בסוף דברי טבנקין היתה דרישה אחת: בל יבואו הקיבוצים1 בהחלטה מסוימת למועצה. בתוך הקיבוּץ המאוחד מקוּבל שצירי הפלוּגות באים למועצה בלי דירקטיבות מסוימות. אולם לנוּ, לחברי ‘השומר הצעיר’, לא היתה אפשרות אחרת מאשר לבוא למועצה ולבטא את אשר התברר בתוך הקיבוצים. איננוּ מופיעים במועצה זו להגן על חוסר השיתוּף שהיה בינינוּ בתקופה האחרונה. התקוּפה הראשונה של היותנו בקיבוּץ המאוחד לא עברה בסימן של חוסר פעוּלה וחוסר שיתוּף. תמיד אמרנוּ, שהאוטונומיה קיימת כתוצאה מחילוקי הדעות שהו קיימים בינינו, אך האוטונומיה הרחיקה לכת עד כדי חוסר כל שיתוּף, ועל כן נתקבלה הקריאה, שהופנתה אל הקיבוצים השומריים בישיבת יגור, שיגדירו את עצמם ואת דרכם בקיבוץ בכל הרצינות הדרושה.
הקמת תנוּעה גדולה בגולה 🔗
אנחנוּ שותפים לקיבוץ בהנחה, שהיצירה בארץ והמפעל המתגשם הם הקובעים את דרכיה ואת אמצעיה של הפעוּלה בגולה. הויכוּח המתנהל בינינוּ אינו רק על שיטות חינוּך ועל מבנה תנועת נוער. הלחץ מצדנוּ לאחדוּת שלמה לא היה מבוּסס דווקא על הזדהוּת שלמה בכל שאלות הקיבוּץ. מאחורי המניעים העיקריים שפעלוּ בתוכנוּ בכיווּן לאיחוּד, היתה ההנחה, שהגיעה השעה לקיבוץ ליצור לעצמו בגולה תנועת נוער גדולה חינוּכית, חלוּצית, שתתאים לתקוּפה זו בתנועה החלוּצית בגולה ולצרכי הקיבוץ בארץ. לא ייתכן לסבול עוד את הדיספרופורציה הגדולה שבין כוחו הגדול של הקיבוץ בארץ ובין מיעוּט כוחו בגולה. גם מתוך הבירוּר בסעיף הקודם, על המצב התרבוּתי והחברתי בפלוּגות, בולט יותר ויותר ההכרח ביצירת כלים מושלמים יותר לפעולתנו בתוך הנוער בגולה. חשנו בהתרופפוּת החוסן התנוּעתי של הקיבוץ בגולה וראינו צורך ואפשרות לעצמנוּ לתרום את חלקנו במפעל זה של חיסוּן הקיבוץ.
אגב חילוּפי דעות על תוכן האיחוּד התבלטוּ גם הניגוּדים הקיימים בינינוּ. סלע המחלוקת לא היה דווקא בשיטה החינוכית בגולה. הדברים נגעו גם לדרך הקיבוץ בארץ. הננוּ חושבים, שפעולה חינוכית בגולה שיש לה ערך, בדין שנראה את פריה המכסימלי בדפוּסי חיים שלמים בתוך הקיבוּץ בארץ. זהו תוכן מלחמתנו על ריכוּז יוצאי התנועה בתוך נקודות הקיבוץ. עכשיו מעריכים הכל את כניסת הגוּש השומרי2 לכפר־גלעדי; נתבררה לכל צדקת הדרך הזאת. ענין דומה לזה יכול לצוּף מחר במשק ותיק אחר בקיבוץ. שאלת אופן ההשלמה בקיבוץ נהפכת לאחת השאלות היסודיות ביותר. דרך הריכוּז של חניכי תנועת נוער היא הדרך הנכונה והמבטיחה ביותר לא רק לקיבוצים השומריים, אלא לקיבוּץ כולו. בפגישת באי־כוח התנועה בדנציג נתקבל הרעיון הזה כיסוד חינוּכי לא רק בשבילנו, אלא בשביל תנועות הנוער של הקיבוּץ כוּלו.
