולה לגובה רב למדי! למעלה מאלפיים וארבע מאות מטר. בגובה זה מצוי עוד שיח ליד סלעים ומקומות לחים, בעל עלים דומים לשסק. מגובה זה ועד למורדות ראש ההר עצמו נפוץ מאוד שיח של אוג (Rhus). איזהו? (הוא נמצא גם בלבנון). בגובה של אלף וחמש מאות מטר בערך היו קבוצות שיחים בעלי פירות שחורים־סגולים, דמויי זיתים שחורים, השיח קוצני ונמוך. איזהו? שיח זה ישנו גם בעלייה ללבנון.

בדרך ליקטתי צמחים מעניינים רבים, שגדלו על צוקי־סלע, ביניהם מין שני של ורד, שפירותיו מכוסים זיזים ארוכים.

מגובה זה של אלפיים וארבע מאות מטר התחיל האַקנַטוֹ־לימוֹן ומין ה"כרבולת" ומיני הקדד, – חברות־הצומח על מורדות אלה ועד לראש ההר מקסימות בקביעותן ובשינויים הבולטים החלים בהן בהתאם למקומות. בבורות־השלג שעל הפסגות הופיעה חברת צומח ממין חדש, המורכבת ממיני קדד מיוחדים, שהופיעו בקביעות מתימטית בכל הבורות, שהם עמוקים ורחבים למדי.

כיון שיגאל מאיץ בי אקצר. במורדות ניכרת הצמחייה הערבתית יותר, מופיע מין חלבלוב ונפוצה מאוד ה־ Phlomis, אולי Orientalis. אולם גדל כאן גם מין שלישי של ורד מעניין. המורד המזרחי (ירדנו לצד קַטַנָה) הופיעה הסירה בגובה גדול יותר מאשר בדרום; היא נמשכה אפילו בבתה שבעמק, בדרך לקַטַנָה; באותם המקומות הופיעה “לענת־המדבר”. הבתה ענייה ומורכבת מכמה צמחים שאינני מכיר. מדמשק נסענו דרך מול־הלבנון לריאַק; רשמתי ברפרוף את הצומח בדרך. מריאַק הלכנו לבעל־בך ומשם עלינו לארזי־הלבנון – דרך מעניינת מאוד. מן העמק באים לכפר דיר־אֶל־אַחמָר. בסביבתו חורש של אַלון מצוי ואֵלָה ארץ־ישראלית. לאחר זה מגיעים לכפר עִינְתָה, בדרך מין של Juniperus. צפונה לעינתה – רכסי־הרים מכוסים מין אחר של Juniperus בעל עלים קטנטנים הדומים לעלי־ברוש. הוא היה בודד גם מעל לעינתה. הצומח בעלייה ללבנון מעבר מזה דל משל החרמון. מצאתי כאן מין Sternbergia, וכן את רִבַּס המדבר (שהערבים כינו בשם זה). היה פה אותו שיח בעל פירות שחורים שבחרמון.

על המורד המערבי של הלבנון, בקרבת הארזים והכפר בְּשֶרִי, אינני יכול לדבר כלל – מרוב התפעלות. אספתי שם צמחים רבים מאוד, אך זהו אפס לעומת העושר אשר לא הספקתי לאסוף. מצויים שם כמה עצים, ביניהם שני מיני ערער (Juniperus), ברוש אָפקי, אָרני־בר ועוד מיני עצים בלתי ידועים לי. שם אספתי מין נוסף של ורד, בעל קוצים צפופים מאוד ועלים קטנים; צורתו שיחית.

אני מקוה שאוכל לבוא ירושלימה בשבועות הבאים, ואביא עמי את כל החומר להגדרה והשוואה. יש לי משם שני מיני שרכים, האחד גריזית (Scolopendrium), ושני Asplenium קטן.

בדרך לטריפולי ראיתי המון Blechnum ומרוב התפעלותי עצרתי את האוטו כדי ללקטם, אך קיבלתי “מנה הגונה”, ומרוב בלבול קטפתי צמח אחר.

דרישת־שלום לנעמי² ולגברת רייס. יש לי גם בשבילן חומר רב.

