פִּנִּיתִי הַבַּיִת מֵעָנְיִי. עַתָּה קִירוֹת עֲרֻמִּים

מְיַחֲלִים לְבוֹאֲכֶם, אוֹרְחִים יְקָרִים, מְאֹד נַעֲלִים,

כַּבְּדוּנִי וָבוֹאוּ.

שְׁבוּ אִתִּי עַל קַרְקַע כְּשֵׁיכֵי עֲרָב מִמֶּרְחַקִּים,

וִיהִי צַעַרְכֶם הַפַּת וַעֲסִיס יִסּוּרֵיכֶם עֹז־יֵינִי,

וּפָרָשַׁת חַיֵּיכֶם וּמוֹתְכֶם הַחֲלוֹם וְהֶחָזוֹן,

בִּנְפֹל סְבִיבִי הַצְּלָלִים שֶׁל שְׁקִיעָה וְלֵיל לְלֹא אוֹרוֹת.

מַלְּאוּ אָזְנַי תַּעֲלוּלֵי הַשֵּׁד וְאֶת עֵינַי בַּלָּהוֹת

עַד שְׂעַר רֹאשִׁי יִסְתַּמֵּר מֵחִיל, דָּמִי יִהְיֶה לִדְמָעוֹת,

וְאַף שֵׁדֵי הַשַּׁחַת יִתְפַּלְּצוּ וְיִקְרְאוּ: בּוּז!

סַפְּרוּ הַכֹּל אַט־אַט וּבְלִי רַחֲמִים עָלַי וַעֲלֵיכֶם.

הַרְאוּנִי הִשְׁתָּאֲגוּת עֵינֵיכֶם, הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן;

תַּחֲבוּהוּ עַל מַחַט־הַכְּאֵב וְאֶחֱזוּהוּ אֶחֱזוּהוּ

עַד יִתְפַּקַּע, עַד יִשְׁפֹּךְ מְרִי־מֵעָיו בְּלִי שֵׂאת אֶת־שְׁהוֹתוֹ.

וְחַסְּמוּ נָא לִבִּי פֶּן יַתִּיז שַׁאַג מַשְׁכִּים מְגוּפָתוֹ,

אַל צְרִיחָה בְפִי וְאַל שִׁיר־עֶרֶשׂ שֶׁל נָקָם בְּמֹחִי –

רְפוּאָה נְבַקֵּשׁ לַמִּין וּמַה תּוֹעִיל נְקָמָה? –

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ אֵשֵׁבָה וּדְמָעוֹת תִּזְרֹמְנָה מֵעֵינָי.

– מִי אַתָּה צֵל חִוֵּר, וַחֲרוּז פְּנִינֵי־דָם עַל צַוָּארְךָ?

– "אֲנִי מָרָא דְּאַתְרָא בִּקְהִלָּה בְּהָרֵי קַרְפַּטִּים.

בֵּית כְּנֶסֶת. יְהוּדִים מְטֻלָּתִים. גַּם נָשִׁים וִילָדִים.

חֲגִיגִיּוּת גְּדוֹלָה בָּאֲוִיר, יֶרֶק שִׁמְשִׁי בַּחַלּוֹן.

שִׂמְחַת־תּוֹרָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְנַשְּׁקִים בַּפִּנּוֹת.

בֵּרַכְתִּי בְּקוֹל רָם עִם עֲדָתִי עַל מִצְוַת הַמָּוֶת,

וּמִצַּוָּאר אֶל צַוָּאר הַחַלָּף הִתְעוֹפֵף. כָּל אֶחָד

גַּם כֹּהֵן גַּם שֶׂה בִּדְבִיר־קֹדֶשׁ שֶׁל מְסִירַת הַנָּפֶשׁ.

וְעֵת נִקְרְעָה דֶּלֶת, הַגְּדוּד עָמַד מְרֻתָּק לַמִּפְתָּן".

– וְאַתָּה בְּפַרְצוּף עַפְרוּרִי, הַגִּידָה מִי אָתָּה?

– "אָנוּ חַיִּים זֹרַקְנוּ הַבּוֹרָה, פְּקַעַת עַל פְּקַעַת.

נַעַר הֶאֱהִיל עַל שָׂב, וְאֵם תָּמְכָה אֶת כָּבְדָהּ בִּזְרוֹעוֹת

סְבִיב יוֹנְקָהּ הָרַךְ עַד גַּב נִשְׁבַּר מִפְּקַעַת חֲדָשָׁה.

כִּסּוּנוּ תֵּל־עָפָר. שָׁמַעְנוּ מַגָּפַיִם נְסוֹגִים.

שָׁאַפְנוּ אֲוִיר בְּעַד הַחוֹל עִם הַחוֹלוֹת גַּם יָחַד.

עָפָר חָדַר תּוֹכֵנוּ וַאֲנַחְנוּ חָדַרְנוּ בֶּעָפָר.

דּוֹמֵם נִכְנַס לְחַיִּים וְחַיִּים לְדוֹמֵם נִכְנָסוּ.

הָיִינוּ גּוּשׁ אֶחָד מִתְנַשֵּׁם בִּכְבֵדוּת, מִתְקַלַּע,

שׁוֹקֵעַ וְרָם כַּחֲזֵה גוֹסֵס הַמְקַשֶּׁה לִגְווֹעַ.

מֹחַ עֻמַּם וְכָבָה אַךְ הֶחָזֶה הָאָרוּר עוֹד נָשַׁם.

כָּךְ שָׁעָה עַל שָׁעָה. הַדְּחַק הֵאֵט מְלֶאכֶת הַמָּוֶת.

