כאשר בא הד“ר ליליענטהאל בפעם הראשונה לווילנא ולערים אחרות בליטא לבשר להם השתדלותו להטיב מצב היהודים ברוסיא וכי נחוץ לזה לקדם פני הממשלה ולדאוג לחנוך הילדים, נצתה אש קנאות בלב אלופי ישראל בערים האלה ואחריהם כל העם ויקומו כאיש אחד חברים לקרוא מלא אחרי האשכנזי הזה, אשר בא, לדבריהם, לעקור את הכל ולעשות כלה ביהדות, ויגרשוהו בחרפה מעל פניהם. אכן הוא היה עשוי לבלי חת, וישב לפטרבורג ולא נח ולא שקט עד אשר נתן לו שר הפנים בפקודת הרוממות מכתב גלוי (Открытый листъ) לכל הנציבים, שרי הפלך והמחוזות וראשי השוטרים בכל אתר ואתר, ושר ההשכלה נתן לו מכתב כזה כל שליטי גלילות הלמודים ופקידי בה”ס הכוללים, לעמוד לימינו ולהגן עליו בכל מקום בואו. אז שנו אחינו הליטאים משפטם עליו ויקבלוהו בכבוד גדול וכל חפצו – לטובתם – לא מנעו ממנו. והוא בכל הערים אשר בא קבץ את היהודים ברשיון הרשות לביהכ“נ, או באחת הלשכות הגדולות אשר בעיר, ושם דרש לפניהם בלשון אשכנז בהתלהבות עצומה דברים נכנסים אל הלב עמוק עמוק ונאומים לוקחי נפשות בכח הדבור הנעים אשר חננו ה'. בצבעים מאירים תאר לפניהם מצבם הרע ויספר להם מה שהורשה לו לספר באזניהם, כי בסוד היושבים ראשונה במלכות במושב הקיסר ניקולאי, נתעוררה השאלה: מה לעשות ליהודים עם קשה עורף לכוף אותם להיות לאזרחים מועילים במדינה. בין יתר המועצות נטו רוב דעות לעשות את כלם “אולאנים” – להיות נחשבים כלם אנשי חיל כהאכרים בהערים והכפרים במושבות הצבא (וואָיענגאָיע פאָסעלעניע), ורק שני מיניסטרים, הגראף אובארוב שר ההשכלה, והגראף קיסיליוב שר נכסי הממלכה, מצאו את העצה הזאת קשה מאד ואינה נחוצה להגיע למטרת הממשלה ויאמרו לקחת עליהם הטורח להשכיל להטיב את היהודים באמצעים שונים. ושניהם מצאו כי ראשית דבר נחוץ לחנך דור יבא במעגלי ההשכלה וממילא ייטיבו דרכיהם. וכה נמסר הדבר לידי הגראף אובארוב לכונן ב”ס לעברים והגרף קיסיליוב נמנה אח“כ לראש הועד המפקח על עסקי היהודים, אשר עמד שנים רבות עד ראשית ממשלת הקיסר אלכסנדר השני. בעצת ה' ליליענטהאל נקראה אספת הרבנים הראשונה בפטרבורג והם הסכימו ביניהם לחדש בכיה לדורות – לשים מס הנרות על היהודים ברוסיא ולהכין ולכלכל בכסף הנקבץ מהמכס את בה”ס מטעם הממשלה ובמד“ר לרבנים וצרכים אחרים. גם תקנו את סדור התפלה שנדפס בפ”ב וכאלה דברים של מה בכך. אחרי כן ראה הד“ר ליליענטהאל כי לא נמלאו כל תקותיו, להקל גורל עמו המורה מאד בעת ההיא, ויבקש לתת לו חופשה לבקר את הוריו בעיר מולדתו ולא שב עוד ויעזוב כלה את אירופא לשכון כבוד באמיריקא, בתור מטיף בעיר צינצינאטי עד יום מותו. אחרי ההקדמה הזאת יבינו הקוראים את שני המכתבים כ”י הד“ר ליליענטהאל ז”ל לה' ניסן ראָזענטהאל, אשר היה אז מן החלוצים להשכיל את ישראל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.