זוֹהִי תְּמוּנָתוֹ שֶׁל קֶנְגּוּרוֹ בְּרֵאשִׁיתוֹ, וְאַרְבַּע רַגְלַיִם קְצָרוֹת לוֹ. צִיַּרְתִּי אוֹתוֹ אָפוֹר וְשָׂעִיר, וְהַנָּקֵל לִרְאוֹת, שֶׁהוּא גֵא וְיָהִיר, לְפִי זֵר הַפְּרָחִים שֶׁעָטַר לְרֹאשׁוֹ. הוּא רוֹקֵד עַל זִיז סֶלַע בְּאֶמְצַע אוֹסְטְרַלְיָה, בְּשָׁעָה שֵׁשׁ לִפְנֵי פַּת־שַׁחֲרִית. הַנָּקֵל לִרְאוֹת, שֶׁהַשָּׁעָה הִיא שֵׁשׁ, לְפִי הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה זֶה עַתָּה.
זֶה בַּעַל הָאָזְנַיִם וְהַפֶּה הַפָּעוּר הוּא הָאֵל הַקָּט נְקָא. נְקָא מִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד, כִּי לֹא רָאָה קֶנְגּוּרוֹ רוֹקֵד כָּכָה מִיָּמָיו. הָאֵל הַקָּט נְקָא אָמַר זֶה עַתָּה: “הִסְתַּלֵּק!” אַךְ הַקֶּנְגּוּרוֹ שָׁקוּעַ בְּרִקּוּדוֹ, וְלֹא שָׁמַע דָּבָר עֲדַיִן.
לֹא תָּמִיד הָיְתָה לַקֶּנְגּוּרוֹ צוּרָה זוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים כַּיּוֹם, אֶלָּא הָיְתָה לוֹ צוּרָה שׁוֹנָה מִזּוֹ, צוּרַת חַיָּה, וְלָהּ אַרְבַּע רַגְלַיִם קְצָרוֹת. אָפוֹר הָיָה עוֹרוֹ וּמְכֻסֶּה צֶמֶר רַךְ וְסָמִיךְ, וּלְגַאֲוָתוֹ אֵין שִׁעוּר. הוּא רָקַד עַל זִיז־סֶלַע בְּאֶמְצַע אוֹסְטְרַלְיָה, וּבָא אֵצֶל הָאֵל הַקָּט נְקָא.
הוּא בָּא אֵצֶל נְקָה בְּשֵׁשׁ, לִפְנֵי פַּת־שַׁחֲרִית וְאָמַר: – עֲשֵׂנִי שׁוֹנֶה מִכָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, עַד חָמֵשׁ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, הַיּוֹם.
קָפַץ נְקָא מִמְּקוֹם מוֹשָׁבוֹ עַל הַחוֹל וְצָעַק: הִסְתַּלֵּק מִכָּאן!
אָפוֹר הָיָה עוֹרוֹ וּמְכֻסֶּה צֶמֶר רַךְ וְסָמִיךְ, וּלְגַאֲוָתוֹ אֵין שִׁעוּר: הוּא רָקַד עַל זִיז־סֶלַע בְּאֶמְצַע אוֹסְטְרַלְיָה וְהָלַךְ אֵצֶל הָאֵל הַבֵּינוֹנִי נְקִינְג.
הוּא הָלַךְ אֵצֶל נְקִינְג בִּשְׁמוֹנָה, אַחֲרֵי פַּת־שַׁחֲרִית, וְאָמַר: – עֲשֵׂנִי שׁוֹנֶה מִכָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; גַּם עֲשֵׂנִי אָהוּב וְחָבִיב עַל הַבְּרִיּוֹת מֵאֵין כָּמוֹנִי, עַד חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, הַיּוֹם.
קָפַץ נְקִינְג מִמְּאוּרָתוֹ בְּעִשְׂבֵי־הַבָּר וְצָעַק: הִסְתַּלֵּק מִכָּאן!
אָפוֹר הָיָה עוֹרוֹ וּמְכֻסֶּה צֶמֶר רַךְ וְסָמִיךְ וּלְגַאֲוָתוֹ אֵין שִׁעוּר: הוּא רָקַד עַל גִּבְעַת־חוֹל בְּאֶמְצַע אוֹסְטְרַלְיָה וְהָלַךְ אֵצֶל הָאֵל הַגָּדוֹל נְקוֹנְג.
