¹

בִּתְמוּנָה זוֹ נִתַּן סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה כֻּלּוֹ, וְאַתֶּם רוֹאִים בָּהּ אֶת הַנָּמֵר וְהַקִּפּוֹד וְהַצָּב וְאֶת נוֹשֵׂא־הַנֶּשֶׁק, כֻּלָּם יַחַד בְּעִרְבּוּבְיָה. הַצָּב הוּא בְּאֶמְצַע, וְהוּא לוֹמֵד לְהִתְכּוֹפֵף וְעַל כֵּן קַשְׂקַשָּׂיו מִתְפָּרְקוֹת וּמִתְפָּרְדוֹת כָּל־כָּךְ. הוּא עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַקִּפּוֹד, הַמְחַכֶּה לְתוֹרוֹ, לִלְמֹד אֶת חָכְמַת הַשְּׂחִיָּה.

נָמֵר מְנֻמָּר כַּפּוֹ הָרַכָּה חֲבוּשָׁה לוֹ בִּידֵי אִמּוֹ, לְאַחַר שֶׁנִּסָּה לִבְחֹשׁ בָּהּ אֶת הַקִּפּוֹד. הוּא מִשְׁתּוֹמֵם לְמַעֲשֵׂה הַצָּב, וְכַפּוֹ הַפְּצוּעָה מַכְאִיבָה לוֹ מְאֹד. הַיְצוּר הַחַרְטֻמָּנִי, שֶׁעֵינוֹ זְעִירָה כָּל־כַּךְ, וְשֶׁנָּמֵר מְנֻמָּר מְנַסֶּה לְטַפֵּס עָלָיו, הוּא נוֹשֵׂא־הַנֶּשֶׁק, שֶׁאֵלָיו יִדָּמוּ הַצָּב וְהַקִּפּוֹד, בִּגְמַר נִסְיוֹנוֹתֵיהֶם לְהִתְכּוֹפֵף וְלִשְׂחוֹת בְּמֵי הַנָּהָר.

הֲרֵי מַעֲשֶׂה עוֹד אֶחָד, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, מִן הַיָּמִים הָהֵם, מִקַּדְמוֹנֵי קַדְמוֹנִים. הָיֹה הָיָה בְּעֶצֶם הַיָּמִים הָהֵם קִפּוֹד דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי, וּמִשְׁכָּנוֹ עַל שְׂפַת הַנָּהָר הֶעָכוּר אֲמָזוֹן, וּמַאֲכָלוֹ – שַׁבְּלוּלִים צְדוּפִים וְכַדּוֹמֶה. וִידִיד־נֶפֶשׁ לוֹ, צָב־אִטִּי־אָטוּם, וּמִשְׁכָּנוֹ עַל שְׂפַת הַנָּהָר הֶעָכוּר אֲמָזוֹן, וּמַאֲכָלוֹ עֲלֵי־חַסָּה יְרֻקִּים וְכַדּוֹמֶה. עַד כָּאן טוֹב וְיָפֶה, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי. בַּנְתֶּם?

אַךְ בְּעֶצֶם הַיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים הָהֵם הָיֹה הָיָה גַם נָמֵר מְנֻמָּר, וְגַם מִשְׁכָּנוֹ עַל שְׂפַת הַנָּהָר הֶעָכוּר אֲמָזוֹן; וּמַאֲכָלוֹ מִכָּל אֲשֶׁר בָּא אֶל פִּיו. כְּשֶׁלֹּא יָכֹל לִתְפֹּס צְבָאִים אוֹ קוֹפִים, הִסְתַּפֵּק בִּצְפַרְדֵּעִים וְחִפּוּשִׁיוֹת; וּכְשֶׁלֹּא יָכֹל לִתְפֹּס צְפַרְדֵּעִים וְחִפּוּשִׁיוֹת, הָלַךְ אֶל אִמּוֹ הַנְּמֵרָה, זוֹ נָתְנָה לוֹ לֶקַח בַּאֲכִילַת קִפּוֹדִים וְצַבִּים.

הִיא אָמְרָה לוֹ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר וְכִשְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ בְּחֵן וָחֶסֶד: – בְּנִי, כִּי תִּמְצָא קִפּוֹד, הֲטִילֵהוּ לְתוֹךְ הַמַּיִם, כִּי אָז תֻּתַּר צְנֵפָתוֹ, וְצָב כִּי תִּתְפֹּס, בְּחָשֵׁהוּ בְּכַפְּךָ, לְהוֹצִיאוֹ מִקְּלִפָּתוֹ. וּבְכֵן, עַד כָּאן טוֹב וְיָפֶה, אֲהוּבַי וַחֲבִיבַי.