לנעמי! מצאתי שלושה מיני כרכומים שונים, בעלי פרחים תכולים וכחולים. אחד בעל רשת זיפים על הפקעת, אולי C. damascenus; השני – בלי רשת כנ"ל. כנראה C. hermoneus, שניהם מהחרמון; והשלישי מהלבנון. יש לי תיאור מפורט של שלשתם. וכן – סתוונית בעלת פרחים סגולים.

שלום רב לכולכם!

 

ב.³    🔗

(בית־הספר המחוזי ביגור. תאריך הדואר – 19.11.39)

קראתי את מכתבך ורצוני לענות לך עליו. אשמח מאד להתכתב אתך, אם הדבר יהיה לך לרצון. חושב אני ששנינו נלמד מזה הרבה.

רצית לדעת על הנחשים שהיו לנו כאן. בדרך כלל לא נהגתי להשאיר נחשים מתים, מלבד מינים יוצאים מהכלל (צפע, למשל). את הנחשים הננו מגדלים חיים במשך כל השנה, עם בוא החופש אנו משלחים אותם לחפשי. מיני נחשים אשר “המכון הביולוגי” בתל־אביב נצרך להם שלחתי למנדלסון.

כאן אני נותן לך את רשימת הנחשים שהיו בידנו זמן ממושך והסתגלו.

מתחת לשמות נחשים שלא הסתגלו אני כותב קו־הדגשה.

אלה הם הנחשים שגידלנו.

בקשר לשאלתך על הוַריאציות: באספי יש וַריאציות של נקבת לַבנין־התלתן. גידלתי ביצי לבנים וקיבלתי את וַריאצית הנקבה הירוקה, שהיתה בערך 3% מבין כולם. וכן יש עוד וַריאציות בלתי חשובות, כגון אצל נקבת הפולחלה, Eumenis pisidice ועוד.

יש לי וַריאציה של נחש מקוּוָו – בלי קוים. וכן מצאתי אצל אַמנוּן־הגלים מספר וריאציות.

מקוה שאני שתענה לי על מכתבי זה.

 

ג.    🔗

27 בנובמבר, 1939

– – – זה עכשיו גמרתי לקרוא את מכתבך. שמחתי מאוד לדעת כיצד אתה מאכיל את “טלוא־הראש”, האם חי הוא אצלך זמן רב?

אולי עסקת גם בזוחלים אחרים, – שממיות, חמטים, לטאות? אם גידלת אותם, אבקשך לכתוב לי במה האכלת כל מין ומין.

ביחס ל־Contia coronella נדמה לי שאני מכיר נחש זה. מנדלסון הראה לי פעם Contia בלתי מצוייה, אך אינני זוכר בדיוק את שמה. נדמה לי שהיא זו אשר הזכרת. אבקשך לתארה לי באופן מפורט.

מוכן אני לאסוף לך שבלולים. בקבוצה זו אין לי ידיעות רבות. בטיולי שמתי לב לשבלולים נדירים (כאלה שאני רואה פעם ראשונה; חושב אני שהם נדירים, ואולי באמת אינם נדירים). אך עד כה לא מצאתי לנחוץ לאספם. מקוה אני שאאסוף לך מינים חשובים.

לעומת זאת יש לי בקשה אליך, שמא תוכל לאסוף לי אי־אלו פרפרים הנמצאים בסביבתך:

1. לבנין־העוזרד Aporia crataegi; 2. הצבעוני הצהוב Zerynthia Cerysil; 3. זנב־הסנונית של יהודה Papilio alexanor. ברור, שאם הדבר הוא בגדר האפשרות.

ביחס לדבריך על הוַריאציות. ידוע לי שלא רק בצבע ישנן וַריאציות, אלא גם בצורה. הבאתי לך לדוגמה את ה־Eumenis pisidice, אשר עד כה ראיתי שלוש וַריאציות שלו. גם מהפולחלה יש לי כשלוש־ארבע וריאציות, בעוד שד"ר רייך הראה לי באוסף שלו בערך כתשעים וריאציות של פרפר זה. ברור שהוא אסף אותו לא בארץ אחת, ולכן אין פלא בדבר!

וכן אני יכול לציין לך וריאציות אצל הדנַאוּס, נימפִיַת־הסרפד, הלבנין הלימוני, ועוד ועוד.

