אב, תש"ו.
יום ארוך ואפור מתבשר לאיטו בקרניים זורחות מאירות של שמש חדשה. יום כשאר הימים, יום שרדף והדף את משנהו הדומה לו בכל ניב ורטט, בסדרו התמידי המעצב והבונה: אותם גוני-צבעיו, אותם צללי-קולותיו; אותם מראות הנוף המוּכר – נוף של כרם, של שדה, של תלם חרוש שם למטה בעמק; ואותם ההרים החוסמים מבטך הנרעש; ואותו חדר ומסביב קירותיו, המיטות, הארון, השולחן, הכסא הקטן. וירק-הדשא הרטוב רבוץ מתנמנם לרגליך כל כך מוּכר עם צבע הפרח העוטרו מסביב. ופניו אלה כל כך דומים, אותם הפּנים – ממש אלה של אתמול ושלשום. ואדמת השביל בו תצעדנה רגליך, קלות כל-כך ובוטחות, כה תמימה-תמימה, הן זו לא נפסדה ולא שוּנתה מאתמול;
את מיטב אונה וכוחה תעניק ואני לחיקה אתמסר גם היום. בה אמצא ניחומים ועידוד; איאבק, אשתרש, איאחז בכוחה הכביר, האיתן ואחזק.
כנותנים וכמקבלים – כמותה – לימינה נעמוד, – ונחזק.
חשון, תש"ז
נקוּדה חדשה נוסדה; עלתה להתיישבות נקוּדה על אדמת הגליל.
כמה פּשוטות המלים הללו, הנושאות בתוכן עתידן של נפשות בני-אדם. יהודים גבורים חיים, לוחמי היום, ולוחמי מחר-העתיד, ולוחמי אותו האתמול שסחף בזרמו חבריהם. צנועות, נסתרות מדי הן האותיות השחורות על גבי העתון, הצוררות בתוכן חיים צעירים שנקטפוּ בלא זמן. וכך, רק מלים מספּר על אבדן – פּשוּט הדבר: בעד המולדת, בעם העם. גבורי האוּמה הנעלמת. ובתוכה ייעלם גם שמעם!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.