לֵיל־חֲמֻדוֹת אֶחָד עַל שְׂפַת הַנָּהָר הֶעָכוּר אֲמָזוֹן, מָצָא נָמֵר מְנֻמָּר אֶת קִפּוֹד דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי וְאֶת צָב אִטִּי־אָטוּם יוֹשְׁבִים מִתַּחַת לְגֶזַע עֵץ, שֶׁהִפִּיל הָרוּחַ. לֹא הָיְתָה לָהֶם שָׁהוּת לְהִמָּלֵט, עַל כֵּן צָנַף עַצְמוֹ דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי כְּכַדּוּר, כְּדֶרֶךְ הַקִּפּוֹדִים מֵאָז וּמֵעוֹלָם, וְצָב אִטִּי־אָטוּם אָסַף אֶת רֹאשׁוֹ וְרַגְלָיו לְתוֹךְ קְלִפָּתוֹ כְּדֶרֶךְ הַצַּבִּים מֵאָז וּמֵעוֹלָם; עַד כָּאן, אֵפוֹא, טוֹב וְיָפֶה, חֲבִיבַי וַאֲהוּבָי. בַּנְתֶּם?

– עַתָּה שִׁמְעוּ שָׁמֹעַ – אָמַר נָמֵר מְנֻמָּר – כִּי עִנְיָן זֶה חָשׁוּב מְאֹד־מְאֹד. אִמִּי אָמְרָה, כִּי מִדֵּי מָצְאִי קִפּוֹד, עָלֵי לַהֲטִילֵהוּ לְתוֹךְ הַמַּיִם, כִּי אָז תֻּתַּר צְנֵפָתוֹ, וּמִדֵּי מָצְאִי צָב עָלַי לְבָחֳשׁוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִקְּלִפָּתוֹ בְּכַפִּי. וְעַתָּה הַגִּידוּ לִי, מִי מִשְּׁנֵיכֶם הַקִּפּוֹד, וּמִי הַצָּב? כִּי בַּחֲבַרְבֻּרוֹתַי נִשְׁבַּעְתִּי, אֵינֶנִּי מַבְחִין בֵּינֵיכֶם וְלֹא כְּלוּם.

– הֲבָטוּחַ הִנְּךָ בְּמַה שֶּׁאָמְרָה לְךָ אִמָּא שֶׁלְּךָ? – אָמַר קִפּוֹד דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי. – הֲבָטוּחַ הִנְּךָ בְּהֶחְלֵט? אוּלַי אָמְרָה, כִּי מִדֵּי הַתִּירְךָ צְנֵפַת הַצָּב, עָלֶיךָ לְהוֹצִיאוֹ מִן הַמַּיִם בְּמַבְחֵשׁ, וּמִדֵּי נְפֹל קִפּוֹד בְּכַפְּךָ, עָלֶיךָ לַהֲטִילוֹ עַל קְלִפָּתוֹ?

– הֲבָטוּחַ הִנְּךָ בְּמַה שֶּׁאָמְרָה לְךָ אִמָּא שֶׁלְּךָ? – אָמַר צָב אִטִּי־אָטוּם – הֲבָטוּחַ הִנְּךָ בְּהֶחְלֵט? – אוּלַי אָמְרָה, כִּי מִדֵּי רְאוֹתְךָ קִפּוֹד, עָלֶיךָ לַהֲטִילוֹ לְתוֹךְ כַּפְּךָ, וּמִדֵּי פָּגְעֲךָ בְּצָב, עָלֶיךָ לְקַלְּפוֹ עַד שֶׁתַּתִּיר צְנֵפָתוֹ?

– אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב, שְׁאֵלָה הָיוּ דְבָרֶיהָ אֵלַי – אָמַר נָמֵר מְנֻמָּר, אַךְ הוּא נָבוֹךְ בְּמִקְצָת. – אָנָּא, אִמְרוּ מַה שֶּׁאֲמַרְתֶּם. שֵׁנִית וּבְיֶתֶר בְּהִירוּת.

– כְּשֶׁאַתָּה בּוֹחֵשׁ מַיִם בְּכַפְּךָ, עָלֶיךָ לְהַתִּיר צְנֵפָתָם בְּקִפּוֹד – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי. – זְכֹר דָּבָר זֶה, כִּי חָשׁוּב הוּא.

– אֲבָל – אָמַר הַצָּב – כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן אֶת בְּשָׂרְךָ בְּכַפְּךָ, עָלֶיךָ לַהֲטִילוֹ לְתוֹךְ צָב בְּמַבְחֵשׁ. כְּלוּם לֹא תָּבִינָה זֹאת?

– חָשׁ אֲנִי בַּחֲבַרְבֻּרוֹתַי מֵרֹב דִּבְרֵיכֶם – אָמַר נָמֵר מְנֻמָּר. – וְחוּץ מִזֶּה, לֹא שָׁאַלְתִּי בַּעֲצַתְכֶם כָּל עִקָּר. רַק אַחַת בִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת, מִי מִשְּׁנֵיכֶם הַקִּפּוֹד וּמִי הַצָּב.

