מֵרֵאשִׁית יְמֵי הָעָם עַד שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא.    🔗

1. עַם קְדוּמִים הוּא עַם יִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאוֹ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן. לְפָנִים בִּהְיוֹתוֹ עוֹד מִשְׁפָּחָה קְטַנָּה, יָרְדָה הַמִשְׁפָּחָה מִצְרַיְמָה וַתֵּשֶׁב שָׁם לְבַדָּה בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. לַמִּשְׁפָּחָה הַזּאֹת הָיוּ חֻקִּים וּמִנְהָגִים מְיֻחָדִים וַיָי אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הָיָה לָהּ לֵאלֹהִים. וַיִּבָּדְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵהַמִּצְרִים אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ וְלֹא הִתְחַתְּנוּ עִמָּהֶם וְלֹא אָכְלוּ עִמָּם לָחֶם. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַמִּצְרִים עַם חָכָם מִכָּל יֶתֶר הָעַמִּים; אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָלוּ עֲלֵיהֶם בַּחֲרִיצוּתָם וּבְמִנְהָגֵיהֶם הַטּוֹבִים. וַיִּירְאוּ הַמִּצְרִים מְאֹד, וַיּאֹמְרוּ: הָעָם הַקָּטֹן הַזֶּה יִרְבֶּה וְיִפרֹץ, וּמָלְאָה הָאָרֶץ אוֹתָם, עַד כִּי יֵצַר לָנוּ הַמָּקוֹם בִּגְלָלָם. הָבָה נִכְבְּשָׁה אוֹתָם לַעֲבָדִים, וְרָמְסוּ בַטִּיט וְלָבְנוּ לְבֵנִים, וּמֵרֹב עֲבוֹדָה, לַחַץ וָעֹנִי יַחְדְּלוּ מֵרְבוֹת. וַיַּעֲשׂוּ כֵן: וַיִּכְבְּשׁוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבָדִים וַיְעַנּוּ אוֹתָם וַיְּמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם מאד. אַךְ כַּאֲשֶׁר כָּבְדָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַד הַמִּצְרִים כֵּן רָבוּ וַיִּפְרְצוּ וְלֹא חָדְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִקַּווֹת, כִּי פָקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אוֹתָם וְהֶעֱלָם לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם.

2. וְתִקְוָתָם בָּאָה: יְיָ שָׁלַח אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ וַיּוֹצִיאֵם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיּוֹלִיכֵם לְאֶרֶץ חֶמְדָּתָם דֶּרֶך מִדְבַּר עֲרָב. בִּמְתֵי מְעָט יָרְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִצְרַיְמָה וּבְעַם רַב יָצָאוּ. בְּמִדְבַּר סִינַי נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נִכְתְּבוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה וַיּוֹרֵם לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב וְאֶת הַיָּשָׁר, לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְיָ נוֹתֵן לָהֶם. אֶת הַלּוּחוֹת הָהֵם שָׂמוּ בָאָרוֹן וְהַכֹּהֲנִים נְשָׁאוּהוּ לִפְנֵי הָעָם בְּכָל מַסְעֵיהֶם, גַּם מִשְׁכָּן עָשׂוּ לַיְיָ וּמִזְבֵּחַ, שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה. בַּמִּשְׁכָּן הַהוּא הֶעֱמִידוּ אֶת הָאָרוֹן וַיְהִי עוֹמֵד בְּכָל הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מָקוֹם אֶחָד וִיַּקְרִיבוּ שָׁם קָרְבָּנוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ, כִּי זֹאת הָיְתָה עֲבוֹדַת אֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם. וּבִנְסוֹעַ הָאָרוֹן וּפָרְקוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְהַלְוִיִּם נָשְׂאוּ אֶת הָאָרוֹן וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַיִּסָּעוּ.

בַּדֶּרֶךְ נִלְחֲמוּ עִם שְׁבָטִים אֲחָדִים הַיּוֹשְׁבִים עַל גְּבוּל אֶרֶץ כְּנַעַן, וַיְּנַצְּחוּם, וַיִּקְחוּ מֵהֶם אֶת אַרְצָם: חֶבֶל הָאַרְגֹב וְהַבָּשָׁן.

3. וְעַם יִשְׂרָאֵל אַף כִּי כֻלָּם בְּשֵׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאוּ, אֲבָל נֶחֱלָקִים הָיוּ לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט לְמִסְפַּר בְּנֵי יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֲבוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יְהוּדָה, יִשָּׂשׂכָר, זְבֻלוּן, דָּן נַפְתָּלִי, גָּד, אָשֵׁר, יוֹסֵף וּבִנְיָמִין. וְשֵׁבֶט יוֹסֵף נִפְלַג לִשְׁנֵי שְׁבָטִים לְמִסְפַּר שְׁנֵי בְּנֵי יוֹסֵף: אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה. וַתִּנָּתֵן הָאָרֶץ הַהִיא אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, לְשִׁבְטֵי רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְּנַשֶׁה, אֲשֶׁר הָיוּ כֻלָּם רוֹעֵי צֹאן.

4. בְּבוֹאָם עַד גְּבוּל אֶרֶץ כְּנַעַן, הִיא הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל חוֹף יַם הַתִּיכוֹן מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵן יָמָּה, מֵת מֹשֶׁה וַיָּקָם יְהוֹשֻעַ תַּלְמִידוֹ תַּחְתָּיו, וַיַּעֲבֵר אֶת הָעָם אֶת הַיַּרְדֵּן; וַיִּכְבְּשׁוּ עוֹד עָרִים רַבּוֹת. וַתָּקָץ נֶפֶשׁ הָעָם בַּעֲמַל הַדָּרֶךְ; גַּם בַּעֲבוֹדַת הַמִּלְחָמָה מָאֲסוּ כִּי לֹא שׁוֹאֲפֵי קְרָבוֹת הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִחְיוּ עַל חַרְבָּם; כִּי רוֹעִים הָיוּ וְעוֹבְדֵי אֲדָמָה. לָכֵן הִנִּיחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַהֵר אֶת חַרְבָּם מִיָּדָם וַיִּתְפָּרְדוּ לְשִׁבְטֵיהֶם, וַיְּבַקְשׁוּ לָהֶם מְנוּחָה בַּאֲשֶׁר מָצְאוּ. וַיְּהִי בִּמְקוֹם אֲשֶׁר חָזְקָה יָדָם עַל הָעַמִּים יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וַיָּשִׂימו אֶת הָעַמִּים הָהֵם לָהֶם לָמַס, וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר חָזְקָה יַד הָעַמִּים הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לָהֶם לָמַס. וְעוֹד גָּדַל הַפֵּרוּד בֵּינֵיהֶם אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ, כִּי לֹא נִמְצָא עוֹד אִישׁ אֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ וַאֲשֶׁר אֵלָיו יִשְׁמַע כָּל הָעָם.

5. בְּעִיר שִׁילֹה אֲשֶׁר בְּנַחֲלַת אֶפְרַיִם הוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְשָׁם הֶעֱמִידוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן וַיִּהְיוּ בְנֵי הַשְּׁבָטִים הַקְּרוֹבִים בָּאִים שָׁמָּה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת. וְהַשְּׁבָטִים הָרְחוֹקִים עָשׂוּ לָהֶם אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיִּזְבְּחוּ שָׁם זְבָחִים, וְלִפְעָמִים לֹא נִמְנְעוּ מֵעֲבוֹד אֶת אֳלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּתוֹכָם, וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם, אוֹ כִּי עָבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָאֱלִילִים יָחַד.

6. אִם הֵצִיקוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֵנֵיהֶם הָרָעִים, עַד כִּי לֹא יָכְלוּ עוֹד נְשֹׂא אֶת עֻלָּם, וְקָמוּ מִקִּרְבָּם שׁוֹפְטִים בְּנֵי חַיִל, אֲשֶׁר עָזְרוּ לְעַמָּם הַנַּעֲנֶה; אַךְ לֹא כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הִשְׁתַּתֵּף אָז בַּמִּלְחָמָה, כִּי אִם רַק הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר אֵלָיו נָגְעָה הָרָעָה. וְאַךְ לִפְעָמִים הִתְחַבְּרוּ יַחַד שְׁבָטִים אֲחָדִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם בִּפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם.

7. כָּזאֹת הָיָה גַם בַּיָּמִים אֲשֶׁר הָיְתָה דְּבוֹרָה שׁוֹפֶטֶת אֶת יִשְׂרָאֵל. דְּבוֹרָה הָיְתָה אִשָּׁה נְבִיאָה וּבְיָמֶיהָ לָחַץ יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה. וַתִּתְעוֹרֵר הָאִשָּׁה הַזּאֹת וַתְּלַהֵב בְּאִמְרֵי פִיהָ אֶת בְּנֵי עַמָּהּ לְהִתְנַדֵּב לָצֵאת לַמִּלְחָמָה. וּבָרָק אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל אָסַף אֶת הַמִּתְנַדְּבִים תַּחַת דִּגְלוֹ וַיִּלָּחֵם בְּיָבִין וַיַּכְרִיתֵהוּ. גַּם אָז לֹא שָׁמְעוּ שְׁבָטִים רַבִּים בְּקוֹל הַנְּבִיאָה וְלֹא בָאוּ לְעֶזְרַת בְּנֵי עַמָּם. מֵהַיָּמִים הָהֵם נִשְׁאַר לָנוּ שִׁיר נִשְׂגָּב מְאֹד בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶש הַנּוֹדַע בְּשֵׁם “שִׁירַת דְּבוֹרָה”. בַּשִׁירָה הַזּאֹת נִרְאֶה מַה גָּדְלָה אֱמוּנַת טוּבֵי הָעָם בַּיָי אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם וְכִי בְכָל נִצְחוֹנוֹתֵיהֶם רָאוּ רַק יְשׁוּעַת יְיָ וְצִדְקוֹתָיו. גַּם עֵדָה הִיא לְיִשְׂרָאֵל כִּי גַם בָּעֵת הַהִיא הָיוּ לָהֶם מְחוֹקְקִים וְסוֹפְרִים כַּכָּתוּב שָׁם: מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחוֹקְקִים וּמִזְּבֻלוּן מוֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סוֹפֵר.

8. אֶפֶס הַשׁוֹפְטִים, אַף כִּי הֵבִיאוּ טוֹבָה רַבָּה לְעַמָּם בִּימֵי חַיֵּיהֶם, אֲבָל אַחֲרֵי מוֹתָם פָּסְקָה טוֹבָתָם, כִּי שָׁבוּ הַשְּׁכֵנִים הָרָעִים לְהָצִיק לְיִשְׂרָאֵל וְכָל עֲמַל הַשּׁוֹפְטִים אֲשֶׁר מִלְפָנִים עָלָה בַתֹּהוּ.

הַפְּלִשְׁתִּים, אֲשֶׁר הָיוּ בַּיָּמִים הָהֵם עַם עָז, בָּאוּ לְהִלָּחֵם עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּשְּׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרוֹן מִשִּׁילֹה אֶל מַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה, כִּי יַעֲזֹר לָהֶם בְּמִלְחַמְתָּם. אַךְ הַפְּלִשְׁתּים גָּבְרוּ בַּמִּלְחָמָה וַיְּהַרְגּוּ עַם רָב וַיִּקְחוּ אֶת הָאָרוֹן בַּשְּׁבִי וַיַחֲרִיבוּ אֶת הָעִיר שִׁילֹה וְאֶת הַמִּשְׁכָּן אֲשֶׁר הָיָה בְּתוֹכוֹ. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסוּ וַיִּפָּזְרוּ לְכָל קְצוֹת הָאָרֶץ.

הַפְּלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֶת הָאָרוֹן וַיַּעֲמִידוּהוּ בְּבֵית דָּגוֹן אֱלֹהֵיהֶם; אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם הֻכּוּ הַפְּלִשְׁתִּים בָּחֳלָיִים רָעִים וַיֹאמְרוּ כֹהֲנֵיהֶם וְקוֹסְמֵיהֶם כִּי יַד יְיָ הָיְתָה בָּהֶם: וַיִּיְראּו הַפְּלִשְׁתִּים מְאֹד מִפְּנֵי אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, וַיְּמַהֲרוּ וַיָּשִׁיבוּ אֶת הָאָרוֹן. וַיְּהִי הָאָרוֹן מֵהַיּוֹם הַהוּא עוֹמֵד בְּעִיר קִרְיַת יְעָרִים, אַךְ מְעַטִּים מְאֹד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ שָׁמָּה לִדְרֹשׁ אֶת יְיָ וּלְהַקְרִיב שָׁם קָרְבָּנוֹת.

ב. שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא.    🔗

9. עוֹד מִימֵי מֹשֶׁה נִבְחַר שֵׁבֶט הַלֵּוִי לֱשָׁרֵת בַּקֹּדֶש וּלְהוֹרוֹת אֶת הָעָם דֶּרֶך יְיָ. אַךְ בְּנֵי עֵלִי, אֲשֶׁר הָיָה כֹהֵן בְּשִׁילֹה בְּטֶרֶם נֶחֱרַב הַמִּשְׁכָּן, עָשׂוּ נְבָלוֹת רַבּוֹת וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת בְּרִית הַלֵּוִי, וְעוֹד מְעַט וְחָדְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִהְיוֹת גּוֹי, כִּי שְׁכֵנֵיהֶם הָרָעִים הֵצִיקוּ לָהֶם מְאֹד וְכֹהֲנֵיהֶם, הַנִּבְחָרִים לִהְיוֹת עֵינֵי הָעֵדָה, תָּעוּ וַיַּתְעוּ אֶת עַמָּם. עֲבוֹדַת יְיָ הָיְתָה רַק עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת, עֲבוֹדָה אֲשֶׁר לֹא תְרוֹמֵם אֶת הַנֶּפֶשׁ. הָעָם הִרְבָּה לִזְבֹּחַ וְהַכֹּהֲנִים הִרְבּוּ לֶאֱכֹל.

10. אַךְ אָז עָמַד מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל – שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְקָנָה. אֲבוֹתָיו הָיוּ עֲשִׁירִים וּנְשׂוּאֵי פָנִים מִשֵׁבֶט לֵוִי. חַנָּה אִמּוֹ הָיְתָה אִשָׁה צְנוּעָה וְיִרֵאַת אֱלֹהִים. וַתִּדֹּר חַנָּה נֶדֶר, כִּי אִם תֵּלֶד בֵּן, וְנָתְנָה אוֹתוֹ לַעֲבוֹד אֶת יְיָ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ, כִּי נְָזִיר יִהְיֶה, כְּמִנְהַג עוֹבְדֵי הָאֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם. וּבְעוֹדֶנוּ נַעַר קָטֹן הֵבִיאָה אוֹתוֹ לְעִיר שִׁילֹה. כַּאֲשֶׁר גָּדַל מְעָט הַנַּעַר שְׁמוּאֵל, רָאָה, כִּי מַעֲשֵׂי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי עֵלִי הֵם לֹא כַתּוֹרָה אֲשֶׁר לִמְּדָה אוֹתוֹ חַנָּה אִמּוֹ, וַתִּגְעַל נַפְשׁוֹ בְּמוֹרָיו הָהֵם. וְגַם אֶת עֵלִי אֲבִיהֶם, אַף כִּי הָיָה בְּעַצְמוֹ אִישׁ יָשָׁר, לֹא כִבֵּד שְׁמוּאֵל בִּלְבָבוֹ, בִּרְאוֹתוֹ, כִּי לֹא יָשִׁית לֵב לְתַעֲלוּלֵי בָנָיו וְלֹא יִכְהֶה בָּם.

11. אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֶחֱרַב מִשְׁכַּן שִׁילֹה, חָשַׁב שְׁמוּאֵל מַחֲשָׁבוֹת: בַּמֶּה לְהָקִים אֶת הֲרִיסוֹת עַמּוֹ, וַיַּרְא כִּי אֵין תִּקְוָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִם יִהְיוּ מוֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי הֶבֶל הוּא יַחַשׂ אָבוֹת אִם הַבָּנִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶם לֹא יֵלְכוּ. וַיְבַקֵּשׁ שְׁמוּאֵל לְכוֹנֵן חֶבֶר נְבִיאִים אַנְשֵׁי לֵב אֲשֶׁר יוֹרוּ לָעָם אֶת דֶּרֶךְ יְיָ. בְּעִיר רָמָה לִמֵּד שְׁמוּאֵל אֶת בְּנֵי הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ אֵלָיו, וְגַם סָבַב אֶת הַגִּלְגָּל וְאֶת הַמִּצְפָּה. וַיְחַזֵּק אֶת יַד יִשְׂרָאֵל בֵּאלֹהָיו, וַיּוֹרֵם לָדַעַת, כִּי אֵין חֵפֶץ לַיְיָ בְּעוֹלוֹת וּבִזְבָחִים, כִּי שְׁמוֹעַ בְּקוֹל יְיָ וְלַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, טוֹב מִכָּל זֶבַח. פַּעַם הוֹכִיחַ שְׁמוּאֵל אֶת עַמּוֹ בִּדְבָרִים קָשִׁים עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וּפַעַם נִחֲמָם בְּדִבְרֵי רָצוֹן וַיִּתֵּן תִּקְוָה בְּלִבָּם, כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. אָז הֵחֵלּוּ הַשְּׁבָטִים הַנִּפְזָרִים לְהִתְקָרֵב אִישׁ אֶל אָחִיו, עַד כִּי חָשׁוּ בְנַפְשָׁם, כִּי יוּכְלוּ לָצֵאת לַמִלְחָמָה גַּם נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּים הָעֲצוּמִים וְגַם נִלְחֲמוּ, וַיַּצְלִיחוּ וַיָּשִׁיבוּ אֶת הֶעָרִים, אֲשֶׁר לָקְחוּ הַפְּלִשְׁתִּים מֵהֶם בְּעֵת חָרְבַּן שִׁילֹה.

12. אָמְנָם שְׁמוּאֵל לֹא בִטֵּל אֶת עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת, אַךְ לֹא הָלַךְ לִזְבֹּחַ זְבָחָיו אֶל קִרְיַת יְעָרִים לַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁכַן שָׁם הָאָרוֹן, כִּי אִם בַּמִּצְפָּה הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹתָיו, אוֹ בֶעָרִים אֲחֵרוֹת, וְלִפְעָמִים הָיָה הוּא הַמַּקְרִיב בְּעַצְמוֹ וּמֶמְשֶלֶת הַכֹּהֲנִים כִּמְעַט חָדֵלָה. אָמְנָם אֲחִיטוּב נֶכֶד עֵלִי שָׂם לוֹ בֵּית אֱלֹהִים בְּעִיר נֹב; אַךְ מְתֵי מִסְפָּר הָלְכוּ שָׁמָּה לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים כִּי נָהֲרוּ כָל הָעָם אַחַר שְׁמוּאֵל.

13. הַנָּבִיא שְׁמוּאֵל הָיָה אֲבִי-הָעָם; אֵלָיו הָלְכוּ לִדְרֹשׁ לֹא רַק דְּבַר אֱלֹהִים כִּי אִם בְּכָל מִקְרֶה פָּנוּ אֶל הַנָּבִיא וַיִּדְרְשׁוּ בַעֲצָתוֹ. בְּהַקְרִיב הָעָם זִבְחֵי שְׁלָמָיו הָיָה הוּא מְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה אֶת הַזֶּבַח וְאַחֲרֵי כֵן אָכָלוּ. בְּלִי מִצְוָתוֹ לֹא נוֹעָז אִישׁ לְהָרִים יָד אוֹ רֶגֶל, וּבְעַד עֲבוֹדָתוֹ הָרַבָּה לֹא לָקַח מְאוּמָה, כִּי אִם הִתְפַּרְנֵס מִנַּחֲלָתוֹ אֲשֶׁר הוֹרִישׁוּהוּ אֲבוֹתָיו.

ג מְלוּכַת שָׁאוּל.    🔗

14. אוּלָם כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וּבָנָיו לֹא הָלְכוּ בִדְרָכָיו יָרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, פֶּן יִרְפֶּה הַקֶּשֶׁר אֲשֶׁר בֵּין הַשְּׁבָטִים הַנִּפְרָדִים וְלֹא יוּכְלוּ עוֹד לַעֲמוֹד בִּפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם; וַיָּבוֹאוּ אֶל הַנָּבִיא הַזָּקֵן, וַיְבַקְשׁוּהוּ, כִּי יָשִׂים עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יֵצֵא וְיָבוֹא לִפְנֵיהֶם וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמוֹתֵיהֶם.

וַיֵּרָע הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל, כִּי הוּא חָפֵץ, כִּי יִהְיֶה יְיָ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא בֶן-אָדָם. לָכֵן בֵּאֵר לִפְנֵיהֶם אֶת כָּל הַתּוֹצָאוֹת הָרָעוֹת, אֲשֶׁר תִּמְצֶאנָה אוֹתָם כַּאֲשֶׁר יַמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, כִּי יָשִׂים עֲלֵיהֶם מַס כָּבֵד וְלָקַח אֶת בְּנֵיהֶם וְשָׂם בְּמֶרְכַּבְתוֹ וּבְפָרָשָׁיו; אַךְ הָעָם לֹא שָׁמְעוּ לוֹ וַיִּקְרְאוּ קוֹל אֶחָד: לֹא, כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ! וַיֶּחֶזְקוּ דִּבְרֵי הָעָם עַל שְׁמוּאֵל וַיִּבְחַר אֶת שָׁאוּל בֶּן קִישׁ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.

15. בָֹרִאשׁוֹנָה לֹא נֵאוֹתוּ כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁאוּל, כִּי צָעִיר הָיָה הָאִישׁ וְלֹא נֶחְשַׁב בְּעֵינֵי רַבִּים. עֲבוֹדָתוֹ הָיְתָה כַּעֲבוֹדַת רֹב אֶחָיו, רוֹעֶה צֹאן וּבָקָר; אַךְ עַד מְהֵרָה הֶרְאָה, כִּי אָמְנָם שְׁאָר רוּחַ לוֹ.

נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמוֹן הֵצִיק מְאֹד לְיוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד, וַיִּפְנוּ הַנִּרְדָּפִים אֶל שָׁאוּל, כִּי יוֹשִׁיעַ לָהֶם מִיַּד רוֹדְפֵיהֶם. וַיֶּאֱסֹף שָׁאוּל אֶת כָּל בְּנֵי הַחַיִל וַיֵּלֶךְ בְּרֹאשָׁם וַיַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וַיַּךְ אֶת בְּנֵי עַמוֹן וַיַּעַשׂ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה לְיוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד. אָז רָאוּ כָּל הָעָם כִּי רָאוּי הוּא לַעֲטֶרֶת מְלוּכָה.

16. וּמֵאָז וָהָלְאָה הִתְגַּבֵּר שָׁאוּל וַיִּלָּחֵם בְּמוֹאָב וּבֶאֱדוֹם וּבַעֲמָלֵק וְגַם בַּפְּלִשְׁתִּים הָעֲצוּמִים הִכָּה מַכָּה רַבָּה. וּבֵן הָיָה לְשָׁאוּל יוֹנָתָן שְׁמוֹ, וַיְּהִי יוֹנָתָן גִּבּוֹר חַיִל וּנְדִיב לֵב וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲהֵבוּהוּ מְאֹד. וַיְּהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא יוֹנָתָן בַּלָּאט הּוא וְנוֹשֵׂא כֵלָיו אֶל מַחֲנֵה פְּלִשְׁתִּים וַיָּחֶל לְהַפִּיל בָּהֶם חֲלָלִים, וַיִּבָּהֲלוּ הַפְּלִשְׁתִּים מְאֹד, וַיָּחֵלּוּ לָסֶגֶת אָחוֹר. וְשָׁאוּל רָאָה מֵרָחוֹק אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּמַחֲנֵה הַפְּלִשְׁתִּים, וַיְמַהֵר עִם חֵילוֹ שָׁמָּה, וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה. וּבִהְיוֹתוֹ נֶחְפָּז וּמְבֹהָל הִשְׁבִּיעַ אֶת הָעָם, כִּי לֹא יֹאכַל מְאוּמָה, עַד אֲשֶׁר יַשְׁמִידוּ אֶת אוֹיְבֵיהֶם; וְיוֹנָתָן לֹא שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת הָעָם וַיִּטְעַם בַּדֶּרֶך מִיַּעֲרַת הַדְּבָש. וַיִּוָדַע הַדָּבָר לְשָׁאוּל וַיִּשְׁפְּטֵהוּ מִשְׁפַּט מָוֶת, אַךְ הָעָם קָרְאוּ כֻלָּם: לֹא נִתֵּן לְיוֹנָתָן גִּבּוֹרֵנוּ לָמוּת מוֹת נָבָל! וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת.

17. שָׁאוּל אָמַר בְּלִבּוֹ, כִּי בְּנוֹ זֶה יִמְלֹך עַל כִּסְאוֹ אַחֲרָיו; אַךְ מַחֲשָׁבְתּוֹ לֹא קָמָה. הַנָּבִיא הָיָה עוֹיֵן אֶת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הִמְלִיך לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ, וַיִּכְרֶה לוֹ שׁוּחָה בַּסֵּתֶר. וְגַם לֹא נִמְנַע מֵהַרְאוֹת נֶגֶד כָּל הָעָם, כִּי הַמֶּלֶךְ לֹא יָפִיק רָצוֹן מִמֶּנּוּ.

בְּשׁוּב שָׁאוּל מִמִּלְחֶמֶת עֲמָלֵק מָצָא שְׁמוּאֵל עֲוֹן הַמֶלֶךְ כִּי לֹא הִשְׁמִיד אֶת בֶּהֱמַת עֲמָלֵק כְּמִצְוָתוֹ אֲשֶׁר צּוָּה כִּי יִהְיֶה שְׁלַל עֲמָלֵק חֵרֶם לַיָי, וַיּוֹכִיחֵהוּ שְׁמוּאֵל תּוֹכֵחָה רַבָּה וַיֹּאמֶר לוֹ כִּי מַמְלַכְתוֹ לֹא תָקוּם. אָז הִתְעַצֵּב שָׁאוּל אֶל לִבּוֹ, פָּג עֹז רוּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ נָשָׁתָה, וְרוּחַ רָעָה בִּעֲתַתּוּ לְעִתִּים.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהַפְּלִשְׁתִּים יָצְאוּ לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּעַמְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמַּעֲרָכָה נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּים, אַךְ הַמִּלְחָמָה טֶרֶם הֵחֵלָּה; וַעֲנָק אֶחָד גָּלְיָת שְׁמוֹ, יָצָא מִמַּחֲנֵה פְּלִשְׁתִּים וַיִּקְרָא: לָמָּה תֵּצְאוּ כֻלְכֶם לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה? בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵצֵא אֵלַי וְהָיָה אִם יְנַצְּחֵנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים וְאִם אֲנִי אֲנַצְחֵהוּ וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים. אַךְ אִישׁ לֹא הָיָה בְּמַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְחָרֵף נַפְשׁוֹ לָצֵאת לַמִּלְחָמָה נֶגֶד הָעֲנָק הַזֶּה; גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִבְטִיחַ הַמֶּלֶךְ כִּי יִתֵּן לָאִישׁ, אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה וְיַעְשְׁרֶנּוּ עֹשֶׁר גָּדוֹל. וְהִנֵּה דָּוִד, רוֹעֶה צָעִיר מִבֵּית לֶחֶם, בָּא כִּי שְׁלָחוֹ יִשַׁי אָבִיו לְהָבִיא מָזוֹן לְאֶחָיו אֲשֶׁר הָלְכוּ בַּמִּלְחָמָה. וַיִּשְׁמַע דָּוִד אֶת הַפְּלִשְׁתִּי מְנָאֵץ אֶת מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, וַיֵּלֶךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר: אֲנִי אֵלֶך וְהִכִּיתִי אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וְאָסִירָה חֶרְפָּה מֵעַל עַמִּי. וַיִּתְפַּלֵא הַמֶּלֶךְ עַל עֹז רוּחַ הַנַּעַר וַיְנַס לַעֲצֹר אוֹתוֹ, אַךְ דָּוִד עָמַד עַל דַּעְתּוֹ, וַיִּקַח עִמּוֹ קַלְעוֹ וְחֶלְקֵי אֲבָנִים וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי, וַיְקַלַּע, וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמֵצַח הַפְּלִשְׁתִּי, וַיָּמָת. וַיַּעַשׂ דָּוִד תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה בְּיִשְׂרָאֵל.

18. וְהָרוּחַ הָרָעָה הוֹסִיפָה לְבַעֵת אֶת שָׁאוּל. וַיִּיעָצוּהוּ עֲבָדָיו לְבַקֵּשׁ לְמַעֲנוֹ אִישׁ יוֹדֵעַ לְנַגֵּן בְּכִנוֹר, לְנַגֵּן לְפָנָיו בִּהְיוֹת עָלָיו רוּחַ רָעָה וְרָוַח לוֹ. וְדָוִד יָדַע לְנַגֵּן בְּכִנוֹר וְלָשִׁיר בְּשִׁירִים וַיִּקָּחֻהוּ אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְנַגֵּן לִפְנֵי שָׁאוּל. וְנֶפֶשׁ יוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד, וַיְהִי לוֹ לְחָבֵר וּלְרֵעַ. וַיְהִי הַיּוֹם וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא שָׁבוּ עִם שָׁאוּל מִמִּלְחָמָה וַתְּקַדֵּמְנָה נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵיהֶם בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת וּבְשִׁירִים וַתִּקְרֶאנָה: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד – בְּרִבְבוֹתָיו! וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיֹאמֶר: נָתְנוּ לְדָוִד הָרְבָבוֹת וְלִי אַךְ הָאֲלָפִים. וַיְקַנֵּא שָׁאוּל בְּדָוִד וְקִנְאָתוֹ גָּדְלָה מִיּוֹם לְיוֹם, בִּרְאוֹתוֹ כִּי אֶל כָּל אֲשֶׁר יִשְׁלָחֶנּוּ יַשְׂכִּיל, וְגַם נוֹדַע לוֹ, כִּי הַנָּבִיא יְקָרֵב אֶת דָּוִד, וַיִּירָא מְאֹד, פֶּן יֶהְדֳּפֶנּוּ מִמַּלְכוּתוֹ. וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לַהֲרֹג אֶת דָּוִד, אַךְ בְּנֵי שָׁאוּל אָהֲבוּ אֶת דָּוִד: יוֹנָתָן הָיָה לוֹ לְרֵעַ וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל אָהֲבָה אֶת דָּוִד וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה. וַיַּצִּילוּ בְנֵי שָׁאוּל אֶת דָּוִד. וַיִּירָא שָׁאוּל מִפְּנֵי דָּוִד וּמֵאֵימָה וָפַחַד הִסְתַּתְּרָה בִינָתוֹ. אֶל כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר פָּנָה רָאָה אַךְ קֶשֶׁר וּמֶרֶד וַיָּרֶב לִשְׁפֹּךְ דְּמֵי נְקִיִּים. וְגַם אֶת יוֹנָתָן בְּנוֹ אָמַר לַהֲרֹג עַל אֲשֶׁר נוֹעַז לְהַצְדִּיק לְפָנָיו אֶת דָּוִד רֵעֵהוּ.

19. וְדָוִד בָּרַח מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיְהִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ. כַּמָּה פְעָמִים רָדַף שָׁאוּל אַחֲרָיו וְלֹא הִשִּׂיגוֹ. וַיִתְלַקְּטוּ אֶל דָּוִד אֲנָשִׁים גִּבּוֹרִים, וּבְתוֹכָם הָאַחִים יוֹאָב וַאֲבִישַׁי בְּנֵי צְרוּיָה, אֲשֶׁר הָיוּ קְרוֹבִים אֶל דָּוִד קִרְבַת מִשְׁפָּחָה. וַיָּבוֹאוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וּמֶלֶךְ הַפְּלִשְׁתִּים אָמַר כִּי נִבְאַשׁ דָּוִד בְּעַמּוֹ, וּמֵעַתָּה יִהְיֶה לוֹ דָּוִד עֶבֶד, וַיְקַבְּלֵהוּ בְּשִׂמְחָה, וַיִתֵּן לוֹ אֶת הָעִיר צִקְלָג, וַיֵּשֶב שָׁם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. וּבְפָשְׁטָם עַל הַשְּׁבָטִים הַקְּטַנִּים הַיּוֹשְׁבִים עַל גְּבוּל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וִיהוּדָה שָׁלְחוּ יָדָם בַּבִּזָּה וַיִּמְצְאוּ מִזֶּה מִחְיָתָם. בָּעֵת הַהִיא הָיְתָה פַּרְנָסָה כָּזֹאת לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת, כִּי הַגְּבוּרָה נֶחְשְׁבָה לְמַעֲלָה גְדוֹלָה וְנִכְבָּדָה בָּאָדָם.

20. בִּימֵי נְדוּדָיו וּפְגָעָיו הָרַבִּים חִבֵּר דָּוִד שִׁירֵי תְפִלָה, אֲשֶׁר בָּהֶם שָׁפַךְ אֶת נַפְשׁוֹ לִפְנֵי יְיָ. הַשִּׁירִים הָהֵם יִתְנוֹסְסוּ כְּאַבְנֵי נֵזֶר בְּשִׁירַת יִשְׂרָאֵל. כִּי בָהֶם נִשְׁקְפָה אֱמוּנָתוֹ הַחֲזָקָה בַּיָי אֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ, אֲשֶׁר “בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵהוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵהוּ, יַנְחֵהוּ בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ”. וְלֹא לְחִנָּם קָרְאוּ לוֹ: “נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל”, כִּי בִתְפִלוֹתָיו הִתְנַחֵם עַמּוֹ בְּכָל יְמֵי צָרוֹתָיו וּנְדוּדָיו וַתִּהְיֶיןָ לוֹ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ.

21. וּשְׁמוּאֵל מֵת בָּרָמָה, וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל. מְהֵרָה אַחֲרֵי מוֹת הַנָּבִיא, אָסְפוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם וַיָּבוֹאוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ. שָׁאוּל יָרֵא מִפְּנֵי תּוֹצְאוֹת הַמִּלְחָמָה הַהִיא וְלֹא נִמְנַע מִדְּרֹשׁ בִּמְכַשֵּׁפָה כִּי תַגִּיד לוֹ מַה יִּהְיֶה גּוֹרָלוֹ, אַף כִּי כָּל יָמָיו הָיָה אוֹיֵב נוֹרָא לַמְכַשְּׁפִים וַיְּבַעֲרֵם מִן הָאָרֶץ בְּחֶרֶב נוֹקֶמֶת. וְאַף אָמְנָם פַּחְדּוֹ בָא, כִּי נֶהֱרַג בַּמִּלְחָמָה עַל הַר הַגִּלְבֹּעַ, הוּא וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו עִמּוֹ, וְיוֹנָתָן הַגִּבּוֹר הַנָּדִיב בְּתוֹכָם.

ד. מְלוּכַת דָּוִד.    🔗

22. כַאֲשֶׁר בָּאָה הַשְּׁמוּעָה הָרָעָה אֶל צִקְלָג נִפְעֲמוּ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו מְאֹד וַיִּקְרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וַיִּתְאַבְּלוּ עַל שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן וְעַם יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב. מְהֵרָה עָזְבוּ אֶת אֶרֶץ dir=“rtl”>פְּלִשְׁתִּים וַיָּבוֹאוּ אַרְצָה יְהוּדָה. שָׁם בָּאוּ אֶל דָּוִד זִקְנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ בַּבְּרִית גַּם בִּימֵי חַיֵּי שָׁאוּל וַיַּמְלִיכוּהוּ עַל יְהוּדָה.

23. וּלְשָׁאוּל הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ אִישׁ-בֹּשֶׁת, וַיְהִי הָאִישׁ רְפֵה יָדַיִם וְלֹא הִצְלִיחַ לִמְלוּכָה. אַךְ אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא שָׁאוּל חָפֵץ לְהוֹשִׁיב אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ הַמֵּת עַל כִּסֵּא אָבִיו; וְאַבְנֵר הָיָה נִכְבָּד מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיַּמְלֵךְ אַבְנֵר אֶת אִישׁ-בֹּשֶׁת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיָה אַחַר דָּוִד כִּי אִם שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ. אַךְ מְלוּכַת אִישׁ בֹּשֶׁת לֹא אָרְכָה כִּי אִם שְׁתֵּי שָׁנִים. אַבְנֵר נֶהֱרַג בְּיַד שַׂר צְבָא דָּוִד, וְאַחֲרֵי כֵן קָמוּ שְׁנֵי שָׂרֵי גְּדוּדִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל וַיַּהַרְגוּ אֶת אִישׁ-בֹּשֶׁת עַל מִשְׁכָּבוֹ; וְכַעֲבוֹר עוֹד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁל מְהוּמָה תָּפַשׂ דָּוִד אֶת הַמְּלוּכָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.

24. בֵּית שָׁאוּל כִּמְעַט נִשְׁמַד כֻּלּוֹ, וְרַק בֵּן אֶחָד נִשְׁאַר לְיוֹנָתָן, נְכֵה רַגְלָיִם. אוֹתוֹ קֵרַב דָּוִד וַיְשִׂימֵהוּ בֵּין אוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וְכִסֵּא דָּוִד הָיָה נָכוֹן.

25. בַּיָּמִים הָהֵם נִצְּבוּ לְשָׂטָן לְמַמְלֶכֶת יְהוּדָה בְּנֵי הַיְבוּסִי, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלַיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ, וַיַּפְרִידוּ בֵּין שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבֵין שֵׁבֶט בִּנְיָמִין, וּמְצוּדָה חֲזָקָה מְאֹד הָיְתָה לָהֶם, הִיא מְצוּדַת צִיּוֹן. וַיָּבוֹא דָּוִד עִם צִבְאוֹתָיו לִכְבֹּשׁ אֶת הָעִיר; אַךְ כָּבֵד הָיָה מְאֹד לַעֲלוֹת אֶל הַמְּצוּדָה אֲשֶׁר הָיְתָה עַל הָהָר וּמִתַּחְתִּיתוֹ סֶלַע זָקוּף. הַיְבוּסִים לָעֲגוּ לְדָוִד וַיֹּאמְרוּ כִּי לֹא יוּכַל לַעֲלוֹת אֲלֵיהֶם, אַךְ יוֹאָב רֹאש גִּבּוֹרֵי דָּוִד שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וַיַּעַל לָרִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרָיו שְׁאָר הַגִּבּוֹרִים, וַיִּכְבְּשׁוּ אֶת הָעִיר, וַיִּקְרְאוּ לִמְצוּדַת צִיּוֹן בְּשֵׁם עִיר דָּוִד.

26. אָז אָמַר דָּוִד לַעֲשׂוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיר הַמַּמְלָכָה וּלְמָקוֹם נִבְחָר לַעֲבוֹדַת יְיָ, לְאַחֵד בָּזֶה אֶת שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים יְהוּדָה וּבִנְיָמִין; כִּי יָדַע דָּוִד אֲשֶׁר רוּחַ בְּנֵי בִּנְיָמִין עוֹד לֹא נֶאֶמְנָה עִמּוֹ, כִּי עוֹד חָרָה לָהֶם עַל כִּי לֻקְּחָה הַמְּלוּכָה מִשִׁבְטָם.

אָז בִּצֵּר דָּוִד אֶת חוֹמַת הָעִיר וַיִּבֶן בָּהּ הֵיכָלִים יָפִים, וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן יְיָ מִקִּרְיַת יְעָרִים יְרוּשָׁלַיְמָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּבְהָמוֹן חוֹגֵג. וַיִּקְרָא לַכֹּהֲנִים כִּי יָבוֹאוּ לְהַקְרִיב אֶת הַקָרְבָּנוֹת, וְלַלְוִיִם – לְשָׁרֵת אֶת הַכֹּהֲנִים וְלָשִׁיר וּלְנַגֵּן בְּעֵת הַקְרִיב הַקָרְבָּנוֹת זְמִירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לֵאלֹהִים.

27. הוּא אָמַר גַּם לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּש, אַךְ עַד מְהֵרָה סְבָבוּהוּ מִלְחָמוֹת רַבּוֹת וְלֹא יָכוֹל לְפַנּוֹת לִבּוֹ לַעֲבוֹדָה הַזֹּאת; כִּי הַפְּלִשְׁתִּים בִּרְאוֹתָם כִּי דָּוִד מִתְחַזֵּק, וַיַעֲלוּ עָלָיו לַמִּלְחָמָה, וַיַּכֵּם דָּוִד מַכָּה רַבָּה, וְגַם בְּמוֹאָב וְעַמּוןֹ וֶאֱדוֹם וַאֲרָם עָשָה דָּוִד מִלְחָמָה וַיָּשֶׂם בָּהֶם שַׁמּוֹת נוֹרָאוֹת כְּמִנְהַג הַמִּלְחָמוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. וַיַּרְחֵב דָּוִד אֶת גְּבוּלוֹת אֶרֶץ מֶמְשַלְתּוֹ וַיָּרֶם אֶת קֶרֶן מַלְכוּתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל עַד כִּי יָרְאוּ מִפָּנָיו גּוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים. וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ עִם חִירָם מֶלֶךְ צֹר, אֲשֶׁר הִצְטַיְּנָה בְּחָכְמָתָה בִּמְלֶאכֶת הַבַּנָאִים וּבְכָל דְּבַר-יוֹפִי.

28. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הוּנַח לְדָוִד מֵאוֹיְבָיו מִחוּץ קָמוּ לוֹ אוֹיְבִים מִבַּיִת, בְּפֶשַׁע אֲשֶׁר פָּשַׁע לְאֶחָד מִשָׂרֵי צְבָאוֹ, הוּא הַגִּבּוֹר אוּרִיָּה. הַמֶּלֶךְ נָשָׂא עֵינָיו אֶל בַּת שֶׁבַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה, וְיוֹאָב שַׂר הַצָּבָא וְאוּרִיָּה נִלְחֲמוּ אָז בִּבְנֵי עַמּוֹן וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב לָשׂוּם אֶת אוּרִיָּה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר גִּבּוֹרֵי בְּנֵי עַמּוֹן נִלְחָמִים וּלְעָזְבוֹ שָׁם לְבַדּוֹ לְמַעַן יוּמָת; וְיוֹאָב מִלֵּא אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְאָז לָקַח הַמֶּלֶךְ אֶת בַּת שֶׁבַע לוֹ לְאִשָׁה.

29. אָז בָּא נָתָן הַנָּבִיא וַיּוֹכִיחַ אֶת הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרִים קָשִׁים, וְהַמֶּלֶךְ אָמְנָם הוֹדָה עַל חַטָּאתוֹ וַיָּשָׁב בְּכָל לִבּוֹ אֶל יְיָ; אַךְ בְּלִבּוֹת רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁרְשָׁה מַשְׂטֵמָה עַזָּה לַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיְבַקְּשׁוּ לַהֲסִירוֹ מִמַּלְכוּתוֹ. וְהָרָעָה אָמְנָם קָמָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, כִּי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ, אִישׁ יָפֶה עַד מְאֹד וּמַחֲלִיק לָשׁוֹן, תָּפַשׂ אֶת לֵב הָעָם וַיַּמְלִיכוּ אוֹתוֹ בְּחֶבְרוֹן תַּחַת אָבִיו. וְכַאֲשֶׁר בָּאָה הַשְׁמוּעָה אֶל דָּוִד מִהֵר הוּא וַאֲנָשָׁיו הַנֶּאֱמָנִים בִּבְרִיתוֹ לִבְרֹחַ מִירוּשָׁלַיִם וְלַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן. וְאַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ עִם חַיִל רָב רָדַף אַחֲרָיו, וַתִּטֹּשׁ הַמִּלְחָמָה בֵּין מַחֲנֵה אַבְשָׁלוֹם וּבֵין מַחֲנֵה דָּוִד. אַךְ בֵּין מַחֲנֵה אַבְשָׁלוֹם נִגַּף בַּמִּלְחָמָה וְאַנְשֵׁי צִבְאוֹתָיו נָסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו, וְאַבְשָׁלוֹם נִסְבַּךְ בְּשַעֲרוֹתָיו בְּאֵלָה עֲבֻתָּה וַיִּפְגְּשׁוּהוּ עַבְדֵי יוֹאָב וַיִּפְגְּעוּ בוֹ וַיָּמֹת.

30. אָז שָׁב דָּוִד עוֹד הַפַּעַם לְמַלְכוּתוֹ; אַךְ בְּטֶרֶם עוֹד הִסְפִּיק לְהִנָּפֵשׁ מֵעֲמָל הַמִּלְחָמָה וְאִישׁ אֶחָד מֵהַר אֶפְרַיִם שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי נָשָׂא יָדוֹ בַּמֶּלֶךְ וַיְמַהֵר יוֹאָב וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו וַיִּחַן עַל הָעִיר-אָבֵל, אֲשֶׁר בָּהּ הִתְבַצְּרוּ הַמּוֹרְדִים. אַךְ אִשּׁה אַחַת הִטְּתָה אֶת לֵב יוֹשְׁבֵי הָעִיר אַחֲרֵי דָּוִד וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וַתַּשְׁלֵךְ הָאִשָּׁה אֶת רֹאשׁ אוֹיֵב דָּוִד לְרַגְלֵי יוֹאָב מִבַּעַד הַחוֹמָה.

31. אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁקְטָה הַמִּלְחָמָה עִם שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָּוִד לָמוּת וַתָּקָם עוֹד הַפַּעַם מְהוּמָה בְּבֵית דָּוִד, כִּי אֲדוֹנִיָּה בְנוֹ הִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר: אֲנִי אֶמְלֹךְ! וְאַחֲרֵי אֲדוֹנִיָּה נָטוּ גַם יוֹאָב וְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְעוֹד רַבִּים מִגְדוֹלֵי הָאֻמָּה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְּבַּח אֲדוֹנִיָּה זְבָחִים עַל יַד יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל עֵין רֹגֵל, וַיִּקְרָא לְכָל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אוֹהֲבָיו וּבַעֲלֵי בְרִיתוֹ; וְאָז בָּאוּ נָתָן הַנָּבִיא וּבַת-שֶׁבַע לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּתְחַנְּנוּ לְפָנָיו כִּי יוֹשִׁיב אֶת שְׁלֹמָה בְנוֹ, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ בַת שֶׂבַע, עַל כִּסֵּא אֲבוֹתָיו, וְהַמֶּלֶךְ עָשָׂה אֶת בַּקָּשָׁתָם וַיְצַו לְצָדוֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדַע לְהַמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמָה. וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמָה עַל כִּסֵּא אָבִיו בִּהְיוֹת עוֹד אָבִיו חָי.

32. דָּוִד מֵת בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַך. עַמּוֹ לֹא זָכַר לוֹ אֶת מִגְרְעוֹתָיו, וְאַךְ פְּעֻלּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וֶאֱמוּנָתוֹ בַּיָי, מוֹשִׁיעֹו וּמָגִנּוֹ, וּתְפִלוֹתָיו הַנִּשְׂגָּבוֹת, הִצִּיבוּ לוֹ מַזְכֶּרֶת-נֶצַח בְּלֵב עַמּוֹ, אֲשֶׁר יִקְרָא גַם הַיּוֹם: “דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!”.

ה. מְלוּכַת שְׁלֹמֹה.    🔗

33. שְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא אָבִיו וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע הָיָה לוֹ לְשַׂר צָבָא תַּחַת יוֹאָב וְצָדוֹק – לְכֹהֵן גָּדוֹל תַּחַת אֶבְיָתָר.

עַל יוֹאָב וַאֲדוֹנִיָּהוּ הוֹצִיא שְׁלֹמֹה מִשְׁפַּט מָוֶת וְאֶת אֶבְיָתָר גֵּרַש מִמִּקְדַּש יְיָ, וְהַמַּמָלָכה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה.

34. שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה גִבּוֹר מִלְחָמָה, אַךְ יָדַע לִתְפֹּשׂ בְּחָכְמָתוֹ אֶת לֵב מַלְכֵי הַגּוֹיִם הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים לְכַבֵּד אוֹתוֹ וְלִכְרוֹת עִמּוֹ בְּרִית שָׁלוֹם. עַל כֵּן הִתְחַתֵּן עִמָּהֶם וַיִּקַּח מִבְּנוֹתֵיהֶם לוֹ לְנָשִׁים וְגַם עִם מֶלֶךְ מִצְרַיִם הִתְחַתֵּן וַיִּקַּח אֶת בַת פַּרְעֹה לוֹ לְאִשָּׁה. וַיְפָאֵר שְׁלֹמֹה מְאֹד אֶת עִיר יְרוּשָׁלַיִם בְּהֵיכְלֵי חֶמֶד אֲשֶׁר בָּנָה לוֹ וּלְנָשָׁיו הָרַבּוֹת, כִּי כְאֶלֶף נָשִׁים הָיוּ לוֹ. וַיִּפְלִיא אֶת עֵינֵי מַלְכֵי הָאָרֶץ בְּעָשְׁרוֹ וְטוּב טַעְמוֹ וְנֹעַם מִדַּבְּרוֹתָיו.

יָדוֹ הָרְחָבָה נִרְאֲתָה גַּם בְּבֵית יְיָ, כִּי אֶלֶף עֹלוֹת הָיָה מַעֲלֶה בְּיוֹם אֶחָד עַל הַמִּזְבֵּחַ.

35. שְׁלֹמֹה בָּנָה הֵיכָל לְשֵׁם יְיָ בִּירוּשָׁלַיִם מֵאַבְנֵי גָּזִית, בְּבָחֲרוֹ לוֹ בַּנָאִים מֵחַכְמֵי צֹר לְפָאֵר אֶת הַהֵיכָל בְּכָל מִינֵי פְאֵר וַיָּשִׁימוּ שָּם אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית. הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל שְׁלֹמֹה לִפְנֵי הֵיכַל יְיָ בְּעֵת חֲנֻכַּת הַבַּיִת מְעִידָה עַל רוֹמְמוּת נַפְשׁוֹ וְרֹחַב לִבּוֹ. וְגַם מְשָׁלִים רַבִּים וְדִבְרֵי חָכְמָה הוֹתִיר אַחֲרָיו.

36. הוּא הִרְחִיב אֶת סְחַר הָאָרֶץ, כִּי עָשָׂה אֳנִיּוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹפִירָה וַיָּבִיאוּ מִשָּׁם זָהָב הַרְבֵּה וַאֲבָנִים יְקָרוֹת.

וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ וְשָׂרֵיהֶם הַגְּדוֹלִים בָּאוּ תָמִיד לִשְׁמוֹעַ חָכְמַת שְׁלֹמֹה, וּשְׁלֹמֹה קִבֵּל פְּנֵיהֶם בְּרֹב פְּאֵר וְכָבוֹד וַיְהִי בֵיתוֹ תָּמִיד בֵּית מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. וּמַתָּנוֹת רַבּוֹת וִיקָרוֹת נָתַן לְכָל אוֹרְחָיו, כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.

37. וַיַּחֲלֹק שְׁלֹמֹה אֶת הָאָרֶץ לְשְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים וַיָּשֶׂם נְצִיבִים בְּכָל חֵלֶק לִגְבוֹת אֶת הַמִּסִּים מֵהָעָם לְכַלְכֵּל אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ; חֹדֶשׁ בְּשָׁנָה הָיָה עַל הַנָּצִיב הָאֶחָד לְכַלְכֵּל, וְהַמִּסִּים הָיוּ רַבִּים וַעֲצוּמִים. וְאַף כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה אֶרֶץ פּוֹרִיָּה וַתְּשַׁלַּח אֶת תְּבוּאָתָהּ לְמֵרָחוֹק; אֲבָל בְּכָל זֹאת הָיָה כָּבֵד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָשֵׂאת אֶת עֹל הַמִּסִּים הָרַבִּים לְכַלְכֵּל אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת אֶלֶף נָשָׁיו וְאֶת אַלְפֵי אֲלָפִים עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו. אַךְ כָּל עוֹד הָיָה שְׁלֹמֹה חַי לֹא נוֹעֲזוּ לְהַגִּיד בְּפִיהֶם אֶת אֲשֶׁר חָשְׁבוּ בְּלִבָּם, רַק בְּנֵי אֶפְרַיִם לְבַד לֹא יָשְׁבוּ שַׁאֲנָנִים בִּמְקוֹמָם וּבְתוֹכָם צָמַח שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה. יְרָבְעָם בֶּן נְבָט, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִבְּנֵי אֶפְרַיִם, הָיָה מֵעַבְדֵי שְׁלֹמֹה וְלוֹ נִתְּנָה הַמִשְׂרָה לִגְבוֹת אֶת הַמַּס מִבְּנֵי שִׁבְטוֹ, אַךְ הוּא הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ; וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לִשְלֹמֹה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ וַיִּבְרַח יְרָבְעָם מִפָּנָיו מִצְרַיְמָה.

38. וְהָאֲרָמִּים, אֲשֶׁר הִכְנִיע דָּוִד, הִתְחַזְּקוּ עוֹד הַפַּעַם וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, וְהַשִּׂנְאָה הַכְּבוּשָׁה אֲשֶׁר הָיְתָה בְּלֵב בְּנֵי אֲרָם הִתְלַקָּחָה. וַיָּחֵלּוּ הָאֲרָמִים לְהָרַע וּלְהָצִיק לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם, וְגַם בְּקֶרֶב בְּנֵי יְהוּדָה נִמְצְאוּ שׂוֹנְאִים לִשְלֹמֹה. בְּעֵינֵי הַחֲרֵדִים לְתוֹרַת יְיָ לֹא טוֹב הָיָה כִּי שְׁלֹמֹה נָתַן לְנָשָׁיו לִזְבֹּחַ וּלְהַקְטִיר לֶאֱלִילֵיהֶן בְּחֻצּוֹת יְרוּשָׁלַיִם. וְכֵן מִכָּל עֵבֶר עָלוּ עָבִים עַל שְׁמֵי מְלוּכַת שְׁלֹמֹה לְעֵת זִקְנָתוֹ, אֲשֶׁר הָיוּ בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְעַרְפְּלֵי חֹשֶׁךְ וְלַאֲסוֹן הָעָם כֻלּוֹ.

אַךְ שְׁלֹמֹה לֹא רָאָה בְעֵינָיו אֶת הָאָסוֹן וַיָּמָת בְּשֵיבָה טוֹבָה אַחֲרֵי מָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה.

ו. רְחַבְעָם – יָרָבְעָם    🔗

39. וַיִּקָּהֲלוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר שְׁכֶם לְהַמְלִיךְ עֲלֵיהֶם אֶת רְחַבְעָם.

וְיָרָבְעָם שָׁמַע כִּי מֵת שְׁלֹמֹה וַיַּעַל מִמִּצְרַיִם וַיָּשָׁב לְאַרְצוֹ, וַיָּבוֹא הוּא בְּרֹאשׁ אַלְפֵי אֶפְרַיִם אֶל רְחַבְעָם, בַּיּוֹם אֲשֶׁר בָּא הַמֶּלֶךְ לָשׂוּם אֶת כֶּתֶר הַמְּלוּכָה עַל רֹאשׁוֹ, וַיֹּאמֶר: אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה הָקֵל מֵעֲבוֹדַת אָבִיךָ וּמֵעֻלּוֹ וְנַעַבְדֶךָ. וַיַּעַן רְחַבְעָם אֶת הָעָם קָשׁוֹת וַיֹּאמַר: קָטֳנִי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי: אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים. וַיִּקְרָא יָרָבְעָם: אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן-יִשַׁי; אִיש לְאֹהָלָיו, יִשְׂרָאֵל!

וַיַּעַזְבוּ עֲשָׂרָה שְׁבָטִים אֶת רְחַבְעָם וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם אֶת יָרָבְעָם וְלֹא, הָיָה אַחֲרֵי רְחַבְעָם זוּלָתִי שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין. שֵׁבֶט בִּנְיָמִין חָדַל כִּמְעַט לִהְיוֹת שֵׁבֶט לְבַדּוֹ, כִּי נִבְלַע בְּתוֹךְ שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֲשֶׁר גָּבַר עָלָיו בִּנְפֹל בֵּית שָׁאוּל.

רְחַבְעָם אָמַר בָּרִאשׁוֹנָה, כִּי בְנָקֵל יִצְלַח בְּיָדוֹ לְהָשִׁיב אֵלָיו אֶת הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל. וַיִּשְׁלַח אֶת הַשַּׂר אֲדֹרָם לִגְבוֹת הַמַּס מִיִּשְׂרָאֵל, אַךְ הֵם מִלְּבַד כִּי מֵאֲנוּ לְשַלֵּם אֶת הַמַּס כִּי עוֹד רָגְמוּ בְצִיר הַמֶּלֶךְ אֶבֶן וַיְמִיתוּהוּ, וְגַם אֶת הַמֶּלֶךְ בִּקְשׁוּ לַהֲרֹג, וַיָנָס בַּמֶּרְכָּבָה יְרוּשָׁלָיְמָה. אָז אָמַר רְחַבְעָם לָצֵאת לַמִּלְחָמָה, אַךְ שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא הֱנִיאוֹ מִמַּחֲשַבְתּוֹ, וּרְחַבְעָם הָיָה רְפֵה יָדַיִם וְרַךְ הַלֵּבָב וַיֶּחְדַּל מִצֵּאת.

40. וְיָרָבְעָם תָפַשׂ אֶת הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל. אֶפֶס הוּא יָרֵא פֶּן יָשׁוּב הָעָם אֶל רְחַבְעָם בְּלֶכְתּוֹ יְרוּשָׁלָיְמָה לָחֹג שָׁם אֶת הַחַגִּים וּלְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹתֵיהֶם, לָכֵן הִתְחַכֵּם יָרָבְעָם וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הַשֵּׁנִי בְּדָן, וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: רַב לְךָ עֲלוֹת יְרוּשָׁלָיְמָה! הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעְלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם! וַיָּבָד לָהֶם מִלִּבּוֹ חַג חָדָשׁ, בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּמִינִי, וַיָּשֶׂם לוֹ כֹּהֲנִים, וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ עָלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר, כְּמִשְׁפַּט כָּל הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר מַלְכֵיהֶם הָיוּ כֹהֲנֵיהֶם.

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בָּהֶם הָיוּ רַק מְעַט לִמּוּדֵי יְיָ, קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם תּוֹרַת יָרָבְעָם וַיִּשְׁתַּחַווּ לְעֶגְלֵי הַזָּהָב, וַיַּעַבְדוּם עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ, מִלְבַד מְתֵי מִסְפָּר מֵחֲסִידֵי הָאֻמָּה לֹא נָתְקוּ אֶת הַקֶּשֶׁר אֲשֶׁר בֵּינָם וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשָׁם.

41. יָרָבְעָם, אֲשֶׁר יָשַׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים, יָדַע לִקְנוֹת אֶת לֵב מֶלֶךְ מִצְרַיִם לִכְרוֹת עִמּוֹ בְּרִית, כִּי יָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי רְחַבְעָם; וּפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה עַל יְרוּשָׁלַיִם לִשְׁלֹל שָׁלָל. רְחַבְעָם אָמְנָם בָּנָה מְצָדוֹת וּמִבְצָרִים, אַךְ הֵמָּה לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד נֶגֶד חֵיל מִצְרַיִם; וְעַל כֵּן פָּתַח רְחַבְעָם לִפְנֵי מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֶת שַׁעֲרֵי אַרְצוֹ, וּמֶלֶךְ מִצְרַיִם לָקַח אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר הָיָה בְּאוֹצַר בֵּית יְיָ.

42. מִלְבַד הַמְּהוּמוֹת, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ שְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה בְּהַצּוֹתָם אִישׁ אֶת אָחִיו, עוֹד נִשְׁחֲתָה רוּחַ הָעָם, עַל יְדֵי שָׂרֵי יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם שֶׁהִתְמַכְּרוּ לְתַעֲנוּגֵי בָשָׂר. עוֹד מִימֵי שְׁלֹמֹה הֵחֵלָּה הַצָרַעַת הַזֹּאת לִפְשׁוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וּמַה גַּם מֵעֵת אֲשֶׁר בָּאוּ הַצּוֹרִים בִּבְרִית עִם יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵהֶם לָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִרְדֹּף יַיִן וְשֵׁכָר וְלַעֲשׂוֹת כָּל תּוֹעֵבָה; כִּי הַצּוֹרִים אַף אִם נַעֲלוּ בְחָכְמָתָם, אֲבָל בְּמִדּוֹתֵיהֶם שָׁפְלוּ מְאֹד. וְשָׂרֵי יְהוּדָה אַךְ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַמתֹעָבִים לָמְדוּ לְחַקּוֹת, וְאֶת חָכְמָתָם לֹא לָמָדוּ.

אָז קָמוּ נְבִיאִים דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ וַיַּתְעוּ אֶת הָעָם וּבְהַחֲנִיפָם לַמֶּלֶךְ וְלָשָּׂרִים שִׁבְּחוּ אוֹתָם בִּפְנֵיהֶם עַל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים.

43. אַךְ לֹא אָפְסוּ גַּם יִשְׁרֵי לֵב מִיִּשְׂרָאֵל. בַּיָּמִים הָהֵם רַבּוּ גַם נְבִיאֵי הָאֱמֶת, אֲשֶׁר בְּאֹמֶץ לֵב הִגִּידוּ לְעַמָּם פִּשְׁעָם וְלַמְּלָכִים וְלַשָּׂרִים – חַטֹּאתָם. כָּל הַתְּלָאוֹת וְכָל הָרְדִיפוֹת לֹא חָסְמוּ אֶת פִּי קְדוֹשֵׁי יְיָ. הֵם לֹא כִחֲדוּ אֶת הָאֱמֶת תַּחַת לְשׁוֹנָם. כַּמָּה מֵהֶם הֻכּוּ לֶחִי, כַּמָּה מֵהֶם אֻסְּרוּ בַמַּאֲסָר וַיְּכַלּוּ יְמֵיהֶם בְּבוֹר הַכֶּלֶא. כַּמָּה מֵהֶם הֹרְגוּ בִידֵי הַשָּׂרִים, נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר וְכֹהֲנֵי הָאָוֶן! - אַךְ הֵם לֹא פָחֲדוּ מִמָּוֶת וּמִיסוּרִים. רוּחַ יְיָ בָּעֲרָה בָם כָּאֵשׁ וְלֹא נְתָנָם לִכְבּוֹשׁ נְבוּאָתָם בְּקֶרֶב לִבָּם.

44. אַנְשֵׁי הָרוּחַ הָאֵלֶּה נָתְנוּ עֹז וּגְבוּרָה לְעַם יִשְׂרָאֵל לְהַאֲרִיך יָמִים כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. הֵמָּה הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר אוֹרָם לֹא יָסוּף לָעַד. רַבִּים מְשׁוֹרְרִים נִשְׂגָבִים קָמוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי הָאָדָם מִימוֹת עוֹלָם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, אַךְ כֻּלָּם לֹא הִגִּיעוּ לְמַעֲלַת נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָל אֲשֶׁר יֶהְגֶּה גַם הַיּוֹם בְּסִפְרֵי הַנְּבִיאִים בְּשׂוּם לֵב לְבָבוֹ יֵחַם וְרוּחוֹ תִתְרוֹמֵם מִדִּבְרֵיהֶם הַלּוֹהֲטִים.

ז. אַחֲרִית מַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם.    🔗

45. מַמְלֶכֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, אוֹ מַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם, אָרְכָה כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְכָל יָמֶיהָ הָיוּ רַק יְמֵי מְהוּמוֹת וּמַהְפֵּכוֹת. רֹב הַמְּלָכִים לֹא הָיוּ מְלָכִים בְּנֵי מְלָכִים, כִּי שָׂרֵי הַמְּלוּכָה קָמוּ עַל הַמְּלָכִים וַיְמִיתוּם, וַיִּמְלְכוּ תַחְתָּם. וּבְמָלְכָם הִכּוּ אֶת כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָת, אֶת קְרוֹבָיו וְאוֹהֲבָיו, וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדַָּמִיִם.

46. סְאַת הָרִשְׁעָה מָלְאָה מְאֹד בִּימֵי מַלְכוּת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לָקַח לוֹ אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת מֶלֶךְ צִידוֹן. אָמְנָם לֵב הַמֶּלֶךְ לֹא הָיָה רַע, אַךְ מֵרִפְיוֹן רוּחוֹ הִקְשִׁיב לְקוֹל אִשְׁתוֹ הַמִּרְשַׁעַת וְהִסְכִּים לְכָל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ אֲשֶׁר הִרְבְּתָה לַעֲשׂוֹת. הִיא יָסְדָה בְּיִשְׂרָאֵל אֶת עֲבוֹדַת הַבַּעַל וְהָאֲשֵׁרָה, אֱלֹהֵי צִידוֹן, וַתָּקָם כֹּהֲנֵי אָוֶן, וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר בְּמִסְפָּר עָצוּם, וַתַּהֲרֹג אֶת כָּל נְבִיאֵי יְיָ וְאַךְ אֲחָדִים מֵהֶם נִצְּלוּ עַל יְדֵי עוֹבַדְיָה שַׂר בֵּית הַמֶּלֶךְ, כִּי הֶחְבִּיאָם בַּמְּעָרוֹת וַיְכַלְכְּלֵם.

47. בַּיָּמִים הָהֵם קָם נָבִיא לַיָי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיִּנְקֹם נִקְמַת דַּם אֶחָיו הַנְּבִיאִים. וְעַל פִּיו הָרַג הָעָם אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל. כָּל יָמָיו שָׂבַע אֵלִיָּהוּ נְדוּדִים, כִּי אִיזֶבֶל וּנְבִיאֵי הַבַּעַל רְדָפוּהוּ וַיֹּאְמרוּ לָקַחַת אֶת נַפְשׁוֹ.

48. אֱלִישָׁע תַּלְמִידוֹ הָיָה מְאֻשָּׁר מֵרַבּוֹ, כִּי אֵלָיו דָּרְשׁוּ מְלָכִים וְזִקְנֵי הַמְּלוּכָה לְפִתְחוֹ הִשְׁכִּימוּ. גַּם מֵאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת בָּאוּ לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ עֵזֶר מִצָּרָה וּרְפוּאָה מִכָּל מַחֲלָה. וַיִּגְדַּל מְאֹד כְּבוֹד אֱלִישָׁע וּמוֹרָאוֹ עַל פְּנֵי כָּל הָעָם; אַךְ לֹא הָיָה אִישׁ קַנָּא כְּאֵלִיָּהוּ רַבּוֹ, וּבְיָמָיו הָיְתָה עֲבוֹדַת הַבַּעַל נְהוּגָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל תָּקְפָּהּ, עַד אֲשֶׁר מָלַך יֵהוּא. הַמֶּלֶךְ יֵהוּא הִשְׁמִיד בְּמָלְכוֹ אֶת כָּל בֵּית אַחְאָב וְכָל עוֹבְדֵי הַבַּעַל; אַךְ אֶת עֲבוֹדַת הָעֲגָלִים לֹא הִשְׁבִּית.

49. מֵחֶזְיוֹנוֹת הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר קָמוּ בְּמַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם לֹא נִשְׁאַר לָנוּ כִּי אִם מְעָט, וְאַךְ סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת רַבִּים נִשְׁאֲרוּ לָנוּ לִפְלֵיטָה, אוֹת הוּא, כִּי לֹא רַבִּים הֵבִינוּ אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים בְּאֶפְרַיִם וְלֹא שָׁמְרוּ אוֹתָם לְהַשְׁאִירָם לְדֹר אַחֲרוֹן.

50. מֵהַמְּלָכִים הָרַבִּים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶפְרַיִם הִצְטַיְּנוּ רַק אֲחָדִים בְּאֵיזוֹ מַעֲלוֹת טוֹבוֹת. יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יֵהוּא הָיָה גִבּוֹר מִלְחָמָה, וַיַּךְ אֶת אֲרָם, וְלַמְרוֹת רְצוֹנוֹ נִלְחַם בְּמֶלֶךְ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הִתְגָּרֶה בּוֹ וַיְנַצְּחֵהוּ, וַיִּפְרֹץ אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם. גַּם יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ הָיָה גִבּוֹר כְּאָבִיו וְעַל יָדוֹ נָתַן יְיָ תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל.

51. הַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹן הָיָה הוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה. הוּא הָיָה אִישׁ יָשָׁר וְגִבּוֹר חָיִל; אַךְ בְּיָמָיו גָּדְלָה מְאֹד מַמְלֶכֶת אַשּׁוּר, וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה לְאַשּׁוּר. אֶפֶס לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַיִּפְרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם עֹל אַשּׁוּר. אָז בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן, הִיא הָעִיר הַבִּירָה בְּמַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם, וַיִּלְכְּדָהּ, וַיָּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. וַתִּשְׁבַּת מַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם. סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר הוֹשִׁיב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן בְּנֵי עַמִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר הֵבִיא מֵרָחוֹק.

52. עַל הַגָּלוּת הַזֹּאת לֹא הִשְׁמִיעוּ הַנְּבִיאִים אֶת קִינָתָם, כִּי גַם בְּטֶרֶם נִלְכְּדָה כְּבָר דָּלְלָה מַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם מֵחֲמַס מְלָכֶיהָ וְשָׂרֶיהָ וְכֹהֲנֶיהָ, עַד כִּי הָעִיר הַיּוֹצֵאת אֶלֶף הִשְׁאִירָה מֵאָה וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה הִשְׁאִירָה עֲשָׂרָה. רֻבָּם בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת צֵל מַמְלֶכֶת יְהוּדָה, כִּי מַלְכֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵיהֶם לֹא הִרְבּוּ לְהָרַע כְּמַלְכֵי אֶפְרַיִם. גַּם מִקְדַּשׁ יְיָ אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְהַנְּבִיאִים מָשְׁכוּ שָׁמָּה אֶת לִבּוֹת הַיְשָׁרִים. וְאַךְ קִינָה אַחַת קְצָרָה וְנִמְרָצָה נָשָׂא אַחַד הַנְּבִיאִים לֵאמֹר: “קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים – רָחֵל¹ מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ, כִּי אֵינָם… כֹּה אָמַר יְיָ: מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִך מִדִּמְעָה… וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵך, נְאֻם יְיָ, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם”.

אַף כִּי הִרְבָּה אֶפְרַיִם לַחֲטֹא, בְּכָל זֹאת הָיָה לֵב הַנְּבִיאִים דַּוָּי עַל כִּי נִגְרַע חֵלֶק גָּדוֹל מֵעַמָּם, וְעַל כֵּן קָרָא אַחַד הַנְּבִיאִים מִתּוּגַת לְבָבוֹ: “הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים?” – וּבְכָל זֹאת – מִדֵּי דַּבְּרִי בּוֹ… עוֹד הָמוּ מֵעַי לוֹ… רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם יְיָ!"

ח. מַמְלֶכֶת יְהוּדָה.    🔗

53. גַּם יְהוּדָה כָשַׁל לְרַגְלֵי חֲלוּקַת הַמְּלוּכָה. אָמְנָם בְּתוֹךְ מַמְלֶכֶת יְהוּדָה לֹא הָיוּ מְהוּמוֹת וּמַהְפֵּכוֹת רַבּוֹת כְּמוֹ בְּמַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם, כִּי שָׁם אַךְ מִבֵּית דָּוִד יָשְׁבוּ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה – מִלְבָד שָׁנִים אֲחָדוֹת אֲשֶׁר מָלְכָה עֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ הַמֶּלֶךְ – אֲבָל הַמִּלְחָמוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם עִם שְׁכֵנֵיהֶם, אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר, וְרִיבוֹתֵיהֶם עִם אֲחֵיהֶם בְּנֵי אֶפְרַיִם הֶאֱבִידוּ אֶת כֹּחַ הָעָם. גַּם חוֹרֵי הָאָרֶץ, שָׂרֵי יְהוּדָה וַעֲשִׁירֶיהָ, לֹא נָתְנוּ לִבָּם לְהֵיטִיב לְעַמָּם, כִּי בַּבֹּקֶר שֵׁכָר רָדְפוּ וּבַנֶּשֶׁף יַיִן הִדְלִיקָם; גַּם הִטּוּ מִשְׁפָּט, הִסִּיגוּ גְבוּל וַיַּעַשְׁקוּ שְׂכַר שָׂכִיר. גַּם הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְחַזְּקוּ בְּיִרְאַת יְיָ וַיִּדְאֲגוּ אַךְ לִבְשָׂרָם. וְהָיָה, אִם עָבְדוּ הַמְּלָכִים אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִקְרִיבוּ גַּם הֵם אֶת הַקָּרְבָּנוֹת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְאִם עָבְדוּ הַמְּלָכִים לָאֱלִילִים, וְהִקְרִיבוּ הַכֹּהֲנִים לָאֱלִילִים. וְרַק מְתֵי מִסְפָּר מֵהַכֹּהֲנִים הָיוּ אַנְשֵׁי אֱמֶת, יִרְאֵי יְיָ וַחֲפֵצִים בְּטוֹבַת עַמָּם.

54. מִימֵי חֲלוּקַת הַמַּמְלָכָה לֹא קָמוּ בְתוֹךְ מַלְכֵי יְהוּדָה גִּבּוֹרִים כְּדָוִד אוֹ חֲכָמִים כִּשְׁלֹמָה. בִּגְבוֹרָתָם הָיוּ עוֹד גְּרוּעִים מִמַּלְכֵי אֶפְרַיִם². מִלְחֶמֶת יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם כִּמְעַט לֹא פָסְקָה עַד אֲשֶׁר גָּלְתָה מַמְלֶכֶת אֶפְרַיִם. וּמַלְכֵי מִצְרַיִם וַאֲרָם נִצְּלוּ תָמִיד אֶת אוֹצְרוֹת יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם.

55. אָסָא נֶכֶד רְחַבְעָם נִלְחַם תָּמִיד עִם בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיַּרְא כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ, וַיִּשְׁלַח אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב, אֲשֶׁר נוֹתְרוּ בְּאוֹצְרוֹת מַלְכוּתוֹ אֶל הֲדָד מֶלֶךְ אֲרָם וַיְּבַקְשֵׁהוּ, כִּי יֵלֵךְ לְהַכּוֹת אֶת אֶפְרַיִם. וַיִּשְׁמַע אֵלָיו הֲדַד, וַיֵּלֶךְ, וַיַּהֲרֹס עָרִים רַבּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, לְשִׂמְחַת לֵב אָסָא הַמֶּלֶךְ בִּיהוּדָה.

56. אוּלָם הַנְּבִיאִים הִתְחַזְּקוּ וַיַּעֲשׂוּ חַיִל רַב בַּתּוֹרָה וַיְּלַמְּדוּ אֶת הָעָם תּוֹרַת אֱמֶת וְחֻקִּים יְשָׁרִים. בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אָחָז הוֹכִיחַ הַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ בְּשֵׁבֶט פִּיו אֶת הַחַטָּאִים, אֶת רָאשֵׁי הָעָם וְאֶת הֲמוֹנוֹ לֵאמֹר: “שִׁמְעוּ דְבַר יְיָ, קְצִינֵי סְדֹם! הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמוֹרָה! לָמָּה לִי רֹב זִבְחֵיכֶם? יֹאמַר יְיָ – שָׂבַעְתִּי עוֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפַצְתִּי, כִּי תָבוֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי – מִי בִקֵשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמוֹס חֲצֵרָי? חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לְטֹרַח, נִלְאֵיתִי נְשֹא. וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעֲלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַּרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ, – יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ!… שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַנָּבִים, כֻלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד…. יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם… גִּבֹּרִים הֵם לִשְׁתּוֹת יַיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹך שֵׁכָר”. גַּם אֶת בְּנוֹת צִיּוֹן הוֹכִיחַ תּוֹכֵחָה נִמְרֶצֶה עַל כִּי נָתְנוּ לִבָּן רַק לְהִתְיַפּוֹת בִּבְגָדִים יְקָרִים וּבַעֲדָיִים רַבִּים. נֶפֶשׁ הַנָּבִיא דָּאֲבָה מְאֹד עַל כִּי נִפְלַג עַם יִשְׂרָאֵל לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת הַצּוֹרְרוֹת אִשּׁה אֶת רְעוּתָהּ, וְלִפְעָמִים הִטִּיף גַּם דִּבְרֵי נִחוּמִים לְעַמּוֹ וַיִּתֵּן בְּלִבָּם תִּקְוָה כִּי יָבוֹא יוֹם וְאֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרַיִם. וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים תֵּצֶא מִצִּיּוֹן תּוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלַיִם. וְעַמִּים רַבִּים יֵלְכוּ שָׁמָּה לִדְרֹשׁ דְּבַר יְיָ, וְלֹא יִשָּׂא עוֹד גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

57. בִּימֵי אָחָז הָיוּ: שַׁעֲרוּרִיּוֹת גְּדוֹלֹות בִּיהוּדָה. אֱדוֹם וּפְלִשְׁתִּים, אֲרָם וְאֶפְרַיִם הִתְגָּרוּ בִּיהוּדָה חֲלִיפוֹת וַיָּשִׂימוּ שַׁמּוֹת נוֹרָאוֹת בָּאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אָחָז: הִנֵּה אֱלֹהֵי אֲרָם עוֹזְרִים אוֹתָם, אֶעֶבְדָה נָא גַּם אֲנִי אוֹתָם וְעָזְרוּ גַם אוֹתִי. אָז סָגַר אָחָז אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְיָ וַיַּעַשׂ מִזְבָּחוֹת בְּכָל פִּנָּה בִּירוּשָׁלַיִם וּבְכָל עִיר וָעִיר עָשָׂה בָמוֹת לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וְגַם אוּרִיָּה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עָזַר עַל יָדוֹ.

58. כַּאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בְנֵי אֶפְרַיִם עִם אָחָז וַיְנַצְּחוּהוּ, נִלְקְחוּ בַשֶּׁבִי אֲנָשִׁים רַבִּים מִבְּנֵי יְהוּדָה גַם נָשִׁים וְטַף, וַיְּבִיאוּם שֹׁמְרוֹנָה. אָז קָם עוֹדֵד הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר לִבְנֵי הֶחָיִל: הַאַתֶּם אוֹמְרִים לִכְבֹּשׁ אֶת אֲחֵיכֶם בְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת? דְּעוּ כִּי יִחַר אַף יְיָ בָּכֶם עַל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַזֶּה. וַאֲנָשִׁים מֵרָאשֵׁי אֶפְרַיִם עָזְרוּ אֶת הַנָּבִיא. וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי הַחַיִל אֶל קוֹל הָאֲנָשִׁים הַיְּשָׁרִים, וַיַּעַזְבוּ אֶת הַשִּׁבְיָה. וְרָאשֵׁי אֶפְרַיִם הָהֵם אָסְפוּ אֶת הַשּׁוֹבִים אֶל בֵּיתָם, וַיַּלְבִּישׁוּם, וַיַּנְעִילוּם, וַיַּאֲכִילוּם, וַיַּשְׁקוּם, וַיְסֻכוּם, וַיְנַהֲלוּ בַחֲמוֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל, וַיְשִׁיבוּם יְרִיחוֹ.

הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אוֹת הוּא, כִּי גַם כַּאֲשֶׁר שִׁחֵת אֶפְרַיִם אֶת דַּרְכּוֹ עוֹד נִשְׁאֲרוּ בְקִרְבּוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים טוֹבִים וִישָׁרִים, אֲשֶׁר לֹא שָׁכְחוּ אֶת בְּרִית אֱלֹהֵיהֶם, וְאַהֲבַת אַחִים לֹא כָבְתָה מִלִבָּם.

59. אַחֲרֵי אָחָז מָלַךְ חִזְקִיָּהוּ, אֲשֶׁר הָיָה תַלְמִיד מַקְשִׁיב לִישַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא. בַּעֲלוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת הֵיכַל יְיָ וַיִּקְרָא לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם וַיְטַהֲרוּ אֶת הַבַּיִת, וַיָּסַר אֶת הַגִּלּוּלִים, וַיִּקְרָא לְעַמּוֹ לִזְבֹּחַ זְבָחִים לַיָי עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לְפָנָיו. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אִגְרוֹת לְכָל יִשְׂרָאֵל, גַּם אֶל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לֵאמֹר: “שׁוּבוּ, אַחַי, אֶל יְיָ וְיָשֹׁבּ גַּם הוּא אֲלֵיכֶם. אַל תַּקְשׁוּ עוֹד עָרְפְּכֶם; תְּנוּ יָד לַיָי וּבוֹאוּ אֶל מִקְדָשׁוֹ לְהַקְרִיב אֶת הַפֶּסַח. וְהָיוּ אֲחֵיכֶם וּבְנֵיכֶם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם וְלָשׁוּב לָאָרֶץ הַזֹּאת”. אַךְ בְּנֵי אֶפְרַיִם הָיוּ מַלְעִיגִים בָּרָצִים נוֹשְׂאֵי-הָאִגְרוֹת, וְאַךְ אֲחָדִים מֵהֶם נִכְנְעוּ וַיָּבוֹאוּ יְרוּשָׁלָיְמָה.

60. מַמְלֶכֶת אַשּׁוּר הָיְתָה אָז בְּעֶצֶם תָּקְפָּהּ. וְגַם יְהוּדָה נִכְנְעָה לָהּ וַתִּשְׁלַח לָהּ מִנְחָה מִיָּמִים יָמִימָה. אוּלָם לָאַחֲרוֹנָה גָּמְרוּ חִזְקִיָּהוּ וְשָׂרָיו לַחְדֹּל מֵעֲבֹד אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא שָׁלְחוּ לוֹ מִנְחָה. וַיִּחַר אַף סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל הַמַּמְלָכָה הַקְּטַנָּה הַזּאֹת, כִּי בְגֹדֶל לְבָבוֹ אָמַר כִּי נָקֵל לוֹ לֶאֱסוֹף חֵיל הָעַמִּים הַגְּדוֹלִים כֶאֱסוֹף בֵּיצִים עֲזוּבוֹת, וּמַה גַּם חֵיל עַם קָטָן כִּיהוּדָה. וַיַּעַל עַל יְהוּדָה לַמִּלְחָמָה. בִּהְיוֹתוֹ עִם מַחֲנֵהוּ לִפְנֵי יְרוּשָׁלַיִם שָׁלַח אֶת מַלְאָכָיו לְהָעִיד בָּעָם, כִּי יַעֲשׂוּ עִמּוֹ שָׁלוֹם וְיֵצְאוּ לִקְרָאתוֹ וְהַמַּלְאָכִים שָׁפְכוּ בוּז וּנְאָצָה עַל מֶלֶךְ יְהוּדָה; אַךְ הָעָם שָׁמַע לְקוֹל חִזְקִיָּהוּ, אֲשֶׁר צִוָּה לְבִלְתִּי עֲנוֹת לָהֶם דָּבָר. אֶפֶס בְּאֹרַח פֶּלֶא הֻכָּה חֵיל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּלַיְלָה אֶחָד וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹשְׁעוּ וַיּוֹדוּ לַיָי, אֲשֶׁר מִגַעֲרָתוֹ נָמוּ שְׁנָתָם אַבִּירֵי לֵב, וְרֶכֶב וָסוּס נִרְדָּמוּ. אֵיךְ בָּאָה הַתְּשׁוּעָה לֹא נוֹדַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

61. בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ פָּרְחָה הַשִּׁירָה הָעִבְרִית וַתְּגַּדל וַתִּיף מְאֹד. סוֹד סוֹפְרִים בְּשֵׁם "אַנְשֵׁי חִזְקִיָּהוּ " קִבְּצוּ “מִשְׁלֵי” הַחָכְמָה. יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא וְתַלְמִידָיו, אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “קְהַל עֲנָוִים”, הִשְׁמִיעוּ מִדְבְּרוֹתֵיהֶם הַנִּשְׂגָּבוֹת, וּמְשׁוֹרְרִים רַבִּים כָּתְבוּ תְּפִלּוֹת יְקָרוֹת וּמִזְמוֹרֵי תוֹדָה. וְחִזְקִיָּהוּ מָלַך לְצֶדֶק וְשָׂרָיו שָׂרְרוּ לַמִּשְׁפָּט. וַתְּהִי הָעֵת הַקְּצָרָה הַהִיא עֵת הַזָּהָב לִיהוּדָה, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא הָיְתָה מִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.

62. אוּלָם בְּמוֹת חִזְקִיָּהוּ שָׂם מְנַשֶּׁה בְנוֹ לְאַל אֶת כָּל עֲמַל אָבִיו. וְעוֹד הַפַּעַם מָלְאוּ חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם אֲלִילִים, וְגַם בְּהֵיכַל יְיָ הֶעֱמִיד מְנַשֶּׁה צֶלֶם, וַיִּשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי הַרְבֵּה מְאֹד בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם.

וַיַּעֲלוּ עָלָיו שָׂרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקָחוּהוּ בַשֶּׁבִי וַיּוֹלִיכוּהוּ בָּבֶלָה. וְשָׁם, בְּשִׁבְתּוֹ בְּבוֹר הַשְּׁבִי, שָׁב לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיְּשִׁיבֵהוּ יי לְמַלְכוּתוֹ. אַחֲרֵי מוֹת מְנַשֶּׁה מָלַךְ אָמוֹן בְּנוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים, וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו קֶשֶׁר וַיַּהַרְגּוּהוּ. וַיִּמְלֹךְ יֹאשִׁיָהוּ בְנוֹ.

63. וְיֹאשִׁיָּהוּ הָיָה יְרֵא יְיָ בֶּאֱמֶת וַיְתַקֵּן אֶת בֵּית יְיָ לְבַעֵר אֶת הַגִּלּוּלִים מִקֶּרֶב הָאָרֶץ, וְחֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אָמְרָה לוֹ: “יַעַן כִּי רַךְ לְבָבְךָ, לָכֵן תֵּאָסֵף אֶל עַמְּךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכָל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה”.

אָז עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ, אֲשֶׁר עַל נְהַר פְּרָת, וַיֵּצֶא יֹאשִׁיָהוּ לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר לְהִלָּחֶם בּוֹ. אָמְנָם מֶלֶךְ מִצְרַיִם אָמַר לוֹ, כִּי לֹא עָלָיו הוּא בָא לְהִלָּחֶם, אַךְ יֹאשִׁיָהוּ הִתְגָּרֶה בוֹ; וְאָז יָרוּ הַמּוֹרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָהוּ וַיָּמָת, וְהַנָּבִיא יִרְמִיָּהוּ נָשָׂא עָלָיו קִינָתוֹ.

ט. יִרְמִיָּהוּ וְחֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם.    🔗

64. יִרְמִיָּהוּ הַנָּבִיא הָיָה מֵעִיר עֲנָתוֹת מִמִּשְׁפַּחַת הַכֹּהֲנִים, וּבְהְיוֹתוֹ עוֹד נַעַר פִּעֲמָה בְּקִרְבּוֹ רוּחַ יְיָ וַתְּעוֹרְרֵהוּ לָשֵׂאת מִדַּבְּרוֹתָיו בְּאָזְנֵי בְּנֵי עַמּוֹ. הַנָּבִיא הַזֶּה רָאָה כִּי מַמְלֶכֶת יְהוּדָה קְרוֹבָה לִנְפֹּל, וְעַל כֵּן הָיָה יָגוֹן נוֹרָא חֶלְקוֹ בַחַיִּים וְאֶת תּוּגַת לְבָבוֹ הוֹצִיא בְּדִבְרֵי נֶהִי, מַרְגִּיזֵי לֵב וָנָפֶשׁ. הַנָּבִיא הַזֶּה לֹא נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה וַיִּתְהַלֵּך עֲרִירִי בָּאָרֶץ. בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ קָמוּ עָלָיו רַבִּים, גַּם מִקְרוֹבָיו וְגוֹאֲלָיו, לְרָדְפוֹ וְלָקַחַת אֶת נַפְשׁוֹ, בְּאָמְרָם אֵלָיו: “לֹא תִנָּבֵא בְּשֵׁם יְיָ וְלֹא תָמוּת בְּיָדֵינוּ” וַיֵּצֶא מִשָּׁם לָבוֹא יְרוּשָׁלַיְמָה; הוּא יָדַע כִּי דַרְכּוֹ אֵינֶנָּה סוּגָה בַשּׁוֹשָׁנִים, וְאִם בְּעִיר קְטַנָּה, בֵּין קְרוֹבָיו וְגוֹאֲלָיו, בִּקְּשׁוּ לְהַכְחִידוֹ, מַה יִּהְיֶה אֵפוֹא גוֹרָלוֹ בְּעִיר הַמַּמְלָכָה? בִּמְקוֹם אֲשֶׁר “מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כֻּלֹּה בּוֹצֵעַ בָּצַע וּמִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלּוֹ עֹשֵׂה שָׁקֶר?”

65. מַמְלֶכֶת יְהוּדָה הָלְכָה הָלֹך וָרֶדֶת. אַחֲרֵי מוֹת יֹאשִׁיָהוּ מָלַךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ הַבְּכוֹר. וַיַּעַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיְּאַסְרֵהוּ בִנְחֻשְׁתַּיִם, וִיִּתֵּן עֹנֶשׁ עִל הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב. וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה אֶת יְהוֹיָקִים, הַבֵּן הַשֵּנִי לְיֹאשִׁיָהוּ, תַּחַת אָחִיו. וִיהוֹיָקִים נָגַשׂ מֵעַם הָאָרֶץ אֶת כֶּסֶף הָעֹנֶשׁ בַּעֲרִיצוּת וָרֶשַׁע וַיַּרְבֶּה לִבְצוֹעַ וְלַעֲשׁוֹק אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּלְלוּ מְאֹד. וּבְטֶרֶם נִרְפָּא הָעָם מֵהַמַכָּה אֲשֶׁר הִכּוּ בוֹ הַמִּצְרִים, וְהִנֵּה עָלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ בָּבֶל; כִּי מַמְלֶכֶת בָּבֶל הִתְחַזְּקָה בַיָּמִים הָהֵם וַתְּהִי לְמַמְלָכָה כַּבִּירָה וַחֲזָקָה גַּם מַמְלֶכֶת אַשּׁוּר וּמִצְרַיִם.

66. יִרְמִיָהוּ רָאָה כִּי אוֹיְבֵי יְהוּדָה יַחַד בָּאוּ עָלֶיהָ לְהַשְׁחִיתָהּ וְכֹחַ אֵין לְהַצִּיל, וְהָעָם הִשְׁחִית דַּרְכּוֹ, בְּאַשְׁמַת הַכֹּהֲנִים וּנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, אֲשֶׁר עָשׂוּ חֹנֶף לִיהוֹיָקִים, וַיָּשִׂימוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַבַּיִת, אֲשֶׁר נִקְרָא עָלָיו שֵׁם יְיָ, לְטַמְּאוֹ; וַיִּבְנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת בְּגֵיא בֶּן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ. וּבְשׁוּבוֹ מִגֵּיא הַתֹּפֶת, אֲשֶׁר שָׁם רָאָה יִרְמִיָּהוּ בְּעֵינָיו אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת, הוֹכִיחַ אֶת הָעָם בְּבֵית יְיָ לֵאמֹר: “הֲגָנֹב, רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ בַּשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבַּעַל – וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לִפְנֵי הַבַּיִת הַזֶּה וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ?.. הַמְעָרַת פָּרִיצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה?… לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְהָיָה הַבַּיִת הַזֶּה לְחָרְבָּה כְּבֵית שִׁילֹה, וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד גֵּיא הַתֹּפֶת כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה”.