איחוּד הנוער 🔗
בכל פרשת המשא־ומתן על האיחוד היינוּ חוסכים לעצמנו הרבה מאוד מרץ, אילו היתה לפני שמונה חדשים למזכירות הקיבוץ עמדה אחרת. גם אותנו לא סיפק מצע דנציג3. ראינו בו חוסר שלמות וחוסר מונוליטיוּת. אף־על־פי־כן קיבלנו אותו בלי פירוּשים והוספות. לא כן מזכירות הקיבוּץ בישיבתה שנתקיימה בחיפה. אמנם גם בישיבת המזכירוּת נמצא חלק מן החברים שהציע לקבל את המצע בלי להניח אבני נגף על דרך האיחוּד. אולם לבסוף גברה המגמה לחטט ולפרש, והעיקר: להכריע מראש בשאלות השנוּיות במצע במחלוקת, ודבר זה עשה לאַל את האיחוּד. דברים שנתקבלוּ על־ידי באי־כוח כל התנוּעות בגולה, כגון: ריכוז העולים והעמדה ב"החלוּץ‘, נשללו בהחלטות המזכירות בחיפה. טבנקין לא סיכם בדבריו את היסודות שעליהם יושתת האיחוד בגולה. הוא הסתפק בקביעת הרוח העיקרית במצע דנציג: סטטוּס־קווֹ בכל השאלות השנוּיות במחלוקת ועל יסוד זה הוא מציע להשאיר לויכוּח גם את שאלות הריכוּז והזיקה הישרה ל’החלוץ’, מצע דנציג לא קבע יסוד פרינציפיוני להשאיר הכל במצב של סטטוּס־קווֹ. למעשה מביאה הצעת טבנקין ליצירת פדרציה חסרת תוכן משותף, בלי פתרון מינימלי לשאלות, בלי כושר פעוּלה, בלי קביעת דרך לגבי הארצות החדשות וכו'.
המקורות לחוסר השיתוּף בקיבוּץ 🔗
כולנוּ כואבים את כאב חוסר השיתוּף בין ‘השומר הצעיר’ – נצ"ח ובין הקיבוּץ כוּלו. וכאן במועצה קל לנוּ לשכוח את מצב הדברים בגולה. למהוּתו של דבר, גם בגולה אין כל אפשרות להמשיך במצב הפירוּד באותה מידה שאין להשאיר את המצב הקיים בארץ. הצעת איחוּד בארץ בלבד אינה פותרת את השאלה כלל וכלל. לכן הצענו למן הרגע הראשון יצירת התנוּעה האחת בארץ ובגולה. לנו אין חשיבוּת בכניסה האוטומטית של הקיבוצים השומריים שלנו לקיבוץ הארצי המאוחד. אין ערך מכריע בתוספת מספרית של 400 איש לקיבוץ המאוּחד, אם הצעד הזה אינו מלוּוה צירוף כוח פוטנציאלי תנועתי. בקיבוּצים השומריים היתה בזמן האחרון בדיקה יסודית מאוד של דרכנוּ, ואין ספק שבהרבה שטחים צוּינה התקרבוּת הדדית בינינוּ ובין הרוב בקיבוץ; עם זאת לא נעלמוּ מעינינו חילוּקי הדעות וההערכות שנשארו עד היום. לנו היתה וישנה גישה אחרת לגידוּל הנקוּדות הקיבוּציות. הסעיף בתקנון על גידוּּל לפי היכולת הכלכלית והחברתית היה לגבינו לממשוּת. בנין הנקוּדה היה מחוּשב ומיוסד על ריכוּז חניכי התנועה. בדרך זו הלכנו, ונדמה שהצלחנו בה.
