א    🔗

כָּל הַיָּמִים שֶׁלְּאַחֲרֵי הַפֶּסַח הָיָה יִגְאָל כּחוֹלֵם וּכְמַסְתִּיר סוֹד, וּבְהַגִּיעַ יוֹם ל' בָּעֹמֶר כִּנֵּס אֶת חֲבֵרָיו, וְהִרְצָה לִפְנֵיהֶם תָּכְנִית מְפֹרֶטֶת שֶׁל סֵדֶר הָהַדְלָקָה.

וְסִיֵּם:

– עָלֵינוּ לְהִצְטַיֵּן הַשָֹּנָה בְּהַדְלָקָה אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא הָיָתָה!

הַחֲבֵרִים הִבִּיעוּ הַסְכָּמָתָם בִּתְרוּעָה גְדוֹלָה וְחָזְרוּ עַל הַדְּבָרִים:

– הַדְלָקָה אֲשֶׁר כָּמוֹהָ עוֹד לֹא הָיָתָה!

– וּמִנַּיִן נִקַּח עֵצִים? – שָׁאֲלוּ אֲחָדִים.

הָעוֹנִים רַבּוּ עַל הַשֹּׁואֲלִים:

– דָּבָר גָּדוֹל בְּתֵל־אָבִיב! כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה תִּמְצָא עַל יַד כָּל בִּנְיָן הָהוֹלֵךְ וְנִבְנֶה: שְׁבָבִים, קִסְמִים, שִׁבְרֵי אַרְגָּזִים וְלִמּוּדֵי חָבִיּוֹת – עָלֵינוּ רַק לְאָסְפָם אֶל מָקוֹם אֶחָד!

וְהַמָּקוֹם הָאֶחָד, – הוֹסִיף יִגְאָל, הוּא הַמִּגְרָשׁ הַפָּנוּי מֵאֲחוֹרֵי בֵּית־הַסֵּפֶר; רְחַב־יָדַיִם הוּא, אֵין טוֹב מִמֶּנּוּ!

נִמְצְאוּ, אָמְנָם, מְעַרְעֲרִים עַל הַמִּגְרָשׁ הַזֶּה, וְדַוְקָא בְּשֶׁל קִרְבָתוֹ לְבֵית־הַסֵּפֶר, אַךְ סוֹף סוֹף הִכְרִיעָה דַעְתּוֹ שֶׁל יִגְאָל, וְהוּא הוֹסִיף:

– רַק שְׁלשָׁה יָמִים נִשְׁאֲרוּ לָנוּ; הַזְּמָן קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה. צְאוּ וְלִקְטוּ – וְכָל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח!

יָצְאוּ הַיְּלָדִים וְלִקְּטוּ; יוֹם־יוֹם, גַּם בְּלֶכְתָּם לְבֵית־הַסֵּפֶר, גַּם בְּשַׁעַת הַהַפְסָקוֹת, וּבְיִחוּד לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה, פָּשְׁטוּ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר וְאָסְפוּ מִן הַהֶפְקֵר כְּכָל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדָם. וְלֹא רַק שְׁבָבִים וְקִסְמִים – גַּם קְרָשִׁים וְקוֹרוֹת, תֵּבוֹת וְחָבִיּוֹת סָחֲבוּ מִמֶּרְחָקִּים וְהֵבִיאוּ אֶל הַמִּגְרָשׁ וּצְבָרוּם שָׁם לַעֲרֵמָה גְדוֹלָה.

וּבְעֶרֶב לַ"ג־בָּעֹמֶר, מִבְּעוֹד יוֹם, הִתְאַסְּפוּ כָּל הַיְלָדִים עַל הַמִּגְרָשׁ לַעֲסֹק בַּהֲכָנוֹת לַהַדְלָקָה, וְיִגְאָל מְנַצֵּחַ עֲלֵיהֶם. רַבּוֹת טָרְחוּ הַיָּדַיִם וְלֹא פָּחוֹת מִזֶּה יָגְעוּ הַגְּרוֹנוֹת, אֲשֶׁר צָהֲלוּ בְּקוֹלוֹת מְצַלְצְלִים לְמֵרָחוֹק, עַד אֲשֶׁר הוּקַם צְרִיף כִּצְרִיחַ בָּנוּי חָבִיּוֹת עַל גַּבֵּי חָבִיּוֹת תַּחְתִּיִּים, שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים. וְהַצְּרִיחַ נִתְמָךְ בִּקְרָשִׁים וּבְקוֹרוֹת וְעַל גַּבּוֹ כִּפָּה שֶׁל זְרָדִים, נְיָרוֹת, סְמַרְטוּטִים וְעוֹד חֳמָרִים הַנּוֹחִים לְהִשְׁתַּלְהֵב.