הוּא הָלַךְ אֵצֶל נְקוֹנְג בְּעֶשֶׂר לִפְנֵי פַּת־צָהֳרַיִם וְאָמַר: – עֲשֵׂנִי שׁוֹנֶה מִכָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ; עֲשֵׂנִי אָהוּב וְחָבִיב וְרָצוּי לְכָל בִּרְיָה מֵאֵין כָּמוֹנִי, עַד חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, הַיּוֹם.
קָפַץ נְקוֹנְג וְעָלָה מִן הָרַחְצָה בַּאֲגַם־הַמֶּלַח וְקָרָא: – כִּדְבָרְךָ כֵּן אֶעֱשֶׂה!
קָרָא נְקוֹנְג לְדִינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – תָּמִיד רָעֵב, תָּמִיד מְכֻסֶּה אָבָק בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ – וְהֶרְאָה לוֹ אֶת קֶנְגּוּרוֹ. וְכֹה אָמַר נְקוֹנְג: – דִּינְגוֹ! עוּרָהּ, דִּינְגוֹ! רוֹאֶה אַתָּה אָדוֹן זֶה הָרוֹקֵד עַל בּוֹר־הָרֶמֶץ? רְצוֹנוֹ לִהְיוֹת אָהוּב וְחָבִיב וְרָצוּי לְכָל בִּרְיָה. דִּינְגוֹ, אַתָּה תְּמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ.
קָפַץ דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – עַל רַגְלָיו וְאָמַר: – מַה, שָׁפָן בֶּן־חָתוּל שֶׁכְּמוֹתוֹ?
נָשָׂא רַגְלָיו דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – תָּמִיד רָעֵב, מְחַיֵּךְ כָּאֳנִיַּת־פֶּחָם – וְרָץ אַחֲרֵי קֶנְגּוּרוֹ.
נִבְהַל קֶנְגּוּרוֹ הַגֵּאֶה וְנָשָׂא אֶת אַרְבַּע רַגְלָיו הַזְּעִירוֹת, כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת.
בָּזֶה, הוֹ אֲהוּבַי וַחֲבִיבַי, מִסְתַּיֵּם הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁל סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה.
הוּא רָץ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר; הוּא רָץ דֶּרֶךְ הֶהָרִים; הוּא רָץ דֶּרֶךְ אַגְמֵי־מֶלַח; הוּא רָץ דֶּרֶךְ קְנֵי־הַסּוּף; הוּא רָץ דֶּרֶךְ עִשְׂבֵי־הַבָּר; הוּא רָץ עַד שֶׁחָשׁ בְּרַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת. לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה אַחֶרֶת!
רָץ אַחֲרָיו דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – תָּמִיד רָעֵב, מְחַיֵּךְ כְּמַלְכֹּדֶת־עַכְבָּרִים, לֹא מִתְקָרֵב אֵלָיו כִּמְלוֹא־נִימָה, לֹא מִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ כְּחוּט־הַשַּׂעֲרָה – רָץ אַחֲרֵי קֶנְגּוּרוֹ. לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה אַחֶרֶת!
אָץ־רָץ קֶנְגּוּרוֹ – קֶנְגּוּרוֹ הַמִּסְכֵּן. הוּא רָץ בֵּין הָעֵצִים; הוּא רָץ בֵּין הַשִּׂיחִים. הוּא רָץ בָּעֵשֶׂב הַגָּבֹהַּ; הוּא רָץ בָּעֵשֶׂב הַנָּמוּךְ; הוּא רָץ בֵּין הָאֲזוֹרִים הַחַמִּים שֶׁל מַזַּל גְּדִי וּמַזַּל סַרְטָן; הוּא רָץ עַד שֶׁחָשׁ בְּרַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת. לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה אַחֶרֶת!
אָץ־רָץ דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – רָעֵב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, מְחַיֵּךְ כְּקוֹלָר שֶׁל סוּס, לֹא מִתְקָרֵב כִּמְלוֹא נִימָה, לֹא מִתְרַחֵק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה; עַד שֶׁבָּאוּ לִשְׂפַת הַנָּהָר ווֹלְגוֹנְג.
וְהִנֵּה אֵין גֶּשֶׁר לַעֲבֹר בּוֹ, וְאֵין רַפְסֹדֶת לַחֲצוֹת בָּהּ אֶת הַנָּהָר, וְלֹא יָדַע קֶנְגּוּרוֹ, אֵיךְ יַגִּיעַ לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי; עַל כֵּן נָשָׂא אֶת רַגְלָיו וְהִגְבִּיהַּ קְפֹץ.
לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה אַחֶרֶת!
