בִּהְיוֹתִי בִּירוּשָׁלַיִם הָיִינוּ חוֹגְגִים אֶת ט"וּ בִּשְׁבָט בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה הָיוּ יוֹצְאִים אָז יַלְדֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הָרַבִּים לִנְטִיעָה בְּצָהֳלָה וּבְקוֹל שִׁירָה. בְּכָל שָׁנָה הָיִינוּ בּוֹחֲרִים לָנוּ לִנְטִיעוֹתֵינוּ מָקוֹם חָדָשׁ וְחָשׂוּף, וְכָךְ הָיִינוּ מְיַעֲרִים לְאַט־לְאַט חֶלְקוֹת עִבְרִיּוֹת בִּירוּשָׁלַיִם הַהוֹלֶכֶת וְנִבְנֵית. אוּלָם אֲנִי לֹא מָצָאתִי קוֹרַת־רוּח בְּיִעוּר זֶה. מִי יוֹדֵעַ, אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי, מַה יִהְיֶה בְּסוֹפָם שֶׁל הָאִילָנוֹת שֶׁנָּטַעְנוּ? יִתָּכֵן, כִּי יֵעָקְרוּ בְּאַחַד הַיָּמִים כְּדֵי לִבְנוֹת בִּמְקוֹמָם בָּתִּים בַּעֲלֵי קוֹמוֹת רַבּוֹת. וּבְאַחַד הַיָּמִים אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: מוּטָב שֶׁאֶדְאַג לִכְפָרִי הַקָטָן, לְמוֹשַׁבְתִּי הַחֲבִיבָה, הַדַּלָּה בְּעֵצִים. מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁבִּכְפָרֵנוּ יִתְנוֹסְסוּ לְתִפְאָרָה עֵצִים מִזַּנִּים שׁוֹנִים. רִבּוּי עֵצִים יוֹסִיף חֵן לִסְבִיבָתֵנוּ הַחַדְגּוֹנִית.

מֵאָז קָבַעְתִּי לִי לְחֹקּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְחַג ט"וּ בִּשְׁבָט. יוֹם לִפְנֵי זֶה הָיִיתִי נֶחְפָּז אֶל תַּחֲנַת־הָרַכֶּבֶת וְעִם חֲשֵׁכָה עָמְדוּ רַגְלַי בַּתַּחֲנָה הַקְּרוֹבָה לִכְפָר מוֹשָבִי. כָּאן הָיְתָה מְחַכָּה לָנוּ עֲגָלָה שֶׁהַסִּיעַתְנוּ הַבָּיְתָה. לְמָחֳרַת אוֹתוֹ הַיוֹם הָיִיתִי עוֹזֵר לַמּוֹרִים בְּסִדּוּר הַשְׁתִילִים הָרַכִּים, חוֹפֵר אֶת הַבּוֹרוֹת, שׁוֹתֵל אֶת הָעֵצִים וְעוֹזֵר לַפְּעוּטִים, אֲשֶׁר הִתְקַשׁוּ בְּהִלְכוֹת שְׁתִילָה וְהָיוּ מְצִיקִים לְמוֹרָם, שֶׁיָּבוֹא לְעֶזְרָתָם. יָפִים הָיוּ אוֹתָם הָרְגָעִים. מְאֻשָּׁר הָיִיתִי עֵת רוּחַ קַלָּה הָיְתָה חוֹלֶפֶת וּמְלַטֶּפֶת אֶת פָּנַי הַמְשֻׁלְהָבִים מֵרֹב אֹשֶׁר וַעֲיֵפוּת. אוֹתָה שָׁעָה הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי שֻׁתָּף וּמַמְשִׁיךְ דַּרְכָּם שֶׁל הוֹרַי, כּוֹבְשֵׁי הַבִּצָה וְנוֹטְעֵי הָאֶקַּלִיפְּטוֹסִים בְּאֵזוֹר־קַדַּחַת זֶה. בְּגִיל הָיִיתִי קָרֵב אֶל הַזְקֵנִים וְקוֹרֵא בְאָזְנֵיהֶם אֶת הַפָּסוּק הַנָּאֶה: “וְנָתַתִּי עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח־תִּקְוָה”. הָיוּ הַזְּקֵנִים מְנִיעִים בְּרֹאשָׁם וְעַל פְּנֵיהֶם חֲרוּשֵׁי־הַתְּלָאָה מוֹפִיעָה בַּת־צְחוֹק, כְּאוֹמְרִים: “אַשְׁרֵי זִקְנוּתֵנוּ שֶׁזָכִינוּ לִרְאוֹת אֶת בָּנֵינוּ מַמְשִׁיכִים בָּעֲבוֹדָה, אוֹחֲזִים בַּמַּעְדֵּר הַהוֹלֵךְ וְנִשְׁמָט מִיָּדֵינוּ אָנוּ, הָרוֹעֲדוֹת מִזֹקֶן”.