עִם צֵאת הַכּוֹכָבִים שָׁלְמָה הַמְּלָאכָה.

נִדְלְקוּ הַכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם – עָלָה יִגְאָל וְהִדְלִיק בַּאֲבוּקָה אֶת הַכִּפָּה שֶׁעַל הַצְּרִיחַ; נִדְלְקָה הַכִּפָּה – נִדְלְקוּ שְׁבִיבֵי־אֵשׁ בְּעֵינֵי כָּל הַיְלָדִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב וּתְרוּעָה גְדוֹלָה פָּרְצָה מִפִּיהֶם.

מִן הַבָּתִּים הַסְּמוּכִים עָלוּ עַל הַגַּגּוֹת וְעַל הַגְּזוּזְטְרָאוֹת לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה וּמִכָּל הַצְּדָדִים נָהֲרוּ הֲמוֹנִים אֶל מְקוֹם הַהַדְלָקָה וְהָעֵינַיִם מְאִירוֹת. וְהַלֶּהָבָה הוֹלֶכֶת וּמִתְלַהֶבֶת וְגַם הַיְלָדִים הוֹלְכִים וּמִתְלַהֲבִים, שָׁרִים וְרוֹקְדִים וּמַקִּיפִים אֶת הַמְּדוּרָה בְּעִגּוּל הַהוֹלֵךְ וְחוֹזֵר. וְנוֹסְפוּ יְלָדִים רַבִּים אֲשֶׁר בָּאוּ בִּמְרוּצָה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמִצְוַת הַהַדְלָקָה וְזָרְקוּ לְתוֹךְ הָאֵשׁ מִכָּל אֲשֶׁר הֵבִיאוּ: עִתּוֹנִים יְשָׁנִים, מַחְבָּרוֹת וּבְגָדִים מְשֻׁמָּשָׁים – וְהַשִּׁמְחָה הוֹלֶכֶת וְרַבָּה.

וְיֶלֶד אֶחָד מִן הַגִּבּוֹרִים תָּפַשׂ אֶת יִגְאָל, הִרְכִּיבָהוּ עַל כְּתֵפָיו וְהִתְחִיל רוֹקֵד וְשָׁר כְּאֶחָד:

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:

אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל!

וּקְהַל הַיְלָדִים הִקִּיף אֶת יִגְאָל הָרוֹכֵב, כֻּלָּם רוֹקְדִים עַל מְקוֹמָם שׁוֹאֲלִים אֶת יִגְאָל וְזֶה עוֹנֶה כְּנֶגְדָּם:

“מִי אָתָּה?”

– יִשְׂרָאֵל!

“מִי אָבִיךָ?”

– יִשְׂרָאֵל!

“מִי עַמֶּךָ?”

– יִשְׂרָאֵל!

“וְאַרְצֶךָ?”

– אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

וּלְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ נִשְּׂאוּ לְמַעְלָה, הַהִתְלַהֲבוּת הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת. הַמַּעֲגָל הוֹלֵךְ וְגָדוֹל וְהַשִּׁירָה הוֹלֶכֶת וַחֲזָקָה:

“אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל!”

ב    🔗

… שַׁלְהֶבֶת אַדִּירָה זִנְּקָה לְמַעְלָה וּמִתּוֹכָהּ הִתְחִילָה מִתְבַּהֶרֶת דְּמוּת נִפְלָאָה הָלֹךְ וְהִתְבַּהֵר, הָלֹךְ וְהִשְׁתַּקֵּף – וְאִיש זָקֵן הוֹפִיעַ בְּלַבַּת הָאֵשׁ וּמַרְאֵהוּ הוֹד. רֶגַע עָמַד הַזָּקֵן כְּשֶׁהוּא מְרַחֵף בָּאֲוִיר וְסָקַר עַל סְבִיבוֹ בְּעֵינַיִם גְּדֹולוֹת וְנִפְלָאוֹת וְאַחַר יָצָא מִן הַלֶּהָבָה, צָעַד קוֹמְמִיּוּת עַד יִגְאָל וְשָׂם אֶת יָדוֹ עַל שִׁכְמוֹ.