הוּא קָפַץ דֶּרֶךְ הָרִים וּגְבָעוֹת; הוּא קָפַץ דֶּרֶךְ עֲמָקִים וְגֵאָיוֹת; הוּא קָפַץ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּרוֹת בְּאֶמְצַע אוֹסְטְרַלְיָה. הוּא קָפַץ כְּקֶנְגּוּרוֹ.
בַּתְּחִלָּה קָפַץ בְּגֹבַהּ אַמָּה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם; אֲזַי קָפַץ בְּגֹבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת; אֲזַי קָפַץ בְּגֹבַהּ שֶׁבַע אַמּוֹת; מִתּוֹךְ כָּךְ הִתְחַזְּקוּ רַגְלָיו; מִתּוֹךְ כָּךְ הִתְאָרְכוּ רַגְלָיו. לֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לָנוּחַ, אוֹ לֶאֱכֹל כַּזַּיִת, אַף כִּי עָיַף וְרָעַב עַד מְאֹד.
וְדִינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ, הוֹסִיף לָאוּץ, הוֹסִיף לָרוּץ, מְבֻלְבָּל עַד מְאֹד, רָעֵב עַד מְאֹד, וְהוּא תָּמֵהַּ לָדַעַת, עַל מָה וְלָמָּה קֶנְגּוּרוֹ קוֹפֵץ כָּכָה.
כִּי הָיָה קוֹפֵץ כִּצְרָצַר; כְּאָפוּי עַל מַחֲבַת; כְּכַדּוּר־גּוּמִי חָדָשׁ עַל רִצְפַּת חֲדַר־הַיְלָדִים.
לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה אַחֶרֶת!
הוּא קִפֵּל אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת; הוּא קָפַץ עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת; הוּא זָקַף אֶת זְנָבוֹ לְשִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל מֵאֲחוֹרָיו. וְהוּא קָפַץ דֶּרֶךְ הָעֲרָבוֹת הַנִּרְחָבוֹת.
לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה אַחֶרֶת!
וַעֲדַיִן רָץ דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הֶעָיֵף דִּינְגוֹ – רָעֵב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, נָבוֹךְ עַד מְאֹד, וְתָמֵהַּ לָדַעַת, עַד מָתַי יְהֵא קֶנְגּוּרוֹ קוֹפֵץ, מָתַי סוֹף־סוֹף יֵעָצֵר.
אֲזַי עָלָה נְקוֹנְג מִן הָרַחֲצָה בְּאַגְמֵי־הַמֶּלַח וְאָמַר: שָׁעָה חָמֵשׁ הִגִּיעָה.
יָשַׁב עַל הָאָרֶץ דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַמִּסְכֵּן דִּינְגוֹ – תָּמִיד רָעֵב, מְכֻסֶּה אָבָק בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ; שָׁלַח לְשׁוֹנוֹ מִפִּיו וְיִלֵּל.
יָשַׁב עַל הָאָרֶץ קֶנְגּוּרוֹ, צָנַף זְנָבוֹ מֵאֲחוֹרָיו וְאָמַר: – תּוֹדָה לָאֵל, כִּי חָלְפָה צָרָה זוֹ!
פָּתַח נְקוֹנְג, הַמְהַדֵּר בְּנִמּוּסִים תָּמִיד, וְאָמַר: – הֲלֹא תַּכִּיר טוֹבָה לַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ? הֲלֹא תּוֹדֶה לוֹ עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לְמַעֲנֶךָ?
זוֹהִי תְּמוּנָתוֹ שֶׁל קֶנְגּוּרוֹ בְּשָׁעָה חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁזָּכָה בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת הַנֶּחְמָדוֹת, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ הָאֵל הַגָּדוֹל נְקוֹנְג. הַנָּקֵל לִרְאוֹת, שֶׁהַשָּׁעָה הִיא חָמֵשׁ, כִּי כֵן אוֹמֵר שְׁעוֹנוֹ שֶׁל הָאֵל הַגָּדוֹל נְקוֹנְג. נְקוֹנְג הוּא זֶה, הַיּוֹשֵׁב בָּאַמְבַּטְיָה וְכַפּוֹת רַגְלָיו שְׁלוּחוֹת הַחוּצָה. קֶנְגּוּרוֹ מִתְחַצֵּף אֶל הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ. הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ רָדַף אַחַר קֶנְגּוּרוֹ וְנִסָּה לְתָפְסוֹ, בְּכָל רַחֲבֵי אוֹסְטְרַלְיָה. הַנָּקֵל לְהַכִּיר אֶת עִקְּבוֹת רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל קֶנְגּוּרוֹ בְּכָל מִדְרוֹנֵי הֶהָרִים הַחֲשׂוּפִים. הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ צֻיַּר שָׁחוֹר, כִּי לֹא נִתַּן לִי לְצַיֵּר תְּמוּנוֹת אֵלֶּה בַּגְּוָנִים הַנְּכוֹנִים מִתּוֹךְ תֵּבַת הַצְּבָעִים; וְזֹאת לָדַעַת עוֹד, שֶׁהַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ נִתְכַּסָּה אָבָק שָׁחוֹר לְאַחַר מְרוּצָתוֹ הַמְּמֻשֶּׁכֶת.
