לוּ יכולנוּ לתאר בדמיוננוּ פגישת שתי התנועות (‘השומר הצעיר’ – נצ"ח ו’החלוּץ הצעיר') ללא ‘מסורת’ השנים, היו הצעותינו מופיעות כהצעות הקיבוץ המאוחר כולו. אולם מאימתי קבע הקיבוץ המאוחד כי דרך אחת ויחידה טובה בגולה – והיא דרכו של ‘החלוּץ הצעיר’? דבר זה אינו עומד בהתאמה ליסודות הקיבוּץ. רואה אני שדברים הרבה בקיבוּץ נקבעו לגבי הגולה כריאקציה על דרכם של ‘השומר הצעיר’ מיסודו של הקיבוּץ הארצי ושל ‘גורדוניה’. ומה שמפריע כיום בהקמת תנועת נוער אחת ומאוחדת של הקיבוץ המאוחד היא ההנחה שנקוּדת המוקד של הקיבוץ בגולה הוא ‘החלוּץ’, וכי תנועת הנוער אינה אלא בחינת פרוזדור לו.
טבנקין קבע, שהקיבוץ המאוחד צריך להתבסס גם על ‘החלוּץ’ וגם על תנועת הנוער – ואנו מסכימים לכך. אולם למעשה לא ראה הקיבוץ לפניו אלא את ‘החלוּץ’, ועד היום לא עלה בידו להפוך את ‘החלוּץ’ לתנועה חינוּכית. הקיבוץ איננו כיום הכוח היחיד ב"החלוּץ', ולעומת זה תנועת הנוער היא כיום הכוח במחנה ארץ־ישראל העובדת.
על הקיבוץ לקבוע לו למטרה את איחוּד תנועת הנוער ואת זרימתה לתוך ‘החלוּץ’. תנועת הנוער הקיימת אינה עומדת בשום התאמה לצרכי הקיבוּץ ולכוחו הממשי בארץ. הקיבוץ לא הרויח מכך, שריכז כל השנים את מיטב כוחותיו בהפיכת ‘החלוּץ’ לתנועתו והזניח מתוך כך את פיתוּח תנוּעת הנוער שלו.
הצעתנוּ מכוּונת להקים תנועת נוער אחת, המחנכת לקיבוץ המאוּחד. השאלה היא אם יכול הקיבוץ המאוּחד להרשות לעצמו להופיע בגולה כחזית נפרדת. שהרי הפירוּד הזה אינו נובע מתוך פירוד רעיוני עמוק, אלא מתוך מציאוּת מסגרות ארגוּניות שונות. אני חושב, שהקיבוּץ עדיין לא קבע, שדרכנוּ החינוּכית אינה הולמת את צרכיו. מתוך דברי חברי המזכירוּת לא יכולתי להבין מה הוא הדבר העיקרי המונע אותם מקבל את הצעתנו. הלא מה שנדרש כל השנים על־ידי הקיבוּץ מוּצע על־ידינו כהנחה יסודית. אימוּץ כוחות תנועתנוּ בגולה יביא מאליו לידי כיבוּשים חדשים. אין לחכות להגשמת האיחוּד מאליו. הדבר מחייב מעשה מקדם ומסַכּם.
הישיבה כיום חוזרת על הישיבה בעין־חרוד1. הפירושים שניתנו כאן מיותרים במידה רבה. למשל, אין אני סבוּר שהקיבוץ המאוחד מניח צוּרת חינוּך אחת בגולה. אני חושב שקשה מאוד לחנך בתוך ‘החלוּץ’ במקומות שאין אנחנו מהווים בהם רוב חברים לקיבוץ המאוחד. החלטותיהן של הועידות החלוּציות אינן מספיקות לחנך נוער ברוחנו הקיבוּצית והפוליטית. תפיסתנוּ לגבי מהוּת ‘החלוּץ’ מזדהה לגמרי עם תפיסתו של הקיבוּץ. אני חושב שתנועה חלוצית בעלת תוכן יכולה להיבנות גם על־ידי תנועת נוער בעלת שלוש שכבות. יודע אני, שהדבר אינו קל, אך אם נהיה מפורדים אנחנו נידחף לדרכו של הקיבוּץ הארצי.
נתקיים בתוכנו בירוּר סביב שאלה זאת. הבינונוּ, שבכל ארץ לא תוּכל להתקיים אלא הסתדרוּת נוער אחת בלבד. דבר זה מחייב איחוּד. בדיוּן בשאלת האיחוּד מתעוררת שאלת ליטא וכדומה. ‘החלוץ הצעיר’ בליטא עדיין לא יצא מגדר נסיון, ואילו הסתדרות ‘השומר הצעיר’ קיימת שם זה זמן רב ובהיקף גדול. אם מציעים כאן שתישאר בליטא הסתדרוּת אחת בלבד ואם מבטלים את ההסתדרוּת בעלת שלוש השכבות, הרי פירוּשו של הדבר: ביטול ‘השומר הצעיר’ – נצ"ח בליטא.
1932
-
הרשימה: ‘תנועת נוער מאוחדת’, מדבריו בשתי ישיבות עם מזכירות הקיבוץ המאוחד ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.