“וְכִי תָבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם” ־ הָיוּ פּוֹצְחִים הַקְּטַנִּים בְּשִׁיר וְהַזְּקֵנִים אַחֲרֵיהֶם יַעֲנוּ וְדִמְעוֹת גִּיל בְּעֵינֵיהֶם.

כָּךְ הָיָה מִנְהָגִי מִיָּמִים יָמִימָה. אַךְ בְּאֶחָד מִימֵי ט"וּ בִּשְׁבָט הֻשְׁבְּתָה שִׂמְחָתִי זוֹ. יוֹם סַגְרִיר הָיָה אָז בִּירוּשָׁלַיִם. הַמּוֹרִים הֶחְלִיטוּ לְבַטֵּל אֶת הַחֲגִיגָה, שֶׁנוֹעַדָה לְמָחֳרָת. הָיָה בָּרוּר: אֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁלְּיוֹם חַג הָאִילָנוֹת יִתְבַּהֲרוּ הַשָׁמַיִם. אַךְ אֲנִי, בֶּן הַשָּׁרוֹן, לָעַגְתִּי לָהֶם לְאַנְשֵּׁי יְרוּשָׁלַיִם, שׁוֹכְנֵי הֶהָרִים, הַיְרֵאִים מִפְּנֵי כָּל רוּחַ מְצוּיָה. בִּכְפָרִי – אָמַרְתִּי לָהֶם לַסַּפְקָנִים – תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בְּיוֹם מָחָר וְאָנוּ נִטַּע עֵצִים – רָאֹה תִרְאוּ כִּי כִּדְבָרִי כֵּן יָקוּם.

הָלַכְתִּי אֵפוֹא לְעֵת עֶרֶב אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת, הַיּוֹרֶדֶת אֶל הָעֵמֶק לְמָטָּה. יָשַַׁבְתִּי בַּקָּרוֹן. בְּחִפָּזוֹן חָלְפוּ לְפָנַי בֵּיתָר, עִירוֹ שֶׁל בַּר־כּוֹכְבָא, הַר־טוּב, צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאֹל וְהִנֵּה גַם הֵצִיצָה אֵלַי מִבַּעַד לְעַרְפִלֵּי הָעֶרֶב חוּּלְדָה – זֶה יַעַר הֶרְצֶל הַמּוֹרִיק בְּלֶב הַשְׁמָמָה אֲשֶׁר מִסָּבִיב. הִגַּעְנוּ לְלֹד – הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית. כָּאן חִכִּיתִי לְבוֹאָהּ שֶׁל הָרַכֶּבֶת, אֲשֶׁר תַּעֲבִירֵנִי אֶל מוֹשַׁבְתִּי.

מֶזֶג הָאֲוִיר לֹא נִבָּא טוֹבוֹת. חַשְׁרַת עֲנָנִים כִּסְּתָה אֶת הַדָּרוֹם. עֲנָנִים כְּבֵדִים אֵלּוּ נִשְּׁאוּ אַט־אַט כְּאוֹמְרִים לִבְלֹעַ אֶת הַיְקוּם כֻּלּוֹ. לִבִּי נִבָּא לִי רָעוֹת. מִי יוֹדֵעַ – הִרהַרְתִּי – אִם לֹא יִתְקְפֵנִי הַגֶּשֶׁם בְְּעוֹדֶנִי בַּדֶּרֶךְ? הֲיְתְבַּהֲרוּ הַשָּׁמַיִם לְמָחֳרָת? נָשָׂאתִי עֵינַי לַשָּׁמַיִם וּשְׂפָתַי לָחֲשׁוּ בִּדְמָמָה: “אָנָּא, עֲשֵׂה אֱלֹהִים, לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּם”.

הִגִּיעָה הָרַכֶּבֶת. בְּחִפָּזוֹן קָפַצְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לַקָּרוֹן. עָבְרוּ רְגָעִים מִסְפָּר שֶׁל נְסִיעָה וּלְעֵינַי הֶאֱפִירָה הַתַּחֲנָה – מְחוֹז חֶפְצִי. שֶׁקֶט אָיֹם שָׂרַר בַּכֹּל. אֵין כּוֹכָב נוֹגֵהַּ בַּמָּרוֹם, אֵין קַו־אוֹר הַבּוֹקֵעַ אֶת הַאֲפֵלָה. מִתּוֹךְ הָאֹפֶל בָּקַע קוֹלוֹ שֶׁל הָעֶגְלוֹן, שֶׁהִזְמִין אֶת מְתֵי מְעַט הַנּוֹסְעִים לַעֲלוֹת עַל הָעֲגָלָה. מִשֶּׁמָּלְאָה הָעֲגָלָה עָלָה גַּם ר' אַלְתֵּר הַזָּקֵן עַל דוּכָנוֹ כְּשֶׁהוּא נֶאֱנָח עֲמוּמוֹת. הוּא הֵאִיץ בְּסוּסָיו, שֶׁיִּזְדָּרְזוּ וְיִשְׂאוּ רַגְלֵיהֶם. לֹא הִרְחַקְנוּ צְעָדִים מִסְפָּר וּבָרָק אָיֹם פִּלַּח אֶת הַשָׁמַיִם. יָם שֶׁל אֵשׁ הִשְׁתַּפֵּךְ בְּקַו עֲקַלָּתוֹן עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ. הֲמוֹנֵי רָצֵי אֵשׁ נִתְקוּ מִמֶּנּוּ לַצְּדָדִים, נִתְּקוּ וְיִתְפַּלְּגוּ לְאַלְפֵי סִילוֹנוֹת שֶׁל אוֹר, הָפְכוּ תֵּבֵל לְיָם דִּינוּר…מִיָּד אַחֲרֵי זֶה נְדַּרְדֵּר הָרַעַם וְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל עֹז כְּאִלּוּ אָמַר לְמַעֲכֵנוּ תַּחְתָּיו, אוֹתָנוּ הַמְּעִזִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּלַיִל זֶה אֲשֶׁר בּוֹ נִתְּנָה הַשְּׁלִיטָה רַק לָרוּחַ וּלְעוֹשֵׂי דְבָרוֹ.

– רַבּוֹתַי! – קָרָא הָעֶגְלוֹן אֶל תּוֹךְ הָעֲגָלָה, כְּשֶׁקּוֹלוֹ הַזָּקֵן רוֹעֵד וְרָווּי פְּחָדִים – עוֹד מְעַט קָט וְיֵרֵד גֶּשֶׁם אָיֹם. סָפֵק הוּא אִם נִזְכֶּה לְהִתְחַמֵּם עוֹד הַלַּיְלָה לְיַד הָאָח בְּבֵיתֵנוּ אֲשֶׁר בַּכְּפָר.

– יְהֵא ה' עִמָּנוּ וְהוּא יַעַזְרֵנוּ – מִלְמֵל זָקֵן אֶחָד מֵהַנּוֹסְעִים.

עוֹד הוּא מְדַבֵּר וְגֶשֶׁם אָיֹם נִתַּךְ אָרְצָה. טִפּוֹתָיו נָפְלוּ בְּכָל כָּבְדָּן עַל פְּנֵי יְרִיעוֹת הָעֲגָלָה וְחָדְרוּ פְּנִימָה. לַשָּׁוְא חִפַּשְׂנוּ לָנוּ מִפְלָט בֵּין כְּלוֹנְסָאוֹת הַכִּלָּה. הָרוּחַ פָּרְצָה בְּעִקְּבוֹת הַגֶּשֶׁם וְקָרְעָה אֶת הַכֹּל. זַעֲקַת־פְּחָדִים נִתְמַלְּטָה מִפַּעַם לְפַעַם מִפִּי אַחַד הַנֹּוֹסְעִים.

הָעֶגְלוֹן נִסָּה לְזָרֵז אֶת סוּסָיו, אֲשֶׁר גַּם הֵם כְּאִלּוּ בֶּהָלָה אֲחָזָתַם לְמַרְאֵה אֵימֵי הַלַּיְלָה, אַךְ לַשָּׁוְא. הַלָּלוּ שָׁקְעוּ בַּבֹּץ לְלֹא צֵאת מִמֶּנּוּ. הַזָּקֵן הִדְלִיק פַּנָּס וְנִסָּה לָלֶכֶת לִפְנֵי הַסוּסִים לָתוּר לָהֶם מָקוֹם נוֹחַ לְמִדְרַךְ כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם. הַמִּסְכֵּן! הוּא אַךְ הֵרִים רַגְלוֹ וּכְבָר שָׁקַע כֻּלּוֹ לְתוֹךְ מַהֲמֹרָה. בְּקֹשִׁי חִלְּצוּהוּ מִן הַבֹּץ הֶעָמֹק וְהֶחֱזִירוּהוּ לִמְקוֹמוֹ.

שׁוּב נִשְׁנָה הַנִּסָּיוֹן: הָעֶגְלוֹן דָּפַק בְּסוּסָיו – הָרוּחַ הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת, הַבָּרָק הַמְסַנְוֵר הִגְבִּירוּ אֶת כֹּחָם וּלְפֶתַע נֶעֱקְרוּ מִמְּקוֹמָם וְהִסִּיעוּ אֶת הָעֲגָלָה כִּבְרַת דֶּרֶךְ. וְהַגֶּשֶׁם הָלַךְ וְגָבַר. כָּל הַנּוֹסְעִים נִרְטְבוּ עַד עוֹר בְּשָׂרָם. יָשַׁבְתִּי עַל מְקוֹמִי, רוֹעֵד בְּכָל אֵבְרֵי גוּפִי וּמֹחִי רֵיק מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַק רַעְיוֹן אֶחָד נִתְקַע בּוֹ: הוֹי, כַּמָּה יִלְעֲגוּ לִי חֲבֵרַי הָעִירוֹנִים לִכְשֶׁיִּשְׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר קָרָנִי.

