רקע
אליהו שומרוני

במערכת הבחירות לועידת ההסתדרות האחרונה סער במחננו ויכוּח גדול על תכנו ועל מהוּתו של ‘החלוץ’ בגולה. כבשאר שטחי חיינוּ נתגלה גם כאן אותו חזיון משונה של תהום פעורה בין המציאוּת הממשית וּבין הלבוּש החיצוני של נושא הויכוּח. עברה כמעט שנה מאז ועידת ההסתדרות, ומן הראוּי שנבחן בעיה זו לאור הנסיון הממשי של פעוּלת השליחים והתפתחוּתה של תנוּעת ‘החלוץ’ בארצות שונות. היוּ שלחמו ב’חלוץ' האחיד בנימוּקי ‘החלוץ’ ההסתדרותי ובצורך של שמירה על עצמאוּתה של תנוּעת הפועלים וערכיה המעמדיים. עוד אז סברה מפלגת פועלי ארץ־ישראל, או רוּבה, שהויכוּח האמיתי איננו על ‘חלוץ’ הסתדרותי או לא הסתדרותי, אלא על חלוץ' הסתדרותי אחיד ומאוחד או חלוץ מפורק, פדרטיבי, מחולק בין גושים וזרמים שונים הפועלים בקרב ההסתדרות. יתירה מזו: כל הנושא את נפשו להעלאת סמכותה, כוחה המוּסרי המחנך של ההסתדרות בעיני הדור הצעיר הגדל בארץ ובעיני שארית הפליטה בגולה, לא ייתכן שיתגעגע לחידוּש מפת התפצלוּתה של התנוּעה החלוצית על כל תגיה כפי שהכרנוּה באירופה לפני המלחמה.

ועידת ההסתדרות נתקיימה חדשים מספר לפני גמר המלחמה, אך משהרגשנו בתמונת הזוָעה, העתידה להתגלות לעינינו עם הרמת המסך מעל גיא ההריגה, אמרנו כי ‘יש להעמיד את חינוך הנוער החלוצי על ערכי יסוד חלוציים אלה: הגשמה אישית, עליה, עבודה, עברית, חקלאוּת, כיבוּש עבודה, הגנה, התישבוּת עובדת לכל צוּרותיה, עזרה הדדית ושיתוף, אחדות פועלים חלוצית, חברות להסתדרות הציונית, חברוּת להסתדרות העובדים הכללית’. ועוד נאמר בהחלטות הועידה: ‘ההסתדרות תחייב את שליחיה ל’החלוץ’ לכוון את פעוּלתם לאחדוּת ולהתלכדות חלוצית ממשית. אסור על שליחי ההסתדרות ועל חבריה להקים מסגרות נפרדות ב’החלוץ' בסניפיו ובמפעלי ההכשרה שלו'.

אין ספק, שהחלטות אלו, שלא נתמכו על־ידי האופוזיציה, היו ביטוּי נאמן לרצון הרוב המכריע של פועלי ארץ־ישראל ונתנוּ עם זאת את התשובה היחידה האפשרית ההולמת את מאוַיי האחדוּת העמוקים התוססים בקרב שרידי המחנות, לוחמי הגיטאות והפרטיזנים.

אולם, לאסוננוּ, גדול, כנראה, גם כוחו של פילוג. ואם לפני חדשים מספר היו בקרבנו חברים לא מעט, שהתנחמו בכך, שהגולה לא תיכנע לרוּחות הפירוד המנשבות מן הארץ, באו העובדות של הזמן האחרון וטפחו באכזריות גם על פני תקוה זו. הנה כך כותבת חברה מפולין1, אחת מאלה שעמדו בראש מלחמת הגיטאות ואשר נצרפה עם רבים בכוּר היסוּרים שאין דוגמתם בתולדות האנושוּת:

‘אחרי שוב חברינו מלונדון2 חלו שינויים בעבודתנו. חברי ‘השומר הצעיר’ קיבלו הוראות מיערי לפלג את התנוּעה המאוחדת ולהקים תנוּעת ‘השומר הצעיר’. החברים בפולין קיבלו את ההחלטה הזאת ופילגו את התנועה. לאיחוד עם ‘גורדוניה’ בלבד לא הסכמנו, ולכן עובדות כיום כל שלוש התנועות במסגרות נפרדות, תוך שיתוף פעולה מכסימלי, בשטחים שהדבר ניתן. חילקנו בינינו ‘דעם אָרעמען פּעקל’ 3 : מ־16 קיבוצים, הקיימים בפולין, קיבלה ‘גורדוניה’ 4, ‘השומר הצעיר’ – 6 ואנחנו – 6. לא הסכמנו לחלוקה זו. והויכוחים נמשכו ימים שלמים, ולבסוף קיבלנוה בלית ברירה. איננו יודעים מה דעתכם בענין זה. לפי דעתנו, במצב הקיים בפולין – הפילוג הוא אסון. חלמנוּ, שהאיחוּד כאן ישפיע אוּלי במשהו גם על האיחוּד בארץ, אך, לדאבוננו הרב, לא עלה לנוּ’.