– מִי אַתָּה? – שָׁאַל יִגְאָל וְלִבּוֹ פָּג מֵהַמַּרְאֶה.

– אֲנִי עֲקִיבָא! – עָנָה הַזָּקֵן. – עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים פָּחוֹת אֶחָד יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּיְשִׁיבָה שֶׁלִּי, כֻּלָּם חֲכָמִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים. וַאֲנִי הוֹלֵךְ מֵהַדְלָקָה לְהַדְלָָקָה, מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ, אוּלַי אֶמְצָא אֶת הַתַּלְמִיד הָאֶחָד כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַמִּסְפָּר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף…

הַזָּקֵן נִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע, הֵצִיץ לְתוֹך עֵינֵי יִגְאָל וְאָמָר:

– וְהִנֵּה מְצָאתִיךָ! שָׁמֹע שָׁמַעְתִּי אֶת שִׁירָתְךָ וְרָאֹה רָאִיתִי אֶת לִבְּךָ הַטָּהוֹר וְהַנֶּאֱמָן לְעַמְּךָ וּמָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי. הֲתֵאוֹת לָלֶכֶת עִמִּי?

הִנֵּנִי! – קָרָא יִגְאָל בְּשִׂמְחָה וּפָשַׁט אֶת יָדָיו.

נָשַׁק לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא עַל מִצְחוֹ, לְקָחוֹ וְהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפָיו, שָׁט וְגָז אִתּוֹ בֵּין הָרִים גְּבוֹהִים, בֵּין סְלָעִים זְקוּפִים וִיעָרוֹת עֲבֻתִּים, שָׁט וָשָׁר:

“אַשְׁרֵיכֶם, יִשְׂרָאֵל!”

לְקוֹל הַשִּׁירָה יָצְאוּ אַלְפֵי תַּלְמִידִים מִבֵּין הָעֵצִים, הִקִּיפוּ אֶת יִגְאָל וְשָׁרוּ כְּנֶגְדֹּו:

“מִי אַתָּה”?

וְיִגְאָל עוֹנֶה:

– יִשְׂרָאֵל!

“מִי אָבִיךָ?”

יִשְׂרָאֵל – – –

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל:

“פַּנּוּ דֶרֶךְ! פַּנּוּ דֶרֶךְ! דָּרַךְ כּוֹכָב, דָּרַךְ כּוֹכָב!”

וּבָחוּר גִּבּוֹר־חַיִל הוֹפִיעַ רָכוּב עַל אַרְיֵה, פָּנָיו מְפִיקִים עֹז וָהוֹד וּשְׁאָגָה לוֹ כָּאַרְיֵה:

– אֲנִי בַּר כּוֹכְבָא! מִי מִכֶּם הָרוֹצֶה לִפְרֹק אֶת עֹל רוֹמָא מֵעַל צַוַּאר יִשְׂרָאֵל – אֵלָי!

– כֻּלָּנוּ, כֻּלָּנוּ! – קָרְאוּ רַבִּי עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו פֶּה אֶחָד. – הִנְּנוּ בְּעַד חֵרוּת עַמֵּנוּ וְאַרְצֵנוּ!

“כֻּ־לָָּ־נוּ!”… עָנָה הֵד הָיַּעַר מִסָּבִיב.

וּבַר כּוֹכְבָא אָחַז בְּרַעְמַת הָאַרְיֵה וַיִּדְהַר בֵּין שׁוּרוֹת הַתַּלְמִידִים וּבִרְאוֹתוֹ אֶת יִגְאָל עָמָד.

– מִי אַתָּה, בְּנִי? – שְׁאֵלָהוּ בַּר־כּוֹכְבָּא.

– הַצָּעִיר בְּאַלְפֵי תַּלְמִידָי! – עָנָה בִּמְקוֹמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא.

– לֹא יוּכַל זֶה לְהִלָּחֵם עִם הָרוֹמָאִים, כִּי נַעַר קָטֹן הוּא! – אָמַר בַּר־כּוֹכְבָא.