– זֹאת לֹא אֲגַלֶּה לֵךְ – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי. – אַךְ יָכוֹל אַתָּה לְבָחֳשֵׁנִי וּלְהוֹצִיאֵנִי מִקְּלִפָּתִי, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ.

– כָּךְ! – אָמַר נָמֵר מְנֻמָּר. – עַתָּה יָדַעְתִּי, שֶׁאַתָּה הַצָּב. כְּסָבוּר הָיִיתָ, שֶׁלֹּא אֵדַע, וְעַתָּה נוֹדַע לִי הַדָּבָר. – וְנָמֵר מְנֻמָּר שָׁלַח אֶת כַּפּוֹ הָרַכָּה, בּוֹ בְּרֶגַע שֶׁדּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי צָנַף עַצְמוֹ צְנֵפָה, וְכַמּוּבָן, נִתְמַלְאָה כַּפּוֹ הָרַכָּה שֶׁל נָמֵר קוֹצִים לְמַכְבִּיר. וְרָעָה מִזֹּאת, כִּי הֵטִיל אֶת דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה, לְבֵין עֲצֵי־הַיַּעַר וְתַחַת הַשִּׂיחִים, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יָכֹל לְמָצְאוֹ, מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה. אֲזַי שָׂם אֶת כַּפּוֹ בְּפִיו, וּמוּבָן, שֶׁהַקּוֹצִים הִכְאִיבוּ לוֹ עוֹד יוֹתֵר. כְּשֶׁשָּׁב אֵלָיו כֹּחַ דִּבּוּרוֹ, אָמַר: – עַתָּה יָדַעְתִּי, שֶׁהוּא אֵינֶנּוּ צָב כָּל עִקָּר. אֲבָל – וְהוּא גֵרֵד אֶת רֹאשׁוֹ בְּכַפּוֹ שֶׁלֹּא נִדְקְרָה – אֵיךְ אֵדַע, שֶׁזֶּה הַשֵּׁנִי הוּא צָב?

– אַךְ צָב הִנֵּנִי – אָמַר אִטִּי־אָטוּם. – כְּדִבְרֵי אִמְּךָ כֵּן הוּא. הִיא אָמְרָה, שֶׁעָלֶיךָ לְבָחֳשֵׁנִי בְּכַפְּךָ מִתּוֹךְ קְלִפָּתִי. הָחֵל!

– לֹא אָמַרְתָּ, שֶׁכֵּן אָמְרָה, לִפְנֵי רֶגַע – אָמַר נָמֵר מְנֻמָּר, כְּשֶׁהוּא מוֹצֵץ אֶת הַקּוֹצִים מִתּוֹךְ כַּפּוֹ הָרַכָּה. – אָמַרְתָּ, שֶׁהִיא אָמְרָה מַשֶּׁהוּא שׁוֹנֶה מִזֶּה לַחֲלוּטִין.

– יָפֶה, וְאֵם נַנִּיחַ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי, שֶׁהִיא אָמְרָה מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה מִזֶּה לַחֲלוּטִין, אֵין זֶה מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד; מִפְּנֵי שֶׁאִם אָמְרָה מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי, שֶׁאָמְרָה אִמָּא שֶׁלְּךָ, הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ כְּאִלּוּ אָמַרְתִּי, מַה שֶּׁאָמְרָה אִמָּא שֶׁלְּךָ, שֶׁאָמְרָה לְךָ. מִצַּד שֵׁנִי, אִם נִדְמֶה לְךָ שֶׁאָמְרָה, שֶׁעָלֶיךָ לְהַתִּיר אֶת צְנֵפָתִי בְּמַבְחֵשׁ, תַּחַת בָּחֳשֵׁנִי טִפִּין־טִפִּין בְּכַפְּךָ, אֵינֶנִּי רוֹאֶה תַּקָּנָה לַדָּבָר, לֹא כֵן? – אַךְ אַתָּה אָמַרְתָּ, שֶׁרְצוֹנְךָ לְהִבָּחֵשׁ בְּכַפִּי, עַד שֶׁאוֹצִיאֲךָ מִתּוֹךְ קְלִפָּתְךָ – אָמַר נָמֵר מְנֻמָּר.

– אִם תָּשׁוּב וְתַחֲשֹׁב בַּדָּבָר, תִּמְצָא, שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי כָּל דָּבָר מֵעֵין זֶה. אֲנִי אָמַרְתִּי, שֶׁאִמְּךָ אָמְרָה, שֶׁתִּבְחָשֵׁנִי וְתוֹצִיאֵנִי מִתּוֹךְ קְלִפָּתִי – אָמַר אִטִּי־אָטוּם.