67. בִּשְׁמוֹעַ פַּשְׁחוּר הַכֹּהֵן אֶת דִּבְרֵי יִרְמִיָהוּ וַיַּכֵּהוּ וַיּתְנֵהוּ בְּבֵית הַכֶּלֶא. אַךְ לְיִרְמִיָהוּ נִמְצְאוּ גַּם אוֹהֲבִים מִגְדוֹלֵי הָעָם אֲשֶׁר עָמְדוּ לִימִינוֹ, וַיֶּחֶזְקוּ דִבְרֵיהֶם עַל פַּשְׁחוּר לְהוֹצִיא אֶת יִרְמִיָּהוּ מִבֵּית כִּלְאוֹ. וּמִמָּחֳרָת כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא פַּשְׁחוּר אֶת יִרְמִיָּהוּ, אָמַר לוֹ יִרְמִיָהוּ. “לֹא פַּשְׁחוּר קָרָא יְיָ שְׁמֶךָ כִּי אִם מָגוֹר מִסָּבִיב, כִּי אַתָּה וְכָל אוֹהֲבֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לָהֶם בַּשֶּׁקֶר תֵּלְכוּ בַשֶּׁבִי וּבָבֶל תָּבוֹאוּ וְשָׁם תָּמוּתוּ”.

68. גַּם עַל יְהוֹיָקִים הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר בָּנָה לוֹ הֵיכָל גָּדוֹל מִדְּמֵי עֲשׁוּקִים, קָרָא: “הוֹי בּוֹנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלִא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפָעֳלוֹ לֹא יִתֵּן לוֹ”. וַיְנַבֵּא לוֹ כִּי “קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחֹב וְהַשְׁלֵךְ הָלְאָה מִשַּׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם!” – וְכַאֲשֶּר הִרְבָּה לְהוֹכִיחַ אֶת גְּדוֹלֵי הָעָם אָמְרוּ הַכֹּהֲנִים וּנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, כִּי מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה; אַךְ זִקְנֵי הָאָרֶץ וְכָל הָעָם לֹא נְתָנוּהוּ לַהֲמִיתוֹ.

69. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה עוֹד נָבִיא אוּרִיָּהוּ בֶן שְׁמַעְיָהוּ, אֲשֶׁר גַּם הוּא נִבָּא כְּדִבְרֵי יִרְמִיָהוּ, וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶך וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וַיִּבְרַח אוּרִיָּה מִצְרַיְמָה וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ מִצְרַיְמָה וַיְבִיאוּהוּ יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְמִיתוּהוּ. אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן, אֶחָד מֵרַבֵּי הַמְּלוּכָה, הָיָה עִם יִרְמִיָהוּ וְלֹא נָתַן לְהָמִית גַּם אוֹתוֹ.

70. בִּרְאוֹת יִרְמִיָהוּ כִּי דְבָרָיו לֹא יַעֲשׂוּ פֶרִי, קָרָא: “מִי יִתְּנֵנִי³ בַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם כִּי כֻלָּם עֲצֶרֶת בֹּגְדִים… אֶל מִי אֲדַבְּרָה, אָעִידָה – וְיִשְׁמְעוּ? הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב! הִנֵּה דְבַר יְיָ הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה, לֹא יַחְפְּצוּ בוֹ. אֲבָל חֲמַת יְיָ מָלֵאתִי נִלְאֵיתִי כַלְכֵּל… פִּתִּיתַנִי יְיָ וָאֶפָּת, חָזַקְתָּ עָלַי וַתּוּכַל, הָיִיתִי לִשְׂחֹק כָּל הַיּוֹם כֻּלֹּה לֹעֵג לִי כִּי דְבַר יְיָ הָיָה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל הַיּוֹם. וְאָמַרְתִּי לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמִי וְהָיָה דְבָרוֹ כְּאֵשׁ עָצוּר בְּעַצְמוֹתַי… אוֹי לִי, אִמִּי, כִּי יְלִדְתִּנִי, אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ! לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי, – כֻּלֹּה מְקַלְלֵנִי. אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בוֹ, יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל יְהִי בָרוּךְ! לוּ הָיְתָה אִמִּי קִבְרִי וְרַחְמָהּ הֲרַת עוֹלָם..!”

71. יִרְמִיָהוּ לֹא בִקֵּשׁ לָבוֹא בְּסוֹד קָהָל וְעֵדָה, וְכָל שִׂמְחָה לֹא יָדַע, כִּי לִבּוֹ הָיָה מָלֵא זַעַם. הוּא רָאָה כִּי אֶרֶץ חֶמְדָּתוֹ נְתוּנָה בִידֵי רָשָע וְעַמּוֹ נָתוּן לִמְשִׁסָה, וּמוֹרֵי שֶׁקֶר יַתְעוּהוּ בְהַבְלֵיהֶם וְאוֹמְרִים כִּי שָׁלוֹם יִהְיֶה לּוֹ. אַךְ תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ הָיְתָה קְשׁוּרָה בְּנַפְשוֹ וְלֹא מָשׁ מִמֶּנּוּ רָגַע, וְהוּא – בּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הַסּוֹפֵר, אֲשֶׁר כָּתַב מִפִּי רַבּוֹ אֶת דִּבְרֵי נְבוּאוֹתָיו וְקִינוֹתָיו.

72. יְהוֹיָקִים עָבַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְאַחֲרֵי כֵן מָרַד בּוֹ, כִּי סָמַךְ עַל מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יַעֲזֹר לוֹ מִיַּד מֶלֶךְ בָּבֶל. אַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל נָצַח גַּם אֶת מִצְרַיִם וַיִּקְרַע מֵאֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת.

וּבְמוֹת יְהוֹיָקִים מָלַךְ יְכָנְיָה בְנוֹ. וּבִשְׁמוֹנֶה שָׁנָה לְמָלְכוֹ עָלָה מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּצַר עַל יְרוּשָׁלַיִם, וַיֵּצְאוּ אֵלָיו הַמֶּלֶך וְשָׂרָיו. וַיִּקָּחֵם מֶלֶךְ בָּבֶל בַּשְּׁבִי וַיַּגְלֵם אוֹתָם וְאֶת חֵיל יְהוּדָה בָּבֶלָה.

73. יִרְמִיָהוּ רָאָה אֶת הַצָּרָה הַזֹּאת בְּעֵינָיו וַיֹּאמַר: “אוֹי לִי, עַל שִׁבְרִי, נַחְלָה מַכָּתִי וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ זֶה חֳלִי וְאֶשָׂאֶנּוּ… אָהֳלִי שֻׁדָּד וְכָל מֵיתָרַי נִתָּקוּ, בָּנַי יְצָאוּנִי וְאֵינָם. אֵין נוֹטֶה עוֹד אָהֳלִי וּמֵקִים יְרִיעוֹתָי. עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי הָשְׁבַּרְתִּי, קָדַרְתִּי, שַּׁמָּה הֶחֱזִיקַתְנִי! מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה אֶת חַלְלֵי עַמִּי יוֹמָם וָלָיְלָה”… אוּלָם עוֹד צֵל מְלוּכָה נִשְׁאַר בִּיהוּדָה. נְבוּכַדְנֶצַר הִמְלִיךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ תַּחַת יְכָנְיָה. אַךְ גַּם הוּא בָּגַד בִּבְרִיתוֹ עִם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֹּאמֶר לְהָמִישׁ אֶת עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארוֹ. אָמְנָם לֹא בְחֵפֶץ לִבּוֹ עָשָׂה כָּזֹאת, אַךְ מִיִּרְאָתוֹ אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר הִכְרִיחוּ אוֹתוֹ לְחַלֵּל שְׁבוּעָתוֹ וּלְהִשָעֵן עַל מִצְרָיִם, אֲשֶׁר הִבְטִיחָה לָהֶם עוֹד הַפַּעַם לְהוֹשִׁיעָם מִכַּף מֶלֶךְ בָּבֶל.

74. אָז בָּא נְבוּכַדְנֶצַר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּצָר עַל הָעִיר עוֹד הַפַּעַם. יִרְמִיָהוּ רָאָה, כִּי אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְעַמּוֹ, כִּי אִם לְהִכָּנַע מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, כִּי מִצְרַיִם מִבְטַח שָׁוְא הִיא. וַיִּקְצְפוּ עָלָיו הַשָּׂרִים וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל בּוֹר טִיט עָמוֹק; וְאַךְ אֶחָד מֵאוֹהֲבָיו, מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, הִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יִתֵּן לַנָּבִיא הָאֻמְלָל לְהִטָּבַע וְלָמוּת בְּבוֹר הַטִּיט. וְלֵב צִדְקִיָּהוּ לֹא הָיָה רָע לְיִרְמִיָּהוּ וּבְסֵתֶר לִבּוֹ הוֹדָה כִּי אֱמֶת בְּפִי הַנָּבִיא, וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ צָו וַיּוֹצִיאוּ אֶת יִרְמִיָהוּ מִן הַבּוֹר.

75. כַּעֲבוֹר שָׁנָה תְמִימָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר חֵיל יְהוּדָה כִּמְעָט גָּוַע בָּרָעָב, לָכַד נְבוּכַדְנֶצַר אֶת הָעִיר, וַיִּתְפֹּשׂ אֶת צִדְקִיָּהוּ וַיְנַקֵּר אֶת עֵינָיו וְאֶת בָּנָיו שָׁחַט לְעֵינָיו. וּבַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ אָב שָׂרַף אֶת בֵּית יְיָ וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיֶּגֶל אֶת הַנִּשְׁאָרִים בָּבֶלָה וְאֶת דַּלַּת הָעָם הִשְׁאִיר בָּאָרֶץ וַיַּפְקֵד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם.

76. עַל הַגָּלוּת הַזֹּאת קוֹנֵן יִרְמִיָהוּ אֶת קִינַת “אֵיכָה” אֲשֶׁר אוֹתָה יִקְרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם בַּתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ אָב.

מֶלֶךְ בָּבֶל יָדַע כִּי יִרְמִיָהוּ יָעַץ לִבְנֵי עַמּוֹ לְהִכָּנַע מִפָּנָיו, וְעַל כֵּן הִטָּה לוֹ חֶסֶד. וַיֵּשֶׁב יִרְמִיָהוּ בְּתוֹךְ אֶחָיו אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בִּיהוּדָה.

אוּלָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה קִנֵּא בִגְדַלְיָהוּ, אֲשֶׁר הָפְקַד לְנָגִיד בִּיהוּדָה וְהוּא אֵינֶנּוּ מִזֶּרַע דָּוִד, וַיַּךְ הוּא וַאֲנָשָׁיו אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיְּמִיתֵהוּ אוֹתוֹ וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר עָזַב מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ.

77. וַיִּירְאוּ הַנִּשְׁאָרִים פֶּן תַעֲלֶה עֲלֵיהֶם חֲמַת מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיֹּאמְרוּ לָרֶדֶת מִצְרָיְמָה. לַשָּׁוְא הִרְבָּה יִרְמִיָהוּ לְדַבֵּר עַל לִבָּם כִּי לֹא יֵלְכוּ, כִּי גַם מִצְרָיִם תָּבוֹא מְהֵרָה תַּחַת עֹל בָּבֶל; אַךְ הֵם לֹא שָׁמְעוּ לוֹ וַיַּעַזְבוּ אֶת אֶרֶץ אֲבוֹתָם וַיֵּלְכוּ מִצְרָיְמָה, וְאֶרֶץ יְהוּדָה הָיְתָה עֲזוּבָה וְשׁוֹמֵמָה. וְיִרְמִיָהוּ לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ יָרַד גַּם הוּא שָׁמָּה וְשָׁם מָצָא קָבֶר.

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּנְבוּאַת הַנָּבִיא קָמָה: מֶלֶךְ בָּבֶל נָצַח אֶת מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וּשְׁאֵרִית יְהוּדָה, אֲשֶׁר בָּאָה מִצְרָיְמָה, אָבְדָה בְּחֶרֶב וּבִשְׁבִי.

78. אַף כִּי הִרְבּוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהָרַע וּלְמָרֵר אֶת חַיֵּי הַנָּבִיא יִרְמִיָהוּ, בְּכָל זֹאת הָיָה לִבּוֹ מָלֵא גִּעְגֻּעִים לְעַמּוֹ, וּבְחֹם אַהֲבָתוֹ קָרָא: “כֹּה אָמַר יְיָ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִך אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִך לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיָי רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ כָּל אוֹכְלָיו יֶאֱשָׁמוּ רָעָה תָּבוֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם יְיָ”… גַּם לֹא הִתְיָאֵשׁ מִטּוֹבָה וּכְכָל הַנְּבִיאִים נִבָּא כִּי יָשׁוּבוּ יַחְדָּו כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נִדְחוּ שָׁם, אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֵיהֶם. וּבְרִגְשׁוֹ הָעַז קָרָא: "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל! עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים! מַטְרָתָן הַנִּשְׂגָּבָה הָיְתָה כִּי יִהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כֻּלָֻם יוֹדְעֵי תוֹרָה לִמּוּדֵי יְיָ, עַם חָכָם וְנָבוֹן, וְעַל כֵּן נִבָּא בְשֵׁם יְיָ לֵאמֹר: “הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם כִּי אֶתֵּן אֶת תּוֹרָתִי בְקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ לֵאמֹר: דְּעוּ אֶת יְיָ! כִּי כֻּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם”.

יִרְמִיָהוּ נִבָּא כִּי עַם יִשְׂרָאֵל יָקוּם לָנֶצַח, כִּי יַעֲשֶׂה יְיָ כָּלָה בְּכָל הַגּוֹיִים וְאוֹתוֹ לֹא יְכַלֶּה. וְכַאֲשֶׁר לֹא יִשְׁבְּתוּ חֻקּוֹת שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ כֵּן לֹא יִשְׁבֹּת עַם יִשְׂרָאֵל מִהְיוֹת גּוֹי לִפְנֵי יְיָ כָּל הַיָּמִים.