שְׁנֵי הַיְצוּרִים הַקְּטַנִּים שֶׁאַתֶּם רוֹאִים בַּמִּדְבָּר, הֵם שְׁנֵי הָאֵלִים הָאֲחֵרִים, שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם קֶנְגּוּרוֹ בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר. וְזֶה שֶׁמְּסֻמָּן בָּאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, הוּא כִּיסוֹ שֶׁל קֶנְגּוּרוֹ: כִּי אִי־אֶפְשָׁר לַקֶּנְגּוּרוֹ בְּלֹא כִּיס, כְּשֵׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא רַגְלָיִם.
עָנָה לוֹ קֶנְגּוּרוֹ – קֶנְגּוּרוֹ הֶעָיֵף – וְאָמַר: – הוּא גֵרְשַׁנִי מֵאַרְצִי וּמִמּוֹלַדְתִּי; הוּא בִּלְבֵּל עָלַי שְׁעוֹת־סְעוּדוֹתַי הַקְּבוּעוֹת; הוּא שִׁנָּה אֶת צוּרָתִי לְאֵין תַּקָּנָה; וְהוּא קִפַּח אֶת רַגְלַי הַנָּאוֹת.
עָנָה נְקוֹנְג וְאָמַר: – אוּלַי זִכְרוֹנִי מַטְעֵנִי, אַךְ כְּלוּם לֹא בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹתְךָ שׁוֹנֶה מִכָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, גַּם אָהוּב וְחָבִיב עַל כָּל בִּרְיָה? וְהִנֵּה הַשָּׁעָה חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם.
– כֵּן – אָמַר קֶנְגּוּרוֹ – מִצְטַעֵר אֲנִי עַל שֶׁבִּקַּשְׁתִּי כָּזֹאת. כְּסָבוּר הָיִיתִי, שֶׁתַּעֲשֶׂנָּה בִּכְשָׁפִים וּלְחָשִׁים, אַךְ אַתָּה חָמַדְתָּ לָצוֹן עִמָּדִי. – לָצוֹן! – אָמַר נְקוֹנְג. – חֲזֹר עַל דִּבּוּר זֶה וַאֲשַׁסֶּה בְּךָ אֶת דִּינְגוֹ, עַד שֶׁתֹּאמַר שָׁלוֹם לְרַגְלֶיךָ הָאֲחוֹרִיּוֹת.
– לֹא – אָמַר הַקֶּנְגּוּרוֹ. – הִנְנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה, רַגְלַיִם הֵן רַגְלַיִם, וְאֵין לְךָ צֹרֶךְ לְשַׁנּוֹת אֶת צוּרָתָן, אִם לְדַעְתִּי תִּשְׁאַל. לֹא נִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא לְבָאֵר לְהוֹד רוֹמְמוּתְךָ, שֶׁלֹּא בָּא אֹכֶל אֶל פִּי מֵאָז הַבֹּקֶר, וּבִטְנִי רֵיקָה מְאֹד, בֶּאֱמֶת. – כֵּן – אָמַר דִּינְגוֹ – הַכֶּלֶב הַצָּהֹב דִּינְגוֹ – כָּמוֹהוּ כָּמוֹנִי גַּם אֲנִי. עָשִׂיתִי אוֹתוֹ שׁוֹנֶה מִכָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; אַךְ מָה אֹכַל עִם הַתֵּה?
עָנָה נְקוֹנְג מִמֶּרְחָצוֹ בְּאַגְמֵי־הַמֶּלַח וְאָמַר: – בּוֹא וּשְׁאָלֵנִי עַל כָּךְ מָחָר בַּבֹּקֶר, כִּי מִתְרַחֵץ אֲנִי כָּעֵת.
וְכָךְ הָיוּ עוֹמְדִים בְּאֶמְצַע אוֹסְטְרַלְיָה – קֶנְגּוּרוֹ מִזֶּה וְדִינְגוֹ מִזֶּה – וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה: – אַתָּה הָאָשֵׁם בְּכָל אֵלֶּה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.