– מַה יִּהְיֶה, אִם אֶעֱשֶׂה כֵּן? – אָמַר הַנָּמֵר בִּזְהִירוּת וְחַשְׁדָנוּת יְתֵרָה. – אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, כִּי מֵעוֹלָם עוֹד לֹא בְּחָשׁוּנִי וְלֹא הוֹצִיאוּנִי מִתּוֹךְ קְלִפָּתִי; אַךְ זֹאת אֹמַר לְךָ בְּתֹם־לֵבָב, שֶׁאִם רְצוֹנְךָ לִרְאוֹת אוֹתִי שׂוֹחֶה מִמְּךָ וָהָלְאָה, אֵין לָךְ אֶלָּא לַהֲטִילֵנִי לְתוֹךְ הַמָּיִם.

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר – אָמַר נָמֵר מְנֻמָּר. – אַתָּה בִּלְבַּלְתָּ כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁאָמְרָה לִי אִמָּא שֶׁלִּי לַעֲשׂוֹת, עִם הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁאַלְתָּ אוֹתִי אִם בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁלֹּא אָמְרָה לִי לַעֲשׂוֹת, עַד שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עוֹד לְהַבְחִין בֵּין רֹאשִׁי לִזְנָבִי הַמְנֻמָּר. וְעַתָּה אַתָּה בָּא וְאוֹמֵר לִי דָבָר, שֶׁאֲנִי יָכֹל לְהָבִין, וַהֲרֵי זֶה מְבַלְבֵּל אוֹתִי עוֹד יוֹתֵר. אִמִּי אָמְרָה, שֶׁעָלַי לְהָטִיל אֶחָד מִשְּׁנֵיכֶם לְתוֹךְ הַמַּיִם, וְכֵיוָן שֶׁאַתָּה מַעֲמִיד פָּנִים כְּמִי שֶׁרוֹצֶה מְאֹד שֶׁיְּטִילוּהוּ, סָבוּר אֲנִי, שֶׁאֵין אַתָּה רוֹצֶה כְּלָל, שֶׁיְּטִילוּךָ. קְפֹץ, אֵפוֹא, לְתוֹךְ הָאֲמָזוֹן הֶעָכוּר וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ.

– אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ, שֶׁאִמָּא שֶׁלְּךָ לֹא תְּהֵא מְרֻצָּה. אַל תֹּאמַר לָהּ, שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לְךָ זֹאת – אָמַר אִטִּי־אָטוּם.

– אִם תּוֹצִיא מִפִּיךָ עוֹד הֶגֶה אֶחָד עַל מַה שֶּׁאָמְרָה אִמָּא שֶׁלִּי – עָנָה הַנָּמֵר, אַךְ לֹא הוֹסִיף, עַד שֶׁצָּלַל אִטִּי־אָטוּם חֶרֶשׁ לְתוֹךְ הָאֲמָזוֹן הֶעָכוּר, הִרְחִיק שְׂחוֹת מִתַּחַת לַמַּיִם וְעָלָה אֶל הַחוֹף בְּמָקוֹם שֶׁחִכָּה לוֹ דוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי.

– בְּנֵס נִצַּלְנוּ – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי. – אֵין נָמֵר מְנֻמָּר זֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי. מֶה עָנִיתָ לִשְׁאֵלָתוֹ, מִי אַתָּה?

– אָמַרְתִּי לוֹ דְבַר־אֱמֶת, שֶׁהִנְנִי צָב אֲמִתִּי, אַךְ הוּא לֹא הֶאֱמִין וְאִלְּצַנִי לִקְפֹּץ לְתוֹךְ הַנָּהָר, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם אֱמֶת בְּפִי, וְאָמְנָם רָאָה וְהִשְׁתּוֹמֵם. עַתָּה זֶה הָלַךְ לְסַפֵּר לְאִמָּא שֶׁלּוֹ. הַאֲזִינָה!

מֵרָחוֹק שָׁמְעוּ אֶת קוֹל נָמֵר מְנֻמָּר שֶׁהִתְרוֹצֵץ בְּנַהַם בֵּין הָעֵצִים וְהַשִּׂיחִים עַל שְׂפַת הָאֲמָזוֹן הֶעָכוּר, עַד שֶׁבָּאָה אִמָּא שֶׁלּוֹ.

– בְּנִי, בְּנִי! – אָמְרָה אִמּוֹ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, וְכִשְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ בְּחֵן וָחֶסֶד – מַה זֹּאת עָשִׂיתָ וְלֹא צִוִּיתִיךָ לַעֲשׂוֹתָהּ?

– אֲנִי נִסִּיתִי לִבְחֹשׁ מַשֶּׁהוּ אֶחָד, שֶׁאָמַר כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁאֶבְחָשֶׁנּוּ בְּכַפִּי וְאוֹצִיאֶנּוּ מִתּוֹךְ קְלִפָּתוֹ, וְהִנֵּה כַּפִּי מְלֵאָה קוֹצְ־צִים – אָמַר נָמֵר מְנֻמָּר.