כִּי עֵרֵב הַתְּחוּמִים הַצָּר. חַיִּים הָפַךְ לִקְבָרִים,

וּקְבָרִים הִתְפָּרְצוּ מִגִּדְרָם וּפִרְפְּרוּ חַיִּים.

כָּךְ שָׁעָה עַל שָׁעָה עַד הִשְׁתַּקֵּט הַגּוּשׁ, הָפַךְ דּוֹמֵם".

– וְאַתָּה, מִי אַתָּה, בְּזַעֲוַת הַפָּנִים הַכְּחֻלִּים?

– "הוּבַלְנוּ אֵי־שָׁמָּה לַעֲבוֹדָה בִּקְרוֹנוֹת חֲתוּמִים,

וְחַלּוֹת הַלֶּחֶם הָרְחוֹקוֹת מְגָרוֹת חִכֵּנוּ.

הָגִינוּ בְּרַעְיָה וְטַף, לֶחֶם חֻקָּם נַטְרִיפֵם

וּמַרְפֵּא לְגוּף תְּפוּחַ־כָּפָן וּלְסָתוֹת כִּרְפָאִים.

פִּתְאֹם רֵיחַ מְרִירִי מִצַּנְתְּרֵי תִקְרָה שׁוֹפֵעַ.

הֲרִיחוֹנוּ הַמָּוֶת. עֵינַיִם הִתְעַגְּלוּ כִּלְבָנוֹת,

לָפַתְנוּ גְּרוֹנֵנוּ, קָפַצְנוּ אֶל כְּתָלִים אֲטוּמִים

וַנִּדְפֹּק וַנְּשַׁוַּע,

נָפַלְנוּ אַפַּיִם לְלַחֵךְ אֲוִיר מֵעַל רִצְפָּה.

וְאֵד כָּחֹל הִצְטַנַּח, הִצְטַנַּח. הַנֶּהָג הֶעָדִין

סָתַם נְחִירָיו עֵת פָּתַח הַדְּלָתוֹת לְיַד שׁוּחָה אֲרֻכָּה".

מִי יִתֵּן וְיָכֹלְתִּי לִתְלוֹת אֶת מַחֲרֹזֶת דִּמְעוֹתַי

עַל עֵינֶיהָ שֶׁל תֵּבֵל!

מִי יִתֵּן וְהָרְחַב דַּל־אָהֳלֵי וְנִפְתְּחוּ קְלָעַי

וּרְחוֹקִים וְזָרִים יָבוֹאוּ אֻשְׁפִּיזִים לְסִפִּי!

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ נֵשֵׁבָה שָׁעָה קַלָּה בְּצַוְתָּא לִסְעוּדָה

לִבְצוֹעַ פַּת צַעַרְכֶם, לִגְמוֹעַ מִבְּאֵר יִסּוּרֵיכֶם.

מִי יֵדַע מַה פֶּלֶא אָז נִרְקַם שֶׁיִּיף מִנִּצָּחוֹן,

שֶׁכָּל תּוֹתָח בְּפָנָיו כְּכֶלֶב נוֹבֵחַ מוּל סַהַר!

אֲבוֹי, אָנוּ דוֹר אֻכַּל בַּרְזֶל עַל קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו.

רְחוֹבוֹת וּבָתִּים שָׁמַיִם וְאֶרֶץ וּבַרְזֶל,

הֲגִיגִים וּתְפִלּוֹת נְשָׁמָה וּמֹחַ וּבַרְזֶל.

וַנֵּבוֹשׁ בְּכָל דִּמְעָה טְהוֹרָה זוֹרַחַת בֶּעָיִן,

בְּכָל גִּלּוּי שֶׁל חֶמְלָה וָרֹךְ, בְּכָל נַפְשִׁיּוּת חַמָּה,

בְּכָל גַּרְעִין שֶׁל רֶגֶשׁ מִתְגַנֵּב בֵּין שִׁנֵּי גַלְגַּלִים

וְעוֹשֶׂה שַׁמּוֹת בְּכָל הַמֶּרְכָּבָה. וַנְּהִי קָרִים וְקָשִׁים,

וַנִּקְרֹם עוֹר גַּס עַד לֹא חָשׁ אֵבֶר אֶחָד מִשְׁנֵהוּ,

וּשְׁפוּדִים מְלֻבָּנִים עֵת הִגִּישׁ הַצָּר אֶל עֲקֵבִים

לֹא סָלְדָה הַבֶּרֶךְ, לֹא רָתְעָה הַיָּד, וְכֹה הֵחֵל

כָּל הַמַּק וְהָרָקָב וְצַעֲדֵי עֲנָק שֶׁל הַשּׂוֹנֵא.

בּוֹאוּ, אוֹרְחִים יְקָרִים – לְמִי יֵשׁ מַעֲשִׂיָּה כֹּה נוּגָה

כִּמְגִלַּת חַיֵּיכֶם וּמוֹתְכֶם? – בּוֹאוּ, הוֹרוּ הָעוֹלָם

לִדְמוֹעַ, לְהַרְגִּישׁ, לִכְאוֹב. טַפְּחוּ שִׁתּוּף שֶׁל מַכְאוֹב

בַּגּוּף הָאֱנוֹשִׁי הַגָּדוֹל, הַחֲיוּ שֵׁנִית הַלֵּב,

פִּתְחוּ שׁוּב הַמַּעְיָנוֹת הַחַמִּים.

הָהּ, מֵתִים מְעֻנִּים,

אִם נְבוֹכִים הַחַיִּים וְאֵין כֹּחַ וְאֵין חָזוֹן לִגְאֻלָּה,

הַרְאוּם אַתֶּם אֶת רֵאשִׁית הַדֶּרֶךְ, הָאַחֲוָה שֶׁל דֶּמַע.

תש"ג