הצעתנו לאיחוד כיום אומרת יצירת תנועת נוער אחת מאוחדת, לא פדרציה. תנועה זו תהיה קשוּרה קשר גורלי אל ‘החלוּץ’ ותמלא בו את התפקיד המכריע. בוגרי התנועה יהווּ את הגרעינים היסודיים בסניפי ‘החלוּץ’ ובהכשרה, אך עם זאת חייבת התנועה להישאר עצמאית. בחינוך הנוער לקראת הקיבוץ אנו רוצים להשיג מכסימוּם של יכולת להגשמתו. את דרך הריכוּז שנקבעה לא ראו בנציג כגורם מפריע לאיחוּד, ואני חושב, שהיסוד החינוכי הזה חייב להישאר גם כיום. אינני יודע מה יהיה גורל ההחלטות שתתקבלנה במועצה. אנו מצדנוּ מבטאים כאן, במידת היכולת, דברים שהובררוּ בתוכנו בפרק זמן ממושך מאוד. יש אפשרות רבה של התקדמוּת, של הגברת כוחנו בארץ ובגולה. הסיכוּם בדין שיהיה: יצירת הכלי המאוחד, השלם, על יסודות מסוימים בלי טשטוּש, על חילוּקי הדעות הנשארים בתוך מצע דנציג. לא כל ציר במועצה יכול לחדור לפרטי הדברים הנדונים, אבל כל אחד יכול להבין את הצעתנו בשלמותה. אם היא תתקבל – תהא מבוּססת התקוה, שנמצא מן המועצה מלוּכדים ומחוּסנים לקראת הבאות.
הצעת סיכּוּם 🔗
בשם הקיבוּצים השומריים הנני להביא הצעת סיכוּם זו:
1. המועצה קובעת את ההכרח באחידותו הארגוּנית השלמה של הקיבוּץ בארץ ושל תנוּעות הנוער החינוּכיות החלוּציות הקשוּרות בו בגולה.
2. בהתחשב בקשריהם הבלתי־אמצעיים ואחריוּתם המיוּחדת של הקיבוּצים השומריים לתנועת ‘השומר הצעיר’ בגולה מכירה המועצה בצורך להגשים, עם ביטוּל האוטונומיה בארץ, את איחוּד התנוּעות בגולה.
3. איחוד תנועת הנוער בגולה מתכוון ליצירת הסתדרוּת עולמית עצמאית אחת של נוער חלוּצי על היסודות העיקריים הבאים (שהונחו בפגישת דנציג על־ידי באי־כוח ‘החלוּץ הצעיר’, ‘השומר הצעיר’, ‘ברית־העולים’):
א. חינוך לקראת כל מפעלי ההסתדרות והקיבוץ והתיצבוּת לרשוּתם.
ב. השתייכוּת מלאה של בוגרי התנועה ל’החלוּץ' ופעילוּת בכל שטחי עבודתו וחייו.
ג.ריכוּז חלוּצי התנוּעה בתוך מקומות הכשרה פתוּחים לכל חברי ‘החלוּץ’. חברי ההסתדרוּת והנספחים אליהם מתארגנים בקיבוצי עליה לקראת עלייתם לארץ והגשמתם בקיבוץ.
ד. קיבוצי העליה מתרכזים במידת אפשרויותיו של הקיבוּץ בארץ ביחידות מסוימות.
ה. בעניני השכבה השלישית, השיטה החינוכית והאוריינטציה של מפלגת פועלי ארץ־ישראל, – נדחית ההכרעה לאחר הועידות העולמיות.
הודעה (בשם הקיבוּצים השומריים): 🔗
'אנחנו הבאנו הצעת איחוד הקיבוץ בארץ והתנועות בגולה לפי אותם היסודות המהוּתיים, שלוּבּנוּ ושבוררוּ במשך תקוּפה די ממוּשכת בתוך קיבוּצינו השומריים בארץ ובתנועת ‘השומר הצעיר’ – נצ"ח בגולה. בבירוּרים בתוך המועצה הופיעוּ הצעת חדשות לאיחוּד השלם בארץ ובגולה. לקבוצת צירי הקיבוּצים השומריים במועצה לא היתה כל יכולת לקבוע על דעת עצמם עמדה סופית להצעות החדשות, לא רק מפני שההצעות הללוּ הן בניגוּד להכרתה, אלא ביחוד מתוך הסיבה המובנת, שההצעות הללוּ לא הועלו על סדר־יומם של קיבוצי ‘השומר הצעיר’ והתנועה בגולה.
המועצה המורחבת של הקיבוץ המאוחד החליטה את אשר החליטה – ההחלטות הללוּ יכולות לעבור לדיון חדש ולהחלטה בתוך הקיבוּצים השומריים ובתנועה. שום סיכוּם אחר של השאלה הזאת במועצה אינו נראה עכשיו לעין'.
1933
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות