רקע
ראובן ברטוב (רודניצקי)

גיבור הסיפור, מר יעקב, פקיד הסוכנות היהודית וסוכן ניירות־ערך, סיפר להרה“ג ר' שבתי יודלביץ שליט”א את אשר אירע לו, לפני כשלושים שנה, וסיפור זה אנו מביאים פה, כלשונו, פרט לאי־אלה שינויים בסיגנון.

בוקר אחד התעורר מר יעקב משנתו והרגיש כי אינו רואה בעיניו. אז היה בירושלים רופא העיניים ד“ר טיכו המפורסם, והנה פנה מר יעקב אל ד”ר טיכו שהכניסו לבית־החולים המיוחד שלו לחולי־עיניים והחל בטיפול ובבדיקות. לאחר זמן־מה הודיע הרופא למר יעקב, כי אין לו מה לעשות בבית־החולים שלו הואיל וסיבת חוסר הראייה אינה בעיניים, אשר נבדקו ונמצאו בסדר, כי אם בגידול בראש. הרופא הסביר שהגידול נגע בעצבי הראייה וכתוצאה מכך חדל לראות.

נקל לתאר את מצבו של יעקב המיסכן, אשר באופן פיתאומי חשך עליו עולמו. לפי עצתו של ד"ר טיכו, אסף יעקב את כל חסכונותיו, מכר את רוב חפציו, לווה כספים ונסע לגרמניה אל הרופא היהודי המפורסם. הפרופ' צונדק (לפרופסור צונדק שני דודנים בירושלים, גם הם רופאים ידועים. אחד רופא כללי ופנימי, מנהל בית־החולים “ביקור חולים” ואילו השני רופא נשים).

כשהגיע יעקב לגרמניה, קיבלו הפרופסור צונדק, שהיה יהודי צדיק, בסבר פנים יפות והחל לטפל בו במסירות. לאחר שפתחו את גולגלתו, ניתחו שם את הגידול והרכיבו זכוכית על ראשו על־מנת לאפשר לרופאים לעקוב אחר כל התפתחות בלתי־צפויה של המחלה. כך שכב מיודענו המיסכן שלושה חודשים רצופים ונאסר עליו בהחלט לנוע או לזוז ימינה או שמאלה. נאמר לו כי עקב תנועה בלתי זהירה, עלול משהו לנגוע במוח, והתוצאה – מוות מידי.

בערב יום הכיפורים עבר ד"ר צונדק בין המיטות ופסק את כמות המזונות שצריך להגיש לכל חולה יהודי, לפי הדין, בהתאם למצבו.

לאחר שלושה חודשים של סבל גופני ויסורים נפשיים, החלים יעקב וקם ממיטת חוליו, לאחר שהסכנה לחייו חלפה עם הרחקת הגידול מראשו. הד"ר צונדק אמר לו כי חלק גדול מגולגלתו, עשוי כעת מזהב ורמז בנימת־צחוק שיש לשמור על הדבר בסוד לבל יוודע לגנבים העלולים, חלילה, לגנוב ממנו את ראשו…

אולם ראייתו, לצערו הגדול, לא שבה אליו. הפרופסור צונדק הדגיש, כי לחידוש הראייה, יש צורך בהתקנת שני תיילים קטנים של חומר־מתכת יקר, אשר תפקידם להפעיל שידור חשמלי ליד עצבי העיניים, וכתוצאה מכך ישוב לראות.

כדי לקבל טיפול זה, דרוש היה כסף תועפות. יעקב פנה למוסדות וליהודים טובים במקומות שונים, ויהודים, רחמנים בני רחמנים, נדבו עד שעלה בידו לגייס את הכסף, ושוב ניכנס אל ד"ר צונדק, בבית החולים, ושכב במיטה שלושה חודשים נוספים במכאובים וביסורים, וגם אין לתאר את מתיחותו וקוצר־רוחו. יום אחד פנה אליו הפרופסור אשר, כפי שהזכרנו למעלה, היה יהודי ירא־שמיים והודיעו כי מחר בבוקר, בעזרת השם יתברך, תוסר התחבושת מראשו ומפניו והוא יוכל לראות בעיניו. “ברצוני”, הוסיף הפרופסור, “שהדבר הראשון אשר תראה, יהא דבר מצווה. כדי לקיים את הנאמר בתורתנו הקדושה, וראיתם אותו, אעמוד, בעת הסרת התחבושת, מעיניך, מולך ואתה תביט בראשונה על הטלית־קטן עם הציצית שאני לובש”.

בבוקר הסירה האחות הרחמניה בזהירות רבה את התחבושות מעל עיניו של יעקב והוא הביט נכחו בפחד כשלבו הולם מעוצמת התרגשותו. כאילו בחלום ראה את הפרופסור הטוב והנה הוא ניצב מולו כשהוא עטוף בטלית־קטן ומשתעשע בידיו בציציות. לפתע ניתר מר יעקב והתנפל לרגליו של הפרופסור, ומלא התרגשות הודה לו על אשר טרח והשתדל בעבורו ושימש שליח לקדוש־ברוך־הוא, כרופא שבא להציל בני־אדם.

*

הפרופסור התכופף מעליו וטפח ברכות על גבו בשדלו אותו בקול נעים לקום. לאחר מכן אמר לו:

“ראה, מר יעקב, כשקמת באחד הבקרים ונוכחת לדעת כי אינך רואה בעיניך, אחזתך רעדה גדולה. הלכת לרופאים, נסעת לארץ רחוקה, ביזבזת את כל חסכונותיך ולווית כספים רבים, שכבת שלוש פעמים בבתי־חולים במשך תקופות ארוכות, סבלת כאבים נוראים, נוסף ליסוריך הנפשיים, תוך שכיבה ממושכת במיטה עם חוסר יכולת לזוז. לאחר כל זאת, כשהתחלת לראות שוב־פעם בעיניך, הרי אתה מלא רגש והודייה. תאר לעצמך ברגע נורא זה, יהודים קמים משנתם בבוקר וללא כל צער פוקח להם השם יתברך את עיניהם והם רואים. אולם למרבית הצער, כשהם מגיעים לברכה ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם פוקח עיוורים, אומרים הם אותה מתוך מיצוות אנשים מלומדה במהירות, בלא רגש וכוונה. סתם ככה, מתוך הרגשת חובה בלבד, מבלי להרגיש את מובנן הנשגב של מלים אלו. ועתה בני”, סיים הפרופסור הטוב, “זכור נא את הדבר תמיד ואהוב את השם אלוקינו בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל מאודך. ובמיוחד, כאשר תגיע לברכת “פוקח עיוורים” תרגיש את הדבר ותתן שבח והודייה לפוקח עיוורים”.

מר יעקב המאושר חזר ארצה והפך לבעל־תשובה גדול. הוא התפרסם ביראת השמיים שלו, במידותיו הטובות ובעזרתו לאנשים מיסכנים. כן זכה לגדל בנים ובני־בנים לתורה, לחופה ולמעשים טובים, וביתו נעשה בית ועד לחכמים – ירבו כמותו בישראל.

*

הפרופסור צונדק עזב את ארץ־עמלק עם עלות הצורר היטלר, ימח שמו וזיכרו, לשלטון ונסע למדינה אחרת, כי לא מצא את הרשעים ראויים לעזרתו הרפואית. פירסומו ותהילתו, ופרשת צידקתו וכשרונותיו הגדולים בשדה הרפואה, ומידותיו הנעלות, הינם עיניין לסיפור ניפרד.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
קישוריוֹת חיצוניות

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53999 יצירות מאת 3226 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22177 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!