דְּמָעוֹת נִרְאוּ בְּעֵינֵי יִגְאָל וְעָנָה:

– אָמְנָם קָטֹן אֲנִי, אֲבָל גַּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ נַעַר הָיָה בְּהַכּוֹתוֹ אֶת גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי.

– וּבַמֶּה אֵדַע, כִּי בֶּן־חַיִל אַתָּה? – שְׁאֵלָהוּ בַּר־כּוֹכְבָא.

יִגְאָל שָׁלַף חֶרֶב וְקִטַּע אֶת בֹּהֶן יָדוֹ…

– עַז כַּנָּמֵר! – קָרָא בַּר־כּוֹכְבָא. – וְגַם גִּבּוֹר כָּאֲרִי?

יִגְאָל עָלָה עַל הַסּוּס וּבְדָהֳרוֹ בַּיַּעַר עָקַר אֶרֶז עַל שָׁרָשָׁיו…

– גִּבּוֹר־חַיִל! – קָרְאוּ כָּל הַתַּלְמִידִים.

וּבַר־כּוֹכְבָא הוֹסִיף:

– יִגְאָלִים כָּמוֹךָ יִגְאֲלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל! –

וְהַמִּלְחָמָה הֵחֵלָּה –

ג    🔗

עַלִּיזֵי נִצָּחוֹן, שָׁבוּ גְּדוּדֵי בַּר־כּוֹכְבָא מִשְּׂדֵה הַקְּרָב, דִגְלֵי חֵרוּת בְּיָדָם וְשִׁירֵי תְּרוּעָה בְּפִיהֶם וּבְבֹאָם עַד מִגְרָשׁ רְחַב־יָדַיִם עָרְכוּ עֵצִים וְהִדְלִיקוּ מְדוּרָה; זֹאת הָיְתָה הַדְלָקָה לִכְבוֹד הַנִּצָּחוֹן.

וּבְשַׁעַת הַהַדְלָקָה קָם בַּר־כּוֹכְבָא וְקָרָא:

– אָנָה הָלַךְ יִגְאָל הַנַּעַר אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל?

וּבַר כּוֹכְבָא הִתְחִיל מְסַפֵּר וְכָל הָעָם עוֹמֵד וְשׁוֹמֵעַ:

– הָרוֹמָאִים הָיוּ כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, כֻּלָּם מְזֻיָּנִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ וְהַמִּלְחָמָה הָיְתָה לָנוּ מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר, וְהַמַּצְבִּיא הָרוֹמָאִי דָהַר עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר וּבְחַרְבּוֹ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נוֹפֵף וְקָרָא: “מָוֶת לַמּוֹרְדִים!” – פִּתְאֹם הוֹפִיעַ זֶה הַנַּעַר יִגְאָל, חָצָה בֵּין חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וְהִגִּיעַ עַד הַמַּצְבִּיא, כְּהֶרֶף עַיִן הוֹצִיא אֶת חַרְבּוֹ מִיָּדוֹ וּבְקוֹל קוֹרֵא “מָוֶת לֶעָרִיץ!” הִפִּילָהוּ אַרְצָה…

וְאָז הָיְתָה תְּבוּסַת הָרוֹמָאִים רַבָּה…

– יְחִי יִגְאָל! – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת מִכָּל צָד – אָנָה זֶה נֶחְבָּא?

וְרָצִים פָּשְׁטוּ בַּמַּחֲנֶה לִמְצֹא אֶת הַגִּבּוֹר הַקָּטָן.

“הִנֵּהוּ!” – – –

יִגְאָל הִתְעוֹרֵר וְהִנֵּה הוּא אָחוּז בִּידֵי חֲבֵרָיו וְהֵם אוֹמְרִים:

– אָנָה זֶה נַחְבֵּאתָ? רְאֵה הַהַדְלָקָה הִגִּיעָה לְקִצָּהּ…

* * *

לְמָחָר סִפֵּר יִגְאָל לַחֲבֵרָיו אֶת דְּבַר הַחֲלוֹם הַנִּפְלָא; כֻּלָּם פָּתְרוּ אוֹתוֹ לְטוֹבָה, וּבוֹ בַּמָּקוֹם יִסְּדוּ פְּלֻגָּה שֶׁל צוֹפִים בְּשֵׁם “בַּר־כּוֹכְבָא”, וְיִגְאָל הָיָה לָהֶם לְרֹאשׁ.