רקע
יהודה ברגמן
למען תינוקות של בית רבן

נדפס בירחון: Monatssohrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums 1930

הערבים בארץ ישראל מאמינים שלתפלתם של הילדים נפתחים השמים ויורדים הגשמים בזמן הבצורת. על כן כשלא יורד היורה או כשפסקו גשמי החורף זמן רב, עוברים התינוקות בערב דרך הכפר ושרים: רבון, רבון, קטנים אנחנו ובמה חטאנו? כמו כן נוהגים הערבים להוליך בזמן הבצורת דרך הכפר אשה זקנה רוכבת על החמור ואוחזת תינוק בחיקה, מפני שהם מאמינים, כי תפלת הגשם נשמעת בזכות הזקנים, שפסקו מלחטוא, ובזכות התינוקות, שלא טעמו עדיין טעם חטא.1.

האמונה, שתפלת התינוקות פותחת שערי רחמים בזמן הבצורת, נמצאה גם אצל היהודים. חנן הנחבא בן בתו של חוני המעגל היה. וכשהיה העולם נצרך לגשמים, היו חכמים משגרים אצלו תינוקות של בית רבן, והיו תופסים בשולי בגדיו ואומרים לו: אבא, אבא, תן לנו גשמים. אמר לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, עשה בשביל אלו, שאין מכירים בין אבא שנותן גשמים, לאבא, שאינו נותן גשמים. ותפלתו של חנן נענתה2.

העם האמין, שתפלת התינוקות מועילה לא בזמן עצירת גשמים בלבד, אלא בכל צרה שלא תבוא. בשושן הבירה, מספרת האגדה, היו היהודים שרויים בצרה, ומרדכי הלך וקבץ כל תינוקות של בית רבן לבית הכנסת ועינה אותם בתענית ואמר להם: צעקו בקול גדול! כששמע המן, נתן בצוארי התינוקות קולרים ושלשלאות של ברזל ברגליהם ואמר: הללו אשחוט אותם תחלה. באותה שעה עמד משה לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו: רבונו של עולם, קטני עמך בוכים, שהם שרויים בתענית שלשה ימים ושלשה לילות, ולמחר עומדים לשחיטה. מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא והיה בוכה לקול בכיתם, וקרע את האגרות והפיל בהלה על אחשורוש באותו לילה3.

האמונה, שתפלת התינוקות חשובה היא לפני הקדוש ברוך הוא, לא אבדה במשך הזמנים מלב העם. כשהיו היהודים בקאהירה נתונים בצרה, גזר ר' שמואל סידיליו תענית צבור, והביא עמו לבית הכנסת ילדים רכים מבני שתים עשרה שנה וסגר עצמו עמהם לצום ולהתפלל בבית הכנסת הגדול שבמצרים עד שעת המנחה ויעתר ד' לקולו4.

מנהג הוא גם אצל יהודי תימן לשתף את התינוקות של בית רבן בעצרה, שקוראים בזמן הבצורת. התינוקות יושבים לארץ באמצע בית הכנסת, וראש בית הכנסת פונה אליהם ואומר: “זרע קודש, למה אתם מחשים, קראו אל אבינו הרחמן בחזקה, אולי יאזין קולכם ויקשיב הבל פיכם, קול הצאן לא חטאו יעלה באזני אבינו הרחמן”. כן מאריכים בתפלות עד רדת היום5.

בלבו של עם ישראל היתה האמונה, שהעולם יתקיים לא רק בזכות האבות אלא גם בהבל פיהם של התינוקות, ועל כן היו מתפללים בישראל: “עשה למען אברהם, יצחק, ויעקב”, וגם “עשה למען יונקי שדים שלא חטאו, עשה למען גמולי חלב שלא פשעו”.



  1. Und Sitte in Palästina I 134 Dalman, Arbeit  ↩

  2. תענית כ“ג ע”ב.  ↩

  3. מדרש אבא גוריון הוצ' באבער י"ט.  ↩

  4. שלשלת הקבלה ג' ע"א.  ↩

  5. אבן ספיר א' ק“ז ע”א.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53610 יצירות מאת 3207 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22172 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!