וחבר אחר, מראשי המרד היהוּדי ומארגניו4, כותב:

‘ובכן, מה שהיה בפולין כבר לא קיים. ‘השומר הצעיר’ עשה הכל למען הפוך את הקערה ועלה לו הדבר. כל זה התחיל ימים מספר אחרי שוּבי מלונדון. קוים כינוס מיוחד של אנשי ‘השומר’ ובסופו בא לידי חלוקת האנשים והקיבוצים. מי עשה ‘געשעפט’5 יותר רע? אינני יודע. כולנו עשינו ‘געשעפט’ רע. ברור לי, שאבד לנו דבר גדול ויקר, שלשוא השקענו בו מאמץ רב. בפולין התהלכנו ימים כמשוגעים. היה פשוט קשה לחיות ולעבוד. לוּ היה כלב מלקק את לבי, היה נרעל. פשוט קשה לחיות’.

וחבר שלישי, אשר נוכח בכינוס המיוחד של ‘השומר הצעיר’ בפולין, כותב:

‘רוב באי הכינוס התקוממו להוראות שנתקבלו מלונדון, אבל כרגיל ב’שומר הצעיר’ ניצח הקו וסוּכם, כי יש להציע איחוּד ל’דרור' רק בתנאי שיגדירו עצמם כהמשך לסיעה ב‘. אם לא – על ‘השומר הצעיר’ להקים תנוּעה עצמאית’.

ברטט קדושה שמענוּ בועידת ההסתדרות את החברה רוז’קה,6 שהגיעה משם וסיפרה על אחוַת הלוחמים היהוּדים, על אחדוּת חלוצים, על טשטוש התחוּמים הישנים. מי שיער כי לא יעברוּ חדשים מספר ועל אחדוּת זו תונף יד מן הארץ, מן ההסתדרות, ותצליח להביא לידי הפרת שבוּעת האמונים שנחתמה בדם לבם של אחים לנשק, אחים לגורל איום ולמטרה אחת.

איך קרה הדבר, שהפילוג ב’החלוץ' בפולין, המתפשט גם בארצות אחרות, התרחש ללא הד וללא זעזוּע כלשהו בציבוּר הפועלים בארץ, בהסתדרות? היכן כל אלה שחשבו כי הם, ורק הם, נאמנים על ‘החלוץ’ ההסתדרותי, מדוּע אינם מגיבים על הנעשה בפולין נוכח הפירוק הברוטלי של ‘החלוץ’ ההסתדרותי, אשר עתה זה התחיל בצעדיו הראשונים בקרב השארית הזעומה של 80 אלף יהודי פולין? האומנם יקר יותר שלום־בית פנימי ‘באופוזיציה המאוחדת’ משמירה נאמנה על אחדותו ושלמוּתו של "החלוץ' ההסתדרותי?

נודה על האמת, כי גם מפלגתנו, אשר יזמה את הבירור ואת ההחלטה ההסתדרוּתית הנכונה לגבי בעיות ‘החלוץ’, אינה נקיה מאשמה. ידענוּ כי יש בהסתדרות זרמים ומפלגות המדברים גבוהה, לצרכי פולמוס, על סמכות עליונה הסתדרותית, אך במציאות החיים מוצאים הם דרכים לחתור תחת כל החלטה, ואפילוּ נתקבלה בפורוּם העליון, אם איננה לפי רוּחו של מיעוט זה או אחר. בענין הנדון כאן הושמעה בועידה הודעה מפורשת מפי הח' יערי, כי תנועתו לא תקבל את הדין ולא תפעל לפי ההכרעה שנפלה בהסתדרות. ידענוּ איפוא כי מכשולים אין־ספור ייערמו על דרך ביצוּען של החלטות הועידה, והיה זה מחובתם של האחראים בהסתדרות, והשלמים עם החלטותיה, לשקוד נאמנה על ביצוען ולגייס כוחות הדרכה ושליחוּת רבים כדי למנוע את התהווּתה של המפה החלוצית המפוררת בגולה, המוסיפה כיום אסון על אסון, צער ובוּשה גם יחד.

1945



  1. נראה שהכוונה לצביה לובטקין  ↩

  2. מהכינוס הציוני שנתקיים בלונדון, עם תום מלחמת העולם השניה  ↩

  3. ‘את הצרור הדל’  ↩

  4. נראה שהכוונה לאנטק – הוא צוקרמן  ↩

  5. ‘עסק’  ↩

  6. חברת ‘השומר הצעיר’ מפולין שהגיעה לארץ אחרי השואה  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53988 יצירות מאת 3312 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22210 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!