י. גָּלוּת בָּבֶל.    🔗

79. אַחֲרֵי אֲשֶׁר כִּלָּה נְבוּכַדְנֶצַר אֶת חֲמָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּכְנִיעֵם וַיַּשְׁבֵּת מַמְלַכְתָּם, הִטָּה לָהֶם חֶסֶד וַיִּתֵּן לָהֶם בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים הַפּוֹרִיָּה נַחֲלוֹת שָׂדֶה וָכֶרֶם. גַּם מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה קֵרַב אֵלָיו לִהְיוֹת סָרִיסִים בְּהֵיכָלוֹ וַיִּתֵּן אוֹתָם עַל יַד מוֹרִים לְלַמְּדָם לָשׁוֹן וְסֵפֶר כַּשְׂדִּים. אַךְ עַל אַדְמַת נֵכָר הִתְעוֹרְרָה רוּחַ יִשְׂרָאֵל בְּרָב כֹּחַ. עַתָּה הֵחֵל לָחוּשׁ מָה רַבָּה אֲבֵדָתוֹ בְּאָבְדַן מַמְלַכְתּוֹ, וְאַהֲבָתוֹ לְאֶרֶץ אֲבוֹתָיו גָּבְרָה עַד מְאֹד. אֶחָד מִמְשׁוֹרְרֵי יְהוּדָה הִבִּיעַ בְּשִׁיר נִפְלָא אֶת רַחֲשֵׁי לֵב הָעָם בָּעֵת הַהִיא, לֵאמֹר: “עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשָׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ, כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵנוּ – שִׂמְחָה: שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן!.. אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר? אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי”…

80. וּכְגֹדֶל אַהֲבָתָם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם כֵּן גָּדְלָה אַהֲבָתָם לֶאֱמוּנָתָם וּלְתוֹרָתָם. אָז אַךְ הֵחֵלּוּ לְהַכִּיר אֶת הַלֶּקַח הַטּוֹב, אֲשֶׁר לִמְּדוּם הַנְּבִיאִים; אָז הֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם וַיַּחְדְּלוּ מֵעֲבוֹד עוֹד אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וַיַּעַבְדוּ אֶת יְיָ לְבַדּוֹ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם. אָז הָגוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה בַּסְּפָרִים אֲשֶׁר הֶעֱלוּ עִמָּם מִיהוּדָה וַאֲשֶׁר כָּתְבוּ הַנְּבִיאִים וְהַמְשׁוֹרְרִים בַּגּוֹלָה. וַיִּהְיוּ הַסְּפָרִים הָהֵמָּה לְנִשְׁמַת הָעָם מֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיְשַׁנְנוּם לִבְנֵיהֶם וּבְנֵיהֶם לִבְנֵיהֶם עַד דּוֹר אַחֲרוֹן, וַיְתַקְנוּם⁴ וַיּוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם⁵ וַיִּדְרְשׁוּ בָהֶם⁶. אָז נִכְתְּבוּ עַל סֵפֶר כָּל הַקּוֹרוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִימֵי הַשּׁוֹפְטִים עַד גָּלוּת בָּבֶל, לְמַעַן יֵדַע הָעָם כִּי כַאֲשֶׁר עָשׂוּ הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ נְתָנָם יְיָ בִּידֵי צוֹרְרֵיהֶם, וְכַאֲשֶׁר שָׁבוּ אֵלָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ.

81. הַנְבִיאִים חִזְּקוּ אֶת לֵב הָעָם לִבְטוֹחַ בַּיָי כִּי יוֹצִיאֵהוּ מֵאֶרֶץ גָּלוּתוֹ וְאִם יִתְמַהְמַהּ יְחַכֶּה לוֹ כִּי גְאֻלָּתוֹ בּוֹא תָבוֹא. יְחֶזְקְאֵל הַנָּבִיא, אֲשֶׁר רֹב נְבוּאוֹתָיו נֶאֶמְרוּ בְּבָבֶל, נָשָׂא מַשָּׂאוֹ לֵאמֹר: רוּחַ יְיָ הוֹצִיאַנִי אֶל הַבִּקְעָה⁷ וְהִנֵּה עֲצָמוֹת רַבּוֹת יְבֵשׁוֹת מְאֹד מְפֻזָּרוֹת עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה. וַיּאֹמֶר אֵלַי יְיָ: “הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה? וָאֹמַר: יְיָ אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ! וַיּאֹמֶר אֵלַי: הִנָּבֵא עַל הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר יְיָ: – הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם. וְנִבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי וַיְהִי קוֹל כְּהִנָּבְאִי, וְהִנֵּה רַעַשׁ, וַתִּקְרַבְנָה עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ. וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּידִים, וּבָשָׂר עָלָה, וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה”, וְרוּחַ בָּאָה בָהֶם וַיַּעַמְדוּ חַיִל גָּדוֹל".

82. הַנְּבוּאָה הָיְתָה רוּחַ הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֶחְיְתָה אֶת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת – הוּא עַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר כִּמְעַט הִתְיָאֵשׁ וַיּאֹמֶר: יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ. תַּחַת הַקָּרְבָּנוֹת, אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ מִלְפָנִים בְּמִּקְדָּשׁ יְיָ, הָיְתָה עַתָּה עֲבוֹדָתָם לַיָי בְּלֵב בְּשָׁפְכָם לְפָנָיו תְּפִלָּתָם. וּבְעֵת הַתְּפִלָּה הִפְנוּ פְנֵיהֶם אֶל יְרוּשָׁלַיִם, עִיר קָדְשָׁם. גַּם קָבְעוּ לָצוּם בְּיוֹם הַתְּשִׁיעִי בְּאָב, אֲשֶׁר שֹרַף בּוֹ הַמִּקְדָּשׁ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בְּתִשְׁרֵי, אֲשֶׁר נֶהְרַג בּוֹ גְּדַלְיָהוּ – גַּם קָבְעוּ לִזְכֹּר בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם אֶת צִיּוֹן, לְבַל תֶּרֶף הַתִּקְוָה מִלֵּב.

83. אַחֲרֵי מוֹת נְבוּכַדְנֶצַּר מָלַךְ אֱוִיל-מְרוֹדַךְ בְּנוֹ. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הֵיטִיב לְיִשְׂרָאֵל וַיּוֹצֵא אֶת יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה מִבּוֹר כִּלְאוֹ. אַךְ יְמֵי מַלְכוּתוֹ אָרְכוּ רַק שְׁתֵּי שָׁנִים וַיּוּמַת בִּידֵי רוֹצֵחַ. וַיִּמְלֹךְ תַחְתָּיו בֵּלְשַצַּר וְהוּא שָׂנֵא אֶת הַיְּהוּדִים וַיַּעַשׂ עִמָּם רָעָה. אוּלָם מַהֵר בָּא הַקֵּץ עַל מַלְכוּת בָּבֶל, וּבְנָפְלָּה בָּאָה תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.

שאלות לתלמידים.    🔗

8–1. מאין בא עם ישראל מצרימה? – במה הצטינו בני ישראל בשבתם במצרים? – מה היה מצבם שם? – מי הוציאם ממצרים ואנה הוליכם? – מה עשה משה למען בנ“י בימי מסעם? – איזה ארץ כבשו במלחמותיהם הראשונות? – לכמה שבטים נחלקו בנ”י? – למי נתנה הארץ מעבר ירדן מזרחה? – מתי מת משה? – מי עמד אחריו בראש העם? – מה היה מצב בנ“י בין הגוים בראשית שבתם בכנען? – מי עמד בראש העם אחרי יהושע? – באיזה עיר הוקם המשכן? מה היה מצב ישראל המוסרי אחרי מות יהושע? – מתי קמו להם שופטים? מה היה מצבם המדיני? – איך לחמו מלחמותיהם? – מה שם השופטת שקמה להם? – מה הגדולות אשר פעלה דבורה בקרב עמה? – מי עזר על ידה במלחמה? – מה שם השירה אשר נשארה לנו מהימים ההם? מה היה מצב השכלת העם בעת ההיא? – מה רבה פעולת השופטים? – מי מן הגוים הרבה אז להציק לבנ”י? – מה היה נצחון הפלשתים במלחמתם עם בנ"י? – מה קרה לפלשתים אחרי לכדם את ארון ה'? – אנה השיבו הפלשתים את הארון? –

13 – 9. מי משבטי ישראל שרת בקדש והורה את העם? – מה הורו הכהנים את העם בימי עלי? – מי עמד לשופט בישראל אחרי עלי? – מי היה שמואל? – מה העון אשר ראה שמואל בבני עלי? – איזה חֶבר כונן שמואל ובאיזה עיר? – מה הורה שמואל את העם? איך גברו בנ"י על הפלשתים? – מה היה מצב הקרבת הקרבנות בימי שמואל? – באיזו עיר הקריב שמואל את קרבנותיו ובאיזו עיר הקריבו הכהנים? – מה היו דרכי שמואל בשפטו את העם? –

21 – 14. מדוע חפצו בנ“י במלך? – מדוע התנגד שמואל לחפצם? – מי נבחר למלך על בנ”י? – את מי לחם שאול בעת הראשונה למלכו? – מה שם בן שאול? – מה התשועה אשר עשה יונתן לבנ"י –מדוע חפץ שאול אביו להמיתו? –מי פדהו ממות? – מדוע היה שמואל עוין את שאול? – איזה עון מצא בו? – מה שם הענק אשר חרף במערכות ישראל? – מה הבטיח שאול לאיש אשר ינצח את הענק? – מי יצא לקראת גלית ואיך נצחהו? – מדוע בעתה רוח רעה את שאול? – מתי רוח לו? – מי נגן לפניו בכנור? – מדוע קנא שאול בדוד? – מי מבני שאול הצילו את דוד מחמת אביהם? אל מי ברח דוד מפני שאול? – במה החיה דוד את נפשו בימי נדודיו? – במה עסק אז? – מה היתה אחרית שאול ובניו ומלחמתו בפלשתים? –

32 – 22. מי המליך את דוד אחרי מות שאול? – מה שם בן שאול הנשאר? מי המליכו על ישראל? – מה היתה סבת מות איש-בשת? – מי תפש את המלוכה על כל ישראל? – מי נשאר מכל בית שאול? – מי מן הגוים עמד לשטן לישראל בארץ בימי דוד? – מה שם העיר והמצודה אשר לכד דוד? – מדוע בחר דוד בירושלים להיות לעיר המלוכה? – אנה העלה דוד את ארון ה' מקרית יערים? – מה חפץ דוד לבנות בירושלים? – מדוע לא בנה דוד את המקדש? – מה היה מצב ממלכת ישראל בימי דוד? – במה ולמי פשע דוד? – מי מבניו מרד בו? – מה היתה אחרית מלחמתו עם אבשלום? – מי מרד בו עוד? – מי התנשא למלך אחריו? – מי נטה אחרי אדניהו? – מי נטה אחרי שלמה בן דוד? – מתי ישב שלמה על כס המלוכה? – כמה שנים חי דוד וכמה שנים מלך? –

38 – 33. את מי המית שלמה בראשית מלכותו? – במה קנה שלמה את לב העמים לאהבו? – מה הן הפעולות הגדולות אשר עשה בעמו? – במה כבדה ידו על העם? – מי מהשבטים התאונן על מעשיו? – מי הרים יד במלך? – מי מהעמים הנכנעים ע"י דוד התחזק בימי שלמה? – מה היתה סבת שנאת העם את שלמה? – כמה שנים מלך שלמה? –

44 –39. מה שם בן שלמה? – מי מרד בו ומדוע? – כמה שבטים נקרעו ממנו ומי מלך עליהם? – מה תקן ירבעם בקרב עמו? – מי עלה על רחבעם למלחמה? – מה היה המצב המוסרי של יהודה וישראל בימי רחבעם וירבעם ואחריהם? – מי התעה את העם בדרך רע ומי הורהו צדק וישר? – מה היה מצב נביאי האמת בקרב העם? – במה גדלה פעולת נביאי האמת על עם ישראל? –

52 – 45. כמה שנים ארכה ממלכת אפרים? – באיזה אופן המליכו בנ"י מלכים עליהם? – מה היה המצב המוסרי של העם בימי אחאב מלך ישראל? – מה שם אשת אחאב? – מה עשתה איזבל לנביאי האמת? – מי הציל רבים מהם ממות? – מי נקם נקמת נביאי ה' המומתים? – מה היה מצב אליהו בחיים? – מי היה תלמידו? – מה היה מצב אלישע בחיים? – מי השמיד את הבעל בישראל? – מה נשאר לנו מנביאי האמת שבישראל? – מי היו הטובים במלכי אפרים? – במה הצטינו המלכים ההם? – מי היה המלך האחרון בישראל? – מי הגלה את ישראל מעל אדמתו? – מה היה יחס נביאי האמת אל גלות ישראל? –

63 – 53. איך היה משפט המלוכה ביהודה? – מה היה המצב המוסרי של חורי יהודה וכהניה? – מה היה יחס מלכי יהודה למלכי ישראל ולהפך? – מה היה יחס מלכי העמים אל מלכי יהודה וישראל? – מי ממלכי יהודה לחם עם בעשא מלך ישראל? – באיזה תחבלה נצח אסא את בעשא? – מה היתה פעולת נביאי האמת בקרב יהודה? – מה שם הנביא אשר היה בימי אחז? – מדוע נטה אחז אחרי עבודת אלהי ארם? – מי נלחם באחז וינצחהו? – מי קם לעזרת בני יהודה אשר נפלו שבי בידי אפרים? – איך התנהגו ראשי אפרים עם השבוים? – מי מלך אחרי אחז ביהודה? – מה עשה יחזקיהו בעלותו על כס מלכותו? – במי מרד יחזקיהו? – מה היתה אחרית סנחריב בהלחמו ביהודה? – מה היה מצב ההשכלה בימי יחזקיהו? – איזה ספרים נשארו לנו מהתקופה ההיא? – מי מלך אחרי יחזקיהו? – מה עשה מנשה בראשית מלכותו? – מי לקחהו שבי? – מה התמורה שנהיתה ברוחו אחרי שובו משביו? – מי מלך אחרי אמון בן מנשה? – מה שם הנביאה אשר היתה בימיו? – מה עשה יאשיהו בימי מלכותו? – במי נלחם יאשיהו? – מה היתה אחריתו במלחמתו במצרים? – מי קונן עליו? –

78 – 64. מאיזה עיר ומשפחה היה ירמיהו? – מתי החל לנבא. – מדוע עזב את עיר מולדתו? – אנה הלך מעיר מולדתו? – מי מלך ביהודה בימיו? – מי עלה אז על יהודה למלחמה? – את מי המליך פרעה תחתיה יהואחז? – מי עלה עוד להלחם ביהודה? – מה און ראה ירמיהו ביהודה? – מה היה תוכן מוסרו? – מי קם לאויב לו? – מי קם לעזרתו? – מה נבא על פשחור? – מה נבא על יהויקים המלך? – מה שם הנביא האחר אשר נבא רעה על ירושלים? – מה היתה אחרית אוריהו? – מי הציל את ירמיהו ממות? – איך התנהג ירמיהו בשבתו בירושלים? – את מי התרועע? – מי כתב את דברי נבואותיו וקינותיו? – את מי עבד יהויקים ובמי מרד? – מי מלך אחרי יהויקים? – מה היתה אחרית מלוכת יכניהו? – את מי המליך נבוכדנצר תחת יכניהו? – מדוע מרד צדקיהו במלך בבל? – מה יעץ ירמיהו את עמו כאשר צר נבוכדנצר על ירושלים? – מה עשו שרי יהודה לירמיהו? – מי הוציאהו מבור הטיט? – מה עשה נבוכדנצר לצדקיהו אחרי לכדו את ירושלים ומה עשה לבית ה‘? – באיזה יום נשרף היכל ה’? – את מי מהעם השאיר מלך בבל ביהודה ואת מי הפקיד עליהם לשר? – מה שם הקינה אשר קונן ירמיהו על הגלות הזאת? – מי המית את גדליהו? – מה עשו אחרי אשר קונן ירמיהו על הגלות הזאת? – מי המית את גדליהו? – מה עשו אחרי כן הנשארים ביהודה ומה יעצם ירמיהו? – אנה הלך ירמיהו מיהודה? – מה היה יחס הנביא אל עמו? – מה תוכן הבטחותיו ויעודיו? –

83 – 79. איך התנהג נבוכדנצר עם בני הגולה ביהודה? – מה היו רגשות יהודה וישראל בשבתם בבבל? – מה היה מצב האמונה וההשכלה של בני ישראל בגלותם? – מה שם הנביא, אשר עמד להם בגלות בבל? – מה תוכן המשא אשר נשא על שארית העם? – במה הביע העם את רחשי אהבתו לקדשי לאֻמיתו? – מי מלך בבבל אחרי נבוכדנצר? – מה היה משפט אויל-מרודך עם עם ישראל? –מי מלך אחרי אויל-מרודך?– איך התנהג בלשצר עם גלות יהודה? – ממה באה תשועת ישראל? –