א    🔗

בְּבֹקֶר עָבוֹת לְדַרְכֵּנוּ יָצָאנוּ

לֶהָרִים הַלְּבָנִים, לִמְרוֹמֵי “הַר־תּוֹתָח,”¹

חֲבוּרַת סַקְרָנִים, חֲסִידֵי הַטֶּבַע,

וְלַדֶּרֶךְ צֵידָה: פַּת־שִׁפּוֹן וְכוּתָח.

נִחֲמָנוּ נֶהָג: כָּךְ נוֹהֵג יוֹם אֱלוּל,

פּוֹתֵחַ בְּעָב וּמְסַיֵּם בְּהָדָר;

חָצִינוּ שְׁדֵמוֹת, וּכְפָרִים כִּתְרֵיסָר,

צָהֳרַיִם – הַיְקוּם הִתְכַּרְכֵּם וְקָדָר.

טִפּוֹת נִרְאוּ עַל זְגוּגִית הַמְּכוֹנִית,

צְמֻגּוֹת כְּרִבָּה וּגְדוֹלוֹת כְּאִסְתְּרָה;

פִּתְאֹם וַתִּצְנַח אֲפֵלָה וַיְהִי לֵיל,

וְהָךְ רַעַם עַל רֹאשׁ הָעוֹלָם כִּבְלִיסְטְרָה.

גֶּשֶׁם עַז נִתַּךְ אַרְצָה עַד נִתַּז לַשְּׁחָקִים

וַיְתוֹפֵף כִּבְמַקְלוֹת עַד הָרֶכֶב נֶעְצָר.

חָלַקְנוּ קְלָלוֹת לַנֶּהָג וְלַסַּעַר,

פָּרַשְׂנוּ כַפֵּינוּ אֶל עָל מִמֵּצַר.

מַה לַעֲשׂוֹת? הוֹצֵאנוּ אַמְתַּחַת צֵידָה,

וַנְּמָרֵר: לֹא נִרְאֶה עוֹד אֶת הַר־הַתּוֹתָח;

וְאֵת לֹא הוֹעִילוּ תְפִלּוֹת וּקְלָלוֹת

הוֹעִילָה אַט אַט זוֹ הַפַּת בְּכוּתָח.

פָּקַח הָעוֹלָם אֶת עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת,

הֶחֱלִיקָה מְכוֹנִית עַל כְּבִישִׁים מַקְטִירִים.

וְשָׁעָה קַלָּה עֵת עָבְרָה וַנַּעֲמֹד

בְּתַחְתִּית הָהָר וְהֵיכָלָיו הַטְּמִירִים.

ב    🔗

קָרוֹן כְּמוֹ סַל מֵעַל כֶּבֶל נְשָׂאָנוּ

עַל יַעֲרוֹת הַבְּרוֹשִׁים בְּמִדְרוֹן אַוְרִירִי.

אַךְ מְרוֹמִים יֵשׁ רַבִּים וּמְרוֹמֵי מְרוֹמִים,

וְאֶחָד צוּק הַשִּׂיא הַנִּשְׁקָף עֲרִירִי.

שָׁמָּה נַעַל בְּרֶגֶל סְחוֹר סְחוֹר בְּנָתִיב

כֹּה צַר עַד כָּל כֶּשֶׁל עָלוּל לְשַׁכֵּל.

וְהַתְּהוֹם אַךְ רִחְרַח לֵב דּוֹפֵק אֱנוֹשִׁי

וְקָם לִתְחִיָּה נְכָלָיו לְנַכֵּל.

לִבִּי חָשׁ מַגַּע־קֶרַח שֶׁל יַד מַעֲמַקִּים.

נִשְׁבַּעְתִּי עוֹד קָט וְהַכְּסִיל הִתְמַסֵּר!

מַה חִנּוֹ, מָה עָנְגּוֹ שֶׁל רִסּוּק אֲבָרִים?

מַה תָּרֹן כְּלָיָה? מַה בְּשׂוֹרָה תְּבַשֵּׂר?

וְהִנֵּה הִסְתּוֹבֵב הַתְּהוֹם. רֶגַע קָט,

אַךְ הֻכֵּיתִי סְחַרְחֹרֶת כִּבְמָחוֹל שֶׁל זְוָעוֹת.

וּמַה לָּכֶם, חֲבֵרִים, כִּי תַפְנוּ פְנֵיכֶם

כִּילָדִים עֵת פּוֹרְשִׂים כֹּהֲנִים אֶצְבָּעוֹת?

נִנְעַץ אֶת עֵינֵינוּ בַּתְּהוֹם כְּמַטּוֹת

וְנִדְרֹךְ עַל שׁוּלָיו בַּמַּטּוֹת נִשְׁעָנִים. –

אָנוּ עוֹלִים זְהִירִים סְחוֹר סְחוֹר. שׁוּר, הַשִּׂיא!

וְהַכֹּל כְּבָר מִלְּמַטָּה, הָרִים וַעֲנָנִים.

ג    🔗

מַה שֶּׁקֶט זוֹהֵר וְצוֹנֵן כָּאן סָבִיב,

מַה תְּנוּעָה חֲרִישִׁית כִּצְלָלִים עַל קִירָם!