בִּכְבֵדוּת וּבְדֵי עָמָל מָשְׁכוּ הַסּוּסִים בָּעֲגָלָה. לִפְרָקִים עָמְדוּ לָפוּשׁ מְעַט, אַךְ מִיָּד יָרַד עֲלֵיהֶם שׁוֹטוֹ שֶׁל ר' אַלְתֵּר אֲשֶׁר נִדְמָה כְּאִלּוּ שָׁבוּ אֵלָיו כֹּחוֹת נְעוּרָיו.

– הֲלֹא תִתֵּן לְסוּסֶיךָ הָעֲיֵפִים לָנוּחַ מְעַט – אָמְרָה אֶל הָעֶגְלוֹן אַחַת הַנּוֹסְעוֹת.

– לֹא! – עָנָה הָעֶגְלוֹן בְּזַעַף. – דְּעוּ כִּי אִם אֶתֵּן מָנוֹח לַסּוּסִים, וְלוּ גַם לְרֶגַע קָט, עֲתִידִים הֵם לִשְׁקֹעַ בְּבֹץ זֶה עַד לְבִטְנָם וְאָז נִצְטָרֵךְ לָלוּן בְּלַיִל זֶה בְּתוֹךְ הַבִּצָה הַמַּמְאֶרֶת אֲשֶׁר בִּסְבִיבָה זוֹ.

כַּמָּה אָרְכָה הַנְּסִיעָה לֹא יָדַעְנוּ. אוּלַי שָׁעָה וְאוּלַי שְׁעָתַיִם. וּפִתְאֹם – נִשְׁמַע קוֹל חֲרִיקָה. הָעֲגָלָה עָמְדָה לְפֶתַע לְלֹא זוּז. לֹא הוֹעִילוּ צַעֲקוֹתָיו שֶׁל ר' אַלְתֵּר עַל הַסּוּסִים, לַשָׁוְא הָיוּ זֵרוּזָיו. הַנּוֹסְעִים כְּאִלּוּ נֵעוֹרוּ מִשֵׁנָה מוּזָרָה וְזֶה לָזֶה שׁוֹאֲלִים: מַה קָּרָה? ר' אַלְתֵּר וְאַחַד הַנּוֹסְעִים עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ יָרְדוּ מִן הָעֲגָלָה. הַצָּעִיר, אַךְ דָּרְכוּ רַגְלָיו עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע – וְהִנֵּה הֵחֵל לִשְׁקֹעַ. ר' אַלְתֵּר הִשְׂתָּרֵךְ בְּקֹשִׁי מִסָּבִיב לָעֲגָלָה, הוּא נִסָּה לְהָאִיר אֶת הַסְּבִיבָה בְּפַנָּסוֹ הֶעָלוּב, בָּדַק וּבָלַשׁ וּלְבַסּוֹף חָזַר וְהוֹדִיעַ בַּאֲנָחָה: הָעֲגָלָה שָׁקְעָה, הַיְצוּל נִשְׁבַּר, וְהֲסּוּסִים אַף הֵם שָׁקְעוּ וְאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לָזוּז מִן הַמָקוֹם.

– וְהֵיכָן אָנוּ נִמְצָאִים? – שָׁאַל אַחַד הַנּוֹסְעִים.

– רַק אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ. – עָנָה הָעֶגְלוֹן. – חֹשֶׁךְ מִצְרַיִם מִסָּבִיב. אֵין לִי כָּל אֶפְשָׁרוּת לָדַעַת הֵיכָן אָנוּ. בָּרוּר לִי כִּי תָעִינוּ מִן הֲדֶּרֶךְ.

– הָרְחוֹקִים אָנוּ מִן הַתַּחֲנָה? – שָׁאֲלָה נוֹסַעַת אַחַת.

– גַּם עַל כָּךְ לֹא אוּכַל לַעֲנוֹת – הֵשִׁיב ר' אַלְתֵּר, שֶׁבֵּינְתַיִם חָזַר וְהִתְיַשֵּׁב עַל דּוּכָנוֹ.

בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה קָרַבְתִּי אֵלָיו, רָצִיתִי לְהִסְתַּכֵּל לְאוֹרוֹ שֶׁל הַפַּנָּס בְּפָנָיו שֶׁל הָעֶגְלוֹן, אֲשֶׁר שְׁנוֹת הַנְּסִיעָה בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ חָרְשׁוּ קְמָטִים עֲמֻקִּים בְּפָנָיו וְאֲשֶׁר זֶהוּ לוֹ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁאִבֵּד דַּרְכּוֹ וְדַוְקָא בִּסְבִיבָה, שֶׁיְּדָעָהּ כֹּה יָפֶה זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים. ר' אַלְתֵּר, לָחַשְׁתִּי לוֹ, עוּצָה עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת? דּוֹמֶה כְּאִלּוּ דְּבָרַי אֵלֶּה עוֹרְרוּהוּ מִקִּפְאוֹנוֹ. – רַבּוֹתַי, – אָמַר הָעֶגְלוֹן – רַק עֵצָה אַחַת בְּיָדִי. הַסּוּסִים לֹא יוּכְלוּ בְּשׁוּם אֹפֶן לְהָזִיז אֶת הָעֲגָלָה, אֲנִי אַתִּיר אֵפוֹא אֶת אַחַד הַסּוּסִים וְאֶרְכַּב עָלָיו אֶל עֵבֶר הַמּוֹשָׁבָה. תִּקְוָתִי חֲזָקָה, שֶׁחוּשׁוֹ הַטִּבְעִי שֶׁל הַסּוּס וְנִסְיוֹנִי הָרַב הֵם הֵם שֶׁיַּעַמְדוּ לָנוּ לִמְצֹא דֶרֶךְ לַמּוֹשָׁבָה. אִם אֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לַמּוֹשָׁבָה – הֲרֵי מִיָּד אַזְעִיק אֶת הַשּׁוֹמְרִים וְאֶת כָּל הַגְּבָרִים לְעֶזְרַתְכֶם. אַךְ אִם לֹא אַגִּיעַ לַמּוֹשָׁבָה – הִמְשִׁיךְ הָעֶגְלוֹן בַּאֲנָחָה, – וְאִם נִגְזְרָה גְזֵרָה, שֶׁלֹא אָבוֹא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל וְאֶמְצָא מוֹתִי בֵּין גַּלֵּי הַוַּדִים הַזּוֹעֲפִים אוֹ אֶפֹּל אֶל אַחַת הַמַּהְמֹרוֹת – הֲלֹא תִזְכְּרוּנִי, אַחַי, וְתִפְקְדוּ אֶת בְּנֵי־בֵּיתִי לְשָׁלוֹם וּתְסַפְּרוּ לָהֶם כִּי מֵת אֲבִיהֶם עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת, בְּחָרְפוֹ נַפְשׁוֹ לְהָצִיל אֲנָשִׁים מִמָּוֶת. דְּבָרָיו אֵלֶּה הֵטִילוּ סְעָרָה בְּקֶרֶב הַנּוֹסְעִים. אֵי שָׁם נִשְׁמְעָה יְלָלָה כְּבוּשָׁה. אַל תִּסַּע, ר' אַלְתֵּר, – יִבְּבָה אַחַת הַנָּשִׁים. – אִם נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה –מוּטָב שֶׁנָּמוּת כֻּלָּנוּ יָחַד!

– הַסִּי פְּתַיָּה! – הִרְעִים בְּקוֹלוֹ צָעִיר אֶחָד – הַמְּתָאֶרֶת אַתְּ לְעַצְמֵךְ כִּי בֶּאֱמֶת חָפֵץ אֵל לַהֲמִיתֵנוּ בְּשִׁטָּפוֹן? מֻבְטַחְנִי כִּי בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל ר' אַלְתֵּר, הַיּוֹדֵעַ יָפֶה אֶת שְׁבִילֵי הַמָּקוֹם, תָּקוּם לָנוּ תְּשׁוּעָה וְעוֹד מָחָר תִּזְכִּי לִרְאוֹת אֶת בְּנֵי בֵּיתֵךְ וְלִבָּם שָׂמֵחַ וְצוֹהֵל לְהַצָּלּתֵךְ.

לְאַחַר הִתְיָעֲצוּת מְרֻבָּה הֻחְלַט כִּי ר' אַלְתֵּר יִרְכַּב עַל אַחַד הַסּוּסִים לְהָחִישׁ עֶזְרָה.

