רקע
אפרים צורף
ר' שמואל אבא מז'יכלין

 

מלכת־השבת מתפייסת    🔗

מעשה ביהודי שנהג לקדש השבת ביד רמה, חלה פתאום בחלי־תרדמה. מדי ליל־שבת, כשהשלחן עטור־חלות, נרות ויין, ומשק כנפי המלאכים בחדר עדיין, ובעל הבית על הכוס היה צריך לקדש, אסון נתרחש:

על היהודי נפלה פתאום תרדמה, ועל כולם נפלה אימה, חרדו לשלומו ולא יכלו להקיצו, חששו שכבר הקיץ עלינו קיצו. רופאים הבהילו, אך אלו כלום לא הועילו. כך גם עד הבוקר אור, ושב לאיתנו שעה שנעור.

ובהגיע ליל־השבת הבא, שוב אסונו בא, ואותו חלי השינה, עליו נשנה.

רץ היהודי בחיפזון, ובלבו שיברון, לרבי שמואל אבא מז’יכלין, כי ירפאו מזה המיסתורין, ובכה לפניו מרה, שיחלצו מזו הצרה.

ענה הצדיק ואמר: מילא סיבה יש לדבר וטעם, שבת חיללת מן הסתם, והמלכה בך מורדת, מידה כנגד מידה לך מודדת, לכן לא תצלח לקדשה ביין עוד, זה כל הסוד.

והתמים בכה שוב ויילל, והוכיח באותות שמעולם שבת לא חילל.

אך הצדיק חזר, על מה שאמר, והיהודי יצא מעמו ממורמר. כשחזר לביתו סיפר, שהרבי מז’יכלין לא ריפאו אלא מאשים אותו בחילולה, של שבת, חלילה.

אותה שעה נזכר בנו במאורע, וסיפר ללא מורא:

אמנם כנים דברי הצדיק: פעם בליל שבת כשאבא נם, פתאום נעור וקם, כי צמא למים, העלה נר, ואחרי שתותו, כיבה אותו, למשכבו חזר כצל, ושכח ששבת חילל, ונרדם, ומעשה החילול מזכרונו נעלם.

שוב רץ לרבי מז’יכלין וסיפר לו סיפור הבן, והתחנן, שעליו מעונש יגונן.

ענה הרב: עליך, רבי יהודי, לעמוד בנסיון, לקדש השבת באמונה שלמה, אזי תרפא מחלי התרדמה.

נרגע היהודי והחליט לתקן את שקילקל, לעמוד בכל נסיון עקב שבת שחילל.

והמעשה שהיה, כך היה:

ליהודי זה היתה טחנת רוח שׂכורה, מגוי “פריץ” בעל שררה. בימות החול טחנו הריחיים, אך בשבת־קודש שבתו מכל מלאכה, כדת כדין, כהלכה.

יום אחד שלח ה“פריץ” לטוחן והודיע, כי הטחנה ירחיב, כי שביתת שבת עסקו תחריב, על כן עליו גם בשבת לטחון, הן כבר הפסיד הון!.

נזכר היהודי שהבטיח לרבו הקדוש, למסור נפשו על היום הקדוש. מיד סרב לצו, אם כי ידע מה לו צפוי, לאשה, לטף.

אך הוי ואבוי, הפריץ הגוי, מריחיים הטוחן גירש, הוא וביתו הגיעו לעוני וריש. אך גם מחלי התנומה, לא נרפא במאומה.

אץ היהודי אל הצדיק בבכי תמרורים, וקבל על חייו המרים. הרגיעו הרבי ואמר:

ראה, מלכת השבת כבר מתפייסת מן העלבון, הן בגבורה עמדת בנסיון, הרפואה, ועמה הישועה, יפקדוך יחד, בשעה אחת.

וכך היה: הגוי חוכר בחוכר המיר, הטחנה לאחר השׂכיר, והסכים הלה אף בשבת לטחון.

אך אוי, לגוי, עליו פתאום ירד אסון, והפסיד הון: בכל יום, פעם ופעמים, נפלו קילקולים בריחיים.

מיהר ה“פריץ” בסערה ליהודי שעמד בנסיון, לו התחנן, שאותו יחונן, שישוב לטחנה ויעשה בה כרצונו, ובלבד שיציל את הונו.

ברור שהבטיח לו, כי יתננו לשמור שבת, כדת, והיהודי נרפא ושבע רוב נחת.


 

שורר בביתו    🔗

האדמו“ר ר' שמואל אבא מז’יכלין היה קורא הפסוק במגילה “להיות שׁוֹרר בביתו” – בשי”ן, והסביר הטעם:

שורר מלשון “אשורנו ולא קרוב” (במדבר, פרשת “בלק”) שמשמעו – הסתכלות וחזות לעתיד. מכאן, שכל אדם חייב להשגיח היטב בביתו שהכל יתנהג כראוי.


 

פורים הוא חג    🔗

ר' שמואל אבא היה מרבה בשמחת פורים ומקפיד על כל איש שלא התלבש כראוי במלבושי חג בבואו לקריאת המגילה.

פעם נתכנס קהל גדול בבית מדרשו בתענית אסתר. היו הכול מלובשים בבגדי חג פרט לאחד. כששאלו אותו, מדוע לא החליף בגדיו, השיב:

פורים אינו חג, וקדחת אינה מחלה. בו ברגע נכנס הרבי לבית המדרש ואמר לו: פורים הוא חג, וקדחת – מחלה!

ועוד באותו לילה, כשחזר האיש לביתו, חש ברע, הבהילו אליו רופא, וזה קבע שחלה בקדחת.

כשגברה מחלתו שלח היהודי בקשה לרבי, שיברכו ברפואה שלמה.

השיב לו הצדיק: מאחר ונודע לך כבר שקדחת היא מחלה, עליך עוד לדעת שגם פורים הוא חג.

כך קדח האיש עד לפורים הבא, ואז החלים.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53996 יצירות מאת 3226 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22177 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!