ה' בכסליו תשי"ב (4.12.1951)

אל: ראש הממשלה ושר הבטחון, ד. בן־גוּריון

מאת: א. שומרוני

ביוני 1948, עם ההפוגה הראשונה, נקראתי על־ידיך לעבודה במשרד הבטחון בלי דעת אל נכון מה התפקיד הקונקרטי אשר יוּטל עלי. נקלעתי אז לראשית הפולמוס הטרגי על גורלו של הפּלמ“ח. כעבור שבועות אחדים, עם התסיסה שקמה בנוער החלוצי סביב צו הגיוס לילידי 1931 ולאחר עבודה שקדנית, נמצאה הדרך להקמת המסגרת החדשה – נח”ל, אשר כללה מלכתחילה גרעינים חלוציים בלבד.

במחציתה הראשונה של 1949 התנהלו על ידיך הבירורים הפּנימיים המכריעים על אופי חוק שירות הבטחון שיוגש לכנסת. באותה תקוּפה ‘פלשתי’ לא אחת לחדר עבודתך והעסקתיך שנית ושלישית בענין הכללת הנח“ל בחוק שירות הבטחון וכל הכרוך בכך. בפרוטוקול הישיבה המכרעת בנדון זה, שנתקיימה ב־23.3.49 בהשתתפוּת הרמטכ”ל י. דורי, ש. מאירוב¹ וחברים אחדים מוזמנים, אני מוצא שאלתך מופנית אלי לאמור: ‘אם להביא בחשבון לא את הלהטים של הפלמ“ח, אלא את הערך החלוצי ההתישבוּתי המיוּחד שהיה לו, האם משמש הנח”ל המשך לזה?’ – בפרוטוקול רשומה תשובתי במלה אחת: ‘כן’. אודה, כי משמעוּתה המלאה של תשובה זו יכול אני לחוש כיום פי כמה מאשר בתאריך הנזכר לעיל. לא היה לי אז כל פקפוּק בסכנה האיוּמה שנשקפה למדינה מן הספרטיזם המדיני והצבאי של ראשי הפלמ“ח, אוּלם מן הרגע הראשון של הבירורים על הקמת נח”ל, בטרם היה שם נח“ל, ועד לקיטת מאות הטירונים האחרונים של האלף השביעי השבוּע – לא עזבה אותי מעולם ההכרה הברוּרה, כי חובת כבוד, חובת המדינה, חובת הבטחון וחובת הצרכים המיוּחדים של עמנו היא להציל לצבא הגנה לישראל, גם במסיבות שהשתנּוּ, את ערכיהם החיוביים של ה’הגנה' והפלמ'”ח. הרוצה בכך יראה בנח“ל דרך מרכזית לצבא בישראל. הקמת הנח”ל והתפּתחוּתו משמשת הוכחה ניצחת כיצד אפשר לשמור ערכים חיוביים ולהעלותם לשלב גבוה יותר, בלי כל תופעות הלואי השליליות של יהירות והתנשאות על פני יחידות אחרות, או חתירה תחת שלמוּתו של הצבא ותחת אחידותו.

בסיימי את עבודתי במשרד הבטחון לאחר שלוש שנים ומחצה אין לי אלא להודות לגורל, או למקרה העיור, שעשיתני שליח לדבר מצוה וזיכיתני להשתתף, במידת יכלתי, ביצירה מן היסוד, אשר נכונוּ לה בעתיד גדולות ונצורות.

עם זאת יודע אני, כי לבנין זה לא הוצקו אלא יסודותיו (אמנם יסודות בריאים), וּמקננת בלבי חרדה להקמת הבנין כוּלו ולקצב הקמתו.

על כן החלטתי לשוב ולהטרידך בפעם האחרונה וּלבקשך לעיין בתשוּמת־לב בתזכיר הרצוף בזה והמכיל סיכוּמים אחדים של נסיון הנח"ל עד כה וציון הבעיות העיקריות המחכות לפתרונן.

אינני נוגע במכתב זה בבעיות הגדנ“ע, באשר תהיה לי ההזדמנות בימים הקרובים להשתתף בדיון, שיתקיים אצלך בהשתתפות הרמטכ”ל.

א. שומרוני