– בְּנִי, בְּנִי! – אָמְרָה אִמּוֹ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, וְכִשְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ בְּחֵן וָחֶסֶד – רוֹאֶה אֲנִי בַּקּוֹצִים שֶׁנִּתְקְעוּ בְּכַפְּךָ הָרַכָּה, שֶׁהָיָה זֶה קִפּוֹד, בְּלִי סָפֵק. צָרִיךְ הָיִיתָ לְהָטִיל אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַמָּיִם. אֲנִי עָשִׂיתִי זֹאת לַשֵּׁנִי; וְהוּא אָמַר, שֶׁצָּב הִנֵּהוּ, אַךְ אֲנִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי לוֹ, וְאָמְנָם כֵּן הָיָה, וְהוּא צָלַל בָּאֲמָזוֹן הֶעָכוּר, וְלֹא יַעֲלֶה עוֹד עַל־פְּנֵי הַמַּיִם, וְאֵין לִי אַף כַּזַּיִת לְאָכְלָה, וְחוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁמּוּטָב לָנוּ לְחַפֵּשׂ דִּירָה בְּמָקוֹם אַחֵר. פִּקְחִים הֵם מִדַּי עַל שְׂפַת הָאֲמָזוֹן הֶעָכוּר בִּשְׁבִילִי, הַמִּסְכֵּן.

– בְּנִי, בְּנִי! – אָמְרָה אִמּוֹ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, וְכִשְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ בְּחֵן וָחֶסֶד. – עַתָּה שְׁמַע בְּשִׂים לֵב וּזְכֹר אֶת אֲשֶׁר אֹמֵר אֵלֶיךָ. קִפּוֹד צוֹנֵף עַצְמוֹ כְּכַדּוּר, וְכָל קוֹצָיו מִסְתַּמְּרִים בְּבַת־אַחַת מִכָּל עֲבָרִים.

בְּאֵלֶּה תַּכִּיר אֶת הַקִּפּוֹד. – אֵין זְקֵנָה זוֹ מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינַי כְּלָל – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי, בְּצֵל עָלֶה גָדוֹל. – תָּמֵהַּ אֲנִי, מַה יָּדוּעַ לָהּ עוֹד?

– צָב אֵינוֹ יָכוֹל לִצְנֹף עַצְמוֹ – הִמְשִׁיכָה אִמָּא נְמֵרָה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר וְכִשְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ בְּחֵן וָחֶסֶד. – הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶלָּא לֶאֱסֹף אֶת רֹאשׁוֹ וְרַגְלָיו לְתוֹךְ קְלִפָּתוֹ. בָּזֹאת תַּכִּיר אֶת הַצָּב.

– אֵין זְקֵנָה זוֹ מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינַי כְּלָל וּכְלָל – אָמַר צָב אִטִּי־אָטוּם. – אֲפִלּוּ טִפֵּשׁ כְּנָמֵר מְנֻמָּר לֹא יִשְׁכַּח הוֹרָאוֹת אֵלֶּה. חֲבַל מְאֹד, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת, דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי.

– אַל תְּדַבֵּר אֵלִי – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי. – אַתָּה צֵא וַחֲשֹׁב, מַה טּוֹב הָיָה חֶלְקְךָ, אִלּוּ יָדַעְתָּ לִצְנֹף עַצְמֶךָ. אַךְ זוֹ צָרָה צְרוּרָה! הַאֲזֵן לְקוֹל נָמֵר מְנֻמָּר.

נָמֵר מְנֻמָּר יָשַׁב עַל שְׂפַת הַנָּהָר הֶעָכוּר אֲמָזוֹן, מָצַץ קוֹצִים מִתּוֹךְ כַּפּוֹתָיו וְשִׁנֵּן לְעַצְמוֹ – שֶׁנִּצְנָף וְלֹא שׂוֹחֶה – דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָן הוּא זֶה! לֹא נִצְנָף, וְהוּא שׂוֹחֶה – אַךְ אִטִּי־אָטוּם הוּא זֶה!

– פִּזְמוֹן זֶה לֹא יִשָּׁכַח מִלִּבּוֹ עַד צֵאת הַחֹדֶשׁ – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי. – הָרֵם אֶת סַנְטֵרִי, אִטִּי־אָטוּם. יֵשׁ בְּדַעְתִּי לְנַסּוֹת וְלִלְמֹד לִשְׂחוֹת. אוּלַי יִהְיֶה לִי הַדָּבָר לְתוֹעֶלֶת.

– אֵין כָּמוֹךָ! – אָמַר אִטִּי־אָטוּם; וְהוּא הֵרִים אֶת סַנְטֵרוֹ שֶׁל דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי, בְּעוֹד דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי בּוֹעֵט־חוֹבֵט בְּמֵימֵי הָאֲמָזוֹן הֶעָכוּר.

