מספרים אצלנו על פרנס אחד מפרני הקהילה שעשה בתפקידו שנים הרבה, עד שזחה עליו דעתו ונתגדל עליו ראשו.
פעם אחת בא אל בית־היתומים והחל בוחן ובודק על מה מוציאים שם ממונם של ישראל. שאל וחקר ודרש ונתברר לו שיש שם ילדים שתלמודם עולה מה שעולה, ויש — שתלמודם עולה חמשת מונים, שמוחם עבה, לא־עליכם, וזכרונם כחבית בלא תחתית.
נטל לו למנהל בית־היתומים במרפקו ויצא עימו לחצר. פנה כה וכה לראות כי אין איש, קרץ ואמר לו במשובה: בני חמורים לא יצלחו למירוצים; ולא חשוב כמה תאמץ את רגליהם ומי ירכב על גבם.
הֵסב אליו המנהל פניו וצל חיוך לא עלה על שפתיו. שתק. הוסיף זה ואמר: יודע אני מה שבליבך, אולם “היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה”. לבני עניים נתכוון ולא לבניהם של טיפשים. כיחכח המנהל בגרונו ואמר, אמנם אבותיהם של הללו אינם בין החיים, אך מסופקני אם טיפשותם המיתה אותם. אמר לו, לא להתנצח באתי. אמר לו, הילדים הללו פרחים שלא ראו שמש המה. אמר לו, ולא יראו אותה, שכבר שקעה בינקותם. אמר לו, מנסים אנו להביא להם מעט אור, מעט חום ממקורות אחרים, שוודאי לא ישווּ לחמה ברקיע, אך יכניסו בהם חיים. צימצם הגביר עיניו כמי שאמץ זכרונו לדלות ממנו נשכחות, פתח וציטט בהדגשה: שלושה הקב"ה בוכה עליהם בכל יום: על שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק, ועל שאי־אפשר לעסוק בתורה ועוסק…
— ללמדך — הוסיף בנעיצת אצבע מול חזה — שתלמוד תורה לא לכל אחד נועד. ומי שכופה את הכסילים כמוהו כמי שזונח את העילויים. שכך בנה הקב"ה את עולמו — עליונים למעלה ותחתונים למטה, זה נועד לרבנות וזה — לזבנות.
סיים דבריו בחיוך משועשע והעביר יד ימינו על זקנקנו, נועץ מבט בוטח באיש מולו לתהות על קנקנו. אמר לו מנהל בית־היתומים, יפה אותה אמירה שהבאת מן הגמרא.
הפסיקו זה ואמר, מסכת חגיגה…
אמר לו, יודע אני. ושמא זכורה לכבודו גם הסיפא?
אמר לו, לא! איני זוכר.
שאל אותו, לא אמרת “שלושה הקב”ה בוכה עליהם…?
אמר לו, כן. שלושה. והחל ממלמל בעינים מעוצמות: שלושה הקב"ה בוכה עליהם בכל יום. על שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק. ועל שאי־אפשר לעסוק בתורה — ועוסק — — —
הוריד המנהל משקפיו מעל עיניו, נעץ מבט עייף בקצה נעליו, והשלים:
ועל פרנס המתגאה על הציבור.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.