בְּדֵי עָמָל הִתַּרְנוּ אֶת אַחַד הַסּוּסִים וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל עָלָה הָעֶגְלוֹן עַל הַסּוּס, כְּשֶׁהוּא מִתְרַחֵק מֵעִמָּנוּ וּבוֹסֵס בִּיוֵן הַמְּצוּלָה הָאֲדֻמָּה. עַתָּה גָבְרָה הַבְּדִידוּת שִׁבְעָתָיִם. אִישׁ־אִישׁ מֵאִתָּנוּ הִתְיַחֵד עִם הִרְהוּרָיו וְעִם פַּחְדּוֹ. שְׁתִיקָה זוֹ נִמְשְׁכָה כַּמָּה דַקּוֹת. לְפֶתַע בָּקַע קוֹלָה שֶׁל צִפּוֹרָה הַצְּעִירָה מִן הַדְּמָמָה. חַבְרַיָּה, אָמְרָה זוֹ בְּקוֹל מָלֵא אוֹנִים, הֲלֹא נָשִׁיר מְעַט לְמַעַן הָפֵג אֶת יְגוֹנֵנוּ! נַעֲנוּ לָהּ מִיַּרְכְּתֵי הָעֲגָלָה קוֹלוֹת מִסְפָּר וְשִׁירָה־בְּכִיָּה פָּרְצָה מִפִּי קְבוּצַת הַנּוֹסְעִים. תְּחִלָּה שַׁרְנוּ בְּמַקְהֵלָה. אַחַר הֵחֵל אִישׁ־אִישׁ מֵאִתָּנוּ שָׁר כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ. יֵשׁ וְהָיוּ הַקּוֹלוֹת מִתְמַזְּגִים וְשִׁירַת “עַם יִשְׂרָאֵל חַי” בָּקְעָה וְנִשְּׂאָה עִם הָרוּחַ אֶל מֶרְחֲבֵי הַלָּיְלָה. הַגֶּשֶׁם הָלַךְ וְגָבַר. נְטָפִים עָבִים וּכְבֵדִים נָזְלוּ וְחָדְרוּ אֶל הָעֲגָלָה פְּנִימָה, הִרְטִיבוּ אֶת הַנּוֹסְעִים. אַךְ אָנוּ בִּתְשׁוּבָה לְכָךְ הִגְבַּרְנוּ אֶת צַעֲקָתֵנוּ־שִׁירָתֵנוּ…

– חַבְרַיָּה, – קָרְאָה לְפֶתַע אַחַת הַנּוֹסְעוֹת, אֲשֶׁר לִבָּה לֹא הָלַךְ עִם הַשָּׁרִים – רַעַשׁ מְשֻׁנֶּה שׁוֹמַעַת אֲנִי בַּסְּבִיבָה!

בִּן רֶגַע הָשְׁלַךְ הָס. הַכֹּל הִטּוּ אָזְנֵיהֶם אֶל הַקּוֹל הֶעָמוּם הַמִּתְגַּלְגֵּל וְקָרֵב מִמֶּרְחַקִּים. הָרַעַשׁ נִבָּא רָעוֹת… שֶׁמָּא רַכֶּבֶת הִיא זוֹ הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת עַל הַפַּסִּים – הִבִּיעַ מִישֶׁהוּ אֶת הַשְׁעָרָתוֹ.

– אִם אָמְנָם כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא, מַדּוּעַ לֹא נִרְאִים אוֹרוֹת הַקַּטָּר? – הִקְשָׁה אַחַד הַנּוֹסְעִים.

זְמַן־מָה יָשַׁבְנוּ כֻּלָּנוּ רוֹעֲדִים וְדוֹמְמִים, מְאַמְּצִים כָּל חוּשֵׁינוּ לְהַבְחִין בְּשָׁאוֹן מוּזָר זֶה. לֹא אֵדַע כַּמָּה זְמָן נִמְשְׁכָה שְׁתִיקָתֵנוּ זוֹ. פִּתְאֹם עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל אַחַד הַבַּחוּרִים לָרֶדֶת מֵהָעֲגָלָה. לְתִמְהוֹנוֹ שָׁקְעָה הָרֶגֶל עַד קַרְסֻלָּה בַּמָּיִם. הַלָּה מִהַר לְהָשִׁיב אֶת רַגְלוֹ שֶׁנִּרְטְבָה כַּהֲלָכָה. – רַבּוֹתַי, – קָרָא בַּחֲרָדָה – הֲרֵינוּ מֻקָּפִים מַיִם זוֹרְמִים, הָאוֹפְפִים אוֹתָנוּ מִכָּל עֵבֶר.

– שְׁמָעוּנִי – אָמַר בַּחֲרָדָה אַחַד הַנּוֹסְעִים – שֶׁמָּא שְָאוֹן עָמוּם זֶה וּמַיִם אֵלּוּ הַגּוֹאִים מִן הֶהָרִים הֵם בָּאִים? – אוֹי לִי – קָרָא אַחַד הָאִכָּרִים – חוֹשֵׁשְׁנִי, כִּי קְרוֹבִים אָנוּ מְאֹד אֶל הַוַּדִי הָאָיֹם הַמִּתְמַלֵּא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים מַיִם הַזּוֹרְמִים מִן הֶהָרִים, וְאוֹי אוֹי לוֹ לָאִישׁ הַנִּמְצָא בִּסְבִיבָתוֹ. סָחוֹף יִסְחֲפוּהוּ גַּלֵּי הַוַּדִי הַסּוֹאֲנִים הַרְחֵק־הַרְחֵק.

– הַצִּילוּ! – הִתְחִילָה צֹוַחַת וּמְצַעֶקֶת אַחַת הַנָּשִׁים לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים.