איני יודע למה התכוונת בכתבך על דבורות־הבר (אמנם נכון, שאין לי ידיעה רבה בקבוצה זו, אך חושב אני בפסח להיות ב"בית־גורדון" ימים מספר, ובין השאר רצוני לקבל שם ידיעות ראשוניות בדבורים אלו), אך אני יכול לאסוף לך ככל שידי מגעת מקבוצה זו (באספי יש קצת באי־כוח מקבוצת דבורים זאת, אך הם טרם הוגדרו).

שאלת על הנחש השחור: נחש זה גידלתי בשנה שעברה כחודש (ארכו היה כשני מטרים) והייתי נאלץ לשחררו מחוסר עכברים להאכילו. לעומת זה, היה לי נחש שחור קטן. ברור, שצבעו לא היה שחור, אלא יותר אפור עם קוים. עכשיו אין לי נחש שחור; בודאי יהיה בקרוב.

יש לי “תלום־קשקשים” קטן, שגם צורתו בעודו צעיר שונה מזו של המבוגר, אך בנקל אפשר להכירו לפי מבנה הראש.

עכשיו מלים מספר על האוסף שלי:

את הארגזים קניתי בתל־אביב. יש לי שמונה ארגזים, ובהם: 1. נימפיות; 2. לבנינים וצבעונים; 3. טוָאים Saturnidae Lasiocampidae; 4. מיני פרפרי לילה, כגון: Geometridae, Zygaenidae, Lymantridae, Arctiidae, Cossidae, Syntomidae; 5. רפרפים; 6. כחלולים וסַפיריות; 7. שאר מיני חרקים.

יש בידי שמונה מיני רפרפים: שני מיני רפרפי־הגפן, רפרף־ההרדור, רפרף־הדבֵקה, רפרף־החבלבל, רפרף־החלבלוב, רפרף־הסוֹלָניים (גולגות־המת) והרפרף המשורטט. כידוע לך, יש עוד שני מינים, ובאספי הם חסרים. הישנם אצלך? – כתוב פרטים.

אני מצרף למכתבי לוח־הגדרה. אינני יודע אם ידועה לך שיטת־הגדרה זו לפי בנין־עורקים. לוח זה אינו בדרגת השלימות וצריך להכניס בו מספר־תיקונים (הלוח תורגם מגרמנית).

אם רצונך להגדיר, עליך להשיג קסילוֹל ובנוזל זה תמרח את הכנף ועל ידי זה יבולטו ציורי־העורקים. מוטב שתתחיל בפרפרים גדולים.

בתחילה הגדרתי בשיטה זו יחד עם ד"ר רייך וד"ר אלכסנדר ברש. ועכשיו אני מתקדם יפה.

 

ד.    🔗

יום שלישי, מאי 1940.

– – – עלי לבקש סליחתך שזמן רב לא עניתי על מכתביך. תיכף לאחר שובי נסעתי לגליל עם מנדלסון ומרגולין. זה היה טיול נהדר, שלא ידעתי כמוהו מימי. היינו בהרי־הגולן ובהרי־נפתלי, שטנו יום תמים בחולה. נכנסנו לבין הגומא ומצאנו צמחים נהדרים. ראינו המון צפרים ורבות מהן לא הכרתי.

על הרי־נפתלי תפשתי Contia coronella יפה וגדולה. מנדלסון שמח עליה מאוד. וכן תפשתי קמטן, מין לטאה באורך של מטר, מחוסרת רגליים. מצאתי שם את הסינפיטון הארץ־ישראלי ותפשתי עליו מספר דבורים מהסוג Anthophora. בהרי־נפתלי – לא תאמין אם אספר לך – התעופפו מאות לבניני־עוזרד Aporia crataegi. מצויים היו שם יותר מלבניני־הכרוב Pieris)) ובודנהיימר כותב: “פרפר נדיר, מתפתח במקומות בודדים בהרי־יהודה ובעבר הירדן”.

לא היתה לי מרעֵלה ולכן כמעט שלא יכולתי לתפוש דבורים. תפשתי רק מספר דבורים מה־Xylocopa; דבורה שחורה בעלת חזה צהוב. הטיול ארך חמישה ימים ולמדתי בו הרבה דברים. הייתי רוצה לכתוב לך עליו, אך חושש אני שלא אגמור. מהטיול נסעתי הביתה, לכפר־יחזקאל.

