בעשרים וששה בשבט, ה' אלפים תש"ד, בשנה החמישית למלחמת־העולם השנייה, מקץ שנה אחת לעליתנו למקום, ניגשים אנו, חברי קבוצת אברהם של הפועל המזרחי, לנטוע עצי פרי ועצי־יער בכפר־עציון, לקיים את צו־התורה: “כי תבואו אל הארץ ונטעתם…” – “לא לתוהו בראָה; לשבת יצרה!”
בימים שנחלי דם אחינו המעונים נשפכים כמים והעולם מתבוסס בדמיו־הוא הגענו הלום כדי לבנות ולנטוע ולהכות שרשים עמוקים בהרי־יהודה; כי בנטיעות אלו פתח חדש לגאולתנו ולפדות־נפשנו. תלושים היינו בגולה והתלישות היא שהיתה המחלה האיומה של עמנו בנכר. אנו זקוקים לשרשיות, לאחיזה איתנה באדמת־המולדת. וזאת העבודה שאנו עושים במקום הזה.
העצים האלה שאנו נוטעים היום בזה לסמל יהיו לנו, סמל דרכנו כחלוצי־האדמה, אות ברית עם אדמת־המולדת. “כי האדם עץ־השדה”. השרשים העמוקים של העצים יזכירו לנו את חובתנו להיות דבוקים בעולם־המעשה, בבנין, בנטיעה ובעבודה. הענפים הגבוהים שיתנשאו אל על יעוררו אותנו כלפי מעלה, לדעת את קוננו ולשאוף תמיד לשלמות מוסרית ולקדושת־החיים. זאת הדרך של אבותינו הקדמונים וזו דרכנו כחלוצי תורה ועבודה.
מלפני אלפים שנה היו ההרים מסביב הומים מרננת־העצים ומצהלת־החיים. היום הם עומדים קרחים בשממתם. עם עלייתנו לכפר עציון נשבענו: לא ננוח ולא נשקוט עד אם נגול את חרפת־השממה מעל פני ההרים ועד אם נכסה אותם מעטה של עצי־פרי ועצי־יער, אשר ירננו את שירת־התחייה; לקיים מה שנאמר: “ואתם, הרי ישראל, ענפכם תתֵּנו ופֶרְיכם תשאו לעמי ישראל – – ונעבדתם ונזרעתם, והרביתי עליכם אדם, כל בית ישראל כולה. ונושבו הערים והחרבות תבנינה.”
ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.