– הַצִּילוּ! – הִתְחִילוּ צוֹעֲקִים בְּיֵאוּשׁ אַף יֶתֶר הָאֲנָשִׁים. הָרַעְיוֹן כִּי חַשְׁרַת מַיִם מִתְקָרֶבֶת מִן הֶהָרִים וְכִי קָרוֹב קִצֵּנוּ הֵבִיאָה עַל כֻּלָּנוּ פַּחַד לֹא יְשֹׁעַר. לְנֶגֶד עֵינַי קָמָה בְּכָל אֵימֶיהָ תְּמוּנַת הָעֲגָלָה הַנִּגְרֶפֶת עִם נַחְשׁוֹלֵי הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, רָאִיתִי כֵּיצַד נִגְרָפִים אֲנָשֵׁינוּ מִן הָעֲגָלָה וְנִשָׁאִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּשֶׁקּוֹל קְרִיאָתָם לְהַצִּילָם הוֹלֵךְ וְגֹוֵעַ בְּמֶרְחֲבֵי הַמַּיִם הַשׁוֹאֲנִים…

וּבְעֶצֶם הָרְגָעִים הָאֲיֻמִּים הַלָּלוּ פָּרְצָה מִלֵּב כֻּלָּנוּ שִׁירַת “הַתִּקְוָה”. לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַשִּׁירָה הַהִיא. דּוֹמֶה כִּי שִׁירָה זוֹ עוֹדֶנָּה מִתְנַגֶּנֶת כַּיּוֹם בְּאָזְנָי… הַמַּיִם, הַגֶּשֶׁם, הָרוּחַ – כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הַזּוֹעֲמִים אַף הֵם נִצְטָרְפוּ לְשִׁירָה אֲדִּירָה זוֹ, אֲשֶׁר פָּרְצָה מֵעִמְקֵי חָזֵנוּ. צָעַקְנוּ בְּקוֹל לֹא קוֹלֵנוּ. הָיְתָה זוֹ צְעָקָה אֲשֶׁר נִבְצַר מֵאִתָּנוּ לְהָבִין כֵּיצַד עָלָה הַדָּבָר בִּיְדֵי בֶּן־אָדָם לְהַבִּיעָהּ בְּקוֹל אַדִּיר כָּזֶה.

הֶהָיָה זֶה הַהֵד אֲשֶׁר נַעֲנָה לָנוּ? חֲזוֹן־תַּעְתּוּעִים? אוּלָם עֻבְדָּה הִיא כִּי מִמֶּרְחַקִּים נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת, תְּשׁוּבוֹת, קִטְעֵי צְעָקוֹת.

– הַבִּיטוּ־נָא! – צָוַח אֶחָד בְּקוֹל מְשֻׁנֶּה – אוֹרוֹת תּוֹעִים מִסְתַּחְרְרִים סְבִיבֵנוּ.

– רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! שֶמָּא רוּחוֹת הַשָׂטָן הֵם אֵלּוּ אֲשֶׁר בָּאוּ לְמָשְׁכֵנוּ בְּרִשְׁתָּם? – בָּכְתָה אַחַת הַנָּשִׁים מִנְּשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם.

– הֲלֹא תַקְשִׁיבוּ שָׁם, הָאֲנָשִׁים! – צָעַקְתִּי אַף אֲנִי לְתוֹךְ הָאֲפֵלָה – יְהוּדִים, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם כִּי קָרְבָה יְשׁוּעָתֵנוּ. אֲנָשִׁים הֵם אֵלּוּ, פַּנָּסִים בִּידֵיהֶם, הַאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אֶת שַׁעֲטַת סוּסֵיהֶם?

– קָרְבָה יְשׁוּעָתֵנוּ – קָרְאוּ כַּמָּה קוֹלוֹת בָּאֹפֶל – אֵלֶּה הֵם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִן הַכְּפָר לְחַפְּשֵׂנוּ.

– ר' אַלְתֵּר הַגִּבּוֹר הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ אֶל הַמּוֹשָׁבָה וּלְהוֹדִיעַ עַל מְצוּקָתֵנוּ – שָׂמְחוּ הַנּוֹסְעִים וְשָׂחוּ זֶה לָזֶה מֵהִרְהוּרֵיהֶם.

– הַגְבִּירוּ קוֹלְכֶם לְמַעַן יִשְׁמְעוּ מַצִּילֵינוּ וְיָחוּשׁוּ לְעֶזְרָתֵנוּ! – נִשְׁמַע קוֹל מְפַקֵּד בָּאֲפֵלָה. בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵינוּ הִתְחַלְנוּ לִצְעֹק לְעֵבֶר הַמְּאוֹרוֹת. הָאֲנָשִׁים מֵעֵבֶר מִזֶּה שָׁמְעוּ, כַּנִּרְאֶה, אֶת קוֹלֵנוּ. הֵם קְרֵבִים וְהוֹלְכִים! – קָרָאנוּ זֶה לָזֶה בְּשִׂמְחָה.