עליתי על הר־הגלבוע ותפשתי שם את ה־Papilio podalirius, הנחשב לפרפר של הרי־יהודה. זו לי הפעם השלישית שאני תופש אותו על הגלבוע (אתמול ראיתי אותו גם על הכרמל). תפשתי גם דבורים רבות מסוגים שונים. אחת מהם לא יכולתי להגדיר; כנראה שהיא שייכת לסוג שלא נכנס למגדיר. תפשתי הרבה אכסמפלרים של דבורים קדומות Propidae, מהסוג Colletes ומהסוג Prosopis. ההבדל ביניהם הוא במספר התאים הקוּבּיטליים ובכתם לבן או צהוב על מצח שישנו ל־ Prosopis וחסר ל־Colletes. בודנהיימר כותב בספרו שמהדבורים הקדומות נמצאות בארץ רק Prosopis.

וכן תפשתי דבורים מהסוגים הללו:

וכן יש לי דבורים מהסוגים Anthidium ו־Apis.

בהיותנו בחולתא רצו לתת לי שפמנון. יכולתי להשיג שפמנון קטן למדי. אך לא היה לי כסף לשלחו על ידי “אגד”. אם תשלח מכתב לחולתא ותפנה אליהם בבקשה, מובטחני שימלאו זאת ברצון.

אתמול הכנתי בנגריה ארגז לחרקים. הוא עלה יפה. אחר כך הגדרתי דבורים עד שתים־עשרה בלילה והכנסתי אותן לתוכו.

היום תפשתי צרעה נהדרת בעלת מחושים דמויי־אַלה. בתחילה חשבתי אותה לדבורה, כי היא אוספת אבק־פרחים כדבורה. היא שייכת למשפחת ה־Masaridae ולסוג Celonites.

איך בילית את החופשה במקוה־ישראל? האם ראית שם דברים מעניינים?

ברור שאי אפשר להשוות את הסביבה ההיא לסביבתנו, שהיא אחת העשירות ביותר בכל מיני בעלי־חיים, הן בחרקים הם בצפרים והם בזחלים ובצמחים (דרך אגב, בימים האחרונים מצא מנדלסון את Lacerta viridis – הלטאה הירוקה, גם על הר הכרמל; לטאה נדירה, שלא היתה ידועה בארץ, ולפני שנה מצאו אותה לראשונה בחניתה: מגיעה לאורך של שלושים עד שלושים וחמישה ס"מ).

עכשיו, בשעת כתיבה, נכנס לחדרי “גמל שלמה” קטן ונחמד. אני חושב שזה הוא Ameles heldreichi. אני מגדל עכשיו זחלים של Delephila livornica וכן Daphnis nerii. לא כדי לקבל פרפרים, אלא לשם תצפיות. אם יהיה לך מספר ימי־חופשה, אני מזמין אותך ליגור. מובטחני שלא תתחרט. השבת אני עורך טיול גדול ומקוה למצוא דברים יפים.

אם תצליח לצוד את הנימפיה השחורה Limenitis, תשלחנה אלי.

מצאתי עוד מין של שבלול בתוך מערה.

אבקשך לכתוב את סוגי הדבורים המצויים באספך.

בתודה למפרע,

עברתי לחדר חדש ואני גר בו יחידי, ומובן שיש לי אפשרות של עבודה. לפני כן לא נתנו לי בני־חדרי “להזיז יד ורגל”.

תפשתי פרפרים, שהזחלים שלהם מתפתחים במים ובונים תיקים מעלי הנוּפר. האם שמעת עליהם?

 

ה.    🔗

14 במרץ, 1940.

ראשית, עלי להודיעך שכמעט והיה לי שפמנון לשלוח לך. בלכתי לקישון לפני שבוע ראיתי שם כעין בריכה עם מים נמוכים. היה זה לאחר ימי־הגשמים; מימי הקישון התמעטו ונשארה כאן כעין בריכה מבודדת. היו שם הרבה גַמבוזיות, אַמנונים, ומצאתי שם גם שפמנון אחד, שלא יכול היה להימלט מידי (ארכו כעשרים וחמישה־ששה ס"מ, בלי השפם). שמתי אותו בפח. לא יכולתי לשלוח אותו מחמת ההפגנות והעוצר. למחרת כשבאתי מצאתי אותו מת מחוץ לפח; כנראה שקפץ מתוך המים. אולי אתפוש עוד אחד ואלמד מהנסיון לכסות את הפח. אני שולח לך כאן כמה שבלולים החיים על התלתן. בקרוב יהיה כאן זהרי בלויית שלושים סטודנטים ואשלח לך שבלולים בידי אחד מהם. יש לי כשנים־עשר מינים, אני מקוה שאוכל לשלוח לך כעשרים וחמישה מינים, לאחר שאצרף את השבלולים הקטנים שאאסוף.