– אַתָּה עוֹד תִּהְיֶה שַׂחְיָן בַּשַּׂחְיָנִים – אָמַר אִטִּי־אָטוּם. – וְכָעֵת, אִם תּוּכַל לְהַתִּיר מְעַט קָט אֶת שְׂרוֹכֵי קַשְׂקַשַּׂי הָאֲחוֹרִיּוֹת, אֲנַסֶּה וְאֶלְמַד לִצְנֹף עַצְמִי. אוּלַי יִהְיֶה לִי הַדָּבָר לְתוֹעֶלֶת.

דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי עָזַר לְאִטִּי־אָטוּם לְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹכֵי קַשְׂקַשָּׂיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, וּלְאַחַר טְרָחוֹת וִיגִיעוֹת הַרְבֵּה, הִצְלִיחַ אִטִּי־אָטוּם בֶּאֱמֶת לִצְנֹף עַצְמוֹ מְעַט קָט.

– אֵין כָּמוֹךָ! – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי; – אַךְ מוּטָב שֶׁתָּנוּחַ שָׁעָה קַלָּה מֵעַתָּה. פָּנֶיךָ הִשְׁחִירוּ מֵרֹב הִתְאַמְּצוּת. נַהֲלֵנִי־נָא עוֹד פַּעַם לְתוֹךְ הַמַּיִם, וְאֶתְאַמֵּן בְּאוֹתָהּ חֲבָטָה צְדָדִית, שֶׁהִיא קַלָּה כָּל־כַּךְ לִדְבָרֶיךָ. –

וְכָךְ הוֹסִיף דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי לְהִתְאַמֵּן, וְאִטִּי־אָטוּם שָׂחָה לִימִינוֹ.

– אֵין כָּמוֹךָ! – אָמַר אִטִּי־אָטוּם. – תִּתְאַמֵּן עוֹד מְעַט קָט, וְתִשְׂחֶה כְּאַחַד הַתַּנִּינִים. כָּעֵת, אִם תּוֹאִיל לְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹכֵי קַשְׂקַשַּׂי הָאֲחוֹרִיּוֹת וְהַקִּדְמִיּוֹת עוֹד כְּדֵי חוֹרִים שְׁנַיִם, אֲנַסֶּה וְאֶלְמַד אוֹתָהּ כְּפִיפָה נִפְלָאָה, שֶׁהִיא קַלָּה כָּל־כַּךְ, לִדְבָרֶיךָ. אֵיזוֹ אַפְתָּעָה נָכוֹנָה לְנָמֵר מְנֻמָּר!

– אֵין כָּמוֹךָ! – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי, שֶׁנִּרְטַב כֻּלּוֹ בְּמֵי הָאֲמָזוֹן הֶעָכוּר. – הֲרֵינִי מַכְרִיז וּמוֹדִיעַ, שֶׁאַתָּה מַתְחִיל לִדְמוֹת לְאֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי מַמָּשׁ. שְׁנֵי חוֹרִים אָמַרְתָּ, כִּמְדֻמַּנִי? אַךְ אַל תִּנְאַק כֹּה הַרְבֵּה, פֶּן יִשְׁמַע נָמֵר מְנֻמָּר. כְּשֶׁתִּגְמֹר, רְצוֹנִי לְנַסּוֹת אוֹתָהּ צְלִילָה לָעֹמֶק, שֶׁהִיא קַלָּה כָּל־כַּךְ, לִדְבָרֶיךָ. אֵיזוֹ אַפְתָּעָה נָכוֹנָה לְנָמֵר מְנֻמָּר!

וְכָךְ צָלַל דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי, וְאִטִּי־אָטוּם צָלַל אַחֲרָיו. – אֵין כָּמוֹךָ! – אָמַר אִטִּי־אָטוּם. – תַּעֲצֹר בִּנְשִׁימָתְךָ עוֹד מְעַט קָט, וְתוּכַל לִבְנוֹת לְךָ בַּיִת עַל קַרְקַע הָאֲמָזוֹן הֶעָכוּר. כָּעֵת אֲנַסֶּה לִלְמֹד וְלִכְרֹךְ אֶת רַגְלַי הָאֲחוֹרִיּוֹת סָבִיב לְאָזְנַי – כְּרִיכָה, שֶׁהִיא נוֹחָה כָּל־כַּךְ, לִדְבָרֶיךָ. אֵיזוֹ אַפְתָּעָה נָכוֹנָה לְנָמֵר מְנֻמָּר!

– אֵין כָּמוֹךָ! – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי. – אַךְ אַתָּה מוֹתֵחַ אֶת קַשְׂקַשֶּׂיךָ הָאֲחוֹרִיּוֹת קְצָת יֶתֶר עַל הַמִּדָּה. שׁוּב אֵינָן סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, אֶלָּא מְכַסּוֹת וּמַאֲפִילוֹת זוֹ עַל זוֹ.