הָרוֹכְבִים קָרְבוּ אֶל הָעֲגָלָה. מִפִּיהֶם נוֹדַע לָנוּ כִּי אָכֵן הִצְלִיחַ ר' אַלְתֵּר לְהַגִּיעַ אֶל הַכְּפָר כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ. מִיָּד נִזְעֲקוּ כָּל הָאֲנָשִׁים בַּכְּפָר לְהַצָּלָתֵנוּ.

– זֶה שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת תּוֹעִים אָנוּ בְּחֶשְׁכַת הַלַיִל וּמְחַפְּשִׂים אֶתְכֶם. לוּלֵא קוֹלְכֶם אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת מְקוֹמְכֶם מִי יוֹדֵעַ אִם הָיִינוּ מוֹצְאִים אֶתְכֶם.

– אָכֵן! – קָרְאָה אַחַת הַנּוֹסְעוֹת בְּשִׂמְחָה וּבְכִי גַּם יַחַד – גָּדוֹל כֹּחָה שֶׁל “הַתִּקְוָה”.

מִיָּד נִרְתְּמוּ כַּמָּה סוּסִים לָעֲגָלָה וּבְכֹחוֹת מְשֻׁתָּפִים שֶׁל אָדָם וּבְהֵמָה הוּצְאָה הָעֲגָלָה מִן הַבֹּץ. בֵּינְתַיִם הוֹסִיפוּ לָבוֹא אֲנָשִׁים מִכֹּל עֵבֶר. אֵלֶּה הָיוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר אֲשֶׁר נָפוֹצוּ לְבַקֵּשׁ אֶת עִקְּבוֹתֵינוּ. אַחַד הָרוֹכְבִים נִגַּשׁ לִבְדֹּק אֶת הַמָּקוֹם וּמִיָּד שָׁב אָחוּז חַלְחָלָה. הוּא סִפֵּר כִּי הַוַּדִי הַזוֹרֵם לֹא הַרְחֵק מִכָּאן גָּאָה וְעָבַר עַל גְּדוֹתָיו וְאֵין לַעֲבֹר אוֹתוֹ.

– הוֹדוּ לֵאלֹהִים עַל הַצָּלַתְכֶם – הוֹסִיף וְאָמַר רוֹכֵב שֵׁנִי. – אִלּוּ הִתְקַדַּמְתֶּם בְּלַיִל זֶה רַק צְעָדִים מִסְפָּר אֶל עֵבֶר הַוַּדִי, וַדַּאי שֶׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לִמְצֹא רַק אֶת גּוּפוֹתֵיכֶם הַנִּשָׂאוֹת אֶל עֵבֶר הַיָּם…

– בְּרֹב עָמָל עָלִינוּ עַל הַדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה. הַגֶּשֶׁם חָדַל. מֵעֵבֶר הַוַּדִי הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ קוֹלוֹת רַבִּים נִתְבָּרֵר כִּי הַלָּלוּ אֲנָשִׁים נוֹסָפִים הֵם אֲשֶׁר בָּאוּ מֵהַכְּפָר. הֵם בָּאוּ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁלֹּא נָהִין לַעֲבֹר אֶת הַוַּדִי וְכִי טוֹב נַעֲשֶׂה אִם נַחֲזֹר אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת.

חָזַרְנוּ עִם שַׁחַר לַתַּחֲנָה. כְּשֶׁעָלְתָה הַשֶׁמֶשׁ וְהַמַּיִם שָׁפְלוּ הָלַכְתִּי בְּרֶגֶל אֶל כְּפָר מוֹשָׁבִי. בַּעֲקִיפִים מְרֻבִּים, בִּשְׂחִיָּה וּבְעָמָל רַב הִגַּעְתִּי אַחַר הַצָּהֳרַיִם אֶל בֵּית הוֹרַי כְּשֶׁאֲנִי קְרוּעַ־בְּגָדִים, מְלֻכְלָךְ וְרָטֹב. הוֹרַי שָׂמְחוּ. לְבוֹאִי. מִיָּד נָפַלְתִּי עַל מַצָּעִי וְנִרְדַּמְתִּי.

רַק לְמָחֳרַת ט“וּ בִּשְׁבָט קַמְתִּי מִמִּטָּתִי וּבְלִבִּי יָגוֹן כּוֹסֵס עַל כָֹּל אֲשֶׁר קָרָנִי. גָּדוֹל הָיָה צַעֲרִי בְּיוֹתֵר עַל יוֹם חַגִּי אֲשֶׁר נִשְׁבַּת – עַל ט”וּ בִּשְׁבָט אֲשֶׁר לֹא נָטַעְתִּי בּוֹ עֵצִים.

יוֹם לְאַחַר זֶה שַׁבְתִּי אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ יְרוּשָׁלַיְמָה לְלִמּוּדַי. אוֹתָהּ שָׁנָה לֹא נָטַעְתִּי עֵצִים בִּכְפָרִי.