רקע
אליהו שומרוני

1

 

א    🔗

עצם ההתקשרוּת עם ‘יִצוּר וּפיתוּח’ יש בה משוּם הגבלת העבודה השכירה, כשלב ראשון לחיסוּלה הגמוּר. היום אי אפשר לחסל עבודה שכירה בבת אחת, והדרך היחידה היא להתחיל בקטנות. יש לפתור את הבעיה בצעדים ממשיים ולא במליצות. וכמו שקם ‘יִצוּר וּפיתוּח’, כן תקוּם גם חברה לחרושת – ואז תבוא גם שאלת ‘קלת’ על פתרונה. לא מסירת הרווחים תפתור את הבעיה. עם כניסת ‘יִצוּר ופיתוּח’ לעבודה באדמותינוּ, צועדים אנוּ צעד רציני קדימה לפתרון שאלת העבודה השכירה. הערב נביא למפנה בחיי קיבוצנו, אם ננקוט צעד צנוּע זה ונתקשר עם ‘יִצוּר וּפיתוּח’. ברוּר לי, כי לא נחליט על אי־פיתוּח. גם אם דרך זו תארך שנתיִם או שלוש שנים – נתקדם בה. לכן הנני מציע לכל החברים ללכת בדרך שקבעה התנועה, נתחיל ללכת בה, ונזוּז סוף סוף מנקוּדת הקפּאון.

 

ב    🔗

שואלים: משוּם מה דווקא עכשיו נזכרוּ בענין? הסוד הוא פשוט מאוד: כאשר הכנסנוּ עבודה שכירה במשקנוּ, נמצאנוּ במצב של שערים סגוּרים, – ואז אמרוּ, שיש להתפשר זמנית עם המציאוּת, כדי ליצור בסיס לעליה. משנפתחוּ השערים נתברר שהעליה לא באה. ואז דוּבּר על הספקת מזון לישוב, שלא ייתכן להחזיק בקרקע וּבמים ושלא לפתחם.

עכשיו החריף ענין זה משוּם שהעבודה השכירה חורשת חריש עמוק בחברתנוּ. היא מחבלת בקליטה, היא נועלת שערים בפני נוער. הילדים הצעירים אינם מכירים מציאוּת אחרת בקיבוץ, זולת המציאוּת של עבודה שכירה.

מדברים על פתרונות שונים, מהם קיצוניים, כגון: חיסוּל מידי של העבודה השכירה ללא התחשבוּת במשק (דבר הזהה עם החלטת מוסדות הקיבוץ המאוחד); השלמה עם העבודה השכירה, מפני שקודם כל קובע ענין הפּיתוּח. אני שולל את שני הפתרונות. הפתרון הראשון עומד בסתירה לעוּבדה, שהתנוּעה מקבלת קרקעות, מים ומכונות ואינה יכולה שלא לנצלם לפיתוּח (במשקנוּ, למשל, יש עוד מקום ל־200 מפרנסים). מאידך גיסא, השלמה עם עבודה שכירה אין לה מסקנה אחרת מאשר חיסוּל הקיבוּץ. לא חשוּב מה התאריך לחיסוּל הקיבוּץ. החברה יכולה להמשיך חייה בחצר אחת ושלא להוות קיבוּץ. אין זה פתרון לתנוּעה הרוצה בחיים. ואז באה הצעת פתרון שלישית: סינתזה בין צו הנאמנוּת לקבוּצה לבין צו הנאמנוּת למדינה. למטרה זו קם ‘יִצוּר וּפיתוּח’, הוּא צריך להפריד בין הפועלים השכירים וּבין המשק – בלי שתיפּגע יכולת פּיתוּחו של המשק.

ההצעה של ‘יִצוּר וּפיתוּח’ יש בה כדי להוריד 40%–50% מן העבודה השכירה. וּבינתים יש לקלוט עולים – ואפשר לקלוט. אם נכשיל את ההצעה, יהא פירוש הדבר: קבלת פתרון ההשלמה.



  1. מדבריו בשתי אסיפות הקיבוץ, בשנת 1953, בדיון על הצעה למסור ל‘יצור ופיתוח’ שטח אדמה מסוים לעיבוד  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 54214 יצירות מאת 3339 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22221 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!