הסלמנדרות. לא היו שום סתירות בדברַי על הסלמנדרות. בארץ יש רק מין אחד, היא סלמנדרת־האש (Salamandra maculosa). עד לפני שלוש שנים היתה סלמנדרה נדירה מאוד בארץ. כי לא ידעו איפה למצאה. ולפני שלוש שנים מצא פינחס כהן שתי סלמנדרות מבוגרות על הכרמל. “המכון הביולוגי” פנה אליו שימציא להם כמה סלמנדרות, ולא מצא יותר ו"המכון" הזמין סלמנדרות מחוץ־לארץ.

לפני שנתיים, עם העלייה לחניתה, מצאו שם סלמנדרה אחת. צבי פינס מהמכון נסע לשם ומצא שם מעין, ובו שרצו עשרות ראשנים; הוא לקח כמה מהם למכון. הדבר נודע, והתחילו נוהרים עשרות אנשים לחניתה לשם השגת סלמנדרות. מנדלסון פחד שישמידו את כולן והזדרז ועשה “מונופּול הסלמנדרות”. ועוּבדה היא: איש אשר אין לו רשיון מ"המכון הביולוגי" אסור לו לקחת סלמנדרות.

לפני חדשיים גיליתי על הכרמל בריכה ומאות ראשני סלמנדרות בה. חלק שלחתי למנדלסון וחלק אני מגדל.

אין לי חשש שישמידו אותן בכרמל, כי צריך ללכת מרחק רב עד שמגיעים למקום זה. יש לי חומר מעניין על הסלמנדרה, אם תהיה זקוק לו – אשלחנו לך.

בזמן האחרון תפשתי: נחש־מים Natrix tesselatus, נחש זיתני Coluber najadum ונחש שחור צעיר C. asianus. הם אוכלים. נחש־המים אוכל אצלי ראשנים גדולים.

בזמן האחרון סידרתי בבית־הספר פינה של צמחי הכרמל ועציו.

שתלתי שם מהעצים: א. קטלב Arbutus; ב. עָר אציל Laurus nobilis; ג. מורן־החורשViburnum Tinus. בודאי אינך מכיר עץ זה. הוא שייך למשפחת הקַפריפוֹליים. זהו העץ היפה בכרמל. פרחיו לבנים ונמצאים בצפיפות מרובה, והוא נראה כאילו מכוסה־שלג; ריח נהדר לו. אי אפשר לתארו במלים; צריך לראותו בעיניים (אולי תבוא פעם לכרמל? – כדאי לך!); ד. יַעְרָה (לוֹניצרה) איטלקית; ה. אֶשְחָר (רמנוּס) רחב־ העלים; ו. אטד (ממשפחת הסולניים) וכן צמחי בן־חצב יקינטוני, גביעונית־הלבנון (צמח נהדר למשפחת השושניים), עצבונית־החורש (Ruscus aculeatus) ואספרג.

מהשחלבים (Orchidaceae): שחלב קדוש, שחלב פרפרני, שחלב־השקיק ושחלב מצוייץ; וכן דבורנית־הקטיפה, דבורנית הכרמל ודבורנית־בורנמילר.

לפני חודש מצאתי מין של דבורנית Ophris, שלא היה במגדיר. שלחתי אותו לאוניברסיטה להגדרה; כפי הנראה לא היה ידוע עד כה בארץ. אולי מין חדש הוא. בזמן האחרון עוסק אני בצבעוני הלבן Archon apollinus. מצאתי את זחליו על האזניות הקטנות בכרמל. אם ידועות לך עובדות עליו, כתוב! הצבעוני הצהוב כבר מתעופף אצלכם. אם תתפוש אותו תכניסו לתוך שקיק־נייר ואת השקיק – לתוך קופסת־גפרורים ותצרף למכתב, כדרך שאני שולח לך את השבלולים.

בתודה למפרע,