– אַח, אֵלֶּה הֵן תּוֹצְאוֹת הַתַּרְגִּילִים – אָמַר אִטִּי־אָטוּם. – רוֹאֶה אֲנִי אֶת קוֹצֶיךָ – כְּאִלּוּ נִבְלָעִים זֶה בָּזֶה, וְאַתָּה מַתְחִיל לִדְמוֹת יוֹתֵר לְאִצְטְרוֹבָל מֵעֵץ הָאֹרֶן, וּפָחוֹת לְתַרְמִיל מִפְּרִי הָעַרְמוֹן, שֶׁאֵלָיו דָּמִיתָ תְּחִלָּה.

– הַאֻמְנָם? – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי. – אֵלֶּה תּוֹצְאוֹת שְׁרִיָּתִי בַּמַּיִם. הוֹ, אֵיזוֹ אַפְתָּעָה נָכוֹנָה לְנָמֵר מְנֻמָּר

הֵם הִמְשִׁיכוּ אֶת תַּרְגִּילֵיהֶם, זֶה בְּעֶזְרַת זֶה, עַד אוֹר הַבֹּקֶר; וּבִזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ נָחוּ וְהִתְיַבְּשׁוּ. אֲזַי רָאוּ וְהִנֵּה שׁוֹנִים הֵם לַחֲלוּטִין מִמַּה שֶּׁהָיוּ תְּחִלָּה.

– דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי – אָמַר צָב לְאַחַר פַּת־שַׁחֲרִית – אֵין אֲנִי מַה שֶּׁהָיִיתִי אֶתְמוֹל; אַךְ סָבוּר אֲנִי, שֶׁעוֹד אֲבַדַּח אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל נָמֵר מְנֻמָּר. – מַחֲשָׁבָה זוֹ מַמָּשׁ עָלְתָה בְּלִבִּי זֶה עַתָּה – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי. – דּוֹמַנִי, שֶׁטּוֹבוּ קַשְׂקַשִּׂים מִקּוֹצִים לְאֵין שִׁעוּר – עַל אַחַת כַּמָּה, כְּשֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת. הוֹ, אֵיזוֹ אַפְתָּעָה נָכוֹנָה לְנָמֵר מְנֻמָּר! הָבָה נֵלֵךְ וְנִמְצָאֶנּוּ.

לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁמָּצְאוּ אֶת נָמֵר מְנֻמָּר, וְהוּא מְטַפֵּל עֲדַיִן בְּכַפּוֹ הָרַכָּה, זוֹ נִפְגְּעָה אֶמֶשׁ. הוּא נִדְהַם כָּל־כַּךְ, עַד שֶׁנָּפַל שָׁלשׁ פְּעָמִים רְצוּפוֹת אֲחוֹרַנִּית עַל זְנָבוֹ הַמְנֻמָּר שֶׁלּוֹ.

– בֹּקֶר טוֹב! – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי – וּמַה שְּׁלוֹם אִמְּךָ הַיְקָרָה וְרַבַּת־הַחֶסֶד, הַבֹּקֶר? – הִיא בְּרֵיאָה וּשְׁלֵמָה, חֵן־חֵן, – אָמַר נָמֵר מְנֻמָּר. – אַךְ תִּסְלַח לִי, כִּי לֹא אֶזְכֹּר אֶת שִׁמְךָ כְּרֶגַע.

– לֹא נָאֶה לְךָ לִשְׁכֹּחַ דָּבָר זֶה – אָמַר דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי – וַהֲרֵי רַק אֶתְמוֹל, בְּשָׁעָה זוֹ עַצְמָהּ, נִסִּיתָ לְבָחֳשֵׁנִי וּלְהוֹצִיאֵנִי מִקְּלִפָּתִי בְּכַפְּךָ הָרַכָּה.

– אֲבָל אַתָּה לֹא לָבַשְׁתָּ שִׁרְיוֹן. רַק קוֹצִים וְקוֹצִים – אָמַר נָמֵר מְנֻמָּר. – מִבְּשָׂרִי חָזִיתִי. הַבֵּט אֶל כַּפִּי וּרְאֵה!

– אַתָּה צִוִּיתַנִי לִקְפֹּץ לְתוֹךְ הָאֲמָזוֹן הֶעָכוּר וְלָרֶדֶת מְצוּלוֹת – אָמַר אִטִּי־אָטוּם. – מַדּוּעַ אַתָּה מִתְחַצֵּף כָּל־כַּךְ הַיּוֹם – וְשׁוֹכֵחַ הַכֹּל?

