זועזעתי בראותי איך הכניסו בתוך תנוּעת הנוער העובד, בין נערים בני 14, פּוֹליטיזציה והגדרה פוליטית מפלגתית. בשיחה עם ישראל גלילי, בימי הועידה האחרונה, נזכרנוּ בתקוּפת הויכוּח עם ‘השומר הצעיר’ על יסודות הנוער העובד. הסעיף האוסר את קיוּמם של ארגוּנים פוליטיים בתוכו הוּא אשר נעל בשעתו את הדלתות בפניו.
והנה עובדים בנוער עשרות שליחים, חברי הקיבוּץ. תנוּעת ‘המחנות העולים’ מסוערת. בנוער העובד זעזוּעים וערעוּר יסודות. הניסה הקיבוץ במשך כל התקוּפה הקשה הזאת לקרוא, לפחות פעם אחת, את חבריו ולנסות למנוע משהוּ? – מי קבע דרך? – האם קיים הקיבוץ לפחות ישיבה אחת של ועדת הנוער עם השליחים, לא אחרי פילוג ‘המחנות העולים’, אלא לפניו? –
בנימין גליקסון2, שדיבר כאן קודם, ניסה להסביר את מהותם השונה של שני הצדדים, חברי הקיבוץ, אשר התוַכּחו ביניהם ב’מחנות העולים', ביחס השונה שיש לכל צד לקיבוץ עצמו. לדעתו, יש מי שהפרימַט הפוליטי קובע לגביו – ואלה הם, כמובן, יריביו, ויש מי שבשבילו קובע דבר אחד ויחיד – הפרימט ההתישבותי הקיבוצי. לאור העובדות הידועות לי אין אף שמץ אמת בהצגת דברים מעין זאת. אם דברי בנימין נכונים רשאי אני לשאול אותו כיצד נהגו הוּא וחבריו במשך השנה המסוערה הזאת? היכן היה הדיון והיכן נקבע הקו אשר בנימין נקט אותו בתנוּעה כשליח הקיבוּץ? לי ידוע שהקיבוּץ לא כינס שום כינוס מוסמך משלו, על מנת לקבוע אם הוא תומך באיחוּד הנוער הלומד או שולל אותו. או אם ללכת או לא ללכת בדרך הפוליטיזציה של הנוער העובד. לי ידוּע על דיוּנים שנתקיימו, כי אין להניח שבנימין וחבריו עשו מה שעשׂוּ על דעת עצמם, בלי להימלך במישהו. אלא שדיונים אלה נתקיימוּ לא במסגרת הקיבוּץ, אלא במסגרת המוסד המפלגתי אליו בנימין משתייך (לקריאתך, בנימין, כי אין זה נכון, אני מפנה אותך לביוּליטין של ‘התנוּעה לאחדוּת העבודה’, בו פורסם פרוטוקול מישיבת המזכירות הארצית בדבר הכנות ‘התנוּעה’ לועידת הנוער העובד. שם תקרא גם את הדיון וגם את העמדה שנקבעה).
הייתי אורח במועצה הידוּעה של ‘המחנות העולים’ בבית־השיטה שהתוַכּחה רבות בשאלת איחוּד הנוער הלומד. שם נמצא לפחות חבר אחד מבין שוללי האיחוּד אשר העיז לומר בגלוּי, כי ההתנגדוּת לאיחוּד לא באה בגלל חוסר אפשרוּת אובייקטיבית לקיים תנוּעת נוער מאוּחדת מבחינה התישבוּתית כללית או מבחינת צרכי הקיבוץ, או צרכי הנוער עצמו (עובדה היא כי איש אינו מציע לפרק את תנוּעת הנוער העובד, חלקים־חלקים, לפי הזיקה לזרמים ההתישבותיים!). ההתנגדוּת לאיחוּד ‘המחנות העולים’ עם ‘גורדוניה’ נובעת ממציאוּת הפילוג הפוליטי של פועלי ארץ־ישראל.
