רקע
יהודה ברגמן
משקל הילד

נדפס בירחון:

Monatssohrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums 1935


מנהג היה אצל העמים להקדיש לחיי אדם וקרוביו לוחות זכרון ולכתוב בהם: “על חיוהי וחיי בנוהי”, “על שלמא ושלם בנוהי”, “על חיי ועל חיי זרעי”1. ואילו בישראל לא היו מקדישים לוחות זכרון אלא היו נותנים צדקה, בשביל שיחיו הבנים: “האומר סלע זו לצדקה, בשביל שיחיו בני, הרי זה צדיק גמור”2.

נהגו בישראל גם לשקול את הילד ולנדב משקלו זהב, כסף או צורך אוכל נפש לעניים. מעשה בדואג בן יוסף, שמת והניח בן קטן לאמו והיתה מודדת אותו בטפחים ונותנת בכל שנה ושנה משקלו זהב לשמים. בפראג היה יהודי אחד שוקל לפני כל חג וחג את ילדיו ונותן משקלם בשר לעניים. כל שנה ושנה ביום הולדתו של הילד נותנים ההורים בפולניה לחם משקלו לעניים3. כן נהגו ההורים בישראל לנדב, בשביל שיחיו בניהם, משקלם זהב, כסף, בשר ולחם לעניים.

המנהג לשקול את הילד ולנדב משקלו זהב או כסף נמצא גם אצל עמים אחרים. יושבי סוריה וערב נודרים, אם יולד להם בן, לתת משקלו מטבעות כסף ל“קדוש”. הקיסר קארל החמישי שלח, כשנולד לו בן, משקלו שתים עשרה ליטרות זהב כנדבה לכנסיה של אם המשיח שבעיר אַאַכען4.

העמים נהגו לנדב לא רק משקל הילדים, אלא גם משקל שערותיהם זהב וכסף. המצרים היו מגלחים ראש ילדיהם, חציו או שליש ממנו, ושוקלים את השערות ונותנים משקלם כסף להיכל האלילים. כבר בזמן קדום נהגו הערבים לעשות שמחה ביום שגלחו בו פעם ראשונה שערות הבן, ולתת משקלן זהב או כסף לעניים5.

מנהג זה נמצא גם אצל היהודים בארצות המזרח. הספרדים בארץ־ישראל מגלחים שערות הנער למלאת לו ארבע שנים ועושים ביום התגלחת סעודה לקרוביהם, והיהודים בהודו עושים שמחה ביום, שמגלחים בו פעם ראשונה שערות בניהם, ומנדבים משקלן זהב וכסף לעניים או לבית הכנסת6.

כספורי האגדה כן עוברים גם מנהגים אחרים מארץ לארץ ומעם עם וחודרים לתוך חייהם של עמים שונים.



  1. הקדם 16 I הערה א'.  ↩

  2. ר“ה ד' ע”ב.  ↩

  3. איכ“ר א' ט”ז עיין יומא ל“ח ע”ב; Abrahams, Jewish life 312; רשומות א' ש"ע.  ↩

  4. Alt, Der christliche Curtiss, Ursemitische Religion 176; Kult 123.  ↩

  5. Aegypter I 47 Note 1; Paul Scholz, Götzendienst und Zauberwesen 57 Lane, Sitten und Geb–räuche der heut.  ↩

  6. לונץ ירושלים א‘ ה’; אבן ספיר ב' מ"ז.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53630 יצירות מאת 3207 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22172 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!