וְסַעַר וְסוּפָה כָּל הַדֶּרֶךְ לִוּוּנוּ

חוֹזְרִים לְבֵיתָם כִּכְבָשִׂים לְדִירָם.

הֲרָרִים יְרֻקִּים עֲנָקִים לְרַגְלֵינוּ,

בִּלְבּוּל שִׁפּוּעִים וּבְכָל זֹאת גַּם שׁוּרָה:

כְּמַעְגַּל אֲלֻמּוֹת בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף

מִסָּבִיב לְגִבְעָה עֲגֻלָּה וַהֲדוּרָה.

מִכָּל נֶקַע וְחָגָו אַט עוֹלִים הֶעָבִים –

הִנּוּמוֹת לְבָנוֹת, נְשִׁימוֹת עוֹלָלִים –

זוֹרְקִים אֶת אֲרִיג צִלְלֵיהֶם עַל גְּבָעוֹת,

צָפִים לְמָרוֹם וּבִן־רֶגַע כָּלִים.

זֶה כָלֶה, זֶה עוֹלֶה – הַצְּלָלִים נֶאֱרָגִים –

זֶה זוֹחֵל עַל גָּחוֹן וְעוֹלֶה כְּמוֹ בִיגִיעַ.

מֵעֵבֶר הָרִים, שׁוּר, עָב־אִמָּא גוֹחֶנֶת

וְתִינוֹקָהּ הָרָפֶה בְּשִׁנֶּיהָ תַּגְבִּיהַּ.

אֲנִי עוֹמֵד מְפֹעָם מִלִּבְנַת הֶחָזוֹן,

וְחִידוֹת בִּי עוֹלוֹת, מִי יִתֵּן וְנִפְתָּרוּ:

יְצוּרִים שְׁמֵימִיִּים־אוֹרִיִּים אֵלֶּה –

הַהֵם הֶעָבִים שֶׁמִּלְּמַטָּה קָדָרוּ?

הַהֵם הָרְעָמִים עַל קָדְקֹד הָעוֹלָם?

לָמָּה יִהְיֶה לְחָרוֹן הַזִּיו הַצּוֹנֵחַ?

אֵיךְ כְּרוּב עֵת יִגְלֹשׁ עַל קַרְקַע יֵהָפֵךְ

לַחַיָּה מְיַלֶּלֶת עַד אָדָם בּוֹרֵחַ?

וּמַה תַּכְלִית הָאָדָם? לַחֲזוֹת יֹפִי צָף,

לְהוֹשִׁיט לוֹ זְרוֹעוֹת וְלִכְמֹהַּ לוֹ נֶצַח,

וְאַף פַּעַם לֹא לַחְמֹד רִדְתּוֹ עַל הָאָרֶץ

שַׁרְבִיטוֹ בִּימִינוֹ וְכִתְרוֹ עַל הַמֵּצַח? –

ד    🔗

מִי קוֹרֵא שָׁם בִּשְׁמִי? מִי צוֹעֵק: יֵשׁ לֵרֵד? –

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקַע. שׁוּר, מָעוּף שֶׁל גַּחֶלֶת!

רְאִיתִיהָ בָאֲוִיר עַד עֵינַי עִפְעֲפוּ,

וְכָל סֶדֶק וְנִקְרָה מָלְאוּ אֵשׁ מְתֻלְתֶּלֶת.

אַךְ אֵשׁ זוֹ לֹא דוֹמָה לְשׁוּם אֵשׁ בָּעוֹלָם,

לֹא תִּקְפֹּץ בְּעֶבְרָה, לֹא תַלְשִׁין לַעֲבָרִים;

הִיא שׁוֹכְבָה בַעֲרִיסַת הַסְּלָעִים וְנוֹשְׁמָה,

וּנְשִׁימוֹת אֲדֻמּוֹת מִתְנַשְּׂאוֹת בֶּהָרִים.

הִיא נָחָה כְגִזַּת רְחֵלִים שֶׁל שַׁלְהֶבֶת;

רַק תַּלְתַּל עַל תַּלְתַּל מִתְבַּדֵּל מֵהַתְּהוֹם,

מִתְרוֹמֵם כְּמוֹ בְרוּחַ אִטִּית, וְנָמוֹג.

מִי רָאָה שַׁלְהָבוֹת הָעוֹלוֹת כַּחֲלוֹם?

כָּךְ יוֹקֵד לְרַגְלַי הָעוֹלָם בְּנִמְנוּם,

צְעִיפִים בּוֹעֲרִים אַט צָפִים לְגָבוֹהַּ;

וְכָל צְוָח לֹא נִשְׁמָע וְלֹא רַעַשׁ פַּעֲמוֹנִים,

הַכֹּל חֻלְחַל וְהֻקַּף בַּדְּמָמָה שֶׁל אֱלוֹהַּ.

וְאֶנְקַת הָאָדָם מִן הַמְּדוּרָה וְלִפְנִים

לֹא תָקְשַׁב, לֹא תָרְגַּשׁ בַּהֶקֵּף הָרָחָב;

הַס! תּוֹקֵעַ שׁוֹפָר. עֵת לֵרֵד מִן הָהָר,

וָאֵרֵד מְפֹעָם וּמֻתְמָהּ וּמֻכְאָב.