הדיונים וההחלטות בשאלות דרך הפעוּלה בנוער לא נקבעוּ איפוא השנה, שנת המאורעות המכריעים בנוער הארץ־ישראלי, במסגרת הקיבוּץ ועל דעת הקיבוּץ. ואין כל יתרון מבחינת הקיבוץ המאוחד לשליח אחד מבית־השיטה על פני חברו השליח מאותה בית־השיטה.
חברים, כבר הגיעה השעה לדבר זה אל זה דברים גלוּיים. ותנאי קודם לכך: יכבד כל אחד את דעתו של הזולת. אין לקבל את החלוקה האבסורדית לנאמנים ובלתי־נאמנים לקיבוּץ. ‘אחרי שחקרתי בענין זה – אומר בנימין גליקסון – באתי לכלל מסקנה שמקור חילוקי הדעות בינינוּ הוּא רק זה: הקיבוץ או לא הקיבוץ’. יוצא איפוא שאברהם אדרת, חברו של בנימין למשק, צריך לרכוש לו מחדש, אחרי כל שנות חייו ופעלו בקיבוּץ, תעוּדה אשר תקנה לו זכות לחנך לקיבוץ. לאן נגיע בדרך זו? – אם דברי בנימין נכונים, נובעת מהם מסקנה פשוּטה מאוד, האומרת: הקיבוץ בונה את כל עבודתו בנוער ואת שליחוּתו לגולה החלוצית אך ורק על אותם 55 האחוזים שהצביעוּ בפעם האחרונה במשקי הקיבוּץ בעד ‘התנוּעה לאחדוּת העבודה’. וזוהי המציאות שמנסים למעשה ליצור אותה. זוהי קביעה מראש שיש רק 55% נאמנים, והיתר – או לחיסול מבחינה ציבוּרית או למעמד של נסבלים בצורה זו או אחרת.
חברים! אם זוהי המחשבה המשתלטת עליכם תהיו נאלצים לחשוב את מחשבתכם עד הסוף – כל כמה שלא יהיה מר הסוף הזה. במצב שנוצר היום אי אפשר להתמיד.
במועצה הקודמת, בנען, ניסיתי להציג את השאלה איך נחיה יחד במצב של פילוג פוליטי ורעיוני מחריף והולך. איש לא ניסה להשיב על שאלה זו. מאז עברוּ חדשים מספר. באו עובדות. אחת קשה מחברתה. גם ישראליק גלר הגיע היום למסקנה בדבריו כי יש צורך במשהו הנקרא תבונת חיים. כל אחד מרגיש כי אין אפשרוּת כך להמשיך. חיי קיבוץ אינם חיי מפלגות. חיי קיבוץ דורשים עוד משהו: יחסי אמת אלמנטריים. ואני צריך להגיד לכם דבר שאמנם הוא חמוּר מאוד, אך אין מנוס ממנוּ – אתם קובעים עכשיו משטר פנימי כזה בקיבוּץ, אשר כתוצאה ממנוּ מוכרחה לבוא התמרדוּת מתמדת של חברים וקבוצות שונות בקיבוץ.
בסיכוּם: רצוני לקבוע שלושה דברים בלבד.
א. אין אמת בהנחה, שחלק אחד בקיבוץ קבע את עמדתו בשטח הפעוּלה בנוער לפי שיקולים קיבוּציים גרידא וחלק אחר לפי שיקולים פוליטיים.
ב. המסקנה ההגיונית מאופן הצגתכם את השאלה היא כי אתם רוצים להישען בפעוּלה בנוער אך ורק על חברי ‘התנוּעה לאחדוּת העבודה’. וזאת אתם עושים בשם הקיבוץ כוּלו. 28 שליחים מן הקיבוץ עובדים בנוער העובד וכוּלם חברי סיעה ב'.
ג. אם יתמידו בנוהג זה בענין גיוס חברים לשליחוּיות ובשטחים אחרים, ייקבע בקיבוּץ משטר, המוכרח להביא לידי התמרדות גלוּיה של חברים וקבוּצות. ואם אין רצון להגיע לידי כך, יש צורך בהסדר. לכך היתה מכוּונת המועצה הזאת.
1946
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.