– כְּלוּם אֵינְךָ זוֹכֵר מַה שֶּׁהִגִּידָה לְךָ אִמֵּךְ? – אָמַר דוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי – לֹא נִצְנָף, וְהוּא שׂוֹחֶה – דּוֹקְרָנִי־עוֹקְצָן הוּא זֶה! שֶׁנִּצְנָף וְלֹא שׂוֹחֶה – אַךְ אִטִּי־אָטוּם הוּא זֶה!

וּשְׁנֵיהֶם צָנְפוּ עַצְמָם וְהִתְגַּלְגְּלוּ סָבִיב־סָבִיב לְנָמֵר מְנֻמָּר, עַד שֶׁיָּצְאוּ עֵינָיו מֵחוֹרֵיהֶן, כִּמְעַט.

אֲזַי הָלַךְ נָמֵר מְנֻמָּר אֵצֶל אִמּוֹ. – אִמָּא – פָּתַח וְאָמַר – שְׁנֵי בַּעֲלֵי־חַיִּים חֲדָשִׁים רָאִיתִי בַּיַּעַר הַיּוֹם, וְהָאֶחָד אֲשֶׁר אָמַרְתָּ, אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת, שׂוֹחֶה, וְהָאֶחָד אֲשֶׁר אָמַרְתָּ, אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִצָּנֵף, נִצְנָף; וְדוֹמַנִי שֶׁהֵם שֻׁתָּפִים לַקּוֹצִים, וּשְׁנֵיהֶם מְקֻשְׂקָשִׂים מִכַּף־רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, תַּחַת הֱיוֹת הָאֶחָד חָלָק, וְהַשֵּׁנִי דוֹקְרָנִי מְאֹד; וְחוּץ מִזֶּה הֵם מִתְגַּלְגְּלִים־מִדַּרְדְּרִים, בְּלִי הֶפְסֵק, וַאֲנִי מְפַחֵד.

– בְּנִי, בְּנִי – אָמְרָה אִמָּא־נְמֵרָה פְּעָמִים אֵין־מִסְפָּר וְכִשְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ בְּחֵן וָחֶסֶד. – קִפּוֹד הוּא קִפּוֹד, וּלְעוֹלָם לֹא יֶחְדַּל לִהְיוֹת קִפּוֹד; וְצָב הוּא צָב, וּלְעוֹלָם לֹא יֶחְדַּל לִהְיוֹת צָב.

– אֲבָל זֶה אֵינֶנּוּ קִפּוֹד, וְזֶה אֵינֶנּוּ צָב. יֵשׁ בָּזֶה מְעַט מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בָּזֶה, וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ הַנָּכוֹן.

– שְׁטֻיּוֹת! – אָמְרָה אִמָּא־נְמֵרָה. – כָּל דָּבָר בָּעוֹלָם וּשְׁמוֹ הַנָּכוֹן. אֲנִי בִּמְקוֹמְךָ הָיִיתִי קוֹרֵאת לוֹ “נוֹשֵׂא־נֶשֶׁק”, עַד שֶׁיִּוָּדַע שְׁמוֹ הַנָּכוֹן. וְהָיִיתִי מְנִיחָה לוֹ.

עָשָׂה נָמֵר מְנֻמָּר כַּאֲשֶׁר צֻוָּה, וּבְיִחוּד נִזְהַר לְהָנִיחַ לִשְׁתֵּי הַבְּרִיּוֹת הַמְשֻׁנּוֹת. אַךְ רְאֵה זֶה פֶּלֶא, כִּי לְמִן הַיּוֹם הַהוּא וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, הוֹי חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, לֹא קָרָא עוֹד אִישׁ, לְכָל אֹרֶךְ הַחוֹף שֶׁל הָאֲמָזוֹן הֶעָכוּר, לְדוֹקְרָנִי־עוֹקְצָנִי וּלְאִטִּי־אָטוּם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם הֵם, אֶלָּא נוֹשְׂאֵי־נֶשֶׁק קֹרָא לָהֶם. יֵשׁ קִפּוֹדִים וְיֵשׁ צַבִּים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, כַּמּוּבָן (מֵהֶם תִּמְצְאוּ בְּתוֹךְ גַּנִּי);

אוּלָם לַזְּקֵנִים הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים שֶׁבָּהֶם, שֶׁקַּשְׂקַשֵּׂיהֶם מְכַסּוֹת זוֹ עַל זוֹ, כְּקַשְׂקַשֵּׂי אִצְטְרוֹבָלִים שֶׁל עֵץ־הָאֹרֶן, אֲשֶׁר חָיוּ עַל שְׂפַת הָאֲמָזוֹן הֶעָכוּר בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים הָהֵם, נוֹשְׂאֵי־נֶשֶׁק יְקֹרָא, כִּי כֹּה חֲכָמִים וּנְבוֹנִים הֵם.

וּבְכֵן, כָּל זֶה טוֹב וְיָפֶה